הגדלת תנובת החלבון תוך שיפור ביעילות הייצור של כבשים ועיזים לחלב

 

מוגש להנהלת ענף צאן ע"י :

זנו אברהם1, ליבוביץ חיים 2,  ומירון יהושע1

  1. המחלקה לבקר, מכון לחקר בע"ח, מינהל המחקר החקלאי.
  2. המחלקה לצאן, שה"מ.

 

תקציר

הניסוי נערך במשק העיזים בסוסיא, נבחנה השפעת ההזנה בבליל שהכיל גרעינים שלמים כופתיות שהכילו חומרי לוואי כמו, קליפות סויה, גלוטן פיד, ודי.די.ג'י. כתחליף לגרעיני שעורה ותירס וחלק ממזון הגס, על תנובת החלב והרכבו בעיזים מגזע זאנן ואלפיניות גבוהות תנובה, 48 עיזים חולקו לשתי קבוצות שכללו 24 עיזים, העיזים מקבוצת הביקורת קיבלו במשך 01 שבועות אחרי ההמלטה, מנה המבוססת על בליל משקי שהכיל 70% גרעינים שלמים וכופתיות שהכילו סובין וגלוטן פיד, ו 30% שחת אספסת, שחת דגן  ושחת בוטנים. ואילו העיזים מקבוצת הניסוי הוחלפו כ20% מהגרעינים ומהמזון הגס שבמנה בחומרי לוואי עתירי דופן ראשונית. תכולת מרכיבי דופן התא (NDF) הייתה גבוה במנת קבוצת הניסוי מאשר בקבוצת הביקורת  ( 41.41%, ו 36.08% בהתאמה) טבלה 2,   צריכת מזון ונעכלות חומר היבש במבחנה, בבליל הניסוי ובבליל הביקורת  היו דומות (2.28, 2.27 ק"ג/ליום. ו ,77.24%, 77.26% בהתאמה). תנובת החלב והחלבון בקבוצת הניסוי היו באופן מובהק גבוהת יותר מאשר בקבוצת הביקורת. ( 3.11, 2.97 , 0.102, 0.095 ק"ג/יום, בהתאמה). תנובת שומן בקבוצת בניסוי הייתה נמוכה אבל לא מובהקת. טבלה 3.

 

מבוא:

ההזנה של מרבית הכבשים והעיזים לחלב בממשק האינטנסיבי המקובל בארץ מתבססת על מתן בלילים או מתן כופתיות בתוספת של שחת קטנית ותחמיץ דגן. המנה כוללת בדרך כלל גרעינים וכוספאות בשיעור של כ 65% מהמנה ומזונות גסים בשיעור של 35% מהמנה, וכ- 16% חלבון. ממשק הזנה זה מחייב הגבלה של כמות הגרעינים העמילניים המואבסת לבעלי החיים, מחשש שעומס יתר ופרמנטציה מהירה של עמילן בכרס יגרמו להתפתחות של אצידוזיס סב-אקוטי (להלן SARA) בכבשים ובעיזים המצויים בשיא הלקטציה לאחר ההמלטה. סיכון זה חמור במיוחד בעיזים, אשר רגישות להתפתחות של שלשולים ובעקבותיהם אף תמותה בגלל הזנה רבה של עמילן במנה. לאחרונה, מסתמנת מגמה שיצרני חלב הצאן יקבלו תשלום לפי תכולת החלבון והשומן שבחלב, כפי שמקובל מזה זמן רב במשק הבקר לחלב. לפיכך נדרש להתאים את התזונה הרצויה לקבלת תכולת חלבון ומוצקים גבוהה יותר בחלב לפי דרישות התעשייה.

בעבודות קודמות, בכבשים, נמצא שניתן להחליף בהצלחה כשליש מהמזונות המרוכזים, בעיקר גרעינים עמילניים וכוספות, בחומרי לוואי עתירי דופן ראשונית פריקה, ולקבל עלייה בצריכת  המזון  ובתנובת החלב, ותכולת מוצקים בחלב גבוהה יותר, בלי לפגוע בבריאות בע"ח ובפוריותן (Zenou and Miron, 2005).  בעבודות שהתבצעו בשנים האחרונות בבקר לחלב, נימצא שניתן להחליף באופן מושכל חלק מהמזונות הגסים שבמנה בחומרי לוואי, ולרדת בתכולת הNDF   הגס  שבמנה תוך שיפור בתנובת החלב והמוצקים (Adin et al;.2008; Miron et al. 2008). והשאלה המתחייבת הינה האם ניתן יהיה לשפר את תנובת החלב ורכיביו בעיקר תכולת החלבון בכבשים ובעיזים גבוהות תנובה ע"י החלפת חלק מהמזון הגס בחומרי לוואי, מבלי לפגוע בבריאות הכבשים.

חלב כבשים ועיזים בארץ אינו משמש בדרך כלל לשתייה ומרביתו משווקת לתעשיית הגבינות, ומכאן החשיבות הרבה להעלאת רמת המוצקים ובמיוחד רמת החלבון בחלב. אמנם בארץ אין עדיין תמחור לחלב על פי תכולת המוצקים אך כבר כיום משקים מקבלים תגמול כספי עבור תכולת שומן גבוהה מהממוצע הארצי, ומכאן נובעת חשיבות נושא המחקר הנוכחי לקידום ענף הצאן לחלב בארץ.

 

מטרת המחקר:

 לבחון את ההשפעה של החלפת 30% מהמזון הגס שבבליל, בחומרי לוואי עתירי דופן תא ראשונית פריקה, כמו  קליפות סויה  DDG וגלוטן פיד,  על צריכת מזון, תנובת חלב ורכיביו ועל תכולת החלבון בעיזים נחלבות בשיא התחלובה.

 

חומרים ושיטות:

הניסוי התבצע בעדר עיזים לחלב של משק סוסיא. העיזים מוחזקות בסככות פתוחות ללא יציאה למרעה, מוזנות בבליל ותוספת תערובת במכון החליבה.  48 עיזים חולקו לשתי קבוצות של 24 עיזים כל אחת. העיזים מהמלטה שנייה ומעלה מוקמו בקבוצות בזוגות, שהיו דומות בתנובת חלב בתחלובה הקודמת (598(30.18± ומספר התחלובות. קבוצת הניסוי והביקורת הוחזקו בנפרד והגישה למים הייתה חופשית. העיזים נחלבו פעמיים ביום, ב4.00 בבוקר  ו 16.00 אחה"צ. תקופת הניסוי כללה 2 שבועות הרגלה ו 10 שבועות ניסוי. המנה בקבוצת הביקורת כללה 68% מזון מרוכז  ו 32% מזון גס (16.8% שחת אספסת, 8.4% שחת דגן ו6.8% שחת בוטנים) על בסיס הח"י. כאשר מנת הניסוי כללה  (77.6% מזון מרוכז ו 22.3% מזון גס. המנה היומית חולקה לכבשים פעמיים ביום, אחרי חליבת בוקר ואחרי חליבת ערב. בכל חליבה קיבלו העיזים תוספת של 0.4 ק"ג של כופתיות מזון מרוכז במחלוב.

הרכב המנות המוגשות מוצג בטבלה 1. המנות נבדלו בתכולת הבליל המוגש כאשר בליל הניסוי הכיל  23.7% חומרי לוואי כמו קליפות סויה, גלוטן פיד וDDG,  % 53.9 גרעינים עמילניים שלמים וכוספאות ו 22.3% בלבד של מזונות גסים. ואילו בבליל הביקורת הכיל פחות חומרי לוואי (רק 3.7% גלוטן פיד), 68.0% גרעינים עמילניים וכוספאות, ו28.3% מזונות גסים. כלומר כשליש מהמזונות הגסים שבמנת הביקורת הוחלפו בקליפות סויה, גלוטן פיד  וDDGS. שאריות המזון נאספו ונשקלו בכל יום. ואחת לשבוע נלקחה דגימה מהמזונות המוגשים ומהשאריות. הדוגמאות נשמרו במקפיא בטמפרטורה oC20 -להמשך בדיקות המעבדה.

העיזים נשקלו לפני תחילת הניסוי. מדידת תנובת החלב לכל עז בניסוי התבססה על ביקורות חלב יומית בעזרת מערכת מדי חלב אוטומטים של חברת צח"מ אפיקים שמורכבים במכון החליבה. כמו כן בוצעה דגימת חלב  אחת לשבועיים, ודגימות החלב נשלחו למעבדה המרכזית של התאחדות מגדלי בקר בישראל קיסריה, לבדיקת הרכב כולל: % שומן, %חלבון, %לקטוז, ומספר תאים סומאטים.

 

 תוצאות ודיון

  בניסוי זה מנת הניסוי ומנת הביקורת נבדלו במרכיבי הבליל שבמנה, כאשר בליל מנת הביקורת הכיל כ 71.7% גרעינים עמילניים כוספות וגלוטן פיד ו 28.3% מזונות גסים, ואילו בבליל מנת הניסוי הוחלפו כ- 24.8% מהגרעינים העמילניים ו 20% מהמזון הגס בקליפות סויה ו DDG (טבלה 1).  ההרכב הכימי והנעכלות במבחנה של מנות הניסוי מוצגות בטבלה 2. תכולת  ה NDF במנת הניסוי וצריכתו הייתה גבוה יותר בהשוואה לקבוצת הביקורת (41.40% ו 0.944  ק"ג/ליום , 36.08%, ו 0.819 ק"ג/ליום בהתאמה.) .נעכלות חומר היבש במנת הניסוי ובמנת הביקורת הייתה  דומה. (77.24% ו 77.26% בהתאמה). טבלה 2.  כלומר שאיכות הNDF ממקור חומרי לוואי הייתה גבוה מאיכות ה   NDF ממזון הגס.  . עקומת החלב ל 8 שבועות הניסוי של העיזים מקבוצות הניסוי והביקורת מוצגים באיור 1. נמצאה תנובת חלב וחלבון ממוצעת יומית גבוהה יותר באופן מובהק בעיזים  מקבוצת הניסוי  לעומת קבוצת הביקורת (3.11 , 0.102. ו2.97, 0.095 ק"ג בהתאמה).טבלה 3. נראה שההסבר לתנובות  גבוהות יותר של חלב והחלבון של העיזים מקבוצת הניסוי קשור לעובדה , שעיזים מקבוצת הניסוי ניצולו טוב יותר את מנת הניסוי, מאשר עיזים מקבוצת הביקורת, (1.35 , 1.31 ליטר לק" ח"י בהתאמה), תנובת השומן הייתה דומה בקבוצת הניסוי ובקבוצת הביקורת. (0.125,  0.132 ק"ג/ליום בהתאמה).

העיזים  נשקלו אחרי ההמלטה לפני תחילת הניסוי פעם ראשונה, ובסוף הניסוי  בפעם השנייה. נמצאו הבדלים לא מובהקים. תוספת משקל גוף במהלך הניסוי בקבוצת הביקורת  היה גבוה יותר בהשוואה לקבוצת הניסוי (10.35 ק"ג, 7.33 בהתאמה). ממצאים אלו מצביעים על כך, שמנת הביקורת שהוזנה במהלך הניסוי נוצלה פחות טוב ממנת הניסוי לייצור חלב ורכיביו, אך נוצלה טוב יותר לייצור תוספת משקל גוף בעיזים מנת הביקורת בהשוואה לכבשים שאכלו את מנת הניסוי.

 

סיכום   

לסיכום ניתן לומר, כי לאור התוצאות שהתקבלו, הצריכה בשתי הקבוצות הייתה דומה, כמות הNDF הייתה גבוה יותר במנת הניסוי. תנובת החלב והחלבון עלו בקבוצת הניסוי בכ (5% ו 10% בהתאמה) וההבדלים היו מובהקים. לאור הממצאים שהוצגו בעבודה זו ניתן להחליף חלק ממזון הגס בנוסף להחלפת חלק מהגרעינים שבמנת כבשים ועיזים חולבות בשיא התחלובה. בחומרי לוואי תוך שיפור הביצועים . תופעה זו, מוסברת בנעכלות הגבוהה יותר של  המזון ובתנאים הטובים יותר בכרס לתסיסה של חיידקים מפרקי דופן תא. 

 

הבעת תודה

המחברים מביעים תודה למרכז הדיר במשק סוסיא, שהיה שותף לעבודה והביע את הסכמתו לביצוע הניסוי, למר ליאור קיסרי "מאמבר" שדאג להספקת  חומרי הלוואי לביצוע הניסוי, ולד"ר מרינה גיפס מנהלת המעבדה לבדיקת חלב בהתאחדות מגדלי בקר בישראל, על בדיקות החלב.   


 

רשימת ספרות

Association of Official Analytical Chemists. 1984. Official Methods of Analysis. 13th ed. AOAC Washington, DC.

Adin, G., Solomon, R., Shoshani, E., Flamenbaum, I., Nikbachat, M., Yosef, E, Zenou, A., Halachmi, I., Shamay, A., Brosh, A., Mabjeesh, S.J. and Miron, J., 2008. Heat production, eating behavior and milk yield of lactating cows fed two rations differing in roughage content and digestibility under heat load conditions. Livestock Science, 19 (1-3): 145-153.

Miron J., Yosef, E. and Ben-Ghedalia, D. 2001. Composition and in-vitro digestibility of monosaccharide constituents of selected by-product feeds. J. Agric. Food Chem. 49: 2322-2326.

Miron J., G. Adin, R. Solomon, A. Zenou, A. Brosh and S.Y. Mabjeesh. 2008. Heat production and retained energy in lactating cows held under hot summer conditions with evaporative cooling and fed two rations differing in roughage content and in vitro digestibility. ANIMAL , 2/6: 843-848.

SAS, 1996: SAS/STAT software changes and enhancements. Cary, NC, SAS, institute.

Tilley, J. M., and R.M. Terry. 1963. A two stage technique for the in vitro digestion of forage crops. J. Br Grassland Soc. 18: 104-111.

Van Soest, P.J., J.B. Robertson, and B.A. Lewis. 1991. Methods for dietary fiber, neutral detergent fiber, and non-starch polysaccharides in relation to animal nutrition. J. Dairy Sci. 74, 3583-3597.

Zenou, A., Miron J. 2005. Milking performance of dairy ewe fed pellets containing Soy hulls as strarchy grain substitude. Small Ruminant Research 57 187-192

טבלה 1. הרכב הבלילים (% מח"י המנה) שהואבסו לעיזים במהלך הניסוי.


טבלה 2 . הרכב כימי (% מח"י) ונעכלות במבחנה (%) במנות שהואבסו לעיזים במהלך הניסוי

א, ב - ממוצעים באותה שורה המסומנים באותיות שונות מבטאים הבדל מובהק בין הטיפולים, >P 0.05.

 

טבלה 3. ביצועי העיזים שהוזנו במנות הניסוי

א,ב ממוצעים באותה שורה המסומנים באותיות שונות מבטאים הבדל מובהק בין הטיפולים, >P 0.05.

 

איור 1. עקומת תחלובה בקבוצת הניסוי ובקבוצת הביקורת.

לכל המבזקים....
office@milk.org.il פקס: 972-3-9564766 טל: 972-3-9564750 דרך החורש 4 , ת"ד 97, יהוד 5647003
מופעל באמצעות מעוף - מגוון אפקט