הערכת יעילות טיפול אנטיביוטי במהלך התחלובה בדלקות עטין הנגרמות על ידי חיידקים מקבוצת הסטרפטוקוקים בבקר לחלב
תמיר גשן - החקלאית
עדין שווימר - בית הספר לרפואה וטרינרית על שם קורט
שמואל פרידמן - המערך הארצי לבריאות העטין
רקע
כללי
דלקות עטין מהוות את המחלה בעלת החשיבות הכלכלית הגדולה ביותר בעדרי בקר לחלב (11,13). ניתן לחלק את דלקות העטין לדלקות עטין קליניות ודלקות עטין תת קליניות(13).
דלקות עטין תת קליניות גורמות לנזק כלכלי ברפתות החלב הנובע מעלות טיפולים, עליה בספירת התאים הסומטיים (ולכן ירידה בערך החלב המשווק), פגיעה ברקמה הלקטוגנית ולכן בייצור החלב הפוטנציאלי של הפרה והוצאת פרות כתוצאה מצירוף הגורמים הנ"ל(1,13).
דלקות עטין הנגרמות עקב חיידקים ממשפחת הסטרפטוקוקים (1, 2, 9)
הסטרפטוקוקים כגורמי מחלות עטין כוללים את החיידקים :
- סטרפ. אגלקטיה – Strep. agalactia.
- סטרפ. דיסגלקטיה – Strp. dysgalacia.
- סטרפ. יובריס – Sterp. Uberis.
- אנתרוקוקים (סטרפטוקוקים אחרים) – Enterococcus spp..
- סטרפטוקוקים מקבוצה G – G group Streptococci .

סטרפטוקוקים אשר מעורבים במחלות עטין בבקר הנם קבוצת חיידקים המצויה בסביבת הפרה. מבין החיידקים הנ"ל סטרפ. יובריס וסטרפ. דיסגלקטיה הנם תושבים של עור הבקר, השפתיים והשקדים בעדרים נגועים, בעוד עור הבטן נושא את האוכלוסיות הגדולות ביותר של חיידקים אלו. החיידקים מופרשים בצואה בכמויות גדולות(1) .
דלקות עטין הנגרמות על ידי חיידקים ממשפחת הסטרפטוקוקים הן דלקות המופיעות בדרך כלל כדלקות עטין קליניות אשר הופכות במרבית המקרים לדלקות עטין כרוניות, תת קליניות. בין הסטרפטוקוקים ידוע סטרפטוקוקוס אגלקטיה כגורם מדבק של מחלות העטין החשוב ביותר(1,11). בישראל, הנגיעות הארצית בסטרפטוקוקוס אגלקטיה וסטפילוקוקוס אאוראוס, הגורמים המדבקים של דלקות העטין התת קליניות כרוניות העיקריים בחו"ל ובספרות, נמוכה בעקבות האמצעים שננקטו בישראל בעבר. כיום, חלק ניכר ממחלות העטין הכרוניות בפרות חלב בישראל נגרם על ידי חיידקים ממשפחת הסטרפטוקוקים שאינם סטרפטוקוקוס אגלקטיה. משנת 2001 ועד סוף שנת 2004 היוו בידודי הסטרפטוקוקים השונים ביו 12.8% לבין 14% מכלל הבידודים השנתיים, הן מדלקות עטין קליניות והן מדלקות עטין תת קליניות (נתוני מאל"ה, סיכומים שנתיים).
סטרפטוקוקוס דיסגלקטיה הנו חיידק שבעבר נחשב לגורם סביבתי לדלקות עטין(1) וכיום נוטים בישראל להתייחס אליו גם כאל חיידק אשר יכול להוות גם גורם מדבק מעטין לעטין, בדומה לסטרפ. אגלקטיה וסטאפ. אאוראוס.
נהוג בישראל לטפל בפרות הסובלות מדלקות עטין תת קליניות על ידי טיפול בתחילת תקופת היובש, על ידי מתן אנטיביוטיקה בעלת פעילות ארוכת זמן במתן תוך עטיני (טיפול יובש) (ללא פרסום).

השוואת טיפולים במהלך התחלובה בדלקות עטין שנגרמו על ידי הדבקה נסיונית בסטרפטוקוקוס יובריס שלא בעזרת אנטיביוטיקה מול טיפולים אנטיביוטיים הראתה כי ללא טיפול אנטיביוטי לא מתקבלת החלמה בקטריולוגית או קלינית(12).
בארץ ובעולם קיימות דעות שונות באשר ליעילות הטיפול בדלקות עטין תת קליניות תוך כדי התחלובה. קיימות עדויות שונות באשר ליעילות טיפול תוך כדי התחלובה, עם תוצאות שונות לגבי כל מין של חיידק(1,4,5,6,7,9,10) ותוך חשיבות למועד הזיהוי והטיפול בפרה (7,8). בדיקות מעבדה (In Vitro) מראות רגישות שונה של חיידקים ממשפחת הסטרפטוקוקים לפניצילין(1,2,3).
המטרה
הערכת יעילות טיפול אנטיביוטי, במהלך התחלובה, בדלקות עטין הנגרמות על ידי חיידקים ממשפחת הסטרפטוקוקים בבקר לחלב בישראל.
שאלות המחקר
• האם טיפול, תוך כדי התחלובה, בדלקות עטין הנגרמות על ידי חיידקים מקבוצת הסטרפטוקוקים הנו יעיל מבחינת ההחלמה הבקטריאלית של הפרות ?

• האם טיפול, תוך כדי התחלובה, בדלקות עטין הנגרמות על ידי חיידקים מקבוצת הסטרפטוקוקים הנו יעיל מבחינת ירידת ספירת התאים הסומטיים בפרות ?

• מהם הגורמים המשפיעים על יעילות הטיפול בדלקות עטין כנ"ל ?

• האם החיידקים מהמינים השונים השייכים לסוג נבדלים בשיעורי ההחלמה בשיטת הטיפול המוצעת ?

חומרים ושיטות
פרות ומשקים
הפרות הנגועות בסטרפטוקוקים אותרו על ידי דיגום חלב מרבעים נגועים מפרות שהופיעו כגבוהות סת"ס בביקורת החלב החודשית ומפרות שהופיעו עם דלקת עטין קלינית. דלקת עטין קלינית אופיינה בשינויים בחלב שכללו בעיקר הופעת גבן וירידה קלה בתנובת החלב, אם כי היו גם פרות שדלקות העטין אופיינו בירידה חדה בתנובת החלב, עטינים נפוחים, קשים ואדומים, וכן הפרשת חלב מימי.
בכלל הניסוי טופלו סה"כ 102 רבעים ב- 90 פרות מ- 7 משקים (טבלה 1)
טבלה 1 – חלוקת הפרות והרבעים לפי המשקים השונים:
משק 1 2 3 4 5 6 7 סה"כ
פרות 21 56 1 5 1 2 4 90
רבעים 28 59 1 7 1 2 4 102
איסוף דגימות
דיגום החלב נעשה בצורה אספטית – העלאת הפרה למכון החליבה, ניקוי כלל הפטמות, חיטוי קצה הפטמה באיזופרופיל אלכוהול 70% (פטמות רחוקות מהדוגם ראשונות), הוצאת צליפים, חליבה למבחנה סטרילית. המבחנות סומנו, הוקפאו (C4 - ) ונשלחו למאל"ה לבדיקה בקטריולוגית. כל דגימות החלב לשם אבחון בקטריולוגי בעבודה זו נלקחו מכל רבע בנפרד.
מתוך 90 הפרות שאותרו כסובלות מדלקות עטין הנגרמות על ידי סטרפטוקוקים, נדגמו 46 רבעים ב- 45 פרות לפני תחילת טיפול לשם איתור החלמה עצמית. לקיחת הדגימה החוזרת, שנעשתה בצורה אספטית כנ"ל, בוצעה בין 14 ל- 21 ימים (ממוצע 18.4, חציון 12) לאחר לקיחת הדגימה הראשונה.
נתוני סת"ס לכל פרה נאספו מרישומי ביקורת החלב החודשית של המשקים. נתונים אלו נאספו 3 חודשים לפני ו- 3 חודשים אחרי הטיפול.
שיטת הטיפול
הטיפול בוצע באופן סטנדרטי בכל הפרות, ובכל הרבעים של כל פרה ופרה ללא קשר להמצאות / אי המצאות חיידקים מזהמים ברבע זה, וזאת על מנת לנטרל אפשרויות של טעויות סימון ורישום.
הטיפול כלל החדרת מזרק לטיפול תוך עטיני (נפפנזל ©MC, אינטרווט, הולנד) לכל רבע. והזרקת פניצילין פרוקאין תוך שרירית במינון של 20,000 יחב"ל לק"ג (פן 30©, וטימקס, הולנד) לפרה בחליבת הבוקר. פרות מטופלות נחלבו רק פעמיים ביום. במשקים החולבים 3 פעמים ביממה, פרות מטופלות לא נחלבו בחליבת הצהריים אלא בערב בלבד. נוהל זה חזר על עצמו במהלך 3 ימי הטיפול ללא שינוי. חלב מפרות אלו נשפך או הוזן לעגלים עקב תכולת חומרים מעכבים, עד אשר נתקבל אישור מהמחלבה על תקינותו.
ניתוח נתונים
הנתונים נותחו בעזרת התוכנות Excel XP (Microsoft) ו- SPSS (גרסה 10.0). בחינת יעילות הטיפול בהשוואה להחלמה עצמית, וכן הגורמים המשפיעים על ההחלמה הכללית בוצעו על ידי מודלים של ריגרסיה לוגיסטית רב גורמית. הגורמים שנחשדו כמשפיעים על ההחלמה (משק, מספר תחלובה, עונת ההמלטה, עונת הטיפול, הרבע המודלק, אופי הדלקת וצורת איתורה, מין החיידק ונגיעות בחיידקים נוספים באותו רבע) נבחנו במודלים אלו. רמת המובהקות הסטטיסטית שנדרשה על מנת שגורם ישותף במודל הייתה p<=0.05.
ההשפעה של ההחלמה על ספירת התאים הסומטיים נעשתה על ידי הסבת ספירות התאים הסומטיים ל- Linear Score(LS) (14). רמות ה- LS הושוו בשלוש ביקורות החלב הקודמות ושלוש ביקורות החלב העוקבות לטיפול, בין הפרות שהחלימו ובין אלו שלא. ההשוואה בוצעה על ידי ANOVA.
תוצאות
יעילות הטיפול
יעילות הטיפול נבחנה על ידי השוואת ההחלמה העצמית להחלמה מטיפול ב- 49 רבעים ב- 45 פרות שנדגמו לאחר קבלת תוצאות המעבדה, לפני תחלית הטיפול.
טבלה 2 – השוואת שיעורי החלמה עצמית להחלמה מטיפול.


חיידק


סטרפ. דיסגלקטיה סטרפ. יובריס סטרפ. אחרים סה"כ
החלמה עצמית מספר רבעים 2 0 7 9

שיעור 11% 0% 35% 18.4%
החלמה מטיפול מספר רבעים 15 6 5 26

שיעור 88% 60% 38.5% 65%
החלמה כללית מספר רבעים 17 6 12 35

שיעור 89% 60% 60% 71%
סה"כ רבעים 19 10 20 49
בטבלה 2 מובאים נתוני ההחלמה העצמית וההחלמה מטיפול. חישוב שיעורי החלמה מטיפול נעשה על ידי חילוק מספר הרבעים שהחלימו בטיפול במספר הרבעים שלא החלים עצמית.
יעילות הטיפול במונחי החלמה בקטריאלית נבדק על ידי השוואת שיעורי ההחלמה העצמית לשיעורי ההחלמה מטיפול במודל רגרסיה לוגיסטית רב גורמית. במודל זה נמצא כי הגורם היחידי שהשפיע על ההחלמה בצורה מובהקת היה הטיפול (p<0.001). לשאר הגורמים שהוזכרו לעיל לא נמצאה השפעה מובהקת על ההחלמה.
גורמים המשפיעים על ההחלמה הכללית
ההחלמה הכללית והגורמים המשפיעים עליה נבחנו במודל לוגיסטי רב גורמי. במודל זה נמצאה השפעה מובהקת רק לסוג החיידק ולהדבקה מעורבת בחיידקים נוספים (טבלה 3).
טבלה 3 - תוצאות המודל הרב גורמי לבדיקת ההחלמה הכללית.
המדד מקדם ש.ת מובהקות יחס סיכונים רווח בר סמך 95%
ס.דיסגלקטיה 1.806 0.812 0.026 6.089 1.239 – 29.924
ס. יובריס 0.946- 0.563 0.093 0.388 0.129 – 1.169
ס. אחרים - - 0.005 - -
הדבקה מעורבת 2.302 1.080 0.033 0.01 0.012 – 0.832
קבוע 0.745 0.352 0.034 - -
במודל זה לא נמצאה השפעה מובהקת סטטיסטית למשק, מספר תחלובה, מרחק מהמלטה, עונת ההמלטה, עונת הטיפול, אופן זיהוי הדלקת, מרווח בין זיהוי הדלקת לטיפול בה והרבע המודלק (קדמי/אחורי).
השפעת ההחלמה הבקטריאלית על ספירת התאים הסומטיים
ה- LS של הפרות אשר החלימו הושווה על ידי ANOVA לפרות אשר לא החלימו, 3 ביקורות חלב לפני הטיפול ו- 3 ביקורות חלב לאחריו. תוצאות ה- LS מוצגות בגרף 1. הפרות שהחלימו לא נבדלו באופן מובהק מאלו שלא החלימו בשלוש הביקורות הקודמות לטיפול. לעומת זאת, החלמה בקטריאלית הביאה להבדלים מובהקים ב- LS בשלוש הביקורות לאחר הטיפול.
גרף 1 – השוואת LS בין פרות שהחלימו והפרות שלא החלימו בקטריאלית . ∗ מייצג הבדל מובהק (p<0.001).
דיון
מעבודה זו עולה כי הטיפול בסטרפטוקוקים השונים תוך כדי התחלובה יעיל בהשוואה להחלמה העצמית. נראה כי ההחלמה מדלקות עטין הנגרמות על ידי סטרפ. דיסגלקטיה טובה טובה בהשוואה לדלקות עטין הנגרמות על ידי סטרפ. יובריס וסטרפטוקוקים אחרים. בעבודה שנעשתה בהדבקה מבוקרת בסטרפ. יובריס נמצא כי לזמן הטיפול הייתה השפעה על ההחלמה הבקטריאלית, וייתכן שעל מנת להשיג שיעורי החלמה גבוהים יותר בטיפול בדלקות עטין הנגרמות על ידי חיידקים אלו, יש להאריך את משך הטיפול (15) או לשנות את הפרוטוקול לפרוטוקול טיפול אגרסיבי יותר מבחינת המרווח בין הטיפולים התוך עטיניים (16).
הדבקה מעורבת בחיידק נוסף הביאה להרעה בסיכויי ההחלמה הבקטריאלית של הפרה, אך יש לזכור כי היו רק ארבעה רבעים נגועים בשני חיידקים בניסוי.
החלמה בקטריאלית של הפרה הביאה באופן מובהק לירידת ה- LS אשר הנו ביטוי של ספירת התאים הסומטיים, ולכן להחלמה הבקטריאלית יש השפעה על התמורה אותה מקבל היצרן מהמחלבה.
סיכום:
טיפול תוך כדי התחלובה בדלקות עטין הנגרמות על ידי הסטרפטוקוקים הנ"ל נמצא יעיל בתנאי ישראל. הטיפול גרם לשיעורי החלמה בקטריאלית גבוהים במיוחד בטיפול בדלקות עטין הנגרמות על ידי סטרפ. דיסגלקטיה. ההחלמה הבקטריאלית לוותה בירידה בספירת התאים הסומטיים.
מומלץ על ידי המחברים לטפל בפרות על פי הקריטריונים הבאים :
• פרות צעירות.
• פרות שלא מיועדות ליציאה.
• פרות קרובות להמלטה / רחוקות מתקופת היובש.
• פרות עם נגיעות תוך עטינית חדשה וספירות תאים סומטיים במגמת עליה.

בכל מקרה יש להזהר מחדירת שאריות אנטיביוטיקה למיכל החלב !!!

ביבליוגרפיה

1. Radostits O.M. , Blood D.C. , Gay C.C . Veterinary medicine. 1993. 8TH edition. Bailliere Tindall

2. Rossittto P.V. , Ruis L , Kikuchi Y , Glenn K, Luis K, Watts J.L, Cullor J. S. Antibiotic susceptibility patterns for environmental streptococci isolated from bovine mastitis in central California dairies. J Dairy Sci. 2002. Jan; 85(1) : 132-138.

3. Gianneechini R.E., Concha C, Franklin A. Antimicrobial susceptibility of udder pathogens isolated from dairy herds in the west littoral region of Uruguay. Acta Vet Scand. 2002 ; 43(1) : 31-41.

4. Cattell M.B., Dinsmore R.P.,Bleschner A.P., Carmen J, Goodell G. Environmental
gram-positivemastitis treatment : in vitro sensitivity and bacteriologic cure. J Dairy
Sci. 2001. Sep; 84 (9) : 2036-2043.

5. Shephard R.W., Malmo J, Pfeiffer D.U. A clinical trial to evaluate the effectiveness of
antibiotic treatment of lactating cows with high somatic call counts in their milk. Aus
Vet J 200 Nov; 78 (11) : 763-768.

6. Wilson D.J., Gonzalez R.N., Case K.L., Garrison L.L, Grohn Y.T. Comparison of
seven antibiotic treatment with no treatment for bacteriological efficiency against
bovine mastitis. J Dairy Sci 1999 Aug ; 82 (8) : 1664-1670.

7. Hillerton J.E., Semmens J.E., Comparison of treatment of mastitis by oxitocin or
antibiotics following detection according to changes in milk electrical conductivity
prior to visible signs. J Dairy Sci 1999 Jan ; 82 (1) : 93-98.

8. Milner P., Page K.L., Hillerton J.E. The effect of early antibiotic treatment following
diagnosis of mastitis detected by changes in the electrical conductivity of milk. J Dairy
Sci 1997 May ; 80(5) : 859-863.

9. Owens W.E., Ray C.H., Watts J.L., Yancy R.J. Comparison of success of antibiotic
therapy during lactation and results if antimicrobial susceptibility tests for bovine
mastitis. J Dairy Sci 1997 Feb ; 80 (2) : 313-317.

10. Guterbock W.M., Van Eenennaam A.L., Anderson R.J., Gardner I.A., Cullor J.S.,
Holmberg C.A. Efficiency of intramammary antibiotic therapy for treatment of clinical
mastitis caused by environmental pathogens. J Dairy Sci 1993 Nov ; 76 (11) :
3437-3444.

11. Shpigel N.Y., Levin D, Winkler M, Saran A, Ziv G, Bottner A. Efficacy of
Cefquinome for treatment of Cows with mastitis Experimentally induced using
Escherichia coli. J Dairy Sci. 1997 Feb ; 80(2): 318-323.

12. Hillerton J.E.,Kliem K.E., Effective treatment of Streptococcus uberis clinical
mastitis to minimize the use of antibiotics. J Dairy Sci 2002 ; 85 (4) : 1009-1014.

13. Bradley A.J. Bovine mastitis : an evolving disease. Vet J 2002 ; 164 : 116 – 128

14. Radostitis O.M, Herd helth. 2001. 3rd edition. Saunders.

15. Oliver S.P, Alemeida R.A, Gillespie B.E., Headrick S.J, Dowien H.H, Johnson D.L, Lamar K.C., Chester S.T, Moseley W.M. Extended Ceftifur Therapy for Treatment of Expiramental Streptoccocus uberis Mastitis in Lactating Dairy Cattle. J Dairy Sci. 2004 ; 87 (10) : 3322-3329.

16. Hillerton J.E, Klrsty E.K, Effective Treatment of Streptococcus uberis Clinical Mastitis to Minimize the Use of Antibiotics. J Dairy Sci 2002; 85 (4) : 1009-1014.

לכל המבזקים....
office@milk.org.il פקס: 972-3-9564766 טל: 972-3-9564750 דרך החורש 4 , ת"ד 97, יהוד 5647003
מופעל באמצעות מעוף - מגוון אפקט