מניפולציית בפוטופריודה בתקופת היובש להגברת ייצור החלב בתחלובה העוקבת - סכום של מחקר רב שנתי.
ב . שריר - החקלאית
י. אהרוני - מנהל המחקר החקלאי
ל.קיסרי - מדריך ההזנה
מ. פיילר - מרכז רפת סאסא
מבוא
ברפת החלב בארץ שיא ייצור החלב הכללי הנו במהלך תקופת החורף והאביב כלומר, לאחר תקופת היום הקצר ביותר ועם התארכותו. בשנים האחרונות דווח כי משטר של אורך יום קצר לפרות בתקופת היובש משרה עלייה בתנובה בתחלובה העוקבת. ייתכן, לכן, כי ניתן להעלות את תנובתן של פרות הממליטות בחודשי הקיץ ע"י הכנסתן למשטר מלאכותי של יום קצר לתקופה מסוימת לפני ההמלטה. מטרת התצפית הזו היתה לבחון את ביצועי הייצור והפוריות של פרות הממליטות בקיץ (יוני עד נובמבר) ברפת מסחרית, בתחלובה העוקבת לאחר החזקתן במשטר אורך יום טבעי (אי"ט, ביקורת), או קצר (אי"ק, טיפול), המדמה את החורף, לאורך מספר ימים שונה במהלך סוף ההיריון.
חומרים ושיטות
467 פרות הרות לפני המלטה השתתפו בתצפית שנמשכה 4 שנים ברפת בקיבוץ סאסא. המועמדות חולקו באפריל ע"פ מספר תחלובה ,לשני ממשקי אור שונים במהלך תקופת ההכנה והיובש בפרות ,עפ"י הפירוט בטבלה 1.לאחר ההמלטה שהו כלל המשתתפות בקבוצות מעורבות ובאורך יום נורמטיבי לעונה.
ההשוואה נעשתה בין ממשק אי"ק - קבוצת הניסוי, בו שהו הפרות במבנה מאורר 16 שעות בתנאי חושך, ויציאה לחצר מוארת אור יום בין השעות 07:30 ועד 15:30 וסככה מוארת,לבין ממשק אי"ט - קבוצת הביקורת, אורך יום נורמטיבי לעונה בסככת היובש וההכנה.
טבלה 1. מספר פרות במחקר ומשכו, במשך 4 שנות המחקר.
שנת התצפית אורך השהות (ימים) מבכירות תחלובה+ 2 סה"כ
2001 60 19 39 58
2002 60 47 73 120
2003 60 ∗ 58 91 149
2004 30 ∗∗ 56 84 140
∗ שלושה שבועות לפני ההמלטה המשוערת בממשק אי"ק , הארכה ב- 10 דקות יותר של תקופת האור, בכל שבוע.
∗∗ 30 יום , מנה הכנה אחידה לכלל המשתתפות.

עומס חום חושב מחום ולחות יחסית שנוטרו כל חצי שעה; צריכת מזון/ועודפים קבוצתית נשקלה מדי יום במנות השונות(מנת עגלות,מנת יובש,מנת הכנה). לא נמצאו הבדלים בעקת חום וצריכת מזון ביו ממשקי האור השונים.

לשם קביעת רמת פרולקטין (RIA) הוקז דם כל 12 שעות בעשרת הימים לפני מועד המלטה משוער, ו- 72 שעות אח"כ . כמות חלב יומי של המשתתפות ממערכת SCR ,מרכיבי החלב משקילות חודשיות . רמת הפרולקטין בחלב בכל מועד בין 196 שעות לפני ההמלטה ועד 72 שעות אחריה נותחה להבדלים בין הטיפולים, בין התחלובות והשפעת גומלין של תחלובה על טיפול בפרוצדורת (REML) המתאימה לניתוח של בסיסי נתונים שאינם מאוזנים מספרית. השפעת הפוטופריודה השונה בין הטיפולים, על איכות הקולוסטרום נמדדה ע"י הערכת רמתIgG בקולוסטרום ראשון בשיטת : SRIDאימונופרצפיטציה מעגלית באגר (Immumcheck , . VMRD .Inc
Pullman WA.).

תוצאות
ביצועי ייצור המבכירות ששהו בממשק אי"ק (כעגלות הרות) עלו על קבוצת הביקורת באופן מובהק בשנים 2001 ו-2002 , ב- 4 ק"ג (P = 0.08) ו-3.1 ק"ג חלב לפרה ליום (P = 0.02), בהתאמה. במונחי תנובה ב 305 יום כ 1000 ק"ג הפרש בין הטיפולים השונים במבכירות. בחינת אורך ממשקי אור שונים, לא הביאה להבדלים בתנובת החלב של מבכירות אי"ק ואי"ט, בשנים 2003 ו- 2004. בפרות בוגרות לא נמצאו הבדלים בתנובת חלב בין הטיפולים בכל 4 שנות התצפית. לא נמצאו הבדלים בין שני ממשקי האור בתמותת וולדות, מחלות המלטה, שינויים במצב גופני והתעברות מהזרעה ראשונה. בשנת 2003 נפגעו כלל המבכירות לאחר ההמלטה (אי"ק ואי"ט) קשה במחלת ה- (DD (Digital Dermatitis - נצפתה ירידה באכילה לאורך זמן,תנובה נמוכה וזהה בלתי תלויה בממשק האור בתקופת היובש.
ריכוז הפרולקטין סמוך להמלטה ומייד אחריה נמצא גבוה יותר(P<0.05) במבכירות ב- אי"ט לעומת אי"ק והתלווה לייצור החלב המוגבר יותר במבכירות בממשק אי"ק. שיאי פרולקטין גבוהים נמצאו במבכירות ופרות בממשק אי"ט בהשוואה ל- אי"ק סמוך להמלטה P=0.08 . בתחלובות השנייה ומעלה לא נמצאו הבדלים ברמת הפרולקטין (מלוות ביצור חלב דומה) בין אי"ק ל- אי"ט.
איור 1. ריכוז הפרולקטין לפני ההמלטה, בממשקי אור שונים.
איור 2. תנובת חלב 305 יום,במבכירות (ק"ג), בקבוצת הביקורת (אי"ט) והטיפול (אי"ק).
דיון
בחזרות בתנאים דומים 2001 ו2002 , של עבודה זו הוכח כי ממשק אי"ק בתקופת הקיץ, מביא במבכירות (לאחר מתן 60 ימי אי"ק לפני ההמלטה) רמת ייצור חלב גבוהה יותר בתחלובה העוקבת , של כ- 1000 ק"ג ב- 305 יום באופן מובהק, P<0.05 .עבודות שבוצעו במרילנד,ואילינוי על מספר פרות קטן (32, לתקופה של שנתיים) הציגו עודף ייצור של 3.1 ק"ג חלב יומי לכלל הפרות (מבכירות,ותחלובה שנייה ומעלה) בממשק אי"ק -זהה לתצפית שנעשתה כאן, מול ממשק- אי"א - 16 שעות אור. בעבודה בקיבוץ סאסא הכלנו אורך יום טבעי (שנע בין 12-14 שעות אור) לקבוצת הביקורת, משום שחיפשנו ממשק יישומי המתאים לרפת הישראלית.
רמת פרולקטין נמוכה (8.32 נ"ג/מ"ל) ערב ההמלטה יכולה לשמש ככלי חיזוי לגובה ופער הייצור, בממשקי אור שונים ביובש, בתחלובה העוקבת, ויתכן ומצביעה על ציר אנדוקריני אפשרי הגורם לעלייה במספר הרצפטורים לפרולקטין בעטין, עקב רמה נמוכה של הורמון זה ערב ההמלטה.בעבודה שפורסמה ב 2004 ,ע"י דאל וחוב'- אילינוי ,מוצגת ההשפעה החיובית של אי"ק על מערכת החיסון לעומת אי"א (בעבודתנו נבדק אורך יום טבעי)ובה מוצגת עליה בכימוטקסיס של ניאוטרופילים,ועליה במספר הלימפוציטים בפרות ששהו בתקופת היובש בממשק אי"ק.בעבודות אחרות בהן נבחנה השפעת אי"ק בתקופת היובש, בדומה למה שנעשה במחקר הנוכחי, נמצא שבפרות שייצרו יותר חלב בתחלובה העוקבת, ריכוז הפרולקטין היה נמוך ובמובהק שונה מקבוצת הביקורת ערב ההמלטה. בעבודה זו לא נמצא כל הבדל באיכות הקולוסטרום (במונחי רמתIgG ) בין שני ממשקי האור שנבחנו.
שלמי תודה
לקרן מדען ראשי על בחירה ומימון התכנית, לצוות סאסא בניצוחו של מוסה פייילר שהעמיד את משקו לטובת התצפית המייגעת (4 שנים !!!) תוך הקפדה על קטנה כגדולה.
לד"ר. ג'ף דאל - אוניברסיטת אילינוי ,על ביצוע אנליזות הפרולקטין (RIA) בסרום הפרות. לד"ר דורון בר -החקלאית, בעזרה בניתוח הנתונים .ד"ר יעקוב ברנר - המכון הווטרינרי על אנליזתIgG בקולוסטרום הראשון.
לכל המבזקים....
office@milk.org.il פקס: 972-3-9564766 טל: 972-3-9564750 דרך החורש 4 , ת"ד 97, יהוד 5647003
מופעל באמצעות מעוף - מגוון אפקט