בחינת האפשרויות של צינון פרות בתאי הרביצה ע"י הרטבתן באמצעות מערפלים המותקנים בקדמת המאווררים

דו"ח מסכם  למחקר    870-1320-05


י. פלמנבאום (המחלקה לבקר) – חוקר ראשי
 ע. שושני (האגף למיכון וטכנולוגיה), שה"מ


רקע
בשנים האחרונות נבחנה באזורים שונים של הארץ  תרומת הפעלת מערכות לצינון פרות בסככה המבוססת על ערפול בלחץ נמוך (לחץ קו של כ- 3 אטמ') (1), או לחץ גבוה (כ- 70 אטמ') (2). מטרת הערפול הייתה בשני המקרים,  הורדת חום הסככה ובכך שיפור התנאים בהם נמצאות הפרות בקיץ.  בשני המקרים לא התקבל שיפור משמעותי בטמפרטורת הגוף  וממילא גם בביצועי הפרות. לאור העובדה שמרבית הרפתות בארץ ממוקמות באזורים המאופיינים בלחות יחסית גבוהה בקיץ, ומאחר וערפול בלחץ גבוה הוא יקר יחסית, לא נראה כי ערפול  הסככה לשם קירורה הוא הדרך המיטבית לצינון הפרות בתנאים אלה. צינון פרות בשיטה המשלבת הרטבה ואוורור מאולץ מיושמת כיום במספר הולך ועולה של משקים בכל הארץ (3). השיטה כוללת ממטירי גינה עם ספיקת מים גבוהה וטיפות גדולות כמו גם מערפלים הממוקמים בקדמת מאווררים והתורמים להרטבת הפרות. בחינה השוואתית של שתי שיטות אלה נתנה תוצאות דומות (4 , 5). בכל מקרה, צינון הפרות באמצעות מערפלים שיפר את ביצועי הפרות בקיץ בהשוואה לפרות שלא קבלו צינון כלל (6 ). היתרון המרכזי להפעלת המערפלים בקדמת המאווררים הוא צמצום מידת ההרטבה של אזור הצינון הנובע מהעובדה שטיפות המים קטנות יותר ואלה, אשר אינן מרטיבות את הפרה , מספיקות להתאדות, טרם הגעתן אל הרצפה.
 שעור הרפתות בהן מותקנים תאי רביצה עולה בהתמדה, הדבר נכון במיוחד בשנים האחרונות עם הפעלת הרפורמה במשק החלב. תאי הרביצה מהווים אתר  בו נמצאות הפרות מספר שעות ביממה וניתן לצננן ביתר קלות. אולם, לצינון המשלב מים באתר זה עלולות להיות מספר השלכות שליליות שהעיקריתבהן היא הסכנה להרטבת התא, אשר עלולה להוביל להגברת הרטיבות בו ולעלייה בזיהום העטינים שיובילו לעליה בשעור דלקות העטין ויפגעו באיכות החלב. 


מטרת הניסוי
הניסוי המוצע בחן את ההשלכות של  צינון פרות בתאי הרביצה, המשלב הרטבה ואוורור מאולץ, על חום גוף הפרות, רטיבות התא, בריאות העטין וביצועי ההנבה והרבייה שלהן בקיץ . (הצינון בתאי הרביצה ניתן בנוסף לצינון הניתן בחצר ההמתנה).


שיטות
 הניסוי נערך במהלך קיץ 2005 ברפת השיתופית גבעת חיים הממוקמת בעמק חפר שבמישור החוף.  שיכון הפרות ברפת הוא בתאי רביצה, ומידת הניצול של תאי הרביצה היא טובה. לניסוי שמשו שתי קבוצות זהות של 70 פרות בכל טיפול. פרות בשתי הקבוצות קבלו צינון המשלב  הרטבה ואוורור מאולץ לפני שלוש החליבות ובין החליבות בחצר ההמתנה.

- צינון הפרות בקבוצת הביקורת – הפרות קיבלו צינון המשלב הרטבה ואוורור בחצר ההמתנה (לפני החליבות וביניהן, למעט בלילה, 5 פעמים ביממה, כ- 5 שעות צינון מצטברות ביממה).

- צינון הפרות בקבוצת הטיפול – הפרות קבלו את הצינון בחצר ההמתנה במתכונת דומה לקבוצת הביקורת. עם החזרה ממכון החליבה (5 פעמים ביממה), הפרות קבלו צינון בתאי הרביצה. הצינון ניתן ע"י מאווררים מתנייעים שהותקנו על עמודי העולים  והתניעו מול תאי הרביצה במפתח של כ- 150 מעלות. ובקדמת  כל מאוורר 4 מערפלים בספיקה של 7 ליטר/שעה למערפל.  הצינון ניתן במרווחים של 2 דקות הרטבה ושתי דקות הפסקה לסירוגין, כאשר האוורור פועל באופן רציף. הצינון באזור תאי הרביצה ניתן במשך 16 שעות נטו ביממה (בין 0400 ל- 2300 למעט זמני חליבות וצינון בחצר ההמתנה. כאמור, הצינון תוזמן לשעות בהן הרביצה הייתה מכסימלית ובמרחק זמן קבוע מהצינון בחצר ההמתנה והאבוס. 

מדדים שנבדקו:
הניסוי התקיים בין תחילת יולי ל- סוף ספטמבר.
נערכה השוואה של המדדים הבאים:

• תנאים אקלימיים באזור הניסוי (טמפ' ולחות סביבה)
• חום גוף (רקטלי), וקצב נשימה - בקבוצה מדגמית של פרות בשתי הקבוצות  בימים מייצגים במהלך הקיץ, 
• צריכת מזון (על בסיס קבוצתי).
• תנובת החלב והרכבו (מביקורת החלב)
• ריכוז תאים סומאטיים העטין (מנתוני ביקורת החלב
• פוריות (שעור התעברות מהזרעה ראשונה) - ממחשב העדר.

 

תוצאות
נתונים אקלימיים

נתוני טמפרטורות ממוצעות יומיות מינימום ומקסימום(ציורים 1-3) ולחות יחסית מינימום ומקסימום ממוצע יממתי (ציורים 4-6) מתחנה המטאורולוגית הסמוכה למשק מוצגים כנספחים לדוח.

טמפרטורה רקטלית וקצב נשימה
נתוני טמפרטורות גוף רקטלית (מעלות צלסיוס) וקצב נשימה (נשימות לדקה) אשר נמדדו בקבוצה מדגמית של 10 פרות בכל טיפול בשלושה ימי מדגם בקיץ בשעה 1400  מוצגים בטבלה 1 –

 

טבלה 1.

מועד תנאים אקלימים במדידה טמפ' רקטלית (מעלות) קצב נשימה (נ/דקה)

טמפ' (מעלות) לחות יחסית (%) טיפול ביקורת טיפול ביקורת
יולי 31 75 38.9 39.2 63 81
אוגוסט 30 70 39.1 39.3 74 81
ספטמבר 31 58 39.2 39.3 82 85


ניתוח ביצועי הנבה –

לצורך הצגת הנתונים, להלן החלוקה לקבוצות , כפי שמופיעה בטבלה.
 
– קבוצת הצינון (צינון בתאי הרביצה)
– קבוצת הביקורת (ללא צינון בתאי הרביצה)
המבחנים נעשו במודל מעורב (mixed model) כאשר ימים בתחלובה שימשו כחזרות בתוך פרה. בניסוי השתתפו 70 זוגות. חלוקה לפי תחלובה :
קבוצת צינון – תח' 2 –   30 ראש,
                    תח' 3+ -  41 ראש,

     קבוצת ביקורת– תח' 2 – 30 ראש,
                           תח' 3+ - 39 ראש ,
הזיווג היה לפי חמ"מ מוארך. נבחן הבדל בתנובת חלב וחמ"מ בתקופה שלפני תחילת הניסוי ולא נמצא שונה בין הטיפולים בגילאים השונים של הפרות.


תוצאות הנבה (חלב וחמ"מ) לתקופה שבין  1.7 ל-  1.10.2005 מוצגות בטבלה 2.

חלב

חמ"מ


צינון ביקורת p
צינון ביקורת p
כל הפרות 30.65 29.76 0.26 כל הפרות 33.2 32.3 0.13
תח' 2 32.6 31.25 0.2 תח' 2 35.5 33.5 0.02
תח' 3+ 28.73 28.28 0.6 תח' 3+ 30.9 31.2 0.8

 

תוצאות הנבה (חלב וחמ"מ) בין  1.7 ל- 15.08.2005 מוצגת בטבלה 3.

חלב

חמ"מ


צינון ביקורת p
צינון ביקורת p
כל הפרות 33.78 31.68 0.02 כל הפרות 35.7 33.7 0.004
תח' 2 35.7 33.2 0.06 תח' 2 37.9 34.9 0.004
תח' 3+ 31.86 30.18 0.15 תח' 3+ 33.5 32.6 0.27

 

נתוני ספירת תאים סומאטיים (סת"ס) בין 1.7 ל- 1.10.2005 (1000∗) מוצגים בטבלה 4.

סת"ס


צינון ביקורת p
כל הפרות 256 248 0.9
תח' 2 285 164 0.3
תח' 3+ 227 333 0.3

 

בהרצה לפי שבועות של הסת"ס מבחינים בעלייה בשבוע השישי בסת"ס של קבוצת הצינון מול קבוצת הביקורת.  בהרצה של שתי תקופות (לפני שבוע 6 ואחריו) היתה ה"ג מובהקת! זה אומר שחלו שינויים משמעותיים בסת"ס : בקבוצת הביקורת חלה ירידה בין שתי התקופות בעוד שבקבוצת הצינון חלה עלייה.

ניתוח הפוריות

שעור התעברות מהזרעה ראשונה. מוצג בטבלה 2 . (בסוגריים מס' הזרעות).

קבוצה צינון ביקורת
שלילי 36.73 (18) 40.82 (20)
חיובי 63 (7) 36 (4)
שעור התעברות 28% 16%

במבחן לוג'יסטיק גם לא נמצא הבדל מובהק (p=0.74).


דיון
טמפרטורות הסביבה והלחות במהלך הניסוי היו ברמה האופיינית לתנאים השוררים בעמק חפר בו ממוקם המשק. טמפרטורות המקסימום נעו בין 30 ל- 35 מעלות וטמפרטורות המינימום עמדו, למעט ימים בודדים, ברמה הנמוכה מ – 20 מעלות. השילוב של טמפרטורה ולחות נטה להיות גבוה יותר בחודשי יולי אוגוסט ועשוי היה להביא את הפרות להימצא בתנאי עומס חום גבוהים יותר בתקופה זו. באופן כללי, הלחות היחסית עמדה במרבית ימי הניסוי על כ- 50% בשעות היום ועל כ- 90% בשעות הלילה. השילוב של הטמפרטורות והלחות עשוי היה להעמיד את הפרות בתנאי עומס חום במרבית שעות היממה, למעט שעות הלילה המאוחרות.
טמפרטורות הגוף הממוצעות של הפרות בשני הטיפולים היו גבוליות ומייצגות המצאות בהיפרטמיה מתונה בשעת המדידה (אנו מגדירים נורמוטרמיה כאשר טמפרטורה רקטלית נמוכה מ- 39 מעלות). חום הגוף בשעת מדידה זו אמור לייצג שעות שיא בחום הגוף. חום הגוף של פרות הטיפול היה נמוך במידת מה בהשוואה לפרות הביקורת ועשוי לבטא את התרומה של תוספת הצינון הניתן באזור האבוסים.
קצב הנשימה בשלושת ימי המדידה היה ברמה הגבוהה במעט בהשוואה לערכים בתנאים נורמוטרמיים (סביב 40 נשימות בדקה). קצב הנשימה היה גבוה בשלושת ימי המדידה בפרות הביקורת בהשוואה לפרות הטיפול. מאחר והעלייה בקצב הנשימה נוטה לעלות בשלב מוקדם יותר בהשוואה לחום הגוף, נראה שהפער בקצב הנשימה בין הטיפולים מבטא גם הוא את תרומת הצינון בתאי הרביצה על הפרות.
תנובת החלב בכל תקופת הניסוי נטתה להיות גבוהה יותר בקבוצת הטיפול. הפער בתנובת החמ"מ באותה התקופה נטה להיות אף גדול יותר, כאשר עיקר ההבדל התקבל בפרות הצעירות יותר, בהן הוא נמצא מובהק סטטיסטית (טבלה 2 ).
כאשר נבחנה הנבת החלב בתקופה שבין  תחילת יולי ל אמצע אוגוסט גדל הפער בין הטיפולים בכל הנוגע לתנובת החלב ויותר מכך בתנובת החמ"מ.ההבדל בים הקבוצות נמצא מובהק סטיסטית , כאשר, גם כאן, עיקר ההבדל נבע מהשפעת הטיפול על הפרות הצעירות יותר בניסוי (תחלובה 2). מבחינת רמות היצור של הפרות בגילאים השונים נמצא כי התנובות של הפרות הצעירות (תחלובה 2) היו גבוהות מאלה של הפרות המבוגרות (תחלובה 3+) כאשר הפער בין הגילאים השונים עמד על כ- 3 ק"ג חלב ועד 5 ק"ג חמ"מ. פערים אלה יכולים להסביר את התגובה הרבה יותר לצינון אצל הפרות הצעירות בהשוואה למבוגרות כאשר הפער בחמ"מ הוא אף גדול יותר.
ריכוז התאים הסומאטיים (סת"ס) לא היה שונה בין שני הטיפולים ועמד סביב 250 אלף תאים. עם זאת, היה ריכוז התאים שונה בין הגילאים השונים בשני הטיפולים באופן שקשה להסבירו. ריכוז התאים הסומטיים, כמייצג של מצב נגיעות בקטריאלית בעטין, עשוי היה להיות מושפע מטיפול הצינון בתאי הרביצה, זאת עקב הסכנה בהרטבת אזור הרביצה של הפרות והגברת התנאים לפגיעה בעטין. העובדה שלא נמצא הבדל מובהק בין הטיפולים מלמד שממשק צינון הפרות בשיטה שנהגה בניסוי אפשרי וצריך להיבחן מבחינת הכדאיות הכלכלית שבהפעלתו, זאת ללא חשש שהתועלת שתתקבל ממנו תופרע ע"י פגיעה בבריאות העטין ועליה בשיעור דלקות העטין בעדר.
עלות הפעלת הצינון  במשך הניסוי עמדה על 4128 ₪. עלות זו מבוססת על הפעלה של 8 מאווררים למשך 150 יום, 16 שעות ביממה, כאשר צריכת החשמל היא 0.5 קילווט/שעה למאוורר ומחיר קילוווט/שעה 0.43 ₪. הכדאיות של הפעלת הממשק של צינון הפרות בתאי הרביצה בנוסף לצינון בחצר ההמתנה, ראוי שייבחן כנגד עלות זו.
במקביל, הובהר כי ניתן להפיק תועלת רבה יותר מן הצינון עם הפעלת הצינון על פרות לאורך האבוס עם חזרתן מהצינון והחליבה. הוצע למשק לבחון נושא זה בקיץ הבא ולהשוות התוצאות המתקבלות מתוספת ממשק זה בהשוואה לממשק קיים. 

 

תודות
לאורנה וצוות הרפת בגבעת חיים תודות על העזרה הרבה בביצוע הניסוי.

 

רשימת ספרות
1. וולפנזון, ד,  וחוב'  ( 2000)  - השפעת צינון פרות ע"י ערפול בלחץ נמוך על תגובות טרמיות וביצועי יצור" .
      חוברת  תקצירי הכנס ה- 12 למדעי הבקר.
2. שושני, ע,  וחוב' (2001) – צינון פרות בערפול בלחץ גבוה בעמקים החמים.
     חוברת תקצירי הכנס ה-13 למדעי הבקר.
3.  פלמנבאום, י, וחוב' – (2002) – סקר ארבע שנתי לבחינת השפעת הצינון המשלב הרטבה ואוורור מאולץ.
     חוברת תקצירי הכנס ה-14 למדעי הבקר.
4. פלמנבאום, י, וחוב' (2002) – השוואת צינון לאורך האבוס בשיטה המשלבת המטרה ואוורור מאולץ לצינון המשלב אוורור מאולץ וערפול בלחץ נמוך.
      חוברת תקצירי הכנס ה-14 למדעי הבקר.
5. פלמנבאום, י, וחוב' (2003) – אוורור והרטבה בלחץ נמוך לאורך האבוס כאמצעי לצינון פרות ברפת המשפחתית.
     חוברת תקצירי הכנס ה-15 למדעי הבקר.
6. פלמנבאום, י, וחוב' (2004) – סקר לבחינת השפעת צינון לאורך האבוס באמצעות מערפלים המותקנים בקדמת המאווררים.
     חוברת תקצירי הכנס ה-16 למדעי הבקר. 

 

לצפייה בדף התקציר באנגלית >>

לכל המבזקים....
office@milk.org.il פקס: 972-3-9564766 טל: 972-3-9564750 דרך החורש 4 , ת"ד 97, יהוד 5647003
מופעל באמצעות מעוף - מגוון אפקט