דו"ח סיכום לתכנית מחקר מספר 668-0039

זיהוי מוקדם של הריון של תאומים, מוות עוברי מוקדם של תאומים וקביעת ממשק נכון יותר לפרות עם תאומים


מוגש להנהלת ענף הבקר לחלב ע"י
יוסט דוכס החקלאית
דורון בר אס.סי.אר

 


תקציר
בעבודה שגרתית ברפתות בארץ מקובל לבדוק פרות להריון מ- 42 יום אחרי הזרעה. הריון חיובי נקבע לפי מישוש הקרניים וצביטת השיליה בבדיקה רקטלית. עבודה עם אולטרא סאונד מאפשרת אבחון אמין של עובר חי כבר מ 27 יום מהזרעה. בנוסף ניתן כבר לקבוע האם מדובר בהריון של וולד יחיד ואו של תאומים. בעבודה זו נבדקו בסה"כ 1719 פרות בשלוש רפתות קיבוציות לבדיקות הריון מ27 יום. בבדיקה נקבע ממצא של עובר חי(דופק) אחד ,כהריון חיובי והריון עם שני וולדות חיים כהריון חיובי של תאומים. סה"כ נמצאו 1174 בדיקות הריון חיוביות, 545 בדיקות שליליות . נמצאו 99 הריונות של תאומים(8.4%), 43 פרות עם שני עוברים בקרן אחת ו56 פרות עם עובר אחד בכל קרן. 1.6% מההריונות שאובחנו מ26 יום אבדו עד לבדיקה השנייה מ45 יום אחרי הזרעה (מוות עוברי מוקדם), ללא הבדל מובהק בין הריון של וולד יחיד לבין תאומים. לעומת זאת 22% מההריונות של תאומים הסתיימו בהפלה לעומת רק 8% בהריונות של וולד יחיד (P<0.001). פרות עם הריון של תאומים בקרן אחת הפילו יותר (30%) מהריונות של שתי קרניים (13%) (p< 0.05). לפרות עם הריונות של תאומים בקרן אחת היה סיכוי גבוה יותר להמליט וולד יחיד (43%) לעומת פרות עם תאומים בשתי קרניים (22%). (P<0.05). מידע מוקדם על המצאות של הריון של תאומים משפר את יכולת הרפתן לטפל ביובש והמלטה של הפרה. ואכן במשק שעשה שימוש במידע זה תמותת הוולדות בהמלטות תאומים הייתה כמעט אפסית למשך שנתיים.


מבוא
בשנים האחרונות אנו עדים לעליה הדרגתית בשיעור הפרות הממליטות תאומים, דבר הגורם לדאגה בקרב רפתנים בארץ ובעולם (1). המלטות של תאומים הן לרוב המלטות קשות יותר, עם יותר תמותת וולדות בהמלטה ולאחר מכן. כמוכן ישנם סיכויים גבוהים יותר למחלות המלטה כגון עצירות שליה, דלקות רחם וקטוזיס, וירידה בייצור ופוריות("החקלאית" רפואת עדר). במקרים והוולדות ממין שונה, יותר מ90% מהנקבות לא פוריות(Freemartin) בגלל אי התפתחות איברי המין הנקביים בנוכחות הורמון זכרי בשלב מוקדם של ההריון. למרות שהמלטות של תאומים מניבות יותר וולדות לפרה, כמות העגלות לתחלופה לפרה מסיבות הנ"ל לא עולה.
פרות אחרי המלטה של תאומים מייצרות פחות חלב ולפרות האלה יש סיכוי גבוה יותר לצאת מהעדר. גם פרות בהריון עם תאומים נוטות להניב פחות חלב וסובלות יותר מהפלות מאשר פרות בהריון של וולד יחיד. ניתוחים כלכליים מראים כי המלטות של תאומים גורמות להפסדים כספיים למשק(2).
בעבר הוגדרו כגורמי סיכון להריון של תאומים בין היתר תורשתיות, תחלובה, עונתיות, ציסטות בשחלות וטיפולים בהורמונים או באנטיביוטיקה(3, 6). לאחרונה מראים מחקרים כי הגורם העיקרי להריונות של תאומים הוא תנובת חלב גבוהה בשיא יצור(4). יחד עם העובדה שביותר מ93% מהמקרים מדובר בתאומים לא זהים(5), משתי ביציות שונות, ברור שלעליה בשיעור התאומים חייב להיות קשר לעליה בביוצים כפולים.
נמצא כי שיעורים גבוהים של ביועצים כפולים מופיעים בדרישה הראשונה של הפרה מאז ההמלטה, ובפרות עם תנובות מעל ל40 ק"ג חלב ליום. כאשר מזריעים על הדרישה הראשונה ואו פרות עם תנובות חלב גבהות באזור השיא צריך לצפות לעליה בכמות ההריונות של תאומים. הנזק הכלכלי הנגרם מהריונות של תאומים הוא לא מבוטל כאשר ישנם משקים עם שיעורי תאומים למעלה מ10% . על מנת לצמצם נזק זה צריך קודם כל לאתר את ההריונות של תאומים מוקדם ככל האפשר.


מטרת המחקר
מטרת העבודה היא איתור ככל האפשר מוקדם, של הריונות של תאומים. בבדיקת הריון בעזרת מכשיר אולטרא סאונד אפשר להעריך את שיעור ההריונות של תאומים כבר מ27 ימים אחרי הזרעה. נתון זה מאפשר מעקב מכוון אחרי הריונות של תאומים ומספק מידע על גורלם לאורך התחלובה, ביובש והמלטה. כמוכן אפשר לאמות את תרומתם של הריונות של תאומים לתופעת המוות העוברי המוקדם והפלות. מידע מוקדם זה עשוי לתת לרפתן כלי עזר בהתנהלותו של פרות עם תאומים.


מהלך העבודה
לאחר תקופת ניסיון של למעלה מחצי שנה על מנת לבדוק את אמינות הבדיקות בעבודה עם מכשיר אולטרא סאונד (א.ס.), הוחלת להתחיל את הניסוי בחודש ספטמבר 2005. בשלוש רפתות קיבוציות במהלך יותר משנתיים נבדקו כל בדיקות ההריון בעזרת מכשיר אולטרא סאונד בלבד . שימוש נעשה במכשיר א.ס. נייד מחברת Pie Medical , דגם Tringa linear . המכשיר מופעל מסוללות ומצויד במתמר ליניארי קבוע עם יכולת שידור/קליטה בין 5-7 Mhz . תדרים אלה מתאימים במיוחד לאיברי המין של בקר כאשר המתמר מוחדר בצורה רקטלית לא שונה מבדיקה רקטלית רגילה.
פרות הוגשו לבדיקת הריון הראשונה מ27 ימים אחרי הזרעה באחד משני ביקורים שבועיים, כך שתווך ההריון שבפועל נבדק היה מ27 עד 30 ימי הריון. בדיקת ההריון שנייה וחוזרת נעשתה אחרי היום ה45 להריון. כל הנתונים הוקלדו בתוכנת "נוע" ,לניהול עדר חלב, במחשב של המשק.


הגדרות שהוקלדו ב"נוע":


בדיקת הריון חיובית.
הריון חיובי הוגדר כהמצאות של עובר חי. חיות העובר נקבע לפי הבהוב של לב העובר, למעשה דופק הלב, אותו ניתן לראות בבירור כבר בשלב מוקדם זה של ההריון. כלומר במידה ונמצא עובר עם הבהוב באזור הלב ובאותו צד של הרחם נמצא גוף צהוב אחד לפחות, הוגדר הריון חיובי. הריון של תאומים נקבע אך ורק במקרה ונמצאים לפחות שני גופים צהובים, חד או דו-צדדי, ובמקביל שני עוברים חיים באחת או שתי קרניים בהתאם.
כל מופע אחר לא ברור נדחה לביקור רופא הבא עד אשר ניתן לאבחן אבחנה ברורה.
הריון חיובי על כל המופעים נרשם כ: "בדיקת א.ס. חיובית" ובמקרה של תאומים הוסף, "תאומים קרן אחת" או "תאומים שתי קרניים". בבדיקה השנייה במכשיר א.ס. הפרה הוגשה בציון האבחנות הקודמות. במקרה ואחרי הבדיקה השנייה הפרה עדיין נמצאה בהריון של וולד יחיד, נרשם לה אבחנה סטנדרטית: "הריון חיובי", ובמקרה ועדיין נמצאה בהריון עם תאומים: "הריון חיובי" בתוספת "הריון של תאומים".


בדיקת הריון שלילית.
במידה ולא נמצאו סימנים של הריון חיובי נרשם לפרה "בדיקת א.ס. שלילית" והוקלדו ממצאי השחלות. בנוסף טופלה הפרה בסמ"ק אחד של GnRH.(GonaBreed, Parnell, Austria ) דבר זה אפשר להביא את הפרה לבדיקת א.ס. נוספת לאחר שבוע אך במקביל להתחיל תהליך סינכרון ב- OV-Synch . במידה וכעבור שבוע הפרה עדיין נמצאה ריקה נרשם לה אבחנה הסטנדרטית, "הריון שלילי" ובאותו היום הוזרק לה שני סמ"ק PG (Dalmazine, Fatro. Pharma, Italy) כחלק מפרוטוקול הOV-Synch .


בתוכנה לניהול עדר "נוע", הוקלדו כל הנתונים על אירועים חריגים כגון דרישה של פרה בהריון ואו הפלה של אחד או יותר וולדות אחרי אימות החשד בבדיקה רפואית.
על מנת לעקוב ולהשגיח על פרות בהריון עם תאומים לקראת ההמלטה הוכנו דפי מעקב עם נתוני הפרה ותאריך ההמלטה הצפוי לשרות צוות הרפתנים. הצוות הודרך בלהיות ער לכל שינוי בהתנהגות הפרה לקראת ההמלטה ואיך לבצע בדיקה להתקדמות טבעית של ההמלטה ואו להתערב בעת הצורך.


מסיבות של מספר פרות מועט בהריון עם תאומים בכל רגע נתון במהלך העבודה, הוחלת לא להפריד בין הפרות על מנת לבדוק משטרי יובש שונים, וכל הפרות עם תאומים עברו תקופת היובש וההמלטה יחד עם שאר הפרות ובממשק הנהוג במשק.


ניתוח סטטיסטי
הבדלים בין אוכלוסיות נבחנו במבחן חי בריבוע (Proc freq בתוכנת SAS ), כאשרP<0.05 נחשב להבדל מובהק.


תוצאות
בכל תקופת העבודה נבדקו סה"כ 1719 פרות לבדיקת הריון עם מכשיר אולטרא סאונד. מתוכן נמצאו 1174 בהריון של לפחות וולד אחד, וב545 פרות לא נמצאו סימני הריון ונקבעו כבדיקת הריון שלילית. מתוך הבדיקות החיוביות נמצאו 115 (9.8%) הריונות של תאומים. ב55 פרות עם תאומים(47%) נמצא מופע של שני עוברים בקרן אחת של הרחם לעומת עובר אחד בכל קרן, ב63 הפרות האחרות (53%). ההתפלגות בן חד קרני לדו-צדדי משתנה בין המשקים מיתרון קל לחד קרני במשק 1(53/47%), עד להפרש גדול לטובת הדו-צדדי במשק 2(36/74%), ובדומה לממוצע במשק 3 (44/56%). טבלה 1.
נתונים אלו לא משקפים את שיעורי התאומים בהמלטה במשקים. סיבות לכך הם העדריות ומחליפים בעבודה לא אפשרו לבדוק את כל הפרות, כמוכן ישנן פרות שעברו יותר מבדיקת הריון א.ס. אחת (הפלות). שיעורי תאומים בהמלטה לפי דוחות רפואת עדר במשקים שבעבודה בשנים האלו נעו בין 5-11%.


טבלה 1. התפלגות של הריונות של תאומים לפי משק ומיקום ברחם.


בסה"כ אובחנו 118 פרות בשתי בדיקות א.ס. עוקבות כ"הריונות של תאומים". מתוך 118 הפרות, 80 (68%) אכן הגיעו להמלטה, לעומת 38 פרות אחרות(32%), כי לגביהן נרשמה הפלה במהלך ההריון עד 265 יום. מהפרות שאובחנו עם "הריון של תאומים" בסה"כ 50% המליטו אכן תאומים וב19% מהמקרים נולד וולד יחיד. טבלה 2.


טבלה2 : הריונות של תאומים וגורלם מאבחנה ועד המלטה, לפי משק.


א - התפלגות ממצא של תאומים לפי משק, ומופע חד או דו-צדדי של העוברים ברחם.
ב - גורלם של הריונות של תאומים מאבחנה ועד המלטה.


בפילוג של המלטות לפי מיקום ברחם, נמצאו תאומים ב18 מ 30 (60%), המלטות של פרות שאובחנו עם הריון של תאומים בקרן אחת ו39 תאומים מ50 (78%) פרות שאובחנו עם הריון של תאומים בשתי קרניים. ב40% מההריונות בקרן אחת נספג וולד אחד וב 22% מההריונות בשתי קרניים, מכיוון שנולד רק ולד יחיד ב12 מתוך 30 המלטות צפויות של תאומים מקרן אחת ונולדו 11 כוולד יחיד בפרות שאובחנו עם תאומים בשתי קרניים. טבלה 3.


טבלה 3: גורלם של הריונות של תאומים, סה"כ כל המשקים, לפי מיקום ברחם.


הפלות.
הפלות, במשמעות של הפסקת הריון מוחלטת ואובדן של כל העוברים, נרשמו ל25 מ55 (45%) פרות שאובחנו עם תאומים בקרן אחת. הבדל סטטיסטי מובהק לעומת 13 מ63 פרות(21%) עם תאומים בשתי קרניים . טבלה 4.


טבלה 4. התפלגות ההפלות בהריונות של תאומים לפי מופע ברחם. סה"כ משקים.


הפלות של הריונות של תאומים נרשמו בעיקר בטרימסטר הראשון בשתי הקבוצות, 67% בקרן אחת ו75% ובשתי קרניים. בטרימסטר השני נרשמו רק הפלות לקרן אחת ובטרימסטר השלישי הפילו עוד 20% מהפרות עם קרן אחת ו25% מהפרות בשתי קרניים. טבלה 5.


טבלה 5. התפלגות הפלות של תאומים לפי טרימסטר הריון.


מוות עוברי מוקדם נקבע, במקרה ובבדיקת א.ס. השניה מ45 ימי הריון לא נמצא(ו) עובר(ים) חי(ים). ב16 מכל ה1075 בדיקות הריון חוזרות ( מ45 ימי הריון) לא ניתן היה לאבחן שוב אבחנה של עובר חי ונרשם אבחנה של: מוות עוברי מוקדם. בקרב הפרות שאובחנו עם תאומים היו רק שני מקרים מתוך 118 פרות. מוות עוברי מציין בעבודה זאת את שיעור התמותה של עובר חי מ27-30 ימי הריון ועד 45-48 ימי הריון. אין הבדל מובהק באחוזי מוות עוברי מוקדם בעבודה זאת בין הריונות של תאומים (1.7%) ושל ולד יחיד (1.5%). לעומת זאת נמצא הבדל גדול ומובהק בין אחוזי הפלות בקרב הריונות של תאומים,38/118 (32%), ורק 8% בהריונות של ולד יחיד (8%). טבלה 6.


טבלה 6. מוות עוברי מוקדם והפלות בהריונות של וולד יחיד מול תאומים. סה"כ.


טיפול הורמונאלי.
בכל המשקים אובחנו יותר הריונות של תאומים בקרן אחת, מאשר בשתי קרניים אחרי טיפול הורמונאלי של PG או GnRH . כאשר בוחנים את הנתונים מכל המשקים ביחד כסה"כ יש יותר עד כפול, הריונות של תאומים בקרן אחת מאשר בשתי קרניים אחרי כל טיפול הורמונאלי, כאשר הטיפול כרוך במתן חד פעמית של אחד מההורמונים. המגמה חוזרת על עצמה גם במקרה של טיפול המשלב את שני ההורמונים בפרוטוקול טיפול כמו Ov-Synch, אך לא בצורה מובהקת. טבלה 7.


טבלה 7. אבחנה של הריונות של תאומים באחת או שתי קרניים מהזרעה אפקטיבית של ביוץ כפול אחרי טיפולים הורמונאליים.


ב19% מההריונות של תאומים נמצא לפחות עוד הריון של תאומים בעבר, ובלי הבדלים גדולים בין הריונות של אחת או שתי קרניים. פילוג לפי תחלובה הוא שוויוני למעט שני מקרים של הריון של תאומים במבכירות שהמלטו תאומים כעגלות במשק 1, וחמישה מקרים של תאומים בשתי קרניים מתחלובה שניה שהמליטו תאומים כמבכירות. טבלה 8.


טבלה 8. תורשתיות. שיעור הריונות חוזרות של תאומים.


להריונות של תאומים נדרשו בממוצע 2.4 הזרעות, שווה ערך לאחוז התעברות מהזרעה ראשונה של 37%, לכלל התחלובות. לקרן אחת נמצאה התעברות גבוהה יותר, 40% לעומת 34% בהריונות של שתי קרניים כתוצאה מהבדלים גדולים במשק 2. במשק 1 ו3 לא נרשם הבדל מובהק .


טבלה 9. התעברות להריונות של תאומים.


דיון
בעבודה זאת נמצאו במשקים שיעורים משתנים של פרות עם המלטה של תאומים, מ4-10 אחוזים על בסיס שנתי. שיעורים גבוהים יותר נמצאו במשקים עם יצור גבוה יותר, בהתאם לתיאוריה כי פרות עם תנובות גבוהות ועומס מטבולי, נוטות ליותר ביוצים כפולים של זקיקים בשחלות. בבדיקת אולטרא סאונד מ27 יום אחרי הזרעה נמצאו שיעורים גבוהים יותר של 10% בממוצע, על כל תקופת הניסוי. בעבודה הנוכחית מצאנו כי הבדלים אלו, מרגע האבחנה המוקדמת ועד לממצא הסופי בהמלטה, נובעים מהפלות, וספיגות של עובר אחד והמלטה של רק וולד אחד, הנותר ברחם, לאחר מכן. ניתן להניח כי שיעורים גבוהים של הפלות בקרב פרות עם תאומים, במיוחד כאשר הם בקרן אחת (פי שתיים) נובעים מהקושי המוגבר של מערכת הרביע של הפרה לשאת הריון כפול, כי במקרים אלו לא התאפיין גורם הפלה אחר. כמוכן לא נרשמו שיעורים חריגים של הפלות בפרות אחרות .לעומת זאת היינו מצפים לעליה בהפלות עם הריון מתקדם, אך להיפך, תקופת ההריון הקריטית, עד 75% מההפלות, נמצאת בטרימסטר הראשון . לעומת זאת תמותה של עוברים בין שתי הבדיקות אולטרא סאונד, כלומר מוות עוברי מוקדם בין 28-45 יום הריון היה נמוך מין המצופה ולא שונה בין פרות עם תאומים ואו ולד יחיד. לכן הפלות בטרימסטר הראשון מתרחשות למעשה בשני שליש העליון של הטרימסטר, וללא כל קשר לעונה. יכול מאוד להיות שגורמי ההפלה לתאומים משתנים בהתאם לשלב של ההריון, כגון אי התאמה גניטית ואו הורמונאלית כגורם בשלב המוקדם יותר ועקה מטבולית ואו קושי פיזיולוגי בשלב המאוחר יותר. למיטב ידיעתנו לא פורסמה עבודה בתחום זה, והסיבות להפלות של תאומים בשלבים השונים של ההריון נשארות בגדר השערות.


מתוך נתוני הניסוי בעבודה זאת נבחן גם השפעתן של השימוש הנפוץ בתרופות הורמונאליות כגון GnRH וPG על התעברות מביוץ כפול. שימוש חד פעמי של כל אחד מההורמונים לעיל כטיפול בפרה לפני הזרעה, גרם לשיעורים גבוהים בהרבה של ביוצים כפולים חד צדדיים, כלומר של הריון של תאומים בקרן אחת. דבר זה רומז על השפעה מאוד מקומית וחד צדדית, ברמת השחלה, של הורמונים אלו. יש לזכור אבל כי מופע של דרישה אחרי מתן חד פעמי של הורמון למעשה משקף את הפוטנציאל הזקיקית הקיים באותו רגע נתון בשחלה, כאשר פרוטוקול סינכרון כמו Ov-Synch פועל לצמיחה חדשה של גל זקיקים, דבר היכול להתרחש בשתי השחלות בו זמנית. בכל מקרה מדובר בביוץ כפול ולמעשה שיבוש של המנגנון הטבעית הפעולת להבשלה של זקיק דומיננטי אחד בלבד. לא ברור מעבודה זאת האם ועד כמה ההורמונים שימשו כגורם סיכון לביוץ כפול וסיכוי מוגבר להריונות של תאומים.


קשה לעריך את השפעתה הגניטית כגורם להריונות של תאומים בגלל מיעוט הפרות והשוני הרב ביניהן מבחינת תחלובה ובכמות ההמלטות . בכל זאת מתקבל הרושם כי בערך ב20% מההריונות של תאומים, לפרות יש אחד או יותר, אירועים דומים בעבר, ללא הבדל בין מצב של תאומים, כחד או כדו קרני.
אחוזי התעברות מהזרעה ראשונה להריונות של תאומים, טובים ולא שונים מאלה של פרה עם הריון של עובר יחיד. ביוץ כפול חד או דו צדדית, מניף זקיקים באיכות לא נחותה מביוץ של זקיק יחיד.


לסיכום
מטרת העבודה הייתה לאתר ככל האפשר מוקדם הריוינות של תאומים. איתור מוקדם אפשר כאן לאמות את תרומתן של תאומים למדדים כגון התעברות, הפלות ואו ספיגת עוברים. אבודה זאת הראתה כי אפילו כאשר ההתעברות מהזרעה ראשונה של פרות אלה טובה , הסיכויים להמלטה של וולד פורה ממין נקבה למטרת תחלופה, נמוכים. הפסדים נוספים נגרמים כתוצאה משיעורים גבוהים של הפלות, ספיגות ותמותת וולדות בהמלטה, בקרב פרות עם תאומים. איתור מוקדם יכול לשמש את הרפתן ככלי עזר בליווי טוב יותר של ההמלטה של תאומים, ובמשק אחד אכן צומצם תמותת וולדות מהמלטות של תאומים לכמעט אפס. אף על פי תוצאה חיובית זאת מוטב לשאול את השאלה, האם לא עדיף לנצל מידע של איתור מוקדם של הריונות של תאומים לצורך הפסקתן בשלב מוקדם. נזק כזה, קטן בהרבה מהפלה בלתי נשלטת בשלב מאוחר יותר. על אחת כמה וכמה כאשר מדובר בתאומים בקרן אחת.


References


1) Kinsel ML, Marsh WE, Ruegg PL, Etherington WG, Risk factors for Twinning in Dairy Cows. J. Dairy Sci. 1998; 81:989-993.
2) Fricke PM, Wiltbank MC. Effect of milk production on the incidence of double ovulation in dairy cows.Theriogenology 1999;52:1133-1143.
3) Lopez H, Caraviello DZ, Satter LD, Fricke PM, Wiltbank MC. Relationship between level of milk production and multiple ovulations in lactating dairy cows. J Dairy Sci 2005;88:2783-2793.
4) Lopez H, Caraviello DZ, Satter LD, Fricke PM, Wiltbank MC. Relationship between level of milk production and estrous behavior of lactating dairy cows. Anim. Reprod Sci 2004;81:209-223.
5) Silvio Del Rio N, Kirkpatrick BW, Fricke PM. Observed frequency of monozygotic twinning in lactating Holstein cows. J Dairy Sci 2004;87 (Suppl 1):65 [abstract].
6) Wiltbank MC, Fricke PM, Sangritasvong S, Sartori R, Ginther OJ. Mechanisms that prevent and produce double ovulations in dairy cattle. J Dairy Sci 2000;83:2998-3007.

לכל המבזקים....
office@milk.org.il פקס: 972-3-9564766 טל: 972-3-9564750 דרך החורש 4 , ת"ד 97, יהוד 5647003
מופעל באמצעות מעוף - מגוון אפקט