התנהגות רביצה של פרות חלב כפי שמושפעת ממצב פיסיולוגי וסוג הסככה

 

דו"ח שנתי 463-0224-04

מוגש להנהלת ענף בקר נ. ליבשין, א. מלץ, א. אנטלר, י. גרינשפון ,ל. רוזנפלד, י. שוורצמן

 

 

מבוא

רביצה נוחה ובלתי מופרעת נחשבת כתנאי נחוץ לייצור אופטימאלי של פרת החלב גבוהת התנובה ועוד יותר מכך לרווחתה. שני פרמטרים אלה, ייצור ורווחה שלובים זה בזה ואכן יותר ויותר מושם הדגש על רווחת הפרה כגורם כלכלי ולא רק מוסרי. סביר להניח שהאינפורמציה הזאת של זמן והתנהגות רביצה ניתנת לניצול ממשקי בשני האספקטים של דיאגנוזה ורווחה. דיאגנוזה – בריאות וזיהוי ייחומים, ורווחה – רמת הנוחות שהפרה שרויה בה.

 

מטרות עבודה

מטרות עבודה זאת היו:

א) לחקור התנהגות רביצה יומית,

ב) להשוות התנהגות רביצה בתנאי סככה שונים

 

שיטות וחומרים

המדידות בוצעו בחורף. השתמשנו במד רביצה שפותח במכון להנדסה חקלאית מותאם לרגל הפרה ונקשר ברצועה מעל לפרק הטלפיים. הניסוי בוצע ברפת מכון ולקני וברפת יהודה בצרעה. בשתי הרפתות נחלבות הפרות שלש פעמים ביממה וזמן הרביצה נמדד בין החליבות.

להשגת מטרה א' נבחרו 12 פרות בסככה כוללת ברפת בית דגן. המייצרות בין 27.5 ל- 45.7 ק"ג חלב ליממה. הפרות בילו ברביצה 96 520± דקות ביממה. הזמן הארוך ביותר, 78 ± 220 דקות, נמדד בין השעות 05:00 - 20:00 והקצר ביותר 48 ± 138 בין השעות 20:00 - 13:00.

להשוואה בין שתי סככות נבחרו שתי קבוצות של פרות מבכירות ששהו בשתי סככות סמוכות עם בצועים דומים, 8 פרות בכל סככה, האחת כוללת (4.3±35.5 ק"ג חלב/יום) והשנייה תאי רביצה (3.1±37.5 ק"ג חלב/יום) במרחק הליכה שווה למכון החליבה, ברפת יהודה בצרעה. התוצאות מוצגות בטבלה מס' 1. ומהן נראה כי הפרות בסככת תאי הרביצה רובצות בממוצע כמעט שעתיים פחות מאשר בסככה הכוללת. הדבר מתבטא בעיקר בין חליבת הלילה לחליבת בקר אך נמשך גם לתקופה שבין חליבת הבקר לחליבת הצהרים. יחד עם זאת, בשתי הסככות נשמר הדגם שנצפה בעבר, קרי, זמן הרביצה הארוך ביותר בין חליבת לילה לחליבת בקר, והקצר ביותר בין חליבת צהרים לחליבת לילה. בהמשך הניסוי הועברו 4 פרות מהסככה הכוללת לסככת תאי הרביצה ולהפך. שבוע אחר המעבר נמדדה התנהגות הרביצה למשך 11 ימים רצופים.

 

תוצאות ודיון

התוצאות המסוכמות בטבלה 2 מאשרות את הממצאים של התצפית הקודמת. הפרות מתאי הרביצה סיגלו לעצמן, לאחר המעבר, את התנהגות הפרות בסככה כוללת, קרי רביצה ממושכת יותר, ולהיפך. לא נצפה שינוי בביצועים כתוצאה מהמעבר מסככה לסככה.

בהשוואת הפעילות של הפרות, התברר שבתנאי תאי הרביצה הפרות פעילות יותר וקיים מתאם שלילי בין פעילות לזמן רביצה. בסככה הכוללת היו הפרות פעילות פחות ולא היה מתאם בין פעילות לזמן רביצה. נראה כי הפרות בסככת הרביצה היו חסרות מנוחה במידה רבה יותר בהשוואה לאלה בסככה הכוללת.

המסקנה מהעבודה מצביעה על האפשרות לניצול מד הרביצה להערכת רווחת הפרה. יתכן שסככת תאי הרביצה שנבחנה, מונעת משך רביצה שנצפה בסככה הכוללת. יתכן שהעובדה שלא נצפו הבדלים בביצועים מרמזת שזמן הרביצה אינו גורם קשיח ומשפיע בטווח הזמן שנמדד בעבודה זאת.

 

טבלה מס' 1. זמן רביצה (ממוצע ± ס.ת.) בין החליבות של 8 פרות בסככה כוללת ו- 8 פרות בסככת תאי רביצה.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

טבלה מס' 2. זמן רביצה (ממוצע ± ס.ת.) בין החליבות של שתי קבוצות בנות 4 פרות כל אחת ששהו בסוג אחד של סככה בתקופה 1 והועברו לסוג אחר בתקופה 2.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

א הבדל מובהק (מבחן t, P < 0.01) בין קבוצות שונות המאכלסות סככות שונות באותה תקופה.

הבדל מובהק (מבחן t, P < 0.01) בין אותן קבוצות המאכלסות סככות שונות בתקופות שונות.

 

לכל המבזקים....
office@milk.org.il פקס: 972-3-9564766 טל: 972-3-9564750 דרך החורש 4 , ת"ד 97, יהוד 5647003
מופעל באמצעות מעוף - מגוון אפקט