דו"ח סיכום למחקר מס' 668-0057-05

 

בדיקת גורמים המשפיעים על צריכת המים ותנובת החלב של פרות חלב


עמי ארנין – "החקלאית"

 


1. רקע
חשיבותם של המים בחיי היום יום של אדם ופרה אינה מוטלת בספק. למים מספר רב של תפקידים פיזיולוגים וצריכה שוטפת של מים באיכות וכמות מספקים חיונית לתפקודה של הפרה.
רפת החלב הישראלית מתאפיינת במיכון רב ובמספר גדול של מערכות בקרה אשר מאפשרות ניטור שוטף של נתונים ממגוון רב של אספקטים ממשקיים (הזנה, חליבה ,פוריות). ממשק המים ברפת היינו תחום אשר בו כמות המידע הזמין לרפתן הוא מועט ביותר. מידע על כמויות המים ששותה הפרה, הפיזור לאורך היממה והיכולת לזהות ולטפל בתקלות במערכת הנם מוגבלים.
בניסוי זה נבדקה מערכת בקרת מים אשר הוקמה ברפת קיבוץ שער העמקים ובעזרתה נבדקה השפעת מספר פרמטרים ממשקים על צריכת המים של הפרות.
המערכת כוללת מדי מים אלקטרונים בכל אחת מחצרות החולבות, מדי לחץ וספיקה וכן תוכנת מחשב אשר מעבדת את הנתונים ומציגה אותם בצורה גרפית. כמו כן המערכת שולחת התראות במקרה של תקלות (הפסקות מים, פריצות מים) או הפסקת שתייה ע"י הפרות.
במהלך העבודה עם המערכת נלמדו מאפיינים שונים של התנהגות השתייה של הפרות לאורך היממה ולאורך השנה וכן נבדקה השפעת תדירות ניקוי השקתות ושימוש במסנני מים מגנטים על צריכת המים ותנובת החלב של הפרות.


2. שיטות וחומרים
העבודה התבצעה ברפת קיבוץ שער העמקים בשנים 2007 - 2006 והתבססה על מערכת בקרת המים אשר הותקנה ברפת.
בשלב הראשון בוצע כיול של מוני המים כדי להבטיח את דיוקם. לאחר מכן המערכת פעלה במשך מספר חודשים ונלמדו פרמטרים שונים של התנהגות השתייה של הפרות ושיטת העבודה עם ההתראות שהמערכת מספקת. הניסוי נערך בשתי קבוצות של פרות מהמלטה שניה ומעלה אשר שוכנו בסככות קרובות עם תנאי מזג אויר זהים.
השלב השני כלל ניסוי לבדיקת השפעת תדירות ניקוי השקתות על צריכת המים ותנובת החלב. בקבוצת הניסוי תדירות הניקוי הייתה פעם ביומיים , בקבוצת הביקורת הייתה התדירות פעם בשבועיים.
לאחר חודש הוחלפו הקבוצות והניסוי נערך באותה מתכונת לחודש נוסף.
בשלב השלישי הותקנו מסנני מים מגנטים בכניסה לכל שוקת בקבוצת הניסוי ונבדקה השפעתם על צריכת המים ותנובת החלב. שלב זה נמשך כארבעה חודשים. מסנני המים הללו אשר הותקנו במספר רפתות בארץ בשנים האחרונות, אמורים לטענת המפיץ לשפר את איכות המים וע"י כך לעודד שתייה מרובה ולהגביר את תנובת החלב.


3. תוצאות
3.1 התנהגות השתייה של הפרות
גרף מס' 1 מראה תרשים של ספיקת המים בסככה כוללת. ניתן להסיק מתוכו את תבנית השתייה של פרה ממוצעת בעדר. ניתן לראות את פיזור צריכת המים לאורך היממה עם שיאי צריכה לאחר חליבות צינונים וקרובי מזון. אין הבדלים במאפיין זה בין קבוצות החליבה השונות.
ממוצע השתייה של המבכירות בחודשי הקיץ (יוני-ספטמבר) והחורף (דצמבר- מרץ) היה 100 ו 85 ליטר מים ליום בהתאמה. תנובת החלב הייתה 35.3 ליטר בקיץ ו 33.6 ליטר בחורף.
הממוצעים לפרות מהמלטה שניה ומעלה היו 115 ו 105 ליטר מים ליום לקיץ ולחורף בהתאמה.
תנובת החלב הייתה 40.5 ליטר בקיץ ו 41 ליטר בחורף.
הממוצעים לפרות יבשות היו 60 ו 30 ליטר מים ליום לקיץ ולחורף בהתאמה.
נרשמו מספר ימים חמים במיוחד בכל קיץ אך ללא השפעה ניכרת על צריכת המים.
בחורף 2007 נרשמו מספר ימים עם טמפרטורות נמוכות ביותר שהביאו לירידה בצריכת המים של כ –10 ליטר לפרה .


גרף מספר 1: ספיקת המים לסככה כוללת ביממה אחת.


3.2 תדירות ניקוי השקתות
לפני תחילת פרק זה בניסוי נערכה השוואה בין קבוצות הניסוי והביקורת לפי חלוקה לתחלובה שניה ושלישית ומעלה. לפי טבלה 1 ניתן לראות שהקבוצות דומות וברות השוואה.


טבלה 1. התפלגות מספר התחלובה (שנייה ושלישית ומעלה) בקבוצות הניסוי והביקורת.


בנוסף להתפלגות מספר התחלובה בשתי הקבוצות, נבדקה גם התפלגות מספרי שקילות החלב (= ימים בתחלובה) בין קבוצות הניסוי והביקורת (טבלה 2). קיים הבדל אשר נלקח בחשבון בניתוח הסטטיסטי.


טבלה 2. התפלגות מועד שקילות החלב (חודש מהמלטה) בקבוצת הניסוי וקבוצת הביקורת (שורה שנייה בכל שורה = אחוזים)


הנתונים נותחו במודל מרגינאלי למדידות חוזרות (הקורלציה בין שקילות חלב חוזרות מאותה פרה נלקחה בחשבון). למודל הוכנסו המשתנים (fixed effects) קבוצת הניסוי, חודש מהמלטה וחודש השקילה. פרות מקבוצת הניסוי נתנו 0.61 ק"ג חלב יותר ליום מפרות בקבוצת הביקורת, אך הבדל זה לא היה מובהק סטטיסטית (P > 0.1). לא נמדד הבדל בצריכת המים בין שתי הקבוצות.


3.3 שימוש במסנני מים מגנטיים
לפני תחילת פרק זה בניסוי נערכה השוואה להתפלגות התחלובות השונות בין קבוצת הניסוי לקבוצת הביקורת. לפי טבלה 3 ניתן לראות שהקבוצות דומות. בניתוח הסטטיסטי נבדקה ההשפעה של תחלובה על התנובה ולא נמצאה השפעה בעלת מובהקות סטטיסטית.


טבלה 3. התפלגות התחלובות השונות בין קבוצת הניסוי לקבוצת הביקורת בניסוי במסנני מים מגנטיים (שורה שנייה באחוזים)


בנוסף להתפלגות מספר התחלובה בשתי הקבוצות, נבדקה גם התפלגות מספרי שקילות החלב (= ימים בתחלובה) בין קבוצות הניסוי והביקורת (טבלה 4). קיים הבדל אשר נלקח בחשבון בניתוח הסטטיסטי.


טבלה 4. התפלגות מועד שקילות החלב (חודש מהמלטה) בקבוצת הניסוי וקבוצת הביקורת.


הנתונים נותחו במודל מרגינאלי למדידות חוזרות (הקורלציה בין שקילות חלב חוזרות מאותה פרה נלקחה בחשבון). למודל הוכנסו המשתנים (fixed effects) קבוצת הניסוי, חודש מהמלטה וחודש השקילה. פרות מקבוצת הניסוי נתנו 0.64 ק"ג חלב יותר ליום מפרות בקבוצת הביקורת, אך הבדל זה לא היה מובהק סטטיסטית (P > 0.1). לא נמדד הבדל בצריכת המים בין שתי הקבוצות.


4. סיכום התוצאות
בניסוי נלמדו מאפייני השתייה של הפרות ונקבעו ערכי הצריכה בחורף ובקיץ.
נמצא שניקוי השקתות בתדירות גבוהה של פעם ביומים לא הביא לשיפור מובהק בצריכת המים ובתנובת חלב.
נמצא ששימוש במסנני מים מגנטים לא הביא לשיפור מובהק בצריכת המים ובתנובת חלב.


5. דיון
ניסוי זה אפשר למדוד בצורה נוחה ומדויקת את צריכת המים הממוצעת לפרה בעדר מסחרי רגיל ולמשך תקופה ארוכה. נמצא שצריכת המים הממוצעת לפרה היא כ 110 ליטר ליום. נמצא שבפרות חולבות ההבדל בין הצריכה בחורף לקיץ הוא קטן ביותר, הסבר אפשרי לתופעה הוא שבחורף הצריכה עולה עקב אכילה מרובה ותנובות חלב גבוהות אשר מתקזזות עם טמפרטורות נמוכות ולעומת זאת בקיץ הטמפרטורות הגבוהות גורמות לשתיה מוגברת אשר מתקזזת עם הירידה באכילה ותנובות נמוכות יותר.
הניסוי הראה שניקוי שקתות בתדירות של פעם ביומים אשר מקובל בחלק מהמשקים אינו מביא לעליה בשתייה ובתנובת החלב. ראוי לציין שבניסוי זה השקתות בשתי הקבוצות נבדקו פעם ביומים כאשר בקבוצת הניסוי הן נוקו בכל מקרה כל יומיים ואילו בקבוצת הביקורת שקתות אשר היו מלוכלכות בצואה נוקו באותו יום ואילו שקתות עם לכלוך "רגיל" נוקו במועד המתוכנן. לכן ניתן להסיק שמעקב יומי על מצב השקתות הוא חשוב אך ניקוי של שקתות עם לכלוך שמקורו במזון הפרות יכול להיעשות בתדירות של פעם בשבועיים.


בשנים האחרונות הופיעו פרסומים רבים של ההשפעה שיש למים ממוגנטים על בריאות הפרות על צריכת המים ותנובת החלב. מספר משקים אף רכש את מסנני המים המגנטים והכניסם לשימוש שוטף ברפת.
בניסוי זה לא נמצאה השפעה של המסננים על צריכת המים ותנובת החלב. השפעות אחרות על בריאות הפרות גם אם היו לא נבדקו בניסוי זה.
סביר להניח שקיימים גורמים ממשקיים נוספים שלהם השפעה על צריכת המים של הפרות: כמות השקתות , פיזורן בסככה, גובה השוקת, סוג השוקת, טמפרטורת המים ועוד. יתכן שקימות גם דרכים לעודד צריכת מים מוגברת של הפרות. ניסוים נוספים יוכלו לתת מענה לשאלות אלו.


6. תודות:
ברצוני להודות לירון הלוי מרכז רפת שער העמקים בעבר ולאילן צוק המרכז בהווה על עזרתם הרבה בביצוע הניסוי.
לד"ר מיכאל ואן סטרטן על העזרה בניתוח הסטטיסטי וסיכום הניסוי.
לסיום ברצוני להודות להנהלת ענף החלב על מימון מחקר זה.

לכל המבזקים....
office@milk.org.il פקס: 972-3-9564766 טל: 972-3-9564750 דרך החורש 4 , ת"ד 97, יהוד 5647003
מופעל באמצעות מעוף - מגוון אפקט