דו"ח סופי למועצת החלב
מחקר מספר 870-1472-07


"לטייל עם העיזים"


דורית כבביה - שה"מ, משרד החקלאות  Dorcab@shaham.moag.gov.il

בשנים האחרונות הסתמנה מגמה של התפתחות מואצת בענף התיירות החקלאית והכפרית (Agro-tourism), שהתבססה על ביקוש גדל מצד ציבור המטיילים, ומאידך על השינויים שגרמו לחקלאים לחפש מקורות להשלמת הפרנסה.


מטרות העבודה:

לבנות מודל לסיור מודרך במרעה, להוציאו אל הפועל במשקי גידול צאן במרעה, ולבחון את יישומו והצלחתו מבחינת המגדל והצרכנים.
הסיור נבנה כסיור חוויתי הכולל הקניית ידע ומודעות לניהול ושמירה על השטחים הפתוחים בעזרת מרעה, ומודעות לתרומת הענף לאיכות הסביבה.


שיטות העבודה:

כללו איתור חקלאים ושטחים ליישום ראשוני של המודל, בניית מערכי סיור והדרכה למשקים, הדרכה וליווי החקלאים בהעברת הפעילות, פתיחת הסיור לקהל הרחב במשקים, ועריכת סקר שביעות רצון בקרב המטיילים.
איתרנו שבעה משקי צאן שמעוניינים בהפעלת הסיור, חלקם ללא ניסיון תיירותי, במהלך העבודה, ארבעה מהמגדלים דחו השתתפותם בשלב זה.
בניית מערכי סיור, נעשתה בעזרת מספר מפגשים, תוך התאמתו בכל משק, לתנאי השטח ולמגדל. ברמת הנדיב העביר את הסיור צח גלסר, ותוכנית הסיור כללה גם נושאים אקולוגיים ומחקריים ייחודיים לרמת הנדיב.  בחוות האלה העביר את הסיור יצחק צדק, ותוכנית הסיור כללה גם מפגש עם פרחי בר, וחשיפה לנושא התיישבות יחידים. בשטחי המרעה האביבי של משפחת אלזיאדנה העביר את הסיור נאווף אלזיאדנה, בשיתוף עם סאלם אבו סיאם, ומערך הסיור כלל גם נושאים הקשורים לתרבות הבדואית, נדידה ומרעה האביבי. בחלק מהמשקים הנחיית המגדל כללה רק יעוץ בארגון התכנים והמסלול, ובחלקם כלל גם סיוע בארגון.
בסה"כ התקיימו בפועל 11 סיורים בהם השתתפו כשלוש מאות איש.

 

תוצאות ודיון:
בתשעה מהסיורים חולק דף משוב (מצורף בנספח) לנציגי המשפחות, 64 השיבו על השאלון  והם מייצגים 282 בני משפחה שהשתתפו בסיור.
השאלון נועד לנתח את מידת שביעות הרצון של המטיילים מהסיור וכן לקבל הדגשים או נושאים נוספים שבהם מעוניין הציבור. בסיורים הראשונים שהיו ללא תשלום, נשאלו המשתתפים למידת המוכנות שלהם לשלם עבור סיור. טבלה המפרטת את ניתוח המשובים מובאת בנספח.
מתוך 64 המשיבים 62 ענו שהסיור תאם את צפיותיהם.
גורם המשיכה הראשון לסיור היה המפגש עם בעלי החיים כאשר 60.9% אחוז מהמשיבים ציינו אותו כגורם עיקרי  שבגללו בחרו להשתתף בסיור. בנוסף  צוינו סקרנות (39.1 %), האזור (31.3%), רצון ללמוד על הנושא ( 20.3%), ואירוע או פסטיבל באזור (6.3%) כגורמי משיכה עיקריים.
בשבעת הסיורים הראשונים דרגו משתתפי הסיור את מידת העניין שעוררו בהם מספר נושאים,  לפי מפתח של 1 - בכלל לא עד 5 – מאד. בדרוג זה נמצאו בעלי החיים במקום הראשון (4.6) ולאחריהם האתר, אקולוגיה, המרעה והצמחייה (4.3, 4.2, 4.1  ו- 4 בהתאמה).
בממוצע ענו המרואיינים שישהו באזור כארבע שעות.
כמחצית המשתתפים ענו שהיו מעוניינים בפעילויות נוספות במסגרת הסיור, בין הפעילויות שצוינו: פינת ליטוף, הכנת גבינה, עוד הפעלות ומשחקים לילדים וסדרת סיורים בנושא.
המשתתפים בסיור באו בקבוצות של 5 איש בממוצע - לרוב משפחות עם ילדים (בליווי סבים). הגיל הממוצע של המרואיינים היה 36, (ילדים בגיל בי"ס מילאו שאלון בשם בני המשפחה).
השכלת המרואיינים הבוגרים הממוצעת 14 שנות לימוד, כ 70% ענו שיש להם השכלה אקדמאית.
בסיורים הראשונים שהיו ללא תשלום, נשאלו המשתתפים למידת המוכנות שלהם לשלם עבור סיור, ועל סמך הנתונים שהתקבלו נקבע גובה התשלום בהמשך. 39 אנשים שענו על השאלה ענו  שהיו מוכנים שלם 25 ₪ בממוצע .
הנתונים שנאספו בכל משוב נותחו על ידינו בשיתוף עם המשקים, והשתמשנו בהם להעריך את נקודות החוזק והחולשה בכל סיור על מנת לשפר את הסיור הבא.
מהסיורים שנעשו, ומדפי המשוב שנאספו עלה באופן ברור שהקהל מעוניין בסוג כזה של פעילויות, והמשתתפים ברובם הגדול מאד נהנו מהסיור המשולב עם העיזים.  הדרוג הממוצע שהתקבל מ 64 משיבי השאלון (מייצגים כ- 300 איש) עמד על 4.73 (מתוך סולם של 1- לא נהנו עד 5 - נהנו מאד). כל המשיבים השיבו שנהנו מהסיור, וימליצו לחברים על השתתפות בסיור דומה.

 

קשיים וכשלים ביישום סיורים במשקי צאן

עונתיות:
למרות שהסיור מתאים לכל גיל כולל מבוגרים, רוב משתתפי הסיורים שקיימנו באו במסגרת משפחתית עם ילדים. עובדה זו מכתיבה לוח זמנים מאד מצומצם לקיום הסיורים, כלומר בסופי שבוע ובחגים, וגם זאת בעונות מוגבלות בהם מזג אויר נוח.
הפעלת הסיור בסוף השבוע אינה אהודה במיוחד על בעלי משקי בע"ח, שסידור העבודה שלהם כולל ימי שבתון מועטים, ולרובם יש נטייה לצמצם את היקף העבודה בסופי השבוע.
מאידך ייעוד הסיור לילדים מלווה גם יתרונות נוספים, כמו התאמה של הסיור לילדים במסגרות חינוכיות שונות (בתי ספר גנים וכו'), מה שמאפשר הרחבת לוח הזמנים לימי חול.
תפיסת הסיור כהזדמנות לבילוי משפחתי עם דגש על משפחות עם ילדים קטנים, באה לידי ביטוי במשובים בע"פ ובכתב. הנחת המוצא שלנו הייתה שקיים פוטנציאל של מטיילים מבוגרים בעלי פנאי חופשי גם בימי חול וימי שישי בבוקר. אך בניסיון היחיד שנעשה לארגון יום סיור ללא ילדים לא זכה להצלחה מרובה ורק כעשרים איש השתתפו בו. יחד עם זאת יתכן שפניה למבוגרים וגמלאים מחייבת פרסום ושיווק מפולחים יותר.
 
ארגון:
 הארגון הנלווה לסיורים כולל עיצוב הזמנות, פרסום והפצת ההזמנות, מענה טלפוני למתעניינים, הרשמה ותיאום. ארגון הסיור אינו דורש השקעה מרובה,  אך צריך להילקח בחשבון מבחינות המשאבים הנדרשים לו: זמן המושקע בתהליך, כסף (לצורך פרסום), וסבלנות במענה לציבור.
לא בכל משק יש יכולת לגייס את המשאבים הדרושים, ולתמרן במקביל לעבודה השוטפת.
לבעיה זו אנו רואים מספר פתרונות, שעיקרן העברת רוב מלאכת הארגון אל גוף חיצוני.
דוגמא לכך היא ברמת הנדיב, בה יש מערכת פעילה ויעילה שעוסקת בארגון הביקורים בגנים ובפארק, ולכן יכלה לטפל ללא כל קושי בפרסום וההרשמה.
גופים נוספים שעשויים לבוא בחשבון כ"ספקי שירותי ארגון לסיורים" הם ארגוני המגדלים -   אגודת הנוקדים, עזיזה, עמותות תיירות אזוריו, מועצת החלב וקק"ל. אלו הם גופים שחלק מתפקידם היא קידום ויחסי ציבור לענף אותו הם מייצגים, ולכן מחזיקים במנגנון מיומן לביצוע הארגון וגם במוטיבציה הדרושה לכך.


פרסום:
משיכת דעת הקהל לסיורים אלו אינה פשוטה והפצה באתרי אינטרנט ייעודיים למטיילים, אינה עונה ע"פ ניסיוננו על הצורך למשוך קהל לסיורים. יש צורך לפנות לערוצי תקשורת נוספים כגון העיתונות הכתובה והרדיו, מה שלרוב כרוך בהוצאה כספית. גם כאן אנו רואים יתרון למעורבות הגופים שהוזכרו קודם לכן בפרסום נרחב יותר, כחלק מקמפיין עונתי, עונת תיירות מסוימת, או קמפיין שיווקי למוצרים מסוימים.


התאמת הסיור למגדל:
בתחילת העבודה שאפנו לבנות מודל סיור שיתאים עם התאמות קלות למגדלים רבים, בפועל למדנו כי יש לבנות מודל סיור נפרד לכל מגדל ולהתאים את הנושאים, אופן העברתם והדגשים לכל אתר ומגדל. קיומו של מודל אב אין בו די לסייע למגדל המתחיל בפעילות זו.


דוגמאות:
∗ על מנת להדגים באופן מוחשי נושאים כגון מסלול הסיור ואופי שטחי המרעה, גזעי עיזים, או מערכת העיכול של מעלה גרה, הכנו עבור הסיורים ברמת הנדיב, שקופיות מנוילנות שליוו את המדריך במהלך הסיור. למגדלים האחרים לעומת זאת לא היה כל עניין בשימוש בעזרים אלו, והם אף הסתייגו משימוש באמצעי המחשה, או בידע שאינם שולטים בו באופן טבעי.
∗ בחלק מהמשקים בחרנו לשלב מוטיבים אומנותיים כגון סיפורי מעשיות הקשורות בעיזים, ציטוטים מהמקורות, שירים וציורים בנושא עיזים. ולמעשה בכל משק סייענו למגדל  לבחור מתוך מגוון רחב של אפשרויות את המתאימה לו ביותר.


אמצעי עזר:
בעקבות הסיור הראשון ברמת הנדיב, והמשוב שניתן לפיו המשתתפים ראו בסיור פעילות שמיועדת בראש ובראשונה  עבור הילדים, פיתחנו מספר עזרים על מנת לרתק את תשומת לב הילדים עד למפגש עם העיזים: הענקת מקל רועים לכל ילד, חלוקת מדבקות עם ציור של עז.
משחק קולות ובו המדריך מוביל את הקבוצה, וקורא לילדים בסימן מוסכם, כפי שהרועה מקבץ את העיזים במרעה. שזירת סיפור מעשיה או משחק הקשור לעזים ומסופר בהמשכים לאורך הסיור.


רווחיות:
בסיור ממוצע השתתפו 28 מבוגרים ילדים, והתשלום הממוצע שנגבה עמד על סך כ- 600 ₪. חישוב הרווח שווה ערך לשכר יום וחצי עבודה לחקלאים, עבור כשעתיים עיסוק נטו בסיור עצמו. נתון זה לבדו מעיד על כדאיות, מאידך קשה לתמחר מדדים נוספים המעורבים בסיור:
א. הזמן והכסף המושקע בארגון לא ידוע כיוון שזה אינו קבוע, תלוי בגוף שעוסק בארגון ופרסום.
ב. פוטנציאל הסיורים (מוגבל ותלוי בעונות וקהל היעד).
ג. תוספת של רווח שולי כגון מכירת תוצרת או קידום מכירות עתידי למוצרי החווה.

 

סיכום ומסקנות:
מטרת העבודה הייתה לבנות מודל לסיור מודרך במרעה, ולהוציאו לפועל במשקי גידול צאן במרעה. משימה זו בוצעה, במהלכה למדנו כי ניתן לקיים סיורים כאלו, והם תורמים הן לחקלאיים והן לציבור הרחב ולקשר בניהם. התגובות בע"פ ובכתב אכן מעידות שהסיורים שימשו ראשית מפגש מהנה ומעשיר. ובהם נרכש ידע חדש בנושאים הקשורים לגידול צאן במרעה, ובתרומת החקלאות לסביבה. "הנגשת" השטחים החקלאיים לציבור הרחב, סייעה להנחיל את הגישה שלחקלאות זיקה חיובית לערכי טבע סביבה ונוף ולא להפך.
יתרונה של התוכנית שלנו, הוא בכך שהיא עוקפת את הבעיות השכיחות במיזמים תיירותיים אחרים, כיון שאינה כרוכה בהקמת תשתיות. מאידך קיימת השקעה מסוימת בארגון ופרסום הסיורים. אנו מציעים כי מגדלים המעוניינים לקיים סיור זה בעתיד, יסתייעו בגופים וארגונים שיתנו שירותי מנהלה לסיורים. גופים כגון ארגוני המגדלים - אגודת הנוקדים  ועזיזה, עמותות תיירות אזוריות, מועצת החלב וקק"ל. גופים אלו עוסקים בקידום ויחסי ציבור לנושאים משיקים לסיור זה, ויכולים גם "ליהנות" ממשיכת המטיילים לצאן, ובאמצעותה  לקרב ולהגביר מודעות הציבור לנושאים צרכניים, ונושאי איכות סביבה ושמירה על הטבע. בגופים אלו קיים מערך ארגוני, שיכול בקלות יחסית לסייע בארגון ופרסום הסיור, לכן קיים סיכוי רב שפנייה אליהם תענה בשיתוף פעולה פורה, ובכך תוריד נטל מיותר מכתפי המגדל.

ממצאיה של ד"ר טלי טל בדוח  "סביבה חקלאית ושטחים פתוחים כבסיס להקניית ערכים סביבתיים –חברתיים"  (הוגש לנקודת ח"ן 2006), מעידים על כך שלמידה על ממשק שטחים פתוחים בכלל ושטחים חקלאיים בפרט, מוגבלת בכל הכיתות ותחומי הלימוד. גם עבודות קודמות מצאו כי יש חשיבות לעיסוק בחקלאות בחינוך הסביבתי, וכי השטח החקלאי יכול להוות סביבה לימודית עבור סיורי תלמידים. עוד נמצא כי יש צורך בהוראה ולמידה על ייצור מזון, חקלאות ושימושי קרקע, לתלמידים, ואפילו לסטודנטים ומורים, שלעיתים אינם מכירים מושגים בסיסיים. וצוין שלציבור הרחב אין ידע מספק בסוגיות שטחים פתוחים ושטחים חקלאיים.
בעבודה זו אחת המסקנות שלנו היא כי הקהל רואה בסיור הזדמנות לבילוי משפחתי, עם דגש על משפחות עם ילדים קטנים. מה שמעיד על כך שניתן לייעד הסיור לקבוצות ילדים, ולהפעילם במסגרת פעילויות חוץ כיתתיות של מערכות החינוך השונות, בבתי ספר, גני ילדים, ומסגרות החינוך הבלתי פורמאלי (קרן קרב, מתנסים וחוגים שונים). להפניית הסיורים לקהל הילדים יש יתרון - בהרחבת לוח הזמנים לימי פעילות בתי הספר, והגדלת הפוטנציאל של מספר הסיורים.

חלק ממפעילי הסיור ממשיכים לקיים סיורים נוספים בהצלחה, ועוד מגדלים מתכננים להצטרף בהמשך.  רתימת גוף שיסייע בארגון הסיורים, ובעיקר בפרסום, יסייע רבות להמשך היישום.

לעיתים קרובות מוצגת החקלאות על היבטיה השליליים (יוצרת בעיות איכות סביבה, עושה הון על חשבון שטחים ציבוריים), עד שאפילו החקלאים מתקשים לראות את התרומה שבפעילותם לסביבה לנוף ולחברה. בסיורים אלו הוצגה לציבור החקלאות, לא רק כענף לגידול מוצרים חקלאיים, אלא גם כמשמרת הנוף, איכות הסביבה, וערכים תרבותיים שנמצאים בסכנת הכחדה.


תודות:
למועצת ענף החלב ולנקודת ח"ן (הקרן לקידום ערכי נוף וסביבה באזורים חקלאיים), על המימון.
לכליל אדר וצח גלסר, על השותפות בתכנון ויישום הסיורים.
ליצחק צדק, לנאווף אלזיאדנה  על הפעלת הסיורים בחוותיהם.
לתמר ארבל אלישע מרמת הנדיב לסאלם אבו סיאם על הסיוע בתכנון, ארגון וקיום הסיור .
לכל אתרי האינטרנט שנתנו חשיפה בחינם לסיורים שלנו.
לקהל המשתתפים שענה על שאלוני המשוב.
 


נספח:
ניתוח משובים:

לכל המבזקים....
office@milk.org.il פקס: 972-3-9564766 טל: 972-3-9564750 דרך החורש 4 , ת"ד 97, יהוד 5647003
מופעל באמצעות מעוף - מגוון אפקט