up למעלה
חלבי אתר יצרני החלב - מועצת החלב

בוטוליזם – שאלות ותשובות

מה זה בוטוליזם?

  • בוטוליזם הוא שם מחלה שנגרמת על ידי רעלן המיוצר על ידי חיידק. החיידק משתייך לקבוצת חיידקי הקלוסטרידיום. אלה חיידקי קרקע הצריכים, לצורך קיומם וייצור הרעלן שלהם, סביבה ללא חמצן (“אנארובית”). החיידקים יכולים להישאר בקרקע לשנים רבות בשל יכולתם להפוך לנבגים העמידים לחום ותנאי סביבה קשים. יש ק’ שונים, רעלנים שונים (כגון קלוסטרידיום טטאני – חיידק הטטנוס, ועוד ועוד). כמה מהם ידועים כמזהמי פצעים (“נמק גז”).
  • קלוסטרידיום בוטולינום, Clostridium botulinum גורם למחלה הנקראת Botulism . זו אינה דלקת או הדבקה אלא הרעלה. החיידק מתרבה, והרעלן נוצר ומתפתח בדרך כלל בחומר-רקב, בין מן החי (למשל פגר של חיה או עוף) ובין מן הצומח (למשל גרעיני מספוא שנרטבו ונרקבו, תחמיץ מקולקל, צמחים שנרקבו סביב אגמים וכו’). בעל החיים בולע את הרעלן עם מזונו ואז נגרמים בו סימני המחלה, וזאת על ידי פגיעה עצבית. יש גם אפשרות שבעל החיים יבלע את החיידק עצמו, וזה מייצר את הרעלן בתוך מערכת העיכול – במיוחד אם נוצרו בה תנאים נוחים לכך, כגון מחסומים בהתקדמות המזון הנעכל או האטה בהתכווצויות המעי, כלומר פעילות בלתי תקינה המסייעת להיווצרות סביבה אנארובית ותנאים נוחים לחיידק, הדומים לתנאי ריקבון. כך קורה למשל לאחר מותו של בעל החיים: החיידק ממשיך לייצר בו את הרעלן, ולפיכך הופכת הגווייה למקור הרעלה לסביבה ולמי שיאכל אותה. ידועים מספר רעלנים שונים של בוטוליזם, והם מיוצרים על ידי זני-משנה של החיידק. חלקם מסוכנים לאדם, וחלקם לבעלי חיים שונים . בד”כ אלו הפוגעים בבקר הם מהקבוצות C ו-D. אלה טיפוסי רעלן שאינם מסוכנים לבריאות האדם אלא לבקר ולסוסים, וכן (במיוחד C ) גם לבעלי-כנף (עופות משק, עופות מים כשחפים ועוד). יחד עם זאת, נרשמו מקרים – אף כי הם נדירים – שתחלואה בבקר נגרמה על ידי הטיפוס B , שהוא פתוגני גם לאדם. יתר הטיפוסים המסוכנים לאדם הם A ו-E . הם אינם פוגעים בבעלי חיים.
  • קיים תרכיב נגד הרעלנים C ו-D, המיועד לחיסון שנתי של הבקר באזורים בהם המחלה נפוצה. בישראל אין זה חיסון חובה, אך רפתנים רבים נוהגים להזמין חיסון כזה לנוכח נפיצותו של חיידק הבוטוליזם בארץ ומקרי הרעלה המוניים שאירעו בעבר.

מה זה רעלן? (מויקיפדיה)

מה הקשר בין רעלן לחיידק?

  • רעלן הוא החומר שמפריש החיידק
  • במקרה של בוטוליזם הרעלן הוא זה שמזיק ולא החיידק עצמו – זהו חומר שמתיישב על החיבורים בין העצבים ומונע את הפרשת החומר המתווך ביניהם – אצטילכולין. לכן – הפסקות נשימה ושיתוקים.

לרוב מקור התפרצות המחלה היא במזון המיועד לרפתות ב”מספוא”, אילו בדיקות מתבצעות בהם כדי לא ליצור תנאים לגידול החיידק?

  • אין בדיקות שגרתיות במרכז המזון היכולות לגלות טוקסינים של החיידק. בד”כ החיידק נימצא במצב של ספורה (נבג) שאינו פעיל ואינו מפריש כמובן את הרעלנים שלו. שמירה על תנאי אחסון נאותים ומניעת חדירת בע”ח וזוחלים למיניהן (או הפגרים שלהם) עשויה להפחית את הסכנה ביצירת התנאים להפיכת הנבגים לחיידקים פעילים והפרשת הטוקסינים בהמשך.

האם הבקר לחלב בישראל אוכל פגרים?

  • לא. הבקר בישראל הוא צמחוני. הבקר ניזון ממזון כולי המכיל את מרכיבי המזון במנה אחת ומסופק בד”כ ע”י מרכז מזון אזורי. לעיתים נוצרים במרכזי המזון תנאים מתאימים לגידול החיידק. מרכזי המזון חשופים לפגרים (חתול, עכבר, נחש, יונה) בהם יכול להימצא החיידק המפריש רעלנים.

איך יתכן  שלא מאתרים את הרעלן בבדיקות במרכז המזון?

  • ריכוז הרעלן הוא מזערי ולא ניתן לגלות אותו בבדיקות שנעשות במרכז המזון.

למה ממשיכים להזין פרות במזון משומר על אף הסיכון הקיים?

  • “מזון משומר”- תחמיצים מיוצרים בארץ ובעולם כדי לספק לבהמות את הצרכים התזונתיים שלהם במהלך כל השנה בעלות יחסית זולה. בנוסף לכך בארץ אין מרעה טבעי ואנחנו ארץ ענייה במים (לגדל מספוא ירוק יש צורך בהרבה מים). אי לכך הפיתרון של תחמיצים הוא הטוב ביותר בתנאים הקיימים.

האם המחלה מדבקת? אם כן באיזה אופן?

  • בעל חיים אחד לשני – לא. זו, כאמור, הרעלה ממקור משותף.
  • הדבר זהה גם באשר לתחלואת אדם : לא מחלה – אלא הרעלה!

מה הן קבוצות הסיכון להדבקות במחלה?

 אין קבוצות סיכון מיוחדות. סוג הרעלן הוא הקובע,וכן מינונו בהשוואה למשקל הגוף. רפתנים, ככל עיסוק אחר, אינם קבוצת סיכון ייחודית למחלה. כללית יש לציין שהרעלת בוטוליזם באדם היא אירוע נדיר למדי.

האם הרעלן מופיע רק בבעלי חיים מתים?

  •  לא, הוא מופיע בכל מזון נגוע.

איך מזהים פרה חולה?

  • סימני המחלה הראשונים הם חוסר תיאבון ורביצה. כיוון שאין זו מחלה דלקתית, אין עלייה בחום הגוף. ומכיוון שבדרך כלל מקור הרעלן הוא במזון – המשותף לרפת כולה – אין המחלה מופיעה בפרה אחת בלבד אלא בקבוצות שלמות. בכל מקרה של תחלואה המונית כזו יש לקרוא מיד לרופא הווטרינר המטפל לשם קביעת אבחון.

איך מזהים אדם חולה (סימני המחלה)?

  • הסימנים הראשונים הם טשטוש בראייה וקשיי דיבור ובליעה; כל זאת בצורה פתאומית.יש לפנות לרופא בדחיפות כאשר מופיעים סימנים כנ”ל.

מה משך זמן דגירת המחלה?

  • בדרך כלל 12 – 36 שעות לאחר אכילת המזון החשוד, אך יתכן גם משך דגירה של עד 6 ימים.

האם המחלה עוברת בחלב?

  • על פי המקובל אין הרעלן מסוגל להגיע לחלב במהלך המחלה של הפרה. עם זאת, התקנות קובעות כי חלב יכול להיחלב רק מפרות שאינן מראות סימני מחלה כלשהי; לפיכך חלב מפרה המגלה סימני בוטוליזם – ככל מחלה אחרת – אינו מגיע לצרכן , אינו נאסף על ידי המחלבה ודינו להיות מושמד!

גם לאחר מות בעל החיים הנגוע, החיידק ממשיך לייצר בו את הרעלן, ולפיכך הופך החולה למקור הרעלה ולמי שיאכל אותו. זה אומר שיש סכנה באכילת בקר ושתיית חלב?

  • לא ידוע על הפרשת הרעלן בחלב . בכל אופן קיימת היום הנחייה של השירותיים הוטרינרים להוציא את הבהמות החולות למתקן הכילוי (שריפת הגופה) ולא לבית המטבחיים כפי שהיה נהוג בעבר.(לפני 10 שנים)

האם בטוח לצרוך חלב ומוצריו?

  • כן

האם מותר לאכול בשר בקר?

  • על פי חוקי מדינת ישראל, כל פרה ממתינה 12 שעות בבית המטבחים ועוברת בדיקה קלינית בטרם היא נשחטת. כל פרה שמראה סימני מחלה לא נשחטת למאכל אלא נבדקת לפני השחיטה, ואם מחליט הווטרינר שמותר לשחטה (על פי בדיקתו הקלינית) אין הוא משחרר את בשרה אלא לאחר בדיקה מעבדתית. התקנות מפרטות כיצד ינהג הרופא הווטרינרי האחראי בבית המטבחיים לגבי כל מחלה ומחלה. כל הבשר שמגיע לשוק עבר בדיקה המאשרת שאינו חולה.
  • כיום בשר מפרות חולות בבוטליזם אינו משווק לצריכה והוא מגיע למתקן הכילוי.

 מה עושים עם החלב, הבקר של פרות חולה?

  • התקנות קובעות כי חלב יכול להיחלב רק מפרות שאינן מראות סימני מחלה כלשהי, לפיכך חלב מפרה המגלה סימני בוטוליזם אינו מגיע לצרכן, אינו נאסף על ידי המחלבה, אלא מושמד – מובל ונשפך לשפד”ן
  • כמו כן, בשר מפרות חולות בבוטוליזם אינו משווק לצריכה והוא מגיע למתקן הכילוי.

אמרתם שאין שום סיכון שהרעלן עובר דרך החלב או הבשר. מצד שני, המחלבות לא מקבלות חלב ממשק נגוע. אז יש כאן סיכון. לא?

  • לא ידוע כי הרעלן מסוגל להגיע לחלב במהלך המחלה של הפרה.
  • הריכוז של הטוקסין הוא נמוך ביותר וכדי שהאדם יורעל מאכילת בשר מפרה חולה, הוא צריך לאכול פרה שלמה. וגם אז ככל הנראה לא יקרה לו דבר. כמו כן חיי המדף של הטוקסין הם מוגבלים וקצרים מאוד

מה ממדי המגיפה?

  • כיוון שלא מדובר במחלה מדבקת במובן המקובל של המלה, אין כאן עניין ב”מגיפה”. זאת התפרצות גדולה, אף כי היו גדולות ממנה – גם בישראל.

האם החיידק מושמד בפסטור?

  • החיידק עצמו עמיד מאד לחום מכיוון שהוא הופך לנבג באוויר החופשי, אך עיקור משמיד אותו. באשר לרעלן – על פי הנמסר בספרות המקצועית, הוא מושמד תוך דקה בהרתחה או תוך 5 – 10 דקות בטמפרטורה של 75 – 80 מעלות. פירושו של דבר שאינו מושמד בפסטור רגיל, שמתרחש ב-73 מעלות.כיום מקובל בכל המחלבות “פיסטור על” שמשמיד את הרעלן במידה והוא נמצא בחלב.

האם ניתן למנוע הרעלה של בקר?

  • כן. אמצעי המנע הוא חיסון הבקר. חברות הביטוח ומרכזי המזון מחייבים את המשקים הצורכים מזון ממרכזי מזון לחסן את הבקר כתנאי להצטרפות .החיסון בארץ מבוצע על ידי הרופאים המטפלים/מגדלים ולא על ידי הרופאים של הלשכות הוטרינריות כפי שמקובל בחיסוני החובה.

האם יש חיסון ו/או תרופה נגד המחלה בבעלי חיים ובאדם?

  • בבני אדם – יש טיפול באמצעות “סותר רעלן” (אנטיטוקסין), אך עליו להינתן בשלבי המחלה הראשונים. (באירוע הרעלת בוטוליזם מאכילת דגים שנקנו בניו-יורק, לפני מספר שנים, נפטר אחד מתוך ששת החולים.)

החיסון הקיים שבשימוש לבקר וצאן מיועד כנגד זנים C ו- D ואינו מונע הרעלות בוטוליזם מסוג B. האם עובדים על מציאת חיסון נוסף בוטוליזם מסוג B, שהוא הסוג הפתוגני לבקר ולאדם?

  • יתכן ונמצא במכון הביולוגי בנס ציונה.

איזה בקרה מבוצעת לוודא שהפרות אכן עוברות חיסון? למה החיסון בישראל איננו חובה?

  • הבקרה היא ברמת המשק עצמו ובאחריותו . אין זה חיסון חובה כי הוא לא הוגדר כך ע”י השירותים הוטרינרים. בכל אופן חברות הביטוח ומרכזי המזון מחייבים את המשקים הצורכים מזון ממרכזי מזון לחסן את הבקר כתנאי להצטרפות .החיסון בארץ מבוצע על ידי הרופאים המטפלים/מגדלים ולא על ידי הרופאים של הלשכות הוטרינריות כפי שמקובל בחיסוני החובה.

אילו סוגי מזונות יכולים להעביר את המחלה?

  • כל מזון שנושא את הרעלן. ולמעשה כל המזונות. עם זאת, זכו לפרסום מיוחד מוצרים המיוצרים מבשר טחון, ואפילו שם המחלה נגזר מהמונח “נקניק”.

איך הצרכנים יכולים לזהות מזון נגוע בבוטוליזם?

  • לא ניתן לזהות. אין ריח, טעם או צבע חריגים.

כיצד מערכת הפיקוח מבטיחה חלב נקי מבוטוליזם?

  • מועצת החלב אסרה, בתקנותיה, אספקת חלב מפרה חולה. יחידת הפיצוח של משרד החקלאות אחראית על ביצוע תקנה זו.

כיצד מערכת הפיקוח מבטיחה בשר נקי מבוטוליזם?

  • התקנות קובעות כי חלב יכול להיחלב רק מפרות שאינן מראות סימני מחלה כלשהי; לפיכך חלב מפרה המגלה סימני בוטוליזם – ככל מחלה אחרת – אינו מגיע לצרכן, אינו נאסף על ידי המחלבה ודינו להיות מושמד!

כיצד מבטיחים שהחלב/בשר אכן מושמד? כיצד מונעים העברתו לשור השחור

  • יחידות הפיצוח אחראית לדאוג להשמדתו של החלב/בשר. גם בהקשר לנושא זה, אנו חוזרים על ההמלצה לרכוש מוצרי מזון- ובמיוחד מזון מן החי- רק בחנויות מורשות

מה יקרה לי אם אשתה חלב נגוע בבוטוליזם?

  • השאלה היא תיאורטית – לא ידוע לנו אף מקרה כזה מהספרות המקצועית

האם אנשים חלו בבוטוליזם בארץ בעבר? האם מתו מהמחלה?

  • המחלה נחשבת לנדירה ביותר בארצות מפותחות. בשנת 1987 היה המקרה האחרון של בוטוליזם בישראל: משפחת עולים מרוסיה הביאה מנסיעה לניו-יורק דג “קפצ’ונקה” מתוצרת בית, הנחשב אצלם למעדן. הדג היה מזוהם ברעלן הבוטוליזם; מתוך ששת החולים, נפטרה אישה אחת.

מה השירותים הוטרינרים עושים בכדי למנוע את התרחבות המחלה?

  • השירותים הווטרינרים פועלים בכדי לזהות ולבודד את מקור המזון המשותף לשם השמדתו ודואגים להדריך את החקלאים ויצרני המספוא באשר לצעדי המניעה של זיהום מזון.

האם ניתן להמשיך לצרוך חלב ובשר כרגיל?

  • כן, כיוון שעל פי שיטת הפיקוח הווטרינרי בארץ נמסר מידע על האירוע עוד בשלביו המוקדמים, במידה וקיים חשש אמיתי או התקנות מורות על כך, מעוכבת תוצרת ומושמדת ואינה מגיעה לשווקים. גם בהקשר לנושא זה, אנו חוזרים על ההמלצה לרכוש מוצרי מזון – ובמיוחד מזון מן החי – רק בחנויות מורשות.

מילון מונחים

בוטוליזם מתקן כילוי

רעלן (טוקסין) פסטור

חיידקי הקלוסטרידיום אנטיטוקסין (סותר רעלן)

סביבה אנארובית פתוגני

אנזימים, צביעת חלב

קולטנים

נוקלאוטידים

אצטילכולין

נבגים

תחמיצים

קישורים:

בוטוליזם- http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%95%D7%98%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%96%D7%9D

רעלן- http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A8%D7%A2%D7%9C%D7%9F

חיידק- http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%99%D7%99%D7%93%D7%A7%D7%99%D7%9D

קלוסטרידיום- http://he.wikipedia.org/wiki/Clostridium_botulinum

אנארובית- http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%A2%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%90%D7%A0%D7%90%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%AA

נבגים- http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%91%D7%92

הטטנוסhttp://he.wikipedia.org/wiki/%D7%98%D7%98%D7%A0%D7%95%D7%A1

פתוגן-http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%AA%D7%95%D7%92%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%AA

מולקולותhttp://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%95%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%94

אנזימים http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%A0%D7%96%D7%99%D7%9D

קולטנים http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%98%D7%9F

נוקלאוטידים http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%95%D7%A7%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%98%D7%99%D7%93

חלבונים http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%9C%D7%91%D7%95%D7%9F

אצטילכולין- http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%A6%D7%98%D7%99%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9F

שפד”ן- http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%A4%D7%93%22%D7%9F

פסטור- http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%A8

חיסון- http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%9F

אנטיטוקסין- http://en.wikipedia.org/wiki/Antitoxin

תחמיצים- http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%97%D7%9E%D7%99%D7%A5

שווה לקרוא

הפרה המשוגעת  – שאלות ותשובות

הפרה המשוגעת – שאלות ותשובות

מהי פרה משוגעת (ספגת המוח)?…
קרא עוד
מחלות בעלי חיים – מחלות זאונוטיות

מחלות בעלי חיים – מחלות זאונוטיות

לשאלות ותשובות בנושא לפטוספירוזיס לחץ כאן…
קרא עוד
ליסטריה  – שאלות ותשובות

ליסטריה – שאלות ותשובות

***החומרים מתוך אתר משרד הבריאות-…
קרא עוד
קדחת הנילוס המערבי – שאלות ותשובות

קדחת הנילוס המערבי – שאלות ותשובות

1. מהי קדחת הנילוס המערבי?…
קרא עוד
גודל פונט