ארבע חליבות מנקודת מבט של בריאות העטין

מעבר לארבע חליבות מנקודת מבט של בריאות העטין

 

רבות דובר על המשמעות, ובעיקר הכלכלית הישירה, של ארבע חליבות לעומת שלוש.

האם ארבע חליבות משפרות או גורעות מבחינת בריאות העטין?

ההחלטה הניהולית/כלכלית האם לעבור לארבע חליבות אם לאו, תלויה בעיקר בתנאי הממשק (בשיכון ובשגרת החליבה), ממשק הזנה ומצבן הפיסיולוגי, הבריאותי והגופני של הפרות.

רפת הלוקה באחד או יותר מהמרכיבים הנ"ל, טוב תעשה עם תחסוך מהפרות להיחשף למכונת החליבה ארבע פעמים ביממה ותסתפק בשלוש פעמים.

טלטלה של העדר מארבע לשלוש, ומשלוש לארבע חליבות לסירוגין גם כן עלולה להפחית מביצועי הפרות. הרי הכדאיות הכלכלית צריכה להימדד לאורך תקופה ארוכה, שהרי גם אם במעבר עולות התפוקות ובהתאם הרווחיות, עלול להיגרם נזק מצטבר, שיתבטא בהמשך בירידה ברווחיות, ולפגוע במאזן הכלכלי הכולל.

נקודות למחשבה במעבר לארבע חליבות: ליקויים בקצה הפטמות, חשיפה מוגברת לחדירת זיהומים ובמיוחד מה"מדבקים", הטרדת הפרות (שלא כמו בחליבה רובוטית), אי שביעות רצון של צוות החולבים-שעלול לפגוע באיכות שגרת החליבה ועוד…

ולכן המלצתי, שמעבר לתמחור המדדים הישירים (עלות עבודה נוספת, תוספת מזון, תוספת בחומרים ושירותים, תוספת בעבודת מכון וכו') חשוב שכל רפת תבחן לגבי עצמה את הכדאיות גם משיקולי בריאות ככלל ובריאות העטין בפרט.

ככלל, רפת בממשק מתחת לטוב, מומלץ להישאר בשלוש חליבות!!

ישופר הממשק, ממילא תשתפרנה התפוקות!!

 

ד"ר עדין שווימר