שפור ספירת תאים סומטיים בחלב צאן, בעזרת תוספת ויטמין E.

דוח מחקר מספר 06- 1386 - 870

מוגש להנהלת ענף צאן
דורית כבביה וד"ר חיים ליבוביץ' - המחלקה לצאן שה"מ, ד"ר שמואל זמיר – רופא צאן השו"ט


מבוא ותיאור הבעיה

 ויטמין  Eהוא חומר נוגד חמצון מעורב במערכת החיסון במניעת דיכוי פעילות המקרופגים והנויטרופילים (Politis et al 1995). בשנים האחרונות הייתה מגמה בענף הבקר לחלב להעלות את צריכת ויטמין E מ- 150 ל-  1000 יחידות ליום ביבשות, ומרמה של  300 ל- 500 יחידות בחולבות. נעשו ניסיונות רבים שבעקבותיהם, ולאור העדכונים שהופיעו בהמלצות ה- NRC גובשו המלצות חדשות למינון הוויטמין.

ויטמין E הוא חומר נוגד חמצון מעורב במערכת החיסון במניעת דיכוי פעילות המקרופגים והנויטרופילים (Politis et al 1995). בשנים האחרונות הייתה מגמה בענף הבקר לחלב להעלות את צריכת ויטמין E מ- 150 ל- 1000 יחידות ליום ביבשות, ומרמה של 300 ל- 500 יחידות בחולבות. נעשו ניסיונות רבים שבעקבותיהם, ולאור העדכונים שהופיעו בהמלצות ה- NRC גובשו המלצות חדשות למינון הוויטמין.

הצורך בשינוי ההמלצות לגבי פרות החלב נבע מהעובדה שהמלצות ה- NRC האחרונות הנוגעות לבקר לחלב, מבוססות על עבודות מלפני 20 ואף 50 שנה, ומאז שנקבעו עלתה תנובת החלב באופן משמעותי. נראה שהצרכים בוויטמין E של פרת החלב המודרנית גבוהים בהרבה מהבקר לבשר, והם נגזרים ממעורבותם בתפקוד המערכת החיסונית בעיקר בדלקות עטין (Allison & Laven, 2000).

כמו כן ממשק ההזנה השתנה מאד, במגמה לירידה בשיעור המזון הגס במנה, ירידה בשימוש במרעה ובירק ולעלייה בשימוש בתחמיצים ובמזון מרוכז. כאשר ממילא תרומת המזונות הגסים בארץ כספקי ויטמין E כנראה זעומה ביותר, בגללו איכותו הנמוכה (בהשוואה לזו של המזון הגס המקובל בחו"ל), ובגלל עוצמת קרינה גבוה יותר שגורמת להרס ויטמין E במזון הגס.

בענף הצאן המלצות ה-NRC האמריקאי (NRC, 1985) האחרונות נקבעו לפני עשרות שנים, ואף שהשינוי בתנובת החלב היה קטן בהשוואה לרפת החלב, הרי שהייתה עלייה בתנובות.

בשל העלייה בשכיחות מקרי דלקות העטין בשנים האחרונות, ומכיוון שידוע הקשר בין ויטמין E לאירועי דלקות עטין ורחם (Smith et al., 1984, Hogan et al 1993) , אנו מעוניינים לבחון האם ניתן להשפיע בעזרת ויטמין E על הקטנת תחלואת העטין וסת"ס. יתרונות נוספים בתוספת ויטמין E ביובש הוא בהגדלת אספקת ויטמין E לטלאים ולעוברים, מה שמוביל לירידה בתמותת הטלאים (Kott et al. 1999).

תנאי ההזנה לצאן לחלב בארץ הם ייחודיים, בכך שממשק גידול הצאן ממעט בשימוש במרעה, ושיעור המזון הגס האיכותי במנה הינו נמוך.


סקירת הידע הקיים :

ספירת תאים סומאטיים (סת"ס) מהווה מדד למצב בריאות העטין בצאן (Gonzalo, 2004) וכן גורם חשוב לירידה בתפוקת חלב, איכותו ותפוקת הגבינות מהחלב המעובד (Gonzalo, 2002; Kelly et al., 2000; Verdi and Barbano, 1991 Jaeggi, 2001). החל משנת 2005 נכנסה בענף הצאן שיטת תמחור חדשה לחלב שמשקללת בתוכה את רמות הסת"ס בחלב. שינוי שיטת התמחור החדשה, מעודדת את יצרני חלב הצאן לנקוט צעדים ממשקיים להקטנת הסת"ס. וזאת בנוסף למוטיבציה הראשונית של הקטנת הסת"ס שהיא הקטנת תחלואת העטין, שכן זו גורמת להפסדים כלכליים גדולים (Watson and Busswell,1984). אך בתנאי הגידול בארץ אין עדיין מספיק ידע על ממשק שיוביל להקטנת תחלואת העטין בצאן.

בתנאי הממשק האינטנסיבי שלנו חסר ידע (בארץ ובעולם) על הגורמים המשפיעים על ספירת תאים סומאטיים (סת"ס), בחלב צאן. בבקר לחלב ידוע, על קשר בין רמות ויטמין E בריאות העטין סת"ס ואיכות החלב (Allison and Leven 2000; Politis et al., 2004). בעקבות הידע המצטבר, הונהגו בשנים האחרונות נורמות הזנה חדשות של ויטמין E. בצאן לעומת זאת אין מספיק ידע מבוסס בנושא זה, ולכן לא הומלץ על שינוי נורמות ההזנה של ויטמין E. יחד עם זאת יש מעט עבודות בצאן שמצביעות על הקשר הזה, אחת מהן היא עבודה מאת Morgante וחובריו (1999) בה נבחנה השפעת תוספת של ויטמין E וסלניום על תכולת תאים סומאטיים בחלב, ונמצאה ירידה מרמה של 2.7 מליון תאים סומאטיים למ"ל לרמה של 1.3 בקבוצה המטופלת.

מטרות המחקר:

מטרת ניסוי זה לבדוק השפעה של הגברת רמות ויטמין E לכבשים בהריון גבוה וחולבות, על תחלואת העטין וסת"ס במהלך התחלובה העוקבת, לעומת הזנה ברמות ויטמין E המומלצים בנורמות להזנת צאן.

חומרים ושיטות

בוצע ניסויים בשני משקי כבשים לחלב, עין חרוד ומשק קצנלנבוגן מתלמי אלעזר.

בכל משק ניתנה רמות מוגברות (לפחות 100 מ"ג) של ויטמין E ל- 100 כבשים בחודש האחרון להריון ובחודשי התחלובה העוקבת, בהשוואה ל- 100 כבשים שקיבלו את הרמות המקובלות כיום (28, ו- 40 מ"ג בסוף הריון ותחילת תחלובה בהתאמה).

הכבשים חולקו אקראית לקבוצות שוות.

במשק קצנלנבוגן הכבשים המליטו בין ה - 11/9/06 ל- 14/10/06

במשק עין חרוד הכבשים המליטו בין ה - 7/11/06 ל- 30/11/06

נאספו נתוני הכבשים: המלטות, תמותת ולדות, שקילות חלב, בדיקת הרכב חלב וסת"ס פרטני לכבשה, אירועי תחלואה בקבוצות הניסוי. נערך ניתוח סטטיסטי.

נשלחו דגימות, תערובות לביצוע בדיקות רמות ויטמין E במזון במעבדת קופולק.

תוצאות

בניתוח הסטטיסטי לא נמצא הבדל מובהק בין קבוצות שקיבלו תוספת ויטמין E לבין קבוצות הביקורת בשני משקי הניסוי, לגבי כל המדדים: ייצור חלב, סת"ס הרכב חלב, משקלי טלאים בהמלטה, משקל וגיל טלאים בגמילה, תחלואת ותמותת טלאים. לגבי המדדי בטלאים (האחרונים) נעשה תיקון לפי מין וגודל שגר. ולגבי ייצור חלב וסת"ס נעשה גם ניתוח בתיקון למספר תחלובה.


סיכום נתוני חלב משק עין חרוד









∗ סת"ס - ספירת תאים סומאטיים באלפים למ"ל


סיכום נתוני חלב משק קצנלנבוגן








סיכום נתוני ייצור והרכב חלב משק עין חרוד לפי חליבות






























נתוני ייצור והרכב חלב משק קצנלנבוגן לפי חליבות























פירוט בדיקות מעבדה לויטמין E









סיכום נתוני טלאים משק קצנלנבוגן


קבוצת ניסוי ביקורת
















סיכום נתוני טלאים משק עין חרוד

קבוצת ניסוי ביקורת

 




























דיון וסיכום

בשני משקי הניסוי, לא נמצאה השפעה מובהקת של תוספת ויטמין E ברמה של 100 יחידות בסוף הריון על תנובת חלב, הרכב חלב, סת"ס, משקלי המלטה, תמותת ותחלואת טלאים.

סת"ס בחלב כבשים הוא מדד חדש יחסית ולכן עוד לא נעשתה עליו כמעט כל סלקציה, עובדה זו מסבירה את השונות הגדולה שמצאנו למדד זה.

הסיבות האפשריות להעדר השפעה על המדדים שבדקנו ועל סת"ס בעיקר הן: שונות גדולה בסת"ס בחלב הכבשים, מאידך יתכן שרמות הויטמין שניתנו אינן מספיקות לשפר את המערכת החיסונית בגלל ספיגה מועטה של הויטמין שניתן דרך מערכת העיכול, או מכיוון שדרושות רמות גבוהות יותר. בשנת המחקר הבאה ננסה לענות על שאלות אלו ע"י 1. הקטנת השונות – עבודה על קבוצות כבשים גבוהות סת"ס. 2. הגברת הכמות ל- 200 יחידות ויטמין E 3. נבדוק אפשרות למתן הויטמין בהזרקה.


נספח

ניטור נתוני סת"ס ארציים בחלב כבשים לשנת 2006

הממוצע הארצי של סת"ס בחלב כבשים לשנים 2005 ו- 2006 היה 1.7 ו- 1.6. מיליון תאים סומאטיים בהתאמה, וממוצעי המשקים נעו בטווח שבין 0.4 – 4.4 מליון ת"ס (כבביה, 2006, וליבוביץ וחוב' 2007). זאת לעומת ממוצע שנע בין 1.8 ל- 1.7 מיליון תאים סומאטיים (ת"ס) בחלב כבשים לשנים 2002-2004. בשנת 2006 בחלב כבשים נמצא שיפור בסת"ס (טבלה 1 ו-2), כאשר ב- 16 משקים ממוצע סת"ס השנתי עמד על מעל 2 מיליון תאים סומאטיים למ"ל (ליבוביץ וחוב', 2007).

עדיין כמויות גדולות של חלב שספירת הת"ס חורגת מהרמות התקינות, נקנסות בשל כך במחיר החלב, אך עוד יותר נפגעים משקים עקב תפוקות חלב נמוכות של הכבשים.


טבלה 1 התפלגות משקים לפי ממוצעים שנתיים ת"ס בחלב כבשים (תאים למ"ל)











טבלה 2 התפלגות תאים סומאטיים בחלב כבשים (באחוזים) לשנים 2002-6.











רשימת ספרות

כבביה דורית, 2006. דו"ח מסכם סקר הרכב חלב צאן לשנת 2005 (הוגש להנהלת ענף צאן).

חיים ליבוביץ, דורית כבביה, ויוסף קרסו 2007. דפון המלצות לתכנון ייצור חלב 2007 לאור השינויים במדיניות התשלום עבור חלב כבשים עודף. המחלקה לצאן, שה"מ.

Allison. R.d., Leven R.A. (2000). Effect of vitamin E supplementation on health and fertility of dairy cow: a review. Vet. Rec. 2000 Dec 16; 147 (25): 703-8.

Gonzalo C., A. Ariznabarreta, J. A. Carriedo, and F. SanPrimtivo. 2002. Mammary pathogens and their relationship with somatic cell count and milk yield losses in dairy ewes. J. Dairy Sci. 85:1460–1467

Hogan J.S. W.P. Weiss and K.L. Smith. 1993 Role of vitamin E and Selenium in host defense against mastitis. J. Dairy Sci. 76:2795-2803.

Jaeggi et al Hard Ewe’s Milk Cheese Manufactured from Milk of Three Different Groups of Somatic Cell Counts J. Dairy Sci. 86:3082–3089.

Kelly A. L., D. Tiernan, C. O’Sullivan, and P. Joyce. 2000. Correlation between bovine milk somatic cell count and polymorphonuclear leukocyte level for samples of bulk milk and milk from individual cows. J. Dairy Sci. 83:300–304.

Kott, R. W., V. M. Thomas, P. G. Hateld, T. Evans, and K. C. Davis. 1998. The influence of vitamin E supplementation during late pregnancy on lamb, mortality, and ewe productivity. J. Am. Vet. Med. Assoc. 212:997–1000.

Morgante M., Beghelli D., Pauselli M., Dall’Ara P., Capucella M., Ranucci S., Effect of administration of vitamin E and selenium during the dry period on mammary health and milk cell counts in dairy ewes, J. Dairy Sci. 82 (1999) 623–631.

NRC. 1985. Nutrient Requirements of Sheep. 6th ed. National Academy Press, Washington, DC.

Politis I., et al. 2004, Effect of vitamin E supplementation on neutrophil function, milk composition and plasmin activity in dairy cows in a commercial herd. J Dairy Res. Aug; 71(3):273-8.

Politis I., et al. 1995, Effect of vitamin E on immune function of dairy cows. Am. J Vet. Res. 1995 Feb;56(2):179-84.

Smith K.L. et al. 1984. Effect of vitamin E and selenium supplementation on incidence of clinical mastitis and duration pf clinical symptoms. J. Dairy Sci. 67(6):1293-300.

Verdi, R. J., and D. M. Barbano. 1991. Properties of proteases from milk somatic cells and blood leukocytes. J. Dairy Sci. 74:2077– 2081.

Watson, D. J., and J. F. Buswell. 1984. Modern aspects of sheep mastitis. Br. Vet. J. 140:529–534.

לכל המבזקים....
office@milk.org.il פקס: 972-3-9564766 טל: 972-3-9564750 דרך החורש 4 , ת"ד 97, יהוד 5647003
מופעל באמצעות מעוף - מגוון אפקט