נזקים באבדן חלב כתוצאה מנגיעות תוך עטינית תת-קלינית-בעדר החלב הישראלי

 

ש.פרידמן1 , ע.שושני2, א.עזרא3

1 -  "החקלאית" ומאל"ה; 2 - שה"מ; 3 - ה.מ.ב.

 

הנזק  הכלכלי הנגרם כתוצאה מנגיעות עטין תת קלינית גבוה מהנזק הנגרם מהדלקת הקלינית   (1 , 2 ,5 , 6, 9 , 10, 15). הנגיעות התת קלינית מתקיימת למשך זמן ארוך יותר ולפעמים מצליחה לשרוד לאורך התחלובה כולה. יכולת החיידקים הפתוגניים להמשיך להתקיים בתוך העטין פוגעת ברקמה המייצרת חלב וגורמת בהכרח גם לאובדן חלב במשך התחלובה. כדי לנסות ולכמת את מידת הנזק באבדן חלב בנגיעות התת קלינית נערך מחקר אפידימיולוגי רטרוספקטיבי אשר כלל בתוכו את נתוני ביקורת החלב בשנים 99-95 וכן את תוצאות הבדיקות הבקטריולוגיות השגרתיות (פעם בשנה)  שנערכו לכלל הפרות החולבות ביום הבדיקה.

מטרות העבודה היו:

א. לקבוע את שיעורי נגיעות העטין התת קלינית המאפיינת את העדר הישראלי. 

     במקביל לאבחן  את הגורמים הפתוגניים האחראים לנגיעות זו.

ב . לבדוק את השפעת הגורם הפתוגני על רמת התאים הסומטים  (רסת"ס)  לאורך התחלובה.

ג . לכמת את הנזק באובדן חלב כתוצאה מנגיעות זו.

חומרים ושיטות

בעבודה זו נכללו תוצאות בקטריולוגיות מדגימות חלב מעורב של 400.000 פרות כפי שבוצעו במעבדות המערך הארצי לבריאות העטין ואיכות החלב (מאל"ה). בנוסף לכך נאספו נתונים של סת"ס ותנובות חלב מביקורות חלב חודשיות של ספר העדר בשנים האמורות מעלה (1.300000 נתונים).                                                              

ניתוח התוצאות  נעשה באמצעות שני מודלים עיקריים אשר בהם  נלקחו בחשבון המדדים הבאים: סוג  החיידק (קבוצות עיקריות-ראה טבלה מס.1), צורת הממשק (שיתופי, משפחתי),  מס' ההמלטה (גיל הפרה-תחלובה +1,2,3,4,) ימים מההמלטה- עד 100 יום, מ 100 - 200 יום, מ 200-300 יום, עקומת התחלובה, ימים בתחלובה לנגיעות עטין ראשונה, שניה ושלישית ומעלה, עונת השנה  ואפקט העדר (1050 משקים).

המודל הראשון כלל את כל הפרות שאובחן אצלם גורם פתוגני תוך עטיני כתוצאה מהבדיקה השגרתית הבקטריולוגית החד שנתית ו/או כתוצאה ממשלוח יזום על ידי הרפתן לאבחון נגיעות עטינית תת קלינית (ספירת תאים סומטיים גבוהה)  . במודל זה נבדק הקשר בין סוג החיידק  ,רמת הסת"ס ויצור החלב.

במודל השני נבדקה השפעת הגומלין בין מספר התחלובה, רמת הסת"ס ויצור החלב, כאשר הפרות חולקו לשתי קבוצות (רמות) סת"ס עיקריות: פרות "לא נגועות" - פרות מתחת ל- 200,000 תאים סומטים/למ"ל ופרות "נגועות בדלקת תת-קלינית" -מעל ל- 200,000 תאים סומטיים /מ"ל חלב.

 

תוצאות ודיון

1. הגורמים הפתוגנים האחראיים לדלקות עטין תת קליניות בעדר הישראלי

בבדיקות השגרתיות הבקטריולוגיות אובחנו הגורמים הפתוגנים האחראיים לנגיעות התת קלינית בעדר החלב הישראלי בשנים 1997-99. (ראה טבלה  1). התוצאות  מתייחסות בחלוקה לשתי קבוצות גיל עיקריות: מבכירות ופרות (מהמלטה שניה ומעלה). ס"ה בדיקות שנעשו בשלוש השנים הללו היה  414,363.

 

טבלה 1 – התפלגות הגורמים הפתוגנים לדלקות עטין תת קליניות   לשנים 97-99 (%)

 

 

פרות

מבכירות

תוצאת האבחון

 

7

3.2

סטרפים שאינם אגלקטיא

 

3.4

2.3

סטאפ.אוראוס

 

2.7

1.2

סביבתיים אחרים-גרם שלילים

 

18.1

33

 (מיקרוקוקים)CNS

 

5.1

2.9

ק.ב.בוביס

 

2.9

1.8

אחרים(פטריות,שמר,אצות)

 

60.8

55.6

ללא צמיחה

 

ניתוח התוצאות מלמד כי הנגיעות החיידקית העיקרית התת קלינית נגרמת בעיקר מקבוצות החיידקים הסביבתיים (סטרפים, גרם שלילים ואחרים) והמזדמנים (מיקרוקוקים וק.ב.בוביס). בכל החיידקים, למעט המיקרוקוקים, מתקיימת עלייה באחוז הנגיעות עם ההתקדמות במספר התחלובה. בקבוצת המיקרוקוקים הנגיעות במבכירות היא כמעט כפולה מזו של כלל הפרות  (33% לעומת  18% : <0.05  ) למרות העובדה שאוכלוסיית המבכירות הממוצעת בעדר מהווה רק  כשליש מהחולבות. הסבר לכך תלוי כנראה במספר גורמים: 1. שכיחותם הרבה של מיקרוקוקים  על עור העטין והפטמות הופכת אותם ל"זמינים מיידית" לחדירה תוך עטינית בעיקר למבכירה האמורה להיות "נקייה" מנגיעות כל שהיא מיד לאחר ההמלטה; 2. חיידקים אלו מוגדרים כחיידקים מזדמנים של תעלת מבוא הפטמה. בחלק גדול מהמקרים התת קליניים מתקיימת החלמה עצמית של קבוצת חיידקים זו.בחלק אחר מתקיים ריפוי בעקבות טיפול אנטיביוטי תוך עטיני בתקופת ה"יובש". צרוף שני גורמים אלו מסביר את שיעור הנגיעות הנמוך יחסית

 (18%)בתחילת התחלובה אצל הפרות בהשוואה למבכירות(33%). 3. חיידקים בעלי יכולת "התבססות" תוך עטינית גבוהה כמו למשל: סטרפים, סטאפ. אוראוס ועוד, תופסים את מקום המיקרוקוקים  בתחלובות הבאות . חיידקים אלו מאופיינים ברובם בעמידות לטיפולים תוך עטיניים  בתקופת ה"יובש" ומכאן יכולתם הרבה "לשרוד" בתוך העטין לאחר ההמלטה ולהוות את הגורם הדומיננטי המונע חדירת גורמים פתוגניים מזדמנים.                                                                                               

שיעור הנגיעות התת קלינית הממוצע לעדר הישראלי על סמך תוצאות הבדיקה הבקטריולוגית השגרתית של כלל העדר החולב נע בסביבות ה-  40% . נתון זה התקבל ללא הכללתם של תוצאות האבחון: "ללא צמיחה" (No Growth ) ו"מזוהם"ׁ

(Contaminate ) מאחר ולא אובחן בפרות אלו בבירור גורם פתוגני. הכללתם ולו רק החלקית בתוך קבוצת הנגועות תעלה את אחוז הנגיעות התת קלינית  לגבוה יותר ותתקרב לרמה ממוצעת של  50%-60  מכלל הנבדקות. מאחר ובדיקה בקטריולוגית של כלל העדר אינה מתבצעת בעולם  באופן שיגרתי (כפי שנעשה בישראל בשנים הנבדקות ) אין ביכולתנו להשוות את הנתונים לנעשה במקומות אחרים. (3 ,4 ,8 ,12 ,14 )

 

2.השפעת צורת הממשק ומס.התחלובה על רמת הנגיעות התת קלינית

המשקים השיתופיים לאורך 5 שנות המחקר הראו תוצאות טובות יותר ברמת הסת"ס  הכללי  וביצור החלב לפרה בעדר. הפער ברמת הסת"ס הממוצעת היה ב - 100,000 לטובת המגזר השיתופי. ביצור החלב נשמר גם כאן הפער של 5.4 ק"ג חלב מתוקן לחולבת לטובת המגזר השיתופי  (נתון זה נגזר גם מתדירות חליבה גבוהה יותר במגזר זה).

כאשר נבדק הקשר בין מס' התחלובה (גיל הפרה ) ורמת הסת"ס ללא התייחסות  לצורת הממשק (שיתופי,משפחתי) נמצא לכאורה קשר ישיר  בין שני המדדים הללו. כלומר ככל שגיל הפרה היה מבוגר יותר  כך נמצאו הפרות  ברמה גבוהה יותר של תאים סומטים. אולם תוצאה זו השתנתה כאשר הוכנס למודל מדד  אבחון הגורם הפתוגני תוך עטיני. נמצא כי פרות ללא קשר לגילן מצליחות לשמור על רמת סת"ס נמוכה כאשר אין חדירה של גורם  פתוגני לעטין. השינוי בהגבה הדלקתית בעת חדירה פתוגנית מתבטא ברמות סת"ס שונות נובע בין היתר מסוג החיידק ,מידת ומקום התבססותו בעטין, היכולת החיסונית של הפרה ולא בהכרח  מגיל הפרה (6,11,13). ממצא זה  חשוב בהיבט הכלכלי מאחר ויכולת הישארותם של הפרות ברפת למספר תחלובות גדול יותר מעלה את ס"ה הניצולת הפוטנציאלית של הפרה ביצור חלב ומכאן גם את רווחיותה. אי הוצאת הפרה מסיבות הקשורות לבריאות העטין תלויה בלעדית במניעת הדבקתה בגורמים פתוגניים לעטין בכל תחלובותיה ומכאן הארכת זמן קיומה ברפת כיחידה יצרנית (9,10).

 

 

3.שיעור אבדן חלב עקב נגיעות עטין  תת-קלינית ברמות סת"ס שונות

בדיקת שיעור אבדן החלב על סמך רמות סת"ס שונות נמצא כי שיעור אבדן החלב במבכירות  לאורך התחלובה , הולך וגדל עם העלייה ברמת הסת"ס (ציור מס. 1 ). נמצא כי שיעור אובדן החלב בקבוצה זו ברמת סת"ס של 200.000 לעומת 100.000 הוא כ 2% .סת"ס העולה על  500.000 גרם לאובדן חלב של עד 4% . בפרות העליה בסת"ס התבטאה בהפסד גדול יותר בין 5.5% ברמת סתס של 200.000 וקרוב ל 9% ברמה של מעל ל 500.000 תאים סומטים .השפעת  רמות סת"ס של למעלה מ- 1,000,000 על אובדן חלב לא נבדקו בעבודה זו ויש לשער שהפסדים ברמות אלו הנם גבוהים יותר. בכימות התוצאות המתבטא באובדן חלב בק"ג ליום התקבל כי אצל המבכירות האובדן הוא של 0.6 ק"ג ברמה הנמוכה ועד ל 0.9 ק"ג חלב ברמות הסת"ס הגבוהות. בפרות נמצא  הפסד החלב גבוה יותר והסתכם  ב 1.9 ק"ג ליום ועד ל- 3.2 ק"ג בהתאמה לרמת הסת"ס (כאמור עד ל 1,000,000 סומטיים).

בניתוח הקשר בין יצור החלב לרמות הסת"ס השונות נמצא כי קיימות שתי נקודות ציון משמעותיות ביצור החלב . האחת מתייחסת לאובדן המסיבי של חלב כבר ברמות "הנמוכות" של הסת"ס (בין 100,000 ל-  200,000!!)  במבכירות וביתר שאת בפרות הבוגרות. נקודה נוספת שהתקבלה מלמדת שאין הבדל משמעותי באובדן חלב ברמות הסת"ס הנעות בין 200,000 ל500,000. ברמות  סת"ס למעלה מ 1,000,000 העלייה באבדן החלב עלולה להיות גבוהה יותר בהסתמך על תוצאות עבודות אחרות שנעשו בחו"ל.

 

4. בדיקת הקשר בין הגורם הפתוגני (סוג החיידק), רמת הסת"ס ויצור החלב

 

במודל זה נבדקה מידת השפעתו של הגורם הפתוגני שבודד במהלך הבדיקה השגרתית (דלקת תת קלינית) על רמת הסת"ס של הפרה וכן על יצור החלב שלה לאורך התחלובה. בסיס הנתונים כולל בתוכו את כל הפרות אשר אובחנו כנגועות (בידוד חיידק תוך עטיני) או נמצאו חופשיות מנוכחות חיידקית תוך עטינית ביום הבדיקה ("ללא צמיחה"). החיידקים חולקו ל- שמונה קבוצות עיקריות (טבלה 2 ).

 

טבלת 2 .חלוקת  קבוצות החיידקים לקבוצות עיקריות:

לא נגועות- ללא צמיחה

0

סטרפ. אגלקטיא

1

שאר הסטרפים

2

סטאפ.אוראוס

3

CNS (מיקרוקוקים)

4

חיידקים סביבתיים (א. קולי, סרטיה, פסאודומונס, פסטורלה, פרוטאוס)

5

ק. ב.בוביס

6

נוקרדיה

7

אחרים (בצילים, פטריות שמרים, פרוטוטקה).

8

 

לאחר ניתוח התוצאות הבקטריולוגיות והקשרן לרמות הסת"ס וליצור החלב נמצא כי מידת השפעתו של הגורם הפתוגני המאובחן על יצור החלב היומי לאורך כל התחלובה אינה משמעותית בהשוואה לפרות ה"לא נגועות" (טבלה 3). יש לזכור כי הבדיקה השגרתית מתבצעת פעם בשנה בלבד ואין היא בד"כ מלווה במעקב רצוף יומי או חודשי לגבי המשך הנגיעות ,נגיעות חדשה, החלמה טיפולית או ספונטנית. בנוסף לכך במודל זה פרה עשויה להופיע פעם נוספת כנגועה בגורם פתוגני זהה או אחר ללא קשר לאירוע/ים קודם/ים. לכן עובדה זו אינה יכולה להצביע על השפעתו של הגורם המסוים על עקומת יצור החלב של הפרה. נידרש אם כך מעקב רציף למשך כל התחלובה בכדי לבחון את הקשר בין הגורם הפתוגני לרמת יצור החלב.

 

טבלה מס. 3. תוצאות בדיקת הקשר בין הגורם הפתוגני,סת"ס ויצור החלב היומי בק"ג במשך התחלובה כולה

 

חלב (ק"ג)

בסוגרים הפרש ליום ביצור החלב מקבוצת 0

ממוצע התאים הסומטיים בתחלובה (באלפים)

תאים סומטים log

קבוצות החיידקים

7 . 32

341

4.89

0 (ללא צמיחה)

31.6               (1.1-)

784

5.69

1 (סטרפ.אגלקטיא)

32.4              (0.3-)

734

5.84

2 (סטרפים)

 32.6             (0.1-)

730

5.89

3 (סטאפ.אוראוס)

33                  (0.3+)

423

5.38

4 (CNS)

32.7

709

5.66

5 (סביבתים)

32.7

392

5.18

6 (ק. ב.בוביס)

           33.6(0.9+)

1143

6.63

7 (נוקרדיה)

33.1              (0.4+)

430

5.25

8 (אחרים)

 

 

 בבדיקת הקשר בין הגורם הפתוגני התת קליני ורמת הסת"ס הממוצעת לאורך התחלובה ניתן לחלק את התוצאה לשלש קבוצות חיידקים פתוגניים הגורמות לתגובות דלקתיות ברמות שונות של סת"ס:

 1. רמה בינונית--   בין 350 ל - 450,000 סת"ס- חיידקים מזדמנים 

     (ק.ב.בוביס,מיקרוקוקים ואחרים                                                                                                                                         2. רמה גבוהה- בין 700 ל-  800,000 סת"ס- חיידקים מדבקים

    (סטאפ.אוראוס,סטרפ.אגלקטיא) ,חצי מדבקים (סטרפים אחרים) וסביבתיים  

     (א.קולי,סרטיה ,פסאודומונס).

3. רמה גבוהה מאד- מעל ל 1,000,000 סת"ס. –נוקרדיה.

    פרות אשר לא אובחן בהם גורם פתוגני("ללא צמיחה") במהלך הבדיקה, שייכות לקבוצת  הסת"ס הבינונית בערך ממוצע של 340,000 תאים סומטים /מ"ל חלב.יש ליחס חלק גדול מהממצאים האלו לפרות אשר היו נגועות בעבר בעיקר בחיידקים סביבתיים (גרם שלילים) ונמצאות כרגע  בשלב החלמה הנמשך גם לאחר היעלמותו או השמדתו של הגורם הפתוגני עצמו. הסבר נוסף לאי הצלחת אבחון הגורם הפתוגני למרות רמת סת"ס הגבוהה תלוי כנראה גם בטכניקת הדיגום ובצורת האבחון במעבדה. כאמור לעיל אי נוכחות או אי אבחון הגורם הפתוגני אינה שוללת בהכרח את קיומו בעבר או בהווה  בעטין.

5. בדיקת הקשר בין פרות "נגועות" "ולא נגועות"(לפי רמת סת"ס)על יצור החלב

מודל זה נבנה כמו המודל הקודם בתוספת חלוקת הפרות לשתי קבוצות עיקריות: פרות "נגועות" – בעלות סת"ס מעל ל200,000 ופרות "נקיות או לא נגועות " בסת"ס ממוצע של פחות מ 200,000 לאורך כל התחלובה. במודל זה נבדקה השפעת הגומלין בין מספר התחלובה ויצור החלב על שתי קבוצות הפרות המצוינות לעיל (טבלה 4). נמצא קשר ישיר בין שיעור אובדן החלב בק"ג ועליה במספר התחלובה בפרות ה"נגועות" בדלקת העטין התת קלינית. הפסד הפרות "הנגועות" נע החל מ 1.4 ק"ג ליום בקבוצת המבכירות ועד ל- 5 ק"ג ליום בקבוצת הפרות המבוגרות (תחלובה +4).

 

טבלה 4 . השפעת רמת סת"ס בשתי הקבוצות-"נגועות" ו"לא נגועות" על אובדן החלב היומי

 בק"ג לפי ביקורת החלב ולפי מספר התחלובה. n=1,500,000)).

 

מס' בדיקות

יצור חלב יומי

 בק"ג(ההבדל)

רמת תאים סומטיים∗

מס' התחלובה

405263

129639

29.8

28.4(+1.4)

1

2

1

1

268387

127517

35

31.2(+3.8)

1

2

2

2

157783

110036

37.3

32.5(+4.8)

1

2

3

3

163024

181668

38.1

33.1(+5)

1

2

4

4

 

∗1= סת"ס  מתחת  ל- 200,000= "לא נגועות"

2∗ = סת"ס מעל  ל 200,000 ="נגועות"

∗∗p<0.001

 

כאשר הוספנו למודל זה גם את הנתונים והממצאים מהדלקות הקליניות לא נימצא הבדל משמעותי או תוספת לשיעור אובדן החלב הכללי לאורך התחלובה. במילים אחרות "התרומה השלילית" של תוספת לאובדן חלב עקב דלקות קליניות היא לא משמעותית סטטיסטית לאורך זמן בהשוואה לאובדן החלב הכללי בנגיעות העטין התת קלינית.

כאשר נבדק מודל זה ללא קשר עם מספר התחלובה תוך הכללת כל הממצאים הבקטריולוגים הקליניים והתת קליניים מתוך מסד נתונים של 3,500,000 ביקורות חלב, נימצא הפרש של 3.8 ק"ג אובדן חלב ליום לפרה "נגועה" (מעל ל 200,000 סת"ס= 1140 ק"ג ל 300 ימי חליבה) בהשוואה לפרה מתחת לסת"ס של 200,000 –"לא נגועה" ללא התחשבות בגורם הפתוגני.

 

סיכום

הגורמים הפתוגניים העיקריים האחראים לנגיעות העטין התת קלינית בעדר החלב הישראלי הנם חיידקים סביבתיים ומזדמנים. שיעור הנגיעות הממוצעת לעדר חלב נעה בין  40 ל 60%. שיעור הנגיעות בחיידקים אלו עולה עם גיל הפרה למעט בקבוצת חיידקי המיקרוקוקים (CNS) שבהם שיעור הנגיעות במבכירות הינו גבוה כמעט פי שניים מאשר ביתר קבוצות התחלובה. קיימים עדיין הבדלים בכמות יצור החלב לחולבת ובעדר, בסת"ס וברמת הנגיעות התת קלינית וכל זאת על פי צורת הממשק (קיבוץ,מושב). המשקים השיתופיים הראו תוצאות טובות יותר והפער ברמת הסת"ס (100,000) וביצור החלב לחולבת (5.4 ק"ג חלב לחולבת) נשמר לאורך כל 5 שנות המחקר. יש לציין עם זאת שבשנתיים האחרונות קיימת מגמה של צמצום פער זה כאשר הסיבות לכך אינן  בהכרח קשורות ישירות לנושאי מחקר זה (נתונים שעדיין לא נותחו).

שיעור אובדן החלב נמצא בקשר ישיר לרמת הסת"ס המתקבלת מהפרה/מבכירה הנחלבת. מבכירות מאבדות בין 2-4% ברמות סת"ס הנעות מ 100,000 ועד למיליון תאים סומטים למ"ל חלב ואילו הפרות מאבדות חלב בשיעורים גבוהים יותר שנעים בין 5.5 עד ל - 9% באותם רמות סת"ס. לא נבדק שיעור אובדן החלב ברמות סת"ס מעל מיליון/למ"ל. לא נימצא קשר בין אבחון הגורם הפתוגני (בעיקר על סמך תוצאות  הבדיקה הבקטריולוגית השנתית) לבין רמת הסת"ס ואובדן החלב המשוער לאורך התחלובה כולה. יתכן ומעקב צמוד לאורך כל חודשי השנה אחר מבכירות/פרות, שיעור הנגיעות התת קלינית, הקשרה לרמת הסת"ס וכמות יצור החלב תיתן מענה גם לסוגייה זו (נתונים אלו נמצאים במחקר המתבצע כיום, שתוצאותיו עדיין לא פורסמו ומהווים המשך לעבודה זו).

בחלוקת הפרות/מבכירות והגדרתן לפי שתי רמות סת"ס בלבד:"נקיות מנגיעות"-פחות מ- 200,000 סת"ס/למ"ל ופרות "נגועות"-מעל ל 200,000 סת"ס /למ"ל נמצא קשר ישיר בין שיעור אובדן החלב ועלייה בנגיעות התת קלינית. הפסדי החלב המשוער הממוצע בקבוצת ה"נגועות" נעו בין 1.4 ק"ג ליום אצל המבכירות ועד ל- 5 ק"ג ליום לכלל הפרות. כל חולבת בעדר הנגועה בדלקת תת-קלינית וללא קשר לגילה ואשר מתבטאת ברמת סת"ס הגבוהה מ- 200,000 /למ"ל חלב מאבדת בממוצע 3.8 ק"ג חלב ליום וכ-   1140  ק"ג ל- 300 ימי חליבה.

תוצאות מחקר זה מוכיחות כי רב הנזק המצטבר בנגיעות התת קלינית מהנזק הישיר בדלקת עטין הקלינית ו/או ממידת הקנס אותו משלם היצרן עקב סת"ס גבוה. מן הראוי כי יצרן החלב ייקח זאת לתשומת ליבו וישקיע את מירב כוחו ומשאביו במניעת הנגיעות התת קלינית ויפה שעה אחת קודם.

 

Reference:

1.      Stephen L.Ott . (1999). Costs of herd-level production losses associated with  sub clinical mastitis in U.S.A dairy cows.  N.M.C. annual meeting proceedings pg. 152.

2.      Fourichon, C.  et al. (1977).  Assessments of economic efficiency of mastitis  control programmed by simulation.  48th Annual meeting of the European association for  animal production. Vienna (Austria).

3.      Edmondson, P. & R. Blowey (1988). Record analysis in mastitis investigation. In practice.

4.      Seegers, H.  et al. (1977). Mastitis control programmers and related costs in   French dairy herds.  48th Annual meeting of the European association for   animal production Vienna (Austria).

5.      Blowey,  R.W. (1986).  An assessment of the economic benefits of a mastitis control scheme.  Veterinary Record 119.551-553.

6.      Hostet P, Seegers. H. (1998). Calculated milk production losses associated with elevated somatic cell counts in dairy  cows: Review and critical discussion. Vet. Res Nov. –Dec. 29:6 497-510.

7.      Stott. AW, Kennedy Jo (1993). The economics of culling dairy cows with clinical mastitis.  Vet Res. Nov. 13. 133: 20 494-9.

8.      Beck Hs. Wise Ws, Dodd FH (1992).  Cost benefit analysis of bovine mastitis in the U.K.   J. Dairy Res. Nov. 59: 4, 4449-60.

9.      Philpot WN (1984). Economics of mastitis control.  Vet. Clin. North Am. July 6: 2 233-45.

10. Blosser Th (1979). Economic losses from and the national research program on mastitis in the   U.S. J. Dairy SCI. Jan 62:1 119-27.

11. Miller GY et al. (1993). Costs of clinical mastitis and mastitis prevention in dairy herds.  J. Am. Vet. Med. Assoc. Apr. 15, 202:8, 1230-6.

12. Gill R et. al. (1990). Economics of mastitis control.  J dairy Sci. Nov. 73:11 3340-8.

13. Morin De et al. (1993). Economic analysis of a mastitis monitoring and control program in four dairy  herds.  J. AM. Vet. Med. Assoc. Feb 15 202:4 540-8.

14. Hoblet K. H. et al. (1991) Costs associated with selected preventive practices and with episodes of clinical mastitis in nine herds with low somatic cell counts. J. AM. Vet Med. Assoc. July 15 199:2 190-6.

15. Gerald M. Jones (1998). Estimating the cost of mastitis to a Dairy Herd. Virginia Dairyman August 1998.

לכל המבזקים....
office@milk.org.il פקס: 972-3-9564766 טל: 972-3-9564750 דרך החורש 4 , ת"ד 97, יהוד 5647003
מופעל באמצעות מעוף - מגוון אפקט