דו"ח מחקר ל 2008 המוגש למועצה לענף החלב בישראל
דו"ח מדעי זה המוגש ע"י גבי עדין - המחלקה לבקר, שה"ממציג תוצאות ניסוי מקיף שבוצע במסגרת פרויקט 870-1503-08


בחינת השפעת שיעור חלבון ממקור צמחי לעומת חלבוני חלב בתחליפי חלב, על מדדי בריאות וביצועים של יונקים עד גמילה


העבודה נערכה בשיתוף פעולה עם:

 א. אופיר1, י. תדהר1, ע. אפרים2.
1 רפת הצפון; 2 החקלאית.

 


מבוא:

העלייה החדה במחירי אבקות החלב בעולם במהלך 2008 אשר נבע מהעלייה בצריכת החלב בעיקר במדינות דרום מזרח אסיה, ייקרה באופן משמעתי את מקורות החלבון החלביים ככלל ואת תחליפי החלב ליונקים, בפרט. בעבודה מקיפה שנעשתה בארה"ב בתחילת שנות ה 90 נמצא שכ- 60% מיצרני החלב משתמשים בתחליפי חלב במגוון רחב של איכויות (Heinrichs et al. 1995).
המרכיבים העיקרים בתחליפי חלב כוללים קזאין, חלבוני מי גבינה, מקורות שומן מן החי והצומח, ויטמינים, מינרלים, מקורות חלבון צמחיים מסויה, גלוטן חיטה ותפוחי אדמה. בנוסף, קיים שימוש במקורות חלבון מהחי (אסורים לשימוש בארץ) הכוללים חלבוני פלסמה, חלבוני דם. בעבודות רבות מצוין שפירוק החלבון במערכת העיכול של היונק מלידה עד גיל 21 יום אינה מפותח דיי ולכן נפגמת יכולתו לעכל את רוב מקורות החלבון החלופיים (בן אשר וחוב' 1998; NRC, 2001). היות ומקורות חלבון חלופיים לא מנוצלים באותה יעילות, מקובלת ההמלצה להזין בתחליפי חלב המכילים מקורות חלבון חלביים במהלך 3 השבועות הראשונים. בעבודה שנערכה בארץ בה הוחלף 40% מהחלבון החלבי בכוספת סויה, נמצא ירידה בנצילות המזון כנראה בגין חלבון שנוצל גרוע (חסדאי וחוב, 1991). ממצאים דומים נמצאו בעבודות אחרות בעולם (Kanjapruthipong, 1998). לעומתם קבוצת חוקרים מאוניברסיטת קנזס, שעסקה בגלוטן חיטה כמקור חלבון מהצומח בהזנת תחליפי חלב ליונקים (כולם זכרים), קבלה תוצאת דומות לאלו שהתקבלו מהזנת תחליפי חלב עם חלבוני חלב (Terui et al., 1996) .


מטרת המחקר הנוכחי

לבחון את השפעת שיעור חלבון ממקור צמחי לעומת חלבוני חלב בתחליפי חלב, על מדדי בריאות והתפתחות יונקים עד גמילה. תחליף החלב בקבוצת הביקורת הכיל 96% חלבוני חלב לעומת תחליף החלב בקבוצת הניסוי שהכיל 50% חלבוני חלב, ויתר ה-50% ממקור חלבון צמחי מגלוטן חיטה. תחליף חלב ניסוי הוכן במיוחד ע"י חברת מעברות בע"מ המשווקת ע"י קופולק, בהתאם להנחיות החוקרים. פער המחירים בין תחליפי חלב המבוססים בעיקר על חלבוני חלב (קזאין או חלבוני מי-גבינה) לבין תחליפי חלב המכילים רק 50% חלבוני חלב והיתר חלבונים ממקור צמחי, עשוי להגיע לכ- 60%. טווח המחירים של שק תחליף חלב נע בין 180 ל 290 ₪ ל 25 ק"ג בהתאם לאיכותו, אי לכך, קיימת המוטיבציה גבוה לבחון אלטרנטיבות זולות יותר להזנת יונקים מבלי לפגוע בביצועים.


חשיבותו וייחודו של המחקר:

שימוש בתחליפי חלב זולים יותר ומעבר לממשק עבודה חסכוני יותר ביונקיה תוך הפניית חלב נוסף לשיווק. מבחינת תחומי העדיפויות של צוות ההיגוי, המחקר המוצע עונה על היעדים הבאים: ייעול הייצור כתחליף לייבוא, שיפור איכות התוצרת.


מהלך העבודה, חומרים ושיטות:

הניסוי התבצע ברפת צפון הגולן בשתי קבוצות של כ 50 יונקים כ"א (כולן נקבות) אשר חולקו לטיפולים בהתאם למשקל הלידה. הניסוי התבצע בין יולי לדצמבר 2008. שיעור החלבון הכללי והשומן היה זהה בשני התחליפים (23% חלבון ו- 18% שומן). לוח ההגמעה היה זהה בשני הטיפולים והתבסס על ס"ה 30.3 ק"ג תחליף חלב, עד גיל 35 יום הוגשו שתי הגמעות ביום והגמעה אחת ביום עד גמילה בגיל 60 יום, (טבלה 1). החל מהיום השני לחייהם, כל היונקים קיבלו תערובת יונקים בצריכה חופשית (תערובת סטרטר בכופתיות בגודל של 4.0 מ"מ המכילה על בסיס החומר הטבעי - 87% ח"י, 18% חלבון כללי, 1.67 מגק"ל אנרגיה נטו, 3.8% שומן, 7% אפר, 22% NDF, 1.0% סידן, 0.6% זרחן, 0.6% מלח, 16500 יב"ל ויטמין A ו- 50 יב"ל ויטמין E). הפרמטרים שנבדקו היו: צריכת מזון יבש פרטנית כ-10 ימים לפני הגמילה ובמועד הגמילה. כל ולד נשקל ונמדד לגובה שכמה לאחר ההמלטה, בגיל 21 יום, ובמועד הגמילה לחישוב תוספת משקל יומית ממוצעת. נרשמו אירועי תמותה, תחלואה וכן טיפולים תרופתיים.


מפרט להגדרות:

אופן המלטה: תקין, קשה, עכוז או קיסרי; חיונית הוולד: ערני + רפלקס יניקה טוב, ערני + רפלקס יניקה חלש, אפאטי או אין רפלקס יניקה; שלשול: עגלה חיונית לא מצריך טיפול למעט פיקוח על צריכת מים, עגלה חלשה יש צורך בטיפול אלקט'\אנטיביוטי, עגלה שוכבת יש צורך בטיפול רופא\אינפוזיה; דלקת ריאות: שיעול ללא קשיי נשימה נראים, מלווה במופע כללי טוב(חיוניות\אכילה),סימנים נשימתיים (שיעול, נשימה מאומצת) מלווים בפגיעה במופע(חיוניות\ אכילה); מצב העגלה לאחר סיום המחלה: מופע חיצוני (אכילה, חיוניות, מראה) תואם את גילה, מופע חיצוני ירוד מפגרת ביחס לגילה.


תוצאות:

שיעור העגלות התאומות שהשתתפו בניסוי היה דומה בין הטיפולים (4 לעומת 6% בביקורת ובניסוי, בהתאמה), רק המלטה אחת הוגדרה כקשה (בקבוצת הניסוי); שיעור התמותה במהלך הניסוי היה דומה (2 לעומת 4% בביקורת ובניסוי, בהתאמה) ונבעו מפגמים מולדים וטריפות. בבדיקת ערכי חלבון כללי בסרום של היונקים שנערך לאחר 24 ו- 72 שעות (פעמיים במהלך הניסוי), נמצאו ערכים שבין 6.0 - 6.8 גרם/ד"ל בשני הטיפולים המייצגים ערכי ספיגה נאותים של קולוסטרום. לא נמצא הבדל במשקל הגופני ובגובה השכמות בלידה, בגיל 21 יום ובגמילה ב 60 יום (טבלה 2). תוספת המשקל והגובה במהלך ה- 21 יום הראשונים ומלידה עד הגמילה היה דומה בין הטיפולים (כ- 112 גרם ו- 0.106 ס"מ; וכ- 646 גרם וכ- 0.181 ס"מ בהתאמה ליום), כמו כן, היחס בין משקל הגופני בגמילה למשקל בלידה היה דומה בין הטיפולים: 1.07 לעומת 1.06 בביקורת ובניסוי בהתאמה. באיור 1, ללא קשר לטיפולים, ניתן להתרשם שב- 80% מס"ה היונקות היחס היה גבוה מ 1.0. בבדיקת צריכת מזון פרטנית שנערכה כ 10 ימים לפני מועד הגמילה (ביום ה- 48 וה- 49) ובמועד הגמילה (ביום ה-58 וה- 59), לא נמצא הבדל בין הטיפולים (טבלה 2).


טבלה 1. לוח ההגמעה


טבלה 2 א'. משקל גופני, גובה השכמות וצריכת המזון היבש במהלך הניסוי.


טבלה 2 ב'. תוספת משקל גופני (ק"ג/יום), וגובה השכמות (ס"מ/יום) בין מועד הלידה לגיל 21 יום (1), בין גיל 21 יום עד 60 יום (2), ומלידה עד גמילה (3).

 

איור 1. היחס בין המשקל הגופני בלידה למשקל הגופני בגמילה

 


לסיכום:

הגמעת יונקים בתחליף החלב שהכיל 96% חלבוני חלב לעומת תחליף החלב שהכיל 50% חלבון צמחי מגלוטן חיטה, לא גרם להבדל בנתוני הבריאות, בצריכת המזון היבש, ובכלל הביצועים (משקל גוף וגובה השכמות) עד גמילה ב- 60 יום. בהמשך ינותחו פרמטרים הקשורים למועד הזרעה ראשונה, שיעורי ההתעברות, תוספת המשקל עד המלטה ותנובת החלב במהלך התחלובה הראשונה.


מקורות ספרות:
1. Nutrient requirements of dairy cattle. NRC 2001. National Academy Press.
2. Heinrichs A.J; S.J. Wells and W.C.Losinger.1995. A Study of the use of milk replacers for dairy calves in the USA. J Dairy Sci. 78:2831-2837
3. J.Kanjapruthipong. 1998.Supplementation of Milk Replacers Containing Soy Protein with Threonine, Methionine,and Lysine in the Diets of Calves. J Dairy Sci 81:2912–2915
4. H.Terui, J.L.Morrill and J.J.Higgins. 1996. Evaluation of Wheat Gluten in Milk Replacers and Calf Starters. J Dairy Sci. 79:1261-1266


5. בן אשר א., וולקני ר., מלצר ר. 1998. גידול בני בקר. שה"מ משרד החקלאות.
6. חסדאי א., ניצן צ., בו אברהם ג. 1991. השפעת רמת החלבון ורכיבים ממקור צמחי בתחליפי חלב על גדילה ובריאות עגלים ועגלות בגיל היניקה. משק הבקר והחלב עמ' 49-52.

לכל המבזקים....
office@milk.org.il פקס: 972-3-9564766 טל: 972-3-9564750 דרך החורש 4 , ת"ד 97, יהוד 5647003
מופעל באמצעות מעוף - מגוון אפקט