up למעלה
חלבי אתר יצרני החלב - מועצת החלב

הורמונים אנדוגניים בחלב פרה

בעקבות שאלות בנושא הורמונים אנדוגניים בחלב, ערכה מועצת החלב הישראלית בדיקות לניטור הורמונים אלה. ממצאי הבדיקות הובאו לבחינתם של מומחים מובילים בתחומם. כל המומחים נמצאים בדעה אחת – רמת ההורמונים בחלב הישראלי חסרת משמעות קלינית. המומחים טוענים כי רק אם ישתה אדם בין מאות לאלפי כוסות חלב ביום, תצטבר בגופו כמות הורמונים העלולה להשפיע קלינית .

הורמוני מין אנדוגניים בחלב פרה

הפרה היא חיה נקבית, בשל כך מפריש גופה הורמונים. רמת ההורמונים בחלב עולה במהלך ההריון אך בחודשיים האחרונים של ההריון הפרה נמצאת בתקופת “היובש” ואינה נחלבת כלל. חשוב לזכור שברפת, בכל רגע נתון, לא כל הפרות נמצאות בהריון.חלקן אחרי המלטה, חלקן בין הריונות, חלקן לא מתעברות. כל החלב מעורבב כך שלא אוספים חלב רק מפרות בהריון. יתרה מזו – ההורמונים שכן נמצאים בחלב או במוצריו הנם חלבונים אשר ברובם הגדול מתפרקים במערכת העיכול ובכבד והיתרה מופרשת בצואה או בשתן. מערכת העיכול של צרכן החלב מפרקת את מרבית ההורמונים האלה. גם מי שצורך חלב בכמויות פנטסטיות – עשרות ומאות כוסות חלב ביום – עדיין אין לכמות הזו משמעות קלינית ואין הוכחה כי היא משפיעה על הבריאות.

רמת ההורמונים בחלב לא נבדקת באופן שוטף בעקבות החלטה של וועדה בינלאומית בענין זה . הוועדה מצאה כי רמתם כל כך נמוכה עד כי כל ארגוני הבריאות בעולם, כולל האירופאים המחמירים, מצהירים כי מיותר לבדוק זאת באופן סדיר.

כאמור, לאור ההתעניינות הציבורית ערכה לאחרונה מועצת החלב בדיקות לקביעת רמות אסטרוגן ופרוגסטרון בחלב. הבדיקות בוצעו במעבדות ייעודיות בחו”ל לבדיקת הורמונים במזון. ממצאי הבדיקות הובאו לבחינתם של שלושה מומחים מובילים בתחומם: פרופסור סטפן סובק – מנהל המעבדה לבדיקת שאריות במכון הווטרינרי במשרד החקלאות,  פרופסור זאב הוכברג- אנדוקרינולוג ורופא ילדים ופרופסור ליאונרד ריטר – טוקסיקולוג. שלושת המומחים קבעו פה אחד רמת ההורמונים בחלב הישראלי חסרת כל משמעות קלינית.

לחוו”ד פרופסור סובק 1)לחץ כאן

לחוו”ד פרופסור הוכברג 2לחץ כאן

לחוו”ד פרופסור ריטר 3 לחץ כאן 

רמת אסטרוגן

התוצאות שהתקבלו נעו בין milk liter/ ng 1-10 ננוגרם /ליטר חלב.

ממצאי הבדיקות הובאו לבחינתם של שלושה מומחים מובילים בתחומם: פרופסור סטפן סובק – מנהל המעבדה לבדיקת שאריות במכון הווטרינרי במשרד החקלאות,  פרופסור זאב הוכברג- אנדוקרינולוג ורופא ילדים ופרופסור ליאונרד ריטר – טוקסיקולוג.

פרופ’ סטפן סובק-מנהל המעבדה לבדיקת שאריות במכון הווטרינרי ע”ש קמרון בשירותים הווטרינריים במשרד החקלאות ופיתוח הכפר1

על פי קביעה משנת 2000 של ועדת (5JECFA (Joint expert committee of food additives– ועדה משותפת לארגון הבריאות העולמי (WHO) וארגון המזון והחקלאות העולמי (FAO), ה-ADIAccepted Daily Intake) ) של אסטרדיול הינו 0-50ng/kg-bw. כלומר- עד כמות יומית של 3,000 ננוגרם לאדם במשקל 60 ק”ג.

כלומר יש לשתות כ 200 ליטר חלב, בריכוז האסטרדיול שנמצא, ביום, כדי להגיע לרמה זאת. עוד חשוב לציין כי באכילה או בשתייה נספגת רק פחות מ-10% מכמות האסטרדיול ולכן מבחינה מעשית יש לצרוך כ 2,000 ליטר חלב ביום כדי להגיע לרמה המרבית המותרת. מכאן שברמת צריכה מקובלת של כליטר עד ליטר וחצי חלב ביום, אין כל השפעה על בריאותו של הצרכן.

על פי אמות המידה המקובלות בגופים בינ”ל מוכרים רמות אלו נחשבות כבלתי מזיקות, וכדי להגיע רמות המרביות הנחשבות כמקובלות לצריכה, יש לצרוך מאות ליטרים (לגבי אסטרוגן) ואלפי ליטרים (לגבי פרוגסטרון) של חלב ביום.

פרופ’ זאב הוכברג ,מומחה באנדוקרינולוגיה פדיאטרית, מומחה ברפואת ילדים, מומחה באנדוקרינולוגיה.כותב באפריל 2014 בתגובה לבדיקות כמות אסטרוגן בחלב הישראלי 2

בלתי סביר שלכמויות זעירות אלו יש אפקט ביולוגי/רפואי כלשהו כדי להגיע לכמות שישנה בכדור טיפולי שמספק 5 מג אסטרדיול )“אסטרופם” של נובו נורדיסק( יש לשתות 20,000 כוסות חלב , גם אם מתקנים את הכמויות האלו למשקלו של תינוק ששוקל 5 ק”ג הוא עדין צריך לשתות 1000 כוסות חלב ביום כדי שתמצא פעילות ביולוגית משמעותית .

לסיכום: אני משוכנע שכמויות האסטרוגנים שיש בחלב ממנו נלקחו הדגימות אין בהן כדי לגרום לכל השפעה אסטרוגנית ביולוגית/רפואית.

פרופסור לאונרד ריטר (אמריטוס ) לטוקסיקולוגיה באוניברסיטת גלף במחוז אונטריו בקנדה3

“יובהר, כי השפעות הורמונליות באופן כללי וסיכונים מוגברים לסרטן באופן ספציפי אינם צפויים מחשיפה לכמויות הקטנטנות של סטרואידים המצויים באופן טבעי במזון, ובפרט מחלב, לעומת רמות הרבה יותר גבוהות של אותם הורמונים המיוצרים מידי יום על ידי גוף האדם. כמו כן, חשוב גם להיות מודע לכך שכ-90% מההורמונים הנצרכים ממקורות מזון מושבתים על ידי אפקט המעבר הראשון (first-pass-effect) בכבד, המצמצם באופן אפקטיבי אף יותר את החשיפה של בני האדם להורמונים ממקורות מזון.”

נתונים מהעולם

מחקר בדק מדגם גדול של פרות ואת רמת הורמוני המין בחלב שלהן 7.

המחקר מצא כי ב- 3 כוסות של חלב יש כמויות קטנות של אסטרוגנים, בכמות קטנה פי עשר עד פי 100 מהכמות המוגדרת ע”י ה- FDA כצריכה בטוחה (כלומר 0.01% עד 0.1% מהכמות המיוצרת ע”י הגוף).

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/22561023

מסקנת המחקר :

US Food and Drug administration guidelines state that no physiologic effects occur when consumption is ≤1% of the endogenous quantities produced by the segment of the population with the lowest daily production. This threshold value for intake would be 540 ng/day. Estimated total E(1) intake from three servings of whole milk was 68 ng/day, which represents 0.01% to 0.1% of daily production rates in human beings. These findings support levels below the current guidelines for safe consumption.

פרוגסטרון בחלב

התוצאות שהתקבלו נע בין 0.2 ל-1.2 מיקרוגרם לליטר , בהתאם לאחוז השומן של המוצר.

מומחים כותבים על התוצאות:

ד”ר רינה ורסנו – מנהלת היחידה לניהול סיכונים, משרד הבריאות: רמות הפרוגסטרון בחלב הישראלי נמוכות מהידוע בספרות ורמת החשיפה לפרוגסטרון מחלב נמוכה באופן ניכר, ביחס לרמת ההפרשה האנדוגנית של הורמון זה. רשויות בריאות בעולם ממליצות על שילוב חלב ומוצריו בתזונה מאוזנת4

פרופ’ סטפן סובק-מנהל המעבדה לבדיקת שאריות במכון הווטרינרי ע”ש קמרון בשירותים הווטרינריים במשרד החקלאות ופיתוח הכפר1:

לפי הדו”ח של EMEA 6(רשות התרופות של הקהילה האירופאית) נקבע לגבי פרוגסטרון אין כלל צורך לקבועADI (EMEA/MRL/146/96-FINAL December 1999). לפי אותו דו”ח, הכמות הגבוהה ביותר שבה לא נצפה אפקט הורמונלי היא 3.2mg/kg-bw. כלומר, 192 מיליגרם לאדם ששוקל 60 ק”ג. הכמות שנמצאה בתוצאות המעבדה (התיחסות לבדיקות מעבדה ספציפיות של תוכנית תחקירים בישראל) מהווה 1/130,000 מערך זה עבור ליטר וחצי של חלב ביום. לעניות דעתי, אין בכך כל סכנה לבריאות הציבור.

פרופסור לאונרד ריטר (אמריטוס ) לטוקסיקולוגיה באוניברסיטת גלף במחוז אונטריו בקנדה3

בחלב יש כמויות קטנות של הורמונים, אך ברמות הרבה יותר נמוכות מהכמויות שבני אדם מייצרים בגופם מידי יום. אך מה שאולי פחות ידוע הוא שהחשיפה לאסטרוגן ולפרוגסטרון ממקורות מזון, לרבות חלב מפרות, קטנה באופן משמעותי מהכמויות שגוף הזכר וגוף הנקבה מייצרים מידי יום – באופן די טבעי ונורמלי.

בני אדם מייצרים הרבה יותר פרוגסטרון מאשר הכמות שהם מכניסים לגופם מתזונתם הכוללת, לרבות חלב. גוף האדם מייצר עד פי 2000 פרוגסטרון מידי יום (תלוי בשלב בחיים ובמגדר) מהכמות הנצרכת מהתזונה הכוללת; וגוף האדם מייצר בין פי 60 לפי כ-8,000 פרוגסטרון מידי יום (תלוי בשלב בחיים ובמגדר) מהכמות הנצרכת.

יובהר, כי השפעות הורמונליות באופן כללי וסיכונים מוגברים לסרטן באופן ספציפי אינם צפויים מחשיפה לכמויות הקטנטנות של סטרואידים המצויים באופן טבעי במזון, ובפרט מחלב, לעומת רמות הרבה יותר גבוהות של אותם הורמונים המיוצרים מידי יום על ידי גוף האדם. כמו כן, חשוב גם להיות מודע לכך שכ-90% מההורמונים הנצרכים ממקורות מזון מושבתים על ידי אפקט המעבר הראשון (first-pass-effect) בכבד, המצמצם באופן אפקטיבי אף יותר את החשיפה של בני האדם להורמונים ממקורות מזון.

שאלות ותשובות בנושא חלב והורמונים

 1. האם ההורמונים שבחלב עלולים להשפיע לרעה על בריאותינו?
לא.על פי אמות המידה המקובלות בארגונים בינלאומיים וישראלים (כולל משרד הבריאות הישראלי) הרמות הקיימות בחלב נחשבות בלתי מזיקות. צריך לצרוך בין מאות ליטרים (כאשר מדובר באסטרוגן) לאלפי ליטרים (כאשר מדובר בפרוגסטרון) של חלב ביום, כדי לייצר השפעה ביולוגית כלשהיא על בריאותנו.

2. מדוע לא נערכות בדיקות סדירות של רמת הורמונים בחלב ?
וועדה בינלאומית של ארגון הבריאות העולמי וארגון המזון והחקלאות של האו”ם (JECFA) קבעו כי אין צורך לבצע בדיקות אלו, שכן לאחר עשרות שנים של בדיקות מעולם לא נמצאה חריגה בכמות ההורמונים בחלב.

3. האם הפרה הישראלית מקבלת הורמוני גדילה (BST) לצורך הגדלת התנובה שלה?
לא, באירופה ובישראל קיים איסור על שימוש בהורמון זה.

4. האם הורמונים מצויים במזונות נוספים?
כן. הורמונים דמויי אסטרוגן המכונים פיטואסטרוגנים מצויים במזונות מהצומח (סויה, בטטה, אגוזי מלך) והורמונים מצויים במזונות מהחי (בשר וביצים). בנוסף קיימת קבוצה של חומרים הנקראים “מחקי הורמונים” שנמצאים במי השתייה, באוויר, בפלסטיק וכדומה.

5. האם ההורמונים בחלב הינם הגורמים לסוגי סרטן שונים ?  8-11
מוצרי החלב נחשבים מקור חשוב לרכיבי תזונה שיכולים להגן מפני סרטן בכלל, במיוחד סרטן המעי הגס.

פאנל המומחים של ה- (WCRF) World Cancer Research Fund וה- American Institute for Cancer Research (AICR) פרסם סקירה נרחבת בתחום המזון, התזונה והפעילות הגופנית, בהקשר של מניעת סרטן. מדובר בדוח המקיף ביותר על סרטן שהתפרסם עד כה. המלצותיו של הפאנל, המתעדכנות ומתפרסמות בדוחות מקיפים, אינן תלויות בגוף מסחרי כלשהו. רוב הממצאים המדעיים תומכים בתפקיד המגן שיש לחלב ומרכיביו, כגון סידן וויטמיןD , מפני סרטן המעי הגס והחלחולת.

יש לציין כי במסגרת אותו דו”ח צויין קשר אפשרי, חלש יותר, בין סרטן הערמונית לבין חלב, אך לא ברור מקור הקשר ומנגנון ההשפעה .

מחקרי סקירה נוספים תומכים בנתונים אלו 11

6. האם כמות ההמלטות של הפרה הישראלית מגבירה את כמות ההורמונים שמופרשת לחלב?

 

כמות ההמלטות של הפרה אינה משפיעה על רמות האסטרוגנים והפרוגסטרון. כמות זו אינה משתנה בהתאם למספר ההמלטות של הפרה. זאת ועוד, חודשיים לפני ההיריון מפסיקים לחלוב את הפרה – תקופה זו מכונה “תקופת יובש”.

7. מדוע הפרה הישראלית היא אלופת ייצור החלב בעולם?  

 

תנאי הגידול של הפרה הישראלית הם מהטובים בעולם. השבחה גנטית גרמה לכך שהפרה הישראלית היא בעלת תכונות של התאמה לאקלים בארץ מחד וייצור חלב רב מאידך. הפרה מקבלת מזון מובחר, שטח מחייה עם חצרות מרווחות במיוחד והפיקוח הווטרינרי עליה הוא הדוק ומשובח. ככל שתנאי המחיה של הפרה טובים יותר תפוקת החלב שלה עולה.

8. האם רמת ההורמונים בחלב הישראלי גבוהה מהנהוג בעולם ?

 

 לא, רמת ההורמונים בחלב הישראלית דומה למקובל בעולם.

9. האם קרן המחקר של מועצת החלב מממנת רק מחקרים אשר תומכים בצריכת חלב ומוצריו ?
קרן המחקר מנוהלת על ידי המדען הראשי של משרד הבריאות והמחקרים הממומנים נבחרים על פי אמת מידה אקדמית בלבד. מועצת החלב אינה מעורבת בתהליך ההחלטה. פעמים רבות תוצאות המחקר בלתי צפויות ולכן לא ניתן לשער מראש את תוצאות המחקר. 

רשימת מקורות:

  • חוות דעת פרופ סובק 4.4.14

 

http://www.milk.org.il/cgi-webaxy/sal/sal.pl?lang=he&ID=645657_milk&act=view&dbid=katavot&dataid=2451351&fid=f4&name=%D7%97%D7%95%D7%93%20%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%A4%20%D7%A1%D7%95%D7%91%D7%A7%20%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D%20%D7%91%D7%97%D7%9C%D7%91%20%D7%9C%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%AA%20%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%A5%2010%202014.pdf

  • חוות דעת פרופ הוכברג

 

http://www.milk.org.il/media/sal/katavot/2451293/f4_%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%A7-%D7%90%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%AA%20%D7%95%D7%91%D7%98%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA-%D7%97%D7%95%D7%95%D7%AA%20%D7%93%D7%A2%D7%AA%20%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%A1%D7%95%D7%A8%20%D7%94%D7%95%D7%9B%D7%91.pdf

  • חוות דעת פרופ ריטר

 

http://www.milk.org.il/media/sal/katavot/2451353/f4_%D7%97%D7%95%D7%95%D7%AA%20%D7%93%D7%A2%D7%AA%20%D7%9C%D7%95%20%D7%A8%D7%99%D7%98%D7%A8.pdf

  • חוות הדעת של ד”ר רינה ורסנו, מנהלת יחידת הסיכונים במשרד הבריאות – 2014

 

Evaluation of of certain veterinary drug residues in food (52 report of the joint FAO/WHO Expert Committee on Food Additives). WHO Technical Report Series, 893; 2000.

6.

COMMITTEE FOR VETERINARY MEDICINAL RODUCTS.PROGESTERONE.SUMMARY REPORT. The European Agency for the Evaluation of Medicinal Products.Evaluation of Medicines and Inspections.December 1999

7.

Macrina AL Ott TL, Roberts RF, Kensinger RS.Estrone and estrone sulfate concentrations in milk and milk fractions. J Acad Nutr Diet. 2012 Jul;112(7):1088-93.

8.

World Cancer Research Fund / American Institute for Cancer Research. Food, Nutrition, Physical Activity, and the Prevention of Cancer: a Global Perspective. Washington DC: AICR, 2007.

http://www.dietandcancerreport.org/cancer_resource_center/downloads/Second_Expert_Report_full.pdf

9.

World Cancer Research Fund / American Institute for Cancer Research. Food, Nutrition, Physical Activity, and the Prevention of Colorectal Cancer Continuous Update Project. May 2011.

http://www.wcrf.org/PDFs/Colorectal-cancer-report-summary-2011.pdf

10.

World Cancer Research Fund / American Institute for Cancer Research.

Diet, nutrition, physical activity and prostate cancer

http://www.wcrf.org/sites/default/files/Prostate-Cancer-2014-Report.pdf

11.

Peter W. Parodi.Impact of cows’ milk estrogen on cancer risk. International Dairy Journal 22 (2012) 3-14.

 

גודל פונט