השוואה בין תכונות ייצור והשרדות יצרנית של בקר שצורף לעדר ממקור חיצוני, לעומת העדר המקומי הקולט

 

חוקר ראשי: דניאל הוכמן

חוקרים:       אפרים עזרא

 

דו"ח סופי

 

מבוא

ביצוע מכסת החלב השנתית היא אחד האמצעים המרכזיים כדי להשיג רווחיות מרבית בפעילות הרפת.

לעתים מנהלי הרפתות נקלעים למצב בו קיים ספק לגבי יכולת עדר הפרות שברשותו לבצע את מכסת החלב השנתית. במקרים כאלה נוהגים לשקול פתרונות ממשקיים שיכולים לתרום להגברת כושר הייצור, כגון שינוי תזונתי, הגדלת מספר החליבות, קיצור תקופת היובש ועוד. זאת אומרת שמנהלי הרפתות נוטים להסתמך רק על העדר שברשותם –כולל עגלות התחלופה- ונרתעים מקניית בקר (עגלות ו/או פרות) ממקורות חיצוניים. הרי, תוספת כושר ייצור ע"י צירוף בעלי חיים לעדר היה פותר את המצב באופן ודאי ובלי לבצע שינויים ממשקיים כלשהם.

הגישה השלילית של מנהלי הרפתות לגבי צירוף בעלי חיים ממקורות חיצוניים נובעת מן החשש שהחומר ה- "זר" איננו מבוקר דיו ושעלול לגרום ל- "בעיות וטרינאריות" או לסבול בעצמו מבעיות וטרינאריות עקב הדבקה מן העדר המקומי, ועקב כך צפוי להישרדות יצרנית נמוכה, שאיננה מצדיקה את עצם רכישתו.

 

מטרת המחקר

לערוך השוואה בין הביצועים וההישרדות היצרנית של פרות ועגלות שנקנו על ידי רפתות ממקורות חיצוניים, לבין אלו של העדר הקולט.

המחקר אמור לתת תשובה למידת הסיכון שיש בצירוף בקר ממקורות חיצוניים, לעדר.

 

שיטות וחומרים

מקור הנתונים היה מערכת "ספר העדר".

המחקר הנוכחי לא כלל צירופי פרות במקרים של איחודי עדרים וזאת כיוון שאיחוד בין עדרים הינו אירוע מיוחד, מקיף במימדיו, בו אוכלוסיות גדולות של פרות מתאחדות. כוונת המחקר הייתה לבחון את הסוגייה במקרים בהם מספר יחסית מצומצם של פרות (לעומת גודל העדר הקולט) צורפו ממקור חיצוני. מכיוון שהאיחודים של עדרים גדולים התרחשו ברפתות שיתופיות,  כדי להמנע מלכולל מקרים אלו במחקר, במצבת הנתונים של המחקר הנוכחי נכללו רק עדרים משפתתיים. רפתות במגזר המשפחתי בהן היו איחודי עדרים נופו ממצבת הנתונים. כמו כן, לא נכללו מקרים בהם מספר הפרות הקנויות עלה על מספר הפרות המקומיות.

מצבת הנתונים כללה רפתות מושביות בהן בין השנים 1994 לבין 2001, צורפו לפחות 2 פרות ממקור חיצוני. הנתונים נבחנו ברמה של משק-שנה, ז"א שמשק מסויים "נכנס" למצבת הנתונים רק בשנים בהן צורפו לעדר לפחות 2 פרות ממקור חיצוני.

נלקחו בחשבון אירועים של הפרות אשר במצבת הנתונים (תחלובות ויציאת פרות מן העדרים) שהתרחשו עד שנת 2005.

 

המשתנה הנבחן היה שיעור יציאת פרות מן העדר. כמשתנה נלווה, כדי להשוות את רמת הייצרנות של הפרות הקנויות לעומת זו של הפרות המקומיות, נבחנה רמת ייצור החלב של שתי הקבוצות.

הניתוח התייחס לשתי קטגוריות, בנפרד:

I ) השוואת ביצועים של בעלי חיים שצורפו לעדר הקולט בהיותם "עגלות", לפני ההמלטה הראשונה, לעומת העגלות ה- "מקומיות" ש- "קלטו" אותן.

II ) השוואת ביצועים של בעלי חיים שצורפו לעדר הקולט בהיותם "פרות", אחרי ההמלטה הראשונה, לעומת הפרות ה- "מקומיות" ש- "קלטו" אותן.

 

הניתוח הסטטיסטי (GLM – SAS) בחן האם קיים הבדל בשיעור היציאה מן העדרים בין הפרות שצורפו ממקור חיצוני לבין הפרות ה- "מקומיות".

הגורמים במודל היו: משק, שנת המלטה, חודש המלטה, מספר תחלובה והישרדות או יציאה מן העדר.

 

תוצאות.

I ) השוואת ביצועים של בעלי חיים שצורפו לעדר הקולט בהיותם "עגלות", לפני ההמלטה הראשונה, לעומת העגלות ה- "מקומיות" ש- "קלטו" אותן.

 

מצבת הנתונים כללה 122 עדרים ובהם 14,395 תחלובות, מתוכן 10,680 (74,2%) תחלובות של עגלות "מקומיות" ו- 3,715 (25,8%) של בעלי החיים שצורפו לעדרים ממקור חיצוני, בהיותן עגלות.

הגורמים שהשפיעו על תנובת החלב היו: עדר, שנת המלטה, חודש המלטה ומספר תחלובה. לא נמצא הבדל מובהק בין רמת ייצור החלב של בעלי החיים שצורפו לעדרים כעגלות ממקור חיצוני, לעומת העגלות ה- "מקומיות".

הגורמים שהשפיעו על שיעור יציאה מן הערים היו: עדר, שנת המלטה, חודש המלטה ומספר תחלובה. לא נמצא הבדל מובהק בין שיעור יציאה מן הערים של בעלי החיים שצורפו לעדרים כעגלות ממקור חיצוני, לעומת העגלות ה- "מקומיות".

 

בטבלה 1 מוצגים נתוני ייצור חלב ושיעור יציאה מן העדר של העגלות ה- "מקומיות" ושל העגלות ה- "נקלטות", במהלך התחלובות 1 – 4.

בטבלה 2 מוצגים נתוני ייצור חלב ושיעור יציאה מן העדר של העגלות ה- "מקומיות" ושל העגלות ה- "נקלטות", לפי שנת המלטה.

 

טבלה 1. מספר תחלובות במצבת הנתונים, וממוצעים של רמת ייצור (תחלובה מתוקנת, ק"ג) ושיעור היציאה מן העדרים, בתחלובות 1 – 4, של העגלות ה- "מקומיות" ושל העגלות ה- "נקלטות".

  

 

עגלות "מקומיות"

 

עגלות "נקלטות"

מספר תחלובה

מספר תחלובות

תנובת חלב

שיעור יציאה

 

מספר תחלובות

תנובת חלב

שיעור יציאה

1

3,808

10,068

19.7

 

1,317

9,959

19.1

2

2,827

10,146

25.4

 

989

10,030

26.9

3

1,936

10,267

31.4

 

649

10,264

28.8

4

2,109

10,539

36.3

 

760

10,547

40.0

 

טבלה 2. מספר תחלובות במצבת הנתונים, וממוצעים של רמת ייצור (תחלובה מתוקנת, ק"ג) ושיעור היציאה מן העדרים, לפי שנת המלטה, של העגלות ה- "מקומיות" ושל העגלות ה- "נקלטות".

 

 

עגלות "מקומיות"

 

עגלות "נקלטות"

שנת המלטה

מספר תחלובות

תנובת חלב

שיעור יציאה

 

מספר תחלובות

תנובת חלב

שיעור יציאה

1994

273

9,317

19.8

 

155

9,371

20.6

1995

575

9,699

21.9

 

257

9,516

23.3

1996

701

9,565

31.0

 

275

9,596

31.3

1997

962

10,093

24.9

 

331

10,136

20.2

1998

1,027

10,076

24.6

 

358

10,030

24.3

1999

1,341

10,204

25.6

 

448

10,364

24.1

2000

1,513

10,419

19.4

 

500

10,364

21.6

2001

1,681

10,294

24.9

 

535

10,262

28.4

2002

1,105

10,308

32.5

 

351

10,243

30.8

2003

733

10,486

33.7

 

228

10,202

34.6

2004

476

10,764

35.7

 

175

10,621

44.0

2005

293

11,228

41.0

 

102

11,124

43.1

 

תנובות החלב משקפות את רמת הייצור ברפתות משפחתיות, באותן השנים.

שיעור היציאה בתחלובות השונות הוא דומה לממוצעים בספר העדר.

בטבלה 3 מוצגים הממוצעים המתוקנים (LSMeans) של ייצור חלב לתחלובה מתוקנת ל- 305 יום ושל שיעור יציאה מן העדרים, של בעלי החיים אשר צורפו כעגלות לעדרים לעומת העגלות ה- "מקומיות" ש- "קלטו" אותן.

 

טבלה 3. ממוצעים המתוקנים (LSMeans) של ייצור חלב לתחלובה מתוקנת ל- 305 יום (ק"ג) ושל שיעור יציאה מן העדרים, של עגלות "נקלטות" –אשר צורפו לעדרים ממקור חיצוני-, לעומת העגלות ה- "מקומיות" ש- "קלטו" אותן.

 

 

עגלות "מקומיות"

 

עגלות "נקלטות",

שצורפו לעדרים

ממקור חיצוני

הפרש ומובהקות∗

ייצור חלב –תחלובות מתוקנות ל- 305 יום (ק"ג)

10,085

10,067

18 ns

שיעור יציאה (%)

30.1

31.3

1.2 ns

P<0.05

 

בעלי חיים שהיו עגלות "מקומיות" הניבו בממוצע – ממוצע מתוקן (LSMeans) של תחלובות

 (1 - 4) מתוקנות ל- 305 יום 10,085 ק"ג חלב ולעומתן אלו שהיו עגלות "קנויות" הניבו 10,067 ק"ג. רמות התנובה מאד דומות ולא נבדלות סטטיסטית.

לבעלי חיים שהיו עגלות "מקומיות" שיעור יציאה – ממוצע מתוקן (LSMeans) בתחלובות

 (1 - 4) 30.1% לעומת 31.3% אצל העגלות ה- "קנויות", הפרש שלא היה מובהק.

 

II ) השוואת ביצועים של בעלי חיים שצורפו לעדר הקולט בהיותם "פרות", היינו בשלב כלשהו לאחר ההמלטה הראשונה, לעומת הפרות ה- "מקומיות" ש- "קלטו" אותן.

 

מצבת הנתונים כללה 140 עדרים ובהם 18,737 תחלובות, מתוכן 13,834 (73,8%) תחלובות של פרות "מקומיות" ו- 4,904 (26,2%) של בעלי החיים שצורפו לעדרים ממקור חיצוני, בהיותן פרות (לאחר ההמלטה הראשונה).

הגורמים שהשפיעו על תנובת החלב היו: עדר, שנת המלטה, חודש המלטה ומספר תחלובה, והיות הפרות "מקומיות" או "נקלטות" מבחוץ.

הגורמים שהשפיעו על שיעור יציאה מן הערים היו: עדר, שנת המלטה, חודש המלטה ומספר תחלובה. לא נמצא הבדל מובהק בין שיעור יציאה מן הערים של בעלי החיים שצורפו לעדרים כפרות ממקור חיצוני, לעומת הפרות ה- "מקומיות".

 

בטבלה 4 מוצגים נתוני ייצור חלב ושיעור יציאה מן העדר של הפרות ה- "מקומיות" ושל הפרות ה- "נקלטות", במהלך התחלובות 1 – 4.

בטבלה 5 מוצגים נתוני ייצור חלב ושיעור יציאה מן העדר של הפרות ה- "מקומיות" ושל הפרות ה- "נקלטות", לפי שנת המלטה.

 

טבלה 4. מספר תחלובות במצבת הנתונים, וממוצעים של רמת ייצור (תחלובה מתוקנת, ק"ג) ושיעור היציאה מן העדרים, בתחלובות 1 – 4, של הפרות ה- "מקומיות" ושל הפרות ה- "נקלטות".

 

 

פרות "מקומיות"

 

פרות "נקלטות"

מספר תחלובה

מספר תחלובות

תנובת חלב

שיעור יציאה

 

מספר תחלובות

תנובת חלב

שיעור יציאה

1

3,762

9,882

20.4

 

694

9,965

16.0

2

3,393

9,860

28.2

 

1,028

9,970

28.1

3

2,632

9,953

30.9

 

1,041

10,110

29.9

4

4,047

9,954

44.2

 

2,141

10,116

43.1

 

  טבלה 5. מספר תחלובות במצבת הנתונים, וממוצעים של רמת ייצור (תחלובה מתוקנת, ק"ג) ושיעור היציאה מן העדרים, לפי שנת המלטה, של הפרות ה- "מקומיות" ושל הפרות ה- "נקלטות".

 

פרות "מקומיות"

 

פרות "נקלטות"

שנת המלטה

מספר תחלובות

תנובת חלב

שיעור יציאה

 

מספר תחלובות

תנובת חלב

שיעור יציאה

1994

652

8,957

33.1

 

147

9,233

28.6

1995

837

9,465

28.8

 

248

9,705

39.1

1996

955

9,384

36.3

 

304

9,744

39.1

1997

1,233

9,773

29.7

 

422

9,911

30.1

1998

1,684

9,850

28.6

 

555

10,056

30.1

1999

1,960

9,954

28.4

 

704

10,136

36.4

2000

1,885

10,159

25.4

 

688

10,175

26.0

2001

1,976

10,089

30.6

 

781

10,327

29.6

2002

1,181

10,097

34.2

 

483

9,975

36.6

2003

802

10,150

39.4

 

317

10,038

37.5

2004

426

10,395

46.9

 

172

10,380

46.5

2005

243

10,958

46.9

 

83

10,509

48.2

תנובות החלב משקפות את רמת הייצור ברפתות משפחתיות, באותן השנים.

שיעור היציאה בתחלובות השונות הוא דומה לממוצעים בספר העדר.

בטבלה 6 מוצגים הממוצעים המתוקנים (LSMeans) של ייצור חלב לתחלובה מתוקנת ל- 305 יום ושל שיעור יציאה מן העדרים, של בעלי החיים אשר צורפו כפרות לעדרים לעומת הפרות ה- "מקומיות" ש- "קלטו" אותן.

 

טבלה 6. ממוצעים המתוקנים (LSMeans) של ייצור חלב לתחלובה מתוקנת ל- 305 יום (ק"ג) ושל שיעור יציאה מן העדרים, של פרות "נקלטות" –אשר צורפו לעדרים ממקור חיצוני-, לעומת הפרות ה- "מקומיות" ש- "קלטו" אותן.

 

 

פרות "מקומיות"

 

פרות "נקלטות",

שצורפו לעדרים

ממקור חיצוני

הפרש ומובהקות∗

ייצור חלב –תחלובות מתוקנות ל- 305 יום (ק"ג)

9,912

10,003

  91    (0.01)

שיעור יציאה (%)

33.4

32.4

1.2 ns

P<0.05

 

בעלי חיים שהיו פרות ש- "נקלטו" לעדרים ממקור חיצוני הניבו בממוצע – ממוצע מתוקן (LSMeans) של תחלובות  (1 - 4) מתוקנות ל- 305 יום 10,003 ק"ג חלב ולעומתן אלו שהיו פרות "מקומיות" הניבו 10,067 ק"ג, הפרש שהיה מובהק סטטיסטית לטובת הפרות הקנויות.

לבעלי חיים שהיו פרות "מקומיות" שיעור יציאה – ממוצע מתוקן (LSMeans) בתחלובות

 (1 - 4) 33.4% לעומת 32.4% אצל הפרות ה- "קנויות", הפרש שלא היה מובהק.

 

דיון ומסקנות

לא נמצאה נחיתות בביצועים –ייצור חלב והשרדות יצרנית- של הבקר שצורף לעדרים ממקור חיצוני לעומת הבקר ה- "מקומי" ה- "קולט". הממצאים נכונים גם עבור בעלי חיים שצורפו לעדרים כעגלות וגם לאלו שצורפו כפרות.

מצבת הנתונים כללה עדרים משפחתיים. אפשר לטעון שבעדרים המשפחתיים שנוהגים לקנות בקר רמת הייצור נמוכה ולכן אין להתפלא מכך שרמת ייצור החלב של הבקר הנקנה (שיתכן ומקורו ברפתות בעלי רמה מקצועית גבוהה יותר) לא נפלה מזו של הבקר המקומי. מאידך, מצבת הנתונים כוללת שנים בהן נעשתה הרפורמה במשק החלב ובמסגרתה הרבה רפתות משפחתיות (דווקא כאלה בעלי רמה מקצועית גבוהה יותר) קנו מכסת חלב ונאלצו לקנות בעלי חיים ממקור חיצוני כדי לבצע את מכסת הייצור המוגדלת שלהן.

כאמור, לא נמצא הבדל בין רמת ייצור החלב של העגלות והפרות הקנויות לעומת זאת של הפרות המקומיות.

חשובה עוד יותר העובדה שלא נמצאו הבדלים בין משך החיים היצרניים של העגלות והפרות ה- "קנויות" וה- "מקומיות". ממצאי המחקר אינם תומכים בסברה המקובלת אצל הרפתנים, בדבר המנעות מצירוף בקר ממקור חיצוני לעדרים, אפילו כאשר ברור שאין ביכולתם כושר ייצור כדי לבצע את מכסת החלב השנתית. נהפוך הוא, תוצאות המחקר תומכות בכך שבמידה ועדר נקלע לצורך בתגבור כושר הייצור ע"י רכישת בקר ממקורות חיצוניים, אין לחשוש מביצוע מהלך זה. בוודאי שצירוף בקר ממקור חיצוני לעדרים חייב להעשות תוך הקפדה על ביצוע הבדיקות הוטרינאריות הרלוונטיות.

לכל המבזקים....
office@milk.org.il פקס: 972-3-9564766 טל: 972-3-9564750 דרך החורש 4 , ת"ד 97, יהוד 5647003
מופעל באמצעות מעוף - מגוון אפקט