צינון פרות לאורך האבוס באמצעות שילוב של הרטבה ואוורור מאולץ על גב הפרות באמצעות מפוח רב עצמה ושרוול פלסטי.
דו"ח מסכם למחקר מס' 04 – 1303 - 870
מ. רכס, י. פלמנבאום וע. שושני - שה"מ
א. שוהם - רפת סעד
רקע כללי
צינון פרות בקיץ הנו ממשק מקובל במרבית הרפתות בישראל. שיטת הצינון השכיחה ביותר הנה שילוב של הרטבה ואוורור מאולץ הניתנים בעיקר בחצר ההמתנה , לפני ובין החליבות וכן לאורך האבוס.
בהפעלת צינון לאורך האבוס נעשה שימוש בשתי שיטות הרטבה שונות:
1. הרטבה באמצעות ממטרי - גינה בספיקות גבוהות יחסית ולזמן קצר (1, 2)
2. הרטבה באמצעות מערפלים בספיקות נמוכות יחסית המותקנים בקדמת המאווררים המותקנים לאורך האבוס ( 3, 4 ). בשתי השיטות , אחת מחולשות המערכת הפוגעות ביעילות הצינון היא עוצמת האוורור המושגת במערכת המשולבת. סיבות אפשריות לניצול תת אופטימלי של המאווררים היא קשיים בהצבת המאווררים ו/או משבי רוח טבעית המנוגדים לכוון הפעולה של המאווררים. אי השגת מהירות רוח כמומלץ (לפחות 2 מטר/שניה), תוביל לכך שהצינון לא יהיה ברמה המיטבית הדרושה וכן לבזבוז בחשמל ומים מושקעים.
בשנים האחרונות פותחו בארץ מערכות ריסוס מתקדמות הכוללות הפעלה של מפוחים רבי עוצמה, שרוולי פלסטיק הנמתחים על זרועות מתכת המותקנות על טרקטורים גדולים ומערכות ריסוס המותקנות מול פתחים בשרוולים מהם יוצא לחץ האוויר. מערכת מסוג זה פותחה ע"י חברת "מרססי דגניה" ונמצאת בשימוש בענפי גידולי שדה שונים בארץ.
מטרת הניסוי
מטרת הניסוי המוצע הייתה לשפר ולייעל את הפעלת הצינון המשלב הרטבה ואוורור מאולץ לאורך האבוס ע"י בחינת יישום העיקרון של מערכת הריסוס הנ"ל לשם והשוואת ביצועי הפרות בממשק זה לביצועי פרות בממשקים הקיימים המבוססים על צינון פרות לאורך האבוס ברפת המשלב הרטבה ע"י ממטירים ואוורור מאולץ.
שיטות וחומרים
הניסוי נערך ברפת סעד שבנגב המערבי . המשק נמצא במרחק של כ- 10 ק"מ מחוף הים ותנובת החלב השנתית של הפרות עומדת על כ- 13000 ק"ג עם תכולת רכיבים גבוהה יחסית. במשק סעד הופעלה באינטנסיביות רבה, מערכת צינון המשלבת הרטבה ואוורור מאולץ בחצר ההמתנה ולאורך האבוס. לאורך אבוס אחת מסככות הפרות ברפת סעד (כ- 100 פרות), הותקנה מערכת הכוללת מפוח רב עוצמה (15 כ"ס) המחוברת לשרוול פלסטי בקוטר התחילי של 80 ס"מ, היורד באופן קוני לכוון קצה שני של האבוס. השרוול הותקן בגובה של כ- 2 מ' מעל מדרך האבוס, כאשר מעל גב כל פרה (מרווחים של כ- 80 ס"מ), היו שלושה פתחים דרכם ייצא סילון אויר בעוצמה גבוהה (14 מ'/שניה) כלפי גב הפרות. קו מערפלים בספיקה של 7 ליטר/שעה הותקן בסמוך לפתחים מעל לכל פרה ואיפשר הרטבת הפרות וצינונן ע"י שילוב ההרטבה עם האוורור המאולץ. מערכת צינון זו הופעלה כאמור על קבוצה של פרות גבוהות תנובה במהלך כל הקיץ (יולי – ספטמבר). ביצועי הפרות בקבוצה זו נבחנה מול קבוצה זהה של פרות ששוכנה בצד השני של הסככה וקיבלה את הצינון הרגיל הניתן לפרות במשק (4 מערפלים בספיקה כוללת של 28 ליטר/שעה המותקנים בקדמת מאווררים המותקנים בגובה 2.2 מעל פני המדרך ובמרחק 6 מטר בין מאוורר למשנהו לאורך האבוס). משך הזמן של מתן הצינון לפרות במשך היממה היה זהה לפרות בשני הטיפולים וכלל צינון מצטבר ( 5 פעמים בחצר ההמתנה לפני חליבות ובניהן ו- 5 פעמים לאורך האבוס עם החזרה מחצר ההמתנה), ס"ה זמן צינון מצטבר של 7.5 שעות ביממה.
המדדים שנבדקו:
נתוני אקלים (טמפ' , לחות יחסית) נרשמו שעתית בכל תקופת הקיץ.
חום גוף - נמדד רקטלית, באמצעות טרמומטר דיגיטלי (טושיבה), מספר פעמים במהלך הקיץ בשעות אחה"צ בקבוצה מדגמית של פרות בכל טיפול. בקבוצת הביקורת נמדדו פרות היו ממוקמות במרחקים שונים מהמאוורר (מיקום נחות ומיקום מיטבי) מתוך כוונה לבחון השונות באיכות הצינון בקבוצה זו ולהשוותה לקבוצת השרוול.
תנובת חלב והרכבו - נלקחה מנתוני ביקורת החלב בספר העדר ונתונים הנאגרים מתוכנת מערכת החליבה "אפימילק" הקיימת במשק. ריכוז התאים הסומטיים בחלב נלקח מביקורת החלב. תנובת חמ"מ חושבה מתוך נתוני רכיבי החלב שבביקורת החודשית.
ביצועי רבייה - חושבו שיעורי ההתעברות מהזרעה ראשונה ושנייה ומכלל ההזרעות שניתנו במהלך תקופת הניסוי (הזרעות יולי-ספטמבר).

ניתוח סטטיסטי של הנתונים – נעשה באמצעות מודל של ניתוח שונות רב גורמי GLM של תוכנת SAS . הגורמים הנבחנים היו: הטיפול, העונה, פרה (טיפולXעונה) והאינטראקציות ביניהם.
תוצאות
1. תנאים אקלימיים במהלך הניסוי
התנאים האקלימיים ששררו במהלך הניסוי מוצגים בטבלה 1.
טבלה 1 – נתוני טמפרטורות סביבה מקסימליות ומינימליות ולחות יחסית מקסימלית ומינימלית באזור סעד בעת עריכת הניסוי.
תאריכים/מדד טמפ' מקס' טמפ' מינ' לחות מקס' לחות מינ'
4 - 10 יולי 33.6 20.6 92.8 35.8
11 – 17 יולי 35.7 19.5 88.9 25.4
18 – 24 יולי 32.4 19.4 90.3 36.9
25 – 31 יולי 34.2 20.7 91.5 30.4
1 – 7 אוגוסט 32.3 21.2 87.0 36.9
8 - 14 אוגוסט 33.5 20.2 90.6 31.6
15 - 21 אוגוסט 33.1 19.8 90.3 31.3
22 – 28 אוגוסט 34.0 19.3 94.1 32.4
28 – 4 ספטמבר 32.0 20.1 86.6 40.0
5 – 11 ספטמבר 32.3 19.3 88.7 34.0
12 - 18 ספטמבר 30.4 16.1 83.9 33.5
19 - 25 ספטמבר 32.0 17.3 94.5 33.9
2.חום גוף הפרות (טמפרטורה רקטלית)
מדידת חום רקטלית שנערכה ביום קיץ מייצג לפרות בקבוצת הניסוי (שרוול ריסוס) בהשוואה לפרות בקבוצת הערפול, כאשר בקבוצה זו נמדדה טמפ' הגוף בין פרות שהיו קרובות מאוד למאוורר (מיקום לקוי - איכות צינון נמוכה) או ליד המאוורר (מיקום מיטבי - איכות צינון טובה). הנתונים מוצגים בטבלה 2.
טבלה 2 – מדידת טמפרטורה רקטלית (מעלות צלסיוס) שלוש שעות אחר צינון צהריים בפרות קבוצת הטיפול ופרות בקבוצת הביקורת במיקום מיטבי ונחות ביחס למקור הצינון.
ערפול (מיקום לקוי) ערפול (מיקום מיטבי) שרוול
39 38.7 38.5
39.35 39.47 39.08
39.72 39.25 39.1
39.95 40.28 39
39.91 38.76 38.94
39.31 38.4 39
39.63 38.79 39.2
40.34 39 39.1
40.36 38.82 39.4
39.31 38.58 38.85
39.69 39 38.9
40.34 38.96 38.94
39.81 39.5 38.6
39.8 39.19 39.1
39.63 39.04 38.7
ממוצע
39.74 39.05 38.96
מטבלה 1 ניתן לראות כי קיים פער של 0.71 מעלות בממוצע בין המיקום הלקוי למיקום המיטבי בקבוצת הביקורת. בקבוצת השרוול תחום הטמפ' נע בין 38.5 ל- 39.4 ובקבוצת הערפול תחום הטמפ' נע בין 38.5 ל- 40.3 , מכאן שלקבוצת השרוול יש ככל הנראה יתרון בצינון הפרות בצורה אחידה יותר לעומת קבוצת הביקורת, בה יש פערים גדולים בין הפרות.
3. תנובת החלב והחמ"מ (חלב מושווה מחיר)
נתוני תנובת החלב והחמ"מ הממוצעת לפרות שני הטיפולים במהלך תקופת הניסוי מוצגת בטבלה 3.
טבלה 3 – תנובת החלב והחמ"מ הממוצעת לתקופת הניסוי בפרות מקבוצות הטיפול והביקורת.

שרוול (טיפול) ערפול (ביקורת) הבדל
חלב ק"ג 35.8 35.05 לא מובהק
שגיאות תקן 0.04 +- 0.04 +- -
חמ"מ 36.4 35.5 לא מובהק
שגיאות תקן 0.04 +- 0.04 +- -
בטבלה אנו רואים שיש הבדלים קטנים מאוד ולא מספיק משמעותיים בכמות החלב והחמ"מ בין שני הטיפולים.
4. ריכוז התאים הסומטיים בחלב
ריכוז ממוצע של התאים הסומטיים מופיע בטבלה 4.
טבלה 4 – ריכוז ממוצע של תאים סומטיים בחלב פרות מקבוצת הטיפול והביקורת.

שרוול ערפול מובהקות
תאים סומטיים 28,000+-211,000 29,000+-210,000 לא מובהק
מנתוני טבלה 4 ניתן לראות כי לא נמצא כל הבדל בריכוז הממוצע של התאים הסומטיים בחלב בין שני הטיפולים, ככל הנראה מבטא הדבר את העובדה כי לא נמצא בדל בבריאות העטין של הפרות בשני הטיפולים.
5. פוריות
נתוני הפוריות, מבוטאים בשיעור ההתעברות מובאים בטבלה 5.
טבלה 5 – שיעור ההתעברות משתי ההזרעות הראשונות ומכלל ההזרעות במבכירות ובפרות בוגרות משני הטיפולים.


שרוול ערפול
מבכירות
התעברות הזרעה 2+1 מס' הזרעות 24 27

% התעברות 41 41
התעברות כללי מס' הזרעות 40 37

% התעברות 33 35
פרות בוגרות
התעברות הזרעה 2+1 מס' הזרעות 30 31

% התעברות 23 26
התעברות כללי מס' הזרעות 47 38

% התעברות 32 29
נתוני הפוריות המוצגים בטבלה 5 מראים כי במבכירות, כמו גם בפרות בוגרות, לא נמצא הבדל בשעורי ההתעברות מן ההזרעות שניתנו בחודשי הקיץ.
6. צריכת החשמל
אחד הגורמים החשובים ביותר בתחום הצינון הוא עלותו. מרכיב האנרגיה החשמלית הוא המרכיב העיקרי בהוצאה לצינון. לאור זאת , בחנו את צריכת החשמל בכל אחד משני הטיפולים.
צריכת החשמל מחושבת כך:
בקבוצת השרוול:
הספק חשמל מדחס שרוול לקילוואט\שעה X שני מנועים X שעות הפעלה ביום X מספר ימים ניסוי X מחיר קוט"ש= עלות צריכת חשמל לשרוול. כאשר:
מספר מדחסים – 2.
צריכת חשמל למדחס – 4.5 קילוואט/שעה.
שעות הפעלה מצטברות ביממה – 3.75.
מספר ימי צינון בניסוי – 90.
מחיר קילוואט/שעה – 0.32 ₪.
חישוב:
4.5 קוט"ש X
2 X
3.75 שעות הפעלה X
90 ימי ניסוי X
0.32 ₪
= 972 ₪ .

בקבוצת הביקורת:
הספק חשמל של מאוורר קוט"ש X מספר מאווררים X שעות הפעלה ביום X מפר ימי ניסוי X מחיר קוט"ש= עלות צריכת חשמל לערפול. כאשר:
מספר מאווררים - 15
צריכת חשמל למאוורר – 0.55 קילוואט/שעה.
שעות הפעלה מצטברות ביממה – 3.75.
מספר ימי צינון בניסוי – 90.
מחיר קילוואט/שעה – 0.32 ₪.

חישוב:
0.55 X
15 X
3.75 ש' X
90 ימי ניסוי X
0.32 ₪
= 891 ₪.

ההפרש 81 ₪ לכל הקבוצה עבור כל 90 ימי הניסוי , פער זניח לחלוטין.
דיון ומסקנות
התנאים האקלימיים ששררו במהלך הניסוי הם האופייניים לעונת הקיץ באזור. למעט סוף חודש ספטמבר , בו ירדו טמפרטורות המינימום לערכים נמוכים יחסית, הרי שביתר תקופת הניסוי התקיימו תנאים העשויים להביא להמצאות פרות חלב גבוהות תנובה ללא צינון יעיל למצב של עקת חום.
מדידת החום המתוארת בדו"ח זה נערכה בתקופה חמה ואופיינית לקיץ. למרות זאת, וככל הנראה, עקב הצינון האינטנסיבי הניתן לפרות ברפת סעד, שמרו פרות קבוצת הטיפול וחלק מפרות הביקורת על נורמוטרמיה במרחק של 3 שעות מתום צינון בצהריים (מועד בו צפויות הפרות להגיע לשיא בחום גופן. הפער של 0.7 מעלה צלסיוס שהתקבל בין פרות ששהו במיקום מיטבי לנחות בחס למאוורר בקבוצת הביקורת ותחום השונות הגדול יותר בטמפרטורות הפרות השונות בקבוצה זו מרמזים כי לשרוול עשוי להיות יתרון על פני הביקורת באיכות הצינון הניתן לפרות ואחידותו. למרות זאת, לא נמצא הבדל כלשהו בביצועי ההנבה, איכות החלב והרבייה בפרות שתי הקבוצות. הערכתנו היא כי אינטנסיביות הצינון הניתנת לפרות ברפת סעד היא הגורם לחוסר ההבדל בבצועים. יום המדידה המתואר, אמנם מצביע על יתרון לשרוול, אלא שזהו מצב מלאכותי בו נבחנו הפרות בכפייה. ככל הנראה בתנאים רגילים, חל חילוף של הפרות במיקום קבלת הצינון באופן שבס"ה ביממה כל הפרות צוננו מעבר למינימום נדרש. לצערנו, במבנה הניסוי הנוכחי לא ניתן היה לבחון ולאמת נתון זה.

כדי לבחון בתנאים טובים יותר את תרומת כל אחת מהשיטות, יש לדעתנו לשוב ולבצע ניסוי זה בתנאים בהם מירב הצינון ניתן פרות באזור האבוס.
צריכת החשמל בניסוי זה הייתה נמוכה יחסית באופן אבסולוטי ועם פער זניח בין שתי השיטות. בעתיד , ניתן לבחון ייעול כל אחת השיטות כדלקמן:
ניתן לבחון את הפעלת השרוול בקוטר צר יותר ובספיקת מפוח נמוכה יותר ובדרך זו להפחית מעלות הפעלתו. בקבוצת הביקורת ניתן להשתמש במאווררים מתנייעים באופן שיאפשר שימוש במחצית מספר המאווררים ללא פגיעה באיכות הצינון. כמו כן, יש לקחת בחשבון את היתרון של המאווררים היכולים לשמש גם לאוורור הסככה, דבר שאינו ניתן להשגה בעת צינון באמצעות השרוול.
תודות
תודתנו נתונה לצוות הרפת בקיבוץ סעד על שיתוף הפעולה בעת ביצוע הניסוי.
רשימת ספרות
1. י. פלמנבאום וחוב' 2001 – " סקר לבחינת השפעת צינון פרות בשיטה המשלבת המטרה ואוורור מאולץ" , חוברת תקצירי הרצאות הכנס ה – 13 למדעי הבקר עמ' 47.

2. י. פלמנבאום וא. עזרא 2002 - " סקר השוואתי ארבע שנתי לבחינת השפעת צינון המשלב הרטבה ואוורור בשיטות שונות על ביצועי פרות בעדרים גבוהי תנובה", חוברת תקצירי הרצאות הכנס ה – 14 למדעי הבקר עמ' 19.

3. י. פלמנבאום וחוב' 2002 – "השוואת צינון פרות לאורך האבוס בשיטה המשלבת המטרה ואוורור מאולץ לצינון המשלב ערפול בלחץ נמוך ואוורור מאולץ", חוברת תקצירי הרצאות הכנס ה – 14 למדעי הבקר עמ' 15.

4. י. פלמנבאום וחוב' 2003 – "אוורור והרטבה בלחץ נמוך לאורך האבוס כאמצעי לצינון פרות ברפת המשפחתית" חוברת תקצירי הרצאות הכנס ה – 15 למדעי הבקר עמ' 172.
תקציר באנגלית

Cooling dairy cows in summer is a common practice in Israeli dairy farms. Cooling is based on a combination of wetting and forced ventilation , provided in the holding pen , before milking and in the feeding line , when TMR is provided.

Lately new spray system for field diseases control, using long plastic sleeve was developed, The aim of this study was to evaluate the possibility of using this spray device along the feeding strip as an alternative cooling method. We compared this method to the conventional cooling system, in use in this dairy, based on a combined operation of fans and sprinklers along the feeding strip.

The experiment took place in Saad Dairy farm located in the southern costal part of Israel. The farm with 300 milking cows, 13000 Kg annual production per cow. Two groups of 80 cows each were treated between July 1 and September 30. Both groups were cooled for consecutive 4 h/d in the holding pen and 4 h/d more in the feeding strip in one of two cooling methods evaluated. Body temperatures of "sleeve" and "fans" groups ranged between 38.5 and 39.4 C and 38.5 and 40.3 respectively. Average milk and ECM (Economical Corrected Milk) production (kg/d) did not differ between treatments and were 35, 35.8 and 35.5, 36.4 for sleeve and fan groups respectively. Average SCC in both treatments was 210,000. Conception Rate did not differ between treatment and reached 41 and 35% for sleeve and fans groups respectively. No difference was found in cost of operation in both systems.

In conclusion, cooling cows by "sleeve spray" system can be as effective as conventional cooling system in reducing heat stress from cows in summer.
לכל המבזקים....
office@milk.org.il פקס: 972-3-9564766 טל: 972-3-9564750 דרך החורש 4 , ת"ד 97, יהוד 5647003
מופעל באמצעות מעוף - מגוון אפקט