תכנית מחקר מספר 870-1301-05


אסטרטגיות שונות לייבוש עטין

מוגש להנהלת ענף הבקר לחלב
ע"י
עזרא שושני – האגף למיכון וטכנולוגיה – שה"מ
מרסלו שפר – המעבדה לבריאות עטין- מכון ווטרינרי
שולי כהן – רופא מטפל, החקלאית
עומרי גולדהורן – קיבוץ יפעת
ארנון דובדבני – קיבוץ הרדוף
כתובת החוקר הראשי:
Ezra Shoshani, Dept. of Mechanization & technology, Extension service, Ministry of Agriculture, Po.Box 28 Beit dagan 50250. E-mail: ezrasho@shaham.moag.gov.il

 


רקע
תקופת היובש היא תקופה קריטית לבריאות, ייצור חלב ופוריות של פרות חלב. תקופה זו היא סופה של תקופת התחלובה ותחילתה של התחלובה העוקבת. לכאורה תחלובה אחת יכלה להתחבר לתחלובה העוקבת ללא כל הפסקה בייצור החלב. אולם עבודות רבות פורסמו על הצורך בהפסקת ייצור החלב בין תחלובות בכדי למקסם את ייצור החלב בתחלובה הבאה. השפעת משך הזמן של תקופת היובש על תנובת החלב בתחלובה העוקבת נבחנה בעבודות רבות. עבודות אלו החלו כבר בשנות השלושים של המאה הקודמת ונמשכות עד היום לאור השינויים הגנטיים בייצור החלב ( Arnold & Becker, 1936 , Klein & Woodward, 1943, Lee et al., 1961, Schaffer & Henderson, 1972, Keown & Everett 1986, Funk et al. 1987, Smith & Becker 1995, Makuza & McDaniel 1996). עבודות אלו מראות בבירור שייבוש פרות בין 30 ל- 60 ימים לפני ההמלטה מתבטא בתוספת חלב בתחלובה העוקבת עד כ- 10% לעומת אי ייבוש. תקופות ייבוש ארוכות מאלו או קצרות יפחיתו את תנובת החלב בתחלובה העוקבת.
העברת הפרות מתחלובה אחת לשנייה דרך תקופת יובש מאפשרת לבלוטה לעבור תהליך של הצטמקות, מבטיחה מספר רב של תאים מפרישים לקראת ההמלטה, מגרה את מערכת החיסון, מגרה התרבות חיידקי הכרס ופפילות, מקטינה מחלות מטבוליות. תקופת היובש גם מנוצלת לשם טיפול בטלפי הפרות, חיסונים. כיום ידוע שבניגוד למכרסמים בלוטת החלב של הבקר אינה מתנוונת לחלוטין: התאים שומרים על מבנה הרקמה ואינם מתים ומתחדשים לקראת ההמלטה, מתקיים שחלוף תאים ישנים בחדשים ותהליך של פרוליפרציה מוגברת לקראת ההמלטה (Capuco et al., 1997).
השיטה המקובלת בכניסה ליובש היא הפסקת החליבה באופן מיידי והחדרת אנטיביוטיקה לכל רבע. טיפול זה מיועד להביא לריפוי דלקות כרוניות שהופיעו במשך התחלובה ולמנוע דלקות חדשות בתקופת היובש. שיטה זו של טיפול אנטיביוטי גורף לכל הפרות מומלצת כיום ע"י NMC וגם בארץ ע"י המערך לבריאות העטין והחקלאית. היא נמצאה כיעילה ביותר: שימוש בחומרים יעילים מפחיתה את שיעור הרבעים הנגועים בכ- 70% עד 90% (Natzke, 1981) אולם אינה יעילה לכל סוגי החיידקים. ריפוי דלקות מ- Staph. aureus אינו יעיל כסוגי חיידקים אחרים (Osteras, 1999). טיפול אנטיביוטי בתקופת היובש הפחית את מקרי דלקות העטין החדשות הנגרמות מ- Strep. uberis בין 50 ל- 75% (Williamson, 1995).
השיטה לייבוש הפרות של הפסקת החליבה בבת אחת יוצרת סיכונים של חדירת פתוגנים לעטין שכן העטין ממשיך לייצר חלב, הלחץ התוך עטיני גדל ועקב כך גדל הלחץ לפתיחת תעלת מבוא הפטמה. השיטה האחרת להכנסת פרות לייבוש, קרי ייבוש הדרגתי של הבלוטה במקביל להורדה מהמנה של גרעינים בשבוע האחרון לפני הכניסה ליובש, יכולה להביא לקצב הצטמקות מהיר יותר של הבלוטה אך ללא החשש של פתיחת תעלת מבוא הפטמה (Eberhart, 1986).
במחקר שארך שנתיים (Oliver et al., 1956) ובו היו מעורבות 188 פרות, נבחנו פרות אשר כל רבעיהן היו בריאות. בחלק מהפרות נוסתה השיטה של ייבוש הדרגתי (חליבה פעם אחת ביום למשך 7 ימים) או הפסקה מיידית. שיעור הדלקות החדשות בשיטה הראשונה היה 19.7% ובשנייה 11.6%. תנובת החלב בתחלובה העוקבת לא הושפעה מהטיפולים. זו למעשה היתה העבודה הראשונה שהראתה על יתרון לייבוש הדרגתי של העטין.
בשתי עבודות מאוחרות יותר נמצא שייבוש הדרגתי של העטין, בנוסף לגריעת המזון המרוכז מהמנה, הביא להפחתה במספר הדלקות בתחלובה העוקבת (Bushe & Oliver, 1987, ו- Natzke et al., 1975) אולם הבדלים אלו הובחנו כאשר לא היה שימוש באנטיביוטיקה כלל.
ב- 1990 פורסמה עבודה ע"י Oliver וחובריו בה נבחנו שתי השיטות על פרות גבוהות תנובה מגזע ג'רסי. 155 פרות חולקו בצורה אקראית לשני הטיפולים. בנוסף כל קבוצה פוצלה לשני טיפולי הזנה: שחת בלבד או המנה הרגילה. בפרות שיובשו בהדרגה אובחנה ירידה דרסטית בתנובת החלב בשבוע של חליבתן פעם ביום (60 – 66%). שיעור הדלקות בקבוצת הפרות שטופלו באנטיביוטיקה, ויובשו הדרגתית ירד ב- 32% לעומת 50% בקבוצת הפרות שבנוסף לייבוש ההדרגתי גם הועברו למנת השחת בלבד. החוקרים ציינו בעבודתם שייבוש הדרגתי של הפרות ולאחריו טיפול אנטיביוטי עשוי להיות הגישה הטובה ביותר לייבוש פרות.
בנוסף לאמור לעיל, ייבוש פרות בבת אחת, המייצרות 25 ליטר ויותר, יוצר עקה קשה על הפרות כתוצאה מהמשך ייצור החלב בעטין ויצירת תנאי לחץ תוך עטיני גבוהים. העקה לכשעצמה עלולה להחליש את המערכת החיסונית של הפרה כתוצאה מעלייה ברמת הגלוקוקורטיקוסטרואידים בדם.
רק לאחר כ- 120 שעות ממועד הפסקת החליבה מתחיל תהליך של ספיגה מחדש וירידה בקצב ייצור החלב. עד למועד זה נוצר לחץ המופעל על קצה הפטמה, דבר שעלול לגרום לפתיחת תעלת מבוא הפטמה. כמו כן מתקיימת תופעה של נזילת חלב אל מחוץ לעטין תופעה שעלולה להביא לחדירת חיידקים לתוך העטין. ואכן בעבודה משנת 1956 נמצא קשר ישיר בין תנובת החלב לשיעור נגיעות בתקופת היובש: 41.7% בלבד מהפרות שייצרו פחות מ- 7 פאונדס פיתחו דלקת עטין בתקופת היובש לעומת 71.4% !! מפרות שתנובתן היתה גבוהה מ – 21 פאונדס (Oliver et al.). עדויות אחרונות מראות שיש כנראה קשר בין רמת ייצור החלב בכניסה ליובש לבין שיעור הפטמות שנשארות פתוחות במהלך תקופת היובש (Williamson et al., 1995 , Dingwell 2002). כמו כן גם נראה שיש קשר לרמת הנגיעות בדלקות חדשות בתקופת היובש.
נפחי חלב גבוהים בכניסה ליובש מכילים ריכוזים נמוכים של פקטורים טבעיים הגנתיים כמו הלקטופרין, נוגדנים ותאים פגוציטיים (1, 28). הורדת רמת הייצור בתקופת היובש יכולה להעלות את עמידות העטין בתחילת תקופת היובש דרך מנגנון זה גם כן.
בעולם קיימת כיום נטייה להוריד את הצריכה בכמויות אנטיביוטיקה הטיפול בבע"ח. אחד הדרכים לכך היא ייבוש סלקטיבי של רבעים. ב- 2002 פורסמה עבודה ע"י Huxley et al. בה הוצעה שגרת עבודה לטיפול סלקטיבי על סמך ממוצע אריתמטי של ספירות תאים סומטיים בשלושת החודשים האחרונים לפני הייבוש. כאשר ממוצע הסת"ס היה קטן מ- 200,000 תאים/מ"ל במשך התקופה הנ"ל הטיפול נמצא יעיל במניעת דלקות חדשות לאחר ההמלטה. לעומת זאת, שילוב אוטם זה עם אנטיביוטיקה היה יעיל יותר בהפחתת שיעור דלקות חדשות בתקופת היובש לעומת אנטיביוטיקה בלבד (Godden et al., 2003). בשנת 2005 פורסמה עבודה (Falkenberg et al.) בה נבחנו שלוש שיטות של טיפול בפרות שבכל רבעיהן לא זוהו חיידקים פתוגנים עיקריים: שימוש באורבסיל בלבד, אורבסיל ואנטיביוטיקה ברבעים, ובקבוצה שלישית: לפי CMT ברבעים בודדים: אם דרגת ה- CMT היתה נמוכה מ- 2 – הרבע טופל באורבסיל בלבד, ואם גבוה או שווה ל- 2 – הרבע טופל באורבסיל + אנטיביוטיקה. לא אובחן הבדל בין שלושת הטיפולים ועל כן החוקרים הגיעו למסקנה שטיפול בררני בעת הייבוש הוא טיפול יעיל במניעת דלקות עטין מחיידקים פתוגנים עיקריים.


מטרת העבודה
1. בחינת השפעת השיטה של ייבוש הדרגתי של העטין מול השיטה הנהוגה כיום על שיעור דלקות חדשות בתקופת היובש, תנובת החלב בתחלובה העוקבת והרכב החלב (כולל סת"ס).
2. בחינת תחליף לאנטיביוטיקה כהגנה מפני חדירת חיידקים בתקופת היובש.


מהלך העבודה
כ- 100 פרות מרפת יפעת תוקצינה לניסוי מהמלטות דצמבר 2003 ינואר 2004. לכל קבוצה תוקצינה 50 פרות.


ניסוי א'
קבוצת הייבוש המקובלת- קבוצה זו הוכנסה לתקופת יובש כמקובל במשק. קרי: כ- 60 ימים לפני ההמלטה הצפויה הפרות הועברו אל קבוצת היבשות כאשר ביום הייבוש הוחדרה אנטיביוטיקה לכל רבע בתום החליבה.
קבוצת הייבוש ההדרגתי - כ- 10 ימים לפני הכניסה לתקופת היובש (כ- 70 ימים לפני ההמלטה הצפויה) הפרות הועברו מ- 3 חליבות ביממה לשתי חליבות ביממה למשך כיומיים. בהמשך הפרות הועברו למשטר של חליבה אחת ביום. במקביל לירידה במספר החליבות הועברו הפרות מבליל חולבות למנת יבשות בלבד.
לפני הכניסה לטיפול נלקחו דגימות בקטריולוגיות ודגימות לסת"ס מכל רבע. עם הגעת מועד הייבוש בשתי הקבוצות הוחדרה אנטיביוטיקה כמקובל כיום לכל הרבעים. הפרות הועברו ממועד זה לקבוצה אחת כמקובל במשק. לאחר ההמלטה נלקחו שוב דגימות מכל רבע לאבחון בקטריולוגי וסת"ס. תנובת החלב והרכבו נאספו מספר העדר.
לנגיעות עטין (אם לדיגום לפני הייבוש ואם לדיגום לאחר ההמלטה) הוגדרו שלוש קטגוריות:
1. רבע חשוד - רבע שהסת"ס לא חרג מ- 200,000 תאים/מל' אך היה ממצא בקטריולוגי כלשהו (א. קולי, מיקרוקוקים, סטאפ. אוראוס, סטרפטוקוקים, קורינובקטריה).
2. רבע נגוע – רבע שהסת"ס היה מעל 200,000 אך עם ממצא בקטריולוגי או אם הסת"ס היה מעל 500,000 אך עם ממצא בקטריולוגי שלילי.
3. רבע בריא – רבע שהסת"ס היה מתחת ל-200,000 וללא ממצא בקטריולוגי.
שינוי במצב הנגיעות ברבע הוגדר כדלקמן:
1. ללא הינגעות – אם הרבע הוגדר כ"בריא" לפני הייבוש וגם לאחר ההמלטה.
2. ריפוי – אם הרבע הוגדר כ"בריא" לאחר ההמלטה לעומת הגדרתו כ"נגוע" לפני הייבוש.
3. נגיעות חדשה – אם הרבע הוגדר כנגוע לאחר ההמלטה בעוד שהוגדר כבריא לפני הייבוש.
4. נגיעות כרונית – אם הרבע הוגדר כנגוע בשני המועדים.


ניסוי ב'
ניסוי זה נעשה בקיבוץ הרדוף. שגרת ייבוש הפרות היא ייבוש הדרגתי של הפרות: כשבוע לפני תאריך הייבוש מועברת הפרה לשתי חליבות תוך כדי מעבר להזנה על בסיס מזון גס בלבד. יום לאחר מכן מועברת הפרה לחליבה פעם אחת ביום. הצפי הוא לייבש פרה עם תנובת חלב של 4 – 5 ליטר ביום. ביום הייבוש מוחדרת אנטיביוטיקה או אורבסיל בהתאם להגדרת הנגיעות של הרבע הבודד. אורבסיל הוא חומר מסחרי המיוצר ע"י חברת Pfizer. חומר זה מוגדר כמשחה המיועדת לטיפול בעטין בלבד. בכל טיובה יש כ- 4 גרם ממשחה זו. החומר הפעיל במשחה (65%) הוא ביסמוט תת-ניטרט (Bismuth subnitrate) הנתון בשמן מינרלי. חומר זה אינו מוגדר כאנטיביוטיקה אלא כחומר אוטם בלבד!!
במשך תקופת הניסוי, שנמשכה כשנתיים, נדגם כל רבע מכל פרה שהגיעה זמנה לייבוש לאבחון בקטריולוגי ולדרוג גירוי עטין באמצעות מבחן CMT. על פי הצרוף של ממצא בקטריולוגי ודרגת CMT נקבע כיצד יטופל כל רבע בתוך פרה ובין פרות (טבלה 1). לאחר המלטה נדגם כל רבע לאבחון בקטריולוגי ול- CMT בין 7 ל- 20 ימים לאחר ההמלטה.


טבלה 1. חלוקת הרבעים לטיפולים

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

אם ברבע נמצא שדרגת ה- CMT היה 0 או 1 הוא הוגדר כ"לא נגוע". אם דרגת ה- CMT היתה 2 הרבע הוגדר "חשוד", מעל 2 – "נגוע". הגדרה זו ניתנה לרבע לפני הייבוש ולאחר ההמלטה. ההגדרה הקטגורית של שינוי מצבו הבריאותי של הרבע מוסברת בטבלה 2.


טבלה 2. הגדרת שינוי במצב בריאות העטין של כל רבע על פי הגדרות מצבו לפני כניסה ליובש ולאחר ההמלטה.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

ניתוח סטטיסטי
שינוי במצב בריאות העטין בשני הניסויים נבחן במבחן כי בריבוע (Q2) בפרוצדורת FREQ של SAS. הבדלים בתנובת החלב ובחמ"מ נבחנו בפרוצדורת GLM של SAS.


תוצאות
ניסוי ראשון
הניסוי הראשון נערך בקיבוץ יפעת בשנים 2004 – 2005.
מספר הרבעים בכל קבוצה, שפיתחו נגיעות עטין חדשה, היה זהה (טבלה 2). הנגיעות החדשה נגרמה רק מחיידקים סביבתיים.


טבלה 2. מספר רבעים שאובחנה בהם נגיעות חדשה לפי חיידקים בקבוצות ייבוש מקוטע וייבוש הדרגתי וסת"ס (אלפים).

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 


שיעור הרבעים בקטגוריות הנגיעות השונות בין שתי הקבוצות נבדלו באופן מובהק (p= 0.005).
שיעור הרבעים שעברו ריפוי היה גבוה במידה ניכרת בקבוצת הרבעים שעברו ייבוש הדרגתי לעומת הייבוש המקוטע (טבלה 3). לא הובחן הבדל בשיעור הנגיעות החדשה.


טבלה 3. הבדלים במצב בריאות העטין (לפי ממצא בקטריולוגי ולפי סת"ס) בין המועד שלפני הכניסה לתקופת היובש לבין המועד שלאחר ההמלטה (p=0.005).

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 


כאשר במודל נבחנו רק שתי קטגוריות המעידות רק על שינוי במצב בריאות העטין (ריפוי ונגיעות חדשה) נמצא הבדל מובהק לטובת קבוצת הרבעים שיובשו הדרגתית (p=0.002) כמוצג בטבלה 4.


טבלה 4. שינוי בלבד במצב בריאות העטין (לפי ממצא בקטריולוגי ולפי סת"ס) בין המועד שלפני הכניסה לתקופת היובש לבין המועד שלאחר ההמלטה (p=0.002).

 

 

 

 

 

 

 

 

שיעור נגיעות חדשה היה כפול ברבעים שעברו ייבוש מקוטע לעומת רבעים שעברו ייבוש הדרגתי. שיעור ריפוי נגיעות כרונית היה אף הוא כפול ברבעים שעברו ייבוש הדרגתי לעומת ייבוש מקוטע.
ממצאים אלו דומים לממצאים שפורסמו בעבר בספרות ( Oliver et al., 1990).
ייתכן והייבוש ההדרגתי גורם לעלייה הדרגתית במערכות אנזימתיות בעטין המעודדות הפסקת ייצור חלב מחד ומאידך עלייה ביכולת להשמיד חיידקים.
ניתוח תנובות החלב והחמ"מ בתחלובה לאחר ההמלטה לא הראה הבדל משמעותי בין שתי הקבוצות (טבלה 5).


טבלה 5. תנובות חלב וחמ"מ של שתי קבוצות הפרות (N=78) בתחלובה שלאחר ההמלטה.

 

 

 

 

 

 


 

בשלב זה ניתן לאמר שייבוש הדרגתי הביא לירידה ניכרת במספר הדלקות החדשות שלאחר ההמלטה. גם שיעור הרבעים שעברו ריפוי בעקבות טיפול היובש היה גבוה יותר. ממצאים אלו דומים כאמור לממצאים מעבודות קודמות וכך גם לגבי תנובות החלב והחמ"מ.


ניסוי ב'
הניסוי השני נערך בקיבוץ הרדוף. מכיוון שהרפת מוגדרת כרפת אורגנית תהליך הייבוש של כל הפרות הוא הדרגתי כאשר השאיפה היא לא להשתמש באנטיביוטיקה, מלבד במקרה של פרות נגועות. בניסוי נכללו 113 פרות.
הניתוח נעשה תחילה בנפרד על פרות שהוגדרו כ"נקיות" לפני הכניסה ליובש, ופרות שהוגדרו כ"נגועות".
בפרות שהוגדרו "נקיות" (טבלה 6), שיעור גבוה של רבעים נותר "נקי" לאחר ההמלטה, ללא קשר לצורת ה"טיפול". גם בשאר המדדים לא היה הבדל גדול בין שני הטיפולים. מכאן המסקנה שטיפול באורבסיל לרבעים נקיים, לא תרם הרבה לעומת אי טיפול כלל.


טבלה 6. שיעור הרבעים (%) על פי השינוי במצב בריאות הרבע של פרות שהוגדרו כ"נקיות"

 

 

 

 

 

 

 

 

בפרות שהוגדרו כ"נגועות" לפני הכניסה ליובש השילוב של אורבסיל עם אנטיביוטיקה לא תרם כלל הן בריפוי והן בצמצום שיעור הדלקות החדשות. מכאן המסקנה היא שכאשר יש נגיעות עטין לפני הכניסה לייבוש, טיפול באנטיביוטיקה מספק ואין כל צורך לשלב אנטיביוטיקה עם אורבסיל (טבלה 7). לא הובחן יתרון לטיפול משולב של אנטיביוטיקה עם אורבסיל בהפחתת שיעור נגיעות חדשה לאחר ההמלטה. ממצא זה נוגד לממצא שפורסם ב- 2005.


טבלה 7. שיעור הרבעים (%) על פי השינוי במצב בריאות העטין של פרות שהוגדרו כ"נגועות"

 

 

 

 

 

 


האם טיפול באורבסיל יוכל לרפא דלקות קיימות אם הוא יינתן כטיפול בודד? בשל חשש לגורל הפרות לא הסכימו ברפת זו לבצע טיפול מעין זה. ראוי לציין שאורבסיל אינו מוגדר כאנטיביוטיקה אלא כחומר אוטם, האמור למנוע חדירת חיידקים וע"י כך למנוע דלקות חדשות בתקופת היובש ולאחר ההמלטה.
לא מצאנו בעבודתנו יתרון כל שהוא לשימוש באורבסיל ברבעים שהוגדרו "לא נגועים" לפני הכניסה ליובש. אי טיפול ברבעים אלו נמצא יעיל באותה מידה כמו שימוש באורבסיל. יש להעיר כאן שממצאים אלו נכונים לממשק של ייבוש הדרגתי של עטין!! ייתכן שבממשק של קטיעת החליבה באופן פתאומי, כמקובל בכל המשקים, התוצאות תהיינה שונות.


מסקנות
• ייבוש הדרגתי מאפשר ריפוי טוב יותר של דלקות כרוניות.
• נצפתה מגמה של צמצום בהיארעות דלקות חדשות בתקופת היובש.
• לא הובחנה השפעה של צורת הייבוש על חלב.
• לא הוכח בעבודתנו שאורבסיל, כאוטם פטמות, יעיל במניעת נגיעות חדשה ברבעים ללא גורמי נגיעות וסת"ס נמוכה לפני כניסה ליובש בהשוואה לרבעים עם אותו סטטוס ואשר לא קיבלו כלל טיפול.
• אורבסיל, כחומר תומך לאנטיביוטיקה, בממשק של ייבוש הדרגתי של העטין, לא נמצא יעיל לעומת טיפול אנטיביוטי בריפוי דלקות כרוניות ובמניעת דלקות עטין חדשות.


אפשרות ליישום במשקים:
1. ייבוש הדרגתי אכן נמצא יעיל בפרמטרים שנבחנו. הוא גם תורם לא מעט לרווחתה של הפרה היות ונמנעת התופעה של יצירת לחץ תוך עטיני גבוה מידי הגורם לכאב לפרות. יישומו בשטח מומלץ לפי הנוהל של ירידה הדרגתית במספר החליבות תוך העברת הפרה למנת מזון המכילה ריכוז גבוה של מזון גס.
2. שימוש באורבסיל בממשק של ייבוש הדרגתי לא נמצא יעיל. יש לבחון יעילות השימוש בו בממשק של ייבוש רגיל (דהיינו: הפסקה מיידית של החליבות).

 

REFERENCES


Arnold, P. T. D., and R. B. Becker. 1936. Influence of preceding dry period and of mineral supplement on lactation. J. Dairy Sci. 19:257–266.
Bachman, K. C. 2002. Milk production of dairy cows treated with estrogen at the onset of a short dry period. J. Dairy Sci. 85:797–803.
Bushe, T. and S.P. Oliver 1987. Natural protective factors in bovine mammary secretions following different methods of milk cessation. J. Dairy Sci. 70:696-704.
Capuco, A. V., R. M. Akers, and J. J. Smith. 1997. Mammary growth in Holstein cows during the dry period: Quantification of nucleic acids and histology. J. Dairy Sci. 80:477–487.
Dingwell, R.T. 2002. Management strategies for the prevention and elimination of intramammary infections in non-lactating dairy cows. DVSc. Thesis, University of Gulph, Gulph, Canada.
Ebehart, R.J. 1986. Management of dry cows to redeuce mastitis. J. Dairy Sci. 69: 1721-1732.
Falkenberg, U., Jung, M., Reppel, C. And Wolfgang H. 2005. Effectiveness of a quartetr based selective dry cow treatment with an internal teat seal and an intramammary antibiotic in the prevention of new intrammary infections and clinical mastitis in dairy cows. Pages 221-222 in proceedingsNMC 44th Annual Meeting.
Funk, D. A., A. E. Freeman, and P. J. Berger. 1987. Effects of previous days open, previous days dry, and present days open on lactation yield. J. Dairy Sci. 70:2366–2373.
Godden, S., Rapnicki, P., Stewart, S., Fetrow, J., Johnson, A., Bey R. And R. Farnsworth. 2003. Effectiveness of an internal teat seal in the prevention of new intramammary infections during the dry and early lactation periods in dairy cows when used with a dry cow intramammary antibiotic. J. Dairy Sci. 86: 3899-3911.
Huxley, J. N., Green, L. E., and Bradley, A. J. 2002. Evaluation of the efiicacy of an internal teat sealer during the dry period. J. Dairy Sci. 85: 551 – 561.
Keown, J. F., and R. W. Everett. 1986. Effect of days carried calf, days dry and weight of first calf heifers on yield. J. Dairy Sci. 69:1891–1896.
Klein, J. W., and T. E. Woodward. 1943. Influence of length of dry period upon the quantity of milk produced in the subsequent lactation. J. Dairy Sci. 26:705–713.
Lee, J. E., O. T. Fosgate, and J. L. Carmon. 1961. Some effects of certain environmental and inherited influences upon milk and fat production in dairy cattle. J. Dairy Sci. 43:296–299.
Makuza, S. M., and B. T. McDaniel. 1996. Effects of days dry, previous days open, and current days open on milk yields of cows in Zimbabwe and North Carolina. J. Dairy Sci. 79:702–709.
Natzke, R.P., R.W. Everett, and D.R. Bray. 1975. Effect of drying off practices on mastitis infection. J. Dairy Sci. 58: 1828-1835.
Oliver, J., F.H. Dood, and F.K. Neave, 1956. Udder infections in the dry period III. The method of drying off cows at the end of lactation. J. Dairy Research 23: 197-203.
Oliver, J., F.H. Dood, and F.K. Neave, 1956. Udder infections in the dry period IV. The relationship between the new infection rate in the early dry period and the daily milk yieldat drying off when lactation was ended by either intermittent or abrupt cessation of milking. method of drying off cows at the end of lactation. J. Dairy Research 23: 204-210.
Oliver, S.P., E.P. Shull, and H.H. Dowlen, H.H. 1990. Influence of different methods of milk cessation on intramammary infections during the peripartum period. Int. Mastitis Symposium. Indianapolis, Indiana. 92 – 97.
Osteras, O., V.L. Edge, and S.W. Martin. 1999. Determinants of success or failure in the elimination of major mastitis pathogens in selective dry cow therapy. J. Dairy Sci. 82: 1221 – 1231.
Schaeffer, L. R., and C. R. Henderson. 1972. Effects of days dry and days open on Holstein milk production. J. Dairy Sci. 55:107–112.
Smith, J., and K. Becker. 1995. 50 to 59 days dry has highest production. Page 6 in Hoards Dairyman, Fort Atkinson, WI.
Williamson, J.H., M.W. Woolford, and A.M. Day. 1995. The prophylactic effect of a dry cow antibiotic against Streptococcus uberis. N. Z. Vet. J. 228-234.

לכל המבזקים....
office@milk.org.il פקס: 972-3-9564766 טל: 972-3-9564750 דרך החורש 4 , ת"ד 97, יהוד 5647003
מופעל באמצעות מעוף - מגוון אפקט