התנהגות רביצה של פרות חלב בתנאי סככה כוללת או קוראל ובתנאי עמדות רביצה


דו"ח שנתי 463-0224-02


מוגש להנהלת ענף בקר
נ. ליבשין, א. מלץ, א. אנטלר, י. גרינשפון ,ל. רוזנפלד, י. שוורצמן

 

 

תקציר

הרביצה הנוחה היא פרמטר חשוב במיצוי פוטנציאל הייצור של פרת החלב גבוהת התנובה כמו גם, מרכיב ראשון במעלה ברווחתה. פרה הרובצת בנינוחות כל אימת שמתעורר הצורך לכך היא פרה רגועה בעלת אורך חיים פיסיולוגי סדיר דבר המתבטא בהתנהגותה וביצועיה. על התנהגות הרביצה משפיעים הרבה גורמים כגון סוג הסככה (כוללת, קורל או עמדות רביצה), הממשק והניהול ואופי הפרה ומידת סדירות התנהגותה.

לאחרונה פותח במכון להנדסה חקלאית מכשיר למדידת זמן הרביצה של פרה במשך יממה. המכשיר נוסה ברפת בית דגן ונמצא עמיד ואמין בתנאי רפת מסחרית. מטרת העבודה בשנה זאת הייתה לבחון בעזרת הפרוטוטיפ את זמן הרביצה של פרת חלב בסככה כוללת בחורף, כדי לקבל מוסג ראשוני על התנהגות הרביצה וסדרי הגודל והעומס שמד הרביצה צריך לעמוד כדי לייצר כ- 40 מדים (ייצור חצי מסחרי) על מנת שאפשר יהיה להשוות בו זמנית פרות בתנאים שונים באותו זמן ובאותה רפת.

אב טיפוס שנוסה הוא מכשיר המולבש על רגל הפרה ואוגר את משך הזמן בו הפרה רובצת. הנתונים ניתנים לקריאה בעזרת מד קריאה המורכב מאנטנה וצג המשדר את זיהוי הפרה וזמן רביצה מצטבר. בשלב זה יש לרשום את הנתונים מהצג באופן ידני. מהנתונים עולה שפרת חלב המייצרת כ- 35 ק"ג ליממה רובצת בתנאי סככה כוללת בחדשי החורף כ- 10-12 שעות ביממה. זאת בתנאי הגשת מזון אחת ליממה.

במשך המדידות בוצעו בפרוטוטיפ השיפורים הבאים:

• שיפור בחסימת החיישן לתנאי הסביבה האגרסיביים בהם הוא פועל.

• הורדת צריכת הזרם פי 4 (מ- 10 ל- 2.5 מ- 10 ל- 2.5 mA).

• מציאת רכיבים בעלות נמוכה שאפשר הוזלה משמעותית כדי לאפשר ייצור חצי מסחרי.

• הגדלת טווח הקריאה מ- 2 ל- 5 מטרים.

• הפחתת קריאות "רביצת סרק" בזמן תנועה או עמידה לרמה בלתי משמעותית.

 

בשלב זה אנו נמצאים במו"מ עם יצרנים וערוכים לקליטת כ- 40 מדי רביצה על מנת להשוות בו זמנית פרות בתנאים שונים באותו זמן ובאותה רפת.

 

 

מבוא

העלאת הגירה הוא תהליך פיסיולוגי והתנהגותי הנמשך אותו משך זמן, ואפילו יותר, כמו האכילה עצמה. זהו תהליך בסיסי המתבצע, בד"כ, כאשר הפרה רובצת ובלתי מופרעת (1). מעבר לכך, הרביצה הבלתי מופרעת הכרחית לתהליך התקין של ייצור החלב (2) ומכאן הצורך בתנאים המאפשרים לפרת החלב אפשרות רביצה נוחה ובלתי מופרעת.

פרת החלב גבוהת התנובה רובצת זמן דומה לזה שהיא מבלה בעמידה והליכה. פרות בהריון מתקדם שוהות במצב רביצה אף יותר מכך. הבדלים אינדיבידואלים יכולים לנוע בין 76% ל- 35% מהזמן ברביצה. פרות עוברות ממצב רביצה לעמידה ולהפך, בממוצע, 14 פעמים לאורך היממה (3).

פרות רובצות 5.5 שעות (30.59%) במשך היום. אם מוסיפים לכך את זמן הרביצה משך הלילה, אזי רובצת פרת החלב למעלה מ- 11 שעות משך היממה. אחרי 20:30 למעלה מ- 50% מהפרות רובצות, ואחרי 21:30 רובצות למעלה מ- 90% מהפרות. משך הרביצה מחולק לשלשה פרקי זמן יומיים. הפרות רובצות בלילה עד שעות הבוקר המוקדמות (03:30), פרק הזמן השני הוא בין 08:30 ל- 12:30 ופרק הזמן השלישי הוא 15:00 ל- 17:00 (4)

בנוסף להשפעת סוג הסככה (כוללת או עמדות רביצה), קיימים ברפת גורמי ממשק נספים בעלי השלכות על התנהגות הרביצה של פרת החלב. פרות המואבסות מנה דלת מזון מרוכז מבלות,מטבע הדברים, יותר זמן באכילה אך גם בהעלאת גירה בעמידה ופחות זמן ברביצה (5). שימוש במאביסים פרטניים מבוקרי מחשב, מספרם ומדיניות ההקצאות הננקטת (מספר ומשך "חלונות האבסה" היומיים) אף הם משפיעים על התנהגות ומשך הרביצה של הפרות (6). מערכות צינון וממשק הפעלתן משפיעים, קרוב לודאי, אף הם על התנהגות רביצת הפרות.

המבנים ברפת החלב בישראל הם ברובם סככות כוללות או קוראלים. ליתרונות מבנים אלה (פשטות תכנון, עלות בניה, פינוי זבל, העדר צורך בריפוד בסככות כוללות ותחזוקה נוחה) ניתן משקל יתר ללא השואה נאותה לסככת עמדות רביצה מבחינת התנהגות הפרות, רווחתן וביצועיהן. ניסיון רב שנים מצביע, למשל, שפרות המאכלסות סככות רביצה מגיעות נקיות יותר למכון החליבה ודורשות הכנה מועטה יותר ולכן חליבתן נוחה יותר והן רגועות יותר בהשוואה לפרות המגיעות למכון מסככות כוללות או קורל. לרשימת היתרונות המקובלים של סככת עמדות רביצה, ניתן להוסיף את האפשרות לצינון בעמדות רביצה בקיץ שהוא מטבעו מוגבל יותר בסוג אחר של סככות. יתרונות הצינון כבר אינם נושאים לויכוח והדרכים ליישומו היעיל זמינים. והתאמת מערכות צינון לעמדות רביצה היא קלה יחסית.

לאחרונה פותח במכון להנדסה חקלאית אב טיפוס של מכשיר אם קריאה ויזואלית למדידת זמן הרביצה של פרה במשך יממה. המכשיר נוסה ברפת בית דגן ונמצא עמיד ואמין בתנאי רפת מסחרית. בעזרתו ניתן להשוות התנהגות רביצה של פרות שונות בהתייחסות לביצועיהן ובהתייחסות לתנאי הסככה. כדי להגדיל את יעילותו יש להמשיך ולפתחו, דבר שאנו מתכוונים לבצע במקביל להפעלתו במצבו הנוכחי.

עבודה זאת, מטבע הדברים, לא תוכל להקיף את מלא תחום התנהגות הרביצה של פרת החלב. אנו נתרכז בשני אספקטים: הקשר בין התנהגות רביצה וביצועים באותם תנאי סככה והשוואת התנהגות הרביצה בשני תנאי סככה; סככה כוללת וסככת עמדת רביצה.

 

מטרת העבודה

 1. המשך פיתוח "מד הרביצה" לרמת קליטת נתונים בעזרת אנטנה.

 2. לחקור את הקשר בין זמני רביצה (בעזרת המד הקיים) לביצועים בשני סוגי סככות, כוללות ותאי רביצה.

 3. להשוות את זמני הרביצה והביצועים בין שתי סככות אלה.

 

שיטות וחומרים

המערכת למדידת זמן רביצה של פרות

המערכת מורכבת משתי חלקים עיקריים:

א) יחידת מדידה של זמן הרביצה המחוברת לרגלה של פרה.

ב) היחידה המרכזית שאספת נתוני רביצה ממספר פרות עליהן נמצאות יחידות המדידה.

 

פרוט מערכות

  א) יחידה המדידה מורכבת מחיישן זווית, מיקרו-מעבד, משדר ומקלט RF.

      חיישן זווית מספק מידע על מצבה הנוכחי של הפרה למיקרו-מעבד.

      למיקרו-מעבד ישנם 2 תפקידים המרכזיים:

      1) להפעיל טיימר פנימי אשר ימנה את זמן הרביצה ו לשמור אתו בזיכרון.

      2) ברגע שמתקבלת בקשה לקבלת מידע מהיחידה המרכזית , לשדר ב- RF את הנתונים הבאים:

          - מס' סידורי של הפרה,

          - זמן הרביצה (שעות, דקות ושניעות),

          - מצב הטעינה של הסוללה.

 

  ג) היחידה המרכזית מורכבת ממיקרו-מעבד, משדר ומקלט RF, צג LCD ולחצן.

תפקידה של היחידה לאגור נתוני רביצה ממספר פרות נתונות כאשר לכל פרה מספר סידורי משלה. ניתן להוריד את המידע האגור דרך RC 232 למחשב כדי לעשות עבוד סטטיסטי של נתוני רביצה.

ברגע הלחיצה נשלחת בקשה מהיחידה המרכזית ליחידת המדידה הקרובה לצורך קבלת נתונים ויחידה המרכזית נכנסת למצב המתנה.

יחידת המדידה מקבלת את הבקשה ומייד שולחת ליחידה המרכזית את נתוני הרביצה. כאשר היחידה המרכזית מסיימת לקבל מידע היא אוגרת אותו בזיכרון ומציגה על הצג (LCD ) את מספרה הסידורי של הפרה ואת זמן הרכיבה המצטבר.

במקרה של בעיות תקשורת ישנן 2 התראות:

 1) יש תקשורת אבל עם בעיות קליטה ושידור. במקרה זה תופיע על הצג מסר TRANSMIT ERROR

 2) אין תקשורת – במקרה זה תופיע על הצג הודעה: NO SIGNAL

במשך שלבי פיתוח מד הרביצה. נוסה החיישן בתקופות שונות ומשכי זמן שונים כל פעם על פרה אחת. הפרה הייתה במעקב ויזואלי. בתנאים שונים (עמידה או רביצה) בוצעו קריאות "אפס" של החיישן, זמן העמידה-הליכה, או רביצה נמדד בעזרת שעון עצר והושווה לזמנים שנקראו ע"י החיישן. כאשר הייתה זהות, הושאר החיישן על רגל הפרה ונקרא כל חליבה. כל יום מהימים שהחיישן היה על רגל הפרה, הוא נבדק בהשוואה לזמני רביצה או עמידה שנמדדו בעזרת שעון עצר. ברגע שהתגלתה אי התאמה הורד החיישן והוחזר למעבדה לבדיקת סיבת התקלה ושיפור.

 

תוצאות ודיון

החיישן. הפרוטוטיפ שנוסה הוא מכשיר המולבש על רגל הפרה ואוגר את משך הזמן בו הפרה רובצת. הנתונים ניתנים לקריאה בעזרת מד קריאה המורכב מאנטנה וצג המשדר את זיהוי הפרה וזמן רביצה מצטבר. בשלב זה יש לרשום את הנתונים מהצג באופן ידני. מהנתונים עולה שפרת חלב המייצרת כ- 35 ק"ג ליממה רובצת בתנאי סככה כוללת בחדשי החורף כ- 10-12 שעות ביממה. זאת בתנאי הגשת מזון אחת ליממה.

במשך המדידות בוצעו בפרוטוטיפ השיפורים הבאים:

• שיפור בחסימת המד לתנאי הסביבה האגרסיביים בהם הוא פועל.

• הורדת צריכת האנרגי פי 4 (מ- 10 ל- 2.5 מ- 10 ל- 2.5 mA).

• מציאת רכיבים בעלות נמוכה שאפשר הוזלה משמעותית כדי לאפשר ייצור חצי מסחרי.

• הגדלת טווח הקריאה מ- 2 ל- 5 מטרים. • הפחתת קריאות "רביצת סרק" בזמן תנועה או עמידה לרמה בלתי משמעותית.

 

 

רביצת פרות

 

טבלה 1. זמני רביצת פרות לאורך היממה בתקופות שונות

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

טבלה 2. השפעת מזג האויר בחורף על התנהגות הרביצה ותנובת החלב של פרה 269 ברפת בית דגן.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

בידינו רק תוצאות ראשוניות ביותר, אולם נראה כבר מתוצאות אלה שזמן הרביצה של פרה הוא בסביבות של כ- 10 שעות ביממה (טבלה 1), ותנאי מזג האוויר משפיעים בצורה משמעותית על פרמטר זה (טבלה 1, 2). עומס החום מקטין את זמן הרביצה של הפרה (טבלה 1) וכן מזג אויר סוער בחורף.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

מציור 1 עולה שהיתה קורלציה מאד גבוה בין שינויים בזמן רביצה בימי חרף סוערים ושינויים בתנובת החלב.

 

References

 

     1Olson, T.M. (1953). Elements of dairying. Macmillan, p. 250

2. Metz, H.M. (1985) The reaction of cows to a short term deprivation of lying. Applied Animal Behaviour Science 13, 301-307.

3. Petersen, W.E. (1950). Dairy science [its principles and practice]. 2-nd ed. J.B.Lippincott Co., Chicago-Philadelphia-New York, p. 352.

4. Zimmermann, V., Juhas, P., Debreceni, O. (2000). The behaviour of cattle under permanent grazing.  Biotechnology in Animal Husbandry 16: 3-4, 73-79.

5. Nielsen, B. L., Veerkamp, R. F., Lawrence A. B. (2000).  Effects of genotype, feed type and lactational stage on the time budget of dairy cows. Acta Agriculturae Scandinavica. Section A, Animal-Science. 50: 4, 272-278.

6. Wierenga. H. K., Hopster, H. (1991). Behaviour of dairy cows when fed concentrates with an automatic feeding system.  Applied Animal Behaviour Science. 30: 3-4, 223-246.

 

 

לכל המבזקים....
office@milk.org.il פקס: 972-3-9564766 טל: 972-3-9564750 דרך החורש 4 , ת"ד 97, יהוד 5647003
מופעל באמצעות מעוף - מגוון אפקט