מספר מחקר 870-1484-07


 

מעבר זמני לשתי חליבות ביממה במקום שלוש כמענה להעברת חלב מהחורף לקיץ- האם כדאי לרפתן?


ע. שושני, י. מירון, ר. סולומון, ג. עדין

 


מבוא
בספרות מתועדת בהרחבה ההשפעה של הגברת תדירות החליבה על תנובת החלב. מידת ההגברה בייצור החלב שונה בין הפרסומים השונים; בדרך כלל העלייה משתי חליבות לשלוש חליבות מוגדרת באחוזים לעומת שתי חליבות. מבכירות מדווחות כמגיבות חזק יותר לעלייה משתיים לשלוש חליבות לעומת פרות בוגרות (1, 2, 3, 4, 6, 9). Gisi (6) דיווח למשל שמבכירות עלו יחסית בחלב יותר מאשר פרות בוגרות על אף תגובות זהות בתנובות החלב היומיות. Hillerton & Winter (7) דיווחו, לעומת זאת, על כמות זהה של עלייה בחלב (1100 ק"ג) למבכירות ופרות בוגרות.
ליצרן החלב להחלטה לגבי תדירות חליבה יש השפעה כלכלית גדולה. עלייה בתדירות חליבה כרוכה בעלויות משתנות גבוהות יותר כדוגמת מזון, כוח אדם, מרכיבים במכון חליבה (בטנות, חומרי ניקוי, חשמל ומים). בנוסף יש גם עלייה בהוצאות קבועות (מבנה). אלו הוגדרו ע"י Logan et al. (9).
חלק מהעלייה בהוצאות המשתנות והקבועות יכול להיות מפוצה בהגברת תנובת החלב.
Erdman & Varner (5) הצביעו במחקרם, בו ניתחו עבודות של חוקרים אחרים, על עלייה קבועה של 3.5 ק"ג, ללא קשר לגובה התנובה, ירידה של 0.14- באחוז השומן ו- 0.06- באחוז החלבון.
הניתוחים עליהם מתבססים Erdman & Varner נעשו בשתי דרכים: ניתוח רטרוספקטיבי (10, 14, 16) או ניתוח של מחקרים מכוונים (2, 8, 11, 12, 13, 15, 17). מידע המתבסס על ניתוחים רטרוספקטיביים מתבסס על מספר רב של פרות אולם אין מידע מדויק לגבי היסטוריה של כל פרה. איכות הנתונים משתפרת בניסויים מכוונים, דבר שמגביר את אמינות הממצאים, אך כמובן שניסויים אלו מוגבלים במספר הפרות.
שתי עבודות בחנו את הקשר שבין ההזנה לבין תדירות חליבה (11, 12) ובהן נמצא שהזנה "ענייה" (מנה דלת אנרגיה) פוגעת קשה בתנובת החלב, דרך המנגנון של פרוליפרציה ופעילות אנזימים, ולמעשה יכולה ל"מחוק" את העלייה בתנובת חלב במעבר משתי חליבות לשלוש חליבות.
באף לא מאחת העבודות הנ"ל נערכה בחינה מדוקדקת להשפעה של שינויים בתדירות החליבה במהלך התחלובה על עקומת התחלובה של הפרות.
ענף החלב בישראל נתון תחת מכסה. חלוקת המכסה בצורה שווה בין רבעוני שנה אינה עונה על צורכי המחלבות: בתקופת הקיץ הפרות נוטות לרדת בתנובת החלב שלהן ביחס לחורף, על אף שבשנים האחרונות יש סגירה משמעותית של הפער באמצעות צינון הפרות והעברת המלטות. אולם על אף זאת, צריכת החלב בחודשי הקיץ גבוהה מזו שבחורף. תנועת "מספריים" זו, דהיינו: ייצור יותר חלב מהנצרך בחודשי החורף, וייצור פחות חלב מהנדרש בחודשי הקיץ, יוצר תנאים קשים למחלבות ולכלל הענף. המחלבות, המעוניינות ביותר חלב בתקופת הקיץ, מנסות לסגור את הפער בין הנצרך למיוצר ע"י רכישת אבקות חלב וקזאינטים מחו"ל. מאידך, החלב העודף של החורף מופנה לייבוש ומשוחזר בתקופת הקיץ בעלות גבוהה. כמובן שחלב זה אינו מפצה על הצורך ליותר חלב בתקופת הקיץ ועל כן הפרש זה מיובא. שיטת עבודה זו פוגעת קשה בענף החלב בשל הצורך לקצץ במכסה הכוללת, הגוזרת כמובן גם קיצוצים ברמת המשק. חלק ניכר מהמשקים מעבירים חלק מההמלטות מהחורף אל הקיץ וגם נוקטים בגישה של הורדת תדירות החליבה משלוש לשתי חליבות ביממה למשך מספר חודשים בתקופת החורף (כ- 3 חודשים) והעלאתה חזרה לשלוש חליבות ביממה בתקופת הקיץ. נטען שבגישה זו אין פגיעה במספר הפרות בעדר, ולכך יש השלכות על ההכנסה מבשר, אך מאידך יש גידול בהוצאות בגין הצורך לממן צורכי קיום של פרה המניבה כביכול תנובת חלב נמוכה יותר. הבעיה היא שלא נבחנה עדיין ההשפעה של העברת פרות בתחילת התחלובה ובאמצע התחלובה למשטר של שתי חליבות ולאחר מכן לשלוש חליבות על תנובת החלב הכוללת של הפרות במהלך התחלובה בה בוצעו השינויים הנ"ל. הנחת העבודה היא שפרות אלו תיפגענה קשה בתנובת החלב הכוללת שלהן.


מטרת המחקר היתה לבחון האם ניוד הפרות בתחילת התחלובה ובאמצע התחלובה בין משטרים שונים של תדירות חליבה, פוגעת בייצור החלב ורכיביו, וכדאית מבחינה כלכלית לרפתן, בהתבסס על נתוני הייצור ועל צריכת מזון ויעילות ניצולו.


הערכה כלכלית: אנו מעריכים שפרות, אשר תימצאנה בתקופה שבין המלטה לבין שיא חלב ותועברנה למשטר של שתי חליבות בתקופה זו, תיפגענה בתנובת החלב במשך התחלובה בסדר גודל של כ- 10% עקב השפעה נגררת על פני כל התחלובה. משמעות הדבר: נזק של כ- 2000 ₪ לפרה בעדר. אם מדובר על כשליש מהפרות בתקופה זו אזי אם בעדר משותף ממוצע של 300 פרות, 100 פרות עלולות להיפגע. במכפלה המתבקשת מדובר על נזק של 600,000 ₪/עדר/שנה. ברמה הארצית מדובר על נזק אפשרי של 60 מליון ₪. מידת הנזק לפרות בשלבים האחרים של התחלובה אינה ברורה כעת והיא תיבחן בהמשך. ניתוח כלכלי סופי יחושב בתום הניסוי.


התועלת הצפויה מביצוע המחקר: אם יוכח שהעברת פרות באופן גורף ממשטר של שלש חליבות למשטר של שתי חליבות בחורף וחזרה לשלש חליבות בקיץ פוגע בתנובת החלב של הפרה בכלל התחלובה, והדבר אינו כלכלי מבחינת המשקים, יתמקדו המשקים בחיפוש אחר דרכים כלכליות אחרות לפתרון בעיית חלב קיץ. ייתכן גם שיימצא שעיקר הבעייה בניוד חלב חלה בתקופה שבין ההמלטה לשיא ייצור החלב, בה ידוע שחלה בעטין התרבות מסיבית של תאי ייצור חלב. הגברת תדירות החליבה בתקופה קצובה זו יכולה להיות יעילה ביותר להעלאת תנובת החלב של הפרות בכלל התחלובה. נקיטת הגישה ההפוכה, דהיינו הורדה במספר החליבות ליממה, עלול לגרום לנזק מתמשך ובלתי הפיך בהמשך התחלובה.


שיטות וחומרים
הניסוי בוצע ברפת מכון וולקני בקיץ 2007. ארבעים ושתיים פרות מתחלובה שנייה ומעלה הוקצו לצורכי הניסוי על פי שני שלבים בתחלובה: 20 פרות משלב מוקדם בתחלובה (שלב א' - 60 – 90 י"ת) ו- 20 נוספות משלב מאוחר בתחלובה (שלב ב' 120 – 150 י"ת). פרות מכל שלב זווגו על פי מאפיינים של עקומת התחלובה בתחלובה הקודמת (מקדם עלייה בעקומה, גובה שיא עקומת התחלובה ומקדם הירידה). הניסוי חולק לשלוש תקופות:
תקופה א' - הפרות הועברו אל הרפת הפרטנית. שבוע ראשון יועד להרגלה ורק לאחר מכן החל שלב איסוף הנתונים כמוזכר לעיל, וכן רישום של כמויות חומר יבש נצרכות לכל פרה ולכל יום. שלב זה נמשך כ- 5 שבועות.
תקופה ב'- פרות הניסוי הועברו למשטר של שתי חליבות בעוד שפרות הביקורת המשיכו להיחלב 3 פעמים. נמשך כארבע שבועות.
תקופה ג'- פרות הניסוי הועברו חזרה לשלוש חליבות. המעקב נעשה כמפורט לעיל. נמשך כארבע שבועות.
בליל ההזנה לחולבות היה אחיד ולא שונה בין שתי הקבוצות. כל פרה יועדה לאכול בתא פרטני משלה. מדי בוקר נשקלה הכמות הנותרת מהיום הקודם, היא הוחסרה מכמות המזון שהוספה ביום הקודם לאחר ניקוי התאים. הכמות הנותרת הוגדרה ככמות הבליל (ק"ג) שהפרה אכלה ביום הקודם. תנובת החלב נמדדה באופן אוטומטי באמצעות מדי חלב של צח"מ אפיקים, ונאגרה בתוכנת המחשב מידי חליבה. הרכב החלב נבדק ע"י לקיחת דגימות ושליחתן למעבדה של בקורת חלב בקיסריה. בנוסף, הרכב החלב נמדד on-line באמצעות אנלייזר שהותקן בצמוד למד החלב.
שגרת היממה, מלבד החליבה, נשמרה בקפדנות כך שכל הפרות משתי הקבוצות צוננו במצטבר ליממה אותו מספר שעות ובאותם מרווחים. יעילות הצינון נבדקה בניסויים קודמים, בהם נמצא שהפרות לא נפגעו כלל בתנובת החלב בשל עומס חום. מרווחי הזמן בין תקופות הצינון נשמרו בקפדנות במהלך כל הניסוי וכך גם זמני הצינון בכל תקופת צינון. פרות הניסוי נחלבו פעמיים ביום בשעות 11:00 ו-20:00, פרות הבקורת והניסוי (בתקופות שבהן הן נחלבו 3 פעמים) נחלבו בשעות: 05:00, 12:00 , 19:30 .
מס' הפרות לפי גילאים ולפי שלב בתחלובה היה כמפורט בטבלה 1.


טבלה 1. מספרי פרות בכל קבוצה, לפי מספר תחלובה ולפי שלב בתחלובה (שלב א' – עד יום 70 לתח' ביום הראשון בכניסה לניסוי, שלב ב' – מעל 70 יום).


בשל מספר מועט של פרות בכל תחלובה לא נבחנו ההבדלים בין פרות לפי תחלובה.


ניתוח נתונים
הניתוח נעשה בתוכנת SAS, פרוצדורת GLM ב- Repeated measures. המדדים התלויים היו: תנובות חלב, חמ"מ (מעבדה קיסריה) וחמ"מ1 (אנלייזר). המשתנים הבלתי תלויים היו טיפול (בקורת מול ניסוי), שלב בתחלובה (שלב ראשון- עד 70 ימים לתחלובה ביום הראשון של הכניסה לניסוי, שלב שני – מעל 70 ימי תחלובה), תקופת הניסוי (תקופה 1 – חודש ראשון ללא הבדל בין הקבוצות בשגרת החליבה, תקופה 2 – קבוצת הבקורת המשיכה להיחלב כרגיל בעוד פרות הניסוי הועברו לפעמיים חליבה ביום, תקופה 3 – פרות הניסוי הוחזרו למשטר של 3 חליבות), וימים בתחלובה.


תוצאות
פרות משלב ראשון של התחלובה
מספר הפרות בכל קבוצה, שהיו מתחת ל- 70 ימים בחתובה ביום הראשון בכניסה לניסוי היה רק 7 בלבד.
לא הובחן הבדל מובהק בתקופה הראשונה, דבר המעיד שזיווג הפרות היה תקין. בתקופה השנייה (התקופה בה הפרות מקבוצת הניסוי הועברו משלוש לשתי חליבות ביממה) פרות הניסוי ירדו אומנם בתנובת החלב לעומת פרות הבקורת אך ההבדל לא היה מובהק (טבלה 2). ייתכן והדבר נובע מהמספר הקטן של פרות בכל קבוצה. הבדל ברור ומובהק היה בחמ"מ1 אך לא בחמ"מ. בתקופה השלישית לא הובחן הבדל בין שתי הקבוצות.
בנסיון לתהות האם צריכת המזון לליטר חלב השתנתה כתוצאה ממעבר משלוש חליבות לשתיים (קבוצת הניסוי, מעבר מתקופה 1 ל- 2) חושבה כמות הבליל (ק"ג) ל-1 ליטר חלב, חמ"מ וחמ"מ1. לא הובחן כל הבדל מובהק בין שתי קבוצות ביעילות ניצול המזון במהלך כל שלוש התקופות (טבלה 3).


טבלה 2. תנובות חלב, חמ"מ וחמ"מ1 של פרות משלב א' בתחלובה לפי תקופות הניסוי


טבלה 3. יחס בין כמות בליל (ק"ג) ל-1 ליטר חלב, חמ"מ וחמ"מ1 של פרות משלב א' בתחלובה.


פרות משלב ב' בתחלובה
מספר הפרות בכל קבוצה היה 14. בתקופה הראשונה לניסוי (תקופה 1) לא הובחן הבדל בין שתי הקבוצות בכל המדדים, כפי שנמצא לגבי הפרות בשלב א'; הדבר מעיד על זיווג נכון של הפרות (טבלה 4). בתקופה השנייה, הפרות מקבוצת הניסוי (הועברו למשטר של שתי חליבות ביום) ירדו בתנובת החלב , החמ"מ וחמ"מ1. ההבדלים בין שתי הקבוצות היו מובהקים. בתקופה השלישית, עם חזרת פרות הניסוי למשטר של שלוש חליבות ביממה, לא נמצא הבדל סטטיסטי בין שתי הקבוצות. בצריכת מזון ל-1 ליטר חלב, חמ"מ וחמ"מ1 לא הובחן הבדל מובהק בין שתי הקבוצות גם של פרות משלב מאוחר יותר בתחלובה לאורך כל תקופת הניסוי (טבלה 5).


טבלה 4. תנובות חלב, חמ"מ וחמ"מ1 של הפרות משלב ב' בתחלובה.


טבלה 5. יחס כמות בליל (ק"ג) ל- 1 ליטר חלב, חמ"מ וחמ"מ1 של פרות משלב ב' של התחלובה.


בחינת ההבדלים לפי שבועות נערכה לכל שלב בתחלובה בנפרד. פרות מקבוצת הניסוי משלב א' של התחלובה הגיבו בצורה מתונה יחסית למעבר משלוש לשתי חליבות (נפלו בכ- 3 ליטר לעומת פרות הבקורת) אך פרות הניסוי משלב ב' של התחלובה הגיבו בירידה משמעותית בחלב (בכ- 5 ק"ג לעומת קבוצת הבקורת). לאחר החזרת הפרות מקבוצת הניסוי למשטר של 3 חליבות, תנובתן עלתה לרמה הדומה לזו של קבוצת הבקורת בתוך שבועיים (תרשים 1).


תרשים 1. תנובת החלב של פרות מקבוצות הבקורת והניסוי על פי חלוקתן לשלב בתחלובה (א' – מתחת ל- 70 יום בתח' ביום הכניסה לניסוי, ב' – מעל 70 יום בתח').


בשל מספר הפרות הקטן בשלב א' של התחלובה נבחנו גם ההבדלים בין שתי הקבוצות ללא התייחסות לשלב בתחלובה. בתקופה הראשונה של הניסוי לא נמצא הבדל מובהק בין שתי הקבוצות. בתקופה השנייה, הניבו פרות הניסוי 4 ליטר פחות חלב מקבוצת הביקורת, 3 ליטר פחות חמ"מ, וקרוב ל- 5 ליטר פחות חמ"מ1 . הבדלים אלו נמצאו מובהקים (טבלה 6). יחס כמות הבליל ל- 1 ליטר חלב, חמ"מ וחמ"מ1 לא נבדל סטטיסטית בין שתי הקבוצות במהלך שלוש התקופות (טבלה 7).


טבלה 6. תנובות חלב, חמ"מ וחמ"מ1 של שתי הקבוצות לפי תקופות.


טבלה 7. כמות הבליל (ק"ג) ל- 1 ליטר חלב, חמ"מ וחמ"מ1 של שתי הקבוצות לפי תקופות הניסוי.


האם שוני בתדירות החליבה משפיע על צריכת מזון ויעילות ניצולת המזון?
צריכת המזון לפי ממוצעים שבועיים ירדה עם ההתקדמות בניסוי. עוצמת הירידה חפפה לירידה בתנובת החלב של פרות הניסוי (תרשים 2).


תרשים 2. ממוצעים שבועיים של תנובות חלב ומזון נצרך.


לבחינת יעילות ניצול המזון חושב היחס בין הכמות הנאכלת לבין תנובת החלב או החמ"מ (לחילופין: כמה בליל נצרך לכל ליטר חלב או חמ"מ). הממצאים מראים שאין שוני ביעילות הניצול בין שתי הקבוצות בכל תקופה (תרשים 3).


תרשים 3. ממוצעים שבועיים של תנובות חלב ויחס מזון נצרך לחלב במהלך תקופת הניסוי.


במהלך הניסוי לא הובחנו הבדלים מובהקים במשקל הגוף בין שתי הקבוצות. דרוג מצבן הגופני של הפרות בקבוצת הבקורת היה 2.69 ושל קבוצת הניסוי 2.74. דרוג זה לא השתנה במהלך כל הניסוי (בבחינת השוני במצב הגופני של הפרות בין תאריכים המייצגים את סופה של תקופה 1 ו – 2, נמצא שב- 20 פרות לא חל כל שינוי, ב- 10 פרות- עלייה של 0.05, ב- 8 פרות – עלייה של 0.1, בשתי פרות – 0.2 ובאחת – ירידה ב- 0.05).


דיון
בניסוי המדווח כאן נמצא כצפוי שהירידה במספר חליבות משלוש לשתיים הביאה לירידה בתנובת החלב. המנגנון לכך הוא כנראה עלייה בריכוז חומר חלבוני בחלב שפועל במשוב שלילי על ייצור החלב ככל ששהיית החלב בעטין הולכת ועולה. הימשכות התקופה של הורדה במספר החליבות צפויה לפגוע במספר התאים מייצרי החלב ולמנוע חזרה לרמת ייצור רגילה עם העלאת תכיפות החליבה.
הממצא בעבודתינו של ירידה חזקה יותר בפרות שהיו בעת הכניסה לניסוי מעל 70 י"ת מנוגדת להנחת היסוד: פרות בתחילת התחלובה עלולות להיפגע קשה יותר.
ניתן להסביר זאת בסיבות הבאות:
(1) התקופה שבה הפרות הועברו לשתי חליבות משלוש היתה קצרה מידי. ייתכן שהמשך חליבתן בעוד חודש או חודשיים, הירידה בתנובת החלב לא היתה מפוצה במלואה עם החזרה לשלוש חליבות;
(2) מספר קטן של פרות בכל קבוצה בשלב א' של התחלובה (7 פרות);
(3) הפרות משלב א' של התחלובה היו מרביתן בשלב מתקדם יחסית של התחלובה. רק שתי פרות היו מתחת ל- 30 ימים בתחלובה, ו- 11 פרות מתחת ל- 60 ימים בתחלובה.


החזרת פרות הניסוי למשטר של 3 חליבות גרמה לעלייה מתונה בחלב ולסגירת הפער מול קבוצת הבקורת. בתוך שבועיים פער זה נסגר לחלוטין ללא קשר להימצאות הפרות בשלבים שונים של התחלובה בעת הכניסה לניסוי. ייתכן שהפיצוי המלא (דהיינו עלייה ברמת הייצור בדומה לקבוצת הבקורת) נבע מהעובדה שהפרות הורדו למשטר של שתי חליבות למשך זמן קצר מדי. ניתן להניח שבפרק זמן זה לא חלה עדיין תמותה של תאי ייצור חלב והירידה בחלב נבעה מפעילות משוב שלילי על ייצור החלב עצמו.
בניסוי זה לא הובחן שינוי בצריכת המזון ביחס לתנובת החלב. מכיוון שמרבית הפרות (מלבד שתיים) היו כבר מעל ל- 30 ימים בתחלובה ניתן להניח שמערכת העיכול של הפרות התפתחה דייה בכדי לפצות על ירידה בחלב או עלייה בחלב בהתאם לתדירות החליבה. העובדה שגם לא הובחן הבדל מובהק במשקל הפרות בין שתי הקבוצות במהלך כל הניסוי יכולה אולי להעיד על הסתגלותן המהירה לשוני בדרישות לצריכת המזון. מכיוון שגם חל שינוי במצבן הגופני של הפרות.
בניסוי זה לא נבחנה השפעת שינוי תדירות החליבה על מבכירות בשלבים שונים של התחלובה ועל כן לא ניתן להסיק מניסוי זה לגבי פגיעה אפשרית במבכירות. כמו כן, לא נבחנה מידת הנזק לפרות אשר נמצאות בתחילת התחלובה (עד 30 י"ת).


מסקנות:
1. ירידה במספר חליבות (מ-3 ל-2) גרמה לירידה משמעותית בתנובת החלב (ירידה של כ- 5 ק"ג חלב).
2. פרות אשר היו מעל 70 יום בתחלובה ירדו חזק יותר בחלב לעומת פרות מתחת ל- 70 יום בעת הכניסה לניסוי. בשל מספר קטן של פרות בשלב א' בתחלובה ובשל העובדה שרק שתי פרות היו מתחת ל- 30 ימים בקבוצה זו ראוי לחזור על הניסוי במדגם גדול יותר בפרות שהתחילו את תחלובתן.
3. הפרות משני השלבים בתחלובה, שהורדו ממשטר של שלוש חליבות לשתיים בלבד למשך חודש ימים, עלו בתנובת החלב הדומה לזו של קבוצת הבקורת בתוך אותו פרק זמן- שבועיים. יש לבחון האם תקופה ארוכה יותר (חודשיים/שלושה) של חליבה פעמיים ביממה עלולה לפגוע בביצועי הפרות עם חזרתן למשטר של 3 חליבות.
4. יעילות צריכת המזון לא הושפעה במהלך הניסוי; יש קשר ישיר בין כמות המזון הנאכל לבין תנובת החלב.
5. לא הובחנו שינויים משמעותיים במצב גופני ובמשקל גוף. ייתכן והסיבה לכך היא התקופה הקצרה שבה הפרות הועברו זמנית לשתי חליבות. הפרות שהועברו משלוש לשתי חליבות הגיבו בירידה בצריכת המזון במקביל לירידה בתנובת חלב ולכן לא חל שינוי בשני הפרמטרים הנ"ל.


נקודות שנותר לבדוק אותן בעתיד:
1. מה ההשלכות על מבכירות?
2. האם העברה לשתי חליבות בתחילת תחלובה (בין 0 ל-30 ימים) תפגע, כפי שאנו צופים, בתנובת החלב גם לאחר המעבר לשלוש חליבות?
3. האם תגובת הפרות בניסוי שלנו היתה שונה (קרי (קרי: לא עולות בחלב בדומה לקבוצת הבקורת) לו משך הזמן, בו נחלבו בתדירות חלב נמוכה יותר היה ארוך יותר?


רשימת ספרות


1. Allen, D. b., E. J. DePeters, and R. C. Laben. 1986. Three times a day milking: effects on milk production' reproductive efficiency, and udder health. J. Dairy Sci. 69: 1441.
2. Amos, H. E., T. Kiser, and M. Loewnstain. 1985. Influence of milking frequency on productive and reproductive efficiencies of dairy cows. J. Dairy Sci., 68: 732.
3. Barnes, M. A., R. E. Pearson, and A. J. Lukes-Wilson. 1990. Effects of milking frequency and selection for milk yield on productive efficiency of Holstein cows.
J. Dairy Sci., 73: 1703.
4. DePeters, E. J., N. E. Smith, and J. Acedo-Rico, 1985. Three or two times daily milking of older cows and first lactation cows for entire lactations. J. Dairy Sci. 68: 123.
5. Erdman, R. A., and M. Varner. 1995. Fixed yield responses to increased milking frequency. J Dairy Sci. 78:1199.
6. Gisi, D. D., E. J. DePeters, and C. L. Pelissier, 1986. Three times daily milking of cows in California dairy herds. J. Dairy Sci. 69: 863.
7. Hillerton, J. E., and A. Winter. 1992. The effects of frequent milking on udder physiology and health. Page 201 in Proc. Int. Symp. Prospects for Automatic Milking. Pudoc Sci. Publ., Wageningen, The Netherlands.
8. Ipema, A. H., and E. Benders. 1992. Production, duration of machine-milking and teat quality of dairy cows milked 2, 3, or 4 times daily with variable intervals. Page 244 in Proc. Int. Symp. Prospects for Automatic Milking. Pudoc Sci. Publ., Wageningen, The Nethrlands.
9. Logan, T., D. V. Armstrong, and R. A. Selley. 1978. Three times a day milking. West. Reg. Ext. Publ. WREP-4, June, 1978. Univ. Arizona, Tucson.
10. Lush, J. L., and R. R. Shrode, 1953. Changes in milk production with age and milking frequency. J. Dairy Sci. 33:338.
11. Norgaard J, Sorensen A, Sorensen MT, Andersen JB, Sejrsen K. 2005. Mammary cell turnover and enzyme activity in dairy cows: effects of milking frequency and diet energy density. J. Dairy Sci. 88: 975.
12. Patton J, Kenny DA, Mee JF, O'Mara FP, Wathes DC, Cook M, Murphy JJ. 2006. Effect of milking frequency and diet on milk production, energy balance, and reproduction in dairy cows. J Dairy Sci. 89:1478.
13. Pearson, R. E., L. A. Fulton, P. D. Thompson, and J. W. Smith. 1979. Three times a day milking during the first half of lactation. J. Dairy Sci. 62:1941.
14. Pelissier, C., L. J. Koong, and L. F. Bennett. 1978. Influence of milking 3 times daily on milk and fat production. J. Dairy Sci. 61(Suppl. 1): 132.(Abstr.).
15. Poole, D. A. 1982. The effects of milking cows three times daily. Anim. Prod. 34:197.
16. Raper, G. 1977. What we can learn from Israel. Dairy Farmer (Feb. 20).
17. Waterman, D. F., R. J. Harmon, R. W. Hemken, and B. E. Langolis. 1983. Milking frequency as related to udder health and milk production. J. Dairy Sci. 66:253.

לכל המבזקים....
office@milk.org.il פקס: 972-3-9564766 טל: 972-3-9564750 דרך החורש 4 , ת"ד 97, יהוד 5647003
מופעל באמצעות מעוף - מגוון אפקט