דו"ח סיכום לתכנית מחקר מספר 668-0043


אבחנה ומעקב אחרי דלקות רחם בפרות חולבות מ21 יום בתחלובה, בעזרת אבחנה עם מכשיר אולטרא סאונד


מוגש להנהלת ענף הבקר לחלב ע"י
יוסט דוכס החקלאית
דורון בר אס.סי.אר

 


תקציר
בשני מאמרים קנדיים הוכח לאחרונה קשר ישיר בין מצב הרחם וקוטר צוואר הרחם אצל פרות שלושה שבועות אחרי המלטה לבין הסיכוי להתעברות של אותן פרות. לפרה עם דלקת רחם, אפילו מינימאלית לקח 27% יותר זמן להתעבר והסיכוי לצאת מהרפת בשל אי-התעברות היה פי 1.7 מפרה בלי גורם זה.דבר מעניין נוסף הוא שהחוקרים מדווחים שבמועד של שלושה שבועת מההמלטה ברוב המקרים לא ניתן היה להגיע לממצאים אלו בדרך ידנית-רקטלית רגילה אלא רק בשימוש של וגינוסקופ. במסגרת עבודה שגרתית ברפתות בארץ, לרוב עובדים בשיטה הרקטלית הלא כ"כ מדויקת, ואבחנה של דלקת רחם מבוססת על גודל והפרשות הרחם. בהתחשב לתוצאות המחקר הקנדי ראינו מקום לבדוק שוב את מצב הרחם, שאובחן כנקי בשיטות המקובלות אחרי המלטה. בדיקה בעזרת מכשיר אולטרא סאונד משלושה שבועות אחרי המלטה יכולה לתת אבחנה מדויקת. בניסוי זה נבדקו בשתי רפתות קיבוציות סה"כ 264 פרות משלושה שבועות אחרי המלטה. דלקות רחם אובחנו ב 18.5% מהפרות במשק אחד וב8.9% מהפרות במשק האחר. בניתוח סטטיסטי של הממצאים נמצאה אומנם התעברות איטית יותר לפרות עם מחלות רחם אחרי המלטה (דלקות רחם מוקדמות) אך לא ניתן היה לקבל השפעה מובהקת של דלקות רחם מאוחרות, על ההתעברות של אותן פרות מול פרות ללא גורם זה (P=0.46).
ממצא של דלקת רחם משלושה שבועות אחרי המלטה לא הוסיף כאן מידע בעל ערך להתעברות עתידית של אותן פרות. כמוכן לא נמצא קשר בין מחלות רחם מיד אחרי המלטה ודלקות רחם מאוחרות. נראה שהשיטה הנהוגה בארץ של בדיקה שגרתית לכל פרה אחרי המלטה יעילה באיתור של דלקות רחם ואבחון על ידי אולטרא סאונד לא מוסיף כאן מידע.


מבוא
דלקות רחם לפרות אחרי המלטה הן מופע שכיח בכל הרפתות. נחיצות הטיפול בדלקות רחם, כמו שיטות הטיפול בהן, נושאים למחלוקת. בארץ, במשקים בשרות החקלאית נהוג לבדוק את כל הפרות, בין חמישה עד שנים-עשר יום אחרי המלטה, לבדיקה של איברי המין. במקרה ומאובחנת דלקת רחם, ברוב המשקים מותחל טיפול תוך רחמי בהתאם לחומרת המצב, והפרה תוחזר לביקורת. לעומת זאת במקרים ולא מוצאים סימנים של דלקת, הפרה מאובחנת כנקייה ברחם ולא חוזרת לביקורת בביקור רופא אחר. ההשלכות של דלקות רחם על מדדי פוריות בעדר נחקרו רבות ושפיגל וגושן (1) הראו במחקר כאן בארץ את ההשפעה החיובית של טיפול תוך רחמי של דלקות רחם אחרי המלטה על פוריות הפרה חודשים לאחר מכן.
במשקים בצפון אמריקה נהוג לרוב לא להתערב בתהליך של התקבצות והתנקות הרחם בפרות אחרי המלטה ללא סימנים קליניים כלליים ולבדוק את הרחם במועד של שלושה עד ארבעה שבועות אחרי המלטה. במידה ומאובחנת דלקת רחם במועד זה, מטפלים בטיפול אנטיביוטי תוך רחמי והפרה נשארת במעקב עד לקבלת האבחנה נקייה. במחקר גדול הקב בקנדה מצאו LeBlanc et al (2) כי לממצאים של דלקות רחם בשלושה שבועות אחרי המלטה יש השפעה שלילית על סיכוי הפרה להתעבר, ואף מגדילים את הסיכוי לצאת מהעדר בגין אי התעברות. במחקר מקביל של אותו חובר זה (3), נמצאה תועלת לטיפול תוך רחמי באנטיביוטיקה. דבר מעניין נוסף שצוין במחקר הוא העובדה שב44% מהמקרים, בדיקה חודרנית של וגינו- סקופ הייתה הכרחית על מנת לאפשר אבחנה, כי לא ניתן היה לאתר את הדלקת ממבדיקה חיצונית או רקטלית.
לאור עובדות אלה ניראה שיש מקום לבדוק האם דלקות רחם מאוחרות אלה מופיעות בפרות שאובחנו כנקיות או סיימו טיפול ברחם. בדיקה עם מכשיר אולטרא סאונד יכול לחליף כאן את הוגינו- סקופ לאיתור מדויק של דלקות רחם.


מטרת המחקר
איתור של דלקות רחם מאוחרות משלושה שבועות מההמלטה על מנת לאמות את השפעתם על הפוריות של פרות עם גורם זה לעומת פרות נקיות.


מהלך העבודה
בשני משקים קיבוציים נבדקו כל הפרות בבדיקת רחם נוספת בעזרת מכשיר אולטרא סאונד, משלושה שבועות אחרי המלטה, לממצאים של דלקות רחם. פרות אלה עברו קודם לכן בדיקת איברי מין שגרתית, בין 5-12 יום מהמלטה, במטרה לאתר מחלות המלטה כגון עצירות שיליה, דלקות רחם וקטוזיס. במידה ואובחנו דלקות רחם, טופלו הפרות באנטיביוטיקה (oxytetracycline 3-5g i.u.) תוך רחמי בהתאם לחומרת הדלקת. פרה מטופלת הוחזרה לבדיקה כעבור שלושה ימים או שבוע במקרים קלים יותר, עד אשר אובחנה הפרה כ"נקייה".
בבדיקת א.ס. מ21 יום נבדקו כל הפרות בצורה עוורת, ללא מידע על עברן, שוב לממצאים של דלקות רחם. כל ממצא שונה מתוכן רחם צלול ושקוף, כלומר מפתיתי מוגלה ועד עכירות כללית הנוזל נרשם כאבחנה של דלקת רחם. פרות אלו טופלו באנטיביוטיקה תוך רחמי עד אשר התקבל ממצא "נקיה". כל הנתונים הוקלדו בתוכנת "נוע" ניהול עדר של המשק על מנת להשוות תוצאות אלה עם נתוני פוריות של אותן פרות.
הבדיקות אולטרא סאונד בוצעו עם מכשיר נייד, Tringa S50 מחברת Pie Medical , המצויד במתמר ליניארי בתדר 5-7.5 Mhz.


ניתוח סטטיסטי
השפעה של דלקות רחם מוקדמות ומאוחרות נבחנה בעזרת מודל הישרדות (Cox-Proportional Hazard Model) כאשר המשתנה התלוי היה ימי ריק. משתנים בלתי תלויים היו דלקות רחם מוקדמות ומאוחרות והשכבות המנוטרלות במודל היו משק, קיץ ומספר התחלובה (Proc PHREG בתוכנת SAS ). ההשפעה של דלקות רחם מאוחרות (אובחנו על ידי אולטרא סאונד) נבחנה גם בעזרת (Procedure lifetest) בתוכנת SAS. ההבדל בין העקומות נבחן בעזרת מבחן Log-Rank.


תוצאות
במהלך הניסוי נבדקו בשני משקים קיבוציים בסה"כ 264 פרות מלפחות 21 יום אחרי המלטה עם מכשיר אולטרא סאונד. 132 פרות במשק 1 ו93 פרות במשק 2. דלקות רחם מאוחרות אובחנו ב30 מ132 (18.5%)מהפרות במשק 1 ובמשק 2 ב9 מ93, (8.9%) מהפרות שנבדקו. טבלה 1.


טבלה 1. שיעורי דלקות רחם מ21 יום אחרי המלטה בשני המשקים.


שיעור הדלקות רחם אחרי המלטה (מוקדמות) באוכלוסיית הניסוי נאמד על 48%. מתוך סה"כ הפרות המאובחנות עם דלקות רחם מאוחרות, ל51% (20/39) לא אובחנה קודם דלקת רחם אחרי המלטה, לעומת 49% (19/39) שבהן אובחנו דלקת רחם (מוקדמת),בבדיקה לאחר ההמלטה. טבלה 2.


טבלה 2. שיעור דלקות הרחם אחרי המלטה לעומת דלקות רחם מ21 יום.


בניתוח סטטיסטי של הממצאים נמצאה התעברות איטית יותר לפרות עם מחלות רחם אחרי המלטה ,(hazard ratio 0.853) , כלומר 15% פחות סיכוי להתעברות, אך השפעה זאת לא הייתה מובהקת (p>0.27) כנראה בגלל מיעוט הפרות. לא התקבלה השפעה מובהקת של דלקות רחם מאוחרות, על ההתעברות של אותן פרות מול פרות ללא גורם זהhazard ratio 1.022) (P>0.91)). טבלה 3.


טבלה 3. סיכוי להתעברות של פרות עם דלקות רחם אחרי המלטה (PPD מוקדמות) לעומת פרות עם דלקות רחם מ21 יום אחרי המלטה (DIAG = מאוחרות).


כמוכן לא נראה הבדל מובהק בין פרות עם גורם של דלקות רחם מאוחרות ופרות ללא, בימי ריק מרגע ההזרעה ועד 350 יום אחרי המלטה. טבלה 4.


טבלה 4. ימי ריק בין קבוצת הפרות עם גורם של דלקת רחם מ21 יום((diag=1 לפרות ללא גורם זה((diag=0.


דיון וסיכום
להבדיל מהסיכומים במחקר הקנדי, לא נמצא בעבודה זאת הבדל מובהק ואו פגיעה בפוריות אצל פרות עם ממצאים של דלקות רחם שלושה שבועות אחרי המלטה. כאן, כמו בעבודה של גושן ושפיגל, נמצא כי פרות עם דלקות רחם אחרי המלטה מתעברות אכן איטי יותר מפרות ללא גורם זה (15%). לא נמצא גם קשר בין הממצאים של הבדיקה של אחרי המלטה ובדיקת האולטרא סאונד בשלושה שבועות לאחר מכן (p=0.46). לאור דברים אלה כנראה ולא ניתן להתייחס באותה הצורה אל דלקות רחם משלושה שבועות אחרי המלטה כאשר הפרות כבר עברו בדיקה ראשונית קודמת והפרות עם דלקות הרחם כבר טופלו בהתאם. יתכן והשיטה הישראלית של בדיקת איברי מין בין 5-12 יום אחרי המלטה יעילה באיתור וטיפול בדלקות רחם שבמידה ולא היו מאובחנות, היו ממשיכות להשפיע על הפרות והתעברותן לאחר מכן. לסיכום, עבודה זו הראה כי במציאות הישראלית, ממצאים מבדיקה נוספת עם מכשיר אולטרא סאונד משלושה שבועות אחרי המלטה, לא מוסיפים מידע בעל ערך לרפתן.


Literature.
1. Goshen T, Shpigel NY. Evaluation of intrauterine antibiotic treatment of clinical metritis and retained fetal membranes in dairy cows. Theriogenology , Volume 66 , Issue 9 , Pages 2210 – 2218
2. S J LeBlanc, T F Duffield, K E Leslie, K G Bateman, G P Keefe, J S Walton, W H Johnson. Defining and diagnosing postpartum clinical endometritis and its impact on reproductive performance in dairy cows. J. Dairy Sci. 2002; 85 (9):2223-36.
3. S J LeBlanc, T F Duffield, K E Leslie, K G Bateman, G P Keefe, J S Walton, W H Johnson. The effect of treatment of clinical endometritis on reproductive performance in dairy cows. J Dairy Sci. 2002 Sep ;85 (9):2237-49

לכל המבזקים....
office@milk.org.il פקס: 972-3-9564766 טל: 972-3-9564750 דרך החורש 4 , ת"ד 97, יהוד 5647003
מופעל באמצעות מעוף - מגוון אפקט