שיפור ביצועים ונצילות מזון של חולבות באמצעות האבסת לילה

 

 

 

מוסד המחקר של החוקר הראשי

חוקר ראשי:

יואב אהרוני

בקר לבשר, מנהל המחקר החקלאי

חוקר שותף:

אריה ברוש

בקר לבשר, מנהל המחקר החקלאי

 

סוג הדו"ח:  שנתי
תקופת המחקר עליה מוגש הדו"ח: 2004

תקציר

בשנה זו ביצענו במסגרת תקציב המחקר שני ניסויים נפרדים: 1) השוואת יעילות ייצור חלב של פרות מגזעים שונים בתנאי עומס חום. 2) שותפות בניסוי של עמי אריאלי על השפעת האבסה בגרעיני כותנה, בתנאי עומס חום, על ייצור חום גוף, צריכת מזון ותנובת חלב. בניסוי זה נאמד גם ייצור החום השאריתי (Heat increment) הכרוך בצריכת המזון, עיכולו וספיגתו.

בניסוי הראשון, שנערך ברפת בית זרע, הושוו תנובות החלב וייצור החום של פרות הולשטיין (H) לאלה של פרות בנות הכלאת פרי מונטבליארד על פרות הולשטיין (MH). המדידות נערכו ב-7 פרות מכל גזע בשתי תקופות בנות 10 ימים כ"א, בהבדל של 75 ימים בין התקופות (יולי וספטמבר) לאיפיון מדדי ייצור החום וייצור החלב בשיא הקיץ ובסופו. ייצור החום של הפרות חושב מנתוני קצב הלב שלהן, שנרשמו לכל פרה במשך 3-4 ימים בכל תקופה, ומצריכת החמצן לכל פעימת לב, שנמדדה גם היא לכל פרה בכל תקופה. ייצור החלב של הפרות נמדד יום יום והפרשת האנרגיה בחלב חושבה על-פי ייצור החלב והרכבו, שנמדד בביקורות חלב. צריכת האנרגיה של הפרות נאמדה כסכום של האנרגיה שהופרשה בחלב, ייצור החום ומאזן האנרגיה הגופני. מנתונים אלה חושבו לכ פרה בכל תקופה שני מדדי יעילות ניצול אנרגיה: יעילות כללית (אנרגיה שהופרשה בחלב מחולקת באנרגיה שנצרכה) ויעילות נקייה (השוואה בין צריכת אנרגיה צפויה בהתאם לתנובה, משקל גוף ומאזן אנרגיה בגוף לבין הצריכה בפועל). פרות MH היו כבדות יותר (ב-90 ק"ג) ושמנות יותר (ב-0.9 יח' מצב גופני) מפרות H, והניבו פחות חלב (32.4 מול 42.4 ק"ג ליום) בתקופה הראשונה, והרבה פחות חלב בתקופה השנייה (21.3 מול 36.7). במדד היעילות הכללית היו פרות המכלוא נחותות ב23% בהשוואה לפרות ההולשטיין, אך גם במדד היעילות הנקייה הן היו נחותות ב-5.5% בהשוואה לפרות ההולשטיין. משמעות ממצא אחרון זה היא כי גם אילו היו פרות המכלוא מניבות תנובה זהה לזו של פרות ההולשטיין, עדיין הן היו צורכות כ-10% יותר אנרגיה מאשר פרות הולשטיין, כ-5% עקב משקלן הגבוה יותר ולכן הוצאות קיום גבוהות יותר לכל יחידת אנרגיה מופרשת בחלב, ו-5% נוספים עקב מקדמי ניצול אנרגיה נמוכים יותר. מספר אינדיקציות בתוצאות ניסוי זה מלמדות כי לעומס חום היו השפעות קשות יותר על פרות MH, בהשוואה לפרות H.

בניסוי שנערך בשיתוף עם עמי אריאלי, שעיקר תוצאותיו דווחו על ידו, נמצא כי הכללת 2 ק"ג גרעיני כותנה במנה לא הקטינה את ייצור החום של הפרות ולא הגדילה את תנובתן, אך היו לה השפעות מסויימות על התנהגות האכילה ועל קצב הלב: פרות הטיפול צרכו כמות דומה של מזון, אך חילקו את צריכתן למספר ארוחות רב יותר; קצב הלב של פרות הטיפול היה נמוך יותר נזה של פרות הביקורת, ללא השפעה על ייצור החום הודות לצריכת חמצן גבוהה יותר לכל פעימת לב. אומדן ייצור החום השאריתי של המזון העלה כי המזון שנאכל העלה משמעותית את ייצור החום בתחום של 8 שעות לאחר אכילתו. בסיכום כל ההשפעות השעתיות תרם כל גרם של מזון שנאכל עלייה של 3.85 kJ. כאשר אומדן תכולת האנרגיה הנעכלת במנה הוא כ-13.4 kJ לגרם ח"י, משמעות האומדן הזה היא כי קרוב ל-30% מתכולה זו נצרכו כחום עיכול תוך 0 עד 8 שעות.

 

מבוא

אמצעי הקירור של פרות הנהוגים ברפתות בארץ משפרים מאד את סביבתן של פרות גבוהות תנובה בתנאי קיץ. עם זאת, השפעת עומס החום על מדדי צריכת מזון ותנובת חלב והרכבו עדיין ניכרת בחודשי שיא עומס החום. אמצעים תזונתיים שיקטינו את ייצור החום של הפרות מבלי להקטין את כמות האנרגיה הזמינה להן לצורכי ייצור חלב עשויים לשפר את מצבן ולהגדיל את יעילות הייצור. בנוסף לאמצעים תזונתיים, ייתכן כי טיפוסי פרות מסויימים עמידים יותר מאחרים לעומס חום, והפגיעה בייצור החלב וביעילות ייצורו בתנאי אקלים וסביבה שווים תהיה לכן קטנה יותר.

 

שני הניסויים שבוצעו בשנה זו בחנו את שני הכיוונים הללו: 1) השוואת יעילות ייצור של פרות מטיפוסים שונים בתנאי עומס חום דומים; 2) הגדלת יעילות הייצור בתנאי עומס חום באמצעים תזונתיים.

 

מטרת הניסוי הראשון היתה להשוות את יעילות הייצור של פרות משני טיפוסים: פרות הולשטיין מול פרות מכלוא דור ראשון מונטבליארד X הולשטיין בתנאי עומס חום בקיץ בעמק הירדן, כאשר שני הטיפוסים מצויים באותן קבוצות הזנה וחליבה וחשופות לאותו מזון ואותם תנאי סביבה. ייצור החלב של פרות המכלוא נמוך במידה מסויימת מזה של פרות הולשטיין, משקל גופן גבוה יותר והן נוטות להיות יותר שמנות. לכל אלה עשוייה להיות השפעה על התנהגותן ועל עמידותן לתנאי עומס חום כבד. אחד היתרונות של פרות המכלוא על זה של פרות הולשטיין הוא ייצור הבשר הרב יותר שלהן ושל וולדותיהן, וניסוי זה לא בדק את ההשלכות של ייתרון זה על הכדאיות שבהחזקתן אלא רק את ההבדלים בייצור החלב, וביעילות ייצור החלב בין הטיפוסים.

 

מטרת הניסוי השני, שבו היינו שותפים למחקר בראשותו של ד"ר עמי אריאלי, היתה בחינת ההשפעה של הכללת גרעיני כותנה (ג"כ) במנה בתנאי עומס חום על צריכת מזון, תנובת חלב ומאזן אנרגיה של פרות גבוהות תנובה. מקובל כי החום השאריתי של עיכול שומן וספיגתו נמוך מזה של עיכול וספיגה של מרכיבי מזון אחרים: סיב ופחמימות. ההנחה היתה לכן, כי הכללה במנה של ג"כ, המכילים כ-20% שומן, על-חשבון מרכיבים שאינם מכילים שומן, עשוייה להקטין את ייצור החום השאריתי והכללי, להקטין בכך את המאמץ של הפרות להיפטר מעודפי חום המיוצר בגופן, ולאפשר להן להפנות בתנאים אלה חלק גדול יותר מסך האנרגיה הנצרכת לייצור חלב, אם על-ידי הגדלת הצריכה או שיפור היעילות או שניהם.

 

תוצאות שני הניסויים מדווחות להלן בנפרד.

ניסוי 1: יעילות ייצור החלב של פרות הולשטיין ושל פרות מכלוא מונטבליארד על הולשטיין בתנאי עומס חום.

 

חומרים ושיטות

הניסוי נערך ברפת בית זרע. ברפת זה נהוגה מאז 1999 הזרעה של חלק מהפרות בזרמת פרי מונטבליארד מיובאת, ובשנת המדידה עמדו ברפת כ-50 פרות מכלוא בעדר של כ-350 פרות. הסככות ברפת זו מצויידות באמצעי קירור של מאווררים ומתזי מים לאורך האבוס ובמאווררים באזור המנוחה של הפרות, בנוסף לאמצעי הקירור (מאווררים ומתזים) בחצר ההמתנה. במשך חודשי הקיץ מופעלת מערכת הקירור בסככות בהתאם לעומס החום, והפרות מצוננות בחצר ההמתנה במשך כ-20 דקות לפני כל חליבה, בנוסף להולכתן לצינון כזה פעמיים נוספות ביום: בין חליבת בוקר לצהריים ובין חליבת צהריים לערב. בחודשי הקיץ נהוג ברפת גם משטר של האבסת לילה, המעודד פרות לצרוך חלק ניכר יותר של מזונן בשעות הלילה באמצעות תימרון בשעות חלוקת המזון וקירובו ובהפעלת מערכת הצינון לאורך האיבוס בשעות הלילה.

 

לניסוי נבחרו 20 פרות, 10 מכל טיפוס, מזווגות לפי המלטה וימים בחליבה. מדידות על הפרות נערכו בשתי תקופות מדידה: 6 עד 15 ליולי; 26 לספטמבר עד 5 לאוקטובר. קצב הלב של כל פרה נרשם בתדירות של אחת לדקה במשך 3-4 ימים בכל תקופת מדידה, וביום האחרון של כל תקופה נמדדה צריכת החמצן של כל פרה, סימולטנית עם רישום קצב הלב שלה, במשך כ-10 דקות, כאשר נתוני מדידה זו נרשמו אחת ל-5 שניות, וחושבה צריכת החמצן לכל פעימת לב, לכל יחידת משקל מטבולי של הפרה (משקל חי בחזקת 0.75). מנתוני צריכת חמצן זו וקצב הלב של הפרה במשך מספר ימים חושבה ההוצאה האנרגטית (ייצור החום) של כל פרה במשך ימי המדידה, כממוצע יומי וכממצוצע שעתי של כל שעה משעות היממה. נתוני ייצור חום אלה חושבו הן לכל יחידת משקל מטבולי והן כסך ייצור החום של הפרה. תנובת החלב הממוצעת ל-10 ימי המדידה בכל תקופה חושבה לפי נתוני רישום יומיים במכון החליבה, הרכב החלב חושב לימים אלה לפי נתוני ביקורות החלב, זו שלפני תקופת המדידה וזו שאחריה. הפרשת האנרגיה בחלב בממוצע לתקופת המדידה חושבה על פי תנובת החלב והרכבו. בכל תקופת מדידה הפרות נשקלו והוערך מצבן הגופני (BCS, בסקאלה של 1-5). הבדלי המצב הגופני בין תקופת המדידה הראשונה לשנייה שימשו לחישוב מאזן האנרגיה של הפרות במשך הניסוי, כלומר כמה אנרגיה נצברה בגופן, או נמשכה מגופן במשך התקופה. הנחנו שמאזן זה היה דומה בשתי תקופות המדידה, ומכל מקום, כיוון ששינויי המשקל והמצב הגופני היו קטנים מאד במשך התצפית, מאזן זה היווה פחות מאחוז אחד מסך צריכת האנרגיה כך שלאי דיוקים בהערכתו היתה השפעה זניחה על החישובים האנרגטיים הכוללים. צריכת המזון האינדיבידואלית לא נרשמה, וצריכת האנרגיה חושבה כסכום של 3 מרכיבי הוצאה אנרגטית: אנרגיה שהופרשה בחלב + אנרגיה שנצברה בגוף + ייצור חום.

 

לכל פרה, בכל תקופת מדידה, נערך חישוב יעילות ניצול האנרגיה על-פי שני מדדים:

1)       יעילות כללית -  סך האנרגיה שהופרשה בחלב +אנרגיה שנצברה בגוף, מחולק בסך צריכת אנרגיה.

2)       יעילות נקייה – מדד המתחשב גם בצורכי הקיום של הפרה. לצורך חישוב מדד זה חושב ייצור החום הצפוי של הפרה על-פי סכום של שתי מכפלות: הפרשת האנרגיה בחלב מוכפלת בייצור החום הצפוי להפרשה של כל יחידה של (אנרגיה בחלב + אנרגיה נצברת בגוף) + משקל גוף מטבולי של הפרה מוכפל במקדם ייצור החום לקיום. שני המקדמים, זה של יעילות ניצול האנרגיה לייצור חלב וזה של תצרוכת האנרגיה לקיום נלקחו מהספרות. ההפרש בין ייצור החום של הפרה, כפי שנמדד בפועל לבין ייצור החום שחושב בדרך זו נקרא  "ייצור חום שאריתי", יח"ש (Residual Heat Production, RHP). בפרה בעלת יעילות ממוצעת הוא יהיה שווה ל-0, כאשר הוא חיובי יעילותה של הפרה נמוכה וכאשר הוא שלילי היא גבוהה.

 

יש לשים לב לכך כי מדד זה, יח"ש, מאפשר השוואה בין פרות נמוכות לגבוהות תנובה ובין פרות קטנות לגדולות והוא בוחן למעשה את יעילות מקדמי הייצור. פרה בעלת יח"ש שלילי היא פרה חסכונית, המצליחה לקיים את גופה בצריכת אנרגיה נמוכה יחסית, או לייצר חלב מעבר לצורכי הקיום תוך ייצור חום נמוך יחסית, או שניהם, בין אם תנובתה גבוהה או נמוכה.

 

בין תקופת המדידה הראשונה לשנייה יצאו מהניסוי 4 פרות, 3 מוכלאות ו-1 הולשטיין, עקב ייבוש מוקדם. כדי לאזן את הנתונים הוצאנו מהניסוי 2 פרות הולשטיין נוספות, בנות זוג של הפרות המוכלאות שיצאו, כך שניתוח התוצאות מתייחס ל-14 פרות, 7 מכל טיפוס.

 

תוצאות ודיון

תנובת החלב של פרות שני הטיפוסים והרכבו של חלב זה. משקל גופן ומצבן הגופני מוצגים בטבלה 1.

 

טבלה 1: תנובת חלב (ק"ג ליום) ותכולת שומן חלבון ולקטוז בחלב (ג' לק"ג), משקלן ומצבן הגופני של 7 פרות הולשטיין ו-7 פרות מכלוא בחודש יולי ובחודש ספטמבר.

 

הולשטיין

מכלוא

סטיות תקן1

מובהקות1,2

המדד

יולי

ספטמבר

יולי

ספטמבר

ג

ת

ג∗ת

ג

ת

ג∗ת

חלב ק"ג/יום

42.4

36.7

32.4

21.3

3.4

1.5

3.2

∗∗∗

∗∗∗

שומן

32.8

33.4

35.7

37.5

1.7

1.3

1.8

ל"מ

ל"מ

ל"מ

חלבון

28.9

32.1

31.3

35.7

1.1

0.8

1.1

∗∗∗

ל"מ

לקטוז

49.3

49.3

49.0

46.6

1.1

0.8

1.2

ל"מ

משקל גוף

537

541

630

634

21.7

4.8

17.1

∗∗∗

ל"מ

ל"מ

BCS

2.61

2.71

3.29

3.46

0.11

0.03

0.09

∗∗∗

∗∗∗

ל"מ

1 השפעות: ג – השפעת טיפוס גזע; ת – השפעת תקופת מדידה; ג∗ת – אינטראקציה גזע על תקופה.

2  סמלי מובהקות: ל"מ – לא מובהק (P > 0.1); † - נטייה (P < 0.1); ∗∗∗ - מובהק ביותר (P < 0.001).

 

 

עקומות תבנית ייצור החום היממתית של פרות משני הטיפוסים, בשני מועדי המדידה, מתוארות באיור 1. ייצור החום של הפרות המוכלאות, לכל ק"ג משקל מטבולי, היה נמוך יותר מזה של פרות ההולשטיין. ממועד יולי למועד ספטמבר נמצאה נטייה לא מובהקת לירידה בייצור החום של פרות ההולשטיין ונטייה,  אף היא לא מובהקת, לעלייה ביצור החום של המוכלאות. זאת אל אף הירידה הניכרת בייצור חלב בין שתי התקופות, ירידה שהיתה גדולה יותר בפרות המכלוא, בהשוואה להולשטיין.

 

איור 1: ייצור החום במשך היממה של פרות הולשטיין (עיגולים) ופרות מכלוא מונטבליארדXהולשטיין (משולשים) בחודש יולי (סמלים מלאים וקו מלא) ובחודש ספטמבר (סמלים ריקים וקו מרוסק). הנתונים הם ממוצעים לכל שעה ביממה של 3-4 ימי מדידה של 7 פרות לכל טיפוס גזע. קוי סטיית התקן המוצגים מהעיגול כלפי מטה מציינים את סטיית התקן של האינטראקציה גזעXתקופהXשעה. אלה המוצגים מהעיגול כלפי מעלה מציינים את סטיית התקן להבדלים בין שעות בתוך כל עקומה.

 

לבד מההבדל ברמת ייצור החום בין שני טיפוסי הגזעים, היה הבדל גם בתבנית העקומה: בעוד שלפרות ההולשטיין נרשמה עלייה הדרגתית בייצור החום בין שעה 6 בבוקר, שעת המינימום היומי, לשעות הערב המוקדמות, אצל פרות המכלוא אובחן שיא מקומי בין שעה 10 לשעה 11 בבוקר, ולאחריו ירידה משמעותית בשעות אחה"צ המוקדמות, ןתבנית זו אוחנה אצלן בשתי תקופות המדידה. הבדל זה בתבנית, ובנוסף לו הממצא כי ייצור החום של פרות אלה נטה לעלות בין יולי לספטמבר למרות ירידה של 13 ק"ג ליום בתנובת החלב, בעוד שייצור החום בפרות ההולשטיין נטה לרדת כאשר תנובתן פחתה רק בפחות מ-6 ק"ג ליום, מעידים לדעתנו על רגישות גבוהה יותר של פרות המכלוא בתנאי עומס חום. השיא המקומי בייצור החום לפני הצהריים אובחן לאחר שהפרות חזרו מהמקלחת שבין חליבות בוקר לצהריים. אם תיאבונן של פרות אלה דוכא לפני המקלחת בגלל עומס החום, הן צפויות לאכול כמות משמעותית של מזון לאחר שגופן קורר במקלחת, וייצור החום שלהן יעלה. לאחר מכן, עם עליית חום הגוף עקב ייצור החום המוגבר, הן יפחיתו שוב את ייצור החום שלהן. בנוסף, אם ביולי, בשיא עומס החום הן הפחיתו ככל יכולתן את ייצור חום הגוף שלהן ע"י מיזעור פעילות שאינה הכרחית, הן צפויות להעלות אותו, למרות הירידה בתנובתן, לאחר שעומס החום הוקל בסוף הקיץ. על פרות הולשטיין לעומתן, שכנראה סבלו פחות מהן בשיא עומס החום, היתה ההשפעה של ההקלה בעומס החום יותר קטנה.

 

צריכת האנרגיה, התפלגותה לייצור חלב ייצור חום ומאזן גופני ויעילות ניצול האנרגיה של פרות הולשטיין ומכלוא בשתי תקופות המדידה מובאים בטבלה 2. נתונים אלה מובאים בטבלה בשני אופנים: בחישוב לפרה ליום ובחישוב לק"ג משקל מטבולי של הפרה, גם הוא ליום. הצגת התוצאות המחושבות למשקל מטבולי דרושה בגלל הבדל המשקל הגדול בין שתי הקבוצות, כיוון שהוא מראה נתונים המתייחסים לרמת המטבוליזם האמיתית של הפרה.

 

טבלה 2: צריכת האנרגיה והתפלגותה למטרות ייצור חלב, ייצור חום ומאזן גופני בפרות הולשטיין ומכלוא בתקופות המדידה 6 – 15/7 ו 26/9 – 5/10.

 

הולשטיין

מכלוא

סטיות תקן1

מובהקות1,2

המדד

יולי

ספט'

יולי

ספט'

ג

ת

ג∗ת

ג

ת

ג∗ת

לפרה ליום, MJ

צריכת ME

236.1

223.0

216.0

190.8

6.5

5.6

8.0

∗∗

∗∗

ל"מ

אנרגיה בחלב

112.4

100.4

91.1

62.6

5.6

4.6

6.5

∗∗∗

∗∗∗

ל"מ

מאזן בגוף

1.4

1.4

2.7

2.7

0.7

0.5

0.7

ל"מ

ל"מ

ל"מ

ייצור חום מדוד

122.3

121.2

122.2

125.6

2.8

2.8

4.0

ל"מ

ל"מ

ל"מ

ייצור חום מחושב3

127.6

121.2

124.4

108.7

2.5

2.2

3.1

∗∗∗

יח"ש4

5.29-

0.01

2.22-

16.87

3.24

3.24

4.58

∗∗

ל"מ

יעילות כללית%5

48.26

45.65

43.38

32.83

1.74

1.51

2.12

∗∗∗

∗∗∗

למשקל מטבולי KJ

צריכת ME

2134

2001

1731

1531

108

50

103

∗∗∗

∗∗∗

ל"מ

אנרגיה בחלב

1025

909

739

513

79

36

74

∗∗∗

∗∗∗

ל"מ

מאזן בגוף

11.3

11.3

19.4

19.5

7.3

0.0

4.9

ל"מ

ל"מ

ל"מ

ייצור חום מדוד

1098

1081

973

999

28

27

37

∗∗

ל"מ

ל"מ

ייצור חום מחושב3

1153

1087

996

869

44

20

42

∗∗∗

∗∗∗

ל"מ

יח"ש4

55.1-

5.9-

23.1-

129.4

39

39

55

∗∗

ל"מ


1 השפעות: ג – השפעת טיפוס גזע; ת – השפעת תקופת מדידה; ג∗ת – אינטראקציה גזע על תקופה.

2 סמלי מובהקות: ל"מ – P > 0.1;† - P < 0.1; ∗ - P < 0.05; ∗∗ - P < 0.01; ∗∗∗ - P < 0.001.

3 מחושב לפי משקל הגוף וייצור חלב ושומן גוף, מוכפלים במקדמי יעילות מקובלים.

4 ייצור חום שאריתי, ההפרש בין ייצור חום מדוד ומחושב.

5 יעילות כללית מחושבת כ-% האנרגיה (בחלב + מאזן גוף) מאנרגיה מטבולית נצרכת.

 

ייצור החום לפרה ליום לא נבדל בין פרות ההולשטיין למוכלאות, וגם לא בין תקופות המדידה בכל טיפוס גזע. אולם, פרות המכלוא היו כבדות יותר וייצור החום שלהן לכל יחידת משקל מטבולי היה נמוך יותר, כלומר, רמת המטבוליזם שלהן היתה נמוכה יותר. כנגד ייצור חום זה, הפרשת אנרגיה בחלב של פרות המכלוא היתה נמוכה יותר והבדל זה היה ניכר יותר כאשר הוא חושב ליחידת משקל מטבולי. כתוצאה, גם ההבדלים בין טיפוסי הגזעים ביח"ש היו ניכרים ומובהקים יותר כאשר הם חושבו ליחידת משקל מטבולי.

 

תנובתן של פרות המכלוא בניסוי זה היתה קטנה יותר מזו הצפוייה למכלוא זה על-פי נתוני ספר העדר הארצי. ייתכן שחלק מהבדל זה נובע מכך שהתצפית נערכה בחודשי שיא עומס החום, שרגישותן של פרות המכלוא אליו רבה יותר. מכל מקום, גם מדד יח"ש, המבטא מקדמי יעילות נקייה, היה גרוע ב-5.5% בפרות המכלוא בהשוואה להולשטיין. החישוב מראה גי גם אם תנובת פרות המכלוא היתה דומה לזו של פרות ההולשטיין, הן היו זקוקות לכ-10% יותר מזון לייצור כל יחידת חלב – 5% עקב משקל גופן הגבוה יותר ביחס לתנובתן, ועוד 5% עקב מקדמי ניצול אנרגיה לקיום ו/או ייצור נמוכים יותר.

 


ניסוי 2: השפעת הכללת גרעיני כותנה במנת חולבות בתנאי עומס חום על מדדי צריכת מזון, ייצור חלב וייצור חום.

 

הניסוי הזה נערך ברפת ההאבסה הפרטנית בראשותו של ד"ר עמי אריאלי ודווח במלואו בנפרד. בדו"ח הנוכחי ידווח רק חלקנו בניסוי זה, הכולל את מדידת ייצור החום ואת תלות ייצור החום בצריכת המזון ובשעות שבהן הוא נצרך.

 

כללי

בניסוי נבחנו שתי מנות: מנת ביקורת ומנת ניסוי שבה הוחלפו מרכיבים של מנת הביקורת ב-2 ק"ג גרעיני כותנה שלמים (ג"כ) לפרה ליום, ליצירת מנה שהיא שוות אנרגיה וחלבון לאלה של מנת הביקורת. 20 פרות הוקצו לכל אחת מהמנות. פרות אלה הואבסו ברפת ההאבסה הפרטנית בבית דגן ונרשמה צריכת המזון היומית שלהן לפרטיה, כולל מתי וכמה בדיוק אכלה כל פרה כל יום. מדידת קצב לב, צריכת חמצן וייצור חום נערכה במועד אחד בחודש אוגוסט (בין 15 ל-25/8) ב-8 פרות מטיפול הביקורת ו-10 פרות מטיפול ג"כ. לחלק מהפרות האלה רישום קצב הלב היה של פחות מ-3 יממות, ולחלק אחר לא נמצא רישום מלא של שעות הארוחות וכמות המזון שנאכלה בהן לתקופה שהחלה יממה אחת לפני תחילת מדידת קצב הלב והסתיימה עם סיום המדידה. כך שנמצאו רק 5 פרות מכל טיפול שעמדו בתנאים אלה, ול-10 פרות אלה נערכה אנאליזה של השפעת המזון הנאכל על עלייה בייצור החום בתחום שבין 0 ל-8 שעות לאחר הארוחה. ההנחה שעמדה מאחרי אנאליזה זו היא כי גם האכילה עצמה, וגם עיכול וספיגת המזון לאחר הארוחה, כרוכים בעלייה בייצור חום וניתן לכמת עלייה זו ולייחס אותה לחום שאריתי (Heat increment) ספציפי הכרוך בעיכול וספיגת המזון. עקב מיעוט הפרות שנבדקו לא ניתן היה לאבחן הבדלים בין החום השאריתי של שתי המנות.

 

תוצאות

באיורים 3א ו-3ב מוצגות תבניות קצב הלב וייצור החום, בהתאמה, של פרות שהואבסו בשתי מנות הניסוי.

 


איור 3: תבנית קצב הלב (א) וייצור החום (ב) של פרות הביקורת (C) וטיפול ג"כ (T) במשך היממה. קוי השגיאה מהעיגול כלפי מעלה מציינים את סטיית התקן של האינטראקציה טיפולXשעה; אלה מהעיגול כלפי מטה מציינית את סטיית התקן להבדלים בין שעות בתוך כל עקומה.

 


קצב הלב של פרות ג"כ היה בממוצע נמוך מזה של פרות הביקורת בכ-4 פעימות לדקה (P = 0.05) אולם צריכת החמצן שלהם לכל פעימת לב (פעימת חמצן, לא מוצג) היה גבוה יותר, כך שייצור החום שלהן לכל יחידת משקל מטבולי היה דומה לזה של פרות הביקורת (P = 0.54). לא ידוע לנו מה גרם לפרות הטיפול לייצר כמות חום דומה לזו של פרות הביקורת תוך הורדת קצב הלב והעלאה של מדד פעימת החמצן, ומה הקשר של ממצא זה למרכיבי המנה. מכל מקום, לא נמצא כי הכללת ג"כ במנה הורידה את ייצור החום על בסיס של צריכת מזון וייצור חלב דומים.

 

יצויין עוד כי הן קצב הלב והן ייצור החום של פרות שתי קבוצות הטיפול, ברפת זו שבה לא היו כל אמצעי צינון לפרות בסככה, היו נמוכים יותר מאלה שנמדדו בניסויים אחרים ברפתות שהיו מצויידות באמצעי צינון טובים, בפרות בעלות תנובות חלב דומות. אנו מייחסים ממצא זה לעומס החום הכבד שבו היו נתונות הפרות ברפת זו, עומס חום שטיפול ג"כ לא גרם להקלתו.

 

השפעת צריכת המזון על עלייה בייצור החום בטווח הזמן של עד 8 שעות לאחר האכילה נאמדה ב-5 פרות מכל טיפול והיא מוצגת באיור 4.

 

 

איור 4: תוספת ייצור החום לכל גרם של ח"י נאכל בזמן האכילה (H0) ובשעות שלאחר אכילתו (H1 עד H8, מציינות מזון שנאכל לפני שעה אחת עד לפני 8 שעות).

 

בשעת האכילה אובחנה עלייה בייצור החום בשיעור של כ-0.35 KJ לכ גרם מזון שנאכל. אנו מניחים כי הגורם לעלייה זו היא פעילות האכילה. בפרק הזמן הראשון לאחר האכילה היתה העלייה בייצור החום קטנה יחסית, אולם היא גדלה עד 6 שעות לאחר האכילה ואח"כ ירדה במידת מה. אנו מניחים כי השיא של 6 שעות לאחר האכילה נגרם עקב זרימה מוגברת של מזינים ממערכת העיכול לגוף החיה, וייצור חום מוגבר כתוצאה מהמטבוליזם של מזינים אלה באברי מערכת העיכול והכבד. סה"כ העלייה שנאמדה בייצור החום בטווח השעות הנבדק לכל גרם של ח"י היה 3.85 KJ שהם כ-29% מתכולת האנרגיה המטבולית של המנה (13.4 KJ/g). אומדן חום שאריתי זה גבוה במקצת מזה המקובל בספרות ודרושות אנאליזות נוספות, במספר חיות גדול יותר, לאורך זמן ממושך יותר ובמספר מנות בטווח רחב של תכולת אנרגיה מטבולית כדי לאמת ממצא זה וכדי לאפיין את תכולת החום השאריתי כתלות בהרכב המנה.

 

לכל המבזקים....
office@milk.org.il פקס: 972-3-9564766 טל: 972-3-9564750 דרך החורש 4 , ת"ד 97, יהוד 5647003
מופעל באמצעות מעוף - מגוון אפקט