up למעלה
חלבי אתר יצרני החלב - מועצת החלב

לפטוספירוזיס – שאלות ותשובות

מהו לפטוספירוזיס ולאיזו מחלה הוא גורם?

  • חיידק המועבר בעיקר על ידי מגע של שתן הפרות עם חתכים או פצעים פתוחים של העובדים. קיימים כ- 200 סוגים (סרוברים) מסוכנים של מחלה זו. נימצא בקרקע,מים והפרשות של בע”ח.
  • מחלת העכברת תוקפת ופוגעת בעדרי בקר לחלב ובשר.
  • לאחר 25- 30 שנה של “שקט יחסי ” בהן לא היה דיווח על פגיעות ממחלה זו שבה ופורצת המחלה בשנים האחרונות, בשנה האחרונה הייתה התפרצות קשה ופגיעה בבני אדם עקב זיהום בחיידק בנחלי רמת הגולן

מהי מחלת העכברת?

  • מחלה זיהומית הנגרמת על ידי חיידק (בקטריה) מסוג “לפטוספירה” הנישא ומועבר (בעיקר) על ידי חולדות ועכברים.
  • שנים ארוכות סברו כי הגורם העיקרי להדבקה הן החולדות – מעביר המחלה אולם לא הגורם (מחולל) – כי אם צירוף של תסיסת החיידק בשתן הפרות בתוך הזבל החודר בעיקר דרך המגע של שתן הפרות עם חתכים או פצעים פתוחים של העובדים.(סעיף זה מיותר)
  • קיימים כ-200 סוגים (סרובים) מסוכנים של מחלה זו. הסרוברים הנפוצים של מחלה זו הם:
    • הרדגו’ –הנפוץ והשכיח, התסמינים דומים לשפעת עם שילוב של תסמיני צהבת זיהומית. קיימת גם פגיעה אפשרית בנשים הרות עד כדי הפלת הוולדות.
    • קניקולה – סרובר קשה וקטלני הגורם לתמותה.
    • האבחון קשה ובעייתי וניתן לגילוי כמעט רק על ידי בדיקה ספציפית לנוגדנים.
    • פומונה – סרובר נדיר יותר,

מה מקור החיידק ומה מיוחד בו?

  • הפיזור מתחולל דרך שתן הפרות או ולדות שמתו ומועבר יחסית במהירות דרך מאגרי מים, ניקוז, בורות זבל רטוב ושפכים.

האם המחלה מדבקת? באיזה אופן?

  • מחלת העכברת היא מחלה בקבוצת המחלות הזואונותיות המועברות מבעלי החיים אל בני האדם העובדים איתם/ או באים איתם במגע עם מוצריהם (בשר, חלב וביצים).
  • ההדבקה קשה לגילוי ואיתור ויעילה רק לאחר בדיקת נוגדנים ספציפית בה יש לאתר שלושה מדדים חשובים:
    • כי אכן העובד נדבק וחלה
    • כי אכן תסמיני המחלה הם עכברת.
    • זיהוי ודאי של הסרובר הספציפי.

מהן קבוצות הסיכון להידבקות?

  • עיקר הסכנה לאדם במדינת ישראל היא בקרב אוכלוסיית הבאה במגע עם החיות החולות וסביבתן (מגדלים,רופאים וטירנרים,מזריעים,מטלפים,עובדי בתי מיטבחיים. המחלה מועברת מבעלי החיים אל בני האדם העובדים איתם/ או באים איתם במגע עם מוצריהם (בשר, חלב וביצים).

על מה צריכות להקפיד אוכלוסיות בעלי סיכון?

  • ציוד מגן אישי והקפדה על תנאי עבודה נאותים:
    • לבוש ארוך, נעליים גבוהות או מגפיים-חובה,
    • חשובה מאוד ההקפדה על טיפול נאות בבורות הספיגה, מאגרי פינוי הזבל והשפכים, שמירה על היגיינה אישית הכוללת הפרדה בין אזור העבודה ואזור המנוחה והאכילה, רחצה נאותה של הידיים לאחר ביצוע כל עבודה, כביסת הבגדים בנפרד מהכביסה הכללית.
    • בכל עת של טיפול בוולדות, פגרים או פרות חולות יש להשתמש בכפפות מתאימות (חד פעמיות) אותן יש להשמיד לאחר השימוש.
    • חשוב מאוד להקפיד על משטר וטרינרי שוטף, שמירה על התרופות ועל אמצעי החיסון במקום מופרד, מסומן ונעול.
    • במקרה של הופעת סימני מחלה בבע”ח כגון צהבת, הפלות,תחלואה ותמותה חריגים יש להפנות את תשומת ליבו של הוטרינר לכך. רק הקפדה ושמירה מתמדת על כללים אלו – יש בהם להקטין (או למנוע כליל) פגיעות בעובדים.

מה הם הדרכים למניעת העברת המחלה מבעלי החיים לבני אדם?

  • המניעה יחסית פשוטה – ראשית המודעות לכך כי המחלה קיימת ועלולה לפגוע בעובדים במידה ולא ננקטים אמצעי זהירות נאותים.
  • בטיפול סביבתי:
    • יש להשגיח על מקורות מים עומדים או שפכים באזור הרפתות או שטחי המרעה, יש לרסס דרך קבע ולחטא את מקורות המים למניעת העברה והדבקה.
    • יש לטפל בזבל ובהפרשות בצורה נאותה, יבוש ופיזור במקום מוסדר והטמנה מתחת לפצלי שמן או סיד כבוי.

האם יש חיסון/ תרופה נגד מחלה בבעלי חיים ובבני אדם?

  • קיים חיסון שניתן למשקים הנגועים לאחר בידוד ואבחון סוג הלפטוספירה. משקים אלו יהיו במעקב חיסוני וקליני למספר שנים עד “להתנקות” מוחלטת מהחיידק. לבע”ח חולים כמו לבני אדם ניתן לטפל בטיפול אנטיביוטי שהוא בדרך כלל יעיל אם הוא ניתן בזמן כאשר ותהליך ההחלמה עלול להיות ארוך וממושך.
  • בכל מקרה של תמותה לא טבעית בעדר או אחוזי פרות חולות מעבר למספרים המקובלים על הרופאים הקלינים בשדה לדווח לגורמים המוסמכים: השירות הווטרינרי בבית דגן, יחידת משרד הבריאות המחוזית והמשרד לאיכות הסביבה.

איך מזהים אדם חולה?

  • הסימנים הם דמויי שפעת ומלווים בחום גבוה, כאבי ראש עזים, פגיעות במעטפת קרום המוח, דלקות בעיניים וסימנים עצביים וקישיון שרירים עד לעתים מוות.

איך מזהים בקר חולה?

  • תמותה בלתי מוסברת(5-15%), צהבת, חום גבוה חוסר תאבון, ירידה בחלב, שינויים בצבע החלב (צהבהב), הפלות ושתן דמי.

האם המחלה עוברת בחלב?

  • לא, היא עוברת בשתן (החיידק מופרש בכמויות גדולות). כל סביבה המזוהמת בשתן או במים או בקרקע או בהפרשות רחמיות המזוהמים בחיידק, עלולים להוות מקור הדבקה חדשה.

מה יקרה במקרה של שתיית חלב מזוהם?

  • במידה והחלב לא זוהם בשתן או בהפרשות אזי אין בעיה

האם בטוח לצרוך חלב ומוצריו?

  • תמיד לאחר פיסטור

האם מותר לאכול בשר בקר שחלה בלפטוספירוזיס?

  • לא אסטטי לאכול בשר חולה מאחר ומתקיימת צהבת.

כיצד ניתן לזהות מזון (חלב או בשר בקר) מזוהם?

  • לא ניתן אלא אם מבחינים בשינויים בצבע הבשר או החלב

האם היו מקרים של המחלה בהקשר של בקר/חלב בארץ או בעולם?

  • בחודש ספטמבר 2003, קיבוץ בגליל העליון- 3 נפגעים.
  • בקיץ 2003 נפגעו 22 חיילי צה”ל בעת אימון בירדן ההררי, ההדבקה הייתה דרך מאגר מים הסמוך לשטח מרעה (אשר התברר אחר כך כנגוע) – יש לציין כי מקורות מים ושפכים הם מקומות “מועדים לפורענות” בדרכי ההדבקה הנפוצות.
  • לפני מספר חודשים נפגעו 5 עובדים מיישוב מיעוטים בצפון הארץ בצורה קשה.
  • בסוף חודש אוקטובר 2003 נמצאה הדבקה קשה בעדרי הבקר (המאוחדים) של שני קיבוצים בנגב, לא נרשמה כרגע פגיעה בעובדים – הנושא בבדיקה של משרד הבריאות והשירותים הוטרינריים.
  • 2018- התפרצות המחלה אצל מטיילים בנחלי הגולן (מעל ל30 חולים) החשד זיהום המים בצואת בקר לבשר או חיות בר אחרות

מילון מונחים

  • סרובר
  • מחלות הזואונותיות

 

קישורים:

  • עכברת(לפטוספירוזיס)-

http://en.wikipedia.org/wiki/Leptospirosis

  • לפטוספירה- http://en.wikipedia.org/wiki/Leptospira
  • פרזיט- http://en.wikipedia.org/wiki/Leptospira
  • צהבת זיהומית- http://en.wikipedia.org/wiki/Hepatitis
  • מחלות זואונותיות- http://en.wikipedia.org/wiki/Zoonotic

 

גודל פונט