סיכום מחקר מספר 983-0014-07

 

 פתוח פרמטרים לניטור משקים עם בעיות קיץ


א. עזרא, התאחדות מגדלי הבקר
י. פלמנבאום

 

הקדמה
הביקוש לחלב לאורך חודשי השנה דומה ובחודשי הקיץ יולי-אוקטובר גבוה במעט מאשר בחודשי החורף ינואר-אפריל. ייצור החלב ברפתות גבוה יותר בחודשי החורף מאשר בחודשי הקיץ. כתוצאה מהפער בין הביקוש לחלב להיצע מאלץ את המחלבות להשתמש באבקת חלב בתהליך ייצור המוצרים בחודשי הקיץ. בכדי ליישר את עקומת הייצור בכדי שתתאים לביקוש החלה מועצת החלב לעודד ייצור חלב קיץ. בשנה הראשונה להפעלת שיטת העידוד הפרס שהוגדר היה 20 אגורות לליטר שהועבר מהחורף לקיץ. כיום הפרס הוא 60 אגורות לליטר. חודשי החורף מוגדרים מינואר-מאי ונובמבר-דצמבר וחודשי הקיץ יוני-אוקטובר. עידוד החלב בקיץ חייב את המערכת המקצועית לתת כלים לייצור החלב בקיץ. הרפתנים נקטו בשני צעדים עיקריים לייצור מוגבר בקיץ: (א) – מערכות צינון אשר הקלו על המאזן התרמי של הפרות ובכך גרמו לייצור חלב מוגבר ושיפור בהתעברות, ו-(ב) – העברת המלטות לחודשים אפריל-יוני, כלומר קיצור ימי החליבה בחודשי הקיץ. במקביל ד"ר ישראל פלמנבאום ואפרים עזרא פיתחו ניתוח המאפשר ניטור משקים בעיתיים בייצור חלב בחודשי הקיץ. בניתוח הורץ מודל על שקילות החלב של המשקים בחודשי הקיץ והחורף בנפרד. מתוך הניתוח והדירוגים התקבלו משקים שאינם ממצים את פוטנציאל הייצור בחודשי הקיץ. למשקים אלו נכנסה מערכת ההדרכה לשיפור, הגברת המודעות ותיקון. במחקר זה המשכנו את הניתוח ופיתחנו פרמטר חדש של יחס חורף קיץ לייצור חלב ופוריות. בנוסף נכנס מודל של עקומות תחלובה לתוכנת ניהול עדר החלב נעה.


מודל הניתוח יחס חורף קיץ
ניתוח הנתונים הופעל על נתוני ביקורת חלב לק"ג חלב, אחוז שומן וחלבון וספירת תאים סומטיים. בניתוח נכללו המשתנים הבאים:
הוגדרו שלוש עונות: חורף חודשים 1-3, אביב חודשים 4-6 וקיץ חודשים 7-9.
מספר תחלובה 1,2,3+
מצב הריון בביקורת החלב 0-ריקה, 1- הרה
עדר
מספר חליבות 2,3
ימי חליבה, ימי חליבה∗ימי חליבה
והשפעות גומלין עדר∗עונה


נשלפו מוצעים מתוקנים לכל עדר עונה.


על הממוצעים המתוקנים חושב יחס חורף קיץ: ממוצע מתוקן ק"ג חלב חורף מחולק לממוצע ק"ג חלב קיץ. כך לכל תכונה.


לנתוני הזרעה נותח שיעור התעברות הזרעות 1-5. המודל כלל: עונה, מספר הזרעה, ימים להזרעה, מספר תחלובה, עדר, המלטה קשה, והשפעת גומלין עדר עונה.
על הממוצעים המתוקנים חושב יחס חורף קיץ: ממוצע מתוקן אחוז התעברות חורף מחולק אחוז התעברות קיץ.


מודל ניתוח עקומת תחלובה חורף קיץ בתוכנת הניהול נעה
לטובת הרפתן, המדריך אופיין מודל ניתוח עקומות תחלובה של חלב יומי (מגיע מבקר החליבה) בתוכנת הניהול נעה. הניתוח מאפשר לרפתן לבדוק באמצעות גרף ובאמצעות סטטיסטים את ההבדל בין העקומות. בטבלא ניתנים ממוצעי חלב שיא וממוצעי חלב לפי קטוגריות ימי חליבה.


תוצאות
מצורפים לדו"ח, מדגם של ממצאים לשנת 2007 הכוללים את הפרמטרים הנבחנים בפילוחים הבאים :
1. סקטור (קיבוץ ומושב), השוואה לשלוש שנים קודמות
2. סקטור השוואה לשנת 2007
3. אזור גיאוגרפי משק שיתופי (עמק הירדן, הר, מישור החוף ועמק יזרעאל) השוואה לשנת 2007
4. רמת ייצור משק שיתופי (גבוהה, בינונית ונמוכה)


טבלה 1 – מגמות יחס קיץ חורף במשק השיתופי 2004 - 2007


טבלה 2 – מגמות יחס קיץ חורף במשק המשפחתי 2004 - 2007


טבלה 3 – יחס קיץ חורף במשק השיתופי והמשפחתי 2007


טבלה 4 – יחס קיץ חורף במשקים מהמגזר השיתופי מאזורי הארץ השונים.


טבלה 5 – יחס קיץ חורף במשקים מהמגזר השיתופי עם רמות תנובה שונות.

 


דיון ומסקנות
מטבלאות 1 ו- 2 ניתן ללמוד כי אין שיפור משמעותי בארבע השנים האחרונות ביחס החמ"מ בין הקיץ והחורף בשני הסקטורים. בסקטור המשפחתי נרשמת אפילו הרעה מסוימת. אחת הסיבות לחוסר השיפור הוא העלייה ברמת הייצור בקיץ שהייתה בסביבות 1 ק"ג במשק המשפחתי וכ- 3 ק"ג בשיתופי. כלומר, עצם העובדה שאין הרעה, למרות העלייה בייצור משמעותה חיובית. את התוצאה הטובה יותר יחסית במשק השיתופי ניתן ככל הנראה לייחס לממשק הקיץ המשופר יותר הנהוג במרבית משקי סקטור זה.
יחס התאים הסומטיים נמצא במגמת עלייה בשני הסקטורים. הגדלת העדרים בגין תוספת המכסה עשויה להיות אחד ההסברים לתופעה, מאחר ובחודשי הקיץ חלה בדרך כלל עלייה בשיעור ההתגודדות של הפרות.
שיעור ההתעברות בשנים אלה במגמת ירידה בשני הסקטורים. עם זאת, ההפרש בין החורף לקיץ נשמר ברמה דומה בשני הסקטורים על פני השנים הנבחנות, מה שמצביע על כך שייתכן והירידה אינה קשורה לחום הקיץ או לאיכות הצינון.


מהנתונים המוצגים בטבלה 3 ניתן ללמוד על היתרון בייצור שיש בשנת 2007 למשק השיתופי בחודשי הקיץ. הפער של כ- 4 ק"ג חמ"מ בין הסקטורים נובע בעיקר מהבדלי ממשק (3 לעומת 2 חליבות ביממה, תנאי שיכון משופרים) וככל הנראה, רק בחלקו, מהבדלים בממשק הקיץ (יחס חמ"מ של 93 ו- 91 % במשקים שיתופיים ומשפחתיים בהתאמה). שיעור ההתעברות בקיץ פחת ביחס לחורף במידה כמעט כפולה במשקים המשפחתיים בהשוואה לשיתופיים (ירידה של 6 ו- 3 יחידות אחוז בהתאמה). נראה שכאן בא לביטוי היתרון בממשק הקיץ הנוהג בשנה זו.


השוואת יחס הביצועים באזורים השונים מצביע על יתרון ברור למשקי אזור ההר. במשקים אלה אין כמעט הבדל ברמת הייצור בקיץ בהשוואה לחורף, לעומת ירידה של 7 – 8 יחידות אחוז ביתר האזורים. ברור לכל שאין יתרון זה נובע מצינון טוב יותר אלא מיתרון אובייקטיבי בגין האקלים הנוח יותר. שיעור ההתעברות בחודשי החורף במשקי ההר לא היה שונה מיתר האזורים ונטה אף להיות מעט נמוך יותר. לעומת זאת בחודשי הקיץ נרשמו שעורי התעברות הגבוהים באופן בולט במשקי אזור זה על פני האזורים האחרים. הערכתנו היא שגם כאן נובע הדבר בעיקר מהיתרון האובייקטיבי שיש לפרות בקיץ באזור זה.


יחס הביצועים בין קיץ לחורף היה טוב יותר במשקים השיתופיים עם התנובה הגבוהה לפרה בהשוואה למשקים עם תנובה בינונית ונמוכה. הדבר נכון לכל הפרמטרים הנבחנים (ייצור חלב ושיעור התעברות). היחס הטוב יותר מתקבל למרות רמת הייצור הגבוהה בכ- 4 ו- 6 ק"ג ליום בפרות משקים אלה, לעומת הבינוניים והנמוכים בהתאמה, מה שלכאורה , אמור היה להכביד על הפרות. ייצור החלב במשקים אלה בקיץ דומה לזה של החורף, כך גם יחס תנובות השיא. הירידה בשיעור ההתעברות בקיץ פחותה בהרבה בפרות אלה בהשוואה לבעלות התנובה הבינונית והנמוכה. נראה כאן שהסיבה לתוצאה היא רמת הניהול והממשק הטובים יותר הנהוגות במשקים אלה. ניתן לומר שבתנאי ממשק טובים בכלל ובקיץ במיוחד, תנובה גבוהה אינה בהכרח גורם מגביל בתנאי חום וכי ניתן, בהפעלה נכונה של מערכות צינון, לקבל תנובות גבוהות , שאינן נופלות בקיץ בהשוואה לחורף.


בשנת 2007 נבחן לראשונה המדד של יחס תנובות השיא בין הקיץ לחורף. בחינת יחס זה בכל הקבוצות הנבחנות מצביע על מתאם גבוה עם יחס ייצור החלב והחמ"מ בין שתי העונות. מתוצאות נתוני 2007 , לא נראה שלהוספת מדד זה יש ערך מוסף כלשהו בהשוואה למדדים שנבחנו עד עתה.

לכל המבזקים....
office@milk.org.il פקס: 972-3-9564766 טל: 972-3-9564750 דרך החורש 4 , ת"ד 97, יהוד 5647003
מופעל באמצעות מעוף - מגוון אפקט