החרקים המעבירים את נגיפי קדחת קיקיונית, אקבנה וכחול הלשון בישראל
י. ברורמן - המכון הוטרינרי
חומר רקע לדיון בנושאף "מחלות המועברות על ידי חרקים"
קדחת קיקיונית בבקר (קק"ב): הנגיף המחולל את המחלה בעולם בודד הן ממיני יתושים הנמנים על הסוגים Anopheles ו Culex והן ממיני יבחושים (Culicoides). בישראל לא נעשו ניסויי בידוד של הנגיף מיתושים ויבחושים ולא ברור אילו מעבירים קשורים בהעברת מחולל המחלה. באפריקה הבידודים נעשו ממיני יבחושים ואילו באוסטרליה ויפן נעשו בידודים הן ממיני יבחושים והן ממיני יתושים. בידודים בלבד אינם הוכחה שמין החרק שממנו נעשה הבידוד יכול להיות מעביר ביולוגי של הנגיף. יש צורך בניסויי ההעברה על מנת להוכיח שהמין החשוד אכן מסוגל להעביר את הנגיף לבעח"י רגיש. ניסויים מהימנים כאלו עדיין לא נעשו ואין ודאות בכל אזורי תפוצתו של הנגיף בעולם לגבי המעביר. לא ברור גם באם קיימת העברה מכנית של הנגיף ע"י חרקים. מיני היבחושים הבאים שמהם בודד הנגיף באפריקה, אוסטרליה ויפן מצויים גם בישראלף C.punctatus ,C.imicoloa והמינים C.kingi ו-C.oxystoma המשתייכים לקומפלקס C.schultzei שמצוי בישראל. ניתוח התפרצויות המחלה בשנים האחרונות מעיד שהיא אינה דומה להתפרצות מחלות המועברות ע"י יבחושים.

הקדחת הקיקיונית בארץ החלה בשנים האחרונות במשקים לאורך השבר הסורי אפריקאי וניתן לשער שיתכן ומעבירים נגועים הוסעו עם זרם האוויר של אפיק ים סוף למשקים לאורך בקעת הירדן. העובדה שהמחלה ב- 1999 ו- 2000 החלה מוקדם בחודש מאי, לא אופיינית למחלות המועברות ע"י יבחושים שבד"כ מתחילות ביולי וקשורות כנראה לפעילותם של זרמי האוויר של האפיק הפרסי. ב- 1999 ו- 2000 היו התפרצויות גדולות של קק"ב ולא היו התפרצויות של מחלת כחול הלשון בצאן (היו 4 בידודים של נגיף בבקר), עובדה התומכת בסברה שמדובר על מחולל מחלה המועבר ע"י מעבירים שאינם יבחושים. מהסיבות הנ"ל ניתן לשער שהנגיף בארץ מועבר ע"י מיני יתושים. סביר לחשוד במיני יתושים המצויים במספרים גדולים ושכבר הוכיחו יכולת העברה של נגיפים אחרים. מינים כאלה הם: Culex pipiens שהוא המין הנפוץ ביותר בארץ ונמצא כמעביר של נגיפי קדחת מערב הנילוס וקדחת השקע האפריקאי (קש"א). מעביר נוסף הוא Aedes caspius שנפוץ באזור הבקעה וידוע באירופה כמעביר של נגיף ה- Tahyna ובישראל נמצא כמעביר של דלקת מח נגיפית בתרנגולי הודו. דר' גלן דיוויס שעבד בקניה פירסם ב- 1990 שקק"ב מופיעה בדיוק באותן שנים שבהן נפוצה קש"א וזה תומך בהשקפה של דר' פטר קירקלנד מאוסטרליה שהמעבירים העיקריים של קק"ב הם מיני יתושים. סביר להניח שבאזור הבקעה החם אוכלוסיית היתושים המעבירים גדלה עד למסה קריטית המאפשרת העברה מוקדם יותר בעונה מאשר באזורים קרירים יותר כגון אזור החוף, ולכן קק"ב פעילה בתחילה באזורים החמים. יתכן גם שבאזור החוף המיושב בצפיפות ננקטות יותר פעולות הדברה כנגד יתושים מאשר באזורים 82 המרוחקים דלילי האוכלוסיה. הווה אומר שבאזורים שישנה פחות הדברה אוכלוסיית היתושים המעבירים מגיעה מהר יותר למספרים גדולים המאפשרים העברה.

אקבנה: נרשמה רק התפרצות גדולה אחת של הנגיף בישראל בשנת 1969, מאז לא היו התפרצויות, אך על סמך סקרים סרולוגים בבקר בשנים 1975, 1983 ו- 1992 יש עדויות שהנגיף פעיל כל הזמן. כיום הנגיף נחשב לאנדמי בישראל וחיות המשק חשופות אליו כבר מגיל צעיר ומתחסנות. הנגיף בודד לראשונה ביפן מהיתוש nipponii Aedes vexans ובידודים נוספים נעשו ביפן וקניה מסוגים נוספים של יתושי Culex ו- Anopheles וכן ממספר של מיני יבחושים. בארץ לא נעשו ניסויי בידוד של נגיף האקבנה ממיני יתושים ויבחושים.

מינים בעולם שמהם בודד הנגיף ומצויים גם בישראל הם: היתוש Culex tritaeniorhynchus שהוא נדיר למדי ומיני היבחושים: C.imicola ו- C.oxystoma שנפוצים מאוד ליד חיות משק. בניסויי מעבדה באוסטרליה הוכח שהנגיף מתרבה במין C.brevitarsis. ומגיע לבלוטות הרוק כעבור 10 ימים. בניסוי אחר שנערך באנגליה עם המין C.variipenais (כיום שונה שמו ל- C. sonorensis) נמצא שהנגיף התרבה בחרק עד פי 1000 והועבר על ידו לאחר 7 עד 10 ימי אינקובציה. לא הוכחה התרבות וההעברה של הנגיף ביתושים. העובדות לכן מעידות שהמעבירים העיקריים של הנגיף הם מיני יבחושים וליתושים תפקיד קטן בהעברה.

כחול הלשון (כ.ל.): לגבי הנגיף מחולל כ.ל. ניתן לומר בודאות שהוא מועבר ביולוגית ע"י מיני יבחושים. בודדנו מהמין imicola C. את כל 5 הטיפוסים הפעילים בארץ: 2, 4, 6, 10 ו- 16. מין נוסף שממנו בודד הנגיף בקפריסין ומצוי בישראל הוא C.obsoletus , אשר נפוץ למדי ליד חיות משק. הנגיף יכול גם להיות מועבר מכנית ע"י מחטי מזרק מזוהמות בדם, זבובי כינת הכבשים Melophagus ovinus (משפחת מטילי הגלמים – Hippoboscidae), יתושים, זבובי סוסים (Tabanus) וזבובי רפת (Stomoxys). מעביר המחלה בישראל C.imicola מצוי בכל חודשי השנה עם מספרים נמוכים בחורף ומספרים גדולים במחצית השניה של הקיץ והסתיו, עונה בה מתרחשת המחלה. המחלה מתחוללת רק לאחר תחילת עונת זרמי האויר של האפיק הפרסי ורק לאחר שאוכלוסיית C.imicola מגיעה למסה קריטית של כ- 345 יבחושים למלכודת אור ללילה. לאחר חורפים קרים וגשומים מאוד אין או כמעט ואין התפרצויות של המחלה וכנ"ל גם לאחר חורפים חמים ויבשים מהממוצע.
תנאים כנ"ל מדכאים את אוכלוסיית המעביר. המחלה מתרחשת לרב לאחר חורפים ממוצעים או קרובים לממוצע. הדברה: הדברה נעשית כדי למנוע התפשטות של מחלה לאחר שכבר פרצה ומטרתה לקטול את החרק המעביר. מכאן נובע הצורך החיוני לדעת מיהו המעבירם דבר שאיננו יודעים לגבי קדחת קיקיונית. בדקנו את כל התכשירים המורשים בישראל לשימוש על בעח"י ומצאנו שיתושים ויבחושים שונים מאוד בתגובתם לתכשירי הדברה ודחייה ושהתכשירים המומלצים כיום אינם מספקים. תכשיר קטילה שיכול למנוע הפצה של המחלות שהוזכרו חייב להיות כזה שקוטל מיידית את החרק שנוחת על בעל החיים לפני שהחרק מספיק למצוץ דם. חומרי דחייה הם יעילים רק באם הם מספקים הגנה לפחות למחצית הראשונה של הלילה.
לכל המבזקים....
office@milk.org.il פקס: 972-3-9564766 טל: 972-3-9564750 דרך החורש 4 , ת"ד 97, יהוד 5647003
מופעל באמצעות מעוף - מגוון אפקט