טיפול יובש בעזים

01/03/2006

 

גבריאל לייטנר1, עדין שווימר2, אלון אבישר3, לימור ויסבליט1, עוזי מרין4, אופיר בלומנטל4

 

1המעבדה הרפרנטית למחלות עטין, המכון הווטרינרי, בית דגן.

2המערך לבריאות העטין ואיכות החלב (מאל"ה) - מועצת החלב, קיסריה.

3רופא מטפל.

4המעבדה לפיסיולוגיה של מעלי גירה, המכון לבעלי חיים, מינהל המחקר החקלאי, מרכז וולקני, בית דגן.

5מבעלי העדר.

 

מבוא

דלקות עטין בעזים הנן בעלות השפעות שליליות על כמות ואיכות החלב, וגורמות להפסדים כלכליים גדולים. דלקות עטין אקוטיות, עם מופע קליני, גורמות לפגיעה בבריאות בעלי החיים ומובילות לירידה בחלב, עלות טיפול במידה וקיים ובמקרים רבים הוצאת בעל החיים מהעדר. דלקות עטין תת-קליניות, לא מאובחנות ברוב המקרים, לא מטופלות והחלב נחלב למיכל וכפועל יוצא, חלה עליה משמעותית בספירות התאים הסומאטיים (סת"ס).

לאחרונה הוכנס לתמחור חלב הצאן סולם סת"ס, וספירות גבוהות מגדילות את ההפסד בשל תמחור חלב הנמוך ממחיר המטרה, וזאת בנוסף לירידה בתפוקות החלב מהעזים הנגועות.

בעזים בדומה לכבשים ובקר, הגורם העיקרי לדלקת עטין תת-קלינית הינם חיידקים מסוג סטפילוקוקוס קואגולז שלילי (CNS), המכונים "מיקרוקוקים". השפעת נוכחות חיידקים אלו בעטין על תנובת החלב והסת"ס מתועדת במחקרים, לרבות מחקרים בעדר הישראלי (Leitner et al., 2004a,b). חיידקים אלו נמצאים בכל מקום בסביבת בעל החיים, לרבות עור העטין וקצה הפטמה, ועלולים לחדור לעטין כל אימת שהמערכת הביולוגית המורכבת, הקיימת בקצה הפטמה, שצריכה למנוע את חדירתם לעטין נכשלת. על כן, התייחסות לחיידקים אלו הנה כאל חיידקים מזדמנים (אופורטוניסטיים) המנצלים כל הזדמנות לחדור לעטין ולהתבסס בו. חשוב לציין שלא כל חדירה של חיידק לעטין תגרום לדלקת עטין כרונית ובמידה ובשלב הראשון לאחר החדירה, המערכת החיסונית תגבר על החיידק, העטין יחזור למצב בריא. יחד עם זאת, במידה והחיידק מתבסס בעטין, נוצר מצב של "שווי משקל", כך שהחיידק אינו גורם לנזק אקוטי לבעל החיים ובעל החיים אינו מצליח לסלקו.

במחזור תחלובת בעל החיים, קיימים "חלונות מזדמנים" לחדירת החיידק לעטין ומצב של מערכת הגנתית מוחלשת. תקופות אלו הן כניסה ל"יובש", בעיקר בעזים עם תנובה גבוהה ה"מיובשות" כ-60 ימים לפני ההמלטה, בימים שלפני ההמלטה ובשבועות הראשונים לאחריה, כתוצאה ממערכת חיסון מוחלשת וממילא רגישות גבוהה יותר של העטין. בנוסף לתקופות אלו, כ-15-20% מהצפירות מגיעות לתחלובה הראשונה, נגועות בדלקת כרונית, למרות שעדיין לא ברור באיזה שלב בגידול חלה ההדבקה. כתוצאה מהחלמה מועטה והדבקה חדשה, אחוז העזים הנגועות בעדר עולה, בעיקר בעדרים מבוגרים. במחקר שבוצע לאחרונה במשך שלוש עונות חליבה במספר עדרי עזים בארץ נמצא כי אחוזי הנגיעות בהתפלגות גיל העז עולה (איור 1) ושיעור ההחלמה העצמית נמוכים ביותר (מאמר נשלח לפרסום Leitner et al., 2006).   

עם הכנסת מדד הסת"ס למחיר החלב, הלכה וגברה המודעות בקרב ציבור המגדלים לצמצם הנגיעות התוך עטינית ונמצא, שאחת הדרכים היא ב"טיפול יובש". בארץ, בעדרי בקר לחלב, נהוגה מזה שנים רבות מדיניות טיפול כללי ביובש ברוב העדרים. "טיפול ביובש" – טיפול אנטיביוטי תוך עטיני הניתן בסוף התחלובה ומשמש לשתי מטרות: א) טיפול בנגיעות קיימת בעטין ב) מניעת נגיעות חדשה. חשוב להדגיש, כי אמצעים מניעתיים ממשקיים הם היעילים והבטוחים יותר, ו"טיפול יובש" לא בא במקומם אלא כאמצעי נוסף. בצאן - כבשים ועזים - היה ועדיין קיים חשש לטיפול ביובש, מאחר ובעדרים רבים אין עדיין מערכות זיהוי אלקטרוניות, ולא מתבצע הליך יבוש מסודר ב-60 יום לפני ההמלטה. טיפול קצר לפני סילוק האנטיביוטיקה מהעטין ו/או בטעות, חליבה של עז מטופלת, תגרום לחלב עם חומר מעכב הקרשה אנטיביוטי במיכל החלב ולשפיכתו, בתוספת לתשלום קנס כבד, ולפגיעה בתהליך ייצור גבינה במחלבה המייצרת מחלב מייצור עצמי. משך השאריתיות של אנטיביוטיקה בחלב ב"טיפול יובש" הוא לפחות 50 ימים. לפיכך, הסיכון במתן "טיפול יובש" בדירים בהם אין התנהלות "יבוש" מסודרת הוא גבוה, וראוי שלא יבוצע. למרות כל הזהירות הנדרשת, אפשרות הטיפול קיימת ומספר עדרים החלו בהמלצות הרופאים המטפלים או על דעת עצמם לבצע טיפול ביובש. לאור מצב זה בוצע לאחרונה ניסוי מבוקר בכבשים ותוצאותיו נשלחו לפרסום (Shwimmer et al., 2006). מטרת התצפית הנוכחית הייתה לבחון את יעילות "טיפול יובש" בעזים.  

 

חומרים ושיטות

נבחנו שתי קבוצות עזים לחלב בסוף התחלובה (סה"כ 49 עזים): א) קבוצה בה העזים היו 35 ימים לפני תאריך ההמלטה הצפוי; ב) קבוצה בה העזים היו 41 ימים לפני ההמלטה הצפויה. דוגמאות חלב מהעזים נדגמו פעמיים בהפרש של שבוע לפני הטיפול בצורה סטרילית, על בסיס חצי עטין, לנוכחות חיידקים גורמי דלקת עטין לפי שיטות סטנדרטיות ומקובלות (Hogan et al., 1999). דוגמאות החלב נלקחו בחליבת הבוקר, כדי לתת לבע"ח את התנאים הקרובים ביותר לחליבה היום-יומית. לאחר הדיגום השני, הוזרקה לתוך כל חצי עטין תכולת שפורפרת של תכשיר  NAFPENZAL DC((intervet, Holland, המכיל שלושה סוגי אנטיביוטיקה (בנזטין פנצילין, דהידרוסטרפטומיצין ונפצילין). במערכת האלקטרונית במכון החליבה הוכנס קוד לכל עז מטופלת, למניעת חליבה בטעות, והעזים שוכנו באזור מבודד. שלושה ימים לאחר ההמלטה, בגמר "תקופת הקולוסטרום", נבחן החלב לנוכחות חומרים מעכבים באמצעות "דלוו-טסט SP". בדיקה זו בוצעה מידי יום, עד לקבלת חלב ללא שאריות חומרים מעכבים. עד לקבלת תוצאה שלילית החלב לא הוכנס למיכל החלב. שבועיים-שלושה לאחר ההמלטה, העזים נדגמו, על בסיס חצי עטין, לנוכחות חיידקים גורמי דלקת עטין ולהערכת מספר התאים הסומאטיים בעזרת ערכת CMT. דוגמאות חלב בהן לא נמצא מתאם בין הממצא הבקטריולוגי וה-CMT, העזים נדגמו שנית בהפרש של שבוע. אבחון חיידקי דלקת עטין, מבחני רגישות לאנטיביוטיקה בתכשיר ובדיקת CMT בוצעו במעבדה הרפרנטית למחלות עטין, במכון הווטרינרי בבית דגן.

חצי עטין ללא ממצא בקטריולוגי בחלב בשתי בדיקות עוקבות לפני הטיפול, נקבע כ"חצי בריא", בעוד שממצא חיידקי באחת הבדיקות נקבע " כחצי נגוע". לאחר הטיפול, חלב ללא ממצא בקטריולוגי   ו-CMT בדרגה של 0-1, נקבע כ"בריא" בעוד שחלב עם ממצא בקטריולוגי מלווה ב-CMT גבוה מ 1  נקבע כ"חצי נגוע".

הגדרות לניתוח: החלמה - חצי נגוע לפני הטיפול, ובריא לאחר ההמלטה.  

                              נגיעות חדשה - חצי בריא לפני הטיפול, ונגוע לאחר ההמלטה. 

                             נגיעות כרונית - חצי נגוע לפני הטיפול, ונגוע לאחר ההמלטה באותו החיידק. 

 

תוצאות ודיון

בבדיקות לפני תקופת היובש, נמצאו 54/98 חצאי עטין בריאים ו-44/98 חצאים נגועים בחיידקים. משמע, בקבוצת העזים לטיפול, 42.9% מחצאי העטין היו נגועים בחיידקים. החיידקים שבודדו בחלב אובחנו כמינים שונים של CNS, וכולם נמצאו רגישים לאחד או יותר מהרכיבים האנטיביוטיים שבתכשיר. בבדיקות לאחר ההמלטה, 51/54 (94.4%) חצאים שנמצאו בריאים לפני הטיפול נשארו בריאים. שלושה חצאי עטין נדבקו במהלך היובש או בתחילת התחלובה בחיידקי CNS וההדבקה החדשה חושבה ל-5.5%. שיעור הנגיעות החדשה בתקופת היובש ותחילת התחלובה, בעזים וכבשים ללא "טיפול יובש", שונה בין העדרים, ותלוי בגורמים שונים כגון: תנובת החלב היומית בזמן הייבוש, תנאי הממשק של ה"יבשות", אזור ההמלטה ושגרת החליבה, בעיקר בשבועות הראשונים לאחר ההמלטה. למרות השונות הקיימת, כ-5% נגיעות חדשה, גם בעדרים מטופלים ביובש, נחשב כשעור נגיעות נמוך. 

מתוך 42 חצאי העטין הנגועים בחיידקים לפני הטיפול, 33 חצאים נמצאו בריאים לאחר ההמלטה: ללא ממצא חיידקי ועם CMT בדרגה 0-1. משמע, הצלחת הטיפול – החלמה, עמד על 78.6%. 9 חצאי עטין נגועים, נשארו נגועים באותו החיידק, משמע, הטיפול נכשל ב-21.4% מחצאי העטין המטופלים. למרות שבניסוי זה לא העמדנו קבוצת ביקורת לא מטופלת, קיים מידע רב ממעקב בעדר על עזים לאורך שתיים עד שלוש תחלובות, ונמצא כי לא הייתה החלמה עצמית ולו בעז אחת. בניסוי זה לא נמצאה שונות בהצלחת הטיפול בין מיני החיידקים השונים. לעומת תוצאות אלו נמצא בעדרים אחרים כי חלק ממיני החיידקים עמידים יותר לטיפול וכן, כי הצלחת טיפול ביובש בעזים נגועות בסטפילוקוקוס אוראוס היה נמוך.

לסיכום, טיפול ביובש בעזים בדומה לכבשים ופרות לחלב, יכול לשמש אמצעי טיפולי להפחתת שיעור הנגיעות בעדר. יחד עם זאת יש לזכור כי התנהגות ממשקית שקולה, בעיקר לקראת ההמלטה ושלבי החליבה הראשונים, חליבה נכונה, כולל חיטוי הפטמות אחרי החליבה,  יכולים לשמור על עדר עם שעורי נגיעות סבירים ללא צורך בטיפול. טיפול אנטיביוטי בכניסה ל"יובש" עולה כסף, מעלה את הסיכון לשאריות חומרים מעכבים בחלב ועלול לגרום לעליה בחיידקים בעלי אלימות גבוהה יותר. על כן, כל טיפול בריאותי בעדר, לרבות טיפול ביובש, חייב בהתייעצות עם רופא מטפל והתנהגות ממשקית זהירה. "טיפול יובש" הינו אופציה ולא הכרח!! 

 

 

ספרות

Hogan, S. J., N. R. Gonzalez, J. R. Harmon, C. S. Nickerson, P. S. Oliver, J. W. Pankey, and K. L. Smith. 1999. Laboratory Handbook on Bovine Mastitis. Revised edition, NMC Inc., Madison, WI, USA.

Leitner, G., M. Chaffer, A. Shamay, F. Shapiro, U. Merin, E. Ezra, A. Saran, and N. Silanikove. 2004a. Changes in milk composition as affected by subclinical mastitis in sheep. J. Dairy Sci. 87, 46-52.

Leitner, G., U. Merin, and N. Silanikove. 2004b. Changes in milk composition as affected by subclinical mastitis in goats. J. Dairy Sci. 87, 1719-1726.

Leitner, G., Merin, U., Lavi, Y., Agbar, A. and Silanikove, N. 2006. Etiology of intramammary infection and its effect on milk composition in goat herds. J. Dairy Sci. (submitted).

Shwimmer, A., Kenisveld, G,. Lavi, Y., Merin, U., Weisblit, L. and Leitner, G. 2006. Dry-off treatment in Assaf sheep: efficacy and a management tool for improving milk quantity and quality. J. Dairy Sci. (submitted).

Watson, D. J. and J. F. Buswell. 1984. Modern aspects of sheep mastitis. Br. Vet. J. 140, 529-534.
לכל המבזקים....
office@milk.org.il פקס: 972-3-9564766 טל: 972-3-9564750 דרך החורש 4 , ת"ד 97, יהוד 5647003
מופעל באמצעות מעוף - מגוון אפקט