ביצועי פרות חלב שניזונו במנות המכילות חציר או תחמיץ חיטה מאותו שדה, זן ומועד קציר.
גבי עדין, רן סולומון - המחלקה לבקר, שה"מ
זאב צומברג - רפת יוטבתה
קרלוס גרינגאוס - רפת סמר
יהושוע מירון - המחלקה לבקר, המכון לחקר בע"ח, מנהל המחקר החקלאי
רקע:
צמחי מספוא המואבסים לפרות מהווים מרכיב חשוב וחיוני במנה. בתנאי הארץ בשל חוסר מים וקרקע איכותית, אין הבהמות יכולות ליהנות ממספוא טרי ולכן נהוג השימוש במזון משומר בצורת שחת או תחמיץ. עיקרון השימור כשחת הוא ייבוש הצמח בשדה תוך הפחתת אחוז המים מ-80% לכ- 15%. הייבוש בשדה כרוך בהפסדים בלתי נמנעים של מזינים בירק בגלל המשך תהליכי נשימת הצמחים והפרוק האנזימטי של רקמות הצמח הקצור, וכן חלים הפסדים מכניים כנשירת עלים, נזקי עליה בטמפרטורה ונזקי שטיפה במי גשמים. סה"כ ההפסדים בתהליך ייצור שחת מוערכים בכ-15% עד 20% מהחומר היבש כאשר נאבדים בעיקר סוכרים וחלבונים זמינים. הדרך האלטרנטיבית לשימור מספוא היא ההחמצה. תחמיץ מוצלח נשמר לתקופה ארוכה. ההפסדים בהחמצה מוערכים בכ- 10% עד 15% ומקורם בעיקר מנשימת הצמחים, מתסיסה של פחמימות לחומרים נדיפים, מנגר ומהתפתחות עבשים. מנות לפרות גבוהות תנובה בארץ מכילות בד"כ כ- 35% מזון גס, כאשר התחמיץ מהווה כ- 75% מסך המזון הגס והשחת כ- 25%. תחמיץ החיטה מהווה על בסיס ח"י כ- 60% מסך התחמיצים, את השאר משלים תחמיץ תירס ומעט תחמיץ סורגום. עלות טון ח"י תחמיץ חיטה בבור כ- 141$ כולל פחת, לעומת 133$ עלות טון ח"י שחת חיטה באיכות דומה במתבן. בניסיון להוזיל את מנת המזון, ולחסוך במחירי הובלה, ישנם חקלאים המעוניינים לשלב שחת חיטה במנה במקום תחמיץ חיטה, ולעבוד עם מנות ללא תחמיץ בכלל, בהנחה שלא יהיו הבדלים במדדי היצור. בארץ מקובלת הדעה שמנות המכילות תחמיץ משפרות את יצור החלב, את שיעור המוצקים (בעיקר את אחוז השומן), ונותנות יתרון במצב הגופני ובביצועי הפוריות. ההסבר התיאורטי גורס כי השימוש בתחמיצים מגביר את צריכת המזון בגין הארומה וטעימות המנה. להוציא עבודה אחת מארה"ב שנערכה בתנאים שונים מהמקובל בארץ, אין ממצאים בספרות המחזקים או תומכים בטענות אלו. בעבר היה מקובל במשקי הערבה, שימוש במנות ללא תחמיצים בגין מחירם הגבוה הכרוך בהובלה יקרה ממרכז הארץ. זה מספר שנים שחלק מהמשקים באותו אזור מזין את הפרות עם בלילים הנקנים במרכזי מזון מסחריים ועובדים עם מנות המכילות תחמיצים במהלך כל השנה. עד כה לא נעשתה תצפית לבחינת ההבדלים המקצועיים והכלכליים בין שתי הגישות.

לאחרונה ערכנו ניסוי ברפת סמר בערבה בה נהוג מזה שנים כשיגרה להאביס בליל ללא תחמיצים המכיל שחת דגן וקיטנית כמקור בלעדי של מזון גס. הניסוי בחן את השפעת מנה המכילה תחמיץ חיטה לעומת מנה המכילה שחת חיטה (וללא תחמיץ אחר) והשפעתם על מדדי היצור. מקור שחת החיטה ותחמיץ החיטה במנות היו מאותו זן (אריאל), שגודלו באותו שדה, ובתנאי גידול זהים. כל השדה נקצר יחד, חלק שימש להכנת תחמיץ חיטה וחלק הוקמל בשדה לשחת חיטה. כל השדה, כולל החלקה המיועדת לשחת, נקצרה במקצרה לתחמיץ כך שהואל היה מסודר בהרימה. החומר הקמל בשדה והתבצע גיבוב אחד בלבד ע"י מגובב "שמש" לצורך הפיכת החומר ומניעת אפוש בחלק התחתון, שיטת עבודה זו עדיפה מהמקובל ויש לצפות על כן לשיעורי אפר נמוכים יתר בשחת וחומר איכותי יותר.

במנת ה"תחמיץ" מקורות המספוא הגס היו שחת קטנית בשיעור של 25% ותחמיץ חיטה בשיעור של 75% מה- NDF הגס. לעומת זאת במנת ה"שחת" הוכללה שחת חיטה כתחליף לתחמיץ בשיעור של 75% מה- NDF הגס ללא שינוי בתכולת שחת הקטנית. במנת הביקורת הוספו מים להשוואת שיעור החומר היבש בבליל לזו של מנת הניסוי (טבלה 1). דוגמאות מבור התחמיץ ומבלות השחת נלקחו לפני תחילת העבודה ובמהלכה לצורך קביעת ההרכב הכימי וקבלת החלטה על הרכב מנות הניסוי. הניסוי נערך במשך 105 יום (בין מאי לאוגוסט 2004) בשתי קבוצות של כ-60 פרות שחולקו על פי הקריטריונים המקובלים. נערכו אנליזות כימיות להערכת הרכב השחת והתחמיץ וקביעת הנעכלות בכרס מלאכותית, נרשמה צריכת מזון קבוצתית בניקוי שאריות, ונמדדו יצור חלב פרטני יומי, תכולת המוצקים בחלב ואיכות החלב בביקורת חלב חודשית, ומשקל הגוף במהלך הניסוי. בתום הניסוי ובמשך 30 יום נוספים נשארו הפרות (עם נתונים מלאים במהלך הניסוי) באותם סככות. לפרות אלו נרשמה תנובת החלב היומית הפרטנית הממוצעת והמשקל הגופני במנות מזון זהות.
תוצאות:
נתוני יצור החלב ורכיביו נותחו בכלל הפרות וכן נעשה פילוח לפי פרות גבוהות ונמוכות תנובה (מעל ומתחת ל- 38.4 ק"ג חלב בהתאמה). לא נמצאו הבדלים מהותיים בהרכב הכימי בין שחת החיטה לבין תחמיץ החיטה והנעכלויות של הח"י, הח"א, ה NDF, הצלולוז וההמיצלולוז שלהם היו דומות (טבלה 1). נמצא הבדל של כ 1.2 ק"ג ח"י בצריכת המזון הקבוצתית הממוצעת במהלך הניסוי (24.7 ק"ג\ח"י\פרה\ליום לעומת 23.5 בקבוצת השחת והתחמיץ בהתאמה). ההפרש היה עקבי לכל אורך הניסוי (טבלה 3, איור 1). במשך תקופת הניסוי לא נמצאו הבדלים מובהקים בין קבוצות החציר והתחמיץ בתנובת החלב (36.7 לעומת 36.5 ק"ג), בריכוז ותנובת שומן החלב (3.39 לעומת 3.38%; ו 1.22 לעומת 1.23 ק"ג, בהתאמה), בתנובת חלבון החלב (1.10 לעומת 1.08 ק"ג), ובתנובת החמ"ש והחמ"מ (35.7 לעומת 35.9 ק"ג חמ"ש ו 35.7 לעומת 35.4 ק"ג חמ"מ, בהתאמה. נמצא הבדל (p=0.02) מובהק בריכוז החלבון בחלב לטובת קבוצת החציר (3.04 לעומת 2.98%), והפרש זה נוצר בעיקרו בקבוצת הפרות גבוהות התנובה (2.98 לעומת 2.91% חלבון, בקבוצת החציר והתחמיץ בהתאמה), (טבלה 4א',4ב',4ג'). לא נמצא הבדל במשקל הפרות במהלך הניסוי (651 ק"ג), (טבלה 5).
סיכום:
נראה שבבחינת שתי מנות לפרות הנבדלות אך ורק בשיטת שימור צמח החיטה, שחת לעומת תחמיץ, לא נמצא הבדל בכל מדדי היצור למעט בריכוז חלבון החלב הגבוה יותר בקבוצת החציר (תוספת של כ 2%). ניתן להסביר הפרש זה בהאכלות הגבוהה יותר של פחמימות נעכלות במנת השחת שמאופיינת בהפסד נוטריינטים זמינים נמוך ובנעכלות ח"א ו NDF גבוהה במעט בהשוואה לתחמיץ. ההפסד הכמותי בתחמיץ החיטה הוערך בכ-10% לעומת כ-6% בשחת החיטה. מניתוח הוצאות המזון בפועל לעומת ההכנסה מחלב בהתאם לביצועי הפרות לא נמצא הבדל מובהק בין הטיפולים (טבלה 6).
טבלה 1. הרכב השחת והתחמיץ, הרכב הבלילים: תכולות ומזונות כאחוז מחומר יבש בפועל.
תכולות שחת תחמיץ
שיעור ח"י (%) 89.0 34.3
שיעור אפר (%) 9.3 11.1
שיעור חלבון כללי (%) 8.5 9.0
שיעור NDF (%) 56.7 55.7
שיעור צלולוז (%) 28.9 31.9
שיעור המיצלולוז (%) 24.5 20.0
שיעור ליגנין (%) 3.3 3.7
נעכלות ח"י (%) 61.7 63.8
נעכלות ח"א (%) 67.9 65.3
נעכלות NDF (%) 60.0 56.7
תכולות הבלילים ע"ב ח"י ביקורת ניסוי
אנרגיה נטו מגק"ל לק"ג ח"י 1.752 1.752
שיעור חלבון כללי (%) 16.2 16.2
שיעור דופן תא כללי (%) 32.0 32.1
שיעור דופן תא גס (%) 17.0 17.0
שיעור מזון גס (%) 34.3 34.2
שיעור ח"י (%) 60.0 60.7
מזונות (% מח"י) ביקורת ניסוי
ג. שעורה 19.7 19.5
ג. תירס 18.9 18.7
סובין 6.7 6.6
גלוטן פייד 7.1 7.0
כ.חמניות 1.7 1.7
DDGS 2.7 2.7
כ. סויה 5.3 5.2
פר' בופרים 0.9 0.9
גלוטן מייל 2.0 2.0
שחת חיטה 21.2
שחת בקיה-תלתן 10.3 10.2
תחמיץ חיטה   21.9
תוספים ∗ 3.6 3.5
∗ פרמיקס של ויטמינים ומינרלים, שמן, שומן מוגן, מלח, וסידנית.
טבלה 2. חישוב עלות ב- $ לטון ח"י תחמיץ בבור ושחת במתבן.
  תחמיץ חיטה חציר חיטה
עלות בקמה 92
קציר + הרמה 16
הידוק 6
כיסוי 5
ניהול + שונות 2
ס"ה עלויות 121 115
הובלה קרובה 7 11
הובלה רחוקה 29 36
פחת 10.0% 6.0%
עלות כולל הובלה קרובה 141 133
עלות כולל הובלה רחוקה 165 160
טבלה 3. צריכת מזון קבוצתית ממוצעת (ק"ג\ח"י\פרה\יום)
צריכת מזון ביקורת ניסוי
מהלך הניסוי 24.7 23.5
טבלה 4א'. השפעת הטיפול על תנובת חלב, שיעור ותנובת המוצקים, ותנובת חמ"מ ממוצעים בתקופת הניסוי בקבוצת הפרות נמוכות התנובה.
  חציר תחמיץ SEM P
ק"ג חלב 32.65 32.47 0.82 0.87
% שומן 3.551 3.490 0.06 0.55
ק"ג שומן 1.127 1.119 0.02 0.80
% חלבון 3.111 3.048 0.03 0.17
ק"ג חלבון 0.984 0.981 0.02 0.89
% לקטוז 4.775 4.775 0.02 0.99
ק"ג לקטוז 1.529 1.561 0.04 0.54
ק"ג חמ"ש 4% 32.10 32.19 0.56 0.92
ק"ג חמ"מ 32.26 32.13 0.51 0.86
טבלה 4ב'. השפעת הטיפול על תנובת חלב, שיעור ותנובת המוצקים, ותנובת חמ"מ ממוצעים בתקופת הניסוי בקבוצת הפרות גבוהות התנובה.

חציר תחמיץ SEM P
ק"ג חלב 40.30 40.31 0.32 0.99
% שומן 3.246 3.295 0.04 0.38
ק"ג שומן 1.311 1.336 0.02 0.45
% חלבון 2.976 2.912 0.03 0.04
ק"ג חלבון 1.201 1.168 0.01 0.12
% לקטוז 4.780 4.789 0.03 0.64
ק"ג לקטוז 1.953 1.953 0.02 0.99
ק"ג חמ"ש 4% 38.88 39.32 0.37 0.58
ק"ג חמ"מ 38.80 38.33 0.30 0.47
טבלה 4ג'. השפעת הטיפול על תנובת חלב, שיעור ותנובת המוצקים, ותנובת חמ"מ ממוצעים בתקופת הניסוי בסה"כ הפרות.
  חציר תחמיץ SEM P
ק"ג חלב 36.70 36.46 0.26 0.75
% שומן 3.389 3.384 0.03 0.94
ק"ג שומן 1.223 1.232 0.01 0.68
% חלבון 3.040 2.980 0.02 0.02
ק"ג חלבון 1.098 1.082 0.01 0.34
% לקטוז 4.775 4.784 0.02 0.65
ק"ג לקטוז 1.751 1.769 0.02 0.58
ק"ג חמ"ש 4% 35.65 35.93 0.29 0.60
ק"ג חמ"מ 35.67 35.43 0.25 0.61
ק"ג חלב בתום הניסוי 29.5 28.3  
טבלה 5. משקל גופני ממוצע מתוקן לפי משקל בכניסה לניסוי (ק"ג\פרה) של הפרות בשני הטיפולים במהלך הניסוי.
  חציר תחמיץ SEM P
משקל במהלך הניסוי 651 651 2.10 0.99
איור מספר 1. תנובת החלב של כל הפרות (כולל אלו ללא נתונים מלאים) במהלך הניסוי
ובמשך 4 שבועות לאחר סיומו (הקבוצות נשמרו וצרכו מנה אחידה זהה), וצריכת המזון הקבוצתית הממוצעת (ק"ג ח"י לפרה ליום נטו מנוקה שאריות) במהלך הניסוי.
טבלה 6. ניתוח כלכלי של התוצאות
  תחמיץ חיטה חציר חיטה
$ לק"ג ח"י 0.220 0.219
ק"ג ח"י נצרך (פרה/יום) 23.5 24.7
הוצאות מזון ($/פרה/יום) 5.164 5.401
$ לליטר 0.316 0.320
ס"ה ליטר (פרה/יום) 35.33 35.56
הכנסה ($/פרה/יום) 11.16 11.39
רווח ($/פרה/יום) 5.99 5.99
מקורות ספרות
1. בונדי. תשמ"ב. הזנת בעלי חיים, האוניברסיטה העברית.

2. Miron J., Yosef E. and Ben-Ghedalia D. 2001. Composition and in vitro digestibility of monosaccharides constituents of selected byproduct feeds. J. of Agri. And Foof Chem. Vol 49, p’ 2322-2326.

3. Guyer P. and Mader T. Small grains for silage or hay. Cooperative extension, Institute of Agriculture and Natural Resources. University of Nebrasca-Lincoln.

לכל המבזקים....
office@milk.org.il פקס: 972-3-9564766 טל: 972-3-9564750 דרך החורש 4 , ת"ד 97, יהוד 5647003
מופעל באמצעות מעוף - מגוון אפקט