up למעלה
חלבי אתר יצרני החלב - מועצת החלב

חיידק MRSA – שאלות ותשובות

  1. מהם חיידקי ה- MRSA?

Staphylococcus aureus הינו חיידק שכיח, החי על עור הגוף (בתי השחי, מפשעות ודרכי העיכול) ובעיקר ברקמות האף, בקרב 20%-30% מהאוכלוסייה. מרבית הזנים של החיידק רגישים לאנטיביוטיקה וניתנים לטיפול ביעילות. ברבות השנים, התפתחו מספר זנים של החיידק, בעלי עמידות גבוהה לכל סוגי האנטיביוטיות מקבוצת הפניצילינים והצפלוספורינים המשמשים ככלי הראשון במעלה וללחימה בזיהומים”

בשם Methicillin Resistant Staphylococcus Aureus (או בקיצור: MRSA)

מתוך אתר ביה”ח איכילוב http://www.tasmc.org.il/Articles/Epidemiology/Pages/Fighting-Infections.aspx

2. במה מאופיינים החיידקים?

בעמידות כנגד סוגים רבים של אנטיביוטיקה. החיידקים עמידים לכל סוגי הפניצילין והצפלוספורין. עמידות של MRSA לתכשירי אנטיביוטיקה רבים מגבילה את אפשרויות הטיפול בו תרופות אלו הינן האמצעי העיקרי שיש בידי הרופאים לטיפול בחולים קשים הסובלים ממחלות זיהומיות בכלל ובסטפ אוראוס בפרט.

מתוך אתר THE MEDICAL http://www.themedical.co.il/Article.aspx?itemID=2440

3. מהם סימני האלימות של החיידק?

ל- MRSA יש מגוון רחב של גורמי אלימות, חלקם מבני וחלקם תוצרים המופרשים לסביבה. יש לציין כי לכל גורם אלימות בחיידק יכולים להיות מספר תפקידים בתהליך הזיהום ומצד שני יש מספר פקטורים הגורמים לאותה תוצאה. מעל פי שטח הפנים של החיידק יש מספר חלבונים הנקראים MSCRAMMs. לחלבונים אלה תפקיד מכריע בזיהומי עצם ומפרקים הקשורים לגופים זרים. בנוסף, מפריש החיידק חלבונים רבים אחרים המונעים את הפעלת מנגנוני ההגנה של הגוף, ביניהם רעלנים (טוקסינים) חלבוניים כגון PVL הגורמים להרס של תאי דם לבנים שהינם אבן היסוד של המערכת החיסונית על ידי יצירת חורים בדופן תאי הדם הלבנים. במהלך זיהום, מפריש החיידק מספר אנזימים המסייעים לו לחדור ולהרוס רקמות. בנוסף, החיידק גורם לשוק ספטי על ידי הפעלה הן של מערכת החיסון והן של מערכת הקרישה של המארח. זנים מסוימים של החיידק מפרישים טוקסינים וגורמים למחלות המתווכות על ידי טוקסין, כגון להרעלות מזון ולתסמונת השוק הספטי ( קבוצת ה LAAKERS המריאה ממיאמי ל לוס אנגלס והשחקנים אכלו סנדוויצ’ים שהוכנו על ידי טבח שסבל מפצע והגיעו במצב לא כשיר למשחק ללוס אנגלס ) זו תסמונת השוק הטוקסי שאובחן בנשים צעירות לאחר שימוש בטמפונים מזוהמים.

מתוך אתר THE MEDICAL http://www.themedical.co.il/Article.aspx?itemID=2440

4. מה הסיבות להתפרצות הזיהום?

רוב הזיהומים שנגרמו על ידי החיידק היו זיהומי עור ורקמות רכות והם התפרצו במשפחות ובאוכלוסיות הנמצאות בתנאים של היגיינה ירודה ובתנאי צפיפות. העלייה בשיעור הזיהומים משקפת את העלייה בגיל החולים, במספר החולים עם מחלות קשות ובשימוש במכשירים ובטכניקות רפואיות מתקדמות. אחת הסיבות להתפתחות זני חיידקים עמידים, ובהם MRSA, היא שימוש היתר באנטיביוטיקה. זני החיידקים הנחשפים שוב ושוב לאנטיביוטיקה, גם שלא לצורך, משנים את המטען הגנטי שלהם בהתאם ויוצרים מושבות חיידקים חדשות שאינן פגיעות לתרופות האנטיביוטיות הסטנדרטיות.

מתוך אתר THE MEDICAL http://www.themedical.co.il/Article.aspx?itemID=2440

 ואתר YNET http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3461183,00.html

5. האם הזיהום מדבק ובאיזה אופן מתבצעת ההדבקה?

כן. לרוב חיידקים ממשפחת הסטאפילוקוקוס אינם מזיקים, אלא כשהם חודרים לגוף דרך חתך, פצע פתוח, קטטרים המוחדרים לכלי הדם או לדרכי השתן או שימוש במחטים מזוהמות. אז גורם החיידק למחלות קשות ומסכנות חיים. החיידק אינו עובר ביחסי מין וגינליים, אוראליים או אנאליים, אלא אם קיים פצע פתוח או מדמם עליו יכול החיידק להתמקם ולחדור דרך זרם הדם לגוף.

מתוך אתר YNET http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3461183,00.html

6. איך עובר הזיהום לבני האדם?

בעבר, החיידק היה נפוץ בעיקר בין כתלי בית החולים, אך יותר ויותר טיפולים עוברים ממחלקות בית החולים למרפאות בקהילה ולבתיהם של חולים כרוניים: חולי כליות מקבלים טיפולי דיאליזה בבית, חולים רבים מקבלים טיפולים אנטיביוטיים לתוך הוריד בביתם, חולי סרטן באים לכימותרפיה וחוזרים לביתם כשלגופם נשאר צנתר המחובר לווריד או לעורק מרכזי, כך שהקהילה הפכה למעין בית חולים והחיידקים פיתחו עמידות גם במסגרות הללו בנוסף בשל שימוש נרחב של אנטיביוטיקה בקהילה ( ללא קשר לאשפוז של החולים בבתי חולים ) הופיעו זנים של סטפ אוראוס מסוג MRSA שמקורם בקהילה והם מוכרים כגורמים לזיהומיי עור מסובכים בארץ השכיחות הינה של כ-3%

בנוסף, סוג החיידק MRSA זוהה בפרות חלב במהלך מחקר על מחלות עטין בעדרי חלב. נוכחותו של החיידק גורמת לסיכון שעובדי הרפת יהפכו נשאים של הדלקת ויעבירו את הזיהום לקהילה רחבה יותר.

מתוך מגזין Dairy Markets, 3.6.2011 ואתר YNET

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3461183,00.html

7. מהם סימני המחלה בבני אדם?

מגוון רחב של זיהומים, החל מזיהומי עור קלים וכלה בזיהומים מסכני חיים כגון אנדוקרדיטיס (זהום פנים הלב), אוסטאומיאליטיס (זיהומי עצם), דלקת ריאות, זיהומים קשים בפצע ניתוח, זיהומים בזרם הדם הקשורים לצנתורים תוך ורידיים מרכזיים ועוד.

מתוך אתר THE MEDICAL

http://www.themedical.co.il/Article.aspx?itemID=2440

8. האם קיים טיפול במחלה בבני אדם?

וונקומיצין הפכה לתרופת הבחירה לטיפול בזיהומים עם MRSA. לאחרונה דווח על עמידות חלקית לוונקומיצין שהינה שכיחה וגורמת להחמרה במחלה. עמידות מוחלטת לוונקומיצין VRSA עדין לא דווחה בארץ והיא נדירה מאד בעולם דווחו 12 מקרים בלבד והיא אינה מתפשטת בין חולים.

למרבה הדאגה, דווח לאחרונה על הופעה של זנים עמידים גם לוונקומיצין (VRSA) כתוצאה מרכישה של הגן van A. תופעה זו מהווה איום בריאותי רציני בבתי חולים ובקהילה.

מתוך אתר THE MEDICAL http://www.themedical.co.il/Article.aspx?itemID=2440

9. מהם קבוצות האוכלוסייה הרגישות?

כל האוכלוסיות, אך בעיקר כאלו הסובלים מתנאי היגיינה ירודה ומתנאי צפיפות, מבוגרים וקשישים, אנשים הסובלים ממחלות קשות ואלו העוברים טיפולים בתכשירים ובטכניקות רפואיות מתקדמות. בנוסף, אוכלוסיות המקבלות טיפולים אנטיביוטיים בהיקף רחב ואוכלוסיות חולים המטופלים בכמוטרפיה.

מתוך אתר THE MEDICAL http://www.themedical.co.il/Article.aspx?itemID=2440

10. מהם סימני הזיהום בפרה?

סימני הזיהום בפרה אינם ספציפיים לחיידק זה. המחלה יכולה להיראות כמו כל זיהום אחר, קליני או תת קליני, במערכות הגוף השונות.

מתוך אתר YNET http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3461183,00.html

11. האם רפתנים חשופים לפגיעה?

12. אין מידע על כך שהחיידק העמיד קיים ברפת החלב הישראלית. זאת, למרות שנעשו מספר נסיונות לבודד את החיידק.

13. האם קיים חיסון נגד המחלה?

לא. ישנם יוזמות לפיתוח חיסון על ידי חברות שונות כדוגמת Syntiron אך יעברו עוד מספר שנים עד לשימוש קליני נרחב

מתוך אתר NewsMedical

http://www.news-medical.net/news/20091217/26/Hebrew.aspx

14. האם הזיהום עובר באוויר או בהפרשות?

חיידק ה-MRSA גורם למחלות קשות רק כשהוא חודר לעור דרך פצעים פתוחים, עירויים, צנתרים או מיתקנים רפואיים אחרים החושפים את תוך הגוף לעור. החיידק אינו עובר דרך האוויר, עיטוש, שיעול או מגע כאשר מירקם העור תקין למרות האמור במגע עם חולה הנושא MRSA על עורו יכול החיידק לעבור לעור של אדם אחר ובעת פגיעה בעור או בריריות לגרום למחלה.

15. האם הזיהום עובר באמצעות חלב?

לאחרונה, גילו חוקרים מאוניברסיטת קיימבריג’ את קיומו של החיידק בחלב פרות. החיידק נמצא ב-3% מבעלי החיים ברפתות החלב בבריטניה וגרם ל-12 הידבקויות של בני אדם בשנה החולפת. החוקרים ציינו כי מדובר בסכנה ממשית לבריאות הציבור, כל עוד החלב אינו עובר תהליך פסטור. לאחר תהליך הפיסטור, החלב בטוח לחלוטין לשתייה ולא קיים כלל חשש להידבקות בזיהום.

מתוך אתר Medical News http://www.news-medical.net/news/20110605/MRSA-found-in-cowe28099s-milk.aspx

16. מה הייתה הסיבה להופעת החיידק בחלב בבריטניה?

החיידק הופיע עקב שימוש יתר באנטיביוטיקה ברפתות. האנטיביוטיקה ניתנת כדי לטפל בדלקת העטין ובדלקות אחרות, אבל שימוש ייתר גורם להיווצרות זנים של חיידקים העמידים לאנטיביוטיקה, כדוגמת MRSA. הממצא הדגיש את הצורך להשתמש במינימום טיפול באנטיביוטיקה ברפת מכניזם ההדבקות בחיידק ובפרות ובבני האדם דומה

מתוך Dairy Market, 3.6.11

17. האם סיבה זו רלוונטית גם לגבי החלב בארץ?

לא, משום שבארץ קיים תקן של מכון התקנים הכולל איסור לנוכחות חומרים מעכבים (אנטיביוטיקה) בחלב. הפיקוח והבקרה על כך מבוצעים במספר רמות:

  • בדיקה בשער המחלבה. כל החלב המגיע לכל אחת מהמחלבות בישראל עובר בדיקות סף שמבוצעות בשער המחלבה. תהליך זה ייחודי לישראל בהיקפו. לכל מיכל חלב נערכות שתי בדיקות לנוכחות חומרים מעכבים. בנוסף, נבדקים רמת החמיצות של החלב, טמפרטורה, נוכחות מים וכן טעם, ריח ומראה. חלב שנמצא חריג נפסל ונשפך, והרפתן נקנס באופן משמעותי. בשום מקום בעולם לא נעשות בדיקות בתדירות כזו. לשם השוואה, בדנמרק החלב המגיע למחלבות נדגם ונבדק באופן אקראי 3-4 פעמים בחודש.
  • בדיקה עצמית של הרפתנים שנערכות כבר ברפת עצמה. אנטיביוטיקה ניתנת לפרות חולות בלבד (למשל במקרה של דלקת העטין). החלב שלהן נחלב אחרון, מופרד מכלל החלב ואינו מגיע לשיווק. שיווק החלב מבעל חיים מטופל מורשה אך ורק לאחר שהאנטיביוטיקה התפרקה והופרשה מהגוף על פי הוראות יצרן התרופות ו/או הווטרינר המטפל.
  • בדיקה של רופאים ווטרינרים ממשרד החקלאות. עורכים סקר ברפתות ודוגמים מיכלי חלב. בנוסף לחומרים מעכבים נבדקת גם נוכחות של חומרי הדברה וחומרים נוספים.
  • בקרה של משרד הבריאות. דוגם באופן אקראי חלב ומוצריו מהרפת, המחלבה והמרכולים. בנוסף לחומרים מעכבים נבדקת גם נוכחות של חומרי הדברה, מתכות כבדות וחומרים נוספים שאסורים בהימצאותם בחלב.
  • מניעה על ידי הקפדה על רווחת בעלי החיים ומניעת מחלות, שימוש בתרופות מורשות בלבד, קיום מערכת חיסונים ובקרה כלל ארצית על מחלות, ופיקוח וטרינרי צמוד של וטרינר לכל עדר וברמה הארצית.

מתוך אתר מועצת החלב http://www.milk.org.il/cgi-webaxy/sal/sal.pl?lang=he&ID=645657_milk&act=show2&dbid=katavot&dataid=white-001.htm&findWords=

18. האם מותר לצרוך מוצרי חלב?

ניתן לצרוך מוצרי חלב ללא הגבלה, אך רק כאלה שעברו תהליך פיסטור. MRSA אינו מהווה בעיה בצריכת מוצרי החלב לא דווח בישראל על מקרה זהום הקשור בחלב או בצריכת חלב

19. האם ניתן להמשיך לתת תחליפי חלב לתינוקות?

כן

20. האם ניתן להמשיך לצרוך בשר?

כן

21. האם יש חשש להדבקות חיות מחמד בזיהום?

כן, לפי אותם גורמי סיכון שפורטו לגבי בני אדם אך הסיכון נמוך ביותר.

22. האם בעולם היו מיקרי מוות כתוצאה מהזיהום?

מקרי מוות רבים. בארה”ב ב-2005 החיידק MRSA גרם על פי ההערכות ל-94,000 זיהומים מסכני חיים, אשר הביאו למותם של 18,650 אמריקנים בשנה אחת. לשם השוואה, באותה שנה מתו מנגיף האיידס 17,011 אמריקנים. כמחצית מהחולים נדבקו מהחיידק בעת ששהו בבית חולים – בין אם לאחר ניתוח, ביחידות לטיפול נמרץ או ביחידות דיאליזה. יתר החולים נדבקו בחיידקים מחוץ לבית החולים. MRSA מהווה גורם סיכון משמעותי ולכן במקומות בשכיחות נמוכה של החיידק כבהולנד נסקרים כל המתאשפזים לנוכחות החיידק בישראל נסקרים לנוכחותו חולים לפני ניתוחים אלקטיביים

מתוך אתר YNET http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3461183,00.html

23. האם היו מקרי מוות בעולם כתוצאה מזיהום הנמצא בחלב?

לא תועד שום מקרה של מוות כתוצאה מצריכת מוצרי חלב או בשר

24. מהן המלצות משרד הבריאות?

  • חיטוי ידיים של הרופא והאחות לפני כל מגע עם החולה. החלפת כפפות על ידי הצוות הרפואי לפני כל טיפול
  • חיטוי מכשירי הבדיקה לפני כל מגע עם החולה
  • חיטוי יסודי לפני בדיקת דם או החדרת עירוי והמתנה של לפחות 15 שניות
  • רחיצת ידיים בסבון חיטוי (אדום) או נוזל חיטוי (כחול) המצויים בכל חדר אשפוז לפני יציאת החולה מבית החולים
  • בדיקת אפשרות הטיפול אצל רופא המשפחה לפני פנייה לחדר מיון
  • ה- MRSA שוכן בעיקר באף ולכן יש להימנע מחיטוט באף במהלך השהות בבית החולים
  • שימוש בג’ל אלכוהול מחטא (אשר משמיד את החיידק) גם בבית
  • שימוש מושכל באנטיביוטיקה רק במקרים המוגדרים כהכרחיים

מתוך אתר משרד הבריאות http://www.health.gov.il/download/ng/0_5_7.pdf

ואתר YNET http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3461183,00.html

25. מהן ההמלצות בנוגע לצריכת מוצרי חלב?

אין הגבלה על צריכת מוצרי חלב בעקבות הופעת החיידק, מלבד הקפדה יתרה על כך שהחלב או הגבינות יעברו תהליך של פסטור.

26.  האם ישנם בארץ אנשים אשר נדבקו בזיהום?

קיימים מקרים רבים של זיהומים ב MRSA שמקורם הן בבית החולים והן בקהילה. על פי ההערכות, הזיהומים בבתי החולים בארץ גורמים למותם של כ-4,000 מאושפזים מדי שנה. ב-70% מהמקרים מדובר בחיידקי MRSA שעמידים למתיצילין, חיידק VRE שעמיד לוונקומיצין, וקלבסיאלה שעמידה לכל סוגי האנטיביוטיקה

מתוך אתר YNET http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3461183,00.html

27. האם ישנם אנשים בארץ אשר נדבקו בזיהום כתוצאה מצריכת מוצרי חלב?

לא תועד שום מקרה של זיהום MRSA כתוצאה מצריכת מוצרי חלב הן בארץ והן בעולם החלב בישראל הינו באיכות גבוהה ועובר פסטור מתאים ולכן הינו בטוח ביותר.

 

 

 

גודל פונט