up למעלה
חלבי אתר יצרני החלב - מועצת החלב

חיסונים כנגד דלקות עטין כחלק מהרפואה המונעת – ד”ר שמוליק פרידמן

חיסון יעיל הנו עוד כלי עבודה בתוך “ארגז הכלים “של הרפואה המונעת. חישוב נכון של עלות/ תועלת יביא אותנו לקבלת ההחלטה מקצועית להיעזרות או וויתור על כלי זה. לצערנו, במחלות עטין מספר החיסונים הקיימים ויעילותם כמגנים מפני נגיעות תוך עטינים קטן ומוטל בספק. מערכת החיסונית העצמית של העטין הנה מורכבת ביותר, השטח שהחיידקים יכולים “להסתתר” בו הוא גדול ומגוון החיידקים שהחיסון אמור להגן מפניהם הוא גדול (כל רבע יכול להיות נגוע בחיידק אחר ולעיתים באותו הרבע אנו מאבחנים סוגים שונים של חיידקים). רבים בארץ ובעולם ניסו לייצר ולשווק חיסונים שונים כנגד מחלות עטין אולם התוצאות לא היו מעודדות בלשון המעטה וברב המקרים בלתי מספקות.

במציאות הקיימת כיום בישראל הנגיעות העיקרית בדלקות קליניות נגרמת מחיידקים סביבתיים ובעקר מ א.קולי (30-40%) . כדי להפחית את הנגיעות יש לשמור על סביבה יבשה כל השנה במטרה להקשות על החיידקים להתרבות ולהפיץ את עצמם. הדבר נכון במיוחד בקיץ כאשר התנאים מתאימים מאד לעידוד התרבות חיידקית סביבתית. חומר אורגני נמצא בשפע, הטמפרטורה דומה לטמפרטורה של אינקובאטור במעבדה ומערכות הצינון תורמות להגברת הלחות הסביבתית. כל אלו יחד מהווים את התנאים המיטיבים להתרבות חיידקית בסביבת הפרה. שיפור ושמירה מתמדת על יובש המרבץ הנו הכלי היעיל ביותר לצמצום מספרם של הקוליפורמים במרבץ ומכאן גם יורדת יכולתם המספרית לחדור לעטין. שילוב של ביצוע שיגרת חליבה היגיינית עם סביבה יבשה תביא בהכרח גם לצמצום הנגיעות ולירידה בשיעורי דלקות העטין. יש לזכור תמיד כי לפרה יש את המערכת ההגנתית החיסונית הטובה ביותר בתנאי שנשמור על בריאותה הכללית, מצב גופני תקין ונמנע בכל מחיר מצבי עקה מיותרים .

בנוסף לאמור לעיל אבל לא במקום ניתן לשקול גם מתן חיסון כנגד א. קולי.

ישנם מספר חיסונים כנגד החיידק כאשר הוותיק בינם(עשרות שנים) הוא החיסון האמריקאי (J5ׂ) .כיום יש כבר חיסונים מתקדמים יותר וחלקם אף הגיע לאחרונה לארץ (“החקלאית”) .חיסונים אלו ניתנים פעמים בתקופת היובש ופעם נוספת בחודש הראשון לאחר ההמלטה. אין ביכולת החיסון למנוע את דלקת העטין הקלינית אולם ללא ספק הוא מוריד את רמת האלימות ומכאן ממתן את הופעת הסימנים הקליניים של ירידה בתיאבון, עליה בחום, שלשול, רביצה וירידה ביצור חלב.

על מגדל יחד עם הרופא המטפל, לבצע הערכת סיכונים ולקבל החלטה מקצועית, האם יש מקום להכניס את החיסון לכלל העדר או לחילופין להשתמש בו בקבוצות הסיכון (מבכירות בלבד, פרות מבוגרות, פרות עם היסטוריה של דלקות עטין ,פרות גבוהות תנובה, פרות עם עטין /פטמות לא תקינים ).

במסגרת הערכת הסיכונים יש לוודא מיהו החיידק העיקרי הגורם לדלקות עטין קליניות, לבצע כימות הנזקים הכלכליים הנגרמים מדלקת קלינית אחת ,מס. הדלקות בחודש/בשנה ,הצלחה טיפולית, שיעורי ההחלמה העצמונית, הוצאת פרות לא מבוקרת עקב דלקת עטין קלינית, תמותת פרות וכמובן עלויות חומרי חיסון והעבודה הנדרשת לביצוע משטר חיסונים בעדר. במידה והוחלט לחסן יש לבצע מעקב תוך תיעוד מדויק של האירועים הקשורים לדלקות עטין לפרות המחוסנות במשך 3 חודשים לאחר ההמלטה ואז שוב לעשות הערכת מצב וקבלת החלטות להמשך המהלך .

יש לזכור כפי שנכתב בפתיח אין החיסון מונע את הנגיעות החדשה ואין הוא יכול לבוא במקום הפעולות השגרתיות העיקריות כמו שמירה על ממשק סביבתי והיגייני נכונים ומוקפדים . החיסון הוא עוד כלי עבודה בשרשרת ההגנה כנגד נגיעות בלעדית מהחיידק א. קולי וכך יש להתייחס אליו.

גודל פונט