השפעת הבאת פרות לחצר המתנה בחורף על ביצועי פרות גבוהות תנובה

דו"ח סופי תצפית: 03-870-1218
סטיבן רוזן- שה"מ

 

רקע

צריכת מזון היא הגורם החשוב ביותר לקביעת תנובת פרות חלב. לכן, עבודה וממון רב מושקעים בניסיון לעלות צריכת המזון, במיוחד של פרות גבוהות תנובה.
ברפת המצטיינת באזור בית שאן (וגם באחד הרפתות המצטיינות בארץ באזור אחר), נהוג כבר מספר שנים להביא את כל הפרות הנחלבות לחצר המתנה בין החליבות גם בחורף!
הסיבה להבאת הפרות בחורף (ללא צינון) לחצר המתנה נעוצה בעובדה שכל הפרות "חוזרות מייד לאבוס ואוכלות יותר", לדברי מרכזי שתי הרפתות.
כל אחד יכול לראות שאכן כל הפרות ניגשות מיד לאבוס לאחר שהות קצרה בחצר המתנה, גם בחורף וללא צינון.
נראה שמופעל "רפלקס הליכה לאבוס" אם כהרגל מהצורך לאכול לאחר חליבה או כזכרון מהקיץ שהפרות קיבלו צינון וחזרו (בבית שאן הלוהט) לחום גוף רגיל, או מכל סיבה אחרת.
ההגברה בצריכת המזון המדווחת ברפתות הנ"ל גרמה לעלייה בתנובה וזאת לפי רושם מרכזי הרפתות (שבהחלט הגיעו לתוצאות מצוינות).
לכן, רצוי לבדוק בצורה מדויקת יותר השפעת עצם הבאת הפרות בחורף שלוש פעמים ביום בין החליבות על צריכת המזון וביצועי פרות חלב גבוהות תנובה.

 

מטרת העבודה

מטרת העבודה הנוכחית היא, לכן, לבחון השפעת הבאת פרות חלב גבוהות תנובה לחצר המתנה למספר דקות בחורף (וללא צינון) על ביצועי פרות חלב גבוהות תנובה כולל צריכת מזון.
 
בע"ח ושיטות

הניסוי נערך בקיבוץ רשפים שבעמק בית שאן בחורף 2002-3.
כ- 140 פרות, כולל מספר קטן ושווה של מבכירות, חולקו לשתי קבוצות לפי מספר זוגי ואי זוגי.
לפני תחילת הניסוי נעשה ביקורת חלב "0" שנותח סטטיסטי. הקבוצות היו מאוד דומות בכל הפרמטרים (מספר תחלובה, ק"ג חלב, מרחק מההמלטה, נתוני מוצקים וחמ"מ. ההבדלים היו קטנים מאוד ולא מובהקים.
כל הפרות קיבלו אותה מנה ואותו טיפול בסככות זהות. המנות היו מנות טיפוסיות לפרות גבוהות תנובה.
הרפתנים הביאו את פרות הניסוי בלבד לחצר המתנה לכ -15 דקות שלוש פעמים ביום: בין חליבת בוקר וצהרים, בין חליבת צהרים וערב, ובין חליבת ערב וחליבת בוקר. לאחר כ- 15 דקות, הפרות חזרו לקבוצה שלהן.
לאחר חודשיים של הניסוי כאשר לא נראה שוני בביצועים בין הקבוצות, בוצע "SWITCH” והוחלף קבוצות הטיפול כדי לודא את התוצאות.
לאחר החלפת הקבוצות הניסוי נמשך עוד כחודש וחצי.
במהלך הניסוי בוצעו שתי ביקורות חלב בחודש. בסך הכל נעשו שיש ביקורות חלב בתוך הניסוי.
ניתוח הסטטיסטי נעשה במודל GLM של תוכנית SAS. כל פרה הושואה לעצמה (התאפשר בגלל החלפת הפרות).
 
תוצאות ודיון

תוצאות הייצור מוצגות בטבלה 1.

טבלה 1: תוצאות ייצור בניסוי רשפים 2003. כל הנתונים ב-  LSM.


ניסוי ביקורת הפרש מובהקות
N 57 68 _ _
ק"ג חלב 41.9 42.0 0.1- ל.מ.
% שומן 3.62 3.69 0.07- 0.01
% חלבון 3.08 3.08 - ל.מ.
חמ"ש 42.4 42.8 0.4 - ל.מ.
חמ"מ 45.0 45.3 0.3- ל.מ.
ק"ג שומן 1.50 1.52 0.02- 0.07
ק"ג חלבון 1.27 1.28 0.01- ל.מ.


כפי שניתן לראות הטיפול לא השפיע חיובי על הפרות. כל ההבדלים לא מובהקים למעט אחוז וכמות השומן שהיו נמוכים יותר דווקא לקבוצת הטיפול.

תוצאות צריכת המזון מוצגות בטבלה 2.


טבלה 2: צריכה מזון קבוצתית. (ח"י לפרה ביום).

צריכת ח"י/פרה/יום קבוצה שהתחילה כניסוי קבוצה שהתחילה כביקורת הפרש
לפני ההצלבה 23.3 24.5 1.2-
אחרי ההצלבה 24.9 26.4 1.5-


 ניתן לראות בטבלה 2 שלאורך כל הניסוי היה הבדל בין הקבוצות בצריכת מזון של מעל ק"ג ח"י, ללא קשר לטיפול. לכן הקבוצה שהתחילה כקבוצת הניסוי (והובאו לחצר המתנה) צרכו כ- 1.2 ק"ג ח"י פחות מקבוצת הביקורת.
לאחר החלפת הקבוצות, היפסיקו להביא את הפרות של הקבוצה שקודם הובאו לחצר המתנה ובמקומן היביאו את הפרות שקודם הייתה קבוצת הביקורת. ההיפוך הזה בטיפול לא שינה את ההבדל בצריכת הח"י בין הקבוצות.
לכן, ניתן להסיק שלא היה לטיפול השפעה משמעותית על צריכת המזון.
אין ספק שהפרות שחוזרות מחצר המתנה, גם בחורף וללא צינון כדוגמת ניסוי זה, ניגשות מיד לאבוס וצורכות אוכל (וזאת הסיבה לביצוע יסוי הזה).
נראה שהפרות שלא מגיעות לחצר המתנה בחורף פשוט צורכות את אותה כמות מזון בשעות אחרות.

 

סיכום ומסקנות:

ידוע ונצפה הפעלת "רפלקס הליכה לאבוס" לאחר שהות מספר דקות בחצר המתנה.
בניסוי שנעשה בחורף 2003-2002 בקיבוץ רשפים שבעמק בית שאן נבדק ההשערה שהבאת פרות חלב גבוהות תנובה לחצר המתנה בחורף וללא צינון תגרום (דרך הפעלת רפלקס זה) לעלייה בסך הכל צריכת המזון לפרות, וכתוצאה מכך לעלייה בביצועי הייצור.
בניסוי פרות הובאו שלוש פעמים בין החליבות לשהות של כ- 15 דקות לחצר המתנה. לא הופעל שום צינון.
לאחר מכן, הפרות  חזרו לקבוצה שלהן וניגשו לאבוס לאכול.
טיפול זה לא גרם לסך הכל עלייה בצריכת מזון. כמו כן, הבאת פרות לחצר המתנה בחורף לא גרמה לשיפור כל שהוא בנתוני הייצור. הטיפול גרם רק לירידה מובהקת באחוז וכמות השומן בחלב, אולי כתוצאה מ"הפרעה" מסוימת בשיגרת המנוחה ועליית הגירה של הפרות ללא השפעות חיוביות כלל (כמו צינון בקיץ). 
נראה שפרות שלא הובאו לחצר המתנה צרכו אותה כמות מזון בשעות אחרות.

לכל המבזקים....
office@milk.org.il פקס: 972-3-9564766 טל: 972-3-9564750 דרך החורש 4 , ת"ד 97, יהוד 5647003
מופעל באמצעות מעוף - מגוון אפקט