גורמי צליעה והשפעתם על מדדי פוריות וייצור חלב ברפת הישראלית: דו"ח סיכום למחקר מספר 668-0029-04
2002-2003
מיכאל ואן סטרטן, מחלקת בריאות העדר, "החקלאית"
שמואל ברוקשטיין, מחלקת בריאות העדר, "החקלאית"
רקע
צליעה קלינית מהווה כיום מוקד לעניין רב בעולם בשל ההיארעות הגבוהה שלה, הקשר שלה לכאב וענייני צער בעלי חיים, הקשר בינה לבין מחלות אחרות ובגלל ההפסדים הכספיים הרבים הנלווים אליה. בעבודה זו בחרנו להגדיר צליעה קלינית כהפרעה בתנועה אשר נצפתה על ידי הרפתן ואשר הייתה עבורו אילה להגשת הפרה לחוות דעת/טיפול הוטרינר. מכיוון שהרפתות אשר משתתפות במחקר מקבלות שרות מ"החקלאית" והגשת פרה צולעת לוטרינר אינה כרוכה בתשלום נוסף, לא חששנו מהטיית מחקר מסוג "סיווג" הנובעת מאי הגשת פרה צולעת לרופא המטפל.
שיטות וחומרים
נאספו נתונים מארבעה משקים שיתופיים. הנתונים נאספו מפרות צולעות שהוגשו לטיפול לאחד הוטרינרים המשתתפים במחקר בעת ביקור שגרתי במשק. הנתונים שנאספו כוללים בין השאר: מספר הפרה, תאריך הצליעה, אבחנה, מצב גופני ודרגת הצליעה. הנתונים הועברו לקובץ excel לניתוח במועד מאוחר יותר.

בנוסף לאיסוף הנתונים הנ"ל, בנינו מאגר של צילומים דיגיטאלים (ראה נספח 1) של הרבה מהלקויות בהן נתקלנו. הצילומים משמשים אותנו לצורך דיון במקרים קשים לאבחנה וכן גיבוש שיטת אבחנה אחידה. בנוסף משמשים לנו הצילומים למטרות לימודיות לרפתנים בימי עיון, השתלמויות וכד'.

בשנה האחרונה הושקעו מאמצים רבים בלימוד ותרגול מיון ועיבוד נתונים, ושימוש בשיטות סטטיסטיות שונות לניתוח הנתונים. העבודה כללה לימוד תוכנת ה SAS (בעזרת דר' דורון בר וספרי לימוד) ולימוד סטטיסטיקה בסיסית (ספרי לימוד ומחשב).
תוצאות
ההיארעות השנתית המצטברת של צליעות (באחוזים) חושבה באופן הבא:

100∗(365/ימים בתקופה)/(ממוצע מספר נחלבות)/מספר צולעות)

לממוצע מספר נחלבות חושב: 2/(מספר נחלבות בתחילת התקופה + מספר הנחלבות בסוף התקופה).

מכיוון שצולעות יבשות (במידה והיו) לא נכללו בניתוח, המספר מבטא את אחוז הצליעות החדשות בפרות החולבות במשק ב 365 יום. פרות אשר צלעו פעמיים במרווח של פחות מ 21 יום נספרו פעם אחת.
היארעות הצליעה השנתית במשקים השונים הייתה שונה. נמצאו הערכים הבאים:

מעון כרמל (משק 1) 19.4%
בית יתיר (משק 2) 10.5%
נגבה (משק 3) 24.2%
מימד (משק 4) 13.6%

מחלות הטלפיים השונות כפי שאובחנו בפרות הצולעות במשקים השונים, הופיעו בתדירות שונה במשקים השונים, כפי שניתן לראות בטבלה 1. וגרף 1. משק כמו מעון כרמל מתאפיין באחוז גבוה יותר של מחלות זיהומיות של הטלף כמו דלקת עור הטלף, דלקת העור בין הטלפיים ופנריציום (61% מהאבחנות). משק כמו מימד התאפיין, לעומת זאת, באחוז גבוה יותר של מחלות טלף לא זיהומיות כגון כיב בסוליה ומחלת הקו הלבן (77% מהאבחנות).
מעניין היה, שלמרות שבספרות המצויה העוסקת בצליעות בבקר מצוין כי מרבית הצליעות מופיעות בתחילת התחלובה (חודשים 1-3 בתחלובה), אנו מצאנו הבדלים בהיארעות צליעות על פי חודשים בתחלובה במשקים השונים (גרף 2.). למרות שכל מחלות הטלפיים הן רב גורמיות, ייתכן כי בין גורמי הצליעה הקיימים במשק לבין זמן הופעת הצליעה קיים קשר: מחלות זיהומיות יהיו קשורות יותר בגורמי סביבה כמו צפיפות ו(מיקרו)אקלים ויופיעו ללא קשר חזק למרחק מהמלטה ואילו מחלות טלפיים כגון מחלות משניות ללמיניטיס הקשורות יותר לחילוף חומרים ושינויים הורמונליים סביב ההמלטה, יופיעו יותר בתחילת התחלובה. במשק 4 (מימד) 77% מהאבחנות היו מחלות טלף לא זיהומיות. ההיארעות הגבוהה של צליעות בתחילת התחלובה בולטת במשק זה בהשוואה למשקים האחרים.

טבלה 1. ממצאים עיקריים בפרות צולעות על פי משק וסוגי האבחנות.

∗ 57 פרות ללא אבחנה בגלל פציעתו של דר' שמואל ברוקשטיין ואי השתתפותו במחקר

גרף 1. תדירות אבחנות עיקריות לפי משק

גרף 2: תדירות צליעות על פי חודשים בתחלובה (משק 1-4)
השפעת צליעה על תנובת החלב
בעבודות שונות התקשו לפעמים לכמת את הנזק הישיר של אירוע צליעה על תנובת החלב. עבודות מסוימות אף הראו שפרות עם אירוע צליעה בתחלובה שלהן הניבו יותר חלב מפרות אשר לא צלעו בתחלובה שלהן. העבודות האחרונות שנעשו הראו למעשה שקיים קשר בין תנובה גבוהה לצליעה, כלומר לפרות עם תנובת חלב גבוהה יש יותר סיכויים לסבול מאירוע צליעה בתחלובה שלהן. אחת המטרות של העבודה הזו היא לבחון את הממצאים הללו במציאות הישראלית.
יצירת מסד נתונים חדש בעזרת ה SASTM
כהכנה לניתוח הנתונים יצרנו מסד נתונים חדש ב SAS אשר חיבר בין נתוני ההמלטה של הפרה לנתוני שקילת החלב. בנוסף, יצרנו משתנה דמה דיכוטומי "צלעה בתחלובה". לסיום, ערכנו את הנתונים בצורה כזו שכל שקילה חודשית של חלב הופיעה בשורה נפרדת ואז הוספנו 7 משתני דמה דיכוטומיים נוספים: שקילה 3 חודשים לפני צליעה, שקילה 2 חודשים לפני הצליעה, שקילה חודש לפני הצליעה, שקילה בסמוך לצליעה, שקילה חודש אחרי הצליעה, שקילה חודשיים אחרי הצליעה ושקילה 3 חודשים אחרי השקילה. קטע ממסד נתונים כזה מובא בטבלה 2.
טבלה 2. מסד נתונים SAS עם משתני הדמה המתוארים למעלה. 10 שקילות פרה 2427 מוצהבים. כל שקילה בשורה נפרדת ומשתני הדמה מסומנים בחצים.

עריכת הנתונים בצורה הנ"ל וניתוחם בעזרת מודל מעורב אפשרו לנו ליצור גרף תחלובה נפרד לצולעות וללא צולעות ומצד שני לבחון את ההשפעה של אירוע הצליעה על שקילות החלב לפני, בזמן ואחרי אירוע הצליעה.
תוצאות: תנובת חלב
במודל ראשון לבחינת השפעת אירוע צליעה על תחלובה מתוקנת 305 יום נכללו 2548 תחלובות (15,939 שקילות חלב). המודל היה מודל מרגינלי למדידות חוזרות (proc mixed) ב SAS. המודל נבנה בשלבים תוך בחינת השינוי בנראות המקסימלית לאחר הכנסת כל משתנה.
בטבלה 2 ניתן לראות את מבנה המודל הסופי: בתקנון לכל שאר המשתנים, פרות עם אירוע צליעה בתחלובה שלהן הניבו אומנם 0.5 ק"ג חלב פחות מפרות ללא אירוע צליעה, אך הבדל זה לא נמצא מובהק (p=0.17).

טבלה 2. השפעת אירוע צליעה על תנובת חלב ב 305 יום (השפעת אירוע צליעה ברמת הפרה).

במודל השני, שכלל את אותו מסד הנתונים, נבדקה ההשפעה של אירוע צליעה על שקילת חלב. בניגוד למודל הראשון, שמראה שאין השפעה מובהקת של אירוע צליעה על תנובה מתוקנת ל 305 יום, במודל השני הצלחנו להראות את הנזק הכבד לתנובת החלב, הנגרם כתוצאה מאירוע צליעה (טבלה 3).

טבלה 3. השפעת אירוע צליעה על תנובת החלב ביום שקילה (השפעת אירוע צליעה ברמת השקילה).

שקילות חלב שהיו סמוכות מאוד לאירוע צליעה (5 ימים לפני או אחרי) היו נמוכות ב 3.3 ק"ג משקילות חלב שלא היו קרובות לאירוע צליעה (p<0.0001). שקילות חלב שהיו עד 15 יום לפני או אחרי אירוע צליעה, היו נמוכות ב 1.7 ק"ג משקילות חלב שלא היו קשורות לאירוע צליעה (p=0.0004). שקילות חלב שהיו בין 15 ל 45 יום אחרי אירוע צליעה, היו נמוכות ב 1.5 ק"ג משקילות שלא היו קשורות לאירוע צליעה (p=0.0001). סך אובדן החלב לאירוע צליעה (ממוצע) עמד על כ 112 ק"ג חלב. המעניין הוא, שהראינו שהנזק בתנובת החלב מתחיל כבר 15 יום לפני שהצליעה אותרה על ידי הרפתן, דבר המדגיש את חשיבות הגילוי המוקדם של הפרה הצולעת. את הנזק אפשר לסכם באופן יותר ויזואלי על ידי התרשים הבא:

תרשים 1: הפסדי חלב (ק"ג) לפי ימים מאירוע הצליעה.
תוצאות: פוריות
לצורך ניתוח השפעת אירוע צליעה על נתוני הפוריות, השתמשנו במשתנה חדש: "צלעה לפני שהתעברה". מדדי הפוריות אותם בחננו היו: שיעור חוסר התאנה (מבחן chi2), שיעור ההתעברות מהזרעה ראשונה (מבחן chi2), הסתברות מצטברת להתעברות (Kaplan-Meier, log rank) וסיכון להתעברות במודל Cox proportional hazards model. בכל מדדי הפוריות אותם בחננו, לא מצאנו הבדל סטטיסטי מובהק ביו פרות עם אירוע צליעה לבין פרות ללא אירוע צליעה.

גרף 3: שיעור הפרות שהוגשו לרופא בגין "חוסר תאנה".

גרף 4. שיעור הפרות שהתעברו מהזרעה ראשונה.

גרף 5. הסתברות מצטברת להתעברות כפונקציה של ימים מהמלטה.
סיכום תוצאות
אירוע צליעה גרם להפסד חלב של כ 112 ק"ג בממוצע. המשמעות היא, שצליעה קשה גורמת ככל הנראה להפסד כבד יותר, ואילו צליעה קלה גורמת להפסד קטן יותר. הפסדי החלב מתחילים (לפי מחקר זה) כבר 15 יום לפני אירוע הצליעה (גילוי על ידי רפתן) וממשיכים עד 45 יום אחרי אירוע הצליעה (למרות הטיפול!). לא הצלחנו להראות פגיעה במדדי הפוריות עקב אירוע צליעה.
תודות
אנו רוצים להודות למשקים ששיתפו עמנו פעולה, ולקרן המחקרים של ענף הבקר על המימון.
נספח: מספר צילומים של לקויות טלפיים לדוגמה.
לכל המבזקים....
office@milk.org.il פקס: 972-3-9564766 טל: 972-3-9564750 דרך החורש 4 , ת"ד 97, יהוד 5647003
מופעל באמצעות מעוף - מגוון אפקט