דו"ח מדעי מסכם תלת שנתי - תוכנית מחקר 362-0070

בחינת הערך התזונתי של תחמיצי סורגום מזנים שונים עבור פרת החלב.

 

מוגש למועצת החלב ע"י:

מירון יהושע1, אדית יוסף1, משה ניקבחת1, אברהם זנו1, דניאל בן-גדליה1 ,

רן סולומון3, גבי עדין3, עזרא שושני3, אפריים צוקרמן3 צבי ויינברג2, ואילן הלחמי2

1 המחלקה לבקר- מינהל המחקר החקלאי; 2 מינהל המחקר החקלאי; 3 שה"מ;

תקציר מסכם לפרויקט התלת שנתי
דו"ח שנה ראשונה - 2003 תוכנית 362-0070-03
תקציר שנה ראשונה:
יבול ואיכות תחמיצי סורגום ממבחן זנים ברם און
יבול ואיכות תחמיצי סורגום מהזן החדש פנינה שנקצר בשני שלבי התפתחות במבחן זנים בחפץ חיים
תקציר מסכם לפרויקט התלת שנתי

במסגרת פרויקט 362-070 נערכו במסגרת השנה הראשונה והשנייה שלושה מבחני זנים שהסתמכו על קציר ידני של חלקות ניסוי קטנות, ובמהלכם נמדדו: יבול פוטנציאלי, הרכב כימי, התאמה להחמצה בצנצנות, ונעכלות בכרס מלאכותית (כרמ"ל), של חומרי המוצא, והתחמיצים של שבעה זני סורגום גבוהים למספוא. המבחנים בוצעו במשק תימורים, במשק רם-און, ובחפץ חיים. התוצאות של המבחנים בכל אחד מאתרי הניסוי מוצגות בהמשך כדו"ח שנה א'. הזנים שנבחנו כללו שלושה קוים מכלוא רגילים (FS-5 Silobuster, Supersile 20 ו פנינה), וארבעה קווי מכלוא המכילים את הגן BMR המאופיין בתכולת ליגנין נמוכה להלן: BMR-101, BMR-201, BMR-301, Nutriplus. היבולים הפוטנציאליים הגבוהים ביותר אובחנו בזנים FS-5  ו BMR-101 שנראו כבעלי פוטנציאל ייצור מספוא ירוק בקיץ של 1.5-1.6 טון ח"י\ד' בתכולות NDF וחומר יבש גבוהות ונעכלות VITRO IN טובה (72% vs 68%).

בשנה השנייה של הפרויקט (2004) גודלו בקבוץ אייל בשתי חלקות מסחריות של 30 דונם כל אחת שני זני סורגוםFS-5  ו BMR-101, אשר ביצועיהם במסגרת ניסויי השנה הראשונה ותחילת השנה השנייה היו המוצלחים ביותר. חלקות ניסוי אלו נזרעו בתחילת מאי 2004 ונקצרו לתחמיץ ע"י קומביין באמצע חודש אוגוסט. במקביל גודל בקבוץ יבנה בחלקה מסחרית תירס מהזן המסחרי הנפוץ בארץ Oropesa. התירס הושקה ב 550 מ"מ מים, ושתי חלקות הסורגום הושקו ב 240 מ"מ מים. שני זני הסורגום הנבחנים הובאו בעזרת משאיות מקיבוץ אייל להחמצה בבורות בבית דגן, ואילו התירס הוחמץ ביבנה. פרטי הניסוי והרכב התחמיצים וכן נעכלותם בכבשים מוצגים בהמשך כדו"ח שנה ב'. נמצא שצמחי ה BMR-101 רבצו יותר מצמחי ה FS-5 ותירס Oropesa (60, 16.7 ו 5%, בהתאמה) וגורם זה בשילוב עם הבדלי ההרכב הביאו ליבולי ירק נמוכים יותר של bmr-101 (1.08 בהשוואה ל 1.30 ו 1.78 טון ח"י לדונם בהתאמה). הפסדי ההחמצה הגדולים ביותר אובחנו בזן BMR-101 (16.8%) סורגום FS-5 היה בעמדת ביניים (11.8%) ובתירס נמצאו הפסדי החמצה קטנים (9.1%). תכולתNDF  גבוהה יותר נמצאה בשני תחמיצי הסורגום בהשוואה לתירס. במהלך שנת 2005 בוצע בבית דגן בבית החיות של היחידה המטבולית, ניסוי עיכול לבחינת ערכם התזונתי של שני תחמיצי הסורגום אשר הואבסו כמזון בלעדי לכבשים. ממצאי ניסוי העיכול מובאים אף הם בהמשך בדו"ח השנה השנייה. נראה בבירור שהתחמיץ מהזן BMR-101 מאופיין בנעכלות ח"י, NDF, צלולוזה והמיצלולוזה גבוהים יותר באופן מובהק מאלו של התחמיץ מהזן FS-5. ראוי לציין שערכי הנעכלות של החומר היבש בכבשים נמוכים מערכי הנעכלות בכרמ"ל וזאת משום שלא כל מרכיב שמומס בכרס (ולכן נחשב כנעכל במלואו בכרמ"ל) אכן נעכל במערכת העכול.    

בשנה השלישית של הפרויקט בהסתמך על מבחני הזנים ועל ניסוי העיכול בכבשים, הוחלט להתמקד בבחינה תזונתית בבקר לחלב של תחמיץ מזן הסורגום BMR-101 שהצטיין בנעכלות גבוהה במיוחד בכרמ"ל וביבול סביר, ולהשוותו לתחמיץ מזן הסורגום המסחרי FS-5 ולתחמיץ תירס מהזן הנפוץ Oropesa. הערך התזונתי לבקר חלב של שלושת סוגי התחמיץ נבחן באביב 2005 ברפת הפרטנית בית דגן. ארבעים ושתיים פרות גבוהות תנובה הואבסו במשך שלש תקופות בנות 7 שבועות כל אחת בשלושת סוגי התחמיצים (תירס מהזן Oropesa או סורגום BMR-101 או סורגום FS-5) שהוכללו בבלילים כמזון גס בלעדי. שלושת מנות התחמיץ הכילו 16.5% חלבון, 21% NDF ממזון גס, ונבדלו בנעכלות בכרמ"ל של הח"י וה NDF כמתואר בדו"ח השנה השלישית. נתוני צריכת המזון, תנובת החלב והרכבו המוצגים בדו"ח, נותחו סטטיסטית בעזרת מודל GLM  של SAS  תוך הכנסת תיקון קוואריאנס לאפקט של המרחק השונה מהמלטה בין תקופות הניסוי. לא נמצאו הבדלים בצריכת הח"י בין המנות, אך הפרות שקבלו תחמיץ FS-5 צרכו יותר NDF. ההבדלים בצריכה ובנעכלות התבטאו בתנובת חלב וחלבון גבוהה במעט של מנת התירס, אך בתנובות שומן וחמ"ש גבוהות יותר של מנות הסורגום. בשלושת המנות נמצאה תנובת חמ"מ דומה, והדבר מצביע על ערך תזונתי דומה של שלושת סוגי התחמיץ עבור בקר לחלב גבה תנובה. ראוי לציין שמסורגום מהזן FS-5 ניתן לקבל שני קצירים בשנה (קיצי + סתווי) ביבול מצטבר של 2.2 טון ח"י לדונם, כאשר צריכת המים הכוללת (500 מ"מ) דומה לזו של תירס. נראה לפיכך שהשיקול איזה זן של תירס או סורגום כדאי לגדל כתחמיץ קיצי עיקרי, צריך להתחשב בעיקר ביבול החומר היבש לדונם, בזמינות של מי ההשקיה לאורך עונת הגידול, בהפסדי ההחמצה, ובממשק הבורות שמכתיבים את עלות היצור. המימצאים שבסורגום FS-5 תכולת הNDF   גבוהה מזו של התירס, ונצילות המים שלו טובה יותר, מקנים לזן זה יתרון על פני התירס בעת מחסור במים ובעיתות בצורת.

דו"ח שנה ראשונה - 2003 תוכנית 362-0070-03

נושא המחקר: בחינת הערך התזונתי של תחמיצי סורגום מזנים שונים עבור פרת החלב

מוגש ע"י: מירון יהושע, אדית יוסף, משה ניקבחת ודניאל בן-גדליה - המחלקה לבקר, מינהל המחקר החקלאי; טל קיפניס, אבנר כרמי ונקדימון אומיאל - מינהל המחקר החקלאי; רן סולומון, גבי עדין, ואפריים צוקרמן - שה"מ;

תקציר שנה ראשונה:

צמחי סורגום מהזנים הרגילים ומזני  BMR מוצעים בעבודה זו לייצור תחמיץ סורגום. יתרון הסורגום נובע מפיתוח מערכת שורשים עמוקה וענפה שמקנה לצמח עמידות יחסית ליובש ויעילות ניצול מים גבוהה לייצור חומר יבש. הבעיה היא שחסר בארץ ובעולם מידע על השפעת מועד הקציר של זני הסורגום שונים על מדדי היבול, יכולת ההחמצה של הצמח, הרכבו הכימי וערכו התזונתי של התחמיץ עבור בקר לחלב.

מטרת השלב הראשון של תוכנית המחקר היה בחינה השוואתית של יבול חומר יבש לדונם, וכן בדיקת ההרכב הכימי והנעכלות במבחנה של צמחי סורגום משישה זנים מסחריים שגודלו בשני אזורים שונים בארץ ונקצרו במועדי התפתחות שונים, ושל התחמיצים שיוצרו מזנים אלו. קווי סורגום הנבחנים כללו את שלושת הזנים הרגילים: FS-5, Silobuster, Supersile;  ושלושה זני BMR :  BMR 101; BMR 201; BMR 301 אשר גודלו בשני אזורים שונים  (תימורים בחבל לכיש, ורם-און בעמק יזרעאל) בחלקות קטנות בהתאם למתכונת הניסויים המקובלת במבחני זנים. בתימורים בוצע הגידול בתנאי בעל ונערכו שני מועדי קציר שונים: לאחר 80 יום או לאחר 94 יום מהזריעה. ברם און ניתנה השקיית עזר (סה"כ 240 קוב לדונם) ובוצע רק קציר אחד לאחר 90 יום מהזריעה. במהלך הקצירים נבחנו אומדני יבול של מקטעי הצמח השונים, הרגישות לרביצה, ונלקחו דגימות לבדיקות ההרכב הכימי והנעכלות בכרס מלאכותית של צמחי המוצא. דגימות מייצגות של כלל הצמח הקצור נלקחו להחמצה בצנצנות לבחינה בהמשך של השפעת תהליך ההחמצה על ההרכב הכימי של הצמח והנעכלות בכרס מלאכותית. מאחר שצנצנות התחמיץ ייפתחו רק  בחודש נובמבר, לא בוצעו עדיין בדיקות ההרכב הכימי והנעכלות, ולכן דו"ח שנתי זה כולל רק את השוואת מדדי היבול של הזנים הנבחנים. בתימורים בקציר המוקדם נמצא יתרון ביבול לדונם לזנים  BMR-201 Silobuster ו  FS5 (1.5-1.6 טון ח"י לדונם) על פני הזנים האפילים BMR 301 ו BMR101 (1.1-1.3 טון ח"י לדונם), שנלווה אליו גם יתרון מובהק בתכולת החומר היבש בצמח. דחיית הקציר בשבועיים לא הגדילה את היבול בארבעה מהזנים הנבחנים אך הגדילה את הרביצה שלהם. נראה שבזניםFS-5, Silobuster BMR-201   ו BMR101 כדאי לקצור את הצמח לאחר 80 יום כדי לקבל יבול מרבי ולמנוע רביצה. השוואת הזנים המוצלחים FS-5 ו BMR-201 בתימורים וברם-און מראה שבתנאי גידול בעל בקציר מוקדם מתקבל יבול ח"י לדונם דומה לזה שבתנאי השקיית עזר בקציר מאוחר, אך בתכולת חומר יבש בצמח נמוכה יותר בהשוואה לגידול בתנאי שלחין ברם-און.

מהלך העבודה

בשנה הראשונה התמקדנו בששה קווי סורגום שגודלו בחלקות קטנות במרווחי זריעה רחבים, בהתאם למתכונת הניסויים המקובלת במבחני זנים, לקבלת אומדני יבול של אברי הצמח השונים (עלים, גבעולים, תפרחות) בשני מועדי קציר, בחינת הרגישות לרביצה, ובדיקות ההרכב הכימי והנעכלות בכרס מלאכותית של החומר האורגני ודפנות התאים באברי הצמח השונים.

החלקה בתימורים נזרעה ב 24.4.2003 במרווחי שורות של 1.0 מ' כ 20 זרעים למ' שורה וסה"כ אומד זרעים של 650 ג' לדונם. הזנים שנזרעו בתימורים היו הזנים הרגילים: FS5 ו Silobuster וזני BMR : BMR101, BMR 201, BMR 301. הזריעה הייתה במתכונת של בלוקים באקרעי ב 6 חלקות (חזרות) לכל זן, כל חזרה 6 שורות רוחב (6 מ') ו 12 מטר אורך. השטח גודל בתנאי בעל לאחר הרווית חתך של 40 קוב מים לדונם. קציר מדגמי ראשון נעשה ב 15.7.2003 (80 יום לאחר הזריעה) בסוף שלב פריחה ותחילת מילוי גרגר בזנים הרגילים. הקציר השני נעשה 14 יום אח"כ ב 28.8.2003 (94 יום לאחר הזריעה) בשלב מתקדם של מילוי הגרגר בזנים הרגילים. בעת הקציר נמדדו גובה הצמח, מידת התפתחותו, ושעור הרביצה בשדה בסולם מ 0 (העדר רביצה) עד 5 (רביצה מלאה). דגימות מייצגות של 6-10 צמחים קצורים נלקחו מכל חלקה לבדיקת חומר יבש של כלל הצמח ושל מקטעי העלים הגבעולים והמכבדים שבו, ובמקביל קוצצו מדגמי הצמחים מכל חלקה במקצצת לגודל חלקיקים 1-2 ס"מ. חלק מהחומר המקוצץ נשמר בהקפאה ב 20- מ"צ (להלן חומר מוצא) וחלקו הוחמץ בצנצנות (3 צנצנות לכל זן נבחן בהם אוחד חומר מ 2 חלקות). בהמשך מתוכננת פתיחת הצנצנות לבחינת השפעת תהליך ההחמצה על ההרכב הכימי של הצמח, שיעור אובדן סוכרים מסיסים בתהליך ההחמצה, והנעכלות של החומר האורגני ודופן התא בכרס מלאכותית.

החלקה ברם און נזרעה ב 8.5.2003 במתכונת ניסוי דומה: 4 חלקות = חזרות לכל זן, כל חלקה 6 שורות רוחב ( 6 מ') ו 15 מ' אורך, באומד של 17 צמחים למ' שורה. נזרעו 6 זני סורגום כולל שלושה זנים רגילים: FS5 ו Silobuster  ו supersile 20 ושלושה זני BMR: 101, 201, 301. בגלל הזריעה המאוחרת יותר ברם-און היה צורך בהשקיית עזר בשיעור של 240 קוב לדונם מי קולחין. ברם-און נעשה רק קציר אחד ב 5.8.2003 (90 יום לאחר הזריעה) כשמרבית הזנים היו בשלב מתקדם של מילוי גרגר. גם ברם-און בוצעה החמצה  בצנצנות כמתואר לעיל.

השפעת מועד הקציר על יבול ואיכות תחמיצי סורגום ממבחן זנים בתימורים

 

יהושע מירון1, אדית יוסף1, משה נקבחת1, דניאל בן-גדליה1, רן סולומון2, גבי עדין2, אבנר כרמי4, טל קיפניס4, צבי ויינברג5, אורי ניר3, ואפרים צוקרמן3.

1- מינהל המחקר החקלאי, המחלקה לבקר; 2 – שה"מ, המחלקה לבקר;  3שה"מ, האגף לגד"ש; 4- מינהל המחקר החקלאי – המכון לגד"ש; 5 – מינהל המחקר החקלאי – היחידה לשימור מספוא.

 

מבוא

צימצום מכסות המים לחקלאים בשנים האחרונות, הביאו את החקלאים להכרה שיש לעשות את המירב לחיסכון ולייעול השימוש במים. אחת האפשרויות לניצול יעיל של המים בגידולי קיץ למספוא, היא גידול סורגום. יעילות ניצול המים ע"י הסורגום, שנבחנה כבר בשנים עברו, הראתה שבכמויות מים מוגבלות, תרומת קוב מים לייצור חומר צמחי בסורגום למספוא היא מן הגבוהות בסל גידולי השדה. בשנים האחרונות קימת גם דרישה מצד מגדלי הבקר לחלב, לספק מזונות גסים בהם מרכיב העמילן נמוך ונעכלות דפנות התאים גבוהה וביניהם גם סורגום לתחמיץ. מגמה זו באה לידי ביטוי בתקופה האחרונה גם בטיפוח זני סורגום הנושאים גן הנקרא (BMR (BROWN MID RIB ובתרגום עברי "עורק ראשי חום". גן זה, מעכב סינטזה של ליגנין בדופן המשנית של תאי הצמח. כתוצאה מכך אמורה לעלות נעכלות דפנות התאים ואיתה יעילות ניצולת המזון הגס ע"י הבקר. האם יש יתרון איכותי לזני ה-BMR בגידול בתנאי האקלים בארץ? המחקר הנוכחי מכוון לתת תשובה גם לשאלה זו.

ניסיונות שנערכו בעבר (קיפניס וחובריו, 2001) וכן גידול מסחרי של סורגום, הראו שהשקיית סורגום בכמויות מים גדולות מהנדרש גרמו לקשיים בהקמלת הסורגום, לרביצה וכתוצאה מכך לפחת גדול הן בשדה והן בבורות התחמיץ. בעיה זו עלולה להחריף בזנים הנושאים את הגן "BMR" הגדלים בהשקייה. בחינת זנים אלה בתנאי הארץ, תאפשר לאמוד את השפעת כמות הלגנין המופחתת בקנים על נטיית זנים אלה לרביצה.

מטרות הניסוי בתימורים היו:

1.   בחינת מדדים אגרוטכניים ויבול הקמה של זני סורגום רגילים ומכלואי MBR חדשים במימשק דו-קצירי: במחזור ראשון זריעה באביב וקציר בקיץ, ובמחזור שני חידוש הצימוח וקציר בסתיו.

2.   בחינת תרומתם היחסית של אברי הצמח להצטברות היבול של זני הסורגום שנקצרו בשני המחזורים בשלב מילוי הגרגר.

3.   בחינת ההרכב הכימי והנעכלות בכרס מלאכותית של תחמיצים שיוצרו מזני הסורגום שנקצרו בשני המחזורים.

 


חומרים ושיטות

מבחן זני סורגום למספוא נערך במושב תימורים אשר בשפלת יהודה (ע"י צומת קסטינה). המבחן כלל 5 זנים, לפי הפירוט בטבלה 1. המבחן היה חד גורמי (הזן), ונזרע באקראיות גמורה ב-6 חזרות. בכל חזרה נזרעו 6 שורות במרווח של 38” בין השורות ובאורך 15 מטר. חלקות המבחן נזרעו בתוך שטח מסחרי של סורגום מהזן FS-5.

אגרוטכניקה.

 סוג הקרקע בינונית חרסיתית.

 גידול קודם תירס לתחמיץ, קיץ 2002.

 עיבודים – סתיו 2002, חריש;  אביב  2003, דיסוק, סימון, דישון יסוד ותיחוח.

 זריעה 24.4.03, ביבש, במזרעת מונוסם פנאומטית 6 יחידות במרווח שורות 38”.

 הצצה – 30.4.03, עומד נבטים כ-17 צמחים למטר שורה.

 הדברת עשבים 24.4.03, ריסוס קרקעי טרום הצצה, אטרזין 100 גר'\ד' + אלפז 400 סמ"ק\ד'.  דישון חנקן דישון יסוד: 10 יח' חנקן צרוף לדונם (22 ק"ג\ד' אוריאה 46%).

 

בטבלאות 1 ו 2 מובא פירוט זני הסורגום ששימשו לניסוי  וכן שלבי הגידול וההשקייה בכל שלב.

 

טבלה 1 - רשימת הזנים במבחן תימורים 2003 ומקורות אספקת הזרעים.

שם הזן

סוג

חברה ספקית זרעים

FS-5

סורגום רגיל (הזן המסחרי המקובל)

עדן זרעים

SILOBUSTER-S

סורגום רגיל

תרסיס

BMR-101

סורגום BMR 

תרסיס

BMR-201

מכלוא BMR, SORGO-SUDAN

תרסיס

BMR-301

מכלוא BMR, SORGO-SUDAN,

אינו פורח עם התארכות היום.

תרסיס

 

טבלה 2  - שלבי גידול בתימורים והשקיה בהמטרה בקווים נגררים.

שלבי הגידול

כמות מים להשקיה

זריעה 24.04.03  הנבטה 30.04.03

30   קוב\ד'

השקיה 30.5.03 (30 ימים לאחר הצצה)

70   קוב\ד'

סה"כ השקיות גידול ראשון    

100 קוב\ד'

קציר ראשון של כל השטח- 29.07.03

 

השקיה 29.7.03 (חידוש לאחר קציר)

110 קוב\ד'

השקיה 30.8.03

120 קוב\ד'

סה"כ השקיות גידול שני

230 קוב\ד'

קציר שני של כל השטח- 7.10.03

 

סה"כ כמות מים בשני מחזורי הגידול

330 קוב\ד'

 


מבחן הזנים נקצר בשני מועדים:

 קציר ראשון בוצע בתאריך 28.7.03, בשלב הבשלת חלב-דונג בזן FS-5 (י96 ימים מהזריעה). מועד זה תואם את המועד בו מבוצעים הקצירים המסחריים.

 קציר שני בוצע בתאריך 7.10.03 בשלב הבשלת חלב-דונג בזן FS-5 (י71 ימים לאחר הקציר המסחרי הראשון, שהם 167 ימים מהזריעה).

 בכל מועד קציר, נקצרה שורה אחת באורך של 5 מטרים מכל אחת מששת החזרות של הזנים במבחן והחומר הקצור נשקל בשדה. מכל חזרה נדגמו 10 צמחים מתוכם 4 צמחים הופרדו לגבעולים, עלים ומכבדים. אברי צמחים אלה יובשו במשך 72 שעות בטמפרטורה של 650c, ושימשו לשם חישוב יבול החומר היבש (ח"י). 6 צמחים נוספים מכל חזרה קוצצו במלואם לפיסות באורך 1-2 ס"מ, נידגמו לבדיקת תכולת החומר היבש בעת הקציר, ושימשו להחמצה בצנצנות (צנצנת לכל 2 חזרות מכל זן). שיטת ההחמצה בוצעה כפי שתואר ע"י בן גדליה וחובריו (1993).

 

המדדים שנבדקו בכל חזרה:

1)  פנולוגיה כולל נטייה לרביצה, גובה הצמחים עד בסיס המכבד, ומשקל חומר יבש לדונם של הגבעולים, העלים והמכבדים.

2)  תכולת החומר היבש בחומרי המוצא ובתחמיצים ומדידת אבדן חומר יבש במהלך ההחמצה.

3)  הרכב דופן התא (NDF) ורכיביו: ההמיצלולוזה, הצלולוזה והליגנין בתחמיצים לפי (Van Soest, et al. 1991).

4) הנעכלות בכרס מלאכותית של החומר היבש ודפנות התאים בתחמיצים בוצעה לפי השיטה הדו שלבית (Tilley and Terry, 1963).

תוצאות

מטרת מבחן זני הסורגום, הייתה לבדוק את פוטנציאל ההנבה, ההרכב והנעכלות במבחנה של תחמיצים שיוצרו מזני סורגום חדשים המיועדים לגידול בארץ ביניהם זנים הנושאים את הגן BMR, זאת בהשוואה לזן הסורגום המסחרי המגודל היום FS-5. המטרות המשניות היו, בחינת תגובת הזנים במבחן, לתנאי הגידול באזור שפלת יהודה על כרב נח בשני קצירים בתוספת השקיה מינימלית. הסורגום במבחן נקצר בשני מועדים, במטרה לבחון את כדאיות הגידול הסתווי בהשוואה לגידול הקייצי תוך התחשבות בצבירת החומר היבש בכל מועד ובהרכב ונעכלות התחמיצים המיוצרים מהזנים השונים.

הקציר הראשון בוצע בשלב מילוי הגרגרים של הזן FS-5  במועד המומלץ לקציר מסחרי של סורגום  רגיל (96 יום לאחר הזריעה). מאפייני זני הסורגום שנקצרו בשלב זה, מוצגים בטבלה 3.

על פי נתוני טבלה 3 לא נמצאו הבדלים מובהקים בין הזנים בקציר הראשון ביחס ליבול החומר היבש שנעה בין 1213 ק"ג\ד' בזן BMR-301 ועד ל-1452 בזן SILOBUSTER. תכולת NDF גבוהה יותר נמצאה בזנים הרגילים ובBMR-301  בהשוואה לזני ה-BMR האחרים. כתוצאה מכך נמצא יבול ה-NDF הגבוה ביותר בזן SILOBUSTER. חשוב לציין שתכולת חומר יבש בצמח בשיעור גבוה מ 25-26% מאפשרת החמצה סבירה בבורות ללא נגר רב. תכולה בשיעור זה נמצאה רק בשני הזנים הרגילים ובזן BMR-100 בעוד שמכלואי הסורגום BMR∗עשב-סודני אופינו בתכולת ח"י נמוכה יחסית ויש לצפות לבעיות במכלואים אלה בעת נסיון להחמיצם בבורות. בכל הזנים להוציא SILOBUSTER, 65-67% מהמסה התרכזה בגבעולים ואילו העלים היוו רק 25-27% מהמסה בזנים FS-5 ו BMR-100 ובסביבות ה-30% במכלואי סורגום∗עשב-סודני שלא ייצרו מכבדים. התבגרות הצמחים והתמלאות הגרגרים גרמה לעלייה באחוז החומר היבש של הצמחים. תכולת המכבדים הגבוהה ביותר נמצאה בזן SILOBUSTER המבשיל מוקדם בקיץ, ובהתאם לכך נמצאה בזן זה דרגת הרביצה המירבית (כ 80% מהצמחים רבצו).  בזן BMR-100  ובמכלוא BMR-201 נמצאה דרגת רביצה בינונית (50-60% מהצמחים), ואילו בזנים FS-5 ו-301BMR- הייתה הרביצה הנמוכה ביותר (% 25-30 מהצמחים). התופעה של עליה בשיעור הרביצה במיוחד בזנים בעלי המכבדים נובעת מעליית מרכז הכובד, וכבר דווח בעבר שחוזק הגבעולים וגובה הצמחים הם התורמים העיקריים לשיעור רביצה גבוה (קיפניס וחובריו, 2001). בולט בשיעור הרביצה הנמוך, המכלוא BMR-301 שאינו שולף מכבדים בתנאים של יום ארוך. כתוצאה מכך מרכז הכובד של הצמח נשאר נמוך והזן אינו רובץ.

הפסדי החומר היבש בהחמצה של התחמיצים שיוצרו מהזנים הנבחנים בקציר הראשון ותוצאות בדיקות ההרכב הכימי והנעכלות בכרס מלאכותית מובאות בטבלה 4 .

ההחמצה בצנצנות הביאה בכל הזנים לפחיתה מועטת (פחות מ 10%) של חומר יבש ובעיקר פחמימות מסיסות שתססו והפכו לגזים נדיפים בעת ההחמצה. ערכי פחיתת ח"י כאלו מקובלים בהחמצה טובה בצנצנות (Ben-Ghedalia et al. 1993; Ashbell et al. 1999; Meeske et al. 1993) ולכן לא נמצאו שינויים גדולים בתכולות ה-NDF בתחמיצים בהשוואה לחומרי המוצא שלהם (טבלה 3). אובחנה החמצה טובה שהתבטאה גם בריח טוב, העדר עובשים וקבלת pH חומצי (3.5-4.0) בתחמיצים הנבחנים. יבול התחמיץ הגבוה ביותר נמצא בזן SILOBUSTER והנמוך ביותר בזן BMR-301, בעוד שיבול התחמיץ בשאר הזנים היה דומה לזה של ה-SILOBUSTER. הרכב ההמיצלולוז והצלולוז בתחמיצים היה דומה, אך שלא כמצופה, תכולת הליגנין בתחמיצי ה-BMR היתה דומה לזו שבזן המסחריFS-5  ורק במעט נמוכה יותר מזו שב-SILOBUSTER. נעכלות החומר היבש וה-NDF בתחמיצי ה-BMR היתה גבוהה במיקצת מזו של תחמיצי הזנים הרגילים, אך ראוי להדגיש שתחמיצי כל הזנים אופיינו בנעכלויות חומר יבש גבוהות (70-74%) המאפיינות תחמיצים איכותיים של סורגום ותירס (קיפניס וחובריו 2001; יוסף וחובריה, 2003).

סורגום הוא גידול המסוגל להתחדש לאחר הקציר. במבחן זני הסורגום בתימורים חודש הגידול ע"י השקיה מיד לאחר הקציר המסחרי הראשון. בהמשך הושקה הסורגום פעם נוספת (ראה טבלה 2). מטרת חידוש השדה הייתה לבחון את היבול בקציר השני ואת איכותו. האפיון הפנולוגי של הצמחים מזני הסורגום הנבחנים באותם חלקות ניסוי שגודלו מחדש בסוף הקיץ ובסתיו במשך 71 יום לאחר הקציר הראשון, וכן ערכי ההרכב הכימי והנעכלות של התחמיצים  שיוצרו מהם מובאים בטבלאות5,6. איור 1 מציג השוואה כמותית של יבול מיקטעי העלים, הגבעולים והמכבדים בכל אחד מהזנים בשני הקצירים הנבחנים. 

טבלה 5 ואיור 1 מצביעים על כך שיבולי צמחי הסורגום מהזנים השונים בקציר השני לא נבדלו באופן מובהק, והיו בסביבות 1 טון ח"י לדונם, כ-20% פחות מהיבולים בקציר הראשון. הזן שהניב את היבול הגבוה ביותר בקציר השני, היה הזן המסחרי FS-5.  הבדלי יבול אלו בין הקצירים נבעו הן מתגובת הזנים השונים להתקצרות אורך היום, והן מתקופת הגידול הקצרה יותר במחזור הסתווי (71 יום לעומת 96 יום) שהתחייבה בגלל החשש מרביצה מסיבית של כל הזנים הנבחנים בהשפעת רוחות הסתיו. התקצרות אורך היום במהלך מחזור הגדילה השני, גרמה לשינויים במועדי שליפת המכבדים וקצב מילויים. גורם זה בולט במיוחד בזן האפיל SILOBUSTER שהניב את היבול הגבוה ביותר בקציר הראשון כתוצאה ממכבד כבד, ואילו התנאים העונתיים במחזור הגידול השני גרמו בזן זה לשליפת מכבד מאוחרת וקצב מילוי איטי.

 

טבלה 3 מאפיינים של הצמחים מזני הסורגום שנקצרו בקציר הראשון בתימורים.

מדד/הזן

FS-5

SILOBUSTER

BMR-100

BMR-201

BMR-301

יבול (ק"ג ח"י \דונם)

1298

1452

1285

1273

1213

תכולת NDF (%)

52.0 א,ב,ג

52.4 א,ב

48.8ג

49.7 ב,ג

54.1 א

יבול NDF (ק"ג\דונם)

675 ב

761 א

627 ב

633 ב

656 ב

תכולת ח"י  בקציר (%)

25.8 ב

29.2א

26.4ב

22.8ג

22.0ג

גובה הגבעול (מ')

1.94 ב

2.22א,ב

2.18 א,ב

2.21 א,ב

2.36א

דרגת רביצה∗ (0-5)

1.40 ב

4.20א

2.90ב

2.50 ב

1.33ב

תכולת עלים (% בח"י)

26.6 ב

18.8ג

24.9 ב

31.5 א

33.0 א

תכולת גבעולים (% בח"י)

66.2 א

45.1 ב

64.9 א

67.5א

66.7 א

תכולת מכבדים (% בח"י)

7.20 ב

36.1א

10.1 ב

0.96 ג

0.32 ג

אותיות שונות באותה שורה, מראות על הבדל מובהק ברמה של p<0.05

 

טבלה 4 - ההרכב והנעכלות במבחנה של תחמיצים מזני סורגום שנקצרו בקציר הראשון

               בתימורים  (96 יום מהזריעה).

המרכיב/זן

FS-5

SILOBUSTER

BMR-101

BMR-201

BMR-301

אובדן ח"י בהחמצה ( %)

6.40  א

7.24 א

5.82 א,ב

1.52 ב

3.39 א,ב

יבול תחמיץ (ק"ג ח"י\ד')

1215 א,ב

1347  א

1210 א,ב

1254 א,ב

1174  ב

תכולת NDF (% מח"י תחמיץ)

52.1

50.1

48.4

48.8

52.1

תכולת המיצלולוז (% מח"י)

24.3

24.5

22.6

22.9

23.5

תכולת צלולוז (% מח"י)

24.8

21.5

22.7

23.6

26.0

תכולת ליגנין (% מח"י)

3.01 ב,ג

4.12 א

3.19 ב

2.33  ד

2.56 ג,ד

 נעכלות החומר היבש (%)

70.1 ב

69.8 ב

72.4א,ב

73.5  א

73.6 א

נעכלות ה-NDF  (%)

61.3 ב

61.1 ב

64.4א,ב

65.9  א

66.9 א

אותיות שונות באותה שורה, מראות על הבדל מובהק ברמה של p<0.05 , במבחן שונות עפ"י   Tukey & Kramer

 

בשלושה מהזנים FS-5 BMR-100  ו-BMR-201, נמצא מילוי ניכר של המכבדים בגרעינים כך שמסת מקטע המכבדים הגיעה לכ-10% מכלל החומר היבש, בדומה למסה היחסית של המכבדים בקציר הראשון של FS-5 ו-BMR-100.

להבדל במשקל המכבדים בשני הקצירים הייתה השפעה גם על שיעור הרביצה. הירידה במשקל המכבדים הקטינה את שיעור הרביצה בזן SILOBUSTER שמשקל המכבד שלו בקציר המסחרי הראשון, היה 563 קג\ד' ושיעור הרביצה 4.2 (בסולם של 5 דרגות), לעומת זאת משקל מכבדיו בקציר המסחרי השני היה 30 ק"ג\ד' ושיעור הרביצה ירד ל-0.5. שיעור הרביצה בזני ומכלואי ה-BMR  הושפע גם הוא ממשקל המכבדים. הדבר בלט במיוחד במכלוא 201,BMR- שמשקל מכבדיו עלה מ-11 ק"ג\ד בקציר המסחרי הראשון ל-89 ק"ג\ד' בשני. שיעור הרביצה בזן זה עלה מ-2.5 ל-3.5 בהתאמה. מכלוא ה-BMR-301 חסר המכבדים הראה גם בקציר השני עמידות יפה לרביצה. ממצאים אלה תומכים בידע שמצוי בידינו עד עכשיו, בדבר החשש מגידול זני סורגום גבוהים בעלי מכבדים גדולים ומרכז כובד גבוה הגורמים לרביצת השדות סמוך למועד הקציר וכתוצאה מכך הפחת בקציר גבוה ביותר. 

טבלה 6 מציגה את נתוני ההרכב הכימי והנעכלות של התחמיצים שנוצרו מזני הסורגום השונים בקציר השני. בהתחשב בהפסדי ההחמצה יבול התחמיץ בקציר השני היה גבוה יותר בזנים הרגילים SILOBUSTER  ו-FS-5 (כ-1 טון ח"י תחמיץ לדונם) מאשר בזני ומכלואי ה-BMR (י800-900 ק"ג לדונם). תחמיצי הסורגום של כל הזנים מהקציר השני נשמרו היטב עם ערכי pH 3.6-3.7 ותוצרי התסיסה העקריים היו חומצת חלב (4-5% בח"י) וחומצת חומץ (1-1.5% בח"י). רוב דוגמאות התחמצים שנבדקו היו יציבות בתנאי חשיפה לאוויר, ללא התפתחות מסיבית של שמרים וללא יצירת פחמן דו חמצני. תכולת ה-NDF  בתחמיצים של הקציר השני היתה גבוהה יותר מאשר בצמחי המוצא והדבר מצביע על פרמנטציה גדולה יחסית של סוכרים לחומצות נדיפות במהלך ההחמצה מבלי להמיס NDF. תכולת ה-NDF הגבוהה ביותר היתה בזן FS-5 (י62.3%) והנמוכה ביותר בזני ה- BMR100 ו-201 (56.9%). תכולת ההמיצלולוזה בכל הזנים היתה דומה, ותכולת צלולוזה גבוהה יותר נמצאה בזנים FS-5 ו-BMR-301. תכולת הליגנין בכל תחמיצי הזנים השונים היתה גבוהה בהשוואה לתכולות בקציר הראשון (5.4-6.9% לעומת 2.3-4.1%), והדבר נובע כנראה מקצב ההתחדשות והגידול הוגטטיבי המהירים יותר בתנאי ההשקייה שניתנו בסתיו למרבית הזנים בהשוואה לקצב גידולם בקיץ. ראוי לציין שתכולות הליגנין בזני ומכלואי ה-BMR בקציר השני לא נבדלו באופן מובהק מאלו של הזנים הרגילים.

נעכלות החומר היבש ונעכלות ה-NDF של תחמיצי הזנים SILOBUSTER ו-BMR-100 היתה גבוהה באופן מובהק מזו של תחמיץ FS-5, כאשר מכלואי הסורגום -BMR ∗ עשב סודני היו בעמדת ביניים בהיבטי הנעכלות. בכל הזנים הנבחנים להוציא SILOBUSTER חלה ירידה בנעכלות החומר היבש וה-NDF  בקציר השני בהשוואה לקציר הראשון. וייתכן שהגורם לפחיתה בנעכלות הוא העלייה בתכולת מקטע ה-NDF והליגנין בצמח בין שני הקצירים. למרות זאת, ערכי נעכלות החומר היבש (~70%) וה-NDF (י~60%) בקציר השני בזני ה-BMR וב- SILOBUSTER בהחלט נמצאים בתחום הגבוה המדווח בספרות, ביחס לצמחי מספוא קיצי מאיכות טובה (קיפניס וחובריו 2001; יוסף וחובריה, 2003).

על סמך הנתונים משני הקצירים ניתן לסכם שבמרבית הזנים להוציא SILOBUSTER בזמן הצימוח המחודש של הצמחים ועם התקצרות אורך היום וההשקייה המרובה, חלה עלייה בקצב גידול החומר הוגטטיבי ובמילוי המכבדים, ומשאבים אנרגטיים מועברים מהגבעולים ומהעלים לגרגרים. תהליך זה מלווה כנראה גם בהשקעת אנרגיה נוספת המתבטאת בירידה בסך יבול הח"י, ובאיכות החומר הוגטטיבי. למשקל המכבדים ולשיעור התלגננות הגבעולים השפעה חשובה על רמות הרביצה. תהליך הבשלת הגרגרים מגדיל את תכולת החומר היבש בצמחים (בגלל אחוז הח"י הנמוך בגרגרים) ואת נעכלות החומר היבש, אך יחד עם זאת עולה תכולת דופן התא והליגנין בצמח ויורדת נעכלות דופן התא. שיעור העליה בתכולת הח"י תלוי כנראה גם בתכונות גנטיות של הזנים וברזרבות המים הזמינים בקרקע.

ליבול החומר היבש הנאסף בכל קציר וכן לכמויות המים משמעות חשובה בבחינה הכלכלית של גידול הסורגום. יבול החומר היבש המצטבר בשני הקצירים מוצג באיור 2 ויעילות נצול המים לייצור חומר יבש בכל אחד מהקצירים מוצגת בטבלה 7.


טבלה 5 – מאפיינים של הצמחים מזני הסורגום שנקצרו בסתיו בתימורים (קציר שני - 71 יום לאחר הקציר הקיצי).

מדד/זן

FS-5

SILOBUSTER

BMR-100

BMR-201

BMR-301

יבול ח"י (ק"ג \דונם)

1081 א

1032 א,ב

905 א,ב

856  ב

959  א,ב

תכולת NDF (% מח"י)

56.1א,ב

54.7 ב

49.6 ג

53.7 ב

57.7 א

יבול NDF (ק"ג \ד')

606

565

449

460

553

תכולת ח"י  (%)

26.0  א

21.8 ג

25.1 א,ב

23.8ב,ג

23.1ב,ג

גובה הצמח (מ')

2.37

2.39

2.21

2.19

2.42

רביצה (0-5) ∗

1.0 ב,ג

0.50 ג

1.83 ב

3.50 א

1.33 ב,ג

עלים (% מח"י)

23.0 ג

29.5א,ב

23.0 ג

25.8ב,ג

30.0א

 גבעולים (% מח"י)

66.8 א,ב

67.7א

66.7 א,ב

63.7ב

69.6  א

מכבדים (% מח"י)

10.2 א

2.80ב

10.3 א

10.4 א

0.40 ג

אותיות שונות באותה שורה, מראות על הבדל מובהק ברמה של p<0.05 , במבחן שונות עפ"י   Tukey & Kramer

(∗) - נטייה לרביצה:  (0) – אינו רובץ, (5) – רביצה מלאה.

 

טבלה 6 – ההרכב הכימי והנעכלות במבחנה של תחמיצים מזני סורגום שנקצרו בסתיו (קציר שני - 71 יום לאחר הקציר הקיצי).

המרכיב/זן

FS-5

SILOBUSTER

BMR-101

BMR-201

BMR-301

אובדן ח"י בהחמצה (%)

5.81

3.08

6.85

6.24

6.08

יבול תחמיץ (ק"ג ח"י\ד')

1020א

1001א,ב

841  ב,ג

804ג

901 א,ב,ג

תכולת NDF (%)

62.3 א

58.3 א,ב

56.8 ב

56.9 ב

60.4 א,ב

המיצלולוז (% מח"י)

23.8

25.0 

23.0

24.6

23.3

צלולוז (% מח"י)

31.5 א

27.8ב

27.4 ב

26.9ב

31.4א

ליגנין (% מח"י)

6.96

5.51

6.44

5.42

5.66

 נעכלות ח"י (%)

60.7 ג

71.6  א

68.0  א,ב

66.9ב

65.8 ב

נעכלות NDF (%)

56.4 ב

64.0  א

60.3  א,ב

58.9 א,ב

58.5א,ב

אותיות שונות באותה שורה, מראות על הבדל מובהק ברמה של p<0.05 , במבחן שונות עפ"י   Tukey & Kramer

 

איור 1 – יבול החומר היבש במקטעי הקמה של צמחי סורגום מהזנים הנבחנים בשני מועדי קציר של אותו המזרע, תימורים 2003.

 

 

 

איור 2 – הצטברות יבול החומר היבש של זני סורגום, בשני מועדי קציר של אותו המזרע, תימורים 2003.

 

יבול הח"י משני הקצירים בהבשלת דונג, של הזן SILOBUSTER היה הגבוה ביותר (2484 ק"ג ח"י\ד') ומעט נמוך ממנו היה יבול הזן המסחרי FS-5 (2379 ק"ג ח"י\ד'). אם ניקח בחשבון את שיעור הרביצה הגבוה (בעיקר בקציר הראשון) של הזן SILOBUSTER, ניתן להניח שהיבול הנאסף במיכון מסחרי היה דומה בשניהם או אף גבוה יותר בזן FS-5. יחד עם זאת מאחר שנעכלות החומר היבש ודופן התא בקציר השני של הזן SILOBUSTER גבוהות יותר מאלו של FS-5 ייתכן והקדמת הקציר הראשון של הזן SILOBUSTER לשלב שבו שיעור המכבדים בצמח אינו עולה על 10% תאפשר קבלת יבול תחמיץ מיסחרי טוב עם רביצה מינימלית ואיכות תזונתית גבוהה במימשק הדו קצירי של זן זה.

הזן BMR-100 נותן במימשק הדו-קצירי המוצע יבולים גבוהים (2190 ק"ג ח"י\ד') בתכולת חומר יבש סבירה ומתאימה להחמצה ובאיכות תזונתית גבוהה, אך רגישותו היחסית לרביצה בתנאי השקייה עלולה לפגוע בביצועיו במשק מסחרי. 

ראוי לציין את יבוליו ושיעור הרביצה הנמוך של המכלוא BMR-301 (שאינו שולף מכבדים ביום ארוך). ממצא זה יכול להצביע על אפשרות קבלת יבול מסחרי בעל איכות גבוהה ויבול יפה בזן זה. יחד עם זאת, התכולה הנמוכה של חומר יבש בשני הקצירים של מיכלואי ה סורגום -BMR∗עשב-סודני מצביעה על חוסר ההתאמה להחמצה של שני זני מכלוא אלו.

מן הראוי לציין שתוצאות מבחני הזנים המובאות כאן משקפות את פוטנציאל ההנבה בתנאי הניסוי, כשהשפעות הרביצה ופחת הקציר מחד, וקשיי ההחמצה בגלל תכולת חומר יבש נמוכה מדי מאידך, אינן באות לידי ביטוי. מכאן, שבשיקול הדעת בבחירת הזנים הראויים להוות זנים מסחריים, יש לקחת גורם זה בחשבון ולבצע בהתאם תצפיות מסחריות.

כדאיות גידול הסורגום בארץ תלויה ביבול אך גם בצמצום התשומות ובעיקר התשומות של המים. מחסור במים ועלותם לחקלאות הוא גורם מרכזי בהתרחבות שטחי הסורגום למספוא בשנים האחרונות. הסורגום נחשב לגידול המסוגל לנצל ביעילות רבה את המים בקרקע וכתוצאה מכך נדרשים פחות מים לייצור ק"ג ח"י. בטבלה 7 מוצגים כמויות החומר היבש לכל קוב מים מושקה בזנים השונים במבחן בשני מועדי הקציר המסחריים (קציר  I וקציר II).

הנתונים המוצגים בטבלה 7 מראים שעד הקציר המסחרי הראשון מנצל הצמח ביעילות גבוהה את מאגר המים בקרקע ליצירת חומר יבש. תוספת מים וחידוש הגידול לאחר הקציר הראשון, מצביעה על ניצול פחות יעיל של המים. סיכום שני הקצירים מראה, שיעילות ניצול המים הממוצעת לא היתה שונה מזו המקובלת לייצור חומר יבש בתירס בדו-גידול לאחר דגני חורף, אך היבול המתקבל מגידול דו קצירי של סורגום גבוה בהרבה מזה המקובל בתירס. מימצאים אלה מצביעים על הצורך לבחון בהמשך באיזה תנאים כדאי ורצוי לגדל סורגום בשני קצירים. 

 

 

טבלה 7 – ייצור חומר יבש לכל קוב מים מושקה, בשני מועדי הקציר המסחריים (קציר I וקציר II). 

הזן

ייצור ח"י קציר מסחריI

(ק"ג ח"י\קוב\ד')

ייצור ח"י קציר מסחריII

(ק"ג ח"י\קוב\ד')

ייצור ח"י בשני הקצירים

(ק"ג ח"י\קוב\ד')

FS-5

12.9

4.7

7.2

SILOBUSTER

14.5

4.5

7.5

BMR-100

12.8

3.9

6.6

BMR-301

12.1

4.2

6.6

BMR-201

12.7

3.7

6.4

ממוצע המבחן

13.0

4.2

6.9

סיכום ומסקנות:
1. בחינת השינויים בעת התבגרות הצמחים והתמלאות הגרגרים, מראה שצמחי הסורגום צוברים חומר יבש עד שלב הבשלת חלב ולאחריו חלה בזנים מסוימים ירידה במשקל הצמחים. ההתבגרות ברוב הזנים מלווה בעליה במשקל המכבדים, ירידה חזקה במשקל הגבעולים וירידה מתונה במשקל העלים. כמו כן תכולת הח"י עולה עם התמלאות המכבדים. נראה שהזנים הרגילים SILOBUSTER ו-FS-5 והזן BMR-100 מגיעים בקציר הראשון לתכולת חומר יבש מתאימה להחמצה, בעוד שמכלואי הסורגום -BMR∗עשב-סודני 201 ו-301 אינם מגיעים בשני הקצירים לתכולת חומר יבש מינימלית של 26% המאפשרת החמצה ללא חשש מנגר. מכלואים אלה טופחו לרעייה וליצור שחת והם פחות מתאימים לייצור תחמיץ.
2. עליית משקל המכבדים ואיתו עליה במרכז הכובד של הצמח היא הגורם העיקרי לגידול בשיעור הרביצה. תופעה זו בולטת בזן SILOBUSTER ובזני ה-BMR 100 ו-201. לא כך במכלוא 301-BMR, שאינו שולף מכבדים. שיעור הרביצה המירבי נמצא בקציר הראשון בזן SILOBUSTER  ויש לקחת זאת בחשבון ולהקדים את מועד הקציר הראשון שלו כדי למנוע פחת ביבול.
3. חידוש הגידול לאחר הקציר הראשון והתקצרות אורך היום בתקופה זו, גרמו גם לשינויים בפנולוגיה של הזנים. בולט במיוחד הזן הבכיר SILOBUSTER שהתקצרות אורך היום גרמה אצלו לשליפת מכבד מאוחרת, והמכלוא 201 שהגיב לקיצור באורך היום בהגברת ייצור המכבדים.
4. יבול הח"י הכולל בשני הקצירים של הזן SILOBUSTER היה הגבוה ביותר ומעט נמוך ממנו היה יבול הזן המסחרי FS-5. אם ניקח בחשבון את שיעור הרביצה הגבוה (בעיקר בקציר הראשון) של הזן SILOBUSTER, ניתן להניח שהיבול הנאסף במיכון מסחרי דומה בשניהם או אף גבוה יותר בזן FS-5. יחד עם זאת יש להביא בחשבון את הנעכלות הגבוהה יותר של החומר היבש וה-NDF בזן  SILOBUSTER במיוחד במחזור הגידול השני בהשוואה לזן FS-5 שמצדיקה את גידולו בשני מחזורים תוך הקדמת מועד הקציר הראשון. מן הראוי לציין את יבוליו הסבירים, תכולת החומר היבש הגבוהה יחסית ונעכלותו הגבוהה של הזן BMR-100. ממצא זה יכול להצביע על אפשרות קבלת יבול מסחרי בעל איכות גבוהה בזן זה. יחד עם זאת נטייתו של זן זה לרביצה בשיעור בינוני עלולה לגרום לפחת ביבול שלו.
5. בחינת יעילות ניצול המים מראה שעד הקציר המסחרי הראשון מנצלים צמחי הסורגום ביעילות גבוהה את אוגר המים בקרקע ליצירת חומר יבש. תוספת מים וחידוש הגידול לאחר הקציר הראשון, מצביעה על ניצול פחות יעיל של מי ההשקייה. סיכום שני הקצירים מראה, שיעילות ניצול המים הממוצעת לא היתה שונה מזו המקובלת לייצור חומר יבש בתירס בדו-גידול לאחר דגני חורף, אך היבול המתקבל מגידול דו קצירי של סורגום גבוה בהרבה מזה המקובל בתירס.
רשימת ספרות
1. קיפניס טל, גורן עופר, ניר אורי, כיתאין שי, זילברמן אברהם, צוקרמן אפריים, סולומון רן, רונן חן, יובל חיים, מאיר יעקב, קלר סופיה, וגרנות ישראל (2001). סורגום: מספוא קיצי חלופי לתירס להזנת בקר לחלב. עמ' 112-142 ב"סיכום ניסויי שדה ותצפיות במספוא 2001", בהוצאת שה"מ, בעריכת א. צוקרמן.
2. שדה דגנית, שטינברג יורם, לוי אורי, ראובני רון, וצוקרמן אפריים (2001). מבחן זני סורגום למספוא, רם און 2001. עמ' 111-107 ב"סיכום ניסויי שדה ותצפיות במספוא 2001", בהוצאת שה"מ, בעריכת א. צוקרמן.
3. יוסף אדית, מירון יהושע, צוקרמן אפרים ובן-גדליה דניאל (2003). מבחן איכות של צמחי מספוא קיציים: זני תירס וסורגום. עמ' 62 בחוברת ההרצאות של הכנס השנתי ה 15 למדעי הבקר, פברואר 2003, רמדה-ירושלים.

4. Ashbell, G., Weinberg, Z.G., Bolsen, K.K., Hen, Y. and Azrieli, A. (1999). The silage characteristics of two varieties of forage sorghum mixed in different proportions and at two stages of maturity. African Journal of Range and Forage Science 15: 68-71.
5. Meeske, R., Ashbell, G., Weinberg, Z.G. and Kipnis, T. (1993). Ensiling forage sorghum at two stages of maturity with the addition of lactic acid bacterial inoculants. Animal Feed Science and Technology 43 : 165-175.
6. Ben-Ghedalia, D., Yosef, E., Miron, J. (1993). Pectin fermentation and utilization by natural microflora during ryegrass ensilage. Anim. Feed Sci. Technol. 41, 113-119.
7. Tilley, J. M.; Terry, R.M. (1963). A two stage technique for the in vitro digestion of forage crops. J. Br Grassland Soc., 18, 104-111.
8. Van-Soest, P. J., Robertson, J. B. and Lewis B. A. (1991). Methods for dietary fiber, neutral detergent fiber, and non-starch polysaccharides in relation to animal nutrition. J. Dairy Sci. 74: 3583-3597.

יבול ואיכות תחמיצי סורגום ממבחן זנים ברם און

יהושע מירון(1), אפרים צוקרמן(3), אדית יוסף(1), משה נקבחת(1), דניאל בן-גדליה(1), דגנית שדה(4), יורם שטינברג(3), אורי לוי(3), גבי עדין(2), רן סולומון(2) וטל קיפניס(5).
 (1) מנהל המחקר החקלאי, המחלקה לבקר; (2) שה"מ, המחלקה לבקר; (3) שה"מ, האגף לגד"ש; (4) ועדת מגדלים עמק יזרעאל.(5) מינהל המחקר החקלאי – המכון לגד"ש;

מבוא

צימצום מכסות המים השפירים לחקלאים בשנים האחרונות, ומצאי מי קולחין מוגבל בחלק מאזורי הארץ, הביאו את החקלאים להכרה שיש לעשות את המירב לחיסכון ולייעול השימוש במים. אחת האפשרויות לניצול יעיל של המים בגידולי קיץ למספוא, היא גידול סורגום. מבחני זנים בשנים האחרונות הראו שבכמויות מים מוגבלות, תרומת קוב מים לייצור חומר צמחי בסורגום למספוא היא מן הגבוהות בסל גידולי השדה. בשנים האחרונות קימת גם דרישה מצד מגדלי הבקר לחלב, לספק מזונות גסים בהם מרכיב העמילן נמוך ונעכלות דופן התא (NDF) גבוהה. מגמה זו באה לידי ביטוי בתקופה האחרונה גם בטיפוח זני סורגום ותירס הנושאים את הגן הנקרא "BMR" (BROWN MID RIB) ובתרגום עברי "עורק ראשי חום". גן זה, מעכב סינטזה של ליגנין בדופן המשנית של תאי הצמח. כתוצאה מכך אמורה נעכלות דפנות התאים לעלות ולהביא לשיפור ביעילות ניצול המזון הגס ע"י הבקר. הבעיות המרכזיות שהתגלו בארץ המקשות על התפשטות גידול זן הסורגום המסחרי לתחמיץ הן: 1. הצטברות מים בגבעולים המונעת הקמלתם במועד הקציר המומלץ לקבלת יבול מירבי (סוף הבשלת הגרעין), אשר גורמת לתכולת חומר יבש נמוכה בצמח ולקשיים בהחמצת הסורגום, ובהמשך לנגר וקלקולים בבורות התחמיץ. 2. השקיית יתר של סורגום גורמת לרביצה וכתוצאה מכך לפחת יבול גדול בעת הקציר. לכן נמשך החיפוש אחר זנים חדשים טובים יותר. בחינת גידול בתנאי הארץ של זני סורגום רגיל חדשים ומכלואים הנושאים את הגן  BMR, תאפשר לאמוד את נטיית זני ה BMR לרביצה, את התאמתם להחמצה, ואת ההרכב והנעכלות של התחמיץ המתקבל מהם בהשוואה לזן המסחרי.

מטרות מבחן הזנים ברם-און היו:

       בחינת מדדים פנוטיפיים ויבול האברים של זני סורגום רגילים ומכלואי BMR חדשים בהשוואה לזן המסחרי FS-5, שגודלו במשך 95 יום בעמק יזרעאל בדו-גידול אחרי חיטה בעזרת השקייה של 242 קוב לדונם.

       בחינת ההרכב והנעכלות של תחמיצים שיוצרו מהזנים הנבחנים שנקצרו בשלב מילוי גרגר של הזן FS-5.

מהלך העבודה:

מבחן זני סורגום למספוא נערך במושב רם-און אשר בחבל תענך. המבחן כלל 6 זנים שונים שלושה זנים רגילים: FS-5, סילובסטר וסופרסיל זן BMR אחד 100BMR- ושני מכלואים של סורגום BMRעשב סודני: BMR-201, ו BMR-301. המבחן היה חד גורמי (הזן), ונזרע בשיטת הבלוקים באקראי ב-4 חזרות, בתוך שטח מסחרי של סורגום מהזן FS-5. הזריעה היתה ב 8.5.03 והחלקות נקצרו  95 יום לאחר הזריעה. מכל חזרה בתצפית נקצרו 2 שורות באורך של 10 מטרים, אשר נשקלו בשדה, ונדגמו 4 צמחים מכל חזרה ששימשו להפרדת אברים וחישוב יבול החומר היבש של כלל הצמח והאברים,  גבעולים, עלים ומכבדים. 6 צמחים מכל חזרה קוצצו במלואם לפיסות באורך 1-2 ס"מ, נידגמו לבדיקת תכולת החומר היבש בעת הקציר, ושימשו להחמצה בצנצנות (צנצנת לכל חזרה מכל זן). ההרכב הכימי והנעכלות במבחנה של צמחי המוצא והתחמיצים נבדקו בשיטות המקובלות.

מימצאים עיקריים

טבלה 1 מציגה את גובה הגבעול, דרגת הרביצה ותכולת החומר היבש של צמחי המוצא מהזנים השונים בעת הקציר, ואת יבול הח"י לדונם. בהמשך הטבלה מוצגים מדדי האיכות של התחמיץ כולל הפסדי חומר יבש בהחמצה, תכולת דופן התא (NDF) וליגנין, והנעכלות במבחנה של החומר היבש וה NDF. איור 1 מציג את יבולי החומר היבש של העלים, הגבעולים והמכבדים בצמח בעת הקציר.

טבלה 1. המאפיינים של צמחי המוצא והתחמיצים מזני הסורגום הנבחנים ברם און.

BMR-301

BMR-201

BMR-100

סופרסיל

סילובסטר

FS-5

פרמטר/זן

1259

1245

1537

1601

1629

1660

יבול סורגום (ק"ג ח"י \ד')

22.1    ב

23.0  ב

27.8  א

27.7   א

27.2  א

26.8  א

תכולת ח"י בצמח (%)

2.94 א

2.64 א,ב

2.59  א,ב

2.46      ב

2.80 א,ב

2.71 א,ב

גובה הגבעול (מ')

25    ב

70  א

40    א,ב

30  א,ב

60  א,ב

25     ב

אמדן רביצת צמחים (%)

2.68  ב

6.82  א,ב

8.67  א

9.98  א

8.34  א

7.97  א

אובדן ח"י בהחמצה (%)

58.1  א,ב

57.1  א,ב

53.2  ב

60.9  א

59.1  א,ב

58.4 א,ב

NDF בתחמיץ (% מח"י)

4.20  ב,ג

3.33  ג

3.95  ג

5.77  א

5.52  א,ב

5.64  א

ליגנין בתחמיץ (% מח"י)

69.1

72.4

68.5

67.2

67.1

68.0

נעכלות ח"י תחמיץ (%)

63.4  א,ב

67.4  א

58.4  ב

61.3  א,ב

62.2  א,ב

60.2  א,ב

נעכלות NDF תחמיץ (%)

אותיות שונות באותה שורה, מראות על הבדל מובהק בין הזנים ברמה של p<0.05

 

 

 

איור 1. יבול חומר יבש לפי רכיבים בזני סורגום הנבחנים, רם און 2003.

         

בכל הזנים הנבחנים היו צמחים גבוהים מעל 2 מ'. רביצה חזקה נמצאה בזן הסורגום הרגיל סילובסטר ובמכלוא BMR∗עשב סודניBMR-201. רביצה בינונית נמצאה בזנים BMR-100 וסופרסיל, ורביצה נמוכה יחסית נמצאה בזן המסחרי FS-5 ובמכלוא BMR-301 שאינו שולף מכבד במישכי אורך היום של הקיץ הישראלי. לא נמצאו הבדלים מובהקים בין זני הסורגום ביבול החומר היבש לדונם, אך חשוב לציין שהזן המסחרי FS-5 הניב את היבול הגבוה ביותר (1660 ק"ג\ד'), שהיה גבוה בכ-400 ק"ג\ד' מזה של מכלואי ה BMR -301  ו BMR-201. בזנים נטולי המכבדים BMR-301 ו BMR-201 בהם עיקר המסה מתרכזת בגבעולים, נמצאו תכולות חומר יבש נמוכות יחסית (22-23%) שעלולות לגרום לנגר רב ולהקשות על החמצה בבורות. שאר הזנים שהכילו כ 12-26% מכבדים ופחות מסת גבעולים, אופיינו בתכולות חומר יבש גבוהות (27-28%) שמאפשרות החמצה סבירה בבורות. דגימות מהזנים הנבחנים הוחמצו בצנצנות לבחינת הרכבם וערכם התזונתי. בזנים הרגילים וב- BMR-100 נמצא אובדן חומר יבש לחומצות וגזים נדיפים בשיעורים של 8-10%, ואבדן ח"י מועט יותר נמצא במכלואי ה-BMR של סורגום עם עשב סודני. תכולות NDF, המיצלולוז וצלולוז היו דומות בכל התחמיצים, אך זני ה BMR הכילו פחות ליגנין (3.3-4.2%) מהזנים הרגילים (5.5-5.8%). הנעכלות במבחנה של החומר היבש בתחמיצים היתה דומה בכל הזנים (69-72%) ונמצאת בתחום הגבוה שהוצג בעבר ביחס לצמחי סורגום ותירס איכותיים. ראוי לציין שנעכלות ה-NDF בתחמיצי ה-BMR-301 ו-BMR-201 נטולי המכבדים היתה גבוהה במעט אם כי לא באופן מובהק מזו של הזנים הרגילים.

לסיכום:
• הזן המסחרי FS-5  הניב את היבול הגבוה ביותר כשהרביצה בו נמוכה יחסית, ותכולת החומר היבש והנעכלות גבוהים.
• בתנאי הגידול ברם-און היתרון האיכותי הצפוי של הזן BMR-100  לא בא לידי ביטוי בהרכב ובנעכלות ה NDF בהשוואה לזנים הרגילים, אך יבוליו ואיכותו היו גבוהים.
• על סמך היבולים והאיכות במבחן הנוכחי והיבולים במבחני זנים מהשנים הקודמות, מומלץ לרשום את זן הסורגום הרגיל  SUPER SILE-20 כזן מסחרי.
•  הזן סילובסטר הניב יבולים יפים בנעכלות טובה, אך נטייתו הרבה לרביצה, מעמידה בספק רב את יכולתו לשמש כזן מסחרי.
• בגלל בעיות היבול הנמוך יחסית, הרביצה הגבוהה ותכולת החומר היבש הנמוכה של המכלוא BMR-201, יש לשקול את המשך גידולו כזן לתחמיץ.
• למרות היתרון הקטן של המכלוא BMR- 301 בנעכלות ה NDF יש לשקול את כדאיות המשך גידולו כזן מסחרי לתחמיץ בגלל היבול ותכולת החומר היבש הנמוכים יחסית.


 

יבול ואיכות תחמיצי סורגום מהזן החדש פנינה שנקצר בשני שלבי התפתחות במבחן זנים בחפץ חיים
יהושע מירון3,  אבנר כרמי1 , נקדימון אומיאל2, אמיר הגלעדי2, אדית יוסף3, דניאל בן-גדליה3, צחי שץ4, איתן סלע5.

(1)   - מינהל המחקר החקלאי , המכון לגד"ש; (2)- מינהל המחקר החקלאי, המחלקה לפרחים; (3) – מינהל המחקר החקלאי, המחלקה לבקר; (4) -קיבוץ חפץ חיים; (5) – קבוץ צרעה.

תקציר
השוואת ביצועי גדילה של מספר זני סורגום למספוא נערכה בחפץ חיים, במטרה לבחון את פוטנציאל היבול, יכולת הצבירה של חומר יבש והרגישות לרביצה, של הזן החדש שטופח בארץ "פנינה", בהשואה לזן המסחרי הנפוץ בארץ,FS-5  ולזן הנוטריפלוס מקבוצת הBMR. שלושת הזנים  נזרעו ב,11/5/03 גודלו במרוחי שורה של כ 0.45 מטר והושקו זהה במנה כוללת של 190 קוב לדונם. מידגמים משלושת הזנים נקצרו בשני מועדים, על פי התפתחותם הפנולוגית: קציר ראשון בשלב תחילת מילוי הגרגר(להלן קציר מוקדם) וקציר שני עם סיום המילוי ותחילת הבשלת הדונג (להלן קציר מאוחר). עקב אפילותו, המעבר לשלב הרפרודוקטיבי בזן פנינה היה מאוחר בכשבועיים בהשואה לזנים האחרים, ובהתאם מועדי הקציר. קציר על פי השלב הפנולוגי נבחר על מנת לאפשר למצות מכל זן את המירב מבחינת השלוב של יבול ואיכותו. תוצאות הקציר המוקדם לא הצביעו על הבדלים מובהקים ביבול החומר היבש לדונם בין הזנים פנינה ו FS-5 . לעומת זאת בזן נוטריפלוס היה היבול נמוך יותר. הארכת משך הגדול גרמה לעליה משמעותית ביבול בשלושת הזנים. יבולם הגיע בקציר המאוחר לתחום שבין 331 ובין 1.47 טון חומר יבש לדונם כשאין הבדל מובהק בין שלושת הזנים. בחינת הצטברות החומר היבש בצמח במהלך הגדול מראה שבשלב תחילת מלוי גרגרים רק הזן פנינה הגיע לתכולת חומר יבש ברמה המאפשרת החמצה טובה ללא נגר, קרי מעל 6%2 . בשלב של סוף מלוי גרגרים עלתה תכולת החומר היבש לרמה של 37% בפנינה ולרמה של  26%-27% בזנים האחרים. מעקב הרביצה מלמד שבמהלך תהליך מלוי המכבדים עלו מימדי הרביצה של הזנים הגבוהים עד לרמות של  46% ו,73% ב FS-5 ובנוטריפלוס , בהתאמה . לעומתם הזןהנמוך פנינה לא רבץ כלל בשני מועדי הקציר למרות הגידול הנכר במשקל מכבדיו במועד הקציר המאוחר. גובה הצמחים הממוצע בפנינה הגיע ל 1.3 מטר, ובשני הזנים האחרים היה בתחום שבין 2.5-3.0 מטר, מה שמסביר את הרגישות השונה לרביצה. בכל הזנים הנבחנים לא נמצאה ירידה בנעכלות החומר היבש וה-NDF  בקציר המאוחר בהשוואה לקציר המוקדם. בשני הקצירים נעכלות הח"י בתחמיץ של הזן FS-5 היתה גבוהה במיקצת מזו של התחמיצים האחרים, והדבר נובע מהתכולה הגבוהה יותר בפנינה ובנוטריפלוס של מיקטע ה NDF המתאפיין בנעכלות נמוכה יחסית. יבול תחמיץ נעכל בקציר המאוחר היה דומה בשלושת הזנים (0.83-0.88 טון ח"י\ד'), בעוד שיבול הNDF הנעכל בקצירזה היה גבוה באופן מובהק בזן פנינה בהשוואה לזנים האחרים (0.49 לעומת 0.40 טון\ד'). ערכי יבול הח"י וה NDF, והנעכלות בכרס מלאכותית של הח"י (63-67%) וה-NDFי (56-61%) בתחמיצים של זני FS-5 ופנינה מהקציר המאוחר, נמצאים בתחום המדווח בספרות ביחס לצמחי סורגום קיצי מאיכות טובה.
מבוא

צימצום מכסות המים שהוקצבו לחקלאים בשנים האחרונות מחייב לעשות מאמץ מוגבר להקטנת השמוש במיים מחד, ולהגברת התפוקה ליחידת מיים מאידך. שתי מטרות אלה יכולות להתממש בגידולי קיץ למספוא על ידי הכנסת גדולים עתירי יבול וחסכוניים במיים כסורגום. תוצאות גדול הסורגום בישראל למדו שבתנאים של השקייה בחסר תרומת קוב מים לייצור חומר יבש בסורגום למספוא היא מן הגבוהות בסל גידולי השדה. תכונות אלו של הסורגום גרמו בשנים האחרונות להחלפתו ההדרגתית את התירס לתחמיץ שהוא עתיר השקייה. קימת גם דרישה מצד מגדלי הבקר לחלב לספק מזונות גסים בהם מרכיב העמילן נמוך ונעכלות דפנות התאים גבוהה, תכונות המאפינות גם קווים של סורגום לתחמיץ (מירון וחובריו, 2004). מגמה זו באה לידי ביטוי גם בטיפוח זני סורגום הנושאים גן הנקרא "BMR" (BROWN MID RIB) ובתרגום עברי "עורק ראשי חום". גן זה, מעכב סינטזה של ליגנין בדופן המשנית של תאי הצמח. כתוצאה מכך אמורה לעלות נעכלות דפנות התאים ועימה יעילות ניצול המזון הגס ע"י הבקר. גידול הסורגום בארץ, במיוחד של הזן המסחרי הנפוץ FS-5 ושל זני ה BMR החדשים, הוגבל עד כה כתוצאה משני קשיים מרכזיים: א. רביצה ניכרת של הזנים הגבוהים, בעיקר בשלב מילוי מכבדים; ב. קושי להגיע במועד הקציר לתכולת חומר יבש מינימלית (כ 26%), המאפשרת מחד החמצה מיידית ומאידך מונעת  היווצרות נגר ורקבונות בבור התחמיץ (שוויקה וחובריו, 1997). תכולת המים הרבה המאפינת את הגבעולים העבים של זני הסורגום הגבוהים מקשה על הקמלת הנוף ועל האפשרות להעלות את תכולת החומר היבש בצמח לרמה המינימלית הנדרשת להחמצה.

לאחרונה טופח  בישראל ע"י כרמי, אומיאל והגלעדי זן סורגום חדש שנרשם תחת השם פנינה. זן זה הינו אפיל, עלוותי ומתאפיין ביכולת להגיע במועד הקציר לתכולת חומר יבש הגבוהה מ 30%. בשוני ממרבית זני הסורגום למספוא שהנם גבוהים ורגישים לרביצה (מירון וחובריו, 2004; קיפניס וחובריו, 2001), זן הפנינה שגובהו נמוך מ1.5  מ' אינו רובץ כלל בכל שלבי גדילתו. גדול הפנינה בתנאי שדה הנו בשלבים ההתחליים וחסר על זן זה מידע בסיסי. לכן מתמקדת העבודה הנוכחית במבחן זנים להשוואת היבול והאיכות התזונתית של הזן החדש פנינה לאלו של זן ה BMR-Nutriplus  והזן המסחרי הרגיל FS-5. כיוון שהזן פנינה הינו אפיל יחסית לשני הזנים האחרים ומקובל בסורגום למספוא שהמועד האופטימלי לקציר הנו בשלב של סיום מלוי גרגרים ותחילת הבשלת דונג  הוחלט בשלב זה של העבודה שההשואה בין הזנים תעשה על בסיס קצירים בשני שלבים פנולוגיים דומים, ולא במועדי קציר זהים לשלושת הזנים.

מטרות הניסוי :

1.  בחינת פוטנציאל יבול המספוא, יכולת צבירת חומר יבש בתכולה המתאימה להחמצה והרגישות לרביצה, בזנים פנינה , נוטריפלוס ו .FS-5

2.   בחינת ההרכב הכימי, הנעכלות בכרס מלאכותית והפסדי ההחמצה , של תחמיצי הזנים הנ"ל. 

חומרים ושיטות

השואת גדול של מספרזני סורגום למספוא נערכה בשנת 2003 בקיבוץ חפץ חיים. המבחן כלל את הזן מסחרי המקובל בישראל ה FS-5, זן הנוטריפלוס מקבוצת הBMR, והזן שטופח ע"י כרמי, אומיאל והגלעדי שנרשם תחת השם פנינה. השדה עמד ללא גדול בחורף, לאחר גדול קייצי קודם של אבטיחים. עבוד השטח כלל דיסק ומעגלה ונתן אטרזין כמונע נביטה של רחבי עלים. הסורגום נזרע לעומד של כ 25000 צמחים לדונם. המרוח בין שורות הצמחים היה 45  ס"מ. כל זן נזרע ב 4 חזרות, בשטח של 2 דונם כל אחת. חזרות הנסוי גדלו בגוש נפרד בתוך שדה מסחרי של סורגום מהזן פנינה. הקרקע בשדה בינונית חרסיתית. דשון השטח טרום זריעה כלל מתן של 16 ק"ג אוריאה לדונם.  השדה הושקה בהמטרה במים ממאגר חפץ-חיים הכולל עירוב של מי קולחין מטיהור שניוני ומי שטפונות. ההשקיה שהיתה זהה במועדים ובכמויות לשלושת הזנים כללה: השקייה טכנית של 40 קוב לדונם ב1/5  , השקיית הנבטה של 40 קוב לדונם ב,11/5 ושתי השקיות נוספות של 55 קוב לדונם כל אחת ב 24/5 וב.30/6 מדגמי צמחים ויבולים נקצרו לכל זן בהגיעו לשלבי ההתפתחות של תחילת מילוי גרגר ושלב המעבר מסיום מילוי גרגר לתחילת הבשלת דונג. הנוטריפלוס והFS-5 נדגמו ב27/7 וב,15/8 והפנינה ב 15/8 וב28/8 . מכל אחת מ 4 החזרות בנסוי נקצרו 2 שורות באורך של 5 מטרים אשר נשקלו בשדה למשקל טרי ואחר כך יובשו עד תום בתנור ייבוש בטמפרטורה של 95 מעלות,  לקביעת יבול . מכל חזרה נדגמו כמו כן 10 צמחים מתוכם 4 צמחים הופרדו לגבעולים  עלים ומכבדים.  צמחים אלה יובשו במשך 72 שעות, נשקלו, וחושבה התפלגות החומר היבש בין אברי הצמח השונים. 6 צמחים נוספים מכל חזרה של כל מועד קציר קוצצו במלואם לפיסות באורך 1-2 ס"מ, נידגמו לבדיקת תכולת החומר היבש בעת הקציר, ושאר החומר הטרי שימש להחמצה בצנצנות (צנצנת לכל חזרה מכל זן). שיטת ההחמצה בוצעה כפי שתואר ע"י בן גדליה וחובריו (1993). הזרעים בנסוי הושגו מהספקים הבאים:FS-5  מחברת עדן זרעים , Nutriplus מחברת תרסיס ופנינה ממלאי של דר. כרמי.

המדדים שנבדקו בכל חזרה בשני מועדי הקציר היו:

·     יבול חומר יבש לדונם, משקל יבש של אברי הצמח השונים וההתפלגות היחסית של החומר היבש ביניהם, פנולוגיה כולל גובה ומספר עלים, ונטייה לרביצה.

·     תכולת החומר היבש בחומרי המוצא ובתחמיצים ומדידת אבדן חומר יבש במהלך ההחמצה.

·     הרכב דופן התא (NDF) בתחמיצים ורכיביו: ההמיצלולוזה, הצלולוזה והליגנין, לפי השיטה של(Van Soest, et al. 1991).

·     הנעכלות בכרס מלאכותית של החומר היבש וה NDF בתחמיצים לפי השיטה הדו שלבית של (Tilley and Terry, 1963).

·     השוואת המדדים הנבחנים בין הזנים נעשתה ע"י מבחן שונות בעזרת התוכנה JUMP-5. ערכי שגיאת התקן הממוצעת (שת"מ) של כל מדד נבחן מוצגים בטבלאות.

תוצאות ודיון

מאפיני הצמחים, היבול ועוצמת הרביצה, בקציר הראשון, מוצגים בטבלה 1 . על פי נתוני טבלה זו לא נמצאו הבדלים מובהקים ביבולי החומרהיבש בין הזנים פנינה ו FS-5 , שהגיעו לערכים של 1213 ו 1254 ק"ג לדונם, בהתאמה, בהשואה ליבול נמוך יותר של 947 ק"ג לדונם בנוטריפלוס.  נתוני תכולת החומר היבש מלמדים שבשלב הפנולוגי של תחילת מילןי גרגר רק הפנינה מגיעה  לצבירת חומר יבש ברמה המינימלית המאפשרת החמצה יעילה, שהיא מעל 25%. תכולת החומר היבש מהמשקל הטרי בפנינה, FS-5  , ונוטריפלוס, הגיעה ל: 26.9% , 23.2% ו21.0% , בהתאמה. מכאן נתן ללמוד שהמערכת הפיסיולוגית בזן פנינה, האחראית על התפלגות המוטמעים, מעודדת תהליך של הצטברות מוטמעים כבר בשלבים הוגטטיביים של זן אפיל זה. תהליך כזה עשוי לרסן צמיחה וגטטיבית עודפת ובלתי רצויה , שתתרחש במקום התהליך האלטרנטיבי הרצוי של העלאת התכולה של חומר יבש, במיוחד בגבעול ובעלים. הממצאים של התפלגות החומר היבש בזנים השונים בשלב הקציר המוקדם מפורטים בטבלה 1. נתן לראות שבשלב זה, מבנה הצמח, כפי שמתבטא ביחסים הכמותיים בין העלים הגבעולים והמכבדים, דומה בשלושת הזנים. זאת על אף השוני הנכר בגובה הצמחים, שהגיע בנוטריפלוס, ב  FS-5ובפנינה ל: 2.80 2.35 ו1.35 מטר, בהתאמה. הבדלי גובה נכרים אלו גרמו כנראה לתחילת רביצה בזנים הגבוהים ולהעדר רביצה בזן פנינה, כפי שנלמד מטבלה 1. העובדה שתהליך הרביצה בנוטריפלוס ובFS-5 מתחיל בשלב צמיחה יחסית מוקדם יוצרת קושי משמעותי בדחית הקציר לשלב מאוחר יותר, מגבילה את משך עונת הגדול ואת האפשרות לקצור את מלוא היבול הפוטנציאלי של זנים אלו. קושי כזה לא מסתמן בזן פנינה. נתון מורפולוגי משמעותי המבדיל בין הפנינה לשני הזנים האחרים והמוצג בטבלה 1 הוא מספר העלים הממוצע לצמח, הגבוה משמעותית יותר בפנינה. מספר זה הגיע בפנינה , בנוטריפלוס וב FS-5 ל: 14.0 , 9.7 ו9.3 , בהתאמה. תופעה זו קשורה כנראה לאפילות הפנינה , שגורמת להארכת התקופה בה נוצרים עלים נוספים ולאחור ביציאת עלה הדגל שלאחריו עובר הצמח לפזה הרפרודוקטיבית. הצפיפות הגבוהה של העלים על הצמח הנמוך של הפנינה יוצרת בשדה קמה עתירת עלוה, תכונה המועדפת בצמחי מספוא. יתכן גם שהגדול בשורות צפופות השפיע בצורה חזקה יותרעל הזנים הגבוהים בכוון של התארכות פרקי הגבעול והקטנת מספר העלים, תופעה המתרחשת בתנאי הצללה.  תכולת הNDF בחומר הצמחי מהוה פרמטר חשוב בקביעת ערכו כמזון גס. נתוני טבלה 1 מלמדים שבשלב הפנולוגי של מעבר מפריחה לתחילת מילוי גרגר, תכולת ה NDF (ב% מהחומר היבש) הגבוהה ביותר נמצאה בזן פנינה (62.8%)  כאשר ב FS-5 ובנוטריפלוס, היתה תכולת ה NDF 60.0% ו 54.4%  בהתאמה. גם יבול ה-NDF ליחידת שטח, הגבוה ביותר, הושג בפנינה . יבול זה, הגיע בפנינה,  FS-5 ונוטריפלוס, ל 762 , 682 ו569 ק"ג  NDF לדונם, בהתאמה. 

הפסדי החומר היבש בהחמצה של התחמיצים שיוצרו מהזנים הנבחנים בקציר הראשון ותוצאות בדיקות ההרכב הכימי והנעכלות בכרס מלאכותית מובאים בטבלה 2. נתוני הטבלה מראים שההחמצה בצנצנות הביאה בזנים FS-5 ופנינה לפחיתה מועטת (פחות מ 10%) של חומר יבש, בעיקר של פחמימות מסיסות שתססו והפכו לגזים נדיפים בעת ההחמצה. ערכי פחיתת ח"י כאלו מקובלים בהחמצה טובה בצנצנות (Ben-Ghedalia et al. 1993;; מירון וחובריו 2004), ואכן אובחנה החמצה טובה שהתבטאה גם בריח טוב, העדר עובשים וקבלת pH  חומצי (3.5-4.0) בתחמיצים מזנים אלו. לעומת זאת נמצא פחת חומר יבש גדול בתחמיץ מהזן Nutriplus שאופיין גם ב pH גבוה יחסית (4.9) ובריח ומירקם שונים מאלו של התחמיצים האחרים.


טבלה 1– ערכים ממוצעים של נתוני הצמחים מזני הסורגום הנבחנים בחפץ חיים שנקצרו בתחילת מילוי גרעין.

פרמטר/זן

FS-5

Nutriplus

פנינה

שת"מ

יבול ח"י (ק"ג\ד')

1254 א

947 ב

1213 א,ב

66.7

תכולת ח"י

(% מחומר טרי)

23.2  ב

21.0  ג

26.9  א

0.39

תכולת NDF (% מח"י)

54.4  ג

60.0  ב

62.8  א

0.34

יבול NDF (ק"ג\ד')

 

682  א,ב

569  ב

762  א

39.8

מספר עלים ממוצע

9.33  ב

9.67  ב

14.0  א

0.43

גובה הצמח  (מ')

2.35  ב

2.80  א

1.35    ג

0.09

דרגת רביצה (0-5) ∗

0.33

0.33 

0

0.38

עלים  (% מח"י)

24.4

24.2 

24.5

2.66

גבעולים (% מח"י)

64.2

60.5 

61.8

2.61

מכבדים (% מח"י)

11.4 

15.3 

13.7 

2.66

(א,ב,ג) – אותיות שונות באותה שורה, מצביעות על הבדל מובהק בין הזנים P<0.05 .

 (∗) - נטייה לרביצה:  (0) – אינו רובץ, (5) – רביצה מלאה.

 

טבלה 2 – ההרכב הכימי והנעכלות במבחנה של תחמיצים מזני הסורגום הנבחנים בחפץ חיים שנקצרו בתחילת מילוי גרעין.

המרכיב/זן

FS-5

Nutriplus

פנינה

שת"מ

אובדן ח"י בהחמצה (% )

5.67  ב

17.8  א

8.83  ב

0.96

יבול תחמיץ

(ק"ג ח"י\ד')

1183  א

780  ב

1107  א

63.5

NDF (% מח"י)

56.0  ג

67.3  א

61.6  ב

0.90

המיצלולוז (% מח"י)

26.0

27.1

26.6

0.49

צלולוז (% מח"י)

26.2  ג

34.6  א

29.7  ב

0.60

ליגנין (% מח"י)

3.82  ב

5.57  א

5.31  א

0.15

 נעכלות ח"י (%)

66.9  א

58.4  ג

61.9  ב

0.76

נעכלות NDF (%)

61.2  א

54.0  ב

54.6  ב

1.78

(א,ב,ג) – אותיות שונות באותה שורה, מצביעות על הבדל מובהק בין הזנים, P<0.05 .

 

בזנים FS-5 ופנינה לא נמצאו שינויים גדולים בתכולות ה-NDF בתחמיצים בהשוואה לחומרי המוצא שלהם (טבלאות 1 ו2). לעומת זאת בתחמיץ מהזן נוטריפלוס נמצאה עלייה גדולה בתכולת ה NDF בהשוואה לחומר המוצא המלמדת על אובדן גדול של סוכרים וחומרים מסיסים בהחמצה. יבול תחמיץ שהושג מדונם גבוה ודומה נמצא בזנים FS-5 ופנינה, ונמוך יותר בזן נוטריפלוס. תכולת פחמימות דופן התא ההמיצלולוז והצלולוז בתחמיצים, היתה דומה בשלושת הזנים. אך שלא כמצופה, תכולת הליגנין בתחמיץ זן ה-BMR הנוטריפלוס היתה דומה לזו שבזן פנינה וגבוהה מזו של הזן המסחריFS-5  . הנעכלות בכרס מלאכותית של החומר היבש בתחמיץ של הזן FS-5 היתה גבוהה מזו של התחמיצים האחרים. תופעה זו מקורה כנראה בתכולה הגבוהה יותר של רכיב ה NDF בפנינה ובנוטריפלוס בהשוואה ל FS-5, רכיב אשר מאופיין בנעכלות נמוכה יותר מזו של כלל החומר היבש. 

מאפיני הצמחים, היבול ועוצמת הרביצה, בקציר השני, שחל בשלב שבין סיום מילוי גרגר ותחילת הבשלת דונג מובאים בטבלה 3 ובאיור 1 . יבולי  הסורגום בשלושת הזנים לא נבדלו באופן מובהק, והיו בתחום  שבין 1.33 ל 1.47טון ח"י לדונם, כשהיבול בנוטריפלוס היה מעט גבוה יותר. יש להדגיש שעקב הקציר הידני לא באה לידי ביטוי פחיתה בגין רביצת צמחים, שהיתה יכולה להיות נכרת בנוטריפלוס וב FS-5 . יש לצין שבפנינה ובנוטריפלוס חל גידול מובהק ביבול שהתקבל בקציר המאוחר בהשוואה לקציר המוקדם, בעוד שהגידול ביבול של הזן FS-5 היה קטן ולא מובהק (ראה טבלאות 2 ו3 ). בשלושת הזנים הארכת משך הגידול הביאה למילוי גרגרים ולגידול במסת מיקטע המכבדים בצמח, כפי שנלמד מהשואת ממצאי טבלה 3 לטבלה 2. כצפוי, הארכת עונת הגדול עד לקציר המאוחר גרמה לעלייה בתכולת החומר היבש בצמחים, כך שכל הזנים הכילו תכולת חומר יבש מעל 26% המתאימה להחמצה. תכולת החומר היבש הגבוהה ביותר נמצאה בצמחים מהזן פנינה והיא הגיעה ל36.9%, בהשואה ל26.4 ב FS-5 ול27.1 בנוטריפלוס. התפלגות החומרהיבש בין איברי הצמח השונים בקציר המאוחר הצביעה על הבדלים בולטים בין הפנינה מחד ובין שני הזנים האחרים מאידך. בפנינה היתה צבירה בולטת של חומר יבש במכבדים ובעלים, שהגיעה יחדיו ל 69% בהשוואה ל31% בגבעולים. ב FS-5 ובנוטריפלוס, בשונה מהפנינה, ההצטברות בגבעולים היתה הרבה יותר מודגשת מההצטברות בעלים ובמכבדים והיא הגיעה לערכים של 56% ו46.9% בהתאמה (ראה טבלה 3). יש להניח שבשני הזנים הגבוהים, שבלטו בגבעולים עבים וארוכים, הוו הגבעולים בשלבי הגדול המאוחרים מבלע חשוב למוטמעים, שחלקם הצטברו בצורה של פחמימות. הממצאים המוצגים באיור 1 מלמדים שבתקופה שבין הקציר המוקדם למאוחר חלה בפנינה ירידה משמעותית במשקל היבש של הגבעולים. תהליך כזה לא הובחן בשני הזנים האחרים. התוצאות הנוכחיות ממחישות שכל זן הגיב אחרת להארכת משך הגידול. בזן פנינה הארכת משך הגידול הביאה לתוספת יבול ע"י יצירת מסת מכבדים גדולה, כנראה תוך גיוס חלקי של מוטמעים מהגבעולים והגדלה של מסת העלים בצמח בהשוואה לקציר המוקדם. בזן נוטריפלוס הארכת תקופת הגידול הביאה לתוספת מסה במכבדים ובגבעולים מבלי שתפחת מסת העלים בצמח. בזן FS-5 לעומת זאת הגידול במסת המכבדים עם התארכות הגידול נעשה  כנראה בחלקו ע"י גיוס מוטמעים מהעלים ומהגבעולים. 

השוואה בין טבלאות 1 ו3  מראה שבזנים פנינה ונוטריפלוס הגידול ביבול החומר היבש ובמסת המכבדים הביא לגידול מובהק (בשיעור של %23 ו 46% בהתאמה) ביבול ה NDF של הצמחים, בעוד שבזן FS-5 לא חל גידול מובהק דומה . להבדל במשקל המכבדים בין שני הקצירים הייתה כנראה השפעה מכרעת גם על שיעור הרביצה בזנים הגבוהים. העלייה במשקל המכבדים עם התארכות משך הגידול העלתה באופן מובהק את רמת הרביצה בזן FS-5 מדרג של 0.33 בקציר המוקדם ל 2.33 בקציר השני (רביצה של כ47% מהצמחים). בזן נוטריפלוס עלתה הרביצה עוד יותר, מדרג של 0.33 בקציר הראשון ל 3.67 בקציר השני (רביצה של כ75% מהצמחים).

 

טבלה 3 – ערכים ממוצעים של נתוני הצמחים מזני הסורגום הנבחנים בחפץ חיים שנקצרו בסוף שלב מילוי הגרעין.

פרמטר/זן

FS-5

Nutriplus

פנינה נמוך

שת"מ

יבול ח"י (ק"ג\ד')

1334

1470 

1457 

56.7

תכולת ח"י

(% ממשקל טרי)

26.4  ב

27.1  ב

36.9  א

0.36

תכולת NDF (% מח"י)

52.0  ג

56.5  ב

64.5  א

0.69

יבול NDF (ק"ג\ד')

695   ב

830  א,ב

940  א

39.1

גובה הצמח (מ')

1.98  ב

2.60  א

1.29  ג

0.10

דרגת רביצה  (0-5) ∗

2.33  ב

3.67  א

0  ג

0.38

מספר עלים לצמח

8.33 ב

10.0 ב

14.0 א

0.77

עלים  (% מח"י)

20.1  א

16.2  ב

24.5  א

1.35

 גבעולים (% מח"י)

56.0  א

46.9  ב

31.0  ג

1.64

מכבדים (% מח"י)

23.9  ג

36.9  ב

44.5  א

2.17

(א,ב,ג) – אותיות שונות באותה שורה, מצביעות על הבדל מובהק בין הזנים P<0.05 .

 (∗) - נטייה לרביצה:  (0) – אינו רובץ, (5) – רביצה מלאה.

 

איור 1 – יבול החומר היבש (ק"ג לדונם) של האברים במקטעי הקמה של צמחי סורגום מהזנים הנבחנים בשני מועדי קציר של אותו המזרע, חפץ-חיים 2003.

 

 

התופעה של עליה ברמת הרביצה בזנים גבוהים בעלי מכבדים גדולים נובעת מעליית מרכז הכובד, וכבר דווח בעבר שחוזק הגבעולים וגובה הצמחים הם התורמים העיקריים לשיעור רביצה גבוה עם התמלאות המכבדים (קיפניס וחובריו, 2001). בולט לטובה בנושא הרביצה הזן פנינה שאינו רובץ כלל, וזאת למרות ששיעור המכבדים בו הגיע בקציר הראשון ל 13.7% ובקציר השני ל 44.5% ממסת הצמח. העדר הרביצה בזן פנינה בשני מועדי הקציר נובעת מקומתו הקצרה של הצמח (1.3 מ') שגורמת לכך שמרכז הכובד של הצמח נשאר נמוך למרות הגידול במסת המכבדים ולכן זן זה אינו רובץ. 

טבלה 4 מציגה את נתוני ההרכב הכימי והנעכלות של התחמיצים שנוצרו מזני הסורגום השונים אשר נקצרו בקציר השני בסוף שלב הבשלת הגרעין. בהתחשב בהפסדי ההחמצה יבול התחמיץ בקציר המאוחרבזנים פנינה ונוטריפלוס הגיע  ל1.40 ו1.44 טון חומר יבש של תחמיץ לדונם, בהתאמה. זאת בהשוואה לזן המסחרי FS-5 שנתן מעט פחות והגיע ל1.25 טון חומר יבש של תחמיץ לדונם. ההבדלים בין הזנים לא היו מובהקים. תחמיצי הסורגום של כל הזנים מהקציר השני נשמרו היטב עם ערכי pH 3.6-3.8. תכולת ה-NDF  בתחמיצים של הקציר השני היתה דומה לזו שבצמחי המוצא. גם תכולת מרכיבי דופן התא ההמיצלולוזה והצלולוז בכל הזנים היתה דומה. תכולת הליגנין בתחמיצי הזן FS-5 של הקציר השני היתה נמוכה באופן מובהק מזו שבתחמיצי הפנינה והנוטריפלוס .בשני הזנים האחרונים אך לא ב FS-5 אובחן גידול מובהק בשיעור של 13% בתכולת הליגנין עם התבגרות הצמח בין מועד הקציר המוקדם לבין מועד הקציר המאוחר.

בקציר המאוחר בדומה לקציר המוקדם, הנעכלות בכרס מלאכותית של החומר היבש בתחמיץ של הזן FS-5 היתה גבוהה מזו של התחמיצים האחרים. הדבר נובע מהתכולה הגבוהה יותר של NDF בפנינה ובנוטריפלוס ומהנעכלות הנמוכה יותר של מיקטע ה NDF בזנים אלו בהשוואה לזן FS-5. יתכן שההבדלים בנעכלות ה NDF בין תחמיצי FS-5 לתחמיצי הזנים האחרים מקורו מההבדלים בתכולת הליגנין שבין הזנים. חשוב לציין שבכל הזנים הנבחנים לא חלה ירידה בנעכלות החומר היבש וה-NDF  בקציר השני בהשוואה לקציר הראשון. ערכי יבול הח"י (1.3-1.5 טון לדונם) וה NDF, והנעכלות בכרס מלאכותית של הח"י (63-67%) וה-NDF (56-61%) בתחמיצים של זני FS-5 ופנינה שנקצרו בקציר השני, נמצאים בתחום המדווח בספרות ביחס לצמחי סורגום קיצי מאיכות טובה (קיפניס וחובריו 2001; יוסף וחובריה, 2003; מירון וחובריו 2004).

סיכום ומסקנות:

בשלושת הזנים הנבחנים ובמיוחד בזנים פנינה ונוטריפלוס הארכת משך הגידול עד לסוף שלב מילוי הגרגרים במכבד הביאה להגדלת היבול וביחוד יבול הגרגרים, להגדלת תכולת החומר היבש בצמח שמבטיחה החמצה טובה שלו בבורות, וכל זאת מבלי שתחול פחיתה בנעכלות החומר היבש וה NDF של הצמח. ערכי יבול הח"י (1.3-1.5 טון לדונם) וה NDF, והנעכלות בכרס מלאכותית של הח"י (63-67%) וה-NDF (56-61%) בתחמיצים של זני FS-5 ופנינה שנקצרו בקציר השני, נמצאים בתחום המדווח בספרות ביחס לצמחי סורגום קיצי מאיכות טובה. יחד עם זאת הגידול במסת המכבדים עם התבגרות הצמח הביא להגדלת שיעור הרביצה של זני הסורגום הגבוהים FS-5  ו Nutriplus באופן ניכר, בעוד שהזן פנינה נמצא עמיד לחלוטין מפני רביצה. חשוב לציין שלבעיית הרביצה חשיבות מישקית גדולה ביותר, שכן פחת היבול בעת הקציר המיסחרי של צמחי סורגום רובצים גדול ביותר ועלול להגיע לרמה שמעמידה בספק את כדאיות הגידול. לזן פנינה גם יתרון מובהק בקצב ובמדת ההצטברות של חומר יבש בצמח, ולכן אין לצפות בו לקשיים בהכנת תחמיץ.

 


טבלה 4 ההרכב הכימי והנעכלות במבחנה של תחמיצים מזני הסורגום הנבחנים בחפץ חיים שנקצרו בסוף שלב מילוי הגרעין.

המרכיב/זן

FS-5

Nutriplus

פנינה נמוך

שת"מ

אובדן ח"י בהחמצה (% )

6.40 

2.53 

3.83 

1.07

יבול תחמיץ (ק"ג ח"י\ד')

1250

1433

1402

64.2

 NDF (% מח"י)

52.7 ג

56.9  ב

61.9  א

1.37

המיצלולוז (% מח"י)

24.3

24.5 

28.8 

1.38

צלולוז (% מח"י)

24.8  ב

26.2  א,ב

27.1  א

0.69

ליגנין (% מח"י)

3.60  ב

6.30  א

6.01  א

0.16

 נעכלות ח"י  (%)

67.1  א

61.6  ב

62.5  ב

0.93

נעכלות NDF (%)

61.3  א

48.7  ב

56.1  א,ב

1.76

יבול תחמיץ נעכל (ק"ג ח"י \ד')

839

883

875

41.6

NDF תחמיץ נעכל

(ק"ג NDF \ד')

404 ב

397 ב

487 א

27.5

(א,ב,ג) – אותיות שונות באותה שורה, מצביעות על הבדל מובהק בין הזנים, P<0.05 .

רשימת ספרות

1.       קיפניס טל, גורן עופר, ניר אורי, כיתאין שי, זילברמן אברהם, צוקרמן אפריים, סולומון רן, רונן חן, יובל חיים, מאיר יעקב, קלר סופיה, וגרנות ישראל (2001). סורגום: מספוא קיצי חלופי לתירס להזנת בקר לחלב. עמ' 112-142 ב"סיכום ניסויי שדה ותצפיות במספוא 2001", בהוצאת שה"מ, בעריכת א. צוקרמן.

2.       יוסף אדית, מירון יהושע, צוקרמן אפרים ובן-גדליה דניאל (2003). מבחן איכות של צמחי מספוא קיציים: זני תירס וסורגום. עמ' 62 בחוברת ההרצאות של הכנס השנתי ה 15 למדעי הבקר, פברואר 2003, רמדה-ירושלים.

3.        מירון יהושע, יוסף אדית, ניקבחת משה, בן-גדליה דניאל, עדין גבי, סולומון רן, וינברג צבי, כרמי אבנר, ניר אורי, קיפניס טל וצוקרמן אפרים (2004). השפעת מועד הקציר על איכות תחמיצי סורגום ממבחן זנים. גן שדה ומשק. בפירסום.

4.       שוויקה א., ליבר ד., וגורן ע. (1997). תירס וסורגום לתחמיץ בבעל, שותפות בצ"ר 1996/7. גן שדה ומשק, חוברת 11, ע' 23-24.

 

5.       Ben-Ghedalia, D., Yosef, E., Miron, J. (1993). Pectin fermentation and utilization by natural microflora during ryegrass ensilage. Anim. Feed Sci. Technol. 41, 113-119.

 

6.      Tilley, J. M.; Terry, R.M. (1963). A two stage technique for the in vitro digestion of forage crops. J. Br Grassland Soc., 18, 104-111.

 

7.      Van-Soest, P. J., Robertson, J. B. and Lewis B. A. (1991). Methods for dietary fiber, neutral detergent fiber, and non-starch polysaccharides in relation to animal nutrition. J. Dairy Sci. 74: 3583-3597.

לכל המבזקים....
office@milk.org.il פקס: 972-3-9564766 טל: 972-3-9564750 דרך החורש 4 , ת"ד 97, יהוד 5647003
מופעל באמצעות מעוף - מגוון אפקט