דו"ח מדעי זה המוגש ע"י פרץ שורק (התארגנות רפת משקי דרום) מציג תוצאות ניסוי מקיף שבוצע במסגרת פרויקט 657-0003-07


בחינת המשמעות הכלכלית של יצור חלב יעודי: חלב ניגר בריכוז חלבון תקני; תכנית עבודה מפורטת לשיפוט מדעי

 

שותפים:

גבי עדין ורן סולומון, שה"מ המחלקה לבקר

 

מבוא ותאור הבעיה:
בישראל מייצרים כ1.15 מיליארד ליטר חלב. הרכבו הממוצע של החלב הוא כ- 3.65% שומן ו- 3.22% חלבון. חלב זה מיועד לתוצרת חלב מסוגים שונים: מוצרים המנצלים את רכיב השומן שבחלב ( למשל חמאה), כאלה המנצלים את רכיב החלבון שבחלב (למשל גבינות ואבקת חלב), וחלקם משווקים כנוזלים (מוצרי חלב ניגר). מוצרי החלב ניגר, מלבד העיבוד התעשייתי (פסטור, תוספת טעמים), דומים בהרכבם לחלב הגולמי.
תמחור החלב ליצרן (הרפתן) מבוצע בהתאם לתכולות החלבון השומן והנוזלים של החלב ביחס של 63% לחלבון, 27% לשומן, 10% לנוזל.
ריכוז המוצקים בחלב המסופק למחלבות הינו ממוצע ארצי של כלל היצרנים, אולם קיימת שונות גדולה בין היצרנים, המושפעת מגורמים תזונתיים, ממשקיים, גנטיים ואחרים.
נתוני ספר העדר 2004 בקיבוצים מראים פערים גדולים בין היצרנים בחלבון 3.29% -3.0% , בשומן 3.82% - 3.27%. לאור יחסי התמחור, ומשקלו הרב של החלבון במחיר המטרה, רבים מהיצרנים משקיעים ממון רב באמצעים להעלאת % החלבון בחלב, בעיקר באמצעים טיפוחיים/גנטיים, אך גם ובתמיכה תזונתית נרחבת ויקרה למימוש פוטנציאל זה.
למחלבות יש עניין רב לכוון את החלב "לפס יצור" המתאים לו ביותר, בהקשר לתכולותיו. למשל, הפניית חלב עתיר חלבון למחלבה המתמחה ביצור גבינות. מגבלה נוספת היא התקנה, שמחלב שתייה אסור להוציא חלבון, ולכן גם אם תכולתו המוצהרת היא 3%, גם כאשר החלבון הגולמי הוא גבוה יותר, יש לשווק את חלב השתייה בהתאם ל- %החלבון המקורי שהתקבל מהפרה. זה בניגוד להיתר שקיים להפריד את השומן מהחלב לטובת יצור מוצרים עתירי שומן. מכאן, שבעת שיווק חלב ניגר על ידי המחלבה, המכיל חלבון מעל התקן הנדרש, לא גובה המחלבה מהצרכן את תמורתו המלאה בגין החלבון.
לכן, בשיתוף עם מחלבת תנובה, עבודה זו באה לבדוק אפשרות לייצר ברפת חלב יעודי המתאים לשיווק כחלב שתייה מבחינת תכולת חלבון. גישה זו קיימת במדינות מערביות בעולם הגורסת התאמה ככל שניתן של החלב המיוצר ברפת לסל המוצרים של המחלבה הקולטת.


מטרות העבודה:

היא לבחון לאורך תקופה ארוכה מודל יצור, אשר יתעל חלב לכיוון מוצרים ניגרים, בהם לריכוז החלבון יש משמעות פחותה. במודל זה, בו שותפים שני הצדדים, רפתן ומחלבה, יבחנו הקטנת עלויות היצור של שני הצדדים, והשאת רווחיותם: הרפתן – בכיוון של הקטנת עליות יצור הליטר תוך ניסיון להוזיל את מנת המזון, לכיוון יצור חלב בו תכולת החלבון אינה המניע העיקרי; והמחלבה - תקבל חלב שתייה שריכוז החלבון אינו מעל התקן ועלות החלבון בו נמוכה יותר.


חשיבותו וייחודו של המחקר:

העבודה תנסה לבחון מודל פיננסי אשר ינסה לכוון חלב בעל תכולות מוצקים נתונות למחלבה המתמחה בקו מוצרים ספציפי, תוך השאת ההכנסות של שני הצדדים: הרפתן והמחלבה. מודל כזה קיים בעולם המערבי, לדוגמא בצפון קליפורניה (אזור מודסטו בה פועלת המחלבה הגדולה בעולם ליצור גבינה צהובה, סביבה מרוכזים רפתות המתמחות בחלב עתיר מוצקים) או במדינת פלורידה בה הדרישה היא לחלב ניגר בלבד ללא משמעות ל-% החלבון בחלב. תופעה דומה, אם כי הפוכה קיימת בדרום הארץ: עיקר המחלבות בדרום מתמחות במוצרי חלב ניגר מחד, ומאידך דווקא היצור בדרום הארץ מאופיין בריכוז חלבון גבוה בהשוואה לשאר הרפתות בארץ, פרמטר אשר המחלבות מתקשות לגבות את עלותו
האמיתית בעת יצור מוצרים ניגרים. איזון עדין ואופטימאלי של יצור חלב יעודי עשוי לשפר את יעילות הייצור ורווחיותה של תעשיית החלב, ברמת הרפת המספקת חלב והמחלבה הקולטת אותו.
בדיקה זו היא תחילתו של מסע ארוך שיכול לגרום לשינויים רבים בענף ולכן יש לבצע זאת בזהירות רבה, ותוך רגישות רבה להשפעות שיכולות לנבוע ממהלכים אלו. כמו כן היא חייבת להיעשות בהידברות בין כל הגורמים הפעילים בענף. הבחינה הכלכלית היא שלב ראשוני בדרך ארוכה זו.


הערה כללית:

הנחת היסוד גורסת שמחיר המנה ועלות ההזנה בשיטת ההזנה המוצעת (ללא דגש על חלבון החלב) יהיה נמוך יותר, ברמה שתצדיק קבלת מחיר נמוך יותר עבור החלב. מחישובים ראשוניים מתקבל שניתן להוזיל את מנת המזון לחולבות בכ-0.5 ₪/למנה של 20 ק"ג ח"י, שזה שווה ערך לתקבול מופחת עבור החלבון של כ-2 א"ג לליטר. יתבצע תחשיב של עלויות היצור של החלב בכל אחד משתי השיטות. הרפתן יקבל מחיר מלא עבור החלב שייצר, בהתאם לרכיבים, כמקובל כיום, בכל אחת משתי שיטות ההזנה, והחשבון הסופי של עלות/תועלת יתבצע עם סיום העבודה, כאשר עיקר תקציב המחקר מיועד גיבוי פיננסי וכיסוי הוצאות לרפת בה יתבצע הפרויקט.


מהלך העבודה:

הניסוי נערך ברפת מימד מאוקטובר 2006 ועד אוקטובר 2007. הפרות חולקו ל-2 קבוצות זהות, פתוחות, של כ 99 - 100 פרות בוגרות מהמלטה 2 ויותר ששוכנו בתנאים דומים. הפרות נכנסו לקבוצות הניסוי לאחר שהות של כ-3 שבועות בקבוצת ממליטות אליה הן נכנסו מיד לאחר ההמלטה. הפרות קודדו לטיפול, אלו שהתייבשו והמליטו שוב במהלך העבודה, חזרו לקבוצה המקודדת. זיווג הפרות לקבוצת הטיפול והביקורת התבצע על פי פרמטרים מקובלים. נבחנו שתי שיטות הזנה. האחת - כמקובל במשקים, בה תוכננה מנה להשגת המטרה של השאת ריכוז החלבון בחלב (וכן השומן), כמו שימוש במקורות חלבון יקרים יותר, איכותיים, מגוונים, יחסי פריקות חלבון אנרגיה בכרס מיטביים וכד'. השנייה - מנה בה נמנעו המאמצים האלה. המנות היו זהות בריכוז האנרגיה (1.775) , החלבון (16.5%) המ"ג (31.1%) , וכן המינרלים והויטמינים; המנות היו שונות בריכוז החלבון השרידי, ברמת גרעינים, בכוספת סויה וכפועל יוצא – בשיעור חומרי הלוואי בחומר היבש (32.5% לעומת 27.5%; 30% לעומת 24.8%; 6.8% לעומת 2.6%; ו- 7.5% לעומת 9.4% בקבוצת הביקורת ובניסוי בהתאמה), (טבלה 1 ו-2) . מנות הטיפול השונות סופקו על ידי מרכז מזון משואות יצחק, וחולקו באבוס תוך בקרה מלאה על כמות המזון המחולק. שתי הקבוצות קיבלו מספר חלוקות זהה; שאריות נשקלו אחת ליום. נבדק יצור חלב יומי פרטני, צריכת מזון ממוצעת לקבוצה, רכיבי חלב (בביקורות חלב דו שבועי, כמו כן נעשתה בדיקת הרכב כימי של הבלילים, ונעשתה הערכת המצב הגופני ברפת על ידי רופא בשגרה של הרפת. מדדי פוריות נרשמו על פי נתוני מחשב ותצפית, אירועי בריאות שוטפים עם דגש על אירועי צליעות.


טבלה 1. הרכב הבלילים


תוספים∗: שומן מוגן, סידנית, אוריה, מלח, סודה לשתיה, פר' ויטמינים


טבלה 2. תכולות הבלילים והבדלים מהותיים.


תוצאות:
טבלה 3. תנובת חלב, החמ"מ, השומן והחלבון, שיעור השומן והחלבון ולוג הסת"ס.


∗ שת"מ, שגיאת תקן של הממוצע - לא היו הבדלים מובהקים בכלל הפרמטרים במהלך הניסוי.


איור 1. צריכת מזון ויצור חלב במהלך הניסוי.


טבלה 4. הערכת המצב הגופני, מדדי פוריות ותחלואה.


∗ שת"מ, שגיאת תקן של הממוצע - לא היו הבדלים מובהקים בכלל הפרמטרים במהלך הניסוי.

 

בניתוח הסטטיסטי השתתפו 233 פרות להן היו לפחות 8 ביקורות חלב . ס"ה השתתפו בניסוי 120 פרות מתחלובה 2 בקבוצת הניסוי ו-113 פרות מקבוצת הביקורת. הניתוח נערך בפרוצדורה של מודל Promix. בניתוח רטרוספקטיבי, מאחר ולא נמצאו הבדלים בכלל מדדי היצור בעט חלוקת הפרות לטיפולים, לא היה צורך להוסיף תיקונים למודל.
לא נמצא הבדל בצריכת המזון (24.5 לעומת 24.4 ק"ג ח"י פרה/יום בניסוי ובביקורת בהתאמה), בתנובת החלב, החמ"מ, השומן והחלבון, כנ"ל לגבי שיעור השומן והחלבון בין הטיפולים. לא נמצא הבדל מובהק בכל הפרמטרים הנ"ל בפילוח לפי מרחק מההמלטה של פרות עד 200 יום ומעל 200 יום מההמלטה. תנובת החלב וצריכת המזון הייתה דומה בין הטיפולים במהלך כל הניסוי, לא ניתן להסביר את העדר הקשר בין העלייה בצריכת המזון בשני הטיפולים בחודשים פברואר עד אפריל ללא תגובה דומה בתנובת החלב (איור 1).
לא נמצא הבדל במדדי הפוריות שנבחנו: ימי מנוחה, ימי ריק וימי סרק ( 86 לעומת 86; 152 לעומת 149; 67 לעומת 61 בקבוצת הביקורת והניסוי בהתאמה) (טבלה 3).
לא נמצא הבדל מובהק בהערכת המצב הגופני במועד הייבוש, ההמלטה ושיא חלב ( 3.1 לעומת 3.0; 2.9 לעומת 2.8; 2.2 לעומת 2.2 בקבוצת הביקורת והניסוי בהתאמה). לא נרשמו הבדלים באירועי הצליעות, ובעיות עיכול במהלך התחלובה. שכיחות המחלות המטבוליות ומחלות הרחם, וכן מידת חומרתן לא היו שונים בין הטיפולים (טבלה 4). המחיר לק"ג ח"י בליל ביקורת היה גבוה ב 4.5% מבליל הניסוי (1.090 לעומת 1.042 ש"ח בהתאמה).


לסיכום:

ממצאי העבודה מראים כי שינוי ריכוז החלבון השרידי במנה, רמת הגרעינים והכוספאות, זאת מבלי שלנות את ריכוזי האנרגיה, החלבון והמ"ג במנה, לא השפיעו על תנובת החלב של הפרות והרכבו, הערכת המצב הגופני, הבריאות וביצועי הפוריות, זאת למרות היותם יקרות ב 1.06 ש"ח ממחיר המנות הרגילות. ברפת "סטנדרטית" עם 354 ימי החליבה הממוצעים הפרש זה מסתכם ב 380 ש"ח לפרה בתחלובה. יש לתת הערכה כלכלית ברמת הענף.

לכל המבזקים....
office@milk.org.il פקס: 972-3-9564766 טל: 972-3-9564750 דרך החורש 4 , ת"ד 97, יהוד 5647003
מופעל באמצעות מעוף - מגוון אפקט