• דו"ח מסכם תלת שנתי (2004-2006) לתוכנית מחקר -362-0074


בנושא: שילוב דופן תא ראשוני כתחליף למזון גס במנת עיזי חלב, להגברת צריכת מזון וייצור חלב.

מוגש להנהלת ענף צאן ע"י :

 

תקציר הדו"ח:

הקונספציה התזונתית הנבחנת בפרויקט זה, היא ששימוש בחומרי לוואי עתירי דופן ראשונית פריקה כתחליף לחלק מהמזונות העמילניים הניתנים לכבשים או עיזים חולבות, עשוי להגדיל את צריכת המזון ואת ביצועי בעלי החיים בייצור חלב ובתכולת המוצקים, ולהביא לשיפור בבריאות העיזים גבוהות התנובה (הפסקת שילשולים) מגזע זאנן בשיא הלקטציה.
בשנה הראשונה של הפרויקט נערך ניסוי הזנה במשק הצאן בכפר הנוער בן שמן, נבחנה השפעת ההזנה בכופתיות שהכילו קליפות סויה כתחליף לגרעיני שעורה ותירס, על תנובת החלב והרכבו ברחלות אסף גבוהות תנובה. הנעכלות במבחנה של החומר האורגני בשני סוגי הכופתיות הייתה דומה, אך תכולת מרכיב דופן התא (NDF) ונעכלותו היו גבוהות יותר בכופתיות מנת הניסוי בהשוואה לכופתיות הביקורת. קבוצת הניסוי צרכה באופן חופשי בממוצע יותר חומר יבש ו NDFבהשוואה לקבוצת הביקורת. הבדלי הצריכה והנעכלות הגדילו באופן מובהק את תנובת החלב ( ב14.8%), השומן (ב 17.3%), וכלל המוצקים (ב 18.8%) בכבשים של קבוצת הניסוי בהשוואה לקבוצת הביקורת.
בשנה השנייה של הפרויקט נערך ניסוי הזנה במשק עיזים בשדה אילן. נבחנה השפעת ההזנה בתערובת קמחית שהכילה קליפות סויה כתחליף לחלק מהמזונות העמילניים, על תנובת החלב והרכבו בעיזים מוכלאות (מגזע שאמי) גבוהות תנובה. 80 עיזים חולקו לשתי קבוצות של 40 עיזים כל אחת, דומות בתנובת החלב ההתחלתית ובמרחק מההמלטה. העיזים משתי הקבוצות קיבלו במשך שישה שבועות מנה המבוססת על 70% תערובת מזונות עמילניים וכוספות (קב. הביקורת) או 70% תערובת שכללה קליפות סויה כתחליף לחלק מהגרעינים העמילניים (קב. הניסוי) וכן 30% תערובת מזונות גסים. קבוצת הניסוי צרכה באופן חופשי בממוצע יותר חומר יבש 2.69 ק"ג/יום, בהשוואה לקבוצת הביקורת 2.54 ק"/יום . הבדלי הצריכה הגדילו באופן מובהק את % השומן, ואת תנובת החלב מושווה שומן בעיזים של קבוצת הניסוי (5.6%, ו 3.5 ק"ג/יום), בהשוואה לקבוצת הביקורת (% 5.2, ו 3.3 ק"ג/יום). תנובות חלבון החלב בשתי הקבוצות היו דומות (0.099 ק"ג\יום). ההבדלים בתנובת החלב לא היו מובהקים בגלל תקלות בממשק ההזנה של קבוצת הניסוי במהלך השבוע השלישי והרביעי, שתוקנו בהמשך. לכן הוחלט לחזור על הניסוי בעדר מסחרי גדול.
בשנה השלישית (2006) בוצע ניסוי בעדר עיזים במשק עמיצור בכפר יהושע, שכלל את כל החולבות בעדר (כ 700 עיזים). בתקופה הראשונה ( 3 חודשים ) ניזון העדר מכופתיות עמילניות מסחריות + 35% שחת אספסת, ובהמשך במהלך 3 חודשי הניסוי העיזים קיבלו תערובת מזונות מרוכזים שהכילה כ 25% קליפות סויה ו 10% גלוטן פיד כתחליף לעמילן תירס + כמות דומה לזו שניתנה בתקופת הבקורת של שחת אספסת. במשק קיימת מערכת איסוף נתונים אוטומטית במכון החליבה של צח"מ אפיקים, שאיפשרה ניתוח נתונים חלב אינדבידואליים של העיזים גבוהות התנובה ללא צפירות. נימצא שיפור מובהק של כ 16% בתנובת החלב של העיזים בתקופת הניסוי בהשוואה לתקופת הביקורת, בעקבות צריכה מוגברת של כופתיות הניסוי, ובמקביל פסקו השלשולים בעדר.
ממצאי הפרויקט הנוכחי, הועברו על ידינו ישירות למכון התערובת "אמבר" שהתחיל בייצור של כופתיות מיוחדות לעיזים בהרכב דומה לזה של כופתיות מנת הניסוי שלנו, וכיום רוב משקי העיזים לחלב בארץ עברו לשימוש בתערובת זו, תוך שיפור ניכר בביצועי העיזים ובבריאותם.

 

  • דו"ח מפורט לשנה ראשונה (2004) במחקר 362-0074

הנושא: הגדלת תכולת המוצקים בחלב צאן ע"י הזנה מבוקרת בכופתיות עשויות מחומרי לוואי עתירי דופן ראשונית פריקה.


מוגש להנהלת ענף צאן ע"י :

זנו אברהם1, יוסף אדית1, בן גדליה דניאל1,חיים ליבוביץ2, קרסו יוסף2, כבביה דורית2 , דני אהרוני3 ומירון יהושע1


1. המחלקה לבקר, מכון לחקר בע"ח, מינהל המחקר החקלאי.
2. המחלקה לצאן, שה"מ.
3. משק כפר הנוער בן שמן


 

תקציר
בשנה הראשונה של הפרויקט נערך ניסוי הזנה במשק הצאן בכפר הנוער בן שמן, נבחנה השפעת ההזנה בכופתיות שהכילו קליפות סויה כתחליף לגרעיני שעורה ותירס, על תנובת החלב והרכבו ברחלות אסף גבוהות תנובה. שמונים כבשים חולקו לשתי קבוצות של 40 כבשים כל אחת, דומות בתנובת החלב ההתחלתית, במשקל הגוף ובמרחק מההמלטה. הכבשים משתי הקבוצות קיבלו במשך שמונה שבועות מנה המבוססת על 65% כופתיות, 25% שחת בקיה ו 10% תחמיץ חיטה. הנעכלות במבחנה של החומר האורגני בשני סוגי הכופתיות הייתה דומה (89%), אך תכולת מרכיב דופן התא (NDF) ונעכלותו היו גבוהות יותר בכופתיות מנת הניסוי (37.5% ו 87.4%, בהתאמה) בהשוואה לכופתיות הביקורת (14.9% ו 63.6%, בהתאמה). קבוצת הניסוי צרכה באופן חופשי בממוצע יותר חומר יבש ו NDF (2.71 ו 1.19 ק"ג/יום, בהתאמה), בהשוואה לקבוצת הביקורת (2.44 ו 0.71 ק"ג/יום, בהתאמה). הבדלי הצריכה והנעכלות הגדילו באופן מובהק את תנובת החלב, השומן, וכלל המוצקים בכבשים של קבוצת הניסוי (2.41 ק"ג/יום, 0.15 ק"ג/יום, ו 0.38 ק"ג/יום בהתאמה), בהשוואה לקבוצת הביקורת (2.10 ק"ג/יום, 0.11 ק"ג/יום, ו 0.32 ק"ג/יום בהתאמה). תנובות חלבון החלב בשתי הקבוצות היו דומות (0.11 ק"ג\יום).


מבוא:
בעדרי צאן לחלב בארץ בממשק אינטנסיבי, ההזנה מבוססת על כ 60-70% מזון מרוכז (תערובת גרעינים עמילניים) ותוספת בשיעור 30-40% של מספוא גס. חלק מהמזון המרוכז ניתן במחלוב בזמן החליבה בבוקר ובערב, כדי להקל על כניסת הכבשים למחלוב ולהרגעתם בזמן החליבה. ממשק הזנה זה בו כבשים גבוהות תנובה אינן מקבלות בליל כולי כנהוג ברפת החלב אלא צורכות כמויות גדולות בבת אחת של מזון עמילני מרוכז שנאכל במהירות ובלהיטות רבה בנפרד מהמזון הגס, צופן בחובו בעיות. מספר ניסויים שנערכו בארץ ובעולם מצביעים על כך שתוספת לא מבוקרת של גרעינים עמילניים פריקים למנת חולבות עלול לגרום לדיכוי האוכלוסייה מפרקת דופן התא הצמחי בכרס, ולירידה ב PH בכרס ובניצול דופן התא הצמחי וכלל הפחמימות, וכתוצאה מכך לסכנת פגיעה בייצור החלב ורכיביו ובבריאות בעל החיים. כתוצאה מניסויים אלו הומלצו הגבלות לשימוש במאביסים אוטומטיים המספקים כופתיות עשויות מזונות עמילניים כתוספת אינדבידואלית לפרות חלב כולל: חלוקה למנות קטנות שמואבסות בכמות מוגבלת במשך היממה, ושימוש בכופתיות המרוכזות בשיעור מרבי של כ 10% מהמנה. השאלה המרכזית העומדת לבחינה היא כיצד ניתן לשפר את תנובת החלב השומן והחלבון בכבשים ובעיזים גבוהות תנובה המוזנות בממשק אינטנסיבי ללא רעייה.
מספר גורמים דווחו בספרות כבעלי יכולת להגדיל את תכולת המוצקים בחלב כבשים. העיקרי ביניהם הוא העלאת רמת האנרגיה הנצרכת ע"י החלפת מזון גס קשה עיכול במזונות עמילניים או בחומרי לוואי קלי עיכול. אך כאשר עוסקים במנות לצאן חלב עתיר תנובה המכילות לכל היותר 40% מזונות גסים, כמקובל בארץ (Leibovitz et al. 1999) לא ניתן לשפר את תכולת המוצקים בחלב ע"י החלפת חלק נוסף מהמזון הגס במזונות עמילניים בלי לפגוע בתנובת החלב והשומן ובבריאות בעל החיים.


ההיפותזה המחקרית
האסטרטגיה התזונתית המוצעת לבחינה מבוססת על ההיפותזה שלא ניתן להגדיל את ריכוזיות האנרגיה נטו הנצרכת במנת כבשי חלב גבוהות תנובה ע"י הוספת גרעינים עמילניים בלבד, משום שכך יפגעו החיידקים מפרקי דופן התא בכרס, נעכלות דופן התא הצמחי ויצור שומן החלב, והדבר כרוך בסיכון בריאותי לכבשה. לכן מוצעת בהצעת המחקר הנוכחית קונספציה חדשה: להאביס את הצאן לחלב בממשק הזנה המבוסס על מתן כ 35-40% מזון גס + תוספת כופתיות העשויות בחלקן מחומרים עתירי דופן תא ראשוני פריק כתחליף לעמילן, ובכך לשפר את תנובת החלב ורכיביו.
קונספציה זו פותחה בהתבסס על עבודות קודמות בהן מצאנו שהחלפת כ 10% מהעמילן במנת בקר לחלב בפולפת קליפות הדר עתירת דופן ראשונית פריקה הביאה לשיפור בעיכול החומר האורגני ודופן התא בפרות חלב תוך גידול בתנובה וביעילות הייצור ((Miron et al. 2002. בעבודה נוספת שערכנו בארץ לאחרונה ברפת הפרטנית בבית דגן בפרות חולבות גבוהות תנובה, נבחנה החלפת תוסף כופתיות עמילניות (25% מהחומר היבש במנה) בכופתיות עשויות מקליפות סויה וגלוטן פיד עתירי דופן תא ראשוני. שינוי הרכב הכופתית המוספת הביא לגידול מובהק בצריכת החומר היבש ודופן התא, ולעלייה בתכולת השומן בחלב ובתנובת חלב מושווה שומן Miron et al, 2004) ).
חומרים עתירי דופן ראשונית דוגמת קליפות פרי הדר, קליפות סויה, גלוטן פיד, גפת תירס וסחיט סלק סוכר, מאופיינים בפריקות דופן ובנעכלות פחמימות גבוהה (Miron et al. 2001) אבל בגלל שיקולי זמינות ומחיר נעשה בארץ שימוש מוגבל בחומרים אלה להזנת צאן לחלב או בקר לחלב. בעולם הרחב, נעשו מספר עבודות בבקר לחלב לבחינת ההשפעה של החלפת חלק מהמזון המרוכז בחומרי לוואי עתירי דופן ראשונית פריקה ובעיקר בקליפות סויה ) Ipharraguerre et al., 2003). במרבית המקרים החלפת עד 25% מגרעיני התירס שבמנת הבקר בקליפות סויה הביאה לשיפור בצריכת הח"י והעלתה את % השומן וכלל המוצקים בחלב.
לעומת זאת בכבשים או בעיזים גבוהות תנובה אין כמעט מידע בנושא זה להוציא עבודה אחת שהראתה כי החלפת גרעיני תירס בקליפות סויה במנת כבשים נמוכות תנובה, הביאה לגידול מובהק בתכולת השומן וכלל המוצקים בחלב (Zervas et al 1998 ). אולם עבודה זו עסקה בכבשים מגזע Boutsiko שהניבו בסך הכל כ 700-900 ג' חלב ליום, וקשה להסיק ממנה על הביצועים הצפויים של כבשים ישראליות מגזע אסף המניבות כמות כפולה ויותר של חלב.
בחינת הנושא חשובה במיוחד בכבשי חלב גבוהות תנובה משום שתכולת השומן בחלבן (5-6%) כפולה כמעט מזו שבחלב הבקר, ולכן כל שינוי הזנה שמכוון לשיפור ניצול דופן התא הצמחי בכרס עשוי לשפר באופן מיידי את ייצור שומן החלב בכבשה.
חלב כבשים ועיזים בארץ אינו משמש בדרך כלל לשתייה ומרביתו משווקת לתעשיית הגבינות, ומכאן החשיבות הרבה להעלאת רמת תכולת המוצקים בחלב. אמנם בארץ אין עדיין תמחור לחלב על פי תכולת המוצקים אך כבר כיום משקים מקבלים תגמול כספי עבור תכולת שומן גבוהה מהממוצע הארצי, ומכאן נובעת חשיבות נושא המחקר הנוכחי לקידום ענף הצאן לחלב בארץ.


מטרת המחקר:
לבחון את ההשפעה של החלפת חלק מהרכיב העמילני בכופתיות המקובלות להזנת צאן לחלב בארץ בקליפות סויה, על עלות המנה ועל יצור החלב והרכבו בכבשים ובעיזים נחלבות שיקבלו במנתן 65% מהכופתיות הנבחנות.


חומרים ושיטות:
הניסוי התבצע בעדר הצאן של כפר הנוער בן שמן. נתוני התנובה ומשקל הגוף של שמונים כבשים חולבות בשיא התחלובה מגזע אסף נמדדו במשך 3 שבועות לפני תחילת הניסוי. בהסתמך על מדידות אלו חולקו הכבשים לשתי קבוצות של 40 ראש בכל קבוצה שאופיינו בתחילת הניסוי בממוצעים דומים של יצור חלב יומי (2.63±0.02 ק"ג), ימים מההמלטה (4.0±38 יום), מספר התחלובה (0.42±4.4), ומשקל בע"ח (ק"ג72.6 ±1.8(.קבוצת הניסוי והביקורת הוחזקו בנפרד והגישה למים הייתה חופשית. הכבשים נחלבו פעמיים ביום, ב7.00 בבוקר ו 17.00 אחה"צ. תקופת הניסוי כללה 3 שבועות הרגלה ו 8 שבועות ניסוי. בשתי הקבוצות. המנה לשתי הקבוצות כללה 65% מזון מרוכז ו 35% מזון גס (25% שחת בקיה+ 10% תחמיץ חיטה) על בסיס הח"י. המנה היומית חולקה לכבשים בשתי חצאי מנות, אחרי חליבת בוקר ואחרי חליבת ערב. בכל חלוקה הוגשו הכופתיות על גבי מזון הגס לאורך האבוס.
הרכב המנות המוגשות מוצג בטבלה 1. המנות נבדלו רק במרכיב הכופתיות שבמנה (65% מהח"י), כאשר כופתיות מנת הביקורת הכילו בעיקר גרעינים עמילניים, ואילו בכופתיות מנת הניסוי הוחלפו כ- 51% מהגרעינים העמילניים בקליפות סויה. ההרכב הכימי של המנות מוצג בטבלה 2. שתי המנות הכילו רמה דומה של חלבון כללי (~ 18%) אבל נבדלו בתכולת ה NDF ובנעכלותו במבחנה (טבלה 2).
שאריות המזון (רק שחת ותחמיץ כי הכופתיות נאכלו במלואן) נאספו ונשקלו אחת ליומיים. בהסתמך על שקילת שארית המזון הגס באבוס, הוקצבה מנת הכופתיות היומית המואבסת כך שלאורך כל תקופת הניסוי נשמר היחס 65:35 בין המספוא הגס והכופתיות הנצרכים מהמנה. בכל שבוע נלקחה דגימה מהמזונות המוגשים ומהשאריות. הדוגמאות נשמרו במקפיא בטמפרטורה oC20 -להמשך בדיקות המעבדה.
קביעת הרכבם הכימי של המנות כולל תכולת חומר יבש, חומר אורגני וחלבון כללי בוצעה בשיטות הסטנדרטיות של (AOAC, 1984). בדיקת תכולת ה NDF ורכיבי דופן התא, נעשתה לפי שיטתם של (Van Soest et al. 1991). בדיקות הנעכלות in vitro במבחנה בוצעו בשיטה הדו-שלבית שתוארה ע"י Tilley and Terry, 1963)). כל האנליזות בוצעו במעבדת המחלקה לבקר, של מינהל המחקר החקלאי בבית דגן.
מדידת תנובת החלב לכל כבשה בניסוי התבססה על ביקורות חלב בכל יום שלישי לשבוע, ודגימת חלב אחת לשבועיים, תוך שימוש במדי החלב של חברת S.C.R לקביעת התנובה. דגימות החלב נשלחו למעבדה המרכזית של התאחדות מגדלי בקר בישראל קיסריה, לבדיקת הרכב החלב כולל: % שומן, %חלבון, %לקטוז, ומספר תאים סומאטים.


ניתוח סטטיסטי של הנתונים
הניתוח הסטטיסטי של נתוני התנובה ומשקל הגוף האינדבידואליים בוצע ע"י ניתוח שונות ANOVA בעזרת תוכנת 5 JUMP . מבחן Tukey-Kramer שימש לבחינת מובהקות הטפולים.
ערכי צריכת המזון הממוצעים המוצגים בטבלה 3, מבוססים על מדידות שבועיות חוזרות של הצריכה הקבוצתית של מנות הניסוי.


תוצאות ודיון
הרכב המנות בניסוי והנעכלויות במבחנה (in-vitro)

מנת הניסוי ומנת הביקורת, נבדלו רק במרכיב הכופתיות שבמנה (65% מהח"י), כאשר כופתיות מנת הביקורת הכילו בעיקר גרעינים עמילניים, ואילו בכופתיות מנת הניסוי הוחלפו כ- 51% מהגרעינים העמילניים בקליפות סויה. ההרכב הכימי והנעכלות במבחנה של מנות הניסוי מוצגים בטבלה 2. תכולת ה NDF הייתה גבוהה יותר בכופתיות מנת הניסוי מאשר בכופתיות מנת הביקורת (37.5% ו 14.9%, בהתאמה, טבלה 2 ) והדבר מסביר את תכולת ה NDF הגבוהה יותר במנת הניסוי בהשוואה למנת הבקורת (44.0% ו 29.3% בהתאמה, טבלה 1). תכולת NDF ממזון גס הייתה שווה בשתי המנות (19.6%), אך במנת הניסוי מרבית ה NDF במנה (55%) הגיע מהכופתיות, ואילו במנת הביקורת מרבית ה NDF במנה (68%) הגיע מהמזון הגס. הבדלים אלה גרמו לשוני לא רק בכמות ה NDF הנצרך משתי המנות אלא גם באיכותו, מאחר שהנעכלות במבחנה של ה NDF מכופתיות הניסוי הייתה גבוהה באופן מובהק בהשוואה לכופתית העמילנית ( 87.4% לעומת 63.6%, p<0.03 טבלה 2). הנעכלות הגבוהה יותר של ה NDF בכופתיות הניסוי, היא תוצאה של הנעכלות הגבוהה יותר של מרכיבי דופן התא שבקליפות הסויה בהשוואה לדופן גרעיני תירס ושעורה (Miron et al. 2001 ; Ben-Ghedalia and Solomon, 1987). דרגת הנעכלות של החומר היבש הייתה דומה בשתי סוגי הכופתיות (89.0% טבלה 2). תכולת החלבון הכללי הייתה דומה בשתי המנות.


נתוני הביצוע של כבשים
ממוצעי צריכת חומר יבש ו NDF, היו גבוהים בקבוצת הניסוי (2.71 ו 1.19 ק"ג/יום בהתאמה) בהשוואה לקבוצת הביקורת (2.44 ו 0.71 ק"ג/יום בהתאמה, טבלה 3). תימוכין לעליה בצריכת ח"י ו NDF בקבוצת הניסוי (טבלה 3), ניתנים מניסוי הזנה קודם בפרות חלב, שהראה עלייה בצריכה של כופתיות המבוססות על קליפות סויה כתחליף לכופתיות עמילניות (Miron et al 2004).
שני הסברים מוצעים לצריכת המזון הגבוהה יותר של קבוצת הניסוי: (1) הרמה הגבוהה יותר של NDF נעכל שנצרכה מכופתיות הניסוי בהשוואה לכופתיות הביקורת (כפי שהוסבר בפרוטרוט למעלה); (2), צריכת כופתיות עמילניות גדולה בכל ארוחה של כבשי קבוצת הביקורת גרם כנראה לעיכוב בפעילות אוכלוסיית החיידקים מפרקי דופן תא, וכתוצאה מכך נפגע עיכול ה NDF מהמזון הגס ומהמזון המרוכז שבמנה, הואט קצב פינוי הכרס ממ"ג, ולכן נפגעה גם הצריכה. אפקט העיכוב של מזונות עמילניים על עיכול ה NDF מוכר בספרות כ"אפקט הפחמימות" (Miron et al 1996 ; Ben-Gedalia and Solomon, 1987).
נתוני התנובה והרכב החלב הממוצעים ל 8 שבועות הניסוי מובאים בטבלה 3. נמצאה תנובת חלב יומית גבוהה יותר בכבשים מקבוצת הניסוי, בהשוואה לקבוצת הביקורת (2.41 ו 2.10 ק"ג חלב/יום בהתאמה, 0.03=P ). ההסבר לתנובה הגבוהה יותר של כבשי קבוצת הניסוי הוא יכולת צריכת החומר היבש הנעכל הגבוהה יותר של קבוצה זו בהשוואה לקבוצת הבקורת (טבלה 3). תכולת שומן החלב, ותנובת שומן החלב, היו אף הם גבוהים באופן מובהק בכבשים מקבוצת הניסוי בהשוואה לקבוצת הביקורת (6.05% ו 0.15 ק"ג/יום לעומת ל 5.16% ו0.11 ק"ג/יום, בהתאמה). ממצא זה נתמך ע"י עבודות קודמות בפרות חלב גבוהות תנובה (Miron et al. 2004 ) או בכבשים (Zervas et al. 1998 (שהוזנו במנות עתירות קליפות סויה כתחליף לגרעינים עמילניים. השיפור ביצור השומן בחלב, מוסבר ביכולת הצריכה הגבוהה יותר של מרכיב ה NDF שבמנת הניסוי ובנעכלות הגבוהה יותר של דופן התא (טבלה 2 ו (3. משום שנעכלות גבוהה של צלולוזה והמיצלולוזה בכרס ע"י אוכלוסית החיידקים הצלולוליטיים מאפשרים יצור גבוה יותר של חומצה אצטית בכרס (Chesson and Forsberg 1997), המעודדת יצור מוגבר של שומן בבלוטת העטין.
לעומת זאת תכולת החלבון בחלב היתה גבוהה יותר בקבוצת הביקורת מאשר בקבוצת הניסוי ( טבלה 3), והדבר מוסבר ביצור מוגבר של חומצה פרופיונית בכרס כבשים שצורכות שיעור רב יותר של כופתיות עמילניות ((Zervas et al. 1998. ייצור מוגבר של פרופיונט בכרס מעודד גלוקונאוגנזיס בכבד ובעטין ליצור חלבון שמופרש בבלוטת החלב. למרות האמור לעיל, התנובה הממוצעת של חלבון החלב הייתה דומה בשתי הקבוצות ( 0.11 ק"ג/יום, טבלה 3).
בקבוצת הניסוי נמצא ייצור רב יותר באופן מובהק של כלל המוצקים בחלב בהשוואה לקבוצת הביקורת (0.37 לעומת 0.32 ק"ג/יום, טבלה 3). גם תוספת משקל חי ממוצע בתקופת הניסוי הייתה דומה בשתי הקבוצות. תמיכה לממצאים אלו התקבלה בניסויים קודמים בפרות חלב (Elliot et al. 1995; Ipharaguerre et al. 2002 ; Miron et al. 2004) ובכבשים חולבות ( Zervas et al. 1998), בהם נעשה שימוש בקליפות סויה כתחליף לגרעינים עמילניים במנה.


סיכום
לסיכום ניתן לומר, שהחלפת גרעינים עמילניים בקליפות סויה במנת כבשים חולבות גבוהות תנובה, משפרת את צריכת המזון ובעיקר צריכת ה NDF הנעכל שבמנה, והדבר מתבטא בייצור גבוה יותר של חלב, שומן החלב וכלל המוצקים בחלב. תופעה זו, מוסברת בנעכלות הגבוהה יותר של ה NDFבמנת הניסוי, ובתנאים הטובים יותר בכרס לתסיסה של חיידקים מפרקי דופן תא (טבלה 2 ו 3.).
טבלה 1. הרכב המנות (% מח"י המנה) שהואבסו לכבשים במהלך הניסוי.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

טבלה 2 . הרכב כימי (% מח"י) ונעכלות במבחנה (%) במנות שהואבסו לכבשים במהלך הניסוי

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

א, ב, ג,ד - ממוצעים באותה שורה המסומנים באותיות שונות מבטאים הבדל מובהק בין הטיפולים,

 p> 0.05

 

טבלה 3. ביצועי הכבשים שהוזנו במנות הניסוי

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

א,ב ממוצעים באותה שורה המסומנים באותיות שונות מבטאים הבדל מובהק בין הטיפולים, P >0.05.

 

 

 

  • דו"ח מפורט לשנה שנייה (2005) במחקר 362-0074

הנושא: הגדלת תכולת המוצקים בחלב צאן ע"י הזנה מבוקרת בכופתיות עשויות מחומרי לוואי עתירי דופן ראשונית פריקה.

 

מוגש להנהלת ענף צאן ע"י :

 

זנו אברהם1, יוסף אדית1, בן גדליה דניאל1, חיים ליבוביץ2, קרן צבי3 ומירון יהושע1

4. המחלקה לבקר, מכון לחקר בע"ח, מינהל המחקר החקלאי.

5. המחלקה לצאן, שה"מ.

6. משק בשדה אילן

 

תקציר

בשנה השנייה של הפרויקט נערך ניסוי הזנה במשק עיזים בשדה אילן. נבחנה השפעת ההזנה בתערובת קמחית שהכילה קליפות סויה כתחליף לגרעיני שעורה ותירס, על תנובת החלב והרכבו בעיזים מוכלאות (מגזע שאמי) גבוהות תנובה. 80 עיזים חולקו לשתי קבוצות של 40 עיזים כל אחת, דומות בתנובת החלב ההתחלתית ובמרחק מההמלטה. העיזים משתי הקבוצות קיבלו במשך שישה שבועות מנה המבוססת על 70% תערובת מזונות עמילניים וכוספות (קב. הביקורת) או 70% תערובת כנ"ל שכללה קליפות סויה כתחליף לחלק מהגרעינים העמילניים (קב. הניסוי) וכן 30% תערובת מזונות גסים. קבוצת הניסוי צרכה באופן חופשי בממוצע יותר חומר יבש 2.69 ק"ג/יום, בהשוואה לקבוצת הביקורת 2.54. הבדלי הצריכה הגדילו באופן מובהק את % השומן, ואת תנובת החלב מושווה שומן בעיזים של קבוצת הניסוי (5.6%, ו 3.5 ק"ג/יום), בהשוואה לקבוצת הביקורת (% 5.2, ו 3.3 ק"ג/יום). תנובות חלבון החלב בשתי הקבוצות היו דומות (0.099 ק"ג\יום).

 

מבוא:

בעדרי צאן לחלב בארץ בממשק אינטנסיבי, ההזנה מבוססת על כ 60-70% מזון מרוכז (תערובת גרעינים עמילניים וכוספות) ותוספת בשיעור 30-40% של מספוא גס. חלק מהמזון המרוכז ניתן במחלוב בזמן החליבה בבוקר ובערב, כדי להקל על כניסת העיזים למחלוב ולהרגעתם בזמן החליבה. ממשק הזנה זה בו עיזים גבוהות תנובה אינן מקבלות בליל כולי כנהוג ברפת החלב, אלא צורכות כמויות גדולות בבת אחת של מזון עמילני מרוכז שנאכל במהירות ובלהיטות רבה בנפרד מהמזון הגס, צופן בחובו בעיות. מספר ניסויים שנערכו בארץ ובעולם מצביעים על כך שתוספת לא מבוקרת של גרעינים עמילניים פריקים למנת חולבות עלול לגרום לדיכוי האוכלוסייה מפרקת דופן התא הצמחי בכרס, ולירידה ב PH בכרס ובניצול דופן התא הצמחי וכלל הפחמימות, וכתוצאה מכך לסכנת פגיעה בייצור החלב ורכיביו ובבריאות בעל החיים. כתוצאה מניסויים אלו הומלצו הגבלות לשימוש במאביסים אוטומטיים המספקים כופתיות עשויות מזונות עמילניים כתוספת אינדבידואלית לפרות חלב כגון: חלוקה למנות קטנות שמואבסות בכמות מוגבלת במשך היממה. השאלה המרכזית העומדת לבחינה היא כיצד ניתן לשפר את תנובת החלב, השומן, והחלבון בכבשים ובעיזים גבוהות תנובה המוזנות בממשק אינטנסיבי ללא רעייה, מבלי לגרום לפגיעה בבריאותן.

מספר גורמים דווחו בספרות כבעלי יכולת להגדיל את תכולת המוצקים בחלב עיזים. העיקרי ביניהם הוא העלאת רמת האנרגיה הנצרכת ע"י החלפת מזון גס קשה עיכול במזונות עמילניים או בחומרי לוואי קלי עיכול. אך כאשר עוסקים במנות לעיזים לחלב עתירות תנובה המכילות לכל היותר 40% מזונות גסים, כמקובל בארץ (Leibovitz et al. 1999) לא ניתן לשפר את תכולת המוצקים בחלב ע"י החלפת חלק נוסף מהמזון הגס במזונות עמילניים בלי לפגוע בתנובת החלב והשומן ובבריאות בעל החיים (שילשולים). האסטרטגיה התזונתית המוצעת לבחינה מבוססת על ההיפותזה שלא ניתן להגדיל את ריכוזיות האנרגיה נטו הנצרכת במנת עיזים לחלב גבוהות תנובה ע"י הוספת גרעינים עמילניים בלבד, משום שכך יפגעו החיידקים מפרקי דופן התא בכרס, נעכלות דופן התא הצמחי ויצור שומן החלב, והדבר כרוך בסיכון בריאותי לעז כולל שלשולים, הפסקת אכילה ויצור חלב ועד מוות. לכן מוצעת בהצעת המחקר הנוכחית קונספציה חדשה: להאביס את העיזים לחלב בממשק הזנה המבוסס על מתן כ 30% מזון גס + תוספת כופתיות העשויות בחלקן מחומרים עתירי דופן תא ראשוני פריק כתחליף לעמילן, ובכך לשפר את יכולת הצריכה ואת תנובת החלב ורכיביו.

 בחינת הנושא חשובה במיוחד בעיזי חלב גבוהות תנובה משום שתכולת השומן בחלבן (3.3-.4%) דומה לזה שבחלב הבקר, נהוג לומר כי עיזים מגזע זאנן או עיזי שאמי מוכלאות שמניבות עד 700-800 ליטר חלב בממוצע ללקטציה הן פרות קטנות. ולכן כל שינוי הזנה שמכוון לשיפור ניצול דופן התא הצמחי בכרס עשוי לשפר באופן מיידי את ייצור שומן החלב בעיזים.

חלב כבשים ועיזים בארץ אינו משמש בדרך כלל לשתייה ומרביתו משווקת לתעשיית הגבינות, ומכאן החשיבות הרבה להעלאת רמת תכולת המוצקים בחלב. אמנם בארץ אין עדיין תמחור לחלב על פי תכולת המוצקים אך כבר כיום משקים מקבלים תגמול כספי עבור תכולת שומן גבוהה מהממוצע הארצי, ומכאן נובעת חשיבות נושא המחקר הנוכחי לקידום ענף הצאן לחלב בארץ.

 

מטרת המחקר:

לבחון את ההשפעה של החלפת חלק מהרכיב העמילני במנת עיזים לחלב בקליפות סויה, על צריכת העז ובריאותה, ועל יצור החלב והרכבו בעיזים נחלבות שיקבלו במנתן 70% תערובת מזונות מרוכזים ו 30% מספוא גס.

 

חומרים ושיטות:

 הניסוי התבצע בעדר עיזים מוכלאות במשק צבי קרן בשדה אילן. במכון החליבה מותקנים מדי חלב ונערך זיהוי אוטומטי של העיזים בזמן החליבה. נתוני תנובת חלב יומיים התקבלו מהמערכת הממוחשבת הקיימת במשק. משקלי הגוף של 80 העיזים המוכלאות גבוהות התנובה ששימשו לניסוי נמדדו לפני תחילת הניסוי. בהסתמך על מדידות אלו חולקו הכבשים לשתי קבוצות של 40 ראש בכל קבוצה שאופיינו בתחילת הניסוי בממוצעים דומים של יצור חלב יומי (ק"ג 2.86±0.15), מרחק מההמלטה (1.05±33.0 יום), מספר התחלובה (0.16±2.9), ומשקל בע"ח (ק"ג 61.0 ±1.54(. קבוצות הניסוי והביקורת הוחזקו בנפרד והגישה למים הייתה חופשית. העיזים נחלבו פעמיים ביום, ב 03.00 בבוקר ו 16.00 אחה"צ. תקופת הניסוי כללה 2 שבועות הרגלה ו 6 שבועות ניסוי. בשתי הקבוצות. המנה לשתי הקבוצות כללה 70% תערובת מזון מרוכז (ניסוי או בקורת, ראה בהמשך) ו 30% מזון גס (14% שחת בקיה+ 13% תחמיץ חיטה ו 3% קליפות תפוזים) על בסיס הח"י. המנה היומית חולקה לכבשים בשתי חצאי מנות, אחרי חליבת בוקר ואחרי חליבת ערב. בכל חלוקה הוגשו הכופתיות על גבי מזון הגס לאורך האבוס.

 הרכב המנות המוגשות מוצג בטבלה 1. המנות נבדלו רק במרכיב התערובת הקמחית המרוכזת שבמנה (70% מהח"י), כאשר במנת הביקורת הכילה התערובת המרוכזת בעיקר גרעינים עמילניים וכוספות, ואילו במנת הניסוי הוחלפו כשליש מהגרעינים העמילניים בקליפות סויה. שתי המנות הכילו רמה דומה של חלבון כללי (18% מהח"י) .

שאריות המזון (רק שחת ותחמיץ כי התערובות המרוכזות נאכלו במלואן) נאספו ונשקלו אחת ליומיים. בהסתמך על שקילת שארית המזון הגס באבוס, הוקצבה מנת התערובת היומית המואבסת כך שלאורך כל תקופת הניסוי נשמר היחס 70:30 בין המספוא הגס והכופתיות הנצרכים מהמנה.

מדידת תנובת החלב לכל עז בניסוי התבססה על ביקורות חלב יומיות שהתקבלו מהמערכת הממוחשבת ומערכת הזיהוי האלקטרונית, ודגימת חלב אחת לשבועיים, תוך שימוש במדי החלב של חברת צח"מ לקביעת התנובה. דגימות החלב נשלחו למעבדה המרכזית של התאחדות מגדלי בקר בישראל קיסריה, לבדיקת הרכב החלב כולל: % שומן, %חלבון, %לקטוז, ומספר תאים סומאטים.

 

ניתוח סטטיסטי של הנתונים

הניתוח הסטטיסטי של נתוני התנובה ומשקל הגוף האינדבידואליים בוצע ע"י ניתוח שונות ANOVA בעזרת תוכנת 5 JUMP . מבחן Tukey-Kramer שימש לבחינת מובהקות הטפולים. ערכי צריכת המזון הממוצעים המוצגים בטבלה 2, מבוססים על מדידות שבועיות חוזרות של הצריכה הקבוצתית של מנות הניסוי.

 

תוצאות ודיון

נתוני הביצוע של עיזים

ממוצעי צריכת חומר יבש, היו גבוהים בקבוצת הניסוי בהשוואה לקבוצת הביקורת (2.44-2.71 בהתאמה, טבלה 2). תימוכין לעליה בצריכת ח"י בקבוצת הניסוי (טבלה 2), ניתנים מניסויי הזנה קודמים בכבשים ובפרות חלב גבוהות תנובה, שהראו עלייה בצריכה של כופתיות המבוססות על קליפות סויה כתחליף לכופתיות עמילניות (Zenou and Miron 2005) ,((Miron et al 2004).

נתוני התנובה והרכב החלב הממוצעים ל 6 שבועות הניסוי מובאים בטבלה 2. תנובת החלב היומית הייתה דומה בשתי הקבוצות. אך הבדלים מובהקים בין קבוצת הניסוי לקבוצת הביקורת אובחנו בהרכב החלב ובעיקר ב % השומן, תנובת השומן ק"ג/יום, ותנובת חלב מושווה שומן FCM 4%. איור 2 מסביר את חוסר ההבדל בתנובת החלב בין הטיפולים, ומראה כי לאחר השבועיים הראשונים בהם היה הבדל בין הטיפולים, אובחנה פתאום בשבוע השלישי ירידה בביצועים. התברר כי העיזים עברו טילוף במועד זה, ועיזי קבוצת הניסוי נפגעו במיוחד משום שהן סיימו את ארוחתן לאט יותר מקבוצת הביקורת, ובמהלך השבוע השלישי והרביעי לניסוי הורחקו בטעות שאריות המזון המרוכז מהאבוס של עיזי קבוצת הניסוי בלבד, לפני שהעיזים הספיקו לגמור את הארוחה. כתוצאה מכך נגרם בשבוע השלישי והרביעי סטרס מיותר ופגיעה בצריכת המזון המרוכז ובתנובת החלב של עיזי קבוצת הניסוי. איתור הבעיה וחזרה לממשק הזנה נורמטיבי ללא סילוק מיידי של שאריות המזון המרוכז, הביא להתאוששות של עיזי קבוצת הניסוי בשבוע החמישי ולעליה ביצור החלב והחלב מושווה שומן שלהן. אם נתעלם מהשבועיים הבעייתיים נוכל לראות שגם ייצור החלב של עיזי קבוצת הניסוי היה גבוה יותר מזה של עיזי קבוצת הביקורת.

ממצא זה נתמך ע"י עבודות קודמות בכבשים ובפרות חלב גבוהות תנובה (2005 Zenou and Miron) או בכבשים (Zervas et al. 1998 ( ובפרות (Miron et al. 2004 ) שהוזנו במנות עתירות קליפות סויה כתחליף לגרעינים עמילניים. השיפור ביצור השומן בחלב, מוסבר ביכולת הצריכה הגבוהה יותר של מרכיב ה NDF שבמנת הניסוי ובנעכלות גבוהה יותר שלו. זאת משום שנעכלות גבוהה של צלולוזה והמיצלולוזה בכרס ע"י אוכלוסית החיידקים הצלולוליטיים מאפשרת יצור רב יותר של חומצה אצטית בכרס המעודדת יצור מוגבר של שומן בבלוטת העטין.

לעומת זאת תכולת החלבון בחלב הייתה דומה בקבוצת הביקורת ובקבוצת הניסוי ( טבלה 2).

 

סיכום

לסיכום ניתן לומר, שהחלפת גרעינים עמילניים בקליפות סויה במנת עיזים חולבות גבוהות תנובה, משפרת את צריכת המזון וצריכת ח"י של העיזים. כתוצאה מכך נמצאה עליה ביצור חלב ורכיביו בחלק מהתקופה בעיזי קבוצת הניסוי. בשבוע השלישי והרביעי לניסוי ירדה תנובת החלב של עיזי קבוצת הניסוי, בגלל טילוף וליקוי בממשק ההזנה עקב הרחקת שאריות מזון מרוכז לפני סיום הארוחה. שיפור ממשק ההזנה הביא החל מהשבוע החמישי ועד לסוף הניסוי, לשיפור מובהק ביצור חלב וחלב מושווה שומן של עיזי קבוצת הניסוי בהשוואה לעיזי קבוצת הביקורת. בגלל התקלות שאירעו במהלך הניסוי, אשר הפריעו לקבלת השפעה גדולה של מנת הניסוי על תנובת החלב, נדרש ניסוי נוסף לאימות מחודש של הקונספציה התזונתית הנבחנת. לפיכך, יבוצע במהלך שנת 2006 ניסוי משקי נוסף לבחינת תקפות הקונספציה התזונתית בעיזים גבוהות תנובה.

 

טבלה 1. הרכב המנות (% מח"י המנה) שהואבסו לעיזים במהלך הניסוי בשדה אילן.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

טבלה 2. ביצועי העיזים שהוזנו במנות הניסוי

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

א ממוצעים באותה שורה המסומנים באותיות שונות מבטאים הבדל מובהק בין הטיפולים,P < 0.05.

 

איור מס'  1

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

איור מס' 2

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

  • דו"ח מפורט לשנה שלישית (2006) במחקר 362-0074

הנושא: שילוב דופן תא ראשוני כתחליף למזון גס במנת עיזי חלב, להגברת צריכת מזון וייצור חלב.

מוגש להנהלת ענף צאן ע"י :

 

זנו אברהם1, יוסף אדית1, בן גדליה דניאל1, חיים ליבוביץ2, ומירון יהושע1

 7. המחלקה לבקר, מכון לחקר בע"ח, מינהל המחקר החקלאי.

 8. המחלקה לצאן, שה"מ.

 

תקציר

בשנה השלישית (2006) בוצע ניסוי בעדר עיזים במשק עמיצור בכפר יהושע, שכלל את כל החולבות בעדר (כ 700 עיזים). בתקופה הראשונה ( 3 חודשים ) ניזון העדר מכופתיות עמילניות מסחריות + 35% שחת אספסת, ובהמשך במהלך 3 חודשי הניסוי העיזים קיבלו תערובת מזונות מרוכזים שהכילה כ 25% קליפות סויה ו 10% גלוטן פיד כתחליף לעמילן תירס + כמות דומה לזו שניתנה בתקופת הבקורת של שחת אספסת. במשק קיימת מערכת איסוף נתונים אוטומטית במכון החליבה של צח"מ אפיקים, שאיפשרה ניתוח נתונים חלב אינדבידואליים של העיזים גבוהות התנובה ללא צפירות. נימצא שיפור מובהק של כ 16% בתנובת החלב של העיזים בתקופת הניסוי בהשוואה לתקופת הביקורת, בעקבות צריכה מוגברת של כופתיות הניסוי, ובמקביל פסקו השלשולים בעדר.

 

מבוא:

מכיוון שהניסוי של השנה השנייה נערך במספר קטן של עיזים נחלבות, ונעשו ע"י בעל המשק שינויים תכופים במשטר ההזנה שגרמו למיסוך התוצאות, הוחלט לחזור בשנה השלישית על בחינת המשטר התזונתי שנבחן בשנה השנייה, תוך הפעלתו על עדר גדול של עיזי חלב. לכן נבחר משק עמיצור בכפר יהושע, שכלל 700 עיזי חלב, לצורך בחינת ההזנה המוצעת.

 

 מטרת המחקר:

לבחון את ההשפעה של החלפת חלק מהרכיב העמילני במנת עיזים לחלב בקליפות סויה, על צריכת העז ובריאותה, ועל יצור החלב והרכבו בעיזים נחלבות שיקבלו במנתן 70% תערובת מזונות מרוכזים ו 30% מספוא גס. חומרים ושיטות: הניסוי התבצע במשק עמיצור מכפר יהושע.וכלל את כל החולבות (700 עיזים) שבעדר העיזים הלבנות מגזע זאנן. במשק זה מותקנים במכון החליבה מדי חלב וקיים מערך זיהוי אוטומטי של העיזים בזמן החליבה, והדבא איפשר קבלת נתוני תנובת חלב יומיים מהמערכת הממוחשבת הקיימת במשק. העיזים נחלבו פעמיים ביום, ב 05.00 בבוקר ו 17.00 אחה"צ. המנה כללה 64% כופתיות מזון מרוכז ו 36% מזון גס (שחת אספסת). בתקופה הראשונה שבת שלושה חודשים נאספו נתוני התחלובה של כלל העיזים בעדר שקבלו את מנת הבקורת שבה הכופתיות היו עשויות ממזונות עמילניים (טבלה 1). המנה היומית חולקה לכבשים במהלך כל היממה, כאשק במהלך החליבה העיזים קבלו כ 100 ג' כופתיות נוספות בחליבת בוקר ובחליבת ערב. לאחר שבועיים של הרגלה למנת הניסוי, חולקו לעיזים כופתיות הניסוי בהזנה חופשית, כאשר הקריטריון היה להגדיל את כמות הכופתיות המואבסת כל עוד אין הופעה של שלשולים לעיזים.

הרכב המנות שהוגשו מוצג בטבלה 1. המנות נבדלות בתכולת קליפות הסויה וגלוטן פיד שהחליפו 25% מגרעיני חיטה וסובין שבתערובת. לא בוצעה מדידה של צריכת המזון הקבוצתית.

מדידת תנובת החלב לכל עז בניסוי התבססה על ביקורות חלב יומיות שהתקבלו מהמערכת הממוחשבת ומערכת הזיהוי האלקטרונית. תוך שימוש במדי החלב של חברת צח"מ לקביעת התנובה.

 

ניתוח סטטיסטי של הנתונים

הניתוח הסטטיסטי של נתוני התנובה בוצע ע"י ניתוח שונות ANOVA בעזרת תוכנת 5 JUMP . מבחן Tukey-Kramer שימש לבחינת מובהקות הטפולים.

 

 תוצאות ודיון

נתוני הביצוע של עיזים

הניסוי כלל את כל החולבות בעדר, ונותחו נתונים באותם עיזים שצרכו את המנה המשקית הרגילה במשך שלושה חודשים לעומת התקופה שאחריה ששבה צרכו את מנת הניסוי (טבלה 1). בתקופת הבקורת התקבלו תנובות של 3.29 לעומת 3.82 ק"ג/יום בתקופת הניסוי, וההבדל היה מובהק (P<0.05). השיפור של כ 16% בתנובת החלב בתקופת הניסוי נבע מעלייה בצריכת המזון תוך שיפור בבריאות העיזים והפסקת השלשולים בעדר, בהשוואה לתקופת הבקורת שקדמה לה. נתונים מניסויי הזנה קודמים בכבשים ובפרות חלב גבוהות תנובה, הראו עלייה בצריכה של כופתיות המבוססות על קליפות סויה כתחליף לכופתיות עמילניות (Zenou and Miron 2005 ,((Miron et al 2004).

נותחו גם נתוני תנובת חלב לכלל העדר באותה תקופה, בשנת 2005 בה שונתה המנה לעומת שנת 2004 שקדמה לה, ונימצא הבדל מובהק בין השנים. (3.33 לעומת 3.07 ק"ג חלב/יום, בהתאמה).

 השיפור ביצור החלב ובהרכבו, מוסבר ביכולת הצריכה הגבוהה יותר של מרכיב ה NDF שבמנת הניסוי ובנעכלות גבוהה יותר שלו. זאת משום שנעכלות גבוהה של צלולוזה והמיצלולוזה בכרס ע"י אוכלוסית החיידקים הצלולוליטיים מאפשרת יצור רב יותר של חומצה אצטית בכרס המעודדת יצור מוגבר של שומן בבלוטת העטין.

 

טבלה 1. הרכב המנות ק"ג/טון שהואבסו לעיזים במשק עמיצור במהלך הניסוי.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

סיכום

ממצאי שלושת השנים של הפרויקט מוכיחים שהחלפת גרעינים עמילניים בקליפות סויה במנת כבשים או עיזים גבוהות תנובה, ובמיוחד במנת עיזים לבנות מגזע הזאנן, נתן תוצאות טובות בהגדלת צריכת המזון וצריכת ח"י, עליה מובהקת ביצור חלב ושיפור בתכולת הרכיבים. לדוגמא יצור החלב במשק בעיזים שצרכו את המנה עם קליפות הסויה היה גבוה ב 16% מזה של אותם עיזים שצרכו את מנת הבקורת העמילנית שהיתה נהוגה במשק. נמצאה השפעה חיובית על בריאות העיזים כתוצאה מצריכת המנה הניסיונית השלשולים פסקו. ממצאים דומים הושגו בשנה הראשונה בכבשי חלב.

ממצאי הפרויקט הנוכחי, הועברו על ידינו ישירות למכון התערובת "אמבר" שהתחיל בייצור של כופתיות מיוחדות לעיזים בהרכב של כופתיות מנת הניסוי שלנו, וכיום רוב משקי העיזים לחלב בארץ עברו לשימוש בתערובת זו, תוך שיפור ניכר בביצועי העיזים ובבריאותם.

 רשימת ספרות

Association of Official Analytical Chemists. 1984. Official Methods of Analysis. 13th ed. AOAC  Washington, DC.

Ben-Ghedalia, D., and R. Solomon. 1987. The effect of dietary barley on carbohydrate digestibility of sulfur dioxide treated wheat straw by sheep. Anim. Feed Sci. Technol. 18:55-66.

Chesson, A., and C.W. Forsberg. 1997. Polysaccharides degradation by rumen microorganisms. P. 329-381 in The Rumen Microbial Ecosystem, Hobson P.N. and C.S. Stewart, Eds. Blackie Academic and Professional, London, U.K. Second Edition.

Elliot, J.P., J.K. Drackley, G.C. Fahey, Jr., and R.D. Shanks. 1995. Utilization of supplemental fat by dairy cows fed diets varying in content of nonstructural carbohydrates. J. Dairy Sci. 78: 1512-1525.

Ipharraguerre, I.R., R.R. Ipharaguerre, and J.H. Clark. 2002. Performance of lactating dairy cows fed varying amounts of soy hulls as a replacement for corn grains. J. Dairy Sci. 85: 2905-2912.

Leibovitz, H., D. Kababia, and A. Agbar. 1999. Sheep Nutrition in Israel. Special Publication of the Israeli Agricultutral Extension Service, July 1999.

Miron J., R. Solomon, I. Bruckental, and D. Ben-Ghedalia. 1996. Effect of changing the proportion, wheat:sorghum in dairy cow rations on carbohydrate digestibility and NAN flow to the intestine. Anim. Feed Sci. Technol. 57: 75-86.

Miron, J., E. Yosef, and  D. Ben-Ghedalia. 2001. Composition and in vitro digestibility of monosaccharide constituents of selected by-product feeds. J. Agric. Food Chem. 49: 2322-2326.

Miron J., E. Yosef, D. Ben-Ghedalia, L.E. Chase, D.E. Bauman, and R. Solomon. 2002. Digestibility by dairy cows of monosaccharide constituents in TMR containing citrus pulp. J. Dairy Sci., 85: 89-94.

Miron J.,  E. Yosef, M. Nikbachat, A. Zenou, I. Halachmi, E. Maltz, and D. Ben-Ghedalia. 2004. Feeding behavior and milking performance of dairy cows fed pelleted nonroughage fiber byproducts.  J. Dairy Sci., 87: 1372-1379.

Tilley, J. M., and R.M. Terry. 1963. A two stage technique for the in vitro digestion of forage crops. J. Br Grassland Soc. 18: 104-111.

Van Soest, P.J., J.B. Robertson, and B.A. Lewis. 1991. Methods for dietary fiber, neutral detergent fiber, and non-starch polysaccharides in relation to animal nutrition. J. Dairy Sci. 74, 3583-3597.

Zervas, G., K. Fegeros, K. Koytsotolis, C. Goulas, and A. Mantzios. 1998. Soy hulls as a replacement for maize in lactating dairy ewe diets with or without dietary fat supplements. Anim. Feed Sci. Technol. 76, 65-75.

 

 

לכל המבזקים....
office@milk.org.il פקס: 972-3-9564766 טל: 972-3-9564750 דרך החורש 4 , ת"ד 97, יהוד 5647003
מופעל באמצעות מעוף - מגוון אפקט