בדיקת מיכלי חלב לאבחון גורמים פאתוגנים בעטין
מתוך: Hoard Dairyman, March 25, 2004
ניטור דרך מיכל החלב של גורמים פאתוגנים בעטין הינו חשוב ביותר. באמצעות בדיקה זו ניתן לאבחן חיידקים מדבקים כמו סטרפ.אגלקטיא, סטאפ.אוראוס ומיקופלסמה לסוגיה. בעדרים גדולים קשה לאבחן את הפאתוגנים הנ"ל כאשר שיעור הנגיעות בהם הוא נמוך. אי לכך חייבים בעלי הרפתות לדגום במקביל גם מבכירות ופרות לאחר ההמלטה ולהפריד אותם משאר העדר עד לקבלת התשובה השוללת או המאשרת את האבחון. אחת הסיבות לאי הצלחת טיפולים היא טיפול ללא אבחון מקדים של הגורם למחלה. חיידקים כמו נוקרדיה, שמרים ומיקופלסמה אינם מגיבים לכל טיפול והינם מהווים סכנה להדבקת פרות נוספות למרות שחלקם מוגדרים כסביבתיים. מכאן החשיבות העצומה של בידוד ואבחון הגורם הפאתוגני ברמת מיכל החלב וברמה הפרטנית.
מרבית המשקים הצליחו להתגבר על סטרפ.אגלקטיא וחלקם אף ירד בשיעור הנגיעות בסטאפ.אוראוס. מצד שני דלקות קליניות מחיידקים סביבתיים הם הגורם העיקרי גם בעדרים המנוהלים כראוי מבחינה ממשקית. מיקופסלמה בעטין מופיעה בד"כ בצורה ספורדית והחיידק עלול להמצא באברים אחרים כמו מערכת הנשימה ומערכת המין.הפרשתו בעטין היא לא קבועה אי לכך מומלץ בעדרים גדולים במיוחד, לנטר באופן קבוע גם דלקות עטין קליניות חדשות ולנסות לבודד ולאבחן את החיידק במהירות המירבית.
כאשר מאובחן החיידק במיכל יש לדגום מידית את הפרות החולות באותו הזמן בדלקות עטין או במחלות אחרות. במידה ולא אובחנה פרה חיובית והמיכל ממשיך להיות חיובי יש צורך לדגום קבוצות פרות בעדר ומתוכן "לדלות" את מקור הבעיה. בחלק מן המקרים תתקבל תשובה חיובית במיכל ולא תמצא אף פרה נגועה בחיידק. במצבים אלו יתכן וזיהום החיידק הוא חיצוני ואינו נובע מהעטין.
הערת המתרגם: בארץ, מיקופלסמה בבקר לחלב קיימת ומידי שנה אנו מאבחנים מספר דלקות עטין קליניות הנגרמות מחיידק זה. למזלינו נוכחותו בעדרי חלב בשלב זה היא נמוכה ורק ניטור קבוע של אותם משקים לדלקות עטין, בדיקות מיכל מדגמיות ומודעות הרופא המטפל מנעו כנראה עד היום התפרצויות קשות ונרחבות. החיידק הינו מדבק ביותר, אין החלמה ספונטנית ואין הגבה לטיפולים כל שהם ומכאן דין הבהמה נחרץ להוצאה והנזק הכלכלי הוא אדיר.
שימו לב במיוחד לדלקות אשר אינן מגיבות לטיפולים וכן קירבה לעדרי בקר לבשר, יחד הם מהווים גורם סיכון למחלה זו.
ד"ר שמוליק פרידמן