הערות על תעשיית מוצרי החלב של קליפורניה


אוגוסט 2007


מאת:
גל הוכמן - הפקולטה להנדסה תעשייה וניהול, טכניון, galh@ie.technion.ac.il
דוויד זילברמן - אוניברסיטת ברקלי, קליפורניה,

לירון תמיר - מועצת החלב, ישראל,

ודניאל בלנרו - הפקולטה להנדסה תעשייה וניהול, טכניון

 

 1.  מבוא
החלב מכונה לעיתים קרובות "המזון המושלם ביותר כמעט של הטבע". Campbell and Marshall (1975) מייחסים אמרה זו להיפוקרטס, אבי הרפואה המודרנית. אין מזון אחר שהוא מזין יותר או שיש לו את מוניטין הטוהר והבריאות שיש לחלב. המחשבה על חלב מעלה אסוציאציות של אסמים אדומים, גדרות לבנים מסודרות, ופרות רועות באחו. ואולם, בתחילת המאה העשרים ואחת, מציאות ייצור, שיווק ותמחור החלב עומדת בניגוד מוחלט לדימוי החלב כהתגלמות הפשטות. חלב מיוצר לעיתים קרובות במשקים גדולים בתנאים דמויי מפעל, אשר במקרים רבים כבר אינם דומים כלל ל"חווה המשפחתית"; לפני שהחלב מגיע לצרכנים, על החלב לעבור בדיקות, עיבוד, ואריזה במחלבה; רמת הבקרה עליו היא גבוהה ביותר.
 המצב לא היה תמיד כך. במשך רוב המאה התשע-עשרה, יוצר חלב במשקים משפחתיים שהיו ממוקמים בסמוך למרכזים עירוניים והוא סופק באותו היום בו יוצר. ארבעה גורמים הפכו את מגזר מוצרי החלב בקליפורניה לתעשייה מתוחכמת ומבוקרת ביותר:
1. חידושים טכנולוגיים אשר הוכנסו לאחר המהפכה התעשייתית.
2. עלייה במחירי קרקעות, במיוחד באזורים עירוניים.
3. תקנים סביבתיים.
4.  המיתון הגדול (של שנות השלושים).
שלושת הגורמים הראשונים גרמו לבעלי משקי חלב לעבור לאזורים כפריים, שם עלות הקרקע נמוכה יותר והתקנים הסביבתיים מחמירים פחות; הגורם הרביעי הפך את התעשייה לתעשייה מבוקרת ביותר.
 בעוד שהצורך בתקנות תברואתיות עבור חלב ומוצריו הוא ברור, פחות ברור הוא הצורך במעורבות ממשלתית לתימחורם ושיווקם. מקורן של רוב תקנות המדינה והתקנות הפדרליות הוא בתקופת המיתון הגדול של שנות השלושים. באותה תקופה, קרסה הכלכלה ולצרכנים לא היה כוח הקנייה הנדרש כדי לקנות מוצרי חלב. כתוצאה, הביקוש ירד ומחירי החלב צנחו; הסכמים בין קואופרטיבים לחקלאים הופרו, והחקלאים נכנסו לפאניקה. נוצר לחץ פוליטי גובר שקרא לבקרה ולהגדלה של אספקת החלב ולהעלאת מחיריו.
 כדי להעלות את מחירי החלב הנמוכים, פנו פקידים מקליפורניה לקבלת רשיונות, תחת פקודות שיווק החלב הפדרליות, להגבלת כמות החלב הגולמי המיוצר. ואולם, בתי המשפט קבעו שלא ניתן לאכוף את התוכנית הפדרלית בקליפורניה שכן שווקי החלב בהם היה מדובר היו מקומיים ולא היה כל סחר בין מדינות (Butler, 1992). כתוצאה מכך, הוחל ביוני 1935 חוק יאנג (Young Act), מתוך מטרה לקבוע מחירי מינימום ליצרן. חוק זה, למרות שעבר תיקון מספר פעמים, הוא למעשה הבסיס לפקודת שיווק החלב הנוכחית של קליפורניה, פקודת שיווק החלב הותיקה והמקיפה ביותר במונחים של מחירי חלב אחידים.
 להשלמת תיאור הרקע המשפטי והמוסדי של תעשיית מוצרי החלב, יש לקחת בחשבון גם את הנסיבות המיוחדות שמובילות את ייצורם של מוצרים חקלאיים, ומוצרי חלב בפרט. כך, אופייה האטומיסטי של יחידת הייצור מחד, בניגוד לרשתות השיווק הקמעוניות מאידך, יוצר צורך במנגנון מאזן, כוח מווסת אשר ימתן את הכוח הפוליטי וכוח השוק של הקמעונאים.
המחוקק מיסד קואופרטיבים כדי ליצור כוח שיאזן את רשתות הקמעוניות. שני סוגים של קואופרטיבים שולטים בשוק מוצרי החלב של קליפורניה: קואופרטיבים מיקוחיים  (bargaining) וקואופרטיבים יצרניים (manufacturing). קואופרטיבים מיקוחיים אינם משקיעים במתקני ייצור; הם רק משנעים את החלב מהיצרן למחלבות. האתגר הגדול ביותר שלהם הוא לשווק חלב גולמי שכן אין באפשרותם לאחסן אותו (אין ברשותם מתקני עיבוד). קואופרטיבים יצרניים לעומת זאת משקיעים במתקני ייצור, וגודלם ומתקניהם תלויים בכמות ההון שחבריהם משקיעים. קואופרטיבים יצרניים רגישים על כן להפסדי מלאי (כפי שניתן היה לראות ב-2006).
חברים בשני סוגי הקואופרטיבים מדגישים את שלב הייצור, כך שנפח הייצור חשוב יותר מאשר השאיפה לרווח מרבי ולייצור יעיל. כתוצאה, אין קידום של היבטי החדשנות והיעילות. במילים אחרות, חברות קנייניות הן יעילות יותר בייצור, למרות שהקואופרטיבים טובים יותר בתיאום החקלאים והמחלבות.
 תת-השקעה על ידי חברים קיימים של הקואופרטיב היא מקור נוסף לחוסר יעילות, שכן היא מונעת מקואופרטיבים לייצר מוצרים באיכות גבוהה. יתרה מכך, הממשלה כיום רוכשת מקואופרטיבים מוצרי חלב כמו אבקת חלב וחמאה; לכן, התועלת לקואופרטיב כתוצאה מייצור אבקת חלב וחמאה היא ברורה. ייצור מוצרים בסיסיים אשר ניתנים לרכישה על ידי הממשלה מקטין את הסיכון לו חשופים הקואופרטיבים. 
ניתן לעקוב אחר התפתחות תעשיית מוצרי החלב של קליפורניה ממקורותיה, תוך התמקדות בארבעת הגורמים המוזכרים לעיל. שינויים במחירי הקרקע הפכו את המעבר לאזורים כפריים לרווחי ביותר, קל וחומר לאור התקנים הסביבתיים המחמירים שחלו באזורים עירוניים. חקלאים מכרו את אדמותיהם והשתמשו בכספים כדי לקנות יותר פרות ויותר קרקע באזורים כפריים. זה בתורו הגביר את כמות החלב המיוצר. העלייה בהיצע החלב הגולמי היתה גדולה מהעלייה בביקוש, והובילה לייצוא של חלב גולמי מקליפורניה (לדוגמא למינסוטה). גורם נוסף אשר הגדיל את ההיצע היה מנגנון התמיכה במחיר, אשר שמר שמחירי החלב הגולמי יהיו מספיק גבוהים. יזמות ממשלתית פיתתה מחלבות לעבור לקליפורניה על ידי הורדת מחיר מינימום. למרות שהורדת מחיר התמיכה הורידה את מחיר החלב הגולמי, היא גם הגדילה באופן משמעותי את כמות החלב הגולמי שנצרך על ידי מחלבות מקומיות והובילה לחסכון בעלויות הובלה. מעניין לציין שהכנסתם לשוק של מוצרים מעובדים יכולה להגביר את גמישות הביקוש למוצרי חלב, ובכך להוביל לגמישות ביקוש שהיא גבוהה מ-1 (כפי שקרה בתעשיות העופות ותרנגולי הודו בשנות הששים והשבעים).
שינויים אלו סייעו לקליפורניה להפוך ליצרנית החלב הגולמי מס' 1 בארה"ב, כאשר חלק גדול מהייצור נספג על ידי ביקושי השוק המקומי. למרות שנעשה ניסיון לייצא אבקת חלב נטול שומן וגבינה, מוצרי חלב מיוצאים אל מחוץ למדינה רק אם קיים היצע מקומי עודף של חלב. אם, מצד שני, קיים מחסור, הייצוא מנותב חזרה כדי לענות על הביקוש המקומי.
תקנים סביבתיים גם הם מהווים גורם חשוב שמשפיע על הטכנולוגיה בהם משתמשים חקלאי החלב. תקנים אלו מנהיגים תשואה עולה לגודל, אשר מחייבת שגודל המשקים יהיה מספיק גדול. תשואה לגודל קיימת בהתייחס לסביבה, שכן הטכנולוגיה שמשמשת כדי למנוע ממשקי חלב להשפיע לרעה על הסביבה כרוכה בעלויות קבועות גבוהות ובעלויות שוליות נמוכות יחסית.
הפרק הבא מתאר את הטכנולוגיה, ופרק 3 דן בשווקי מוצרי חלב לא מקומיים. התפקיד שממלאים מוסדות מתואר בפרק 4. פרק 5 מציע מסגרת קונספטואלית שמטרתה לפתח כלים למדידת הכוח הפוליטי וכוח השוק של קואופרטיבים, וכלים להבחין בין השניים. הערות סיום מובאים בפרק 6.

 

2.  טכנולוגיה וייצור
מוצרים שמיוצרים על ידי תעשיית מוצרי החלב בקליפורניה מיוצרים בדרך כלל בכמויות גדולות, תוך שימוש בכמויות החלב הגולמי הגדולות המופקות על ידי חקלאי קליפורניה. יתרה מזאת, מחלבות חלב בקליפורניה, במיוחד אלו שבבעלותם של קואופרטיבים, מייצרות מספר קטן ביותר של מוצרים. הן מייצרות מוצרים שאינם מתוחכמים ואשר נצרכים על ידי חלק גדול מהאוכלוסייה בקליפורניה וגם מחוצה לה. המוצרים שמיוצרים כוללים גבינת צ'דר, חמאה ואבקת חלב דל שומן.
מתוך 1,937 משקי החלב שפועלים בקליפורניה, עדיין יש לכ-900 מהם פחות מ-600 פרות (מתוך הערכה של Dairy Today שנערכה על בסיס נתוני שיווק חלב). משקים אלה מייצגים 45% ממשקי החלב של המדינה. ואולם, בשנת 2006, הם ייצרו רק 13.5% מסך החלב שייוצר במדינה. בקצה השני של הספקטרום, ישנם כ-750 משקי חלב בקליפורניה אשר מייצרים לפחות מכלית חלב ליום (כ-22.7 טון) והם אחראים לכ-75% מסך החלב שמיוצר במדינה.
ב-2005, היתה קליפורניה יצרנית הגבינה השנייה בגודלה בארה"ב, והחמישית בעולם כולו. זאת ועוד, בשנת 2000, ייצרה קליפורניה כמעט שישית מכלל הגבינה שיוצרה בארה"ב. כ-46% מכל החלב בקליפורניה משמש לייצור גבינה. ב-2003, ייצרה קליפורניה יותר גבינה מסוג "מונטריי ג'ק" (Monterey Jack) מאשר כל מדינה אחרת, עם סה"כ כ-74 אלף טון גבינה. קליפורניה היא גם היצרנית הגדולה ביותר של גבינות בסגנון היספאני, אשר נמנות על סוגי הגבינה שנמצאים בצמיחה המהירה ביותר בקליפורניה. בשנת 2000, יוצרו בקליפורניה 29.5 טון גבינה בסגנון היספאני. קליפורניה גם מייצרת כרבע מכלל גבינת המוצרלה שמיוצרת בארה"ב.
מ 1980 ועד 2000 צריכת חלב לנפש בארה"ב, לא כולל גבינות, קטנה מ 387 ל 343 פאונד חלב סטנדרטי, כשצריכת הגבינות עלתה מ 174 ל 292 פאונד חלב סטנדרד. ייצור גבינות בקליפורניה סיפק יותר משליש מהגידול בצריכת גבינות בארה"ב. הטבלה מסכמת את השינוי דפוסי הצריכה. 
 


גרף  1: צריכת מוצרי חלב בארצות הברית


מוצרי חלב מתוחכמים יותר, כמו מוצרי גבינה ויוגורט יוקרתיים, מיובאים ממדינות אחרות ו/או מחוץ לארה"ב (לדוגמא איטליה). ארגון משקי החלב של קליפורניה (CDFA) מנסה לעודד גיוון ואת ייצורם של מוצרי חלב יוקרתיים, אולם חקלאים ובעלי מחלבות חוששים לעשות את השינויים הדרושים לכך.


2.1  ניתוח
מדוע מתמקדת תעשיית מוצרי החלב של קליפורניה במספר קטן של מוצרי חלב לא מתוחכמים? מדוע אין היא מתרחבת לכלול גם מוצרים מתוחכמים יותר, דהיינו יוגורט ומוצרי גבינה יוקרתיים? האם קליפורניה מייצרת בצורה יעילה? מה עשוי לגרום לשינוי במספר הסוגים והסחורות המיוצרים?
כדי לענות על שאלות אלו, עלינו להבין תחילה מה תהיה המשמעות של גיוון דפוס הייצור בקליפורניה. לו היתה קליפורניה מגוונת את תוצרתה כדי לכלול יוגורטים ומוצרי חלב יוקרתיים, היתה נדרשת השקעה משמעותית. השקעה חדשה מעין זו מוסיפה סיכונים חדשים וכן דורשת השקעת כספים נוספים מצד חברי הקואופרטיבים.


השקעה בייצור של מוצרים חדשים מגדילה את הסיכון
הסיכון שנלווה להשקעה כזו הוא כיום סיכון שחקלאי חלב אינם להוטים לקחת. חקלאים אינם מתלהבים להשקיע במתקנים שמייצרים מוצרים יוקרתיים שכן הם מעדיפים לייצר מוצרים נטולי סיכון, כמו חמאה ואבקת חלב, שמחיריהם בטוחים יותר.
קואופרטיבים, מצד שני, אינם נשפטים על פי רווחיהם; מטרתם אינה להגדיל רווחים ככל הניתן, אלא לשמור על מחיר אחיד וגבוה מספיק ועל יכולת גבוהה ככל האפשר לקנות חלב גולמי מהחקלאים. לכן, אין כל תמריץ לחדש ולהשקיע במבחר חדש, שכן הדבר רק יגביר את חוסר הוודאות ועשוי שלא להתאים למטרות החקלאים, ובפרט לזו של הגדלת כמות החלב הגולמי שמיוצר על ידם.


השקעה דורשת השקעות מצד חברים קיימים
סיבה שניה להעדר ההשקעה במוצרים חדשים, אשר קשורה גם היא למבנה הקואופרטיב, היא שחברים קיימים אינם רוצים לבצע השקעות נוספות בקואופרטיבים שלהם. כספים אלו נדרשים לקואופרטיב כדי להשקיע במחקר ופיתוח של מוצרים חדשים, כמו גם בציוד חדש שנדרש לייצורם של מוצרים חדשים אלו.
סיבה אחת לחוסר נכונותם של חקלאים לבצע את ההשקעות הנדרשות עשויה להיות העובדה שהם כיום כבר מוגבלים כספית. לכן, אם ההשקעה אינה צפויה לייצר זרם של רווחים בטווח הקצר, יתכן שלא יהיו במצב בו יוכלו ליהנות מפרי השקעתם. שוב, הם אינם מוכנים להגדיל את חשיפתם לסיכון.
לסיכום, חקלאים אינם מתלהבים להשקיע במתקנים אשר מייצרים מוצרים יוקרתיים שכן הם מעדיפים לייצר מוצרים נטולי סיכון, כמו חמאה ואבקת חלב, ולהימנע מלקחת סיכונים נוספים גם אם הם עשויים להוביל לרווחים מוגדלים.
שתי פתרונות חלופיים:
1. הנפקה ציבורית וגיוס הון יכולים לפתור את בעיית ההשקעה, למרות שהם עשויים גם לשנות את אופי הקואופרטיבים, וכך להגביר את הסבירות שהם יפרו חוקי הגבלים עסקיים. זאת משום שהקואופרטיבים עשויים שלא לעמוד יותר בקריטריונים לקבלת פטורים אשר מוענקים על ידי הרשות להגבלים עסקיים. בהקשר זה חשוב לציין שלקואופרטיבים יש יתרון יחסי בנושא התיאום, אך, לפחות בארה"ב, הם פחות יעילים מאשר חברות קנייניות. בעיה אפשרית נוספת היא שלקואופרטיבים אין יכולת לגייס הון, כל עוד מעל 50% מהחברה היא בבעלות חבריהם. בסופו של דבר, השאלה היא שאלה של כימות ומדידת המחיר לעומת הרווח.
2. מנגנון חלופי לפתרון כשל השוק, כלומר העדר ההשקעה, היא לסבסד מחקר ופיתוח והשקעות שקשורות לייצור מוצרים חדשים ואיכותיים. הדבר ייצור תמריצים שיעודדו את הקואופרטיבים להקצות יותר משאבים לייצור מוצרים איכותיים. כאן, הבעיה עשויה להיות שוב העדר כספים לתמיכה בתוכנית מסוג זה.

הממשלה, אשר מסבסדת מחקר ופיתוח שמיועדים להרחבת הגיוון או הכנסתם של מוצרים חדשים, יכולה לעזור לתעשיית מוצרי החלב להרחיב את מגוון המוצרים שהיא מייצרת. הצורך בסבסוד מתעורר מעצם העובדה ששחקני השוק אינם מכירים בתועלת, או שאין להם תמריצים מספיק חזקים, כדי לשנות את דפוס הייצור. סיבסוד, מצד שני, יכול ליצור את התמריצים שכה נחוצים. לשם כך, חשוב לציין שסיבסוד מיועד עבור השקעות שמטרתן להוביל למוצרים חדשים והוא אינו ניתן לחברה לעשות בו כרצונה. חלוקת כספים לקואופרטיבים יכולה לגרום לחברות להשקיע בצורה לא יעילה, ולא בהכרח במחקר ופיתוח שמיועדים להגדיל את מספר (או כמות) המוצרים שמיוצרים. 


3.  ייצוא
בשנת 2002, ייצאה קליפורניה מוצרי חלב בשווי 301 מיליון דולר, כ-3% בלבד מכלל תוצרת מוצרי החלב של קליפורניה. טבלה 1 משווה את ערך הייצוא מקליפורניה לזה של מדינות מייצאות מובילות אחרות. מדינות אחרות מייצאות בעיקר חמאה, גבינה ומוצרי חלב אחרים, בעוד קליפורניה מייצאת בעיקר אבקת חלב נטול שומן (NFDM), מי גבינה ולקטוזה. כדי לערוך השוואה, ערכי כל מוצרי החלב שנבדקו הומרו למונחי "שווה-ערך כלל המוצקים", תוך שימוש במקדמי המרה של השירות המחקר הכלכלי של משרד החקלאות של ארה"ב (ERS/USDA). כפי שניתן לראות מטבלה 1, קליפורניה אינה שחקנית מרכזית בשווקים הבינלאומיים בתחום מוצרי החלב. האיחוד האירופי, ניו זילנד ואוסטרליה אחראים יחד לכ- 70% מהיצוא העולמי. האיחוד האירופי, עם היצוא המסובסד שנהוג בו, הוא שחקן מרכזי גם בשווקים רבים אחרים. בהקשר זה, כפי שהוזכר בדו"ח מקינזי (McKinsey, 2006), עשוי סבב השיחות הנוכחי של ארגון הסחר (Doha round) להוות נקודת מפנה חשובה (בהנחה שהסבב יוריד את המכסים על תוצרים חקלאיים), שכן ייצור מוצרי החלב של קליפורניה יהפוך לתחרותי יותר, בהשוואה לייצור האירופי.
מקסיקו, סין, יפן וקוריאה הם השווקים הזרים העיקריים עבור מוצרי החלב שמיוצאים מקליפורניה. מקסיקו קונה כמעט רק אבקת חלב נטול שומן, בעוד שהיצוא לשלושת שווקי המזרח הרחוק האחרים מורכב בעיקר ממי גבינה ולקטוזה. כ-11% מכל מוצרי החלב שמיובאים על ידי מקסיקו וכ-8% מכל מוצרי החלב שמיובאים על ידי יפן מקורם בקליפורניה.

 

טבלה 1: חלקה של קליפורניה בשוק ייצוא מוצרי החלב העולמי, 2002

 

3.1    ניתוח
שני מכשולים עיקריים מונעים את צמיחת יצוא מוצרי החלב מקליפורניה:
1. הראשון קשור לבעיית ההשקעה שנדונה בפרק הקודם.  כדי שיצרני קליפורניה יצליחו לבסס לעצמם נתחים משמעותיים בשווקים זרים, עליהם לבצע השקעות חדשות בתשתיות ובשיווק, השקעות חדשות אשר, מסיבות דומות לאלו שהוזכרו בסעיף 2.1, חקלאים וקואופרטיבים אינם מוכנים לעשות. במילים אחרות, מאחר שקואופרטיבים תלויים בהונם של החקלאים, הם לא יגוונו את הייצור עבור שווקי חוץ. יתרה מזאת, בהינתן שקואופרטיבים, אשר מייצרים מעל 80% מהחלב הגולמי בקליפורניה, מתמקדים בנפח ולא בהפקת רווחים מרביים, התועלת הפוטנציאלית מגיוון הסיכון, שוב, פחות ברורה להם. על הסיוע הממשלתי להיות מכוון לעידוד מחקר שמיועד להשגת מידע ולסיוע בתיאום הפעילות בשווקים זרים. שניהם צריכים להיות זמינים וגלויים.
2. המכשול השני קשור לשוק מוצרי החלב בקליפורניה, ובפרט לכוח השוק של רשתות השיווק. מאחר שרשתות השיווק דורשות כמות גדולה וקבועה של מוצרי חלב, קואופרטיבים מקומיים מעדיפים לשמור על אספקה קבועה של מוצרי חלב שנמכרים לרשתות השיווק המקומיות ולהתייחס לייצוא כתלוי-עודפים. הסיבה לחוסר הוודאות באספקת חלב גולמי נובע מכך שנפח החלב הגולמי שמיוצר משתנה במהלך השנה, ומגיע לשפל לקראת סוף הקיץ. במילים אחרות, קואופרטיבים מעדיפים לייצא רק אם קיים היצע עודף; אחרת, הם מעדיפים למכור בשוק המקומי. יש לציין שהתבססותן של חברות מקומיות בשוק המקומי יכולה לסייע להן רבות בחדירה מוצלחת לשווקים זרים, כפי שנצפה בישראל בשנות הששים והשבעים (הצלחה שהיתה מלווה במשבר שיווק רציני בשנות הששים). דפוס דומה ניתן לראות כיום במגזר מוצרי החלב הישראלי, בו ביססה תנובה (אשר משווקת וצורכת מעל 80% מהחלב הגולמי המיוצר בישראל) עמדה חזקה מאוד בשוק המקומי. עמדתה החזקה בישראל, אשר הביאה ליצירת הון פיננסי ולמוניטין מבוסס, עזרה לה לחדור לשווקים זרים, במיוחד לשווקי מזרח אירופה.
העדר השקעה וכוחן של חברות קמעוניות מקומיות מונעים חדירה משמעותית יותר לשווקים זרים. בהקשר זה, נראה ששימור כוח המיקוח של הקואופרטיבים הוא ערוץ חשוב, לפחות בהתייחס לנקודה השנייה שקשורה לחברות הקמעוניות. תוכניות אפשריות להגברת השקעות שמיועדות להגדלת הגיוון עבור שווקים חדשים פועלות לפי התפיסה שמתוארת בסעיף 2.1, לפיה או שהקואופרטיבים יוצאים בהנפקה ציבורית או שהגוף המווסת מסבסד השקעה שמיועדת להגברת החדירה לתוך שווקים זרים. העדר ההשקעה מיוחסת, לפחות באופן חלקי, להעדר קשר ישיר בין ההחזר לסיכון.

 

 

4.  מוסדות ענף החלב


4.1  קואופרטיבים בקליפורניה 
לקואופרטיבים עבר ארוך ומכובד בהיסטוריה של החקלאות האמריקאית. בעוד ששורשיהם נמצאים בצפון אירופה, הפכו הקואופרטיבים לחלק חשוב במארג הכלכלי של ארה"ב והם משקפים את התהליך הדמוקרטי שלה.
קודם להיווצרות הקואופרטיבים, היה בידי חקלאי אמריקה כוח מיקוח מועט מאוד מול חברות קנייניות אשר עיבדו מוצרים חקלאיים גולמיים או סיפקו תשומות הכרחיות. למרות מספרם הגדול, הרגישו החקלאים מקופחים יחסית לבעלי המחלבות. כתוצאה מאי-שוויון זה בשוק, הוקמו הקואופרטיבים כדי לייצג את צורכיהם של חקלאים קטנים רבים ולהציע כוח נגדי בשוק.
חוק קאפר-ולסטיד (Capper-Volstead Act) משנת 1922, אשר נקרא לעיתים קרובות ה"מגנה קרטא" של הקואופרטיבים, הבהיר את חוקי ההגבלים העסקיים ביחס לקואופרטיבים חקלאיים. לפי חוק זה, "אנשים העוסקים בייצור של מוצרים חקלאיים ... יכולים לפעול יחד בהתאחדויות, מאוגדות או לא, עם או בלי הון מניות, לביצוע משותף של עיבוד, הכנה לשוק, שינוע ושיווק במסגרת הסחר בין מדינות וסחר החוץ של מוצריהם של אנשים אלו."
חלק 1 של חוק קאפר-וולסטיד למעשה פוטר את הקואופרטיבים החקלאיים מתביעות משפטיות בתחום ההגבלים העסקיים. ואולם, קואופרטיבים חקלאיים נדרשים לפעול למען תועלתם ההדדית של חבריהם ולקיים את הדרישות שלהלן:
• לאף חבר בהתאחדות אין יותר מקול אחד, ללא קשר לכמות המניות או להון החברות שעשוי להיות לו בהתאחדות.
• ההתאחדות אינה משלמת דיבידנדים גבוהים מ-8% בשנה על מניות או על הון חברות.
• ההתאחדות לא תסחור במוצרים של לא-חברים בכמות שערכה גבוה מערך המוצרים שמטופלים על ידי חבריה שלה.
חלק 2 של החוק דורש שמשרד החקלאות של ארה"ב יפקח על כל הקואופרטיבים כדי להבטיח שאף קואופרטיב לא יהווה מונופול או יגביל את הסחר במידה כזו שמחירו של מוצר חקלאי כלשהו יעלה שלא לצורך. חלק זה של החוק העביר למעשה את סמכות הפיקוח על הקואופרטיבים ממשרד המשפטים וועדת הסחר הפדרלית לידי משרד החקלאות. ואולם, פעולות של קואופרטיבים שהן בגדר התנהגות מונופוליסטית, עדיין חשופות לתגובה מצד משרד המשפטים.
לקואופרטיבים בתחום מוצרי החלב יש יתרונות מסוימים על פני חברות קנייניות. חלק מיתרונות אלו נובעים מפטור חלקי מחוקי הגבלים עסקיים אשר מאפשר לקואופרטיבים לנהל מו"מ קיבוצי וכך מעניק להם את כוח השוק להעלות את מחיר החלב לרפתן. בנוסף, יצירת פקודות שיווק החלב הפדרליות עזרה מאוד לקואופרטיבים במאמצי המו"מ והשיווק שלהם. לקואופרטיבים יש זכויות הצבעה קבוצתית אשר מספקות להם מספר גדול של קולות שמאפשר להם ניסוח, תיקון או ביטול של פקודות פדרליות. כמו כן, כיוון שלפי הפקודות הפדרליות קואופרטיב נחשב ליצרן בודד, הוא יכול לשלם לחבריו מחירי חלב שהם נמוכים מהמחירים המינימליים שמוגדרים בפקודה הפדרלית (כפי שעשתה קליפורניה על מנת למשוך מחלבות להקים מפעלים מקומיים). אולם קואופרטיבים עדיין חייבים לשלם מחירי חלב תחרותיים אם ברצונם לשמור על חבריהם.
חלק 1 של חוק קאפר-וולסטיד אישר לקואופרטיבי שיווק להקים סוכנויות שיווק משותפות, אשר נקראות גם "פדרציות של קואופרטיבים". קואופרטיבי חלב השתמשו בפטור שמעניק חלק 1 של החוק על מנת לנהל מו"מ קיבוצי ולגבות מהמחלבות מחירי חלב שהם גבוהים ממחירי המינימום לסוג חלב מהקבוצה הראשונה. במקרים מסוימים, יצרו קואופרטיבי חלב באופן רשמי סוכנויות שיווק משותפות לניהול מו"מ על מחירי חלב בשווקים מקומיים, למרות שהחוק אינו דורש מקואופרטיבים להקים סוכנויות שיווק משותפות כדי לנהל מו"מ שיתופי על מחירי חלב גבוהים יותר. עליהם רק ליצור סוכנויות למו"מ אשר מורכבות מחברים שהם קואופרטיבים בעצמם. לקואופרטיבים יש גם זכויות מיוחדות מתוקף פקודות פדרליות, שאין לחברות קנייניות.
קואופרטיבי חלב, שנמצאים בבעלות ובניהול יצרני חלב, ממשיכים להיות כלי דומיננטי לשיווק חלב מהפרה לצרכן. בעוד שמספר קואופרטיבי החלב ירד בארבעים השנים האחרונות (במיוחד כתוצאה ממיזוגים ביניהם), אחוז החלב שמשווק בקליפורניה על ידי קואופרטיב חלב עלה ל-80% על פני אותה תקופה. טבלה 2 מציגה את קואופרטיבי החלב השונים, נכון לסוף 2006. 

 

טבלה 2: קואופרטיבים בקליפורניה


עשרים אחוז מהחלב הגולמי בקליפורניה מיוצר על ידי חקלאים שאינם חברים בקואופרטיבים. מובן מאליו שחקלאים שאינם חברים אינם משקיעים בקואופרטיב. יתכן שחקלאים אלו אינם מעונינים לבצע את ההשקעה הנדרשת או שאין להם הכספים הדרושים לכך. חלק גדול מהלא-חברים הם חקלאים יחסית עניים. חקלאים עשויים גם להעדיף שלא להצטרף לקואופרטיב מכיוון שהם מוכרים ישירות ליצרני גבינה גדולים, ומעדיפים לחתום על חוזה ישירות עם יצרני הקצה במקום לעבוד דרך קואופרטיב (וכך להימנע מתשלום אגרה לקואופרטיב).
בקליפורניה, קואופרטיבים מנתבים את רוב החלב הגולמי שלהם למחלבות; רק חלק קטן ממנו משמש את הקואופרטיבים עצמם לייצור מוצרי חלב. במילים אחרות, חלב נמכר לחברות קנייניות כמו Dean Food Ltd., אשר מייצרות את מוצרי החלב. קואופרטיבים בדרך כלל אינם משלבים תהליכי ייצור ושיווק באופן אנכי. יוצא מכלל זה הוא ה-Humboldt Creamery Association, אשר משתמשת בכ-90% מחלב חבריה כדי לייצר מוצרי חלב לצריכה.
שני סוגי קואופרטיבים שולטים בשוק מוצרי החלב בקליפורניה: קואופרטיבים מיקוחיים (bargaining) וקואופרטיבים יצרניים (manufacturing).
קואופרטיבים מיקוחיים: קואופרטיבים מיקוחיים אינם משקיעים במתקני ייצור; הם רק משנעים את החלב מהיצרן למחלבות. קואופרטיבים מיקוחיים מחלקים לחבריהם את הרווחים הנקיים שלהם. בקליפורניה קיימים רק שני קואופרטיבים מיקוחיים, והם מפיצים רק 3%-2 מהחלב הגולמי שמיוצר בקליפורניה. האתגר הגדול ביותר שעומד בפני הקואופרטיבים המיקוחיים הוא לשווק את החלב הגולמי של החקלאים, שכן אין ביכולתם לאחסנו (שכן אין ברשותם מתקני עיבוד).
קואופרטיבים יצרניים: קואופרטיבים אלו משקיעים במתקני ייצור, וגודלם ויכולתם לקנות חלב גולמי תלויים בכמות ההון שמושקע על ידי חברי קואופרטיבים. חבר משקיע בקואופרטיב על ידי הקצאת סכום כסף קבוע לכל יחידת חלב שמיוצרת. קואופרטיבים מסוג זה מגלגלים הון עצמי ומחזירים את ההשקעה לחבריהם בתוך מספר שנים. קואופרטיבים יצרניים רגישים להפסדי מלאי, שכן הם שומרים על מלאים, כמו לדוגמא אבקת חלב נטול שומן (מקרה כזה התרחש ב-2006).
בקליפורניה פועלים ארבעה קואופרטיבים יצרניים. הגדול מביניהם, אשר דורג במקום ראשון בכל ארה"ב, הוא Dairy Farmers of America. ב-2004, מכירות החלב של הקואופרטיב הסתכמו ב-8,500 מיליון דולר, ונפח החלב שיוצר על ידי חבריו היה 18 מיליארד טון. ב-Dairy Farmers of America חברים 13,445 משקים. קואופרטיב זה מעבד 42% מהחלב הגולמי של חבריו ומייצר חמאה ואבקת חלב דל שומן. רוב החלב הגולמי שלא משמש לייצור חמאה ואבקת חלב נמכר למחלבות קנייניות אשר מייצרות גבינה (הקואופרטיב קיבל החלטה אסטרטגית לא להתחרות עם לקוחותיו יצרני הגבינה). לקוחותיו הגדולים ביותר של Dairy Farmers כוללים גם את Hillmark ואת Leprino. קואופרטיב חלב גדול אחר שפועל בקליפורניה הוא Land O'Lakes אשר מדורג במקום השלישי בארה"ב. נפח החלב של חבריו הוא כ-6 מיליארד טון בשנה והוא מונה 3,889 משקים חברים ברחבי ארה"ב. בשנת 2004, הגיעו מכירות מוצרי החלב של הקואופרטיב   ל-3,957 מיליון דולר. שלא כמו Dairy Farmers of America, קואופרטיב זה מייצר גבינה ופעילותו זו קשורה לשיתוף הפעולה שנוצר בין הקואופרטיב לבין חברת Kraft.


4.1.2  ניתוח
חברי שני סוגי הקואופרטיבים מדגישים את שלב הייצור, כך שנפח הייצור חשוב יותר מאשר השאיפה לרווח מרבי ולייצור יעיל. כתוצאה, אין קידום של היבטי החדשנות היעילות. במילים אחרות, חברות קנייניות הן יעילות יותר, למרות שקואופרטיבים טובים יותר בתיאום החקלאים והמחלבות. (בהקשר זה,  מחקר שבוצע על ענף הרפת בדרום קליפורניה, מראה כיצד משתני מדיניות (מיסים וסטנדרטים) משפיעים על גודל התפוקה ויעילות הענף. עבודות אלו הראו כי ישנה תחלופה בין יעילות ותפוקה, ומכאן הקטנת היעילות יכולה לבוא עם גידול התפוקה. יתכן ויש לכך השלכות על תמחור הקואופרטיב וההשפעה שלו על סך התפוקה ומכאן על רווחת הצרכן. בחינת הרגולציה והשלכותיה על ענף החלב בארה"ב נעשתה על ידי )
הסיבה לכך עשויה להיות קשורה למבנה החברתי ההומוגני של חקלאי קליפורניה, אשר מורכב מחקלאים הולנדיים או פורטוגזים ומתאפיין בהגירה קבוצתית וייצור "קהילתי". אלו עוזרים לחקלאים לתאם טוב יותר את פעילותם והופכים את הקואופרטיבים למנגנון תיאום יעיל.
קואופרטיבים גם מקטינים את הסיכון הכרוך ביזמות, שכן הקואופרטיב ממזער את הסיכון ומונע את התנודות הגבוהות בכמות החלב הגולמי שנרכש מהחקלאים. במילים אחרות, שיתוף פעולה מקטין סיכונים. חברות קנייניות, מצד שני, הן בדרך כלל יעילות יותר ומשקיעות יותר בחידושים, וזאת בניגוד לקואופרטיבים.
שני תמריצים מנוגדים ניצבים בפני מנכ"לים של קואופרטיבים. מצד אחד, הם מקבלים שכר על בסיס רווחים, ומצד שני, החקלאים, עליהם מבוסס הקואופרטיב, מעונינים לקבל מחיר גבוה ככל האפשר עבור החלב הגולמי שלהם. במילים אחרות, כתוצאה מהקונפליקט של הקואופרטיב בין הצורך לייצר ביעילות לבין הצורך לחלק את רווחיו בין חבריו בצורה שווה, עלולה להתעורר בעיית יעילות. מצד אחד, הקואופרטיבים רוצים למזער את עלות החלב הגולמי, ומצד שני, הם רוצים לשלם לחקלאים מחיר גבוה ככל האפשר.
 תת-השקעה מצד חברים קיימים של הקואופרטיב היא מקור נוסף לחוסר יעילות, שכן היא מונעת מקואופרטיבים לייצר מוצרים איכותיים. יתרה מזאת, הממשלה קונה כיום מוצרי חלב מסוימים מקואופרטיבים, כמו לדוגמא אבקת חלב וחמאה, והתועלת לקואופרטיב כתוצאה מייצור אבקת חלב וחמאה היא ברורה. ייצור מוצרים בסיסיים שניתנים לרכישה על ידי הממשלה מקטין את הסיכון לו חשופים הקואופרטיבים. כל עוד הקואופרטיבים אינם מייצרים חלב נוזלי או מוצרים מיוחדים, אין כל סיכון, שכן המחירים נקבעים על ידי הממשלה.


4.2  פקודת שיווק החלב של קליפורניה
כפי שהוזכר במבוא, מקורה של פקודת שיווק החלב של קליפורניה היא במיתון הגדול של שנות השלושים. פקודה זו היא ללא ספק פקודת שיווק החלב הותיקה והמקיפה ביותר בכל מדינות ארה"ב במונחים של חלב. הבסיס לפקודה זו הוא חוק יאנג (Young Act), אשר נוסח ביוני 1935 כדי לבסס מחירי יצרנים מינימליים.
 הפקודה בקליפורניה, כמו בפקודות שיווק חלב פדרליות, משתמשת בשיטה של תמחור ואיחוד על פי סוגים (Boynton, 1992). בקליפורניה חמישה סוגי חלב: חלב סוג 1 מיועד למוצרים נוזליים, יוגורט (במדינה), חלב מעוקר או עמיד (UHT) (במדינה) וחלב דל לקטוזה. חלב סוג 2 הוא חלב שמיועד לשמנת נוזלית, שמנת חמוצה, גבינת קוטג', ריוויון, שמנת מעוקרת, יוגורט (מחוץ למדינה) וחלב עמיד (UHT) (מחוץ למדינה). חלב סוג 3 כולל את כל המוצרים הקפואים כגון גלידה ויוגורט קפוא. סוג 4א הוא חלב שמיועד לחמאה ולאבקת חלב. ולבסוף, סוג 4ב כולל חלב שמשמש לייצור גבינות שאינן גבינת קוטג'. קבוצות מחיר אלה גם קובעות את מחירי הרכיבים המינימליים עבור שומן חלב ומוצקי חלב שאינם שומן. נוסחאות תמחור החלב ומוצריו מוצגות בנספח 6.1.
 המחיר של סוג 1 נקבע על ידי נוסחה שמושפעת על ידי שלושה גורמים: עלות ייצור החלב, מחירי סחורות כאינדיקציה לעודף החלב, ורווחים שבועיים ממוצעים בפועל של עובדי ייצור, אשר משקפים את יכולתם של הצרכנים לשלם עבור חלב. מחירי מינימום עבור סוגי 4א ו-4ב מבוססים על נוסחאות אשר משקפות שווקים לאומיים של מוצרים מעובדים (חמאה, אבקת חלב נטול שומן וגבינה), ואילו מחירי סוגים 2 ו-3 נקבעים על ידי שימוש בדיפרנציאלים אשר מוספים למחיר של סוג 4א.
 לפי שיטת האיחוד הכלל-שווקית הנהוגה בקליפורניה היצרנים מקבלים תשלום על בסיס כמויות שומן החלב ומוצקי החלב שאינם שומן אשר משווקים בפועל. ואולם, שלא כמו הפקודות הפדרליות, הפקודה בקליפורניה משתמשת בשיטה של "מכסה בסיסית סגורה," אשר משמעותה שתמהיל המחירים שמקבל יצרן תלוי במכסה שלו ובשיווק בכלל. בהקשר זה מעניין לציין שממשלת ארה"ב לא יישמה את תוכנית התמיכה במחירים בחמש השנים האחרונות. הביקוש העולמי לחלב הוא יציב.
 פקודת השיווק של קליפורניה קשורה למערכת שיווק החלב הפדרלית בשני היבטים. ראשית, שווקים לאומיים עבור מוצרי ייצור משפעים על מחירי סוג 4. כך, ככל שמחירי התמיכה בחלב גבוהים יותר, מחירי סוג 4 בקליפורניה יהיו גבוהים יותר. כמו כן, קואופרטיבי חלב יכולים למכור עודפי חמאה, אבקת חלב נטול שומן וגבינה ל-Commodity Credit Corporation (CCC) בהתאם לתוכנית הפדרלית לתמיכה במחירים.


4.3 מוסדות ממשלתיים
ה- CDFA (California Department of Food and Agriculture), מחלקת המזון והחקלאות של קליפורניה, משרתת את המושל ואת המחוקק באספקה תקינה של מזון איכותי וטרי, בסביבה תקינה ובשוק הוגן לכל התושבים. בנוסף הרשות אחראית על מניעת מחלות ומזיקים, קידום מוצרי מזון וחקלאות בקליפורניה עצמה ומחוצה לה ותמיכה חקלאית בצורכי התעשייה ההולכים ומתפתחים.
מחירי החלב בקליפורניה נמצאים תחת רגולציה מאז 1930. הממשל הפדרלי, דרך ה- USDA, מבצע רגולציה על המחיר של כ- 70% מהחלב ברמת GRADE A. קליפורניה מהווה את אזור הייצור העיקרי של חלב שלא נמצא תחת סמכותו השיפוטית של הממשל הפדרלי. ה- CDFA שמר על התקנים והחוקים של הייצור המקומי של החלב מאז שעבר חוק יונג ב- 1935.
כדי לקדם את היציבות בשוק החלב, הממשל הפדרלי וכמה מדינות יזמו תוכניות שיווק לחלב. התוכניות קובעות מחירי מינימום, בהתבסס על הניצול הסופי, שהיצרנים יצטרכו לשלם עבור חלב ברמת שיווק (Grade A milk) שמתקבל מהחקלאים. המחירים תקפים לאזורי שיווק חלב ולאו דווקא למדינות ממש (מה שנקרא "אזורי שיווק").
קליפורניה היא האזור הבולט ביותר שאיננו חלק מהחוק הפדרלי לשיווק חלב ושבו תקפה תוכנית נפרדת לשיווק חלב. כיום, שני אזורי שיווק כלולים בתוכנית לשיווק החלב בקליפורניה: צפון קליפורניה ודרום קליפורניה. בכל אזור יש תוכנית נפרדת אך זהה במהותה לייצוב ושיווק משק החלב. כל תוכנית מספקת נוסחאות לתמחור חמשת קבוצות החלב תחת חסות ה- CDFA (מה שמקביל לארבעת קבוצות החלב בארה"ב, שם class II כולל גם את class 2 וגם את class 3). בקליפורניה, כל חמשת הקבוצות מתומחרות על ידי תמחור של רכיבים. כל מחירי הקבוצות (גם בקליפורניה וגם בארה"ב ככלל) תלויים במיקום המפעל אליו החלב מיועד ולא במיקום החוות שמפיקות את החלב הגולמי.
שתי המערכות הרגולטיביות (זו בקליפורניה והפדרלית) משתמשות במחירי שוק מסחריים לחמאה, NFDM, גבינת צ'דר, ומי חלב (מי גבינה( יבשים (dry whey). מחירי הסחורות האלה מחושבים לפי התפוקות שלהם ולפי עלויות ייצור המוצרים (שנקבעים דרך שימועים ציבוריים). המחירים שיצרנים צריכים לשלם (בקליפורניה וכאלה הנתונים תחת החוקים הפדרליים) נקבעים לפי הערכה של המחירים של מוצרי החלב הסופיים שנמכרים בסיטונאות בשוק, שמתעדכנים כדרך קבע על פי תנאי השוק.


 המערכת הרגולטיבית בקליפורניה מורכבת ממספר יחידות:
California Milk Pooling Branch:
גוף זה אחראי על פרסום ה- Pooling Plan של קליפורניה לשיווק חלב ועובד בצמוד ל- Dairy Marketing Brach על מנת לקדם ולעודד את הייצור החכם ואת השיווק של החלב. מתוך ההכנסות המתקבלות מהיצרנים שרוכשים את החלב (הגולמי), ודרך החלוקה-בחזרה של הפדיון המצרפי הזה בין החקלאים, מושג שוויון הדרגתי של מחירי מוצרים גולמיים. זה עוזר להבטיח שהחקלאים בתחום החלב מקבלים מחיר הוגן עבור התוצרים שלהם, שתנאי השוק מספקים ושמתקיימת יציבות בקרב 2200 החקלאים שמייצרים חלב בקליפורניה. גוף זה גם אחראי על הנפקת חוזים בין החקלאים (ה- producers) לבין היצרנים של מוצרי הקצה (ה- processors). ה-Milk Pooling Brach מחולק לשלוש יחידות עיקריות:
1. The Operations Unit
2. The Pooling Audit Unit
3. The Producer Payment Unit
היחידה הראשונה אחראית על חישוב והכרזה על ה- pool prices בכל חודש בהתבסס על קבלות על מוצרי חלב ודוחות שימוש שמוגשים על ידי מעבדי חלב ומחירי מינימום מסווגים שמוסר ה- Dairy Marketing Branch. היחידה הזו גם מתעדת מכסות של העברות בין מעבדי חלב (dairy producers), מקצה מספרי producer ו- handler לישויות חדשות, שולחת הצהרות processor ו- producer בכל חודש, אוספת תשלומי השוואה והערכת תוכניות מ- processor-ים. היחידה עובדת יחד עם כלכלנים וחוקרים ב- Dairy Marketing Branch על חקירה כלכלית של שינויים מוצעים ב- Pooling Plan ותוכניות ייצוב ושיווק לחלב.
היחידה השנייה אחראית על דיווח נכון של קבלות חלב ועל השימוש של dairy handlers בכל חודש דרך חינוך והכשרה באמצעות מעבר מתמיד על הרשומות שלהם. היחידה מסייעת בידי היחידה השלישית בהכשרה ובפיקוח על תשלומים של processors ו- producers. כדי שלא לחזור על עבודה שנעשתה, היחידה הזו נכנסה להסכם קואופרטיבי עם ה- USDA כדי להבטיח דיווח אמיתי ותשלום מתאים עבור הערכות לקידומים ברמה לאומית ותוכניות חינוך.היחידה אחראית גם על סיווג מתאים של מוצרי חלב חדשים ונוסחאות למוצרי חלב שמציגים המעבדים (ה- processors).
היחידה השלישית אחראית על כך שכל המעבדים (ה- producer) מקבלים את כספם כראוי וכנדרש על ידי milk handlers שאליהם נשלח החלב. יחידה זו עובדת עם היחידה הראשונה גם ב- Milk Pooling וגם ב- Dairy Marketing Branch על מנת להנפיק רישיונות למעבדי מזון (processors) וכשנדרש להבטיח שהקשר של המעבדים עם המשרד תקין. היחידה מנהלת ביקורות שוטפות לתשלומים לחקלאים מול הקואופרטיבים והיצרנים של מוצרי הקצה, מנהלת את ה- Milk Producers Security Trust Fund (MPSTF) ומספקת שירותי הדרכה ופיקוח על מועצת המנהלים שלה- MPSTF. הקרן נועדה לתמוך בחקלאים (producers) במידה ותהיה בעיה בתשלומים של היצרנים (processors). היחידה מסייעת גם ליחידה הראשונה באיסוף של תשלומים מאחרים של Pool Equalization ו- Program Assessments מיצרני חלב (processors).
קרן הביטחון של היצרנים של מוצרי החלב (The Milk Producers Security Trust Fund) הוקמה על פי חוק מדינתי מ- 1987 לצורך הגנה על היצרנים מפני handler payment default. החוק מיושם על ידי ועדה בת 7 חברים שהם נציגי התעשייה שנבחרים על ידי המזכיר. הקרן מכילה כמות מספיקה של כסף על מנת לכסות 110% מרכישות החלב לחודש אחד על ידי ה- milk handler בעל ההתחייבות הגדולה ביותר לתשלום חודשי ליצרן (כיום בקרן כ- 19 מיליון דולר). אולם, יש דרישות זכאות שמגדירות איזה handler ואיזה חלב מכוסים על ידי הקרן (למשל, החלב חייב להיות מיוצר ומעובד בקליפורניה, ל- handler חייב להיות רישיון בתוקף ו- bond, אסור שליצרן (producer) יהיה אינטרס מתוך בעלות בפועלו של ה- handler.


The Dairy Marketing Branch:
ענף שיווק החלב (The Dairy Marketing Branch – DMB), בעבודתו עם ה- Milk Pooling Branch, מקדם, משגיח ומטפח ייצור ושיווק תקינים של חלב שמשקפים את תנאי השוק על ידי פתרון של סוגיות מדיניות חשובות. הענף מגדיר את תוכניות השיווק והייצוב לשוק החלב בצפון קליפורניה ובדרום קליפורניה. הוא מחולק ל- 5 יחידות, כאשר כל אחת אחראית על אספקט אחר שתורם להגדרת התוכניות הללו. 5 היחידות הן: עלות העיבוד (Cost of Production), עלות ייצור (Manufacturing Cost), אכיפה (Enforcement), סטטיסטיקה (Statistics) וכלכלה (Economics).
יחידת עלות העיבוד סוקרת כ- 275 מחלבות על מנת להסיק את העלות של כל קטגוריה אינדיבידואלית הקשורה בייצור מוצרי חלב. הסקירה מקיפה את חמשת אזורי הייצור העיקריים במדינה:  Del Norte-Humboldt, North Bay, North Valley, South Valley,  ו-  Southern California.
יחידת עלות הייצור אוספת ומסכמת את המידע לגבי העלויות של מפעלי הייצור השונים למוצרי חלב. המידע משמש לקביעת פרמטרים שונים הנוגעים לעלויות ייצור ופדיון מייצור ושמשמשים לאחר מכן בנוסחאות לתמחור חלב.
יחידת האכיפה אחראית על אכיפת החוקים הקשורים לשיווק ומסחר בחלב ומוצרי חלב. החוקים בתחום המזון והחקלאות מתארים את תהליכי העבודה והצדדים המעורבים, הכוללים יצרנים, מפיצים, מעבדים, לקוחות וברוקרים. החוקים נועדו לשמר את תנאי השוק היציבים ולמנוע טקטיקות שעלולות להוביל לשינויי מחירים בלתי רצויים. הם גם מונעים היווצרות של מונופולים בסקטור הקמעונאי ובסקטור ה- wholesale, בהם חוסר פיקוח עלול להוביל להתנהגות מפלה ותמחור לא הוגן שמטרתם לכפות על מתחרים לצאת מהשוק.
יחידת הסטטיסטיקה אוספת ומרכזת מידע על הייצור והצריכה של מוצרי חלב בקליפורניה. המידע מסופק ברמה חודשית על ידי יצרני המוצרים (milk processors) וה- handler-ים במדינה. המידע מנותח ומשמש לקביעת מחירי מינימום לחוות. חלק מהמידע מסוכם ומפורסם בפרסומים זמינים לציבור.
יחידת הכלכלה עובדת בצמוד ליחידת עלות העיבוד, יחידת עלות הייצור ויחידת הסטטיסטיקה ומשתמשת בהרבה ממקורות המידע שמשמשים לפיתוח של דוחות וניתוחים. היחידה אחראית על קביעת מחירי החווה המינימליים החודשיים שמתפרסמים ב- price letter. בנוסף, היחידה עוסקת גם במחקר ומפרסמת ענייני מדיניות ואלטרנטיבות. במהלך השימועים הציבוריים לתיקונים בתוכניות הייצוב לחלב, עובדים מיחידת הכלכלה בד"כ יושבים בפאנל ומקבלים עדויות מעדים.


The Milk and Dairy Food Safety Branch:
ענף הבטיחות של החלב ומוצריו (The Milk and Dairy Food Safety Brach - MDFSB) מוודא שחלב, מוצרי חלב, ומוצרים הדומים למוצרי חלב הם בטוחים ובריאים, שהם עומדים בחוקים ובתקנים המדינתיים (על פי דרישות מיקרוביולוגיות ומבניות) ושמציבים עליהם תוויות כנדרש. בין השאר, הדבר נעשה על ידי ביקורות בחוות ובמפעלים, לקיחת דגימות של חלב ומוצריו, פיקוח על דיוק המבחנים לפיהם נקבע המחיר הבסיסי לחלב.
 הענף מספק הכשרה ופיקוח לשירותי הביקורת לחלב המאושרים ברמה המקומית ליצירת אחידה ברמה בין-מדינתית. בנוסף, הוא מבצע הערכה של חוות, מפעלים ומעבדות עבור ה- Food and Drug Administration למוצרי חלב במסחר בין-מדינתי, ומספק שירותי מדרוג עבור משרד החקלאות האמריקאי.
 במסגרת יחידת MDFSB ישנה יחידת הרישיונות שאחראית על הנפקת אישורים הקשורים בייצור חלב ועיבודו. זה כולל את כל החקלאים בתחום החלב והיצרנים בקליפורניה שמייצרים מוצרי חלב או מוצרים דמויי מוצרי חלב.


4.4 מבנה תשתית ההתאחדות (association) התומכת בתעשיית החלב בקליפורניה
התאחדויות מספקות את המכניזם שמעודד פרטים או חברות עם אינטרסים דומים לתקשר ביניהם ולעבוד יחד למען מטרות משותפות. התאחדויות מסוימות הן לגמרי וולונטריות, בעוד הממשל הפדראלי יכול לתת מנדט לקיומן של אחרות. בנוסף, התאחדויות מסוימות בהם החברים מאחדים כוחות למען משימה משותפת יכולות ליצור התאחדויות נוספות וקרנות למיניהן. יש התאחדויות בהן נדרש להירשם כחברים ויש אחרות שמתפקדות רק עם מועצת מנהלים. עבודה זו תתמקד רק בהתאחדויות הקיימות בקליפורניה.
ב- 2001, קליפורניה ייצרה בערך 14.5 מיליון טונות של חלב, שהן 19% מהחלב בארה"ב. רק כשש מדינות מייצרות יותר חלב מקליפורניה. מעבר לזה, יש מעט מאוד עונתיות כך שמפעלים פועלים בתפוקה גבוהה לאורך כל השנה. עם יותר מ- 33 מיליון אנשים, לקליפורניה יש שוק משמעותי לחלב הטרי ולמוצריו. בעוד שהשוק לחלב עצמו מראה צמיחה, הצמיחה המשמעותית ביותר ניכרת בשוק מוצרי החלב. קליפורניה מייצרת כחצי מכמות אבקת החלב דל השומן (skim milk powder) בארה"ב. מוצר זה, יחד עם החלב המרוכז, מבוקשים בכל רחבי ארה"ב כמרכיבי מזון (לרוב מרכיבים במוצרי חלב אחרים עמו גבינה וגלידה). גבינות, ובעיקר מוצרי הקומודיטי כמו צ'דר ומוצרלה, גם הן משווקות בצורה משמעותית מחוץ לגבולות המדינה. ארה"ב נעשתה תלויה בקליפורניה ובמדינות מערביות אחרות לאספקה של מוצרי חלב למיניהם. כתוצאה מהאחריות הכבדה ומהייצור היומיומי המתמיד, יש מעט מאוד מקום לטעויות. שמירה על היעילות הגבוהה בתעשיית החלב הכוללת 2200 פעילויות יצרניות שמספקות יותר מ- 14.5 מיליון טונות של חלב בשנה למפעלי ייצור קטנים וגדולים מחייבת תשתית חזקה של התאחדויות המתופעלות על ידי מקצוענים. בנוסף, חברות הממוקמות במדינות ואף בארצות אחרות שולטות ברבים ממפעלי הייצור. הפוטנציאל לשוני בין המדיניות בקליפורניה לבין הגישות השונות של החברות מוסיף אתגרים נוספים העומדים בפני ההתאחויות.
ללא ספק, ההתאחדויות הגדולות ביותר הם הקואופרטיבים המשווקים. אלו אחראים על כ- 80% מהחלב ובין השאר תפקידם כולל איזון של אספקת החלב. לדוגמא, מעבדי חלב טרי לרוב לא מקבלים אספקה של חלב בסופי שבוע. הפרות עדיין מפיקות חלב, ולכן הקואופרטיבים סופגים את הכמויות האלה וממירים אותן למוצרים בעלי חיי מדף ארוכים יותר, כמו גבינות, חמאה, ואבקת חלב יבשה נטולת שומן (nonfat dry milk powder). אולם, קואופרטיבים מייצגים חברויות מוגדרות ומתמקדים בייצור. הם לרוב מבוססים מחוץ למדינה. נושא הקואופרטיבים הורחב בסעיף 4.1.
 למרות שההתאחדויות המורכבות מהקואופרטיבים שעובדים יחד כן נופלות במסגרת הנושאית הרלוונטית לכאן. מנקודת המבט של מבנה ההתאחדויות, אלו הגדולות ביותר לרוב משרתות את היצרנים (producers) או את המעבדים (processors).

 

4.4.1 התאחדויות יצרנים (producer associations)

קידום (promotion)
הגדלת הניצול של חלב יכולה להשפיע על היצרן בכך שתביא להרחבת השוק למוצרי חלב. עם שוק גדול יותר, היצרן יוכל למכור יותר חלב, ובכך להגדיל את רווחיו. הצד האחר לכל משוואת מחיר החלב, היא, כמובן, ההיצע. לקידום אין כל השפעה כאן. לפיכך, להתאחדויות מקדמות יכולות להיות מאוד אפקטיביות בהעלאת מחיר החלב. ארגונים לקידום יצרנים התחילו בתור התאחדויות וולונטריות. חוסר ההוגנות האינהרנטי במערכת שבה חלק משלמים ואחרים לא אבל בכל זאת מרוויחים הוא די ברור. לכן היצרנים פנו למחוקקים והשיגו איסור מעוגן בחוק פדראלי או מדינתי להשתתפות של כל היצרנים. וועדת הייעוץ לענייני חלב בקליפורניה (The California Milk Advisory Board - CMAB) קיבלה מנדט ב- 1969 וממשיכה היום כארגון הגדול ביותר ברמה המדינתית מסוג זה. המכניזם המקורי עליו התבססו נקבע ל- 1% מחיר חלב למאית משקל (1% of the milk price per hundredweight (cwt)). אולם, החקיקה הלאומית החליפה את העיקרון הזה (על ידי הוועדה הלאומית למחקר וקידום החלב – National Dairy Promotion and Research Board), כך שמ- 1984 יצרני חלב בכל המדינה משלמים לפחות 5 סנט ל- cwt לוועדה הלאומית ו- 10 סנט ל- cwt לוועדה המקומית שלהם, כמו למשל ה- CMAB. יכול להיות מנדט לתשלומים נוספים של יצרנים ברמה מקומית במידה וזה רצונם.
 על מנת למנוע ערבוב בין כסף של יצרנים או מעבדים המיועד לשיווק לבין כסף המיועד לקידום לוביסטי (lobbying) או למטרות אחרות, נהוג לאסור על ארגוני קידום לבצע קידום לוביסטי. 

 

וועדת הייעוץ לענייני חלב בקליפורניה (ה- CMAB)
המושל רונלד רייגן חתם על החוק לפיו הוקמה וועדת הייעוץ של היצרנים לענייני חלב ב- 1969. ישנן למעשה שתי וועדות מעורבות: יצרני "חלב השוק" מממנים את ה- CMAB בעוד יצרני החלב "ברמת הייצור" (the "manufacturing grade" milk producers) מממנים את וועדת הייעוץ של היצרנים בקליפורניה לענייני חלב (The California Manufacturing Milk Producers Advisory Board - CMMAB). היום, חלב מהקבוצה השנייה מהווה פחות מ- 3% מהכלל והולך ופוחת. שני הארגונים משתמשים באותו הצוות. ההבדל המשמעותי היחיד הוא שה- CMMAB מתרכז בעיקר בקידום גבינה, חמאה ואבקת חלב. לצורך העניין, העבודה הזו תתייחס מעכשיו רק ל- CMAB.
 יצרני החלב בקליפורניה משלמים 10 סנט ל- cwt מכמות החלב המיוצרת. הקונספט החשוב כאן הוא בטונאז' (בתפוסה, בטונות). לפיכך כדי שה- CMAB יגדיל את התקציב שלו היא חייבת להגדיל את השוק למוצרי חלב עם ההסתייגות שכמות ייצור החלב לא תגדל. הלקח הכלכלי האחר כאן הוא שפאונד אחד של גבינה מייצג למעשה 10 פאונדים של חלב. לפיכך, ל- CMAB יש את מוטיבציה לקדם את הגבינה. לעומת זאת, יצרנים מקבלים יותר כסף כאשר הכמות היחסית של החלב לשתייה מכלל מוצרי החלב עולה. מועצת המנהלים המונה 25 אנשים (Board of Directors) מביאה בחשבון את כל הגורמים הללו. היצרנים הנבחרים האלה חייבים לדווח ולתת דין וחשבון לבוחריהם והם לוקחים את האחריות הזו ברצינות רבה. מאחר ומחיר החלב מורכב מהרכב המוצרים הנמכרים, כשמחיר חלב לשתייה הוא הגבוה ביותר, CMAB נוהגת לפתח תוכנית עסקית שגם מניידת כמה שיותר חלב (כמו למשל גבינות) וגם מביאה בחשבון את ההשפעה המצרפית על היצרן.
 התקציב של CMAB בשנת העבודה 2001 כולל מעל 32,000,000$ בפדיון ועוד כל הכסף שנותר משנת העבודה 2000. בשנת העבודה 2000, ה- CMAB אורגן כך שבראשו עמד מנכ"ל וצוות בכיר שניהלו תוכניות אסטרטגיות בשירותי פרסום, שירותי קמעונאות, קידום צרכני, שירותי מזון, שירותי תקשורת, פיתוח עסקי והרחבות שוק. קיים חוזה למחקר בשירותי ניהול מול ההתאחדות למחקר חלב של קליפורניה (California Dairy Research Foundation for management services). הצוות הבכיר והצוות האדמיניסטרטיבי התומך ממוקמים בדרום סן פרנסיסקו. ניהול משרדי, צוות השטח והצוות התומך ממוקמים במודסטו.

 

4.4.2 התאחדויות לובי ושירותים (Lobby and Services Associations)

התאחדויות שמייצגות יצרנים אינדיבידואלים
ישנן שלוש התאחדויות המייצגות יצרנים אינדיבידואלים בקליפורניה. אלו הם ה- Western United Dairyman (WU), ה- Milk Producers Council (MPC), וה- California Dairy Campaign (CDC). לכל השלושה יש מועצת מנהלים נבחרת וצוות בתשלום. תשלומי החברים המתנדבים הם עיקר ההכנסות של ההתאחדויות האלה. באזורים מסוימים ההבדל בין השלושה הוא פילוסופי במהותו. מבחינות אחרות ההבדל הוא גיאוגרפי. הצרכים והמיקומים של יצרנים בבסיס של לוס אנג'לס יכולים להיות שונים מאלה שבעמק. ה- MPC ממוקם ליד לוס אנג'לס. ה- CDC וה- WU ממוקמים ב- central valley. ה- CDC מקושר לאיחוד הלאומי לחקלאים (National Farmers Union). בכלליות ההתאחדויות האלה מקיימות לובי בעבור יצרנים בהקשר של מחיר החלב, נושאים רגולטוריים או כל נושא אחר הקשור לממשל המדינתי או הפדראלי. ההתאחדויות האלה מספקות גם שירותים לסיוע לאנשי שוק החלב (dairymen) בעמידה בדרישות רגולטיביות או בשיפורים אופרטיביים. דוגמאות כוללות: כלכלת סביבה (environmental stewardship), רווחת בעלי חיים ובריאותם. הארגונים האלה עשויים גם להציע ביטוחים לחבריהם.

 

התאחדויות שמייצגות קואופרטיבים
הברית של יצרני החלב המערביים (The Alliance of Western Milk Producers) מייצגת שלושה מתוך ארבעת הקואופרטיבים הגדולים שמעבדים (processing) חלב בקליפורניה.שלושת הקואופרטיבים האלה כוללים את הראשון והשני בגודלם במדינה. בסיסו של הגדול ביותר ממוקם מחוץ למדינה. שני האחרים נמצאים בצפון קליפורניה. הקואופרטיב שלא מיוצג על ידי הגוף הזה מבוסס מחוץ לקליפורניה. ישנם בחירות למועצת המנהלים של הברית, ויש לה מנהל כללי שמקבל שכר. ההתאחדות מתמקדת בלוביזם ברמת המדינה וברמה הפדראלית. בין הנושאים בהם מתמקדת ההתאחדות הם מחיר החלב, סטנדרטים של מוצרים, נושאי מסחר ועוד.

איחוד לשכות החוות בקליפורניה (California Farm Bureau Federation - CFBF)
זהו ארגון החוות הגדול בקליפורניה עם יותר מ- 85,000 משפחות חברות. זה ארגון התנדבותי, לא ממשלתי, של משפחות המחזיקות בחוות ובמשקים ומחפשות פתרונות לבעיות המשפיעות על חייהן, חברתית וכלכלית. לשכת החוות מאורגנת על בסיס הארץ, המדינה והלאום – בסדר הזה. הלשכה הארצית היא הגרעין של הארגון. כאן מצטרפים חברים בתשלום שנתי נומינלי, שמזכה אותם בקשת הרחבה של ההטבות והשירותים לחברים.
 המדיניות והתוכניות של לשכת החוות מפותחות על פי ההמלצות מהציבור שמקורן בקהילה וברמות הלשכה הארצית. מההמלצות האלה, מוגדרים עקרונות מדיניות טנטטיביים שמוגשים לבית הנציגים של ה- CFBF (the CFBF House of Delegates) לשם פעולה בעת פגישתו השנתית בכל דצמבר.
 בית הנציגים מורכב מנציגים שנבחרים על ידי חברים בלשכות הארציות. החלטות בנוגע לענייני מדינות (states) הופכים למדיניות של ה- CFBF. נושאים לאומיים מועברים לאיחוד לשכות החוות האמריקאי לדיון. מועצת המנהלים של ה- CFBF קובעת תוכנית של פעילויות בהתבסס על עבודת בית הנציגים. התוכנית הזו מיושמת על ידי צוות ה- CFBF.

 

4.4.3 התאחדויות מעבדים (Processor Associations)

קידום (Promotion)
קליפורניה פרצה את הדרך בנושא של קביעת מנדט על התאחדות לקידום חלב לשתיה. ב- 1994, הוקמה הוועדה למעבדי חלב נוזלי (California Fluid Milk Processor Board). לכל הגופים שאורזים בבקבוקים חלב נוזלי בקליפורניה יש מנדט לשלם מחיר מוערך לגלונים של חלב. זה יוצר תקציב שנתי של בערך 20,000,000$. ישנה מועצת מנהלים נבחרת וצוות בתשלום. ה- CMPB מתרכזת אך ורק בפרסום ובקידום של חלב נוזלי. יחד עם הסוכנות שלה, ה- CMPB אחראית על יצירת קמפיין נפוץ מאוד תחת הסיסמא "יש לך חלב?" (GOT MILK?). ההתאחדות הלאומית אימצה את הקמפיין הזה בסופו של דבר. הקמפיין משתמש בתמונות של מניעת חלב (milk deprivation) ככלי להנעת צרכני חלב רגילים לקנות יותר חלב.

 

נושאי חקיקה ושירותים (Legislative Affairs and Services)
מכון החלב בקליפורניה (The Dairy Institute of California - DIC) מייצג את היצרנים של מוצרי החלב (milk product processors) בקליפורניה בנושאים של רגולציה וחקיקה ברמה המדינתית והפדראלית. הפעילויות כוללות שימועים אדמיניסטרטיביים בנוגע לשינויים בתוכניות שיווק וייצוב, ב- Milk Pooling Plan, בסטנדרטים למוצרי חלב, מיתוג תזונה (nutrition labeling), בדיקות למפעלי חלב, ופעולות חוקיות ואחרות המשפיעות על תעשיית החלב בקליפורניה. המכון פעיל גם בייצוג מעבדי חלב בפני סוכנויות לרגולציה בתחום איכות הסביבה שמטפלות בנושאים כמו מים, פסולת מוצקה, מזון ובטיחות במקומות העבודה. המכון פעיל בנוסף גם בתוכניות חינוכיות ובתקשורת מול התאחדויות אחרות. תשלומים מחברים הנרשמים באופן התנדבותי תומכים בפעילות המכון. החברות בו מייצגת כ- 80% מהחלב בקליפורניה. ישנה מועצת מנהלים נבחרת וצוות בתשלום.

 

4.4.4 התאחדויות חינוכיות ומחקריות
4.4.4.1 חינוכיות (Promotion)

ההתאחדות לתברואני חלב ומוצרי חלב בקליפורניה (California Association of Dairy and Milk Sanitarians - CADMS)
החברות התנדבותית וכוללת מפקחי מזון, חלב ומוצרי חלב, אנשי אבטחת איכות בעיבוד, מחנכים וסטודנטים.
CADMS מעורבת בהתאחדות הבינלאומיות להגנת מזון (International Food Protection Associations). הפעילויות של CADMS כוללות אירועים חינוכיים לתעשיית החלב בקליפורניה וחומרים מקבילים/צדדיים (collateral materials).נושאים הקשורים לתחומים רלוונטיים (topics related to pertinent issues).

ההתאחדות למפעילי מחלבות בקליפורניה (California Creamery Operators Association - CCOA)
ה- CCOA, שנוסדה ב- 1900, היא התאחדות החלב הוותיקה ביותר שפעילה בקליפורניה. המשימה שלה היא חינוכית במובן הרחב. נושאים כמו טכנולוגיות חדשות, תרגולים והכשרות, רגולציות, סטנדרטים של איכות, ייצור ושיווק כולם מוצאים את מקומם באג'נדה של המפגשים השנתיים של ה- CCOA. ה- CCOA שיחקה תפקיד משמעותי בביסוס קמפוס דייוויס של אוניברסיטת קליפורניה ב- 1906.

 

הפורום בנושאי חלב בקליפורניה (California Dairy Issues Forum)
מספר התאחדויות חלב עבדו יחד כדי להקים את הפורום הזה. הפורום מתפקד כוועדה שמתווכת בין תעשיית החלב לתקשורת. הפורום גם מפקח על נושאי מפתח החשובים לגישת הצרכן למוצרי חלב. נושאים אלה כוללים כלכלת סביבה (environmental stewardship), בטיחות במזון ורווחת בעלי חיים.

ההתאחדות לשיפור עדרים לחלב בקליפורניה (California Dairy Herd Improvement Association - CDHIA)
המשתתפים העיקריים ב- CDHIA הם המפעילים הגדולים של העדרים בתחום החלב בקליפורניה. ההתאחדות מתארת את עצמה כמספקת אבטחת איכות, סטטיסטיקות ייצור, תקשורות והכוונת תוכניות לפדרציה של התאחדויות מקומיות לשיפור עדרים לחלב הממוקמות במערב ארה"ב. ההתאחדויות האלה מספקות עדרים ורשומות של פרות ליצרני חלב לצורכי ניהול עדרי חלב, הערכות גנטיות ולמטרות של שושלות/אילנות יוחסין (pedigree purposes).

 

ההתאחדות לתעשיות חלב בקליפורניה (California Dairy Industries Association - CDIA)
כמוצהר  ע"י ה- CDIA, ה- CDIA הוא ארגון חינוכי בלבד. ה- CDIA מדרבן עניין ולימוד המוכוונים לשיפור עצמי של חבריו, ומקדם פעילויות חינוכיות על ידי קיום פגישות שמהותן חינוכית, שיחות, הרצאות, כנסים וסיורים. חברי ההתאחדות בד"כ עובדים במפעלי עיבוד חלב וקשורים לאחד מארבעה סקטורים במדינה. הפעילויות כוללות מלגות ופגישות חינוכיות.

תושבי קליפורניה בעבור חלב מזין (Californians for Nutritious Milk)
יותר קואליציה מאשר התאחדות פורמאלית, חבריה כוללים יצרני חלב, מעבדים, תזונאים, מומחים לבריאות ולחינוך הפועלים כדי לשפר את הסטנדרטים של איכות החלב בקליפורניה. המסרים החינוכיים מוכוונים לצרכנים ולתקשורת. הקואליציה הוקמה ב- 1998 כדי להאיר את עיני הצרכנים לכך שהסטנדרטים של החלב בקליפורניה עמדו תחת איום להיות מופחתים לרמתם של הסטנדרטים הפדראליים. מוצקי חלב חסרי שומן (Nonfat Milk solids) נמצאים בריכוז גבוה יותר בצורה משמעותית בחלב בקליפורניה מאשר בכל מדינה אחרת בארה"ב.
 
התוכנית לאבטחת איכות בתחום החלב בקליפורניה (California Dairy Quality Assurance Program - CDQAP)
תעשיית החלב בקליפורניה ככלל מכירה בכך שגישת הצרכנים לייצור החלב בהקשר של הסביבה, בטיחות מזון ורווחת בעלי חיים יכולה להשפיע על החלטות רכישת מוצרי חלב. ה- CDQAP הוקמה וב- 1997 קיבלה מימון מה- CMAB, מהמחלקה למזון ולחקלאות בקליפורניה (California Dept. of Food and Agriculture) ומה- USDA כדי ליזום תוכניות חינוכיות ליצרנים. התוכנית הראשונה הייתה כלכלת סביבה. שיתוף הפעולה עם קמפוס דייוויס באוניברסיטת קליפורניה הביא ליצירת קורס קצר ותוכנית (credential program). בזמן פיתוח התוכנית הזו, מימון משמעותי ביותר הושג מהסוכנות האמריקאית להגנת הסביבה וממקורות אחרים כדי לכסות את עלויות מימוש התוכנית. שותפות שנחתמה בין סוכנויות רגולציה מדינתיות ופדראליות, אוניברסיטת קליפורניה, ומספר התאחדויות מעבדים ויצרנים היוותה צעד חסר תקדים לקראת הגנה על הסביבה דרך חינוך. כל היצרנים משתתפים באופן התנדבותי ויכולים להיות זכאים לתעודה חתומה.

 

4.4.4.2 מחקריות

האגודה למחקר חלב בקליפורניה (California Dairy Research Foundation)
מחקר בנוגע למוצרי חלב משפיע גם על היצרנים וגם על המעבדים. ב- 1998, קבוצה קטנה של מובילים מארגוני היצרנים והמעבדים עבדה יחד כדי ליצור את ה- CDRF. ה- CDRF מנהל השקעות מהתעשייה לצורכי מחקר של מוצרי חלב, תזונה, אבטחת איכות, בריאות עדרים, רווחת בעלי חיים, בריאות סביבתית ובטיחות מזון. ה- CDRF עובד בצמוד לאוניברסיטאות כדי ליצור טכנולוגיות חדשות או תוכניות חינוכיות. ה- CDRF גם מזהה את העדיפויות שלו דרך הקשר המרושת שלו עם היצרנים והמעבדים. פעילות משמעותית היא תקשורת הקשורה לנושאים טכנולוגיים.


לסיכום: קליפורניה, שמהווה את אחת הכלכלות הגדולות בעולם ואת אחת מתעשיות החלב הגדולות בעולם, פיתחה מערכת מאוד מתוחכמת ומנוהלת במקצוענות של התאחדויות המספקות שירותים ותוכניות לתעשיית החלב. בתחום הפנים, קליפורניה מרוחקת ממרכזי אוכלוסיה אחרים בארה"ב, מה שמחזק את הצורך במנהיגות ויצירתיות בתוך קליפורניה. אולם, קליפורניה מזהה את תפקידה לא רק כחלק מתעשיית החלב הלאומית, כי אם גם כחלק מתעשיית החלב העולמית. עבודה זו מסכמת את התשתית מאחורי הצד שאינו למטרות רווח  בתעשיית החלב בקליפורניה. חשוב לציין שקליפורניה לוקחת גם חלק בעבודת התאחדויות בקנה מידה לאומי ועולמי.

 

 

5. שווקי החלב בקליפורניה
משנת 1984 עד שנת 2004 כמות החלב המיוצרת בקליפורניה, ביחס לסך כמות החלב המיוצרת בארה"ב, הוכפלה מ 11% ל 21% (ראה גרף  2: ייצור חלב בארה"ב). 
 
גרף  2: ייצור חלב בארה"ב


ייצור חלב בקליפורניה גדל ב 109%, בעוד שהאוכלוסייה בקליפורניה גדלה ב 44% (ר' טבלה 3: צמיחה).

 

טבלה 3: צמיחה
 
בשנת 1984 הכמות המקומית המבוקשת של חלב בקליפורניה הייתה דומה לכמות המקומית המיוצרת. בשנת 2004, לעומת זאת, הכמות המבוקשת הייתה שווה רק ל 55% מהכמות המוצעת. שינויים אלו גרמו לגידול חד בנפח היצוא (גרף 3: יצוא חלב מקליפורניה). היצוא גדל מ 0.7 ביליון פאונד חלב ב 1984 ל 14.8 ביליון פאונד חלב ב 2004.
 


גרף  3: יצוא חלב מקליפורניה (ביליוני פאונד)
 
הגורמים המרכזיים לשינויי — עלויות נמוכות ותמחור תחרותי.
1. עלויות ייצור נמוכות, בהשוואה לשאר האזורים בארה"ב. יצרני החלב בקליפורניה נהנו ממזג אוויר נוח, יתרונות לגודל, ותפוקה מרשימה לפרה. התעשייה גם נהנתה מהשקעה חוזרת, הנובעת מעליה בערך הקרקע, רווחי מס על הון, וכדומה.
2. תמחור תחרותי עזר לתעשייה לשמור על רווחיותה. התמחור סבסד את ייצור החלב, מכיוון שהממשלה קנתה חמאה ואבקת חלב במחירים גבוהים בעזרת Commodity Credit Corporation (CCC).
הצמיחה בשווקי החלב בקליפורניה החלה עקב הוצאות ייצור נמוכות: בין השנים 1975 ו 1980, עלות ייצור חלב ל hundredweight (cwt) בקליפורניה הייתה הממוצע 13.08$, לעומת $13.37 ו $14.77 ב Wisconsin ו Minnesota, בהתאמה.
פריון הפרות בקליפורניה הוא הגבוה בארה"ב: בשנת 1980 תנובת פרה בקליפורניה הייתה 15,200 פאונד חלב בשנה (6,895 ק"ג חלב לשנה), לעומת 12,300 פאונד חלב ב Wisconsin (5,580 ק"ג חלב לשנה). בשנת 2005 תנובת פרה בישראל, לעומת זאת, הייתה 11,118 ק"ג לשנה (ר' טבלה   4: תנובת חלב לפרה בישראל – 2005), כ 40% יותר מתנובת החלב בקליפורניה.


טבלה  4: תנובת חלב לפרה בישראל – 2005

נתונים על סך כמות החלב המיוצרת ברפתות בקליפורניה, ומאפייני החלב הניגר, מוצגים בטבלה 5:
 

טבלה 5: נתונים על ייצור חלב בקליפורניה


מרכיב השומן בחלב בקליפורניה בשנת 2005 היה 3.67% (ר' טבלה 5: נתונים על ייצור חלב בקליפורניה), כשבישראל אחוז השומן בשנת 2005 היה 3.58% (ר' טבלה  4: תנובת חלב לפרה בישראל – 2005).
מספר הפרות הממוצע לחליבה ברפת בקליפורניה בשנת 2005 היה 751 (ר' נספח 8.2 נתונים על שוק החלב בקליפורניה). בישראל, לעומת זאת, מספר הפרות הגולמי בשנת 2005 היה 176 (ר' נספח 8.3 נתונים על ייצור חלב בישראל – מספר פרות גולמי ארצי חלקי מספר משקים גולמי ארצי).
 חלקן היחסי של הוצאות המזון לייצור חלב גולמי בישראל גדולות מחלקן היחסי של ההוצאות המזון בקליפורניה (ר' טבלה 6: פירוט הוצאות המזון בקליפורניה). חלקן היחסי של הוצאות המזון, בישראל ובקליפורניה, מרכיבות כ 50% מסך ההוצאות. יש לשים לב כי הוצאות פחת מרכז מזון ומחיר הון אינן נכללות בחישוב הוצאות מזון בקליפורניה, בעוד שהן כן נכללות בחישוב הוצאות המזון בישראל. צריכת המזון בישראל כאחוז מסך ההוצאות היא  56.6% (ר' טבלה 7:  ).


פירוט הוצאות מזון בקליפורניה (עלויות לפרה לחודש):
טבלה 6: פירוט הוצאות המזון בקליפורניה


הוצאות מזון בקליפורניה, לא כולל פחת, הן 1406.88 דולר לשנה (= 117.24 ∗ 12). לשם השוואה, הוצאות הייצור לפרה בישראל הן 3,829$ (ר' טבלה 7: ).

 

טבלה 7: פירוט הוצאות בישראל (עלויות לפרה לשנה)

 

תמחור עלות המזון בקליפורניה נעשה לפי עלויות השוק. העלויות בשנת 2005 היו:
• Milk Cow Alfalfa Hay Price was 140.77 $/ton
• Grain, Minerals & Supplements price was 141.46 $/ton
חלקן היחסי של הוצאות הווטרינריה בישראל מהוות כ 3.1% מסך ההוצאות, בעוד שבקליפורניה הן מהוות כ 4%. טבלה 8 מציגה הוצאות עבודה והחלפת העדר בקליפורניה (המחושבות על סמך מחירי השוק, בשונה מהארץ). מהנתונים האגרוטכניים ניתן לראות כי חלקו היחסי של הוצאות התחלופה בקליפורניה הוא 13.60%.

 

טבלה 8: הוצאות עבודה והחלפה


הוצאות ההחלפה הן לפרה לחודש בדולרים

 ההוצאות על איכות הסביבה בעלות יתרונות לגודל. למרות שנכון לינואר 2007 לא הוחלט מהן עלויות הסביבה לענף החלב, טווח העלויות נע בין 650$ מיליון ו 2.6$ ביליון. עלויות הסביבה מחולקות לפי שני תסריטים, כפי שמוצג בגרף  4:


 
גרף  4: סה"כ הוצאות הסביבה בענף


גרף  5 - הוצאות הסביבה לפרה, מציג את עלויות הסביבה לפרה:
 
גרף  5: הוצאות הסביבה לפרה


התסריט עם העלויות הגבוהות לאיכות הסביבה כולל פגיעה באגמים, מה שמהווה את ההבדל בין שני התסריטים. חשוב לציין כי רק 6% מכלל הרפתות (רפתות עם יותר מ 2,500 פרות) יכולות לממן את ההוצאות תחת התסריט היקר. גם החוות הגדולות יאבדו כשליש מהרווחים השותפים, כפי שמוצג בגרף הבא:
 


גרף  6: שולי הרווח והוצאות הסביבה

 

נתונים אגרוטכניים על ענף החלב בישראל ובקליפורניה מוצגים בנספח 8.4: נתונים אגרוטכניים.

 

 

6. ניתוח מושגי 

כפי שהוזכר לעיל, בפרק 3, רשתות השיווק (סופרמרקטים) עשויות להיות גורם חשוב שתורם להעדר השקעה בשווקים זרים. גודלן של החברות הקמעוניות מאפשר להן להציע למחלבות הצעות בסגנון של "זה מה יש" ולדרוש אספקה קבועה של מוצרי חלב. איחוד קואופרטיבים (כפי שניתן לראות מאז שנות השמונים), מצד שני, משפר את יכולתם של הקואופרטיבים לשאת ולתת על חוזה רצוי יותר.
הניתוח המושגי שמוצע להלן בונה כלי אשר מפריד בין כוח פוליטי לכוח שוק (ר' נספח 8.7 המסגרת המושגית). עוצמתן הנאמדת של כוחות אלו והדרך שבה הם מתפתחים לאורך זמן, יכולים ללמד על התפקיד שממלאים מיזוגים בין קואופרטיבים במגזר מוצרי החלב.
כדי לבנות את האומדנים, אנו אומדים תחילה את הביקוש למוצרים סופיים והיצע החלב הגולמי. מבחינה פורמאלית, חלק זה ממשיך את עבודתו של Lerner (1934) אשר הגדיר כוח מונופול כהפרש היחסי בין מחיר, p, לבין עלות שולית, mc, כלומר   כאשר h היא גמישות הביקוש. כאן נרחיב את עבודתו של לרנר על ידי מיזוג פעילות שתדלנות עם מדידת כוח המונופול ועל ידי הגדרת אינדקס לרנר מותאם, כלומר,   , כאשר [0,1]~B מודד את השפעתן הפוליטית של קבוצות האינטרס על מקבלי החלטות. העדר כוח פוליטי, כלומר 0=B, נותן את הפתרון החברתי האופטימלי. מצד שני, ניצול מלא של כוח מונופול מתרחש כאשר 1=B, או במילים אחרות, כאשר לממשלה חשובה רק רמת התרומות הפוליטיות, היא מאפשרת למונופול לפעול בחופשיות.
שני כוחות מרכזיים יוצרים שינויים בשווקים. הראשון הוא תזוזה של עקומות הביקוש או העלות השולית שנובעת ממשתנה אקסוגני כלשהו. הכוח השני הוא השינויים ב-B, כלומר ביכולתם של הקואופרטיבים להשפיע על גורם הבקרה.


6.1 משק החלב בישראל
מסגרת מושגית זו יושמה על תעשיית מוצרי החלב בישראל; תעשייה משולבת ומבוקרת אנכית בה המחירים והכמויות הנצפים הם תוצאה של תהליך המיקוח בין התעשייה המווסתת לבין הסוכנות המווסתת.
תוצאות שהתקבלו עבור תעשיית מוצרי החלב הישראלית משמשות להדגמת התועלות של המתודולוגיה הנ"ל (ר' טבלה 9).

 

טבלה 9: מדד לרנר המותאם (l), גמישות הביקוש (h) ומקדם ההשפעה הפוליטית (B) עבור תעשיית מוצרי החלב הישראלית

תוך שימוש באומדני הפרמטרים של ביקוש והיצע, ובמידע אודות מבנה העלות של תנובה (קואופרטיב מוצרי החלב הישראלי), ניתן לחשב את המקדמים הפוליטיים ואת אינדקס לרנר המותאם. השנים הנבחרות מצוינות בטבלה 9, אשר מייצגת השפעה פוליטית, B, גמישות הביקוש, B, ומדד לרנר המותאם, l. ערכי המקדמים הנמוכים עד מאוד מצביעים על כך שלמרות שלתנובה כוח שוק ניכר בשוק המקומי (אינדקס לרנר 1/h גדול מ-2), היא אינה יכולה לנצל את כוח השוק שלה להגדיל את שולי הרווח שלה שכן היא חסרה את הכוח הפוליטי הדרוש (B קטן). המצב לא היה כך בשנות הששים והשבעים, כאשר המקדם הפוליטי B היה קרוב ל-1.
ממצאים אלו עולים בקנה אחד עם השינוי המבני בתעשייה אשר התרחש בשלושת העשורים האחרונים. בפרט, בשנות השבעים המאוחרות התרחש שינוי פוליטי אשר נמשך עד לשנות התשעים המוקדמות, לפיו מפא"י (אשר הייתה קשורה מבחינה פוליטית עם המגזר החקלאי, הקיבוצים והמושבים) הורדה מהשלטון לטובת מפלגת הימין ליכוד-חרות.  יתרה מכך, בשנות השמונים, במקביל לירידה בכוחן הפוליטי של יצרני החלב, החל יבוא של מוצרי חלב לישראל.


6.2 משק החלב בקליפורניה
במסגרת ניתוח כמותי סטטיסטי, ומידול אקונומטרי של ענף החלב בקליפורניה, נאמדו משוואות ביקוש לשלושה מוצרי-חלב: גבינת צ'דר, חמאה, ואבקת חלב דל שומן.  הבחירה במוצרים אלו נבעה מחשיבותם. לדוגמא, חלקם היחסי של קואופרטיבים בייצור מוצרים אלו, בייחוד בייצור חמאה ואבקת חלב דל שומן, הוא מעל 80%, כפי שמראים שלושת הגרפים הבאים:

 

 


תוצאות האמידה של פונקצית הביקוש מוצגות בנספח 8.5. בשלושת המקרים, שיפוע עקומת הביקוש שלילי, כצפוי. כלומר ירידת המחיר גוררת עליה בכמות המבוקשת. כמו כן, זוהו שני שברים מבניים בביקוש לגבינת צ'דר: הראשון ב 1996, והשני ב 2002. הראשון קשור לדעתנו בשינוי שיטת התמחור של חלב גולמי בקליפורניה.  
בהינתן נתונים על צד ההוצאות של המחלבות ועל עלויות הייצור של החקלאים ,נאמוד את פונקצית ההוצאות. חשוב לציין כי ברשותנו נתונים על טכנולוגיות הייצור של מפעלים לייצור גבינת צ'דר, חמאה, ואבקת חלב דל שומן.
לדוגמא, נניח כי פונקצית ההוצאות הממוצעות של המפעל המייצר חמאה היא
 


כאשר Q מסמן את סך כמות החלב המיוצרת. ההוצאות הממוצעות מסומנות על ידי AC. ממשוואה זו ניתן לחשב את פונקצית ההוצאות:
 
מהאמידה מתקבל כי פונקצית ההוצאות לייצור גבינת צ'דר ולחמאה היא בצורת U (ראה נספח 8.6).


לאחר שאמדנו את הפרמטרים השונים, ניתן לחשב את כוח השוק ואת הכוח הפוליטי של הקואופרטיבים השונים. האמידה תאפשר לנו להפריד בין יכולת ההשפעה של הקואופרטיב על מקבלי ההחלטות ובין כוח השוק של הקואופרטיב, כפי שמוצג בטבלה 10.

 

טבלה 10: תעשיית מוצרי החלב בקליפורניה

אומדני הפרמטרים של ביקוש והיצע, והמידע אודות מבנה העלות של המפעלים, מאפשרים לחשב את המקדמים הפוליטיים ואת מדד אינדקס לרנר המותאם. הפרמטרים השונים מוצגים בטבלה . בפרט, טבלה 10 מציגה את גמישות הביקוש, h, אינדקס ההשפעה הפוליטית, B, המשקל העודף הניתן לסקטור היצרני, b, ומדד שולי הרווח, l. מהניתוח מתקבל כי, למרות שכוח השוק, h, וההשפעה הפוליטית ,B, שונים בין שלושת המוצרים, שולי הרווח, l, דומים וקרובים לאחד. ככל שהתחרות יותר אינטנסיבית, הקואופרטיב משקיע יותר בכוחו הפוליטי.
העבודה האקונומטרית גם מלמדת אתנו כי ליצרני הגבינות יש השפעה פוליטית גבוהה ביותר על מקבלי ההחלטות. המשקל שניתן לרווחי יצרני גבינת הצ'דר גדול פי 2 מהמשקל שניתן לרווחת הצרכנים. חשוב לזכור כי מקבלי ההחלטות בקליפורניה נוקטים במדיניות יזמית שמטרתה להגדיל את הפעילות היצרנית בענף החלב, כשגבינת צ'דר נחשבת לאחד ממוצרי החלב הרווחים ביותר בקליפורניה. בתקופה הנדונה קליפורניה נהפכה ליצרנית הגבינות השנייה בגודלה בארה"ב.   

 

7.  הערות סיום
בעבודה זו ניסיתי לתאר את התפתחות תעשיית מוצרי החלב בקליפורניה. הניתוח שהוצג מבוסס על פגישות וראיונות טלפוניים שערכתי עם דמויות מובילות בתעשיית מוצרי החלב במהלך השבוע השני של ינואר 2007. הניתוח מציע שהאתגר העיקרי שעומד בפני תעשיית מוצרי החלב בקליפורניה הוא לעורר השקעות חדשות, לחדור לשווקים חדשים וליצור מוצרי חלב חדשים. שינויים הכרחיים אלו עשויים להגדיל את גמישות הביקוש ולהוביל לירידת מחירים אשר תועיל לכל המעורבים (כפי שנצפה בתעשיות כמו תעשיית העופות לבשר ותרנגולי הודו).
 דרך אחת לעורר השקעות חדשות היא להציע סובסידיות למחקר ופיתוח שמכוונים לפיתוח מוצרים חדשים או לבצע השקעות שמטרתן להגביר את זרם המידע משווקים זרים. דרך חלופית היא לצאת בהנפקה לציבור או לחפש משקיעים אסטרטגיים אשר יהיו מוכנים להשקיע בקואופרטיבים (כפי שעשתה תנובה, הקואופרטיב הישראלי היחיד). היתרונות והחסרונות של כל פתרון הוצגו בפרקים 3 ו-4. חלק מפתרונות אלו עשויים גם להשפיע על תמריצי הקואופרטיבים לייצר בצורה יעילה, שכן לבעלי מניות חיצוניים חשובות רק ממניותיהם, ובעקבותיהן רווחי החברות.
 חלופה לסיבסוד של השקעה היא שינוי שיטת התמיכה במחיר, כך שמחירים בפועל יהיו קרובים יותר לעלות השולית של חלב גולמי. לא ברור האם פתרון זה ישים, וגם אם כן, הוא עשוי להוביל לעליה משמעותית בחוסר הוודאות, אשר בתורה עשויה לגרום לשינויים חדים בתעשיית מוצרי החלב, ובמיוחד באספקת חלב גולמי. המשך המחקר עשוי לעזור בהבנת נושא זה, ויש צורך לחקור האם צריך לשנות כלל את מחירי התמיכה. התוצאות שהתקבלו בפרק 5 יכולות לתרום לשאלות אלו, שכן הן אומדות את התועלת הפוטנציאליות של מעבר למשטר תמחור יעיל.
 
8. נספחים
8.1 תמחור חלב ומוצריו בקליפורניה (נכון לראשון באפריל, 2005)

CLASS PRICES:
Minimum prices paid for milk to producers are determined through a complex system of reference prices and formulas. This is because processors pay different prices for milk according to how the milk is used and according to a schedule of quota, base and overbase prices.
California's milk marketing program establishes minimum prices that producers must pay for fluid grade or Grade A milk received from dairy farmers based on end product use:
1. Class 1 (milk used in fluid products),
2. Class 2 (heavy cream, cottage cheese, yogurt and sterilized products),
3. Class 3 (ice cream and other frozen products), 
4. Class 4a (butter and dry milk products such as nonfat dry milk), and
5. Class 4b (used in cheese, other than cottage cheese).
Milk consists of three basic components: butterfat (fat), solids-non-fat (SNF), and fluid carrier. In determination of the Class 1 milk price, prices are assigned to all three components, while only fat and SNF components are used to set the Class 2, 3, 4a and 4b milk prices. In general, the pricing formula is:

price = (commodity market price – manufacturing cost allowance) ∗ product yield


Class 4a:

Price of Class 4a fat = (Butter price – 0.0285$ - 0.1560$)∗1.2
Price of Class 4a SNF = (Nonfat powder price – 0.1520$)∗1.0

Class 4a price per 100 pounds of standardized milk (@3.5% fat & 8.7% SNF) 
 = (3.5 ∗ price of Class 3 fat) + (8.7 ∗ price of Class 3 SNF)

 

Class 4b:

Price of Class 4b fat = Price of Class 4a fat

Product Value (Value of cheese and Grade B butter per hundred pounds of milk)
= (Cheddar price – 0.0290$ - 0.1710$)∗10.2 +
     + (CME AA butter – 0.10$ - 0.1560$)∗0.27 +
     (Western Dry Whey – 0.20$)∗5.8

Price of Class 4b SNF = [Product Value – (3.72∗Price of Class 4b fat)]/8.80

Class 4b price per 100 pounds of standardized milk (@3.5% fat & 8.7% SNF)
 = (3.5 ∗ price of Class 3 fat) + (8.7 ∗ price of Class 3 SNF)

 

Classes 2 and 3:

The general formulas for each component within class are:
 

Class 3 price per 100 pounds of standardized milk (@3.5% fat & 8.7% SNF)
 = (3.5 ∗ price of Class 3 fat) + (8.7 ∗ price of Class 3 SNF)


Class 2 price per 100 pounds of standardized milk (@3.5% fat & 8.7% SNF)
 = (3.5 ∗ price of Class 2 fat) + (8.7 ∗ price of Class 2 SNF)


Class 1
Price of Class 1 fat = (CME butter – 0.10$)∗1.2

Commodity Reference Price = the higher of two price calculations:
[(CME Cheddar)∗(CME AA butter – 0.10$)∗0.27]
 or
[(CME butter∗1.2)∗3.5 + (CA NFDM∗0.99)∗8.7]

Price of Class 1 SNF = {[(CRP + 0.464$) – (Price of Class 1 fat∗3.5)]∗0.76}/8.7

Price of Class 1 fluid = {[(CRP + 0.464$) – (Price of Class 1 fat∗3.5)]∗0.24}/87.8.

Class 4b price per 100 pounds of standardized milk (@3.5% fat & 8.7% SNF)
 = (3.5 ∗ price of Class 1 fat) + (8.7 ∗ price of Class 1 SNF) +
   + (8.7 ∗ price of Class 1 carrier)

POOL PRICES:
 Payments to California milk producers are determined through a system of quota and non-quota pool prices. The Milk Pooling Branch at the Department is responsible for converting the five separate class prices to the pool prices. Pool prices for fat and SNF are calculated separately.



8.2 נתונים על שוק החלב בקליפורניה


8.3 נתונים על ייצור חלב בישראל (מקור:  רווחיות ענף רפת החלב בשנת 2005, מכלול)


 


8.4: נתונים אגרוטכניים

בקליפורניה (חודשי)

בישראל (שנתי)


8.5 הביקוש למוצרי חלב
הביקוש לחמאה:

הביקוש לגבינת לצ'דר:


הביקוש לאבקת חלב דל שומן:

הביקוש לחלב ניגר:


8.6  פונקצית ההוצאות

פונקצית ההוצאות לגבינת צ'דר:

פונקצית ההוצאות לחמאה:

פונקצית ההוצאות לאבקת חלב דל שומן:

 

8.7 המסגרת המושגית

One of the most common situations in an imperfect market is where a group of well-organized producers dominates a product market. A substantial part of the regulating activities of any government is directed toward such markets. The section focuses on a regulated sector that includes two type of producers; producers of raw milk, i.e., the farmers, [henceforth denoted USFs] and the producer of dairy end-products , i.e., “Tnuva” [henceforth denoted DSF]. The upstream producers sell an intermediate input to a downstream producer, which produces the final product (i.e., dairy products).


8.7.1 Consumers
The consumers in most cases are a weak group unlikely to be well organized and unable to produce effective political pressure due to high transaction costs. The expenditure of a single household on a single product is normally small. Therefore an individual consumer has little incentive to make an effort to influence market equilibrium. Following typical practice, consumers’ preferences are expressed by the aggregate demand function (by aggregating over dairy goods), which can be estimated using observed time series of prices and corresponding quantities. Given an observed price and quantity for a specific year, consumers’ welfare can then be measured by the consumer surplus (denoted CS), 

(1)
      

where the inverse of the demand function is denoted by   and   is the aggregate quantity of product consumed in one time period (e.g., one year) at the price  .


8.7.2. Producers
Producers, on the other hand, are in many cases well organized because each is affected in a substantial way by the circumstances of the market. Their number (relative to the number of consumers) is small. They often have an organization, which represents their preferences and are usually willing to contribute a share of the resources necessary to create political pressure on the regulating agency.


8.7.2.1. Producers of raw milk
Ignoring the case when firms may choose to shut down, the welfare of producers is measured by the profits of firm  ,   , where   denotes the cost to firm i from  producing qi units of the intermediate input and is assumed to be twice differentiable with   and  , and where   and  pe  denotes the price of raw milk. The industry’s profits   equal the difference between industry’s revenue   and industry’s production costs 

(2)
 

       

The producers of raw milk are represented by an agriculture lobby whose welfare gross of contributions   equals the USF’s total income. Then, since we assume producers of raw milk own the cooperative, where   is the cooperative's profit, 

(3)
          

 

8.7.2.2. The producer of dairy products
The producers sell their intermediate input to an intermediary firm (henceforth denoted as firm  ), which utilizes the intermediate inputs to produce the final good  . The technology,  , used to produce the final good exhibits fixed proportions. Therefore, in what follows, the quantity sold by the producers of dairy products is normalized and measured in terms of the quantity of raw milk purchased, while adjusting for the level of protein in the milk. More specifically, in the dairy industry each final good is produced with a fix amount of raw milk. Hence the final goods produced can be normalized into standard milk units based on these proportions (e.g. white cheese requires 5 raw milk units and there are 20 units produced which is equivalent to 100 units of standard milk units).
The profits of cooperative are

(4)
       

where  ,   is the final good’s price, and   denotes the number of units consumed.   denotes the cost of producing   units of the final good, where   and   denotes the cost of producing   units of the final good.   is twice differentiable with   and  .
The welfare gross of contributions of the owners of the DSF (not including the farmers) is measured by their profits  .


8.7.3. The government
When well-organized producers exploit their power, government intervention is often required to protect consumers’ interests. The government may restrict intermediate input’s price (the price of raw milk) or regulate conditions for additional competitive supply (quotas).
The incumbent government cares about total level of political contributions and about aggregate well-being. The government values contributions, because they can be used to finance campaign spending and provide other direct benefits to officeholders. It values social welfare since voters are more likely to re-elect a government that has delivered a high standard of living. A linear form for the government’s objective function is chosen, namely,

(5)
         

where   denotes domestic welfare, i.e., 

  

where   and where   and   denote the contribution schedule tendered by the lobby representing the USFs and DSF, respectively. Let   and   denote the additional weight the government places on the downstream and upstream profits, respectively. These weights are an increasing function of the lobby’s ability to influence government’s decisions.


8.7.4. Bargaining with the government
This section extends the economic environment by introducing political factors that affect a firm’s rent-seeking activity. Formally, the bargaining outcome is assumed to be the outcome of the following menu-auction game, which models a multi-principle agent set-up.
The politically organized lobby coordinates its political activities so as to maximize its joint welfare. Lobby   representing the farmers, submits a contribution schedule   that maximizes  

(6)
         

and lobby   submits a contribution schedule   that maximizes  

(7)
        

The lobbies set their political contribution schedules contingent on the policy vector implemented by the government, where lobbies act simultaneously and non-cooperatively taking as given the schedules of all the other lobbies as given. Therefore, the equilibrium comprises a set of feasible contribution schedules and a policy vector. Each contribution schedule prescribes a political donation from the policy vector that the agent (the government) might select. Feasible schedules are those that promise only nonnegative offers that do not exceed the aggregate income of the group’s members. Given the contribution schedule offered by the lobbies, the government sets policy to maximize its own objectives. Furthermore, for every lobby  , the equilibrium policy vector must maximize the joint welfare of that lobby and the government, given the contribution schedule offered by the other lobby. This latter condition can be used to show that the contribution schedules are “truthful,” i.e.,  

 

 

8.7.5. The political-economic equilibrium
The problem in (5) can be explicitly written as: 

(8)
            
  
 


To simplify the exposition, it is assumed that the upstream farmers own the downstream firms; in other words, the empirical analysis focus only on  , where  .
Note that in the case where b=0 , i.e., the regulator has monopoly power, the problem in (8) is reduced to simple maximization of   and its solution is the competitive solution. However, if the industry has political power, i.e. b>0 , the economic frontier does not coincide with the political frontier. In this case the first order condition of (8) with respect to   yields, 
 (9)

            

where   is the elasticity of demand for the final good and where  .
Define the “adjusted” Lerner index,  . Hence (9) can be rewritten as
   (10)

         

Equation (10) expresses a relationship between the mark-up, l the elasticity of demand, h , and the political power, b . The ’regular’ Lerner index, which results from  , takes into consideration only elasticity of demand, while the ’adjusted’ Lerner index includes both political power and elasticity of demand.
In Figure 1a, the ’adjusted’ Lerner index is depicted as a function of political power given the demand elasticity. The absence of political power, b=0  or B=0 , yields the optimal social solution. On the other hand, full utilization of monopoly power occurs when  . If  , the pure monopoly condition which equates marginal revenue with marginal cost is not achieved. Moreover, the lower the elasticity ( ) the higher is the adjusted Lerner index. 
 

 

Figure 1b depicts the relation between demand elasticity and the ’adjusted’ Lerner index for fixed levels of political power. For  , the optimal solution is obtained regardless of the level of political power. The upper curve illustrates the relationship between demand elasticity and the Lerner index     for B=1 , i.e., the pure monopoly equilibrium where marginal revenue is equated to marginal costs. The two lower curves depict political equilibria for the industry where  . These curves demonstrate that the more inelastic is the demand function, the less political power is required to achieve a certain level of monopoly power.
Two major forces create changes in the political equilibrium as illustrated by Figure 2. The first one is a shift in the demand or the marginal cost curves resulting from some exogenous variable. The second are changes in B ,  . 


 
Figure 2: The political economic equilibrium
 

9. רשימת ספרות


1) הקר, תמר, סקירה השוואתית של חוקי חלב בעולם, אפרים אברמזון ושות, משרד עורכי דין, מרץ 2002
2) השוואה ביון לאומית של שוק החלב: האיחוד האירופי, הונגריה, ארצות-הברית, ניו-זילנד, אוסטריה , TASC Ernst & Young, דצמבר 2003.

3) Agra Informa Special Report No. 137: 2005 Dairy Review
4) Bauley, Kenneth W. Marketing and Pricing of Milk and Dairy Products in the United States, Iowa State University Press, 1997.
5) Bresnahan, T. F., \Empirical studies of Industries with Market power", in R. Schmalensee and R. D. Willig, eds., Handbook of Industrial organizations, Elsevier science publishers B. v., 1989, pp 1011-57.
6) Blayney, Don, Mark Gehlhar, Chris Hilda Bolling, Keithly Jones, Suchada Langley, Mary Anne Normile, and Agapi Somwaru, U.S. Dairy at a Global Crossroads, USDA Ecvonomic Research Report No. 28, November 2006.
7) California Cost of Production, California Department of Food and Agriculture, 2001
8) California Cost of Production, California Department of Food and Agriculture, 2005
9) California Dairy Statistic & Trends, California Department of Food and Agriculture, 2001
10) California Dairy Statistic & Trends, California Department of Food and Agriculture, 2002
11) California Dairy Statistic & Trends, California Department of Food and Agriculture, 2003
12) California Dairy Statistic & Trends, California Department of Food and Agriculture, 2004
13) California Dairy Statistic & Trends, California Department of Food and Agriculture, 2005
14) California Dairy Statistic & Trends, California Department of Food and Agriculture, 2006
15) Cox, L. Thomas and Jean-Paul Chavas, "An Interregional Analysis of Price Discrimination and  Domestic Policy Reform in the U.S. Dairy Sector," American Journal of Agriculture Economics, 83 (1), February 2001, pp. 89-106
16) Cropp, Robert A. Dairy Cooperatives: Structural Change and Operations, University of Wisconsin-Extension, Bulletin No. 4, October 2002
17) Dairy Report 2004: For a Better Understanding of Milk Production World-Wide, International Farm Comparison Network
18) Dairy Report 2005: For a Better Understanding of Milk Production World-Wide, International Farm Comparison Network
19) Dairy Report 2006: For a Better Understanding of Milk Production World-Wide, International Farm Comparison Network
20) Grossman, G. M., and Helpman E. \Protection for sale," American Economic Review, 84, September 1994, pp 833-50.
21) Heien , Dale. "The Cost of the U.S. Dairy Price Support Program: 1949-74," The Review of Economics and Statistics, Vol. 59, No. 1. (Feb., 1977), pp. 1-8.
22) Hochman, Gal, Lerner Index and Rent-Seeking Activity: Application to the Israeli Dairy Industry, Working paper, August 2006
23) Hochman, E., David Zilberman, and Richard Just, “Two-goal regional environmental policy: The case of the Santa Ana river basin,” Journal of Environmental Economics and Management, 1977 (25-39)
24) Hochman, E. and David Zilberman, “Examination of environmental policies using production and pollution micro-parameter distributions,” Econometrica, 1978 (739-760)
25)  Hochman, E. and David Zilberman, “Two-goal environmental policy: An integration of micro and
 macro-ad hoc decision rules,” Journal of Environmental Economics and Management, 6, 1979 (152-174)
26) Kennedy , Tracey L., U. S. Cooperatives in International Trade, 1997-2002, , USDA Rural Development Research Report 211
27) LaFrance, Jeffrey T. and Harry de Gorter. "Regulation in a Dynamic Market: The U.S. Dairy Industry," American Journal of Agricultural Economics, Vol. 67, No. 4 (Nov., 1985), pp. 821-832
28) Liebrand, Carolyn, Structural Change in the Dairy Cooperatives, 1992-2000, USDA RBS Research Report 187, October 2001
29) Liebrand, Carolyn, Financial Profile of Dairy Cooperatives, USDA RBS Research Report 203, September 2004
30) Ling, K. Charles, Marketing Operations of Dairy Cooperatives, USDA RBS Research Report 173, June 1999
31) Ling, K. Charles, Measuring Performance of Dairy Cooperatives, USDA RBS Research Report 212, June 2006
32) California Manufacturing Cost, California Department of Food and Agriculture, 2000
33) California Manufacturing Cost, California Department of Food and Agriculture, 2001
34) California Manufacturing Cost, California Department of Food and Agriculture, 2004
35) California Manufacturing Cost Annual 2004, California Department of Food and Agriculture, 2005
36) California Manufacturing Cost Annual 2005, California Department of Food and Agriculture, 2006
37) California Manufacturing Cost Annual 2006, California Department of Food and Agriculture, 2007
38) Summary of California County Agriculture Commissioners' Reports, 2004-2005, USDA, National Agriculture Statistics Service, California Field Office, October 2006
39) Vandeburg , Jennifer M., Joan R. Fulton, Susan Hine, and Kevin T. McNamara, Driving Forces and Success Factors for Mergers, Acquisitions, Joint Ventures, and Strategic Alliances Among Local Cooperatives, USDA Rural Development Research Report 202, April 2004
40) Zwanenberg, Adrie, European Dairy Cooperatives: Developing New Strategies, PH.D. Thesis, 1997
41) Zusman, P. \The Incorporation and Measurement of Social Power in Economic Models." International Economic Review, 17, 1976, pp 462-477.
42) Zusman, P., and Amiad, A. \A Quantity Investigation of a Political Economy-The Israeli Dairy Program." American Journal of Agriculture Economics, February 1977, pp 88-98.

לכל המבזקים....
office@milk.org.il פקס: 972-3-9564766 טל: 972-3-9564750 דרך החורש 4 , ת"ד 97, יהוד 5647003
מופעל באמצעות מעוף - מגוון אפקט