השוואת שיטות המדידה של מספר התאים הסומאטיים ואחוזי החלבון והשומן בחלב עזים (מגזעים-מכלואים שונים) לאורך התחלובה


תוכנית מחקר מס. 421-0087-2005


דוח מסכם, מוגש למועצה לחלב, הנהלת ענף צאן

עוזי מרין, סולנג' ברנשטיין, גבריאל לייטנר, אולג קריפוקס, לימור וייסבליט – המכון הווטרינרי ע"ש קימרון

 

מבוא
דרישות הצרכן לאיכות המוצר חייבה ומחייבת את יצרני החלב, בקר וצאן, להיטיב את חומר הגלם עד הגעתו לתעשייה. לעת זו, חלב צאן המשווק ליצרנים נבדק במחלבה הקולטת אותו למספר משתנים כגון: מספר החיידקיים הכללי, חמיצות ונקודת הקיפאון, ובהתאם לכך משולם מחירו ליצרן. לאחרונה הוספו בדיקות האמורות להיות מרכיב בקביעת התשלום ליצרן. בדיקות אלו כוללות: מספר התאים הסומאטיים (סת"ס), אחוז החלבון הכללי ואחוז השומן והתשלום אמור להיות מבוצע לפי נוסחה, אשר מייחסת לכל מרכיב מהנ"ל מחיר שונה. רמות התאים ורכיבי החלב נקבעים באמצעות מכשור אוטומטי במעבדה המרכזית בקיסריה, לאחר כיול המכשירים להתאמה לחלב כבשים ועזים. לאחרונה בוצעה סידרה של ניסוים בצאן: כבשים ועזים, אשר התמקדה בין השאר בסת"ס ובהרכב החלב, לרבות אחוזי החלבון והשומן. במחקרים אלו נמדדו המדדים הנ"ל במספר שיטות, סת"ס במכשיר ה"פוסומטיק" ורכיבי חלב במכשיר ה"מילקוסקן" בקיסריה. בחלק מדוגמאות החלב שנבדקו, נמצאו אי התאמות הן בתאים הסומאטיים והן באחוזי החלבון בין שיטות בדיקה שונות. ניתוח הדוגמאות עם חוסר ההתאמה, הן בכבשים והן בעזים, הראה על קשר בין מקור החלב: תחילת או סוף התחלובה, תאים סומאטיים מעל 2,000,000 למ"ל חלב, רמות גבוהות של שומן בסוף התחלובה. בנוסף, בעזים נמצאה שונות במדידת אחוז החלבון בהקשר עם אחוז השומן (Leitner et al., 2004a,b). שונות באחוזי החלבון והשומן ברמה הקיימת בצאן, אינה קיימת ברפת החלב ויתכן ששונות זו הינה אחד הגורמים העיקריים לחוסר ההתאמה שהתקבל, מאחר ומכשירי הבדיקה מכוילים בעיקרם לחלב בקר. עדר הבקר לחלב בישראל הינו אחיד ביותר מבחינת גזע הפרות (ישראלי-פריזי) ועובד כולו במשטר טיפוח מוגדר ביותר של הזרעה מלאכותית עם ביקורת מלאה על האם והאב הרשומים בספר העדר. לעומת זאת, המצב בעדר הצאן עדיין לא הגיע לבקרה טובה והוא עדיין עובד עם מעט הזרעה מלאכותית והרבה יותר עם שחרור הזכרים לעדר הנקבות לצורך הרבעה. בנוסף, בעדר הצאן קיימת במידה מועטה בלבד ביקורת חלב ברמת החיה הבודדת וברוב המקרים אין כל נתונים פרטניים על בריאות החיות בעדר. מצב זה יוצר חוסר וודאות ביחס לאיכות ורמת יצרנות האמהות, שלא לדבר על הורשת תכונות מהזכרים. יתרה מכך, עדר הצאן אינו אחיד מבחינת המינים, כאשר עדר הכבשים יותר אחיד, בעיקר כבשי אסף ומעט אווסי, ועדר העזים הינו ערב רב של מינים, בעיקר תערובות של זאנן ואנגלו-נובי ומעט עזים שאמיות ואלפיניות. מציאות זו של עדר מעורב, בנוסף לנתון הטבעי של רבייה בעונות די מצומצמות, גורמת לעקומת ייצור חלב המתבטאת בתקופת יובש של מספר חדשים בשנה, בערך מאוקטובר עד מרץ. מצב של התייבשות טבעית של בעל החיים בסוף התחלובה אינו מוכר בבקר, מאחר ובבקר החליבה נפסקת 60 יום לפני ההמלטה ללא תלות בכמות החלב. במצב זה, כמעט ולא נמצאות בעדר הבקר פרות הנמצאות בחליבה בזמן יובש. לעומת זאת, בעדר הצאן נחלבות האמהות עד אשר מחליט המגדל כי החליבה אינה כדאית ולאו דווקא כתוצאה מירידה באיכות החלב. מהספרות ידוע כי הרכב חלב צאן בשלבים של תחילת החליבה ולקראת היובש שונה מהותית מהרכבו בשיא התחלובה, כאשר אחוזי השומן והחלבון גבוהים מהרמות הרגילות (Brown et al., 1995; Gipson and Grossman, 1990). גם רמת סת"ס נמצאת במתאם דומה ונמצאה עליה ספונטאנית בספירות התאים ללא קשר למציאות נגיעות חיידקים בעטין (White and Hinkley, 1999).
לאור האמור לעיל, כוונת מחקר זה הינה קביעת שלושה מדדים: שומן, חלבון וסת"ס בשיטות ה"גולד סטנדרט" והשוואתן לשיטות המקובלות לבדיקה לתשלום עבור חלב, לפי המכשור הקיים במעבדה המרכזית בקיסריה: תאים סומאטיים – CMT, חלבון – קלדהל, שומן – גרבר. השיטות לקביעת שומן וחלבון הנן השיטות הרפרנטיות לפיהן מכיילים את המכשור האוטומטי. ידוע כי המכשור האוטומטי מכויל לחלב בקר ברמת העדר ולאו דווקא ברמת הפרה הבודדת, דבר הבא לידי ביטוי בשאלות העולות באחרונה לגבי הלגיטימיות של בדיקות החלב הפרטניות גם בעדר הבקר (Stahlhut-Klipp et al., 2002). לגבי הסת"ס, למרות ששיטת בדיקת תאים סומאטיים לפי California Mastitis Test, CMT, איננה "גולד סטנדרט", מבחן זה משמש בעדרים רבים לקביעה פרטנית של מצב העטין ולכן מתאם גבוה בין מבחן ה-CMT והסת"ס במכשיר ה"פוסומטיק" יאפשר אימות התוצאות ברמת המשק.

 

תכנית העבודה
דוגמאות חלב מעזים ייאספו מעדרים שונים בשלבי תחלובה שונים, מחצי עטין ללא נגיעות ועם נגיעות בקטריאלית, מגזעים/מכלואים שונים. כל דוגמא תחולק ותיבדק בשיטות הרפרנטיות ובמעבדה המרכזית בקיסריה. בדיקה השוואתית זו תאפשר הכנת בסיס ידע לקביעת המדדים לתשלום עבור החלב, התואמים את הרכב החלב האמיתי במשק לפי המצב הקיים בעדר הישראלי.

 

מהלך הניסוי
דוגמאות חלב פרטניות נלקחו משלושה משקי עזים: שני עדרים ממכלוא אנגלו-נובי ואחד אלפיני מעורב. הדוגמאות נלקחו בזמן חליבת בוקר מ-16 עזים בחודש הראשון שלאחר ההמלטה (לאחר המלטה) ו-18 עזים בסוף התחלובה (סוף תחלובה), כאשר בכל משק 50% מהדגימות היו לאחר המלטה ו-50% בסוף התחלובה. חלב נדגם מעזים עם היסטוריה ידועה לגבי מצב בריאות העטין. כל דוגמת חלב (250 מ"ל) חולקה לשתי דוגמאות שוות, לבדיקה בקיסריה ולבדיקות ה"גולד סטנדרט" לרבות בדיקה בקטריולוגית ו-CMT.  

 

תוצאות ודיון
בבדיקות החלב להרכב ולסת"ס לא נמצאו הבדלים משמעותיים בין שלושת העדרים ובין המכלואים השונים ועל כן בוצע הניתוח על כלל העזים, ללא התחשבות בעדר ובסוג המכלוא. דוגמאות החלב שנבחנו, כללו פריסה מרבית של רכיבי החלב: שומן: 1.50 – 8.00, חלבון: 2.45 – 4.48, לקטוז: 3.91 – 5.26 וסת"ס: 20 – 7501 × 1000 תאים/מ"ל חלב (טבלה 1). ערכי המינימום והמקסימום של שומן וחלבון מתייחסים לערכים שהתקבלו בשיטות ה"גולד סטנדרט": גרבר וקלדהל. ניתוח התוצאות של בדיקות השומן והחלבון שהתקבלו בשיטות ה"גולד סטנדרט" והמילקוסקן הראו על מתאם גבוה (0.99 r =) בין הרכיבים (טבלה 1). פיזור הדוגמאות הפרטניות של השומן (איור 1) והחלבון (איור 2) על פי שיטות ה"גולד סטנדרט" והמילקוסקן מצביעות על פיזור שולי לאורך קו המתאם, עם חריגה לא מובהקת בחלבון ברמות הגבוהות (8~). תוצאות אלה מאשרות את איכות ואמינות בדיקות השומן והחלבון במיכלי החלב הנשלח לתעשייה, אשר נקבע במכשיר המילקוסקן בקיסריה. רמת הלקטוז נקבעה רק במכשיר המילקוסקן והפריסה הרחבה של ערך זה מחזקת את אמינות התוצאות ומדגישה כי שוני בערכי הלקטוז לא השפיע על ערכי השומן והחלבון.
מספר התאים הסומאטיים נקבע רק במכשיר ה"פוסומטיק" והושווה לערכי CMT. "גולד סטנדרט" לתאים סומאטיים נקבע באמצעות ספירה מקרוסקופית. השיטה המיקרוסקופית דורשת עבודה רבה והיות שההשוואה של חלב עזים עם "פוסומטיק" נמצאו טובות הוחלט להסתמך עליהן (Haenlein, 2002). יחד עם זאת, על מנת לבחון את פיזור הסת"ס בדוגמאות החלב נקבעו ערכי ה-CMT. נמצא מתאם של (0.84 r =) בין ערכי ה-CMT והסת"ס או לוג הסת"ס. מתאם זה גבוה, וזאת לאור העובדה כי ערכי הסת"ס ולוג הסת"ס הם משתנים רציפים, בעוד שערכי ה-CMT הם משתנים מדורגים. ניתוח התוצאות הפרטניות מאשר את איכות ואמינות בדיקות ה"פוסומטיק".
העזים שנבחרו לענות על מטרות מחקר זה נלקחו משני מועדים במהלך התחלובה: בשלב הראשון, עד 30 ימים מההמלטה ובסוף התחלובה, עם תנובות חלב נמוכות. 16 עזים בתחילת התחלובה, היו נקיות מנגיעות תוך עטינית. דוגמאות אלו נמצאו עם ערכי  CMTנמוכים (0-1) וסת"ס" נמוך מ-450 × 1000 תאים/מ"ל (טבלה 1). בדוגמאות אלו, ערכי השומן והחלבון נמצאו נמוכים מאלו שנמצאו בסוף התחלובה. ב-18 דוגמאות החלב מעזים בסוף התחלובה, נמצאו מספר דוגמאות עם זיהום חיידקי, ועם ערכי CMT של 4 וסת"ס מעל 5000 × 1000 תאים/מ"ל. הוצאת דוגמאות עם חיידקים מסה"כ הדוגמאות של סוף שלב התחלובה, השאיר דוגמאות חלב עם ערכי CMT של 2-3 וסת"ס עד 3000 × 1000 תאים/מ"ל. רמות גבוהות של הסת"ס בסוף התחלובה, ללא נגיעות בחיידקים, ידועה במעלי גירה לחלב לרבות בעזים. חלב ממקור זה מכיל רמות גבוהת יותר של חלבון ושומן, אך לא ברור האם איכותו ביצור מוצרים נשמרת. לעניין מחקר זה, נוכחות או אי נוכחות חיידקים בעטין בסוף התחלובה לא השפיעו על איכות הבדיקות  במכשיר ה"פוסומטיק" ובמכשיר ה"מילקוסקן" בקיסריה.

  
טבלה 1. סיכום ערכי בדיקות רכיבי החלב והתאים הסומאטיים לפי בדיקות ה"גולד סטנדרד" ובדיקות המעבדה המרכזית בקיסריה.



לאחר המלטה לקראת יובש ערכי מינימום-מקסימום מתאם
1 שומן (גרבר) 1.02±3.24 1.63±5.11 1.50 – 8.00
2 שומן (מילקוסקן) 1.04±3.31 1.75±5.26 1.47 – 8.01

הפרש (גרבר-מילקוסקן) 0.07 - 0.15 -
0.99 (1,2)
3 חלבון (קלדהל) 0.43±3.37 0.35±3.80 2.45 – 4.48
4 חלבון (מילקוסקן) 0.47±3.52 0.42±3.94 2.49 – 4.82

הפרש (קלדל-מילקוסקן) 0.14 - 0.18 -
0.99 (3,4)

לקטוז (מילקוסקן) 0.31±4.72 0.31±4.29 3.91 – 5.26
5 CMT 0.51±0.17 1.50±2.13 0 – 4
6 סת"ס (פוסומטיק) 248±248 2292±2438 20 – 7501

לוג סת"ס (פוסומטיק) 0.54±5.12 0.46±6.18 4.13 – 6.88 0.84 (5,6)

 

איור 1. מתאם בין בדיקות השומן בשיטת גרבר ובמכשיר המילקוסקן (r = 0.99).


איור 2. מתאם בין בדיקות החלבון בשיטת קלדהל ובמכשיר המילקוסקן (r = 0.99).


סיכום
על פי תוצאות מחקר זה, איכות הבדיקות המתקבלות במעבדה בקיסריה והקובעות את איכות ומחיר חלב העזים עומדות בתקן. חשוב לציין כי פרט למקרים חריגים, בשולי עונת התחלובה או בראשיתה, ערכי המדדים השונים בחלב פזורים סביב מרכז התחום שנבדק במחקר זה ועל כן דיוקם רב. 


ספרות

Brown, J. R., Law, A. J. R. and Knight, C. H. 1995. Changes in casein composition of goats’ milk during the course of lactation: physiological influences and technological implications. J. Dairy Res. 62:431-439.
Gipson, T. A. and Grossman, M. 1990. Lactation curves in dairy goats: a review. Small Rumin. Res., 3:383-396.
Haenlein, G. F. W. 2002. Relationship of somatic cell counts in goat milk to mastitis and productivity. Small Rumin. Res. 45:163-178.
Leitner, G., Chaffer, M., Shamay, A., Shapiro, F., Merin, U., Ezra, E., Saran, A. & Silanikove, N., 2004a. Changes in milk composition as affected by subclinical mastitis in sheep. J. Dairy Sci., 87:46-52.
Leitner, G., Merin, U. & Silanikove, N. 2004b. Changes in milk composition as affected by subclinical mastitis in goats. J. Dairy Sci., 87:1719-1726.
Stahlhut-Klipp, H., Buermeyer, J., Rudzik, L. and Wust, E. 2002.
סטיות סיסטמטיות באנליזת חלב גולמי ע"י ספקטרוסקופיה אינפרה-אדומה        
Deutche Milchwirstschaft, 24:1036-1039. 
White, E.C. and Hinckley, L.S. 1999. Prevalence of mastitis pathogens in goat milk. Small Rumin. Res., 33:117-121.

 

לכל המבזקים....
office@milk.org.il פקס: 972-3-9564766 טל: 972-3-9564750 דרך החורש 4 , ת"ד 97, יהוד 5647003
מופעל באמצעות מעוף - מגוון אפקט