השפעת הוקעת החיידק Pseudomonas Aeruginosa בכבשים על יכולת הפרשתו בחלב, בשתן ובצואה

ש. פרידמן, מ. שפר, ג. לייטנר

17.5.2004

 

החיידק פסאודומונס אנוגינוזה הינו חיידק גרם שלילי המוגדר כחיידק מזדמן סביבתי. בארץ תוארה בזמנו על ידי רפפורט וחוב' (1977) התפרצות ב- 8 משקי צאן של דלקות עטין קשות מחיידק זה. לטענת החוקרים גורמים עקתיים (חום בחודשים יולי – אוקטובר) הם אלו שהפכו את הנגיעות התת קלינית לנגיעות קלינית קשה. הנגיעות הראשונית לטענתם מתרחשת ברובה במהלך החליבה עקב חדירת הגורם החיידקי לציוד החליבה, שימוש במים מזוהמים לצורך ניקוי וחיטוי מכון החליבה וכן כמי שתייה בשקתות. בחמש השנים האחרונות נפגעו 13 משקים בצורה קשה כאשר המחלה התפרצה בחלק מהמקרים גם בשיות טרם הגעתם למכון החליבה. הופעת המחלה בשלב זה של התחלובה העלתה מספר שאלות לגבי אפשרויות אחרות לדרכי הדבקה שלא דרך מכון החליבה אלא ישירות בשתיית המים המזוהמים בחיידק. במקביל לאבחון הבקטריולוגי של דלקות העטין במשקים הנגועים נעשה גם אבחון של מקורות המים במשק. המים כידוע מהווים מאגר טבעי של החיידק וזיהומם בו עלול להשפיע על בריאות העטין. תוצאות העבודה  המקדימה הראו כי גורם הסיכון להופעת המחלה בעטין היה גבוה פי 1.24 בעדרים בהם דרגת זיהום המים בחיידק הייתה בינונית ומעלה (מעל 10 מושבות חיידקים ל- 100 מ"ל מים).

 

מטרות העבודה:

1.    לבדוק האם תתכן הוקעת החיידק וקבלת דלקת עטין גם בדרכים שאינם מקובלות כמו: הזרקתו תוך ורידית, תוך שרירית, במתן במי שתייה וכמובן תוך עטינית (הדרך הקלאסית להדבקה).

2.    לבחון את שרידות החיידק במערכת העיכול ויכולתו להיות מופרש דרך הצואה, שתן, או חלב.

3.    לבחון שינויים ברמה האימונית (הופעת נוגדנים) וההיסטולוגית בעקבות הוקעת החיידק בדרכים השונות.

 

חומרים ושיטות:

5 כבשים לא חולבות נבדקו קודם לתחילת הניסוי לשלילה בקטריולוגית (צואה, שתן, חלב) וסירולוגית לנוכחות החיידק. במקביל נבדקו גם מי השתייה במקום לשלילת החיידק. בשלב ראשון הוגמעו 3 כבשים בריכוז יומי קבוע של החיידק (נתינה חופשית). הגמעה ניתנה באופן רצוף במשך 5 ימים רצופים. במהלך הימים נבדקו יומית: טמפרטורה, שתן, צואה, חלב ונוגדנים (סירולוגיה) .לאחר כ- 10 ימים הורדמו 2 כבשים והובאו לניתוח לאחר המות לבדיקת שינויים היסטופתלוגיים ובקטריולוגיים במערכת העיכול, כליות, לב וריאות. לאחר חודש נבדקו שאר הכבשים לשלילת נוכחות החיידק והתחיל שלב הוקעה חד פעמית של CFU 500 של החיידק בהזרקה תוך ורידית, תת עורית ותוך עטינית. שלב המעקב לאחר הוקעות נמשך כשבוע ימים ובו נדגמו שוב שתן, צואה, דם וחלב. בסיום הורדמו הכבשים והובאו גם הן לניתוח שלאחר המוות לבדיקה היסטופתלוגית ובקטריולוגית.

 

תוצאות:

1.    לא אובחנה נוכחות הפרשתית של החיידק בשתן, בצואה ובדם ובכל שלבי הניסוי לא נמצאה הגבה סירולוגית של נוגדנים.

2.    רק בהזרקה תוך עטינית של החיידק התקבלה דלקת עטין פעילה אשר לוותה בחום גבוה (°41) ושינויים דרמטיים מהירים בחלב ובעטין כולל ירידה בתיאבון ורביצה בשלב האחרון של המחלה.

3.    בבדיקה הבקטריולוגית והיסטופתולוגית תוך מערכת העיכול ובאיברים הפנימים האחרים לא אובחן החיידק (לא שורד במערכת העיכול של מעלי גירה) ולא נמצאו ממצאים פתלוגיים אחרים. שינויים היסטופתלוגיים נצפו אך ורק בעטין אשר החיידק הוחדר לתוכו ואופיינו בתהליכם דלקתיים חריפים קלאסיים.

 

סיכום:

נראה על סמך תוצאות אלו כי דרך הנפוצה ביותר של הדבקת החיידק היא ישירות לעטין אם דרך מכון החליבה ו/או דרך סביבת החיה (חצרות סככות) המזוהמות בחיידק עקב הימצאותו במים והפרשתו  מנשאיות בעדר. יתכן כי במצבי עקה אקלמיים, תזונתיים ובריאותיים (נגיעות במחלות אחרות) יתפרץ החיידק ויהפוך לאלים במיוחד תוך גרימת נזקים כבדים למגדל.

לכל המבזקים....
office@milk.org.il פקס: 972-3-9564766 טל: 972-3-9564750 דרך החורש 4 , ת"ד 97, יהוד 5647003
מופעל באמצעות מעוף - מגוון אפקט