up למעלה
חלבי אתר יצרני החלב

קיימות ברפת הישראלית – אם תרצו אין זו אגדה…

ד”ר טל שקולניק, ממ”ר תחום בקר, שה”מ

חקלאות בת קיימא בהגדרתה היא גישה מתקדמת לשימוש במשאבים המוגבלים, המתמקדת בצורך לפתח טכנולוגיות ושיטות חדשניות לייצור מזון בבטיחות, בחוסן, בהתמדה וביעילות, באופן שאינו פוגע או יפגע בעתיד בסביבה ואף יתרום לשגשוג הקהילה באזור. משק בר-קיימא מתופעל עלפי חמשת היסודות הבאים, כפי שהוגדרו במשרד החקלאות האמריקאי (USDA):

  1. אספקת מזון בריא וחיוני לבני אדם;
  2. שיפור איכות סביבה ותגבור משאבים טבעיים עליהם מושתת הייצור;
  3. עידוד התייעלות בשימוש במשאבים וגורמי ייצור;
  4. התאמת סביבת הגידול לבריאות ורווחה של בע”ח, ושדרוג איכות המוצר;
  5. קיום כדאיות כלכלית בפעילות החקלאית ושיפור איכות החיים לחקלאים ולחברה.

משמע, אם משק מקפיד על איכות סביבה מבלי להיות כלכלי הוא אינו בר קיימא. באופן דומה משק המתמקד ברווח לטווח קצר ללא ייעול השימוש במשאבים מתכלים אינו עומד במבחן הקיימות. לפי הערכות הבנק העולמי ייצור המזון בעולם עלה בסדרי גודל במחצית המאה האחרונה. 70-90 אחוז מהגידול בייצור נזקף לזכות שיטות החקלאות המודרנית ואינו נובע משימוש במשאבים נוספים כמו קרקע או בע”ח. ההתייעלות היא בהחלט אחד ממרכיבי היסוד של הקיימות.

במטרה לשפר עמדות ולבסס מוניטין של תעשייה בריאה ואחראית, הרפת הישראלית נדרשת להתנהל כעסק תחרותי העומד בכל הסטנדרטים הבינלאומיים ובכך להמשיך למצב את ענף החלב בארץ על מפת העולם. לקידום חזון זה יש לאחד כוחות של רפתנים וארגונים שונים בענף ובמעטפת. בהשוואה למדינות אחרות ניתן לראות כי בארץ היבטי הליבה של הקיימות היוו מאז ומתמיד חלק בלתי נפרד ממהותה ומשגרת יומה של החקלאות בכלל ושל הרפת בפרט.

בישראל התייעלות היא כורח קיומי ומשום כך הרוב המכריע של החקלאים במודע או לא מתנהל במידה רבה של קיימות בכל עת; כאשר בוחרים להשתמש בטכנולוגיה העדכנית ביותר לניטור בע”ח, להתייעל בחליבה ולשפר את איכות החלב, לספק שיכון מרווח ואקלים נוח לבע”ח לאורך כל השנה, לצמצם את השימוש באנטיביוטיקה ובהורמונים, לקיים תקנות לטיפול בשפכים ופינויי זבל, לטפל ברפד ובחצרות בעקביות, לחסוך במים, להתקין פאנלים סולריים לייצור חשמל על הגגות, להפיק ביוגז לייצור חשמל, לדייק ולהתאים הזנה לניצולת מזון מיטבית, להשתמש בחומרי לוואי מתעשיית המזון להרכבת המנות לבע”ח, לספק מברשות גירוד ומוקדי עניין בחצרות לרווחת הפרות, להעסיק בני נוער וחיילים משוחררים או לארח תיירים ולמכור תוצרת מקומית טרייה ברפת בהתאם לחוקי המדינה.

המנועים הבולטים להתהוות הקיימות ברפת הישראלית הם: א. רגולציה ממשרדי הממשלה, שלעיתים מגובה כמצופה בתקצוב ממשלתי, ב. דרישות מועצת החלב והמחלבות המסונכרנות על פי רוב עם טעם הצרכנים. מאידך ניתן לפרש התנהלות בת קיימא של רפתני ישראל כביטויי אמיתי לחלחול התובנה, שמי שלא יתאים את עצמו לרוח התקופה יקשה עליו מאד לשרוד במציאות של היום, אפילו במסגרת ענף חסון ומתוכנן כענף החלב שלנו.

הנחיות מפורטות וכלים מעשיים לניהול רפת בת קיימא בארצנו הקטנטונת מוטב לבסס על יצירתיות והתקדמות טכנולוגית ולהתאים לתנאי הממשק המשתנים בין הרפתות והצרכים הפרטניים של בעה”ח במסגרת החוקים והתקנות בארץ. ככל שנשכיל לזהות ולכמת טוב יותר את צרכי הפרה הפרטנית, גם בעדרים הכי גדולים, יענו טוב יותר דרישות האנרגיה של בעה”ח בתקופות המעבר, המנוחה והיובש ואפילו במהלך חליבה במכון ובדרך זו נצליח לטייב ולהתייעל בתהליך הייצור כולו. כמעט בכל רפת אפשר ומומלץ להתקדם לחקלאות מדייקת יותר, למחזר ולשפר את הרווחת בעה”ח.

במטרה להתקדם בעקביות, ביציבות ולאורך זמן יש להחיל עקרונות מעשיים על הרפת כמערכת כוללת. ובשלב ראשון יש לשים דגש על בריאות ורווחת בע”ח.

להלן היעדים הנדרשים לתפעול רפת בת קיימא בראשי פרקים:

1. מערכת כוללת של רפת בת-קיימא

  • התאמת בעה”ח לתנאי הסביבה (ברירה יזומה וטיפוח גנטי)
  • התאמת ממשק הזנה ושיכון לבע”ח
  • התאמת מכון החליבה להתנהלות יעילה והגיינית
  • אחסון ושינוע נכון של החלב
  • גידור ובקרה על הכניסה והביקורים ברפת (בטיחות ביולוגית ובטיחות בעבודה)

 2.  קיימות כלכלית

  • הגברת הייצור תוך הקפדה על בריאות ורווחת בע”ח, בטיחות ואיכות מזון
  • גיוון מקורות פרנסה מהרפת (מכירת קומפוסט ומים מושבים, מכירת בע”ח, חלב מפוסטר ותיירות ברפת)
  • חיבור ישיר והענות לדרישות השוק במגבלות ( כשרות שונה, אורגני, התאמת חלב יעודי לצרכנים)
  • ייעול הייצור תוך פיתוח פתרונות טכנולוגים ייעודיים לרפת
  • פתיחות למודלים שונים של שיתופי פעולה עם רפתות אחרות
  • שת”פ במחקר ופיתוח יישומים לקידום רפתנות מדייקת

3.   קיימות חברתית

  • תנאי שירות ועבודה הוגנים ובהם עדיפות להכשרה מקצועית ופעילות חינוכית וחברתית לעובדי הרפת, למטרת טיפוח הון אנושי וחברה בריאה
  • תרומה של הרפת לקהילה ולכלכלה המקומית
  • ביקורים מאורגנים וסיורים של בתי ספר קידום לחינוך חקלאי
  • מכירת תוצרת מקומית טריה, זולה, בהגינות ובאחריות בהתאם לחוקי המדינה

 

 

 

4.  קיימות סביבתית

  • שימור קרקעותצמצום שחיקת קרקע והפקת תוספים לטיוב קרקע משפכים מטופלים וזבל מהרפת.
  • חיסכון במיםצמצום שימוש כולל במים, הקפדה על ניקיון השקתות, טיפול בשפכים ושימוש במים מושבים לשטיפת הבמות והבור במכון
  • צמצום השימוש בתרופות וחומרי הדברה ברפת
  • שימור מגוון ביולוגי (הצומח והחי) האופייני למקום בגבולות הרפת
  • בטיחות ביולוגית נהלים להגנה על עובדים ובע”ח, תיחום היקפי וחיסון עובדים ובע”ח בסביבת הרפת נגד גורמים זואונוטים (כלבת, לפטוספירה וכד’)
  • חיסכון באנרגיה – הפחתת השפעת תשומות האנרגיה העיקריות על הסביבה (פליטת גזי חממה ע”י בעה”ח) ע”י דיוק ושיפור מתמיד בניצולת המזון, הפקת ביוגז מחומר אורגני והגברת השימוש בפאנלים הסולאריים להפקת חשמל
  • טיפול בפסולתצמצום, מחזור, וסילוק בטוח של שאריות ציוד חד”פ, תרופות וחומרי הדברה

לסיכום; בתרבות הצריכה של ימינו הקיימות משווקת כהתנהלות אחראית התורמת גם לערכים ולתועלות אישיות של בריאות ורווחה לצרכן. בהתאם התפיסה הרווחת של מוצר עם התוויית קיימות היא של תוצרת מקומית בטוחה, טרייה, טבעית או אורגנית, שאינה פוגעת בבעח ובסביבה ואפילו נסחרת בהגינות. העתיד הנראה לעין טומן בחובו שדרוג ושגשוג “למקיימים”. בזכות הון אנושי

 

שווה לקרוא

תמיכה מנהלי למתקני קדם טיפול בשפכי רפתות חלב לשנת 2019:

תמיכה מנהלי למתקני קדם טיפול בשפכי רפתות חלב לשנת 2019:

קרא עוד
ענף החלב והקשר ליעדי פיתוח בר קיימא של האו”ם

ענף החלב והקשר ליעדי פיתוח בר קיימא של האו”ם

היעדים לפיתוח בר-קיימא (באנגלית: Sustainable…
קרא עוד
ביטוח פינוי וכילוי בקר לחלב לשנת 2018

ביטוח פינוי וכילוי בקר לחלב לשנת 2018

קרא עוד
מוסף הרפת והסביבה

מוסף הרפת והסביבה

קרא עוד
גודל פונט