למעלה
שיפור ההון האנושי ברפת
החברים ניגשו לדיונים מתוך תחושה, כי לרפת הישראלית יש מה להציע ואפשר להפוך אותם לתמריץ לחזרת בנים לענף
מאת: עמי רוז'נסקי
מחקר שנערך לקראת ישום הרפורמה לענף הרפת ב- 2001 הציף על פני השטח את מה שכולם בעצם כבר ידעו – ענף הרפת בישראל כבר איננו אטרקטיבי יותר בעיני בני הדור הצעיר.
המצב חמור ומציב סימן שאלה גדול האם הרפת תוכל להתקיים כך עוד שנים רבות.
מתוך דאגה לעתיד הענף נפגשו יעקב בכר, מזכ"ל התאחדות מגדלי בקר לחלב, ושייקה דרורי מנכ"ל מועצת החלב לדיון בסוגיה המטרידה והחליטו להקים צוות, שיאתר את הסיבות למצב הקיים וגם יגיש המלצות ותוכנית מעשית שמגמתה לשנות את התמונה ולהחזיר את בני הדור הצעיר אל הרפת.
בחקלאות הישראלית, אך גם בעולם המערבי כולו, מסתמנת ירידה קבועה במספר המעוסקים בענף. הסיבות הן רבות ומגוונות, בין הגורמים הבולטים שבהם נציין את הליך ההתייעלות שגרם לכך שמספר הרפתות יקטן ובמקביל היקפן של היחידות שנותרו גדל כדי שיוכלו לשמור על כלכליותן.
כך זה ברפת וכך זה גם בכלל העולם המתועש. התעשייה המודרנית עושה שימוש בטכנולוגיה עלית (הי-טק) מגוונת ומעמידה שלל ההזדמנויות בפני האדם הצעיר שיכול עתה יותר מאשר בעבר לבחור לעצמו מקצוע על פי נטיות לבו. הרפת הישראלית מסתבר אינה אטרקטיבית מספיק בעיניו.
הרפת הישראלית מחולקת כידוע בין שני גורמים, הרפת המשפחתית והרפת השיתופית. מתוצאות המחקר שאיתו פתחנו את הדברים עולה, כי ברפת בבעלות יחידה (בדרך כלל רפת מושבית) גילם הממוצע של כ- 60% בעלי המכסות עולה על שישים שנה. היום כשמונה שנים מאוחר יותר, מן הסתם, הגיל הממוצע יהיה גבוה יותר. המחקר הציף את העובדה שלרפת המשפחתית בישראל לא מובטח דור המשך. ברפת השיתופית התמונה היא שונה במעט, שם הבעיות הן בתחומים שונים ולא בתחום גיל המועסקים.
אפי רייקין, מנכ"ל מועצת החלב אומר, כי כל מי שמכיר את ענף החלב בישראל אינו יכול שלא להבחין בעובדה שהעיסוק ברפת הוא בשנים האחרונות פחות אטרקטיבי בעיני הדור שאמור להמשיך בענף.
בביקור שערך בישראל נשיא הפדרציה העולמית לחלב – I.D.F. גילה האורח סקרנות רבה ושאל כיצד אצלנו בישראל מתמודדים עם בעית דור ההמשך? ומכאן אפשר ללמוד, כי אנחנו בעצם לא לבד בדילמה הזאת. גם באירופה רואים במחסור דור ההמשך איום אסטרטגי של ממש להמשך קיום הענף.
הצוות שהוקם כדי להביא המלצות בפני הדרג המנהל כלל את יוסי מלול, מהתאחדות מגדלי בקר לחלב, את אפרי רייקין, סמנכ"ל מועצת החלב, ד"ר רן סולומון, משה"מ , לני קפלן, מרכז הרפת של מעלה גלבוע, תומר משגב, מרכז הרפת של חפציבה, איציק שגיב מבית הספר חקלאי נהלל ואת אלי ג'ורנו האחראי על המשק המשפחתי בהתאחדות מגדלי בקר לחלב.
הצוות נפגש לסדרה של ישיבות עם הגופים הרלוונטיים. ערך סקר וביקש מהרפתנים משוב ובסופו של דבר גיבש הצעות ואף הגיש אותן לשולחיו בספטמבר האחרון.
החברים ניגשו לדיונים מתוך תחושה, כי לרפת הישראלית יש מה להציע כי יתרונותיה רבים, ואפשר להפוך אותם לתמריץ לחזרת בנים לענף. דובר על כך שמי שעובד ברפת נמצא למעשה בתוך סביבה כפרית ומרחב עבודה בריא יותר. מי שעובד במשק גם פתור מהיררכיה הנהוגה במקומות עבודה אחרים. ברפת הישראלית משולבת כבר מספר שנים טכנולוגיה מאוד מתקדמת. גם ידועה העובדה שבקרב המגזר החקלאי בעולם נהוג לחשוב שהרפת נהנית מתדמית חיובית מאוד. ולא פחות חשוב יש לדעת כי הרפת היא היציב בענפי החקלאות בישראל, והיא מניבה הכנסה מכובדת לבעליה.
ובכל זאת המצב השורר זה שנים אינו מעיד על השפעת הגורמים הללו לחיוב על הדור הצעיר. שכן מעמדו של עובד הי טק, או מנכ"ל כל שהוא הוא עדיין גבוהה יותר משל החקלאי, מה שגורם לצעירים רבים שלא לראות בחקלאות וברפת אלטרנטיבה מועדפת לתעסוקה.
נביא כאן בתמצית את הרעיונות שעלו במסמך הסיכום, כשהסוגיה הראשונה היתה הצורך הדחוף לחזק את תדמית החקלאות הישראלית בכלל ואת זאת של ענף רפת החלב בפרט.
כדי להתמודד עם שאלת התדמית עלו מספר רעיונות, בניהם למנף את הגישה שכבר הוחל בה ושמטיפה לרפת הירוקה. במסגרת זאת לרכז פעולות הדרכה במגמה להביא לכך שהרפת תהפוך בתודעת הציבור מגורם המזהם את הסביבה לגורם ירוק המייצר, בין השאר, אנרגיה סולרית נקיה, ולמתג את הרפת כגורם החוסך מים ותורם לאיכות הסביבה.
השכלה היא גורם נוסף ורב חשיבות שיש למנפו בדרך של עידוד צעירים לצאת ללימודים אקדמאים במדרשת רופין ובמוסדות אחרים, כדי להתמקצע בענף. יש לעודד את הרפתנים לרכוש טכנולוגיות חוסכות כוח אדם לרפת מרמת המחשוב, ועד הכנסת רובוטיקה בחליבה. יש לעשות לשיפור מיומנויות הניהול ברפת, להשקיע במחקר ובנושאים נוספים שיש בהם כדי לעודד את הבנים לראות את עתידם בענף.
גם כאן יש הבדל גישות בין הרפת המשפחתית לזאת הקיבוצית שם, בדרך כלל, המנהל הוא זה המחזיק בידע, ולשאר העובדים אין כמעט מוטיבציה להתקדם. העובדים באותן רפתות גם לא מתוגמלים כראוי. לפיכך, על מנהל הענף לדאוג לביזור סמכויות ולהעניק תחומי אחריות לעובדים, כדי שיקבלו תחושת שותפות בניהול. גם על שכר העבודה להיות בהתאם. גם ברפת הקיבוצית יש לעודד את הצעירים לצאת ללימודים והשתלמויות.
ברפת המשפחתית, לעומת זאת, בעל הרפת הוא בעצם בעל המכסה, וגם העובד המרכזי בענף, ולכן התנהגותו היא שתקבע האם בניו או בנותיו ישארו במשק, או לא. המלצות הועדה הן שבעל המשק ישלב את ילדיו בעבודה בענף כבר בנעוריהם, גם אם זה על חשבון עובדים זרים. ויש לעודד את הצעירים לצאת ללימודים ולהשתתף באופן קבוע בכנסים ובימי עיון. לשלב את הבנים בתהליכי הכנסת מערכות חוסכות כוח אדם, ובהפנמת טכנולוגיה מודרנית לניהול הרפת.
רצוי לחשוב עם על שילוב מקורות הכנסה נוספים בענף כמו תיירות ופיטום עגלים, ובעיקר לפעול אצל מנהל המכסות ושר החקלאות, הממונה על המכסות, לקבלת תוספת מכסה, שתוכל לפרנס גם את משפחת הבן, שיוגדר כבן ממשיך ברפת. שכן לא פעם הבן יוצא לעבודת חוץ, כשהרפת אינה מסוגלת לפרנס שתי משפחות. תוספת מכסה תקל על תהליך העברה הבין דורית של המשק.
בתשובה לשאלה האם יש בכלל מכסות לחלוקה עבור הדור הצעיר. מישב אפרי רייקין, "יש שני מקורות עיקריים למכסות. האחד היא תוספת כללית המתקבלת מידי שנה כתוצאה מהגידול בצריכה, והאפשרות השניה מקורה במכסות המוצאות למכירה במסגרת ניוד מכסות. יש ליצור העדפה בצורה כל שהיא ובמסגרת של כמות מסוימת להקצאת מכסות לבנים ממשיכים."
חשוב לציין, כי המכסה תינתן לבעל המשק, כלומר לאב, ולא לבן. היא תוקצה רק למי שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו במדויק. בשום אופן לא תינתן מכסה למי שמתכוון להקים לעצמו משק חדש ונפרד ממשק ההורים.
הקריטריונים המוצעים הם סביבת גיל רלוונטית, רישום באגודה (במושב) כבן ממשיך, מגורים קבועים ועבודה במשק ההורים. התחייבות להמשך עבודה ברפת למספר שנים נתון. העדפות ינתנו למי שסיים לימודים רלוונטיים, וכל אלה הם רק חלק מהקריטריונים לחלוקת תוספת מכסות.
ההמלצות הוגשו, כאמור, בספטמבר האחרון ליוזמי הקמת הצוות, וכוונה ליעקב בכר ולשייקה דרורי שאימץ את התוכנית ואף החליט להפוך אותה לתוכנית עבודה של המועצה.
השנים הציגו את ההמלצות בפני שלום שמחון, שר החקלאות, שכבר בשמיעה הראשונה החליט, כי הוא מאמץ אותן בחום, אך ביקש קודם שיקנה להמלצות את הגושפנקא הרשמית פסק זמן, כדי להביאן לדיונים במשרד חקלאות. השר אף ביקש מידע נוסף והרחבות בסוגיות שונות וציין, כי הוא מתכוון לזרז את הטיפול ברעיונות שהעלו, וההחלטה אמורה להתקבל בקרוב (השיחה עם אפרי רייקין מתקיימת בסוף נובמבר 2009).
מנכ"ל מועצת החלב מינה את דנה מיניס מדריכת ממשק חליבה במאל"ה, כאחראית על התחום הזה בפעילות המועצה. דנה כבר הגישה תוכנית עבודה מתוקצבת אשר אושרה ותחל לפעול בשנת 2010 על בסיס ההמלצות.
