איפיון וטיפול בציסטות שחלתיות בפרות חלב


דו"ח שנתי\מסכם לתכנית מחקר מספר 352-0096-05


1רות בראב-טל, 1משה קאים, 2נחום שפיגל
1מינהל המחקר החקלאי, המכון לחקר בעלי חיים, 2המכון לרפואה ווטרינרית
בית דגן


תאור הבעיה
ציסטות שחלתיות (Cystic Ovarian Disease) מתפתחות מזקיק פרהאובולטורי שלא בייץ. ידוע כי ציסטות שחלתיות הן אחת הסיבות העיקריות לפוריות נמוכה בפרות חלב. אצל פרות חלב ציסטות שחלתיות הן הגורם הנפוץ ביותר לחוסר התעברות. לפי מחקרים שנעשו באירופה ובארה"ב בעדר חלב אחוז הפרות עם ציסטות נע בין 6% ל- 30% reviewed) by Lopez-Diaz & Bosu, 1992). בארץ לא נעשה מעקב דומה ב-20 השנים האחרונות, אך ההערכה היא שישנם משקים עם שכיחות ציסטות גבוהה.
ציסטות שחלתיות מתפתחות בעיקר לאחר ההמלטה. ישנם כמה סוגי ציסטות: (1) ציסטות פוליקולריות מפרישות כמויות גדולות של אסטראדיול והפרות נמצאות לעתים קרובות בייחום מתמיד ("נימפומניות"). (2) ציסטות לוטאליות שמפרישות בעיקר פרוגסטרון. ברוב המקרים ניתן למצוא בשחלות יותר מציסטה אחת (polycystic ovary). ציסטה יכולה להעלם מהשחלה ללא טיפול ואז ישנו סיכוי שהפרה תחזור למחזוריות תקינה, ברוב המקרים במקום ציסטה שנעלמה מופיעה ציסטה חדשה.
ההערכה היא שציסטה שחלתית מוסיפה בין 22 ל- 64 ימי ריק נוספים וההפסד הכספי רב. בארה"ב ההפסד מעורך בכ- 137 $ לפרה עקב ירידה בתנובת חלב והוצאות וטרינריות (2002ׁSilvia et al,ׂ). אך ההפסד הכלכלי העיקרי הוא יציאת פרות ציסטיות, שרובן גבוהות תנובה מהעדר.


מטרת העבודה
איפיון סוגי ציסטות שחלתיות בפרות חלב במטרה למצוא טיפול יעיל למחלה.


שיטות
שחלות ציסטיות נאספו בבית מטבחיים. כציסטה הוגדר זקיק בקוטר mm 20 או יותר. נאספו 120 ציסטות, 60 בעונת החורף ו-60 בעונת הקיץ. מכל ציסטה שאבנו נוזל ציסטי לבדיקה הורמונלית, ובנוסף חתכנו חלק מן הדופן לאפיון מורפולוגי.
1. איפיון רמות הורמונים בנוזל ציסטי
נבדקו רמות הורמונים בנוזל ציסטי של 120 ציסטות
רמות IGF-I בסרום ובנוזל זקיקי נבדקו בעזרת RIA אשר פיתחנו במעבדתנו. רמות אינסולין נבדקו בעזרתkit .(DPC, LA, USA) Coat-A-Count פעילות של IGFBP נקבעה כפי שתואר על-ידי (1994)  Simpson et al, גלוקוז נבדק לפי שיטה קולורימטרית של .Trinder נבדקו ריכוזי אנדרוסטאנדיון ואסטראדיול בנוזל פוליקולרי בעזרת .RIA ריכוז פרוגסטרון בפלסמה ונוזל פוליקולרי נבדק בעזרת solid-phase RIA kit  (Coat-A-Count, DPC, LA, USA) .

2. איפיון מורפולוגי
מכל ציסטה נלקחה דוגמא מהדופן, להכנת חתכים להערכה מורפולוגית. כל הדוגמאות של הציסטות עברו תהליך של קיבוע, דהידרציה, והכנסה לבלוקים פאראפין. הכנו חתכים היסטולוגיים וצבענו אותם ב –.H&E דירגנו אותם לפי הקריטריונים הבאים: דרגה 1. דופן עם תאי גרנולוזה ותקה תקינים ודומים לזקיק דומיננטי; דרגה 2. דופן עם תאי תקה ותאי גרנולוזה מעטים ו/או אטרתיים; דרגה 3. דופן עם תאי תקה אבל ללא תאי גרנולוזה.
3. יכולת סטאראוגנית ותגובה ל- LH בתרבית
מחמש ציסטות אספנו תאי תקה במטרה לבדוק האם תאי תקה מפרישות אנדרוגנים ומגיבות ל-LH, גדלנו תאי תקה בתרבית עם ובלי LH לפי שיטה רוטינית שהנהגנו במעבדתנו.


תוצאות
1. אפיון הורמונלי
סיכום התוצאות ניתן לראות בטבלה 1.
מצאנו שונות רבה ברמות הסטארואידים בנוזל ציסטי. ברוב הגדול (70% ) רמות האסטראדיול היו פחות מ-100 ng/ml . גם רמות הפרוגסטרון היו נמוכות ברוב הציסטות, וב-60% היה נמוך מ-100 ng/ml (איור 1). הורמונים מטבולים IGF-I : ו-אינסולין היו בריכוזים מאוד נמוכים בהשוואה לזקיק המבייץ (איור 2).
בנוסף מצאנו הבדלים משמעותיים בין רמות הורמונים בעונת החורף והקיץ (איור 3).
Table 1. Characteristics of ovarian cysts. Cystic fluid (n=120) was aspirated from bovine ovaries collected in the slaughterhouse and analyzed. For comparison composition of the follicle fluid from dominant bovine follicles is presented

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

איור 1. התפלגות ריכוזי סטרואידים: פרוגסטרון ((A, אנדרוסטאנדיון (B), ואסטראדיול (C) בנוזל פוליקולרי של ציסטות שחלתיות (n=120).

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

איור 2. התפלגות ריכוזי הורמונים מטבוליים:  אינסולין (C)-IGFBP,(B)-IGF-I, (A)

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

איור 3. השוואה בין רמות סטרואידים בנוזל ציסטי בעונת הקייץ והחורף. (A) פרוגסטרון,( B) אנדרוסטאנדיון, (C) אסטראדיול.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

איור 4. השוואה בין רמות( IGF-I (A ו-אינסולין (B) בעונת הקייץ והחורף.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

איפיון מורפולוגי

התחלנו לאפיין שינויים מורפולוגיים של ציסטות. ציסטות בשלב-1 מכילות תאי גרנולוזה הנראים תקינים ומפרישות אסטרוגן ופרוגסטרון. לעומת זאת ציסטות בשלב-3 חסרות תאי גרנולוזה ולא מפרישות אסטראדיול אך בחלק מהמקרים ממשיכות להפריש פרוגסטרון (איור 5).

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

איור 5 . שלבי התפתחות ציסטות שחלתיות.

שלב 1 : תאי גרנולוזה נראים תקינים, תאי תקה נראים לוטאליים, נוזל ציסטי מכיל : פרוגסטארון – 141ng/ml, אסטראדיול – 19 ng/ml, IGF-I – 61 ng/ml, אינסולין – 0.0 pg/ml

שלב 2 : תאי גרנולוזה ותאי תקה נראים דגנרטיביים, נוזל ציסטי מכיל : פרוגסטארון – 256ng/ml, אסטראדיול – 1.6 ng/ml, IGF-I – 128 ng/ml, אינסולין – 0.0 pg/ml

שלב 3 : תאי גרנולוזה נעלמו ותאי תקה נראים לא תקינים, נוזל ציסטי מכיל : פרוגסטארון – 986ng/ml, אסטראדיול – 0.0 ng/ml, IGF-I – 43 ng/ml, אינסולין – 0.0 pg/ml.

תאי טקה – tc

תאי גרנולוזה - gc

 

 

יכולת סטאראוגנית ותגובה ל- LH בתרבית

במטרה לבדוק האם תאי תקה של ציסטות מגיבות ל-LH, התחלנו לגדל תאי תקה בתרבית עם או בלי LH. תוצאות מהניסוי הראשוני הראו יכולת מוגבלת מאוד להפרשת אנדרוסטאנדיון על ידי תאי תקה מציסטה בשלב-1 ובנוסף תאי תקה לא הגיבו ל-.LH

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

איור 5. הפרשת אנדרוסטאנדיון בתרבית על ידי תאי תקה מזקיקים גדולים ומציסטה בשלב 1. לתאי ציסטה יכולת מאוד מוגבלת להפריש פרוגסטרון ולהגיב ל- LHבתרבית בהשוואה לזקיקים.

 

 

סיכום

נמצאה ירידה משמעותית בריכוזי הסטרואידים וההורמונים המטבוליים בשלבים המוקדמים של התפתחות הציסטות. בעונת הקיץ הירידה הייתה גדולה יותר בהשוואה לחורף. כמן כן מצאנו שבשלבים מוקדמים ישנה ירידה ביצירת אנדרוסטאנדיון על ידי תאי תקה בתרבית ובתגובתם ל LH. התוצאות שלנו מצבעות על ריכוז אינסולין בנוזל זקיקי כסמן המאפשר להבדיל בין זקיק דומיננטי, משני וציסטה.

 

 

References


1. Landau, S., Braw-Tal, R., Kaim, M., Bor, A., Bruckental, I. (2000). Preovulatory follicular status and diet affect the insulin and glucose content of follicles in high-yielding dairy cows. Anim. Reprod. Sci. 64: 181-197.
2. Lopez-Diaz, M.C. & Bosu, T.K. (1992). A review and un update of cystic ovarian degeneration in ruminants. Theriogenology 37: 1163-1183.
3. Silvia, W.J., Hatler, T.B., Nugent, A.M. & Laranja da Fonseca, L.F. (2002). Ovarian follicular cysts in dairy cows: an abnormality in folliculogenesis. Dom. Anim. Endocr. 23: 167-177.
4. Simpson, R.B., Chase, C.C.Jr., Spicer, L.J., Vernon, R.K., Hammond, A.C. & Rae, D.O. (1994). Effect of exogenous insulin on plasma and follicular insulin-like growth factor I, insulin-like growth factor binding protein activity, follicular oestradiol and progesterone, and follicular growth in superovulated Angus and Brahman cows. J. Reprod. Fert. 102: 483-492.

לכל המבזקים....
office@milk.org.il פקס: 972-3-9564766 טל: 972-3-9564750 דרך החורש 4 , ת"ד 97, יהוד 5647003
מופעל באמצעות מעוף - מגוון אפקט