רבייה מבוקרת בעדר הבקר לחלב - בחינת שיטות לסינכרון ייחומים ולשיפור הפוריות


דו"ח מסכם (2006) לתוכנית מחקר מספר 362-0085-04


משה קאים ורות בראב-טל
מינהל המחקר החקלאי, המכון לחקר בעלי חיים

 


תקציר
מימשק רבייה מבוקר, מאפשר לתכנן ולבקר את התפלגות הפרות המוזרעות לראשונה סמוך מאוד למועד ההזרעה המתוכנן, ואת התפלגות הפרות הממליטות.
מימשק רבייה מבוקר, מושתת על: מתן טיפול הורמונלי לסינכרון ייחומים, לקבוצות של פרות, לקראת תום תקופת המנוחה המתוכננת, וטיפול רצוף ועקב של קבוצות פרות במשך כל השנה. מידת ההתאמה של הטיפול ההורמונלי עליו מושתת מימשק הרבייה המבוקר, נבחן לפי: מידת ההגבה בייחום/בביוץ, ביצועי רבייה, מחיר לפרה, מורכבות ונוחות הביצוע.
מטרות העבודה היו: (i) לכמת את ביצועי הרבייה של מבכירות ופרות, במימשק רבייה המשלב טיפולי סינכרון ייחומים שונים (ii) להשוות את ביצועי הרבייה במימשק זה עם אלו המושגים במימשק רבייה מקובל.
בדו"ח זה מוצגים הממצאים העיקריים של 3 ניסוים שנערכו בתקופת המחקר. בכל אחד מהניסויים, טופלו קבוצות של מבכירות ופרות (מקבץ) באופן רצוף ועקב מידי 3-2 שבועות. בכל מקבץ הוקצו המבכירות והפרות לשתי קבוצות על פי תוכנית אותו ניסוי.
א. בניסוי הראשון השווינו בין ביצועי הרבייה של שתי שיטות סינכרון ייחומים המבוססות על: 2 זריקות פרוסטגלנגין (2∗PG) , או על זריקת פרוסטגלנדין וזריקת- GnRH)GnRH-PG).ׂ
ב. בניסוי השני השווינו בין ביצועי הרבייה המושגים במימשק רבייה המבוסס על טיפול לסינכרון הביוץ "אובסינק", ובין ביצועי הרבייה המושגים במימשק רבייה מקובל בעדר.
ג. בניסוי השלישי בדקנו את האפשרות לשפר את שיעורי ההתעברות בהזרעה הראשונה של מבכירות ופרות, ע"י טיפול לסינכרון הייחום המשלב פרוסטגלנדין ופרוגסטרון (CIDR).


ממצאים עיקריים:
ניסוי ראשון – בעונת החורף, ביצועי הרבייה של מבכירות ופרות שהושגו בטיפול 2∗PG היו גבוהים יותר מאלו שהושגו בטיפול GnRH-PG. בעונות הקיץ-סתיו ההבדלים בין הטיפולים קטנים יותר.
ניסוי שני - הקטנת מספר ימי-המנוחה ושיפור מסוים בשיעורי ההתעברות מהזרעה ראשונה ושנייה במימשק רבייה מבוסס "אובסינק", גרמו להקדמת מועד ההתעברות של מבכירות ופרות במימשק זה. שיעורי המבכירות בהריון עד 150 ימים ושל הפרות עד 210 ימים אחר ההמלטה, היו גבוהים באופן מובהק בהשוואה למימשק הרבייה המקובל בארץ.
ניסוי שלישי - טיפול של מבכירות ופרות ב-CIDR לפני ההזרעה הראשונה, שיפר באופן משמעותי את שיעור ההתעברות בהזרעה הראשונה, ואת שיעור ההרות, 120 ימים אחר ההמלטה.
בכל עדר, יש לחשב את היחס עלות/תועלת של הטיפול ההורמונאלי. ניראה שהתועלת הכלכלית הצפויה תהיה גבוהה יותר, ככל שהפער בין מועד ההזרעה הראשונה של הפרה הפרטנית, ובין מועד תום "תקופת המנוחה" המתוכננת, גדול יותר, וככל ששיעור ההתעברות בעדר טרם יישום הטיפול, הוא נמוך יותר.


רקע
מימשק רבייה מבוקר, מאפשר לתכנן ולבקר את התפלגות הפרות המוזרעות לראשונה סמוך מאוד למועד ההזרעה המתוכנן, ואת התפלגות הפרות הממליטות.
מימשק רבייה מבוקר, מושתת על: א. מתן טיפול הורמונלי לסינכרון ייחומים, לקבוצות של פרות, לקראת תום תקופת המנוחה המתוכננת (לקראת מועד ההזרעה הראשונה). ב. טיפול של קבוצות פרות רצוף ועקב במשך כל השנה. ג. טיפול ההורמונלי עליו מושתת מימשק רבייה מבוקר, מותאם לקבוצות הגיל השונות בעדר.
מידת ההתאמה של הטיפול ההורמונלי עליו מושתת מימשק הרבייה המבוקר, תבחן לפי: מידת ההגבה בייחום, ביצועי הרבייה, מחיר הטיפול לפרה, מורכבות ונוחות.
מידת ההגבה בייחום של הפרות לטיפול הסינכרון, יקבע את תרומת הטיפול להגדלת שיעור הפרות אשר תוזרענה לראשונה לקראת תום תקופת המנוחה המתוכננת, ואת המספר הממוצע של טיפולים לפרה בייחום.
יתרון נוסף לטיפול של קבוצת פרות, הוא שהייחום מתרחש אצל מספר פרות באותו פרק זמן, ונוצרת במבנה בו שוכנות הפרות "קבוצה פעילה מינית". במצב זה הפעילות ההתנהגותית-מינית של הפרות גוברת, והיעילות והדיוק של גילוי הייחומים בתצפית-עין או ע"י מערכת אלקטרונית לגילוי ייחומים הם מרביים. במצב זה, תזמון מועד ההזרעה בייחום הוא מיטבי במימשק ההזרעה הקיים בארץ, ולכן סיכויי ההתעברות גבוהים יותר.
טיפול הורמונלי לסנכרון ייחומים יכול גם לשפר את סיכויי ההתעברות של הפרה בתנאים בהם: א. מימשק הרבייה הקיים בעדר או בקבוצת הביקורת של הניסוי אינו נאות; שיעור דיוק גילוי הייחומים נמוך ולכן עיתוי ההזרעה בייחום אינו מיטבי. ב. אם לטיפול הסינכרון "ערך מוסף" של תראפיה אנדוקרינית כגון; תוספת אקסוגנית של פרוגסטרון לפני או אחרי ההזרעה.
בדו"ח זה מוצגים המימצאים העיקריים של 3 ניסוים שנערכו במסגרת התוכנית:
בניסוי הראשון, השווינו בין ביצועי הרבייה של שתי שיטות סינכרון ייחומים המבוססות על: פרוסטגלנגין, או על שילוב בין פרוסטגלנדין ו-GnRH.
בניסוי השני, השווינו בין ביצועי הרבייה המושגים במימשק רבייה מבוסס טיפול לסינכרון הביוץ "אובסינק", ובין ביצועי הרבייה המושגים במימשק רבייה מקובל בעדר.
בניסוי השלישי, בחנו את האפשרות לשפר את שיעור ההתעברות בהזרעה הראשונה, ע"י טיפול לסינכרון הייחום המשלב פרוסטגלדין ופרוגסטרון לפרק זמן קצר.

 


ניסוי ראשון - ביצועי רבייה של פרות חלב בתגובה לטיפולי סינכרון ייחומים המושתתים על פרוסטגלדין ו-GnRH


מטרת העבודה
לכמת ולהשוות את ביצועי הרבייה של מבכירות ופרות, שניתן להשיג כתוצאה מהפעלת שיטות סינכרון ייחומים שונות לאורך השנה.


עיקרי ביצוע העבודה
הניסוי נערך בקיבוץ נען במשך שנה וחצי והשתתפו בו 148 מבכירות ו- 268 פרות. קבוצות של מבכירות ופרות (מקבצים), טופלו מידי 3 שבועות, במשך כל תקופת הניסוי. בכל מקבץ הוקצו המבכירות והפרות, לפי המרחק מההמלטה לשתי קבוצות. בכל קבוצה טופלו הבהמות לקראת ההזרעה הראשונה, באחד משני הטיפולים לסינכרון ייחומים הבאים:
א. 2∗PG - מבכירות ופרות קבוצה זו טופלו ע"י שתי זריקות של פרוסטגלנדין (2 סמ"ק Estroplan) ברווח זמן של 14 ימים. הטיפולים ניתנו בימי שישי בשבוע. הזריקה השנייה של פרוסטגלנדין ניתנה ביום שישי לקראת שבוע ההזרעות (איור 1ב).
ב. GnRH-PG - מבכירות ופרות קבוצה זו טופלו ע"י זריקה של GnRH (1.5 סמ"ק של Gonadorelin), וכעבור 7 ימים ע"י זריקת פרוסטגלנדין. הטיפולים ניתנו בימי שישי בשבוע. זריקת הפרוסטגלנדין ניתנה ביום שישי לקראת שבוע ההזרעות (איור 1א).

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 


במשך שבוע ימים מסיום טיפול הסינכרון (שבוע ההזרעות), נערכו תצפיות-עין לגילוי מתייחמות, בתדירות של 3 פעמים במשך היממה בחורף, ובתדירות של 4 פעמים במשך היממה בקיץ-סתיו. פרה נחשבה בייחום במידה: ועמדה כשפרה אחרת קפצה עליה, קפצה בשתי תצפיות עוקבות, קפצה על פרה רובצת או שקפצה על הראש של פרה אחרת בתצפית אחת בלבד. הפרות הוזרעו פעם ביום, במועד הסמוך ביותר להופעתן בייחום. מבכירות או פרות שלא התגלו בייחום במשך 14 ימים ממועד סיום הטיפול, טופלו בזריקת פרוסטגלנדין נוספת, כעבור 21 ימים ממועד סיום טיפול הסינכרון לקראת שבוע הזרעות עוקב. בעונת הקיץ והסתיו הופעל משטר צינון שכלל צינון לאורך פס האבסה בשילוב עם צינון בסככת ההמתנה לפני החליבות.


תוצאות
ביצועי הרבייה הכוללים של המבכירות והפרות אשר טופלו בעונת החורף או בעונות קיץ-סתיו, מוצגים בטבלה 1. בכל אחת מהעונות, ממוצע ימי-מנוחה, ושיעורי ההגבה ע"י הופעה בייחום בשני טיפולי הסינכרון היו דומים. בטיפול GnRH-PG ביצועי הרבייה בחורף היו דומים לאלו שבקיץ-סתיו. מאידך, בטיפול 2∗PG, שיעור ההתעברות מהזרעה ראשונה ושיעור הפרות שהיו הרות ברווח הזמן של 30 ימים ממועד ההזרעה הראשונה, היו גבוהים יותר ב- 10.0% ו- 8.3% בהתאמה, בעונת החורף בהשוואה לקיץ-סתיו (טבלה 1).


טבלה 1. השפעות הטיפולים לסנכרון ייחומים על ביצועי הרבייה בעונות השנה השונות (מבכירות ופרות)

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

בעונת החורף שיעור ההתעברות מהזרעה ראשונה, ומשתי ההזרעות הראשונות יחד, היו גבוהים יותר בטיפול 2∗PG (ב-8.5% ו-7.0% בהתאמה), בהשוואה לטיפול GnRH-PG. כתוצאה מכך, ושיעור הפרות שהיו הרות ברווח הזמן של 30 ימים ממועד ההזרעה הראשונה, היו גבוהים יותר בטיפול 2∗PG ב- 9.8% בהשוואה לטיפול GnRH-PG.
בעונת הקיץ, ביצועי הרבייה בשני הטיפולים דומים.
בכל אחת מהעונות, שיעורי הפרות שלא היו הרות בבדיקת ההריון נטו להיות נמוכים יותר בטיפול 2∗PG בהשוואה לטיפול GnRH-PG. בכל אחד מהטיפולים, שיעורי הפרות שלא היו הרות בבדיקת ההריון היו דומים בעונות השנה השונות (טבלה 1).

 


ניסוי שני – ביצועי רבייה של פרות חלב בתגובה לשילוב טיפול "אובסינק" בשיגרה הרווחת של מימשק הרבייה


מטרות העבודה:
(i) לכמת את ביצועי הרבייה של מבכירות ופרות, במימשק רבייה המשלב טיפול לסינכרון הביוץ "אובסינק" במימשק המקובל; (ii) להשוות את ביצועי הרבייה במימשק זה עם אלו המושגים במימשק רבייה מקובל.


עיקרי שיטת הביצוע:
הניסוי נערך במשך שנתיים ברפת דרום (קיבוץ גת). בניסוי השתתפו 204 מבכירות ו- 371 פרות. קבוצות של מבכירות ופרות (מקבצים), טופלו מידי 3 שבועות, במשך השנתיים. המבכירות והפרות בכל מקבץ הוקצו לשתי קבוצות-ניסוי בעלות התפלגות שווה של מספר התחלובה ורווח הזמן מההמלטה. לקראת מועד ההזרעה הראשונה הופעל בכל קבוצת ניסוי באחד משני מימשקי הרבייה, כדלקמן:
א. מימשק רבייה מקובל (מר"מ) - מבכירות ופרות בקבוצה זו הוזרעו אחר שזוהו בייחום ע"י מערכת אוטומטית או בתצפית-עין, ללא טיפול.
ב. מימשק רבייה משולב "אובסינק" (מר"א) - מבכירות ופרות בקבוצה זו טופלו לקראת מועד ההזרעה הראשונה בשיטת אובסינק, שהפרוטוקול הותאם למימשק הרבייה הקיים.
התאמות שנערכו בפרוטוקול השיטה: 1. הוארך רווח-הזמן בין מועד זריקת ה-PG לזריקת ה-GnRH השנייה, לשם עידוד ההתפתחות של הזקיק שעתיד לבייץ; 2. הוזרעו פרות שהתגלו בייחום לפני תום טיפול האובסינק; 3. פרות נפסלו להזרעה על ידי המזריע, בעת "ההזרעה העיוורת". פרוטוקול השיטה שיושמה בניסוי הנוכחי כלל: זריקת GnRH ראשונה (1.5 סמ"ק של Gonabreed), וזריקת PG כעבור 7 ימים; שתי הזריקות הללו ניתנו בימי שישי בשבוע. זריקת GnRH שנייה (1.5 סמ"ק של Gonabreed) ניתנה ביום ראשון אחה"צ, 58-56 שעות אחר זריקת ה-PG. הפרות הוגשו "להזרעה עיוורת" 18-16 שעות אחר זריקת ה-GnRH השנייה (איור 2). כל הטיפולים בוצעו ע"י צוות הרפת.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 


תוצאות:
כתוצאה מההתאמות שערכנו בפרוטוקול האובסינק, הוזרעו 6.3% של הפרות בניסוי, שהתגלו בייחום לפני תום הטיפול. שיעור ההתעברות של פרות אלו היה 72.2%. כמו כן, נפסלו להזרעה על ידי המזריע, בעת "ההזרעה העיוורת", 2.4% מהפרות בניסוי. פרות אלו הוזרעו בהמשך, אחר שהתגלו בייחום, ושיעור ההתעברות שלהן היה 50.0% (טבלה 2).
יש לציין, שבמידה ופרות אלו היו מוזרעות במועד "ההזרעה העיוורת" סיכויי ההתעברות שלהן היה נמוך ביותר.


טבלה 2. שיעורי (%) הבהמות שהוזרעו לפני סיום הטיפול, או שנפסלו ע"י המזריע ושיעורי ההתעברות שלהן בהזרעה ראשונה, במימשק רבייה משולב אובסינק

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 


המספר הממוצע של ימי-מנוחה, שיעורי ההתעברות מהזרעה הראשונה והשנייה של מבכירות ופרות מוצגים בטבלה 3.


טבלה 3. ממוצעי ימי-מנוחה, שיעורי התעברות ושיעור בדיקות הריון שליליות, בהתייחס לקבוצת גיל ומימשק הרבייה

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

מטבלה 3 עולה שהמספר הממוצע של ימי- מנוחה אצל המבכירות והפרות היה מועט יותר במר"א בהשוואה למר"מ, (p<0.05) בהתאמה: 107 בהשוואה ל-118 ימים במבכירות, ו-91 בהשוואה ל-117 ימים בפרות. ההבדלים בין מימשקי הרבייה היו עקביים בעונות החורף.
שיעורי ההתעברות מהזרעה ראשונה במבכירות (39.8% בהשוואה ל-40.6%) ובפרות (44.7% בהשוואה ל-50.5%) היו דומים בשני מימשקי הרבייה (טבלה 3). שיעורי ההתעברות של פרות בהמלטה שנייה היו דומים (48.1% בהשוואה ל-44.4%) בשני מימשקי רבייה. לעומת זאת, שיעור ההתעברות של פרות מבוגרות במר"א היה גבוה יותר (p<0.06) בהשוואה למר"מ (55.0% בהשוואה ל-42.2% בהתאמה). שיעורי ההתעברות בהזרעה השנייה במבכירות ופרות, היו גבוהים ב-20% בקירוב (ל.מ.) במר"א בהשוואה למר"מ.


טבלה 4. שיעורי (%) מבכירות ופרות הרות ברווחי-זמן שונים אחר ההמלטה, בהתייחס לקבוצות גיל ומימשק הרבייה

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 


הקטנת מספר "ימי-המנוחה" והשיפור המועט בשיעורי ההתעברות מהזרעה ראשונה ושנייה במר"א, גרמו להקדמת מועד ההתעברות של מבכירות ופרות במימשק זה, כמוצג בטבלה 4. שיעורי המבכירות בהריון עד 150 ימים (63.5% ו- 46.3%) ושל הפרות עד 210 ימים (89.3% ו- 76.2%) אחר ההמלטה, היו גבוהים באופן מובהק במר"א בהשוואה למר"מ.
גם שיעורי (%) היציאה מהעדר בפרק הזמן של 210 ימים אחר ההמלטה היו נמוכים יותר במר"א (מבכירות- 3.1% ופרות 4.6%) בהשוואה לשיעורי היציאה במר"מ (מבכירות- 4.6% ופרות- 3.9%).
סיכום: ביצועי הרבייה של מבכירות ופרות שהושגו במר"א, כפי שהופעל בעבודה זו, היו טובים מאלה שהושגו במימשק רבייה מקובל. הפעלת מימשק רבייה משולב אובסינק מאפשר להשיג התפלגות מתוכננת מראש של מועדי ההזרעה הראשונה אחר ההמלטה, ולהשפיע בכך על התפלגות המבכירות והפרות ההרות בעדר במשך השנה.

 


ניסוי שלישי – השפעת טיפול סינכרון ייחומים המבוסס על שילוב בין פרוסטגלנדין ופרוגסטרון אקסוגני ((CIDR על שיעור ההתעברות בהזרעה ראשונה


מטרת העבודה
לבדוק את האפשרות לשפר את שיעור ההתעברות בהזרעה הראשונה, ע"י טיפול לסינכרון הייחום המשלב פרוסטגלדין ופרוגסטרון לפרק זמן קצר.
עיקרי שיטת הביצוע
הניסוי נערך ברפתות חפר וחורשים בחודשים ינואר-מאי. בניסוי השתתפו 168 מבכירות ו- 215 פרות. מידי שבועיים, הוקצו קבוצות של מבכירות ופרות לאחת משתי קבוצות הטיפול הבאות:
א. ביקורת- מבכירות ופרות קבוצה זו לא טופלו כלל. הן הוזרעו בייחום הראשון אחר תום תקופת ימי המנוחה המתוכננים עבור כל פרה. קבוצה זו מייצגת את מימשק הרבייה המקובל.
ב. PG-CIDR/5-PG- מבכירות ופרות טופלו ע"י זריקה של פרוסטגלנדין (פ"ג) ראשונה (יום שישי). תשעה ימים לאחר מכן (יום ראשון) הוחדר לנרתיק התקן המפריש פרוגסטרון (CIDR) למשך 5 ימים. ביום הוצאת ההתקן (יום שישי) טופלו הפרות בזריקת פ"ג שנייה. רווח הזמן בין שתי זריקות פ"ג היה 14 ימים. מבכירות ופרות שהתגלו בייחום בתצפית-עין או ע"י מערכת זיהוי אוטומטית, הוזרעו במשך השבוע העוקב (מיום ראשון ועד יום שישי). תיאור גראפי של הטיפול ההורמונאלי, ולוח הזמנים מוצג באיור 3.
מבכירות או פרות אשר לא-תיתגלו בייחום במשך 7 ימים מסיום הטיפול, סונכרונו מחדש לפי אותו פרוטוקול ביום שישי עם סיום שבוע ההזרעות. גילוי הפרות בייחומים וההגשה להזרעה נעשו ע"י צוות הרפת. מספר ימי המנוחה המתוכננים למבכירות ולפרות היו: בחורשים 85 ו-80 ובחפר 90 ו-80 בהתאמה.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 


תוצאות
18 מבכירות ו-18 פרות נדרשו לשניים או שלושה טיפולים לסינכרון הייחום שלהן. שיעורי ההגבה בייחום בעקבות מתן הטיפול הראשון לסינכרון ייחומים מוצגים בטבלה 5.


טבלה 5. שיעורי ההגבה בייחום (%) של מבכירות ופרות לטיפול הראשון לסינכרון הייחום אצל מבכירות ופרות בעדרים השונים

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 


שיעורי (%) ההופעה בייחום (מבכירות ופרות יחד) בהגבה לטיפול לסינכרון הייחום, בשני המשקים דומים (80.5% לעומת 83.5% בהתאמה). גם שיעורי ההופעה בייחום של קבוצות המבכירות ושל הפרות בנפרד דומים (79.1% לעומת 84.5% בהתאמה) בשני המשקים.
ממוצע מספר טיפולי סינכרון ייחומים של מבכירות ופרות בשני העדרים מוצגים בטבלה 6.


טבלה 6. ממוצע מספר הטיפולים לסינכרון הייחום אצל מבכירות ופרות

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 


המספר הממוצע של הטיפולים שנדרשו להופעה בייחום היה דומה בשני המשקים, ובשניהם היה גבוה במקצת אצל המבכירות בהשוואה לפרות (1.26 לעומת 1.18 בהתאמה). כתוצאה מכך, ממוצע ימי המנוחה של מבכירות ופרות בקבוצות הביקורת (100.8 ו-95.0 ימים בהתאמה) ובקבוצת הטיפול (97.7 ו- 89.1 ימים בהתאמה) היו דומים.
השפעת הטיפול המשלב פרוסטגלנדין ופרוגסטרון אקסוגני על שיעור ההתעברות בהזרעה ראשונה מוצגת בטבלה 7.
מהנתונים בטבלה 7 עולה ששיעורי ההתעברות בהזרעה ראשונה בקבוצת הטיפול היו גבוהים יותר באופן מובהק מאלו שבקבוצת הביקורת. שיעורי ההתעברות בהזרעה ראשונה של מבכירות ופרות שטופלו ב-CIDR היו 54.7% ו- 44.8% בהתאמה, בהשוואה ל-35.4% ו-30.3% אצל מבכירות ופרות בקבוצת הביקורת.
הטיפול ב-CIDR שיפר את שיעורי ההתעברות של המבכירות והפרות ב- 54% ו-48% בהתאמה בהשוואה לביקורת.


טבלה 7. השפעת הטיפול לסינכרון ייחומים המשלב פרוסטגלנדין ו- CIDR על שיעורי (%) ההתעברות בהזרעה ראשונה

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 


השפעת הטיפול המשלב פרוסטגלנדין ופרוגסטרון אקסוגני על שיעורי מבכירות ופרות שהיו בהריון ב-120 ימים אחר ההמלטה מוצגת בטבלה 8.


טבלה 8. השפעת הטיפול לסינכרון ייחומים המשלב פרוסטגלנדין ו- CIDR על שיעורי (%) הרות ב-120 ימים אחר ההמלטה

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 


מהנתונים בטבלה 8 עולה ששיעורי המבכירות בהריון ב-120 ימים אחר ההמלטה, היו גבוהים באופן מובהק בקבוצת הטיפול בהשוואה למבכירות בקבוצת הביקורת (62.8% לעומת 45.1%). גם שיעורי הפרות בהריון נטו להיות גבוהים יותר בקבוצת הטיפול בהשוואה לביקורת (52.6% לעומת 44.9%).


סיכום: טיפול של מבכירות ופרות ב-CIDR לפני ההזרעה הראשונה, שיפר באופן משמעותי את שיעורי ההתעברות בהזרעה הראשונה, ואת שיעורי ההרות, 120 ימים אחר ההמלטה.

לכל המבזקים....
office@milk.org.il פקס: 972-3-9564766 טל: 972-3-9564750 דרך החורש 4 , ת"ד 97, יהוד 5647003
מופעל באמצעות מעוף - מגוון אפקט