דו"ח מחקר ל 2006 המוגש למועצה לענף החלב בישראל
דו"ח מדעי זה מציג תוצאות ניסוי מקיף שבוצע
במסגרת השנה השלישית של פרויקט 362-071-06 של מינהל המחקר
והשנה הראשונה של פרויקט 870-1389-06 של שה"מ.


ניסוי לבחינת צריכת מזון ומדדים פיסיולוגיים של פרות יבשות ברפת גדלה המקבלות צינון בקיץ


גבי עדין1; רן סולומון1 ; ישראל פלמנבאום1 ; יהושע מירון2

1 שה"מ-המחלקה לבקר; 2 מינהל המחקר.

 

מבוא

 

עקת חום גורמת להשפעות שליליות בייצור של בקר לחלב בממשק אינטנסיבי, ומקובל לחשוב שנזקי עקת החום מתבטאים בשלושה תחומים:

 1.עלייה בתצרוכת האנרגיה לקיום ובמקביל ירידה בצריכת המזון, וכתוצאה פגיעה ביצור.

 2.פגיעה בכושר ההתעברות של הפרות בקיץ, המובילה לצמצום ההמלטות באביב ובתחילת הקיץ הבא.

 3. פגיעה בהכנת העטין לקראת ההמלטה של הפרות ההרות בקיץ בגין השפעה שלילית על ההורמונים המעורבים בהתפתחות בלוטת העטין, המובילה לפגיעה ביצור בתחלובה הבאה.

השפעת עקת החום על הפרה במהלך היובש: תקופת יובש של כ- 60 יום דרושה להספקת מזינים לפרה ולעובר, לאבטחת תקינות הכרס ולהרגלת המיקרואורגניזמים שבכרס לבליל עתיר אנרגיה ומרובה מרכיבים שיואבס לאחר ההמלטה, ולקיום תהליכים פיסיולוגים של התפתחות והתמיינות בלוטת העטין. תקופת יובש מוצלחת תאפשר לאחר ההמלטה ביצועי פוריות תקינים, תנובת חלב ומוצקים גבוהה, שיעור מוצקים גבוה בחלב והתמדה טובה. במספר עבודות נטען שתהליכים אלו נפגעים בפרות שהיו יבשות בתקופה בה עקת חום הייתה כבדה(Moore et al 1992; Capuco et al 1997) . חסר בספרות מידע על הגורמים המשפיעים על ירידה בצריכת המזון במהלך תקופת היובש והמעבר. יתכנו השפעות הורמונאליות בשלבי ההיריון האחרונים כמו עליה בהפרשת אסטרוגן (Van-der-Walt et al 1990). עקת החום משפיעה גם על ההורמונים המעורבים בתהליכים הקשורים בהתפתחות רקמת העטין, השלייה והוולד. ריכוז הפרוגסטרון בפלסמה יורד בסוף התחלובה (1982Wolfenson et al 1988; Collier et al ) אך לא נמצא שינוי בפרוגסטרון במהלך תקופת היובש (Forsyth 1986). הורמון הפרוגסטרון הקשור בהתפתחות הרקמה המפרישה (Delouis et al 1993), מונע עליה בכמות הרצפטורים לפרולקטין, ומווסת את הובלת הגלוקוז לרקמת העטין (Flint et al 1995). בתחילת העקה יש עליה ברמות הפרולקטין והקורטיזול. כאשר עקת החום נמשכת, ריכוז הקורטיזול נותר גבוה (Wise et al 1988; Mellado 1995). עקת חום גרמה לירידה בריכוז הטירוקסין T4 ועליה ב- T3 . ירידה בריכוז ה T4 בסוף ההיריון, עלולה לפגוע בהתפתחות העטין והשליה. עקת חום גרמה לירידה ברמת האסטרון-סולפאט, שמשמעותה פגיעה בתפקוד השליה ובמשקל הוולד (Sano et al 1985; Collier et al 1982). כמו כן, עקת חום ביובש גרמה לירידה במשקל השליה ובמשקל הוולדות בעיקר בפרות בוגרות בהמלטה, מבלי לשנות את אורך ההיריון (פגיעה בהתפתחות העובר). משקל הוולד מצוי בקשר ישיר עם יצור החלב בתחלובה העוקבת (Forsyth 1986; Dreiling et al 1991).

 

לסיכום, פגיעה במצב הגופני ובהכנת העטין לקראת ההמלטה העוקבת בפרות הרות הנמצאות בתקופת היובש בתנאי עקת חום, עלולה להשפיע על יצור וריכוז ההורמונים המעורבים בתהליכים הקשורים בהתפתחות בלוטת העטין (Lough et al 1990; Flamenbaum et al 1995).

הדרך המקובלת בארץ ובעולם לצמצום נזקי עקת החום מבוססת על ניסיון לעזור לפרה באמצעות ממשק של צינון ע"י שילוב של הרטבה אוורור והצללה שיטות צינון אופטימאליות ידועות ומיושמות היום בהצלחה.

בעבודה שנערכה בארץ לפני יותר מ- 20 שנה (פלמנבאום 1988) נמצאה שצינון פרות בוגרות יבשות בסוף הקיץ תרם לשיפור ביצועי ההנבה בתחילת התחלובה העוקבת כאשר זו התקיימה בחודשי סוף הסתיו והחורף, לעומת זאת, בניסוי אחר (צור 1985), נמצא כי צינון עגלות בסוף ההיריון לא רק שלא שיפר ביצועי הן בתחלובה העוקבת כמבכירות אלא אף השפיע שלילית. בעבודה קודמת (פלמנבאום וחוב' 2004), בה נבדק צינון עגלות ופרות בסוף ההיריון בקיץ והשפעתו על מדדים יצור (איכות הקולוסטרום , בריאות השגר, תנובת החלב ואיכותו ובריאות העטין אחרי ההמלטה) נמצא מגמה חיובית לצינון ביובש בעיקר בפרות המבוגרות. בשונה מתוצאות ניסויים קודמים לא נמצא בניסוי זה הבדל בין הטיפולים בחום-גוף הפרות ומידת עלייתו במהלך היום וכן במשקלי הוולדות. עוצמות נמוכות יחסית בעומס החום, האופייניות לאזור ותנאי שיכון משופרים במשק בו התבצע הניסוי, יכולים להסביר התוצאות שהתקבלו.

בניסוי ראשוני (עדין וחוב' 2005) נבדקה השפעת הצינון בהשוואה להעדר צינון בפרות יבשות (8 פרות בכל טיפול) במהלך הקיץ בסככה סגורה בתנאי עקת חום, על הפיסיולוגיה, האכילה, והביצועים של הפרות. נמצא שצינון פרות במהלך היובש הביא לירידה משמעותית בקצב הנשימה. השיפור בתנאים הסביבתיים אפשר לפרות המצוננות לצרוך 1.2 ק"ג ח"י יותר, בהשוואה לפרות הביקורת אשר שתו 17.0 ליטר מים ליום יותר בניסיון לצנן את עצמם. לא נמצאה השפעה על השתנות המצב הגופני, משקל הולדות ואיכות הקולוסטרום. בגלל המספר המצומצם של פרטים, לא נמצא הבדל בתנובת החלב והרכבו במשך 90 יום הראשונים לאחר ההמלטה. אך נמצא יתרון מסוים לקבוצת הצינון בתנובת השומן והחמ"ש בשיא הלקטציה, ושיעור מחלות הרחם שלהן היה נמוך באופן משמעותי. המסקנות העיקריות של הניסי היו שקצב הנשימה בבוקר ובצהריים הוא המדד היעיל ביותר להערכת עוצמת עקת החום של פרות, שיפור בתנאי הסביבה ע"י צינון הולם, משפר צריכת המזון ביבשות, פרות שנמצאות בעקת חום שותות יותר מים, וכנראה משקיעות יותר אנרגיה להלחתה ולצינון גופם, נמצאה נטייה לשיפור המצב הגופני לקראת ההמלטה ועד לשיא התחלובה של יבשות שקבלו צינון. בהתאם לכך, נמצאה פעילות ליפוגנטית מוגברת ופעילות ליפוליטית פחותה בתאי שומן בסיס הזנב, נרשם שיעור נמוך יותר של מחלות רחם בקבוצת הצינון, לבסוף, נמצאה נטייה לתנובת שיא תחלובה גבוהה יותר ומוקדמת יותר בפרות שצוננו במהלך היובש.

 

מטרת העבודה

היפותזה שתעמוד לבחינה בעבודה זו היא שבממשק הנפוץ המבוסס על היעדר צינון של יבשות בקיץ, עלולים להיפגע צריכת המזון והתפתחות הפרה והעובר במהלך תקופת היובש וההכנה להמלטה, ועלולה להיות לכך השפעה שלילית על הפוריות, הבריאות והביצועים של החולבת לאחר ההמלטה בתחלובה העוקבת. ההנחה היא שמתן צינון מיטבי ליבשות לאורך כל תקופת היובש וההכנה בתנאי עומס חום בקיץ, עשויה להבטיח המלטה תקינה, פוריות משופרת, וביצועים טובים בהמלטה ולאחר ההמלטה. היפותזה זו תיבחן בפרות יבשות אשר יקבלו צינון מיטבי בהשוואה לפרות שתהיינה במשך תקופת היובש וההכנה בתנאי עומס חום.מכיוון שניסוי הקדמי (עדין וחוב' 2005) היה ממוקד במספר מצומצם של יבשות בבחינת צריכת המזון, הפיסיולוגיה והתפתחות הרקמות בתקופת היובש וההכנה, ניסוי זה יתמקד במספר גדול של יבשות ברפת מסחרית גדולה הממוקמת באזור בו סובלות הפרות מעומסי חום גדולים. תבחן ההשפעה של צינון פרות יבשות על מדדים פיזיולוגים במהלך היובש, כמו כן במדדי בריאות, פוריות וייצור חלב ורכיביו מיד לאחר ההמלטה. הניסוי נערך ברפת חותם (שותפות קיבוצים חולדה ותימורים) אשר במושב תימורים, בקבוצה של 44 פרות בכל טיפול.

 

חשיבות וייחוד המחקר

כלי תזונתי וממשקי להגדלת ייצור החלב ורכיביו בתנאי עומס חום בקיץ תוך הגדלת רווחיות הרפתן, ונצילות המזון.

 

מהלך הניסוי

ניסוי הצינון נערך בין התאריכים 01/06/2006 ועד 30/09/06. חלוקת הפרות לטיפולים התבצע לפי מספר התחלובה ותנובת החמ"מ המתוקן בתחלובה הקודמת, לפי אותם קריטריונים חולקו הפרות לזוגות. כל פרה במועד הייבוש נכנסה לקבוצת היבשות לאחר ייבוש הדרגתי (ניסוי או ביקורת בהתאם לחלוקה מראש) למשך 5 שבועות ועברה לקבוצת ההכנה (ניסוי או ביקורת בהתאמה) למשך 3 שבועות עד ההמלטה. עגלות לקראת המלטה ראשונה עברו לקבוצת ההכנה 3 שבועות לפני מועד ההמלטה המשוער. כל הפרות היבשות בקבוצת הניסוי קיבלו צינון במהלך תקופת היובש וההכנה במהלך 8 שבועות לערך, לעומתם העגלות לקראת ההמלטה הראשונה בקבוצת הניסוי קיבלו צינון רק במהלך 3 שבועות בקבוצת ההכנה. הפרות היבשות קיבלו מנת יבשות והפרות בקבוצת ההכנה קיבלו מנת כהנה להמלטה כמקובל במשק (טבלה 1). הפרות בקבוצת היבשות וההכנה בשני הטיפולים שהו בסככות צמודות דומות. קבוצת יבשות ניסוי קיבלו צינון ע"י מערכת של מאווררים ומערפלים הקיימים בסככה (מאוורר בקוטר 20 אינצ' כל 6 מטר, על כל מאוורר 4 דיזות של 21 ליטר/שעה כל אחת). הפרות בקבוצת הכנה ניסוי קיבלו צינון ע"י מערכת של מאווררים ומערפלים הקיימים בסככה בדומה לסככת היבשות ובנוסף בחצר ההמתנה.

הפרות היבשות בקבוצת הניסוי קיבלו צינון 4 פעמים ביום במשך 1 שעה כל פעם. מועדי הצינון היו בשעה 08:00, 12:00, 16:00 ו- 19:00 , באותו זמן כל פרות בשני הטיפולים הוקמו ופרות הניסוי נקשרו בעולים. גם פרות ההכנה-ניסוי קיבלו צינון 4 פעמים ביום במשך 1 שעה בכל פעם. בשעה 12:00 נערך צינון לאורך האבוס, באותו זמן כל פרות ההכנה בשני הטיפולים הוקמו ופרות הניסוי נקשרו בעולים. שאר טיפולי הצינון נערכו בחצר ההמתנה בשעה 08:00, 14:00 ו- 17:00.

פעם בשבוע, בבוקר בשעה 09:00 מיד לאחר הצינון, ובצהרים בשעה 15:00 כ-3 שעות לאחר הצינון, נקשרו בעולים כ 15 פרות בכל טיפול בקבוצת היבשות וכ 10 פרות בכל טיפול בקבוצת ההכנה לבדיקת טמפרטורת גוף וקצב נשימה, אותן פרות נמדדו בבקר ובצהריים. מנות היבשות והפרות בהכנה היו מנות מקובלות.

פעמיים במהלך הניסוי נערכה בדיקת מעקב שהתחילה מיד לאחר צינון (09:00) בפולסים של כ2 שעות עד השעה 15:30.

 

הפרמטרים שנבחנו במהלך הניסוי:

• טמפרטורת סביבה ולחות יחסית בסככות בכל הטיפולים בעזרת מכשיר ידני

• חישוב אינדקס הטמפרטורה והלחות (THI) לפי: T0C, טמפרטורה במעלות צלזיוס; H, %לחות יחסית

  T0C∗9/5+32)-(0.55-0.55∗H/100)∗(( T0C ∗9/5+32)-58 = THI )

• טמפרטורה גוף, נמדדה הטמפרטורה הרקטלית באמצעות טרמומטר דיגיטאלי TOSHIBA

• קצב נשימה (מספר הנשימות בדקה) נעשה ע"י אדם קבוע בעזרת סטופר

• הערכת המצב הגופני של כל הפרות שבניסוי במועד הייבוש, ואחת לשבוע בתקופת היובש במועד ההמלטה ובשיא יצור החלב ב60 יום לאחר ההמלטה. הערכת המצב הגופני התבצע ע"י ד"ר אילן דגוני.

• צריכת מזון קבוצתית ממוצעת ע"י בקר ההזנה בכל טיפול.

• אופן המלטה ואירועים מטבולים

• משקל הולדות, נשקלו במאזניים דיגיטאליות ביום הלידה.

• איכות הקולוסטרום הראשון בשיטה הדנסומטרית בעזרת קולוסטרומטר בכל הפרות בשני הטיפולים.

• בדיקת רמת הנוגדנים בקולוסטרום ע"י בדיקה מעבדתית לריכוז IGG ומאפיינים כימיים נערך במדגם של 20 פרות בכל טיפול.

• תיבדק תנובת החלב הפרטנית היומית במערכת לזיהוי אוטומטית של הפרה הרושמת תנובת חלב בכל חליבה (מערכת אפיפרם- צח"מ אפיקים), הרכב חלב בביקורת חלב שתתבצע כל 21 יום במשך 90 יום ראשונים לאחר ההמלטה של כל הפרות בניסוי. הרכב החלב (% שומן, חלבון ולקטוז) יקבע בהסתמך על ביקורת חלב של כל פרה. הדוגמאות ישמרו במקרר ב 40C עם חומר משמר עד לאנליזה במעבדה המרכזית לחלב בקיסריה במכשיר ( Milkoscan 4000 Foss Electric, Hillerod, Denmark).

• חישוב תנובת החמ"מ יתבצע בהתאם לנוסחת החישוב של חלב מושווה מחיר על בסיס ק"ג 2006:

  חמ"מ ק"ג = חלב ק"ג ∗ (0.10 + % שומן ∗ 7.67+ % חלבון ∗ 20.21)

 

טבלה 1. הרכב הבלילים כ-% מהחומר היבש תכולות מנות הפרות היבשות והכנה

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

תוצאות

 

טבלה 2. טמפרטורת סביבה, לחות יחסית ואינדקס עומס החום בסככות

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

צריכת מזון קבוצתית מממוצעת

מנתוני הבקרית נמצה שצריכת המזון הקבוצתית הממוצעת בקבוצת היבשות המצוננות היה גבוה ב- 0.9 ק"ג ח"י לפרה ליום, 12.2 לעומת 11.3 ק"ג ח"י בקבוצת הניסוי והביקורת בהתאמה. לא ניתן היה לחשב את צריכת המזון בקבוצת ההכנה בשני הטיפולים.

 

טבלה 3. טמפרטורה רקטלית וקצב נשימה של הפרות

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

איור 1. מעקב יומי על טמפרטורת הגוף וקצב הנשימה בקבוצת היבשות בשני הטיפולים. מדידה ראשונה בשעה 09:00 מיד בתום צינון של שעה

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

איור 2. מעקב יומי על טמפרטורת הגוף וקצב הנשימה בקבוצת ההכנה בשני הטיפולים. מדידה ראשונה בשעה 09:00 מיד בתום צינון של שעה

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

הערכת המצב הגופני

איור 3. הערכת המצב הגופני ממועד הייבוש ועד שיא החלב בשני הטיפולים

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

טבלה 4 . שינויים במצב הגופני ממועד הייבוש ועד שיא החלב בשני הטיפולים

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

טבלה 5.  משקלי הוולדות, כמות ואיכות קולוסטרום בקולוסטרומטר

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

טבלה 5א'. מקדמם המתאם בין משקל הולדות להקיף החזה

 

 

 

 

 

 

 

 

טבלה 6. תנובת חלב וחמ"מ, אחוז ותנובת שומן, חלבון ולקטוז של הפרות המלטה 2+ (n=36) ממוצע במהלך 90 יום הראשונים בתחלובה

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

טבלה 7. תנובת חלב וחמ"מ, אחוז ותנובת שומן, חלבון ולקטוז של המבכירות (n=8) ממוצע במהלך 90 יום הראשונים בתחלובה

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

סיכום התוצאות

טמפרטורת הסביבה, הלחות יחסית ואינדקס עומס החום בסככות היבשות וההכנה במהלך הניסוי מאפיינים רפת בעומס חום בינוני בקיץ.

נמצא הפרש מובהק של כ-0.3 ושל כ 0.4 מ"צ פחות בפרות היבשות וההכנה שקיבלו צינון, מיד לאחר הצינון וכ-3 שעות לאחר הפסקת הצינון בהתאמה.

קצב הנשימה בפרות היבשות וההכנה שקיבלו צינון היה נמוך בכ 20% מאלו שלא קיבלו צינון (טבלה 3). מבדיקת המעקב היומי נראה שהצינון היה אפקטיבי מבחינת טמפרטורת הגוף במהלך שעתיים בלבד (עם דגש מיוחד בקבוצת ההכנה), לגבי קצב הנשימה, ההפרש של כ 10 נשימות לדקה פחות בקבוצת הצינון נשמר לאורך כל הבדיקה (כ 6 שעות) בקבוצת היבשות וההכנה (איור 1 ו-2).

לא נמצאו הבדלים בשינוי במצב הגופני ממועד הייבוש ועד לכניסה לתקופת ההכנה או בין מועד ההמלטה ועד לשיא ייצור החלב בין הטיפולים, לעומת זאת, נמצא יתרון מובהק בין הכניסה תקופת ההכנה ועד למועד ההמלטה של הפרות המצוננות אשר שמרו (ואף הוסיפו במעט) את מצבם הגופני לעומת הפרות הלא מצוננות אשר ירדו במצבם הגופני בתקופה זו (איור 3, טבלה 4).

לא היה הבדל במשקלי הולדות (זכרים או נקבות) בין הטיפולים, כנ"ל לגבי אירועי קטוזיס או אירועים מטבולים אחרים אחרי ההמלטה. כמות הקולוסטרום הראשון ואיכותו כפי שנמדדה בשיטה הדנסומטרית בעזרת קולוסטרומטר הבוחן את צפיפות הנוזל, היו גבוהים ב- 55% וב-27% יותר בהתאמה בקבוצת הפרות המצוננות לעומת אלו שלא קיבלו צינון (טבלה 5), ובכל מקרה, איכות הקולוסטרום בשני הטיפולים היה מספק.

צריכת המזון בקבוצת היבשות המצוננות היה גבוה ב-8% מאלו שלא קיבלו צינון, 7%. מסיבות אגרו טכניות, לא ניתן היה לחשב את צריכת המזון בקבוצת ההכנה בשני הטיפולים, אך בהסתמך על היסוי הקדמי (עדין וחוב' 2004), יש להניח שגם בקבוצה זו היה יתרון בצריכת מזון לטובת הפרות המצוננות.

לא נמצא הבדל באחוז השומן, החלבון והלקטוז בין הטיפולים, כנ"ל לגבי תנובת השומן, לעומת זאת, נמצא יתרון בתנובת החלב החלבון והחמ"מ הממוצע במהלך 90 יום הראשונים בתחלובה לקבוצת הפרות (המלטה 2+) שצוננו במהלך היובש וההכנה. הפרש המובהק הסתכם ב 2.1 ק"ג, 50 גרם ו- 1.1 ק"ג בהתאמה. בקבוצת המבכירות נמצא הבדל באחוז השומן גבוה ב 13% בקבוצת המבכירות שקיבלו צינון במהלך תקופת ההכנה.

לא נמצאו הבדלים משמעותיים בימי המנוחה, ימי הריק וימי הסרק בין הטיפולים (73 לעומת 75; 102 לעומת 108; 29 לעומת 33 בניסוי ובביקורת בהתאמה).

ממדגם של 35 פרות בשני הטיפולים נבדקו פרמטרים שונים בקולוסטרום ראשון: כלל IgG, חלבון כללי וחלבוני מי הגבינה. בבדיקה זו לא נמצא מתאם משמעותי בין צפיפות קולוסטרום בקולוסטרומטר לעומת בדיקה לקביעת אימונוגלובולינים, חלבון כללי וחלבוני מי גבינה בקולוסטרום (טבלה 8). בנוסף, לא נצא מתאם בין משקל הולדות להיקף החזה בהמלטה (טבלה 5א').

 

טבלה 8. מקדמי קורלציה בין פרמטרים שונים בקולוסטרום ראשון

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

טבלה 9. בחינה כלכלית

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

דיון

עומס החום בתנאים של רפת חותם יצרו הבדל משמעותי בין קבוצות הניסוי. הפרות המצוננות שמרו על טמפרטורת גוף נמוכה יותר וקצב נשימה רגוע יותר, והשקיעו פחות אנרגיה להלחתה ולצינון גופם. פרות אלו צרכו יותר מזון ושמרו ואף שיפרו את מצבם הגופני במהלך ההכנה לקרא ההמלטה. לא מצאנו הבדל במשקל הולדות אך בהחלט נמצא יתרון בכמות ובאיכות הקולוסטרום של הפרות המצוננות. לאחר ההמלטה, בדומה לעבודות קודמות, נמצא יתרון ביצור חלב וחמ"מ בקבוצת הפרות המבוגרות שקיבלו צינון אך בניגוד לעבודות קודמות, נמצא יתרון בשיעור החלבון במבכירות שקיבלו צינון במהלך תקופת ההכנה. לא נמצא הבדל במדדי הפוריות שנבדקו: ימי מנוחה, ימי ריק וימי סרק בין הטיפולים.

ממצאי עבודה זו עשויים לסייע בקבלת החלטות עתידיות בכל הנוגע לנקודות כמו הצורך בצינון עגלות הרות לפני ההמלטה בקיץ, מידת התרומה הכמותית ביצור חלב ומדדים נוספים לצינון בסוף ההיריון בקיץ. יישום ממצאי העבודה עשוי לאפשר ייעול יצור החלב, שיפור איכותו ושיפור בשרידות עגלים הנולדים לעגלות ופרות שסוף ההיריון שלהן חל בתנאי עומס חום.

בחינה כלכלית של ההשקעה ותפעול הצינון (טבלה 9), מראה שסך עלויות הצינון לפרה במהלך 64 ימי יובש הינו 36.6 ₪. לצורך איזון ההשקעה נדרשים כ 82 ליטר חלב (מוערך לפי 45 אגורות תרומה ב' ליטר חלב במכסה). בניסוי הנוכחי נמצא שבמהלך 90 יום הראשונים בתחלובה. מכיוון שהפרה שקיבלה צינון במהלך היובש הניבה 190 ליטר חלב יותר מהפרות שלא קיבלו צינון, ניתן לקבוע שההשקעה הינה כדאית מבחינה פיזיולוגית/מקצועית וגם כלכלית.

 

מקורות ספרות

פלמנבאום י., מלצר, ורנר, שושני, גלמן, בנקנייסר, מובשוביץ'. השפעת צינון עגלות ופרות הנמצאות בסוף ההריון בקיץ על משקל ולדות וביצועי ההנבה בתחלובה העוקבת. תקצירי הרצאות הכנס השנתי ה-16 למדעי הבקר, 2004.

עדין ג.; ר. סולומון; י. פלמנבאום; ע. שושני; א. בר-שלום; א. שמאי; מ. נקבחת; א. זינו; א. יוסף; ד. בן-גדליה; י. מירון. ניסוי ראשוני לבחינת צריכת מזון ומדדים פיסיולוגיים של יבשות המקבלות צינון בקיץ. תקצירי הרצאות הכנס השנתי ה-17 למדעי הבקר, 2005.

פלמנבאום, י. , 1988. עבודת דוקטורט, האונ' העברית.

צור י. , 1985. עבודת גמר בקורס הנדסאי רפת, מדרשת רופין.

Capuco, A.V., R.M. Akers, and J.J. Smith. 1997. Mammary Growth in Holstein Cows During the Dry Period: Quantification of Nucleic Acids and Histology. J Dairy Sci. 80:477-487.

More, R.B., J.W. Fuquay, and J. Drapala. 1992. Effects of late gestation heat stress on postpartum milk production and reproduction in dairy cattle. J. Dairy Sci. 75: 1877-1882.

Van-der-Walt J.G., and M.J. Linington. 1990. A review of energy metabolism in producing ruminants: Control of nutrient partitioning. J-S-Afr-Vet-Assoc.; 61(2): 78-80.

Wolfenson, D., I. Flamenbaum, and A. Berman. 1988. Dry period heat stress relief effects on prepartum progesterone, calf birth weight, and milk production. J. Dairy Sci. 71: 809-818.

Collier, R.J., S.G. Doelger, H.H. Head, W.W. Thatcher, and C.J. Wilcox.1982. Effects of heat stress during pregnancy on maternal hormone concentrations, calf birth weight and postpartum milk yield of Holstein cows. J. Anim. Sci., 54: 309-319.

Forsyth, I.A. 1986. Variation Among Species in the Endocrine Control of Mammary Growth and Functions: the Role of Prolactin, Growth Hormone and Placental Lactogen. J. Dairy Sci. 69:886-903.

Delouis, C., P. Richard. 1993. Lactation, in Reproduction in Mammals and Man. Edited by Tribault C. and Levasseur M.C.. R.H.F. Hunter. Ellipses, Paris.

Wise, M.E., D.V. Armstrong, J.T. Huber, and F. Wiersma. 1988. Hormonal alteration in the lactating dairy cow in response to thermal stress. J. Dairy Sci. 71:2480-2485.

Mellado M. 1995. Respuesta Fisiologica, Produccion de Leche, Eficiencia Reproductiva y Salud del Ganado Lechero Expuesto a Temperaturas Ambientales Elevadas. Vet. Mex., 26(4) :389-399.

Flint, D.J. 1995. Hormonal Regulation of Uptake and Metabolism of Milk Precursors in Normal Lactating Mammary Gland. J. Anim. Sci. 73: (Suppl. 2) : 61-71.

Sano, H, K. Ambo, and T. Tsuda. 1985. Blood Glucose Kinetics in Hole Body and Mammary Gland of Lactating Goats Exposed to Heat. J. Dairy Sci. 68:2557-2564.

Dreiling, C.E., and F.S. Carman. 1991. Maternal endocrine and fetal metabolic responses to heat stress. J. Dairy Sci. 74: 312-327.

Lough, D.S., D.K. Beede, and C.J. Wilcox. 1990. Effect of feed intake and thermal stress on mammary blood flowand other physiological measurements in lactating dairy cows. J. Dairy Sci. 73:325-332.

Flamenbaum, I., D. Wolfenson, P.L. Kuntz, M. Maman, and A. Berman.1995. Interaction between body condition at calving and cooling of dairy cows during lactation on summer. J. Dairy Sci. 78: 2221-2229.

לכל המבזקים....
office@milk.org.il פקס: 972-3-9564766 טל: 972-3-9564750 דרך החורש 4 , ת"ד 97, יהוד 5647003
מופעל באמצעות מעוף - מגוון אפקט