דו"ח מסכם לתכנית מחקר מספר 421-0002-06


איכות בשר בקר המשווק בארץ ממקורות שונים

 


מוגש לקרן המדען הראשי במשרד החקלאות ולהנהלת ענף בקר לבשר ע"י


צבי וינברג - מינהל המחקר החקלאי, בית דגן
מאורי רוזן - המחלקה לבקר לבשר, שה"ם, משרד החקלאות
יואב אהרוני - מינהל המחקר החקלאי, נווה יער

 

מבוא
המקורות לבשר בקר טרי בארץ מגוונים וכולללים עגלים מיבוא (כ- 40%),  עגלים מרפת החלב (25%), פרות חלב (20%) והיתר מעדר הבשר (1). מכאן שכמעט מחצית מתפוקת הבשר הטרי בארץ מקורה עדיין ברפת החלב. רפת החלב מבוססת כולה על גזע הולשטיין פריזי ישראלי שטופח בעיקר לייצור חלב. העגלים ממקור זה מאופיינים במיעוט שומן, כושר גדילה בינוני וברמת כשרות נמוכה עקב חשיפתם הרבה לגורמי תחלואה. איכות הבשר מפרות התחלופה משתנה בהתאם לגיל ולמצב הגופני.  עדר הבקר לבשר כולל מכלואים שמצטיינים בקצב גדילה, מיעוט שומן ותפוקת בשר גבוהה. המכלואים האלה מקורם בגזעי בשר כמו שרולה, לימוזין, הרפורד וסימנטל. העגלים שמיובאים הם מגזעים מעורבים, וחסרונם מתבטא  בחוסר אחידות במבנה ובאיכות. מכאן שהמקורות לבשר בקר טרי בארץ הם מגוונים.
בשר מהווה מרכיב חשוב ויקר בסל המזונות בגלל עלויות הייצור הגבוהות, ערכו התזונתי הרב ותכונותיו האורגנולפטיות. מחיר יחידת משקל  מושפע במידה רבה  ע"י "איכות"  הטבחה.   מה שניקרא בשם כולל "איכות"  מושפע  מכמה גורמים : אחוז הבשר האכיל לשיווק, הכולל שרירים ושומן שאינו ניתן להפרדה מהשריר. אחוז הנתחים העיקריים והאיכות האורגנולפטית שכוללת רכות, עדינות, טעם וצבע. גורמים אלה מושפעים בעיקר מגיל השחיטה, הגזע ושיטות הממשק. דרישות האיכות כוללות מיעוט שומן, פיזור אחיד של השומן בבשר (שיוש- marbling), אחידות מבחינת הטעם, צבע ועדינות המירקם (רכות). אחת הבעיות בייצור בשר בקר  הנה צבע כהה במיוחד (dark cutting) שמתקבל בגזעים מסויימים שבהם ערך ה-pH בבשר נותר גבוה לאחר השחיטה.
מטרת העבודה הייתה לקבוע את איכות בשר בקר בארץ ממקורות שונים ואת הרכב חומצות השומן בבשר מהמקורות השונים.


מהלך העבודה
לצורך העבודה הובאו למעבדה נתחים טריים של ורד הצלע וכתף מרכזית. רוב הדוגמאות התקבלו  ממפעל תנובה בבית שאן שמקבל בקר לשחיטה ממקומות רבים הארץ. מקור הנתחים היה פרות, עגלות מקומיות ועגלים מגזעים שונים (שחור לבן ומעורבים מקומיים, הונגרים ואוסטרליים). נתוני הגזעים והטבחות ניתנו ע"י טכנולוג המפעל, מר אלכס  טקסלר.  נתוני הטבחות כללו משקל חי, משקל טבחה, % בשר אכיל, pH ומצב הכשרות.  הנתחים אוחסנו לשבוע עד 10 ימים במקרר (4 מ"צ) באריזת וואקום לשם יישון עד לבדיקות האיכות. בנוסף נערכה השוואה בין האיכות של בשר טרי (מעגל מעורב מקומי) ובשר קפוא מאותם הנתחים שנקנו במרכל סמוך.
בדיקות איכות הבשר כללו את קביעת ערכי הצבע L, a (בהירות ואדמומיות, בהתאמה) במכשיר Minolta, pH, % הפסדי בישול, מבחני טעימה וקביעת הרכות במכשיר Allo-Kramer shear press. לצורך מבחני הטעימה וקביעת הרכות הבשר "נסגר" בתחילה ע"י טיגון בשמן במחבת; ורד הצלע נצלה בתנור לטמפרטורה פנימית 70-75 מ"צ; הכתף בושלה במים למשך שעה ומחצה. מבחני הטעימה כללו מבחן ציונים לפרמטרים שונים ולעתים גם מבחן טעימה משולש. הטועמים היו מבין עובדי המכון לטכנולוגיה ואחסון תוצרת חקלאית במכון וולקני.
במבחני הציונים שנערכו עד ל- 1.6.05 ציון 1 ביטא "גרוע" וציון 9 – "מצוין" לגבי כל הפרמטרים וביחס לרכות 1 ביטא "רך מאוד" ו- 9 "קשה מאוד". כיוון שמתכונת זו גרמה לבלבול אצל הטועמים,  החל מ- 27.7.05 ואילך הציון  1 לתכונת הרכות מבטא "קשה מאוד" ו -9 "רך מאוד".
הבדיקות הכימיות כללו את קביעת תכולת הלחות והשומן והרכב חומצות שומן. תכולת הלחות נקבעה ע"י ייבוש בתנור ב- 105 מ"צ ל- 24 שעות. תכולת השומן נקבעה אחרי מיצוי של הדוגמאות המיובשות בתערובת כלורופורם : מתאנול 2 : 1.  הרכב חומצות השומן נקבע במיצויי הקסאן בעזרת גז כרומטוגרף עם עמודת Supelco 2560  קפילרית באורך 100 מ' בטווח טמפרטורות 140-220 מ"צ.
התוצאות עברו ניתוח סטטיסטי שכלל מבחן שונות  ומבחן תחום מרובה – DUNCAN בתכנת SAS. בניסויים שבהם היו 3 חזרות מכל טיפול (גזע-נתח) עברו ניתוח סטטיסטי כנ"ל ביחס להשפעת הגזע על אחוז חומצות השומן מכלל חומצות השומן. 
מדדי טבחה נערכו בבית המטבחיים בחיפה על עגלים אוסטרליים מגזעים שונים וכללו את המשקל החי, שטח העין, % שומן כליות ומפשעה, שומן תת-עורי, רמת הגלוקוז בדם בעת השחיטה ומדדי צבע שונים. כמו כן התקבלו מדדי טבחה מתנובה בקר בבית שאן של עגלים ועגלות מגזע שחור-לבן. התוצאות נמסרו בדו"ח לשנת 2004 ומובאים שנית בדו"ח הנוכחי.


תוצאות ודיון
מפעל הבקר של "תנובה" בבית שאן היה מוכן לספק נתחי בשר לפי דרישה ובמשקל קטן למחקר יחד עם נתונים ביחס למקור הבשר ונתוני טבחה. לכן  רוב הנתחים שנבדקו נלקחו ממפעל זה. נתחים שמקורם בסוגי בקר שונים אשר היו זמינים במפעל הזה בנקודת זמן מסוימת נקנו ועברו את הבדיקות במעבדה. יש לציין שמפעל זה מקבל בקר לשחיטה ממקומות רבים בארץ. לקראת סיום הפרויקט קבלנו גם נתחים מעגלי שחור-לבן מקומיים מאטליז בוארון בנתניה. חלק ממקורות הבשר (גזעים, מין, גיל וארץ מוצא) חזרו על עצמם במהלך השנה וניתן לראות זאת כמדידות חוזרות. בכמה פעמים נקנו שלושה נתחים מכל סוג, כך שבהם הבסיס הסטטיסטי של התוצאות יותר איתן, אך התמונה הכללית לא השתנתה. מפאת קוצר היריעה ניתנים רק הממוצעים של כל סוג בשר שנבדק (מקור או גזע).
בהשוואת נתחי בשר טרי ממקורות שונים (עגלים מעורבים אוסטרליים ומקומיים, עגלים שחור-לבן מקומיים והונגריים, עגלות) נמצא שבשר ורד הצלע מעגלים אוסטרליים היה יותר רך ולכן יותר איכותי מאשר דוגמאות מקבילות שמקורן בעגלים שחור-לבן (טבלה 12). נטייה דומה לטובת בשר ורד הצלע מעגלים אוסטרליים התקבלה גם בהשוואה לבשר מעגלים מעורבים מקומיים, אך התוצאות לא היו מובהקות  (טבלה 10). בהשוואת בשר כתף ממקורות שונים לא נמצא הבדל מהותי ועקבי במדדי האיכות השונים שנבדקו ואשר ניתנים בטבלאות המצורפות. תוצאה זו נובעת כנראה מהבישול הממושך של הכתף במים אשר המיס את הקולגן שברקמת החיבור וכך כל הבשר היה ברכות דומה.  כצפוי, בשר פרות שמקורו בבעלי חיים מבוגרים היה יותר קשה, יותר כהה (ערכי L יותר נמוכים) וקבל ציונים יותר נמוכים בטעימות (טבלה 1).
בהשוואה בין בשר טרי ובשר שנקנה קפוא (כלומר, בשר קפוא "קלאסי", טבלאות 8,9), בכתף לא נמצאו הבדלים ביניהם בציוני האיכות, למרות שהיו מספיק טועמים שיכלו להבחין בין סוגי הבשרים במבחן המשולש (הבדל מובהק במבחן המשולש).  בוורד הצלע, לא היו מספיק אבחנות נכונות בין הדוגמאות מבשר טרי וקפוא במבחן המשולש, אך במבחני הציונים מדדי האיכות השונים  של הבשר הטרי היו טובים יותר בהשוואה לבשר הקפוא, אבל רק במדד הרכות ההבדל היה מובהק (P<0.05). בהשוואה בין הבשר הטרי והקפוא במבחן הציונים של ורד הצלע ניתנה עדיפות לבשר הטרי ע"פ הבשר הקפוא. בכתף לא נמצאו הבדלים בין בשר טרי וקפוא. ההבדל בתגובה לשני הנתחים נובע מההבדל באיכותם וסוג הבישול שהם עברו: האנטריקוט הוא נתח מעולה שעבר בישול יותר קצר בצליה ואילו הכתף עברה בישול ממושך במים. לא היו הבדלים גדולים בהפסדי הבישול בין הבשר הטרי והקפוא אם לוקחים בחשבון את אובדן נוזלי ההפשרה באריזת הואקום. הצבע של בשר קפוא יותר כהה בהשוואה לטרי לפני וגם אחרי הבישול. 
כאשר משווים את הפרמטרים שקבלו בשר טרי ובשר מאותו נתח שהוקפא במעבדה ונבדק לאחר כמה שבועות במקפיא (טבלאות 6,7) התקבלו הפסדי בישול יותר גדולים בבשר הקפוא וערכי ה- a  (אדמומיות) של הבשר שהוקפא היו יותר נמוכים. כמו כן ערכי ה- shear press  של הבשר הקפוא היו בד"כ יותר גבוהים בהשוואה לבשר הטרי. במבחני הציונים נתנו הערכות דומות לבשר הטרי ולבשר שהוקפא, כאשר מגמת ההבדלים בין המקורות (הגזעים) השונים הייתה דומה בבשר הטרי והקפוא.

ביחס להרכב הכימי הכללי לא ניתן לעמוד על הבדלים בבשר בין הגזעים השונים; הכתף מכיל פחות שומן מאשר האנטריקוט; ורד הצלע הוא נתח שבנוי משכבות שומן בין הבשר הרזה ולכן מאוד לא הומוגני ביחס לתכולת השומן בבדיקות. לכן השונות בבדיקות גדולה ולא ניתן להבחין בהבדלים, אם קיימים, בין בשר מגזעים שונים.
מנתוני הטבחה עולה כי בד"כ אחוז הטבחה נע בין 55 ל- 59% . הנתון היחיד מפרה מבוגרת מצביע על אחוזי טבחה פחותים (43%).
טבלאות 13, 14 מרכזות את תוצאות בדיקות הרכב השומן מנתחים שבהם היו שלוש חזרות לאותו סוג בקר (פרות, עגלות או עגלים מגזעים שונים). החומצות בריכוזים הגבוהים ביותר היו הרוויות (עובדה ידועה) פלמיתית (16:0) וסטארית (18:0) אבל כמו כן החומצה החד בלתי רוויה אולאית 18:1, 9c. יש לציין שנמצאו בשומן הבקר ריכוזים ניכרים יחסית של החומצה הלינולאית המצומדת   c9-t11 שמייחסים לה סגולות אנטי-סרטניות (בן גדליה, 1998; בן גדליה וחובריו, 2004). ההבדלים בריכוזי החומצה הזאת בוורד הצלע בין סוגי הבקר השונים היו מובהקים, כאשר הריכוזים הנמוכים ביותר נמצאו בפרות מבוגרות, כנראה שבהן חל הרוויה בכל הקשרים הכפולים. עיון בטבלאות 13,14 מלמד על תוצאות די דומות שין שני סוגי הנתחים (ורד הצלע וכתף מרכזית) עם הבדלים לכאן או לכאן שקשה שבלב זה לעמוד על חשיבותם. מאידך גיסא נמצאו בשומן הבקר גם חומצות טרנס בלתי רוויות שמייחסים להם השפעה שלילית בהעלאת הכולסטרול וה-LDL בפלסמה. 
טבלה 15 נותנת את מדדי הטבחה של עגלים אוסטרליים מגזעים שונים. מהתוצאות עולה שטיבחות מגזע ברהמה נבדלו מיתר הגזעים בשטח עין קטן, עובי שומן תת-עורי קטן ומידת צהוב גבוהה שנבעה כנראה מצבע השומן המשויש שלהם. משקל העגלים מגזע זה היה הקטן ביותר מבין כל הגזעים שנבדקו.
טבלה 16 נותנת את מדדי הטבחה של עגלים ועגלות מקומיים מגזע שחור-לבן. מהנתונים נראה שהמשקל החי ומשקל הטבחה של העגלים היה גבוה יותר מזה של העגלות; % שומן הכליות בעגלות היה גבוה מזה שבעגלים. באחת העגלות ערכי ה- pH נשארו גבוהים (מעל 6.0) בכל זמן המדידות, אך זה לא בא לידי ביטוי בצבע יותר כהה.

 

סיכום
בסיכום כללי של ההשוואות (במיוחד עגלים שחור-לבן מקומי או הונגרי, עגלים מקומיים מעורבים או עגלים אוסטרליים מעורבים) נתנה עדיפות מסוימת לבשר שמקור בעגלים אוסטרליים מעורבים, כפי שהתבטא במבחני הטעימה הרבים ומדידות האיכות שהתבצעו במשך המחקר. הטועמים יכלו להבחין בין בשר טרי וקפוא והעניקו ציונים יותר טובים לבשר הטרי (כצפוי).
ביחס להרכב חומצות השומן בשר הבקר מכיל גם חומצות שמייחסים להן השפעות תזונתיות חיוביות (חומצה לינולאית מצומדת איזומר ציז) אך גם חומצות שיש להן השפעה שלילית כגון חומצות שומן רוויות וחומצות במצב טרנס.

 

הבעת תודה
תודה מיוחדת למפעל הבקר של תנובה בבית שאן ובמיוחד ליוסי גיליס ולאלכס טוקסלר על שיתוף הפעולה המצוין שבלעדיו לא היה הפרויקט מתקיים. תודות גם לאטליז בוארון ובניו מנתניה על העזרה ושיתוף הפעולה.
תודה גם לצוות הטועמים מקרב עובדי המכון לטכנולוגיה במינהל המחקר החקלאי שטרחו והגיעו לטעימות.
ברצוננו לציין את העבודה המצוינת  של גב' אלה אורלוב מנווה יער בביצועי בדיקות הרכב השומן.

 

ספרות מאוזכרת
בן גדליה, ד. (1998). חלב = בריאות. תקצירי הכנס העשירי למדעי מעלי הגרה, 23-25 בפברואר, ירושלים. עמ' 87-88.
בן גדליה, ד., יוסף, א. ונקבחת, מ. (2004). החלב בטרנס של בריאות. תקצירי הכנס ה-16 למדעי מעלי הגרה, 11-13 במאי, ירושלים. עמ' 7-9.

 

 

טבלה 1.  השוואת ורד הצלע מפרות, עגלות ועגלים מעורבים (3 נתחים מכל סוג) - 14.2.05
א.
 בדיקות שונות

ממוצעים המלווים באותיות שונות נבדלים באופן מובהק (P<0.05).


ב. מבחן טעימה (ציונים)


ממוצעים המלווים באותיות שונות נבדלים באופן מובהק (P<0.05).
תוצאות מבחן טעימה משולש להשוואה בין פרות לעגלות 5/10 (לא מובהק).


ג. תוצאות הבדיקות הכימיות

 

טבלה 2.    השוואת כתף מרכזית ממקורות שונים- 27.3.05.
א. 
בדיקות שונות


ממוצעים המלווים באותיות שונות נבדלים באופן מובהק (P<0.05).


ב. מבחן טעימה (ציונים)


ממוצעים המלווים באותיות שונות נבדלים באופן מובהק (P<0.05).
תוצאות מבחן טעימה משולש להשוואה בין פרה לעגלה 7/10 (P<0.10).
תוצאות מבחן טעימה משולש להשוואה בין עגל מעורב ועגל ש.ל. 4/10 (לא מובהק).


ג. תוצאות הבדיקות הכימיות


ד. נתוני טבחה


טבלה 3.  השוואת כתף מרכזית מעגלים שונים- 29.5.05
א
. בדיקות שונות

ב. מבחן טעימה (ציונים)


ממוצעים המלווים באותיות שונות נבדלים באופן מובהק (P<0.05).
תוצאות מבחן טעימה משולש להשוואה בין עגל אוסטרלי לעגל מקומי ש.ל.  4/9 (לא מובהק).
תוצאות מבחן טעימה משולש להשוואה בין עגל אוסטרלי מעורב ועגל הונגרי ש.ל. 2/9 (לא מובהק).

 

ג. תוצאות בדיקות כימיות

ד. נתוני טבחה

 

טבלה 4. השוואת ורד הצלע ממקורות שונים - 1.6.05

א. בדיקות שונות


ממוצעים המלווים באותיות שונות נבדלים באופן מובהק (P<0.05).


ב. מבחן טעימה (ציונים)


ממוצעים המלווים באותיות שונות נבדלים באופן מובהק (P<0.05).
תוצאות מבחן טעימה משולש להשוואה בין עגל אוסטרלי מעורב ועגל הונגרי ש.ל. 6/10 ( P<0.10).


ג. תוצאות בדיקות כימיות

a. נתוני טבחה – ראה עמ' קודם.


טבלה 5. השוואת כתף מרכזית ממקורות שונים – 27.7.05
א.
 בדיקות שונות


ממוצעים המלווים באותיות שונות נבדלים באופן מובהק (P<0.05).

ב. מבחן טעימה (ציונים)


תוצאות מבחן טעימה משולש להשוואה בין עגל אוסטרלי מעורב ועגל מקומי ש.ל.  5/12 (לא מובהק).

ג. תוצאות בדיקות כימיות


ד. נתוני טבחה

 

טבלה 6. השוואת ורד הצלע ממקורות שונים – 31.7.05

א. בדיקות שונות


ממוצעים המלווים באותיות שונות נבדלים באופן מובהק (P<0.05).

 

ב. מבחן טעימה (ציונים)


ממוצעים המלווים באותיות שונות נבדלים באופן מובהק (P<0.05).
תוצאות מבחן טעימה משולש להשוואה בין עגל אוסטרלי מעורב ועגל מקומי ש.ל.  5/11 (לא מובהק).

ג. תוצאות בדיקות כימיות

      ד. נתוני טבחה – ראה בעמ' הקודם.

 

טבלה 7.  השוואת  ורד הצלע מבשר קפוא (במקביל לדוגמאות מה- 31.7.05  בעמ' הקודם)

א. בדיקות שונות


ממוצעים המלווים באותיות שונות נבדלים באופן מובהק (P<0.05).

 

ב. מבחן טעימה (ציונים)


ממוצעים המלווים באותיות שונות נבדלים באופן מובהק (P<0.05).
תוצאות מבחן טעימה משולש להשוואה בין עגל אוסטרלי מעורב ועגל מקומי ש.ל.  9/10 (P<0.05).

 

טבלה 8. השוואה בין בשר טרי ובשר קפוא –כתף – 23.11.05
א. בדיקות שונות


ממוצעים המלווים באותיות שונות נבדלים באופן מובהק (P<0.05).
ב. מבחן טעימה (ציונים)

תוצאות מבחן טעימה משולש להשוואה בין עגל מקומי מעורב ונתח קפוא  7/11 (מובהק P<0.05).


טבלה 9. השוואה בין בשר טרי ובשר קפוא –ורד הצלע- 1.12.05

א. בדיקות שונות


∗ בתוספת אחוז נוזלים באריזה לאחר ההפשרה
ממוצעים המלווים באותיות שונות נבדלים באופן מובהק (P<0.05).

ב. מבחן טעימה (ציונים)

תוצאות מבחן טעימה משולש להשוואה בין עגל מקומי מעורב נתח קפוא  5/10 (לא מובהק).


טבלה 10. השוואה בין עגלים מעורבים אוסטרליים ומקומיים- ורד הצלע – 26.3.06 (ממוצעים של 3 דוגמאות מכל גזע)

א. בדיקות שונות


ב. מבחני טעימה


תוצאות מבחן טעימה משולש להשוואה בין עגל מקומי מעורב 5/8 (רמת מובהק 0.1P<).

 

ג. אחוזי  טבחה
עגלים אוסטרליים – 6.2±56.0 (כולם חלקים);  עגלים מקומיים – 1.9±55.9 (כולם כשרים).


טבלה 11. השוואה בין עגלים אוסטרליים מעורבים ועגלי שחור-לבן מקומיים – כתף מרכזית (ממוצעים של 3 עגלים מכל גזע)  7.7.06

א. בדיקות שונות

ב. מבחני טעימה

תוצאות מבחן טעימה משולש להשוואה בין עגל מקומי מעורב 4/10 (לא מובהק).
אחוז הטבחה של העגלים האוסטרליים היה 1.4±57.7.

 

טבלה 12. השוואה בין עגלים אוסטראליים מעורבים ועגלי שחור-לבן מקומיים – ורד הצלע (ממוצעים של 3 עגלים מכל גזע) 13.7.06
א.
בדיקות שונות

ב. מבחני טעימה

תוצאות מבחן טעימה משולש להשוואה בין עגל מקומי מעורב 6/8 (לא מובהק).


טבלה 13. הרכב חומצות השומן בוורד הצלע (הנתונים מבוטאים כאחוזים מכלל חומצות השומן). 

המשך הטבלה


ממוצעים באותו הטור שמלווים באותיות שונות נבדלים באופן מובהק (P<0.05).

 

טבלה 14. הרכב חומצות השומן בכתף מרכזית (הנתונים מבוטאים כאחוזים מכלל חומצות השומן). 

המשך הטבלה


ממוצעים באותו הטור שמלווים באותיות שונות נבדלים באופן מובהק (P<0.05).

בניתוח סטטיסטי שנערך לגבי ההבדל בהרכב חומצות השומן בין הנתחים (ורד הצלע לעומת כתף) נמצאו הבדלים מובהקים בחומצות שמספרן 2, 4, 5, 9, 11, 13, ו- 18.

 

פירוט החומצות
1= מיריסטית 14:0      2= ציריסטאולאית 14:1     3= פלמיתית  16:0  4= פלמיתאולאית  16:1c
5= סטארית 18:0      6= אלאידית 18:1, 9t     7= וקסנית  18:1, 11t    8= אוקטדנית 18:1, 12t
9= אולאית 18:1, 9c-12t      10=                     11= וקסנית  18:1, 11c   
12= אוקטדנית 18:1, 12c    13= לינולאית  18:2, 9-12c    14= גמא לינולנית 18:3
15= אלפא לינולנית 18:3     16=  CLA, 9c-11t    17= CLA, 10t-12c   18=ארכידונית .20:4

 

חומצות שאינן מופיעות בטבלאות לא נמצאו בבדיקות.


טבלה 15. מדדי טבחה של עגלים אוסטרליים מגזעים שונים - בחיפה – 27.6.04


במדידת ערכי הצבע מספר הדגימות היה 14, 12, 5, 3 ו-9, בהתאמה. ערכי L גבוהים מייצגים בהירות רבה, ערכי a את מידת האדום וערכי b את מידת הצהוב.
ערכים באותו טור עם אותיות שונות נבדלים באופן מובהק (P<0.05).

 

טבלה 16.מדדי טבחה של עגלים ועגלות מגזע שחור-לבן, בית שאן, 20.12.04

pH1, 2, 3 נערכו מדידות מיד לאחר השחיטה ולמחרת פעמיים.

 

 

לכל המבזקים....
office@milk.org.il פקס: 972-3-9564766 טל: 972-3-9564750 דרך החורש 4 , ת"ד 97, יהוד 5647003
מופעל באמצעות מעוף - מגוון אפקט