up למעלה
חלבי אתר יצרני החלב - מועצת החלב

ברוצלה (ברוצלוסיס) – שאלות ותשובות

1. מהי ברוצלוזיס?

הברוצלוזיס, הידועה גם בשמה “קדחת-מלטה” (על-שם האי בו התגלתה ונחקרה המחלה לראשונה) נגרמת ע”י החיידק הנקרא ברוצלה (Brucella). במשפחת הברוצלה בעולם מינים רבים, אך רק אחד מהם, ברוצלה מליטנסיס(B.Melitensis) קיים כיום בארץ. מקור כל המקרים של מחלת הברוצלוזיס בארץ בשנים האחרונות, הן במקנה ובהן באדם, הוא בחיידקזה.
חיידקי הברוצלה נמצאים אך ורק בגוף בעלי-החיים, משום שהם עדינים מדי מכדי לשרוד בסביבה החיצונית בצורה חופשית. בטבע נשמרים הם בתוך שרידי נפלים (עוברים מתים) ובשיליות המוטלים על הקרקע. הדבקה של בעלי-חיים ואדם נעשית, לכן, תמיד באמצעות מגע, ישיר או עקיף, בין נגועים לבין בריאים.

הברוצלוזיס היא מחלה זאונוטית, כלומר - מועברת מבעלי חיים לאדם.

2. מה מקור החיידק ומה מיוחד בו?

הברוצלוזיס היא מחלה מדבקת המשותפת לבעלי-חיים ולאדם. מאחר שבדרך-כלל אי-אפשר לזהות בעלי-החיים הנגועים בה, עשוי מגע עם בעלי-חיים כאלה (בצורה ישירה או באמצעות צריכת תוצרת-החלב והבשר המופקת מהם) לגרום לתחלואה קשה באדם ואפילו למוות.

3. האם המחלה מדבקת? באיזה אופן?

בחמש צורות עיקריות מופרשים חיידקי הברוצלה מבעלי-החיים כך שהם מסוגלים להדביק בעלי-חיים אחרים ואדם:
– מן הנפל (העובר המת), השלייה וההפרשות בעת הפלה.
– מן ההפרשות והשלייה בזמן המלטה תקינה.
– באברי בעלי-חיים נגועים בעת השחיטה.
– בחלב ומוצריו שאינם מפוסטרים , שמקורם בפרות, בכבשים, ובעיזים נגועות.
– אכילה של מזונות אשר זוהמו בהפרשות של בעלי-חיים נגועים.
משך-הזמן העובר בין החשיפה לחיידק (כלומר לאחר צריכה של חלב נגוע ומוצריו או לאחר מגע עם בעלי חיים נגועים או עם אבריהם) עד שמתחילים לראות את סימני-המחלה באדם אינו קבוע. הוא יכול לנוע בין שבוע אחד ועד חודשים אחדים. לכן לא תמיד זוכר האדם החולה מתי היה חשוף למזון אשר הדביק אותו במחלה.
העברה של המחלה מאדם נגוע לאדם בריא נדירה ביותר.

4. מה הם הדרכים למניעת העברת המחלה מבעלי החיים לבני אדם?

נקיטת אמצעי-זהירות בעת טיפול בהמלטות או בהפלות של בעלי-החיים: חבישת כפפות, נעילת מגפיים, לבישת בגדים סגורים, הימנעות מאכילה/שתייה/עישון בעת העבודה, חיטוי מקום ההמלטה/ההפלה, הרחקה מסודרת של הפרשות ושיליות.
נקיטת אמצעי-זהירות דומים בעת שחיטה וטיפול בגופות של בעלי-חיים החשודים כנגועים בברוצלוזיס.

בידוד המפילות משאר אוכלוסיית העדר.

משלוח לבדיקה מעבדתית (דרך משרדי השירותים-הוטרינריים) של כל נפל (עובר מת) ושילייתו.
הקפדה על חיסון כל המקנה (ע”י אנשי השירותים-הוטרינריים) נגד הברוצלוזיס.
מניעת הכנסה לעדר של בעלי-חיים אשר אין מידע לגבי מצבם הבריאותי שלהם (יש להיעזר באנשי השירותים-הוטרינריים כדי לקבל מידע זה) ומניעת מגע במרעה עם בעלי-חיים כאלה.

5. האם יש חיסון/ תרופה נגד מחלה בבעלי חיים ובבני אדם?

טיפול ומניעה מושגים במספר מישורים:
– הנהגת חיסון הצאן נגד ו-B. melitensis במדינת ישראל. .

בקר לא מחוסן לפי החלטת השו”ט החל מ – 2013
– מדובר בחיסון חי-מוחלש, שאינו מאושר למתן לבני אדם מאחר שעלול לגרום למחלה בעצמו.
– פסטור מוצרי חלב.
– עבודה וטרינרית בכפפות ותוך נקיטת אמצעי זהירות.

טיפול באדם:
– מאחר שמדובר בחיידק הטיפול הוא אנטיביוטי בעיקרו. האנטביוטיקה המועדפת היא מסוג טטרה-ציקלין (דוקסילין), בשילוב עם אנטיביוטיקה מקבוצת האמינוגליקוזידים כדוגמת סטרפטומיצין או גנטמיצין או לחלופין שילוב של דוקסילין עם ריפמפין.

יתרון האפשרות השנייה לטיפול הוא ששתי התרופות ניתנות באופן פומי, מאידך נדרש טיפול ממושך יותר של לא פחות מ-6 שבועות. תרופה נוספת היכולה להחליף את הדוקסילין הנה טרימטופרים – סולפמטוקסזול (רספרים) כאשר ניתנת בשלובים עם אמינוגליקוזיד או ריפמפין.
קשה מאוד להיפטר מהחיידק לאחר הדבקה ובלא טיפול מיידי ונמרץ ובעיקר ממושך תיתכן נישאות ממושכת באדם ובבעלי-חיים או הישנות המחלה. טיפול ממושך עד 3 חודשים נדרש בזיהומי עצם ואנדוקרדיטיס. בזיהומים קשים כגון דלקת קרום המוח נהוג לשלב 3 תרופות.

6. איך מזהים אדם חולה?

המחלה מתחילה בצורה בלתי-ברורה, אך כמעט תמיד תוך הצגת הסימנים הבאים:
– עייפות ותשישות מוגזמת.
– עליה בחום-הגוף, בדרך-כלל בצורה גלית: החום גבוה בערב אך תקין בבוקר.
– צמרמורות, הזעה מרובה, כאבי-ראש.
מאחר שחיידקי ה-Brucella גדלים באופן איטי, זמן הדגירה ממושך – בין שבועיים ל-4 חודשים, ומהלך המחלה הוא לרוב איטי וממושך. תסמיני המחלה הנפוצים אינם ספציפיים וכוללים חום ממושך מחזורי , הזעת לילה, חולשה כללית, דיכאון, כאבי ראש וגפיים הגדלת בלוטות לימפה והגדלת כבד וטחול. מאחר שתסמינים אלו אינם ספציפיים ומאפיינים מגוון מחלות אחרות ובנוסף מהלך המחלה הוא לרוב ממושך ולא סוער – קיים קושי ניכר בהגעה לאבחנה.

7. מהן קבוצות הסיכון להידבקות?

מקרים רבים של תחלואה בברוצלוזיס הם בבני-אדם מכל הגילים אשר שתו חלב נגוע או אכלו מוצרים שנוצרו מחלב לא מפוסטר כזה. סכנת הברוצלוזיס לכלל הציבור היא עקב צריכה של חלב ומוצריו המזוהמים בחיידק.
מידי שנה מדווחים לרשויות הבריאות בארה”ב מאות מקרים של תחלואה בברוצלוזיס, כאשר רבים מבין החולים הם ילדים.
עיקר הסכנה לאדם במדינת ישראל היא בקרב אוכלוסיית הווטרינרים והמגדלים הבאים במגע עם החיות החולות וסביבתן ובקרב האוכלוסייה הערבית שבה נפוצה יותר צריכת מוצרי חלב לא מפוסטרים. אוכלוסיות נוספות הנמצאות בסיכון הן מגדלי צאן ,עובדי בתי מטבחיים וכן עובדי מעבדה.

8. ממה צריכות להימנע אוכלוסיות בעלי סיכון?

החיידק מדביק בני אדם בשתיית חלב לא מפוסטר ובאופן פחות באכילת בשר נא נגוע, וכן במגע עם חומר המזוהם בחיידק כמו נפלים או הפרשות של חיה חולה או נשאית. כן תיתכן הדבקה בשאיפת תרסיס ובמגע ישיר עם ריריות כגון לחמית העין.

ההדבקה דרך הפרשת החיידק בשלוש הצורות הראשונות מסוכנת בעיקר לאנשי-המקצוע הקשורים בטיפול בבעלי-חיים, משום שאלה באים אתם במגע-ישיר בעת הטיפולים היומיומיים ובעת ההמלטות. לכן מומלץ לנוקדים, לפועלים-החקלאיים, לקצבים, לסוחרי-הבהמות ולוטרינרים לנקוט באמצעי-זהירות מיוחדים בעת הטיפולים בעדר ובמיוחד בעונות ההמלטה והחליבה.

9. כיצד ניתן להימנע?

– הימנעות משתייה של חלב ישירות מבעלי-החיים או ממיכל האיסוף של החלב שלהם במשקים.
– הימנעות מקנייה וצריכה של חלב ומוצריו אשר יש ספק אם עברו תהליכי פסטור או עיקור כדי להשמיד חיידקים העלולים להימצא בהם, במילים אחרות: יש לקנות חלב ומוצריו רק מתוצרת מחלבות ידועות ומאושרות ע”י משרד הבריאות.
– הקפדה על פסטור או עיקור של חלב-משק לפני התרתו לשתייה או לפני התחלת עיבודו למוצרים מוצקים.

10. איך מזהים בקר חולה?

בבעלי-החיים עוברת ההדבקה בברוצלה כמעט ללא מחלה הניתנת לזיהוי. מאחר שבעדרים מקובל לקנות, מידי פעם, צאן או בקר חדשים שמקורם בעדרים אחרים, יכולים אלה להיות נגועים מבלי שאיש ידע על כך. בצורה כזאת ידביקו בעלי-החיים החדשים את אלה שבעדר הוותיק
הדבקה ראשונה של ברוצלה בעדר אשר היה חפשי ממנה תתבטא, בדרך-כלל, בהפלות בבעלי-החיים. לאחר שהחיידק כבר קיים בעדר החדש לא יהיו בו הפלות נוספות בעונות הבאות, למרות שבעלי-החיים בעדר נושאים את החיידק ומסכנים את הבריאות הן של עדרים אחרים והן של האדם.

11. האם המחלה עוברת בחלב?

כן. ההידבקות בברוצלוזיס באמצעות חלב לא מפוסטר היא סכנה מוחשית לכל קהל הצרכנים של חלב ומוצריו.

12. מה יקרה במקרה של שתיית חלב מזוהם?

צריכת חלב בצורה ישירה או באמצעות תוצרת-החלב המופקת מהם  עלולה לגרום לתחלואה קשה באדם ואפילו למוות.

13. האם בטוח לצרוך חלב ומוצריו?

עבור רוב אוכלוסיית ישראל החלב ומוצריו שאינם מפוסטרים הם המקור העיקרי להדבקה. יש לזכור זאת ולא להשתמש במוצרי-חלב שמקורם מפוקפק ואין אישור על כך שעברו פסטור כהלכה.

14. האם מותר לאכול בשר בקר שחלה בברוצלה?

לא

15. כיצד ניתן לזהות מזון (חלב או בשר בקר) מזוהם?

לא ניתן לזהות. חלב הנגוע בברוצלוזיס אינו מראה כל סימנים שהוא אינו תקין: הוא איננו “מקולקל” או “חמוץ” ומראהו רגיל בהחלט.

16. האם היו מקרים של המחלה בהקשר של בקר/חלב בארץ או בעולם?

כן

שווה לקרוא

נגיף שמלנברג  – שאלות ותשובות

נגיף שמלנברג – שאלות ותשובות

מהו נגיף השמלנברג נגיף שמלנברג…
קרא עוד
בת שחפת – שאלות ותשובות

בת שחפת – שאלות ותשובות

1. מהם הסימנים של מחלת…
קרא עוד
Bovine Leukemia Virus (BLV) -ליאוקוזיס הבקר ובריאות הציבור

Bovine Leukemia Virus (BLV) -ליאוקוזיס הבקר ובריאות הציבור

  ליאוקוזיס הבקר הנה מחלה…
קרא עוד
הפה והטלפיים (פו”ט) – שאלות ותשובות

הפה והטלפיים (פו”ט) – שאלות ותשובות

מהי מחלת הפה והטלפיים? מחלה…
קרא עוד
גודל פונט