מחלות נגיפיות כגורם לפסילת כשרות בעגלי פיטום

דו"ח תוכנית מחקר 04-0310-848

ד"ר חגי ידין1, ד"ר ברנר יעקב1, ד"ר אורלי פרידגוט1, ד"ר צביה מילדנברג1,

ד"ר יוחאי קופר2, ריטה פז1, ד"ר וליזר בומברוב1.
 1.מכון וטרינרי ע"ש קמרון
 2 ."חקלאית" א.ת. פרדס חנה.


1. מבוא:
בישראל מגדלים ומפטמים כ- 60.000 עגלים בשנה. רוב העגלים מקורם מעגלים זכרים ממשקי החלב ובחלקם עגלי יבוא אשר מספרם מסתכם ב- 47.000 .
מספר משקים במושב כפר יהושע מגדלים ומפטמים כ- 20.000 עגלים בשנה לפיטום. העגלים מגיעים בגיל 8 ימים ברובם ממשקי חלב מכל רחבי הארץ וכ- 10% מהם מיובאים מחו"ל.
העגלים גדלים ומפוטמים תחת תנאי ממשק והזנה שונים .
תקופת הגידול/פיטום מחולקת לתקופת יונקיה בה הם מוזנים בחלב ובתחליפי חלב משך 8 שבועות לאחר מכן תזונה מרוכזת של תערובת וחציר/בליל.
בתקופת הגידול/פיטום חלק מהעגלים מפתחים מחלת ריאות המתבטאת קלינית בשיעול והפרשות מהאף קשיי נשימה ואובדן תאבון. התחלואה במשקי הגידול/פיטום לאורך כל תקופת הפיטום מסתכמת ב-20% ומטופלת בדרך כלל בתכשירים אנטיביוטיים למיניהם.
התמותה מתחלואת הריאות מסתכמת ב-   9% - 5% אך מעבר לזאת בגיל 12-10 חודשים בעת השחיטה מתגלה נזק בלתי הפיך בבית החזה. אחוז גבוה מהעגלים  45% - % 25 נפסלים על אי כשרות לפי הלכות שחיטה פרק יא:
 סעיף ד': ריאה שהעלתה צמחין או, שנמצאו סרכות, כמו חוטין תלויין ממנה ולדופן, או ללב או לטרפש הכבד חוששין  לה שמא ניקבה וצריכה בדיקה. וכן אם נמצא בה אבעבוע מלא ליחה- חוששין שמא ניקב סמפון שתחתיו, וצריכה בדיקה.
סעיף י"א יש מקומות שאם ימצאו סרכות מדולדלות מן הריאה- אף על פי שאינן דבוקות לא לדופן ולא למקום אחר אוסרין אותה ודבר זה הפסד גדול הוא, ואיבוד לממונם של ישראל.
הנזק הכלכלי עקב פסילות אלו מבחינת כשרות מסתכם בכ- 1000 שח לעגל, המהווה נזק שנתי מצטבר של 37 מיליון שח לכל ענף פיטום העגלים.
מחלות נשימה שונות תוקפות את אוכלוסיית הבקר ובפרט את בני הבקר ( 15) . בחלקן מחלות ויראליות העוברות בצורה תת קלינית מבלי להראות סימני מחלה אך גורמות נזקים באברי מערכת הנשימה ובמיוחד בריאות. כמו כן ישנן מחלות רבות שמופיעות עם סימנים קליניים קלים או קשים ולעיתים נוספים אליהם דלקות משניות ממקור בקטריאלי המגבירות את חומרת המחלה ואת הנזקים שהיא מותירה אחריה.
במטרה לקבל תמונה מלאה על הופעת ומהלך  המחלה במשקי הגידול/פיטום מוצעת תוכנית זו ,  הכוללת בחירת מושב בו קיים ריכוז גדול של משקי גידול/פיטום כמו כפר יהושע, מתוך 3 משקי גידול/פיטום נבחרים יערך מעקב אחר 3 קבוצות עגלים מיד עם כניסתם למשק. המעקב יכלול לקיחת דגימות דם מידי שבועיים לבדיקות סרולוגיות.  
הדגימות יבדקו במבחנים סרולוגים לגבי רמת הנוגדנים כנגד גורמי מחלה ויראלים הידועים כמעורבים במחלות ריאה ונשימה בכלל במשקי גידול/פיטום.


2.  מטרות המחקר:

1. זיהו  מחלות הנשימה הויראליות המופיעות בעגלי הפיטום במדגם של משקי פיטום/גידול.
2. זיהוי מועד הופעת מחלות הנשימה הויראליות בעגלי הפיטום/גידול.
3. לימוד הנתונים ואנליזה של הממצאים ובהתאם פיתוח תוכנית טיפול ומניעה.


3.   רקע מדעי:

סקירת גורמי מחלות נשימה ויראליות בעגלים:
א. BRSV (Bovine Respiratory Syncytial Virus ):
נגיף ממשפחת  Paramyxovirus  בודד לראשונה בראשית שנות ה- 70 בשוויץ.
נפיצות הנגיף היא כלל עולמית.
 BRSV זו מחלה ויראלית, שכיחה ביותר בבני בקר צעירים ( 1, 2, 6, 14, 15 ).  בני הבקר חשופים למחלה מהיום הראשון לחייהם, נוגדנים אימהיים אינם מהווים הגנה מפני הנגיף. במחקרים רבים נצפו עגלים החולים במחלה למרות שקיבלו חלב קולוסטרום עשיר בנוגדנים המחלה מדבקת ביותר ונחשבת לאחת ממחלות הנשימה האנדמיות ביותר באוכלוסיית הבקר.
צורת ההדבקה היא ע"י רסיסי טיפות בין חיות נגועות, עובדי המשק והעברת ציוד מרפת לרפת.
הנגיף חודר לגוף דרך מערכת הנשימה והעיכול ומתרבה לראשונה בתאי אפיתל נשימתי ריסני של קנה הנשימה ומשם עובר לריאות בעקבות הנזק לתאי האפיתל הריסני נוצר מצב אידיאלי לדלקות ריאות משניות ממקור בקטריאלי (11, 12, 13). .
סימני מחלה: המחלה שכיחה ביותר בבני בקר בני 9-3 חודשים למרות שבני בקר חשופים למחלה מיום ראשון לחייהם ( 1, 2, 6, 14, 15 ) .
בגיליים 9-3 חודשים הלך המחלה מחולק לשתי אפיזודות:
I. קבוצת עגלים מראים כ-80-90%  סימני מחלת נשימה המתבטאת קלינית בשיעול, הפרשות מהאף, דלקות עיניים וחום גוף של 40 מעלות.
II. יומיים שלושה מאוחר יותר כאשר נראה שתופעות המחלה השתפרו מתחילה האפיזודה השניה: חלק מהעגלים מראים מופע של אמפיזמה בריאות, דלקות ריאות, קשיי נשימה, שיעול יבש, איבוד משקל, שיער הגוף הופך גס וקשיח למגע, קצב נשימה עולה והנשימה הופכת שטוחה ובטנית.
אחוזי התמותה בעדר יכולים להגיע עד  20%  ויותר. עגלים ששרדו את המחלה מחלימים מספר ימים לאחר האפיזודה השניה.
בעגלים בני 6 שבועות ופחות במיוחד בעגלי גידול/פיטום בדר"כ לא מתפתחת אמפיזמה אבל יותר שכיח למצוא סיבוכים כתוצאה ממחלת נשימה שניונית ממקור בקטריאלי הגורמת לשיעול, חום גוף גבוה והפרשות מוגלתיות מהאף.

בנתיחות/שחיטות:
ניתן לראות שהשינויים הפתולוגים בחיה הם אך ורק במערכת הנשימה ואינם ספציפיים  למחלה, שינויים דומים ניתן לראות גם ב-Para Influenza -3 .
ריאות מוגדלות, אמפיזמה, דימומים באונות הריאה ובקרום הריאה. שינויים של דלקת ריאות בין רקמתית בסמפונות ובנודיות, במיוחד באונה הסרעפתית ניתן לראות בצקות ואמפיזמה .
לפעמים נוצרים קרעים בקרום הריאה דבר הגורם להצטברות אויר בחלל בית החזה וקריסה של הריאות.
אבחון המחלה:
אבחון המחלה נעשה על סמך סימני מחלה, תוצאות נתיחה ואבחון מעבדתי.
במעבדה קימות מספר שיטות אבחון: א. בידוד נגיף - הוכחת נוכחות הנגיף, בשיטת אימונופלורוסנציה.  ב. שיטות סרולוגיות - כגון ELISA לקביעת נוכחות ורמת נוגדנים ספציפיים לפעילות הנגיף וכ"ו.

 


מניעה:
קיימים  תרכיבים משתי מקורות אירופאי ואמריקאי. התרכיבים נבדקו לבטיחות בשדה ונמצאו בטוחים לשימוש. החיסונים אינם מונעים את המחלה לחלוטין אך גורמים לצמצום ב- 50% של מספר החיות החולות במשק המחוסן ( 1, 2, 6, 14, 15 ).
 
ב. פרהאינפלואנזה (PI-3 )
נגיף ה-  Para Influenza 3  שייך למשפחת , Paramyxoviridae בודד לראשונה בסוף שנות החמישים בארה"ב מבקר שאובחן כחולה ב- Shipping fever . תפוצתו של הנגיף היא כלל עולמית. ישנן 4 קבוצות של נגיף ה- PI אך רק PI3 הוא בעל חשיבות כפתוגן. כגורם מחלה בודד, חשיבותו מעטה, אך כאשר הוא מופיע עם גורמי מחלה נוספים עלול  לגרום למחלות נשימה חמורות (9, 10 ).
להלן גורמי מחלה המופיעים עם PI3 כגורמים משניים או כגורמים לסיבוכים:
• Adenovirus
• BVD
• IBR
• זיהומים חידקיים בעלי משיכה למערכת הנשימה: Pasteurella haemolytica, Pasteurella multucida
• תנאי עקה.
דרכי העברה  ע"י רסיסי טיפות המופרשות ממערכת הנשימה, מרפת שהייתה נגועה במחלה בעבר או בעת, הובלה של בע"ח , אנשי משק או ציוד המועבר ממכלאה למכלאה כדליי שתייה וכ"ו.
הנגיף חודר למערכת הנשימה ומתרבה במערכת הנשימה העליונה והתחתונה, לנגיף משיכה לתאי אפיתל  ריסניים ובכך מאפשר חשיפה לדלקות משניות ממקור בקטריאלי. בנוסף נגיף ה- PI3 פוגע ביכולת הפגוציטוזה של המיקרופאג'ים בריאות. כמות רבה של נגיף מופרשת עם הפרשות מהאף.
המחלה תוקפת בעיקר עגלים בני מספר ימים .  קיים חשד להעברה תוך רחמית או זמן קצר לאחר המלטה שכן לעיתים ניתן לבודד את הנגיף מנפלים.
עגלים עלולים לחלות ב- PI3 ממקור צאן ולהפך לכן לפעמים ברפתות בהם לא גודל בקר כלל אך הרפת שכנה ליד דיר נגוע תתכן המחלה גם בבני בקר צעירים.
סימני מחלה:
לעיתים נגיף ה- PI3  גורם למחלות מחוץ למערכת הנשימה כגון: דלקות בטחול או דלקות מעיים אך בראש ובראשונה PI3 הוא בעל אפיניות  למערכת הנשימה.
לעיתים כאשר PI3 הוא הגורם הפתוגני היחידי המחלה מופיעה בצורה תת קלינית , אך בשילוב עם גורמים פתוגנים נוספים מופיעה תמונת מחלה אשר סימניה השכיחים הם:
• חום
• שיעול
• הפרשות מהאף והעניים
• קשיי נשימה כתוצאה מדלקות ריאה המלווה בכאבים בבית החזה בעת נשימה.
• שלשולים
• ירידה במשקל
 התמותה מ- PI3 מגיעה עד 10%,  עגלים שהחלימו נשארים לעיתים עם נזק ריאתי  הגורם לירידה בהתפתחותם ופיגור  בעלייה במשקל גופם, דבר המתבטא בנזק כלכלי עצום במשקי פיטום/גידול.
המחלה שכיחה ביותר בעונת הסתיו. כ - 10%  מכל קבוצת עגלים עלולים להראות סימני מחלה.
המחלה פורצת בדר"כ חודש לאחר שבני בקר מועברים למשקי גידול/פיטום.
נתיחות/שחיטות:
 בנתיחה ובשחיטה ניתן למצוא לקויות בעיקר במערכת הנשימה, נפגעות ריריות מערכת הנשימה, אדמומיות של הרקמה, שטח הריאות קטן יחסית לגיל העגל, קשרי לימפה בריאות ובחלל החזה נמצאים  מוגדלים. אונות הריאה מאבדות מצמיגותן  וחלק מרקמת הריאה שנפגעה מוחלפת ברקמה צלקתית או נקרוטית . בחתך רוחב של הריאות ניתן לעיתים להבחין בהפרשות מוגלתיות (10).
טיפול ומניעה:
חשוב לשכן את בני הבקר ברפתות נוחות ולא צפופות ולהוריד את גורם הסטרס.
הטיפול במחלה מתחלק לשני סוגים: באם התפתחה  דלקת משנית אזי הטיפול הוא טפול תומך בשילוב עם טיפול אנטיביוטי ספציפי ובאם המחלה היא ממקור ויראלי בלבד אזי נסתפק בטיפול תומך בלבד.
תרכיבים כנגד 3PI  - קיימים שני סוגי חיסונים חי מוחלש ומומת. החיסון המוחלש ניתן דרך האף או בהזרקה תוך שרירית ונמצא בטוח לשימוש ויעיל. החיסון המומת ניתן פעמיים בהפרש של כמה שבועות בין שני החיסונים יעיל ובטוח לשימוש.
החיסונים כנגד 3PI ניתנים בדר"כ בשילוב עם חיסונים כנגד IBR+BVD+BRSV +פסטורלה.

ג. IBR (Bovine Herpesvirus-1
גורם המחלה הוא נגיף ה- Herpesvirus type Iי (1BHV )  בודד לראשונה ב-1956 בארה"ב( 8 ).
נגיף BHV1 הוא בעל משיכה למערכת הנשימה ומערכת המין.
תפוצת הנגיף היא כלל עולמית. נוגדנים למחלה נמצאו בחיות בר רבות אך סימני מחלה נצפו אך ורק בבקר ( 1, 2, 6, 14, 15 )..
דרך העברה של הנגיף היא אארוגנית ע"י רסיסי טיפות מהפרשות אף ועיניים של בקר חולה, האבסה במזון נוזלי גורם להעברת המחלה במהירות בכל העדר, משערים כי העברה מעדר נגוע לעדר בריא, מתרחשת  ע"י עובדי משק וציוד.
הנגיף חודר לגוף דרך ריריות מערכת הנשימה, ומתרבה במערכת הנשימה העליונה ויכול להתפשט ולעבור למוליכי הדמעות ולרקמת עדשת העין ולבסס מוקד התרבות משני. משם הנגיף מתפשט דרך הריריות, מערכת העצבים ומערכת הלימפה לכל חלקי הגוף. מכאן פגיעת המחלה במערכת הנשימה מערכת העצבים מערכת העיכול ומערכת המין.
נגיף ה - IBR מתרבה במהירות בגוף ומופרש מהאף, מהמעי בצואה, בעוברים מופלים ושליות.
סימני מחלה:
זמן אינקובציה קצר 4-2 ימים. סימני המחלה הראשונים הם אפים ורודים והפרשות מהאף שמתחילות כמוקוליטיות ועם התפתחות המחלה הופכות למוגלתיות. ירידה בתאבון, טמפרטורת גוף גבוהה עד 41 מעלות, ריור רב וירידה דרסטית ביצור חלב.
במקביל שינויים במוקזות העין אדמומיות והפרשות סרוזיות ההופכות למוגלתיות. ניתן לשמוע קולות נשימה מוגברים בריאות מלווים ברשרושים וצפצופים. בשלב זה חשוב לפסול או לזהות דלקות משניות ממקור בקטריאלי (כגון פסטורלה). במידה ולא אובחנה דלקת שניונית החום והסימנים הקליניים יורדים לאחר מספר ימים, במידה והתפתחה דלקת משנית ניתן לראות גל חום שני, קשיי נשימה ברורים עד מצב של נשימה עם פה פעור  ומוות.
החלמה מלאה נצפית לאחר 5-4 שבועות.
בעגלים המחלה שכיחה בגיליים של 6-4 חודשים המחלה היא יותר סיסטמית והפגיעה העיקרית היא במערכת הנשימה והעיכול. הסימנים הקליניים שבאים לידי ביטוי הם:
חוסר מנוחה, ריור מוגבר, הפרשה מוגלתית מהאף והעניים, אנורקסיה, אדמומיות של ריריות האף והחניכיים, שיעול, סימנים עצביים כגון אטקסיה רביצה ותרדמת.
בנתיחות ושחיטות:
רוב העגלים מחלימים ואחוזי התמותה מ- IBR בלבד נמוכים ביותר.
השינויים הפתולוגים מתבטאים בבצקות, אדמומיות בריריות האף, הפרשות מוגלתיות בקנה הנשימה ובסינוסים.  ברוב המקרים אין פגיעה במערכת נשימה תחתונה דהיינו ריאות אלא אם כן מהלך המחלה הופך לחמור, מלווה בדלקת משנית בעיקר ממקור בקטריאלי במקרים אלה ניתן לראות שינויים פתולוגים בריאות ובסמפונות הריאה, דלקות ריאות פיברינוטיות שגורמות לאמפיזמה, בצקות , ריאה עם רקמה נקרוטית הפרשה של מוגלה מסמפונות הריאה ופגיעה בתאי האפיתל של נודיות הריאה.
סרולוגיה: מציאת נוגדנים ע"י שימוש בשיטת ELISA או  סתירת הנסיוב (SN).
חשוב מאוד לבצע אבחנה מבדלת למחלות נשימה נוספות כגון:
• Pasteurellosis
• Moraxella spp.
• Mycoplasma spp.
• Chlamydia

ד. Adenovirus 
נגיף שתפוצתו כלל עולמית , שכיח בעגלים  הגדלים בקבוצות גדולות בגילאים  3 שב'-4 חודשים.
הנגיף פוגע בבקר בשתי מערכות עיקריות מערכת הנשימה ומערכת העיכול. לנגיף 10 תת קבוצות המתחלקות לשתי קבוצות עיקריות, הראשונה מכילה את תת הקבוצות 1,2,3,9 והקבוצה השנייה מכילה את התת קבוצות: 4, 5, 6, 7, 8, 10,  המבדיל בין הקבוצות הן התכונות האנטיגניות שלהן. קבוצה ראשונה גורמת למחלות נשימה בעוד הקבוצה השנייה גורמת למחלות מעיים (5, 7 ).
צורת העברה של המחלה היא בעקבות הפרשות של מחלת נשימה ורסיסי טיפות אויר או הפרשות מעיים-צואה המכילה את הנגיף ו/או הפרשות בשתן כתוצאה של פגיעה בכליות.
נוגדנים אימהיים מספקים הגנה מסוימת כנגד המחלה אך בבתי גידול/פיטום בהם מרכזים עגלים ממשקים שונים לצורך גידול/פיטום במיוחד בגיליים 3-2 שבועות, הנוגדנים האימהיים אינם יעילים בתנאי העקה החדשים,  נתון המאיץ להתפרצות דלקת ריאות/דלקת מעיים מ-/ Adenovirus  . קבוצת נגיפי האדנו מהווה גורם מחלה מספר אחד בחוות גידול עגלים במיוחד בהונגריה ואוסטריה.
סימני מחלה:
המחלה הנגרמת ע"י  Adenovirus עוברת בצורה תת קלינית מבלי להראות סימני מחלה בבקר ,אך במקרים בהם יש סימנים קליניים הם באים לידי ביטוי בשתי מערכות עיקריות, נשימה ועיכול. זמן האינקובציה של המחלה הוא 10-7 ימים.
סימני המחלה העיקריים הם: חום גבוה הנמשך 6-2 ימים, אנורקסיה,  מחלת נשימה,  הפרשות מהאף והעינים, שיעול ולאחר מכן מופיעה מחלת מעיים: שלשול רירי בצבע צהוב/אפור.
המחלה יכולה להחמיר כאשר יש התערבות של זיהומים משניים ממקור בקטריאלי.
המחלה עלולה לגרום לנזק כלכלי והפסדים בעדרי בקר גדולים וקטנים כאחד במיוחד לאור העובדה שעגל שהחלים מהמחלה יסבול לאורך כל חייו מבעיות התפתחות ופיגור במשקל עקב בעיות ספיגה מהמעיים ( 1, 2, 6, 14, 15 ).
נתיחות ושחיטות:
בנתיחות/שחיטות ניתן לראות שינויים פתולוגים במערכת העיכול והנשימה.
במערכת הנשימה כתוצאה מדלקת ריאות פיברינוטית, הצטברות פיברין, רקמת צלקת, בצקות ובלוטות לימפה מוגדלות באזור בית החזה ( 5 ).
במערכת העיכול ניתן להבחין ב שינויים פתולוגים לאורך המעי,  דימומים ופגיעה ברקמת המעי.
מניעה:
שיפור תנאי ממשק בחוות גידול/פיטום  ובמידת האפשר מניעת תנאי הכבדה מבע"ח .
באירופה פותחו מספר חיסונים המכילים נגיפים משתי הקבוצותו תתי הקבוצות, אך יעילות החיסון אינה גבוהה ונדרשות עד ארבע חזרות על החיסון על מנת להגיע לרמת נוגדנים מספקת ( 1, 2, 6, 14, 15 )..

ה. Corona virus

Coronavirus  נגיף הגורם בעגלים צעירים לשלשולים ומחלות נשימה. בודד לראשונה ב-1971 בארה"ב וכיום תפוצתו כלל עולמית. לנגיף משיכה למערכת העיכול ולמערכת הנשימה.
צורת המחלה ופגיעה במערכת העיכול אופיינית בגיל מספר ימים עד  מספר שבועות, בעוד שפגיעה במערכת בנשימה אופיינית בגיליים 13-5 חודשים ( 3, 4 ).
צורת העברה העיקרית של הנגיף היא ע"י פיזור מהמעי בצואה והפרשות מהאף מחיה חולה.
נגיף החודר למערכת העיכול מתרבה בתאי האפיתל של המעיים וגורם באזור החלוקה לנמקים ודימומים במוקזות ורקמת המעי מה שמביא לפגיעה בספיגת נוזלים ומזון מהמעי.
נגיף שחודר למערכת הנשימה מתרבה בתאי האפיתל של האף,קנה הנשימה וריאות.
סימני המחלה:
זמן האינקובציה של המחלה קצר 48-24 שעות. עגלים חולים מראים תופעות דיכאון,  שלשול מימי צהבהב, חום הגוף מעט גבוה מהרגיל. כמה ימים לאחר מכן השלשול מכיל כמויות ריר גדולות, עגלים אלו מגלים קשיים בעמידה, סימני התייבשות המתפתחת ללא טיפול לתרדמת ומוות.
תופעות מחלת הנשימה עלולות לבוא לפני  מחלת המעיים ,ביחד או לאחר מחלת המעיים. מחלת הנשימה שכיחה בעגלים בגיליים 13-5 חודשים בהם הסימנים הקליניים העיקריים הם דלקות ריאות וסמפונות שבאה יחד עם PI3 .
נתיחות/שחיטות:
שינויים פתולוגים מובחנים בריאות בהן ניתן לראות חבורות או צלקות באונות הריאה. כמו כן חלים שינויים באפיתל  הנמצא בחללי האף, שינויים ופגיעה באפיתל הריסני של קנה הנשימה.
בפגיעה במערכת בעיכול - במידה והמחלה הייתה חמורה מבחינים בשינויים  ברקמת המעי, דימומים ואטרופיה של חלקים מהמעי (3, 4).
מניעה:
תרכיב ממויר ניתן דרך הפה אך יש לתת אותו מספר שעות לאחר הלידה ופעמים רבות נוגדנים אימהיים מנטרלים את פעילות החיסון כך שהוכח שהחיסון אינו יעיל. ולכן איננו בשימוש.
מלבד החיסון אין אפשרות לצמצם את היקף ההדבקה והתחלואה ישנם מחקרים המראים כי הגמאת קולוסטרום למשך 10-8 ימים לאחר ההמלטה מורידה את אחוזי ההדבקה.

ו'. Mycoplasma Bovis .
 מיקופלסמה זו  גורמת ללקויות ריאתיות הדומות ל  - (CBPPי)  Contagious Bovine Pleuropneumonia    הנגרמת על ידי מיקופלסמה מיקואידס והנמצאת ברשימה A של מחלות רשומות על ידי OIE. שני סוגי המיקופלסמה המוזכרים הם חיידקים המהווים גורם ראשוני למחלות נשימה של בקר.
 תפוצה: חיידק המיקופלסמה בוויס נפוץ בכל רחבי תבל והוא מופיע ברשימה B של ה- OIE ובעשור האחרון דווחה מאירלנד והונגריה . מיקופלסמה זו יובאה כנראה ארצה באמצעות יבוא עגלים מהונגריה וגורמת בשנים האחרונות למספר הולך וגדל של התפרצויות מחלת נשימה בעגלי פיטום.
צורת העברה: דרך מערכת הנשימה. מגע ומעבר עובדים בין משקים.
 הטיפול.
מניעה: מניעת הכנסת הגורם ובניית סימני המחלה: בבקר בוגר מיקופלסמה בוויס גורמת בעיקר לדלקת עטין אך עלולה לגרום גם לדלקת פרקים, סינוביטיס ודלקת ריאות המלווה בתמותה בעדרי בשר במיוחד בעגלים. נפיצות הלקויות בעדר עגלים עלולה להגיע ה ל – 40% ובמקרים הכרוניים מבחינים בדלקת ריאות אינטרסטיציאלית עם חדירה לימפוציטרית סביב הברונכים .

 

4.   הפעלת המחקר:
1.  שיטות וחומרים: ב-3 משקי גידול/פיטום בכפר יהושע  נערך מעקב קליני מרגע כניסת העגלים למשק. המעקב  כלל תצפיות קליניות, בדיקת טמפרטורת גוף ומעקב אחר צריכת מזון. המעקב נערך אחר  קבוצות עגלים לא עוקבות בהפרש של חודש ימים מעקב זה יבוצע בסיוע הרופא הקליני.
ב- 3  משקי הגידול/פיטום בכפר יהושע  נערך מעקב סרולוגי אחר  קבוצות עגלים מיום הגעתם למשק עד גיל 5 ±  חודשים המעקב כלל לקיחת דגימות דם לבדיקות סרולוגית אלה  נלקחו מידי שבועיים עד גיל  5 ±חודשים . המעקב נערך אחר  קבוצות עגלים לא עוקבות בהפרש של חודש ימים מעקב זה יבוצע בסיוע הרופא הקליני.
הבדיקות הסרולוגיות כללו בדיקות לרמת נוגדנים כנגד 6 מחלות העלולות לגרום למחלות נשימה. מאחר והדגימות נאספו אחת לשבועיים ניתן יהיה בהתאם לרמת כייל הנוגדנים לאחת המחלות או יותר לקבוע את הגורם/ים הפעיל ואת מועד הופעתו.
הבדיקות הסרולוגיות בוצעו במכון הווטרינרי בחטיבה לוירולוגיה ע"י שימוש בשיטות לזיהוי רמת נוגדנים במבחן ELISA). המשקים אמנם יתחייבו לשחוט את העגלים המשתתפים במעקב בבית מטבחיים בפיקוח בודק כשרות, כך, שבעת השחיטה יערך מעקב וייאסף מידע ונתונים לגבי שינויים פתולוגיים שיימצאו בעת השחיטה. חלק זה של התחייבות המשקים לא התבצע עקב אילוצים כלכליים אשר הביאו למכירה ושחיטה בשטחי הרשות הפלשתינאית.

5. תוצאות
המחקר נערך בשלושה משקים במושב כפר יהושע. בשני משקים (A ו – B) נבדקו במהלך המחקר 4 קבוצות עגלים ובמשק השלישי C רק 3 קבוצות עגלים. הבדיקות החלו החל מגיל 10 – 14 יום. הקבוצות הוכנסו למהלך הבדיקות בהפרש של חודש ימים בין אחת לשנייה. כל העגלים אשר השתתפו במהלך המחקר היו ילידי משקי חלב בארץ ממקורות שונים. משק C החל לקבל עגלי יבוא ולכן המשך המחקר בו הופסק. התוצאות נתנו לגבי כל מחלה בנפרד. כאמור מפאת אילוצים שונים המשקים לא עמדו בהתחייבותם לשחוט את העגלים המשתתפים במעקב בבית מטבחיים בפיקוח בודק כשרות, לכן, לא ניתן היה בעת השחיטה לערוך מעקב ולאסוף מידע ונתונים לגבי שינויים פתולוגיים שנמצאו בעת השחיטה.
תוצאות ומסקנות המחקר מתבססות רק על נתונים סרולוגיים מבדיקות מעבדה של דגימות הדם מהקבוצות השונות במועדים השונים בעת הגידול.
א. BRSV (יBovine Respiratory Syncytial Virus ):

המבחנים הסרולוגים בוצעו בשיטת האליזה. נעשה שימוש בערכות אליזה תוצרת חב' Svanova   שוודיה.  Bovine Respiratory Syncytial Viurs antibody test Article number: 10-2500-02   90 בדיקות לערכה.
 התוצאות סוכמו כאחוזי התגובה ביחס לנסיוב בקורת חיובי אשר הוגדר כ –  100% . מכל משק מכל קבוצה ומכל יום דגימה חושב ממוצע התוצאות לאותו יום דגימה. ממוצעי התוצאות לבדיקת  – BRSV לכל קבוצה ולכל ימי הדגימה הוכנסו לתמונת גרפים עמודות. 


גרף מס' 1 . תוצאות בדיקות סרולוגיות ל - BRSV.

1.1. תוצאות סרולוגיות ל – BRSV קב' 1 משק A.

 

 1.2. תוצאות סרולוגיות ל – BRSV קב' 2 משק A.


 

1.3. תוצאות סרולוגיות ל – BRSV קב' 3 משק A.

 

      1.4. תוצאות סרולוגיות ל – BRSV קב' 4 משק A.      

 

1.5. תוצאות סרולוגיות ל – BRSV קב' 1 משק B.  

 

       1.6. תוצאות סרולוגיות ל – BRSV קב' 2 משק B.

 

       
1.7. תוצאות סרולוגיות ל – BRSV קב' 3 משקB   .


 

       

1.8. תוצאות סרולוגיות ל – BRSV קב' 4 משק B.


 

1.9. תוצאות סרולוגיות ל – BRSV קב' 1 משק C.


 

 1.10.  תוצאות סרולוגיות ל – BRSV קב' 2 משק C.


 

      
1.11.  תוצאות סרולוגיות ל – BRSV קב' 3 משק  C.
 

התוצאות מצביעות כי כל העגלים מגיעים ממשקי האם עם נוגדנים אימהיים כנגד BRSV. רמת הנוגדנים האימהית (קולוסטרלית) יורדת תוך חודשיים עד שלושה ומיד לאחר מכן יש עלייה ברמת הנוגדנים הספציפיים כנגד BRSV. נתון זה מצביע על חשיפה לנגיף ה- BRSV. החשיפה היא במשקי הגידול בהם קבוצות עגלים בכל מגוון הגילים. כך שהנגיף תוקף מיד עם ירידת רמת הנוגדנים הקולוסטרליים.

ב. פרהאינפלואנזה (PI-3 )
המבחנים הסרולוגים בוצעו בשיטת האליזה. נעשה שימוש בערכות אליזה תוצרת חב' Svanova שוודיה.

 Bovine Parainfluenza  Virus Type 3 antibody test Article number: 10-2600- 02
 96 בדיקות בערכה..
 תוצאות מסכמות לגבי שלושת המשקים A, B ו- C מוצגות ברשומים  2.

 


2.1 תוצאות בדיקת נוגדנים ל - 3 PI  בקבוצות משק A

 


2.2  תוצאות בדיקת נוגדנים ל - 3 PI  בקבוצות במשק B.

 

2.3.  תוצאות בדיקת נוגדנים ל - 3 PI  בקבוצות משק C.


 
ממצאי הבדיקות הסרולוגיות מצביעים כי רמת הנוגדנים נעה בין 70-80% מיד עם כניסתם ליונקיה, ירידה ל- 12% – 50 בגיל 6 – 10 שבועות ועלייה ל- % 59 – 90 בגיל 4.5 חודשים.   עלייה זו בגיל 4.5 חודשים מעידה על יצירה אקטיבית של נוגדנים עקב חשיפה לנגיף ה- PI3.


ג. IBR   Bovine Herpesvirus-1
המבחנים הסרולוגים לבדיקת נוגדנים ל- IBR בוצעו בשיטת האליזה. ערכות מספר : 10-2100-10 תוצרת חברת Svanova שוודיה המיועדת לבדיקת 440 דגימות נסיוב בערכה.
התוצאות סוכמו כאחוזי התגובה ביחס לנסיובי בקורת חיוביים אשר הוגדרו כ –  100% . מכל משק, מכל קבוצה ומכל יום דגימה חושב ממוצע התוצאות לאותו יום דגימה. ממוצעי התוצאות לבדיקת  – IBR לכל קבוצה ולכל יום דגימה הוכנסו   לתמונת גרפים מס' 3 המוצגת  בעמודות.

 

3.1. תוצאות מעקב סרולוגי ל-IBR בקבוצה 1 משק A 

 


3.2.. תוצאות מעקב סרולוגי ל-IBR בקבוצה 2 משק A 

 


3.3.. תוצאות מעקב סרולוגי ל-IBR בקבוצה 3 משק A    

 


3.4.. תוצאות מעקב סרולוגי ל-IBR בקבוצה 4  משק A 

 


3.5.  תוצאות מעקב סרולוגי ל-IBR בקבוצה 1 משק B.

 

3.6. תוצאות מעקב סרולוגי ל-IBR בקבוצה  2 משק B.   

 

3.7.. תוצאות מעקב סרולוגי ל-IBR  בקבוצה 3 משק B.

 

3.8. תוצאות מעקב סרולוגי ל-IBR בקבוצה 4 משק B. 

 

3.9.. תוצאות מעקב סרולוגי ל-IBR בקבוצה 1 משק C. 

 


3.10. תוצאות מעקב סרולוגי ל-IBR בקבוצה2 משק C. 

 


3.11.. תוצאות מעקב סרולוגי ל-IBR בקבוצה 3 משק C.

   

סיכום: התוצאות מצביעות כי כל העגלים לאחר לידתם הם בעל רמה גבוהה של נוגדנים קולוסטרליים, כלומר האמהות היו מחוסנות או עברו חשיפה למחלה ומעבירות נוגדנים לצאצאים. רמת הנוגדנים בכל קבוצות העגלים שנבדקו יורדת עם הזמן ובגיל 4-5 חודשים הופכת לשלילית. אין כל אינדיקציה לחשיפה.
נראה כי בשלושת המשקים שנבדקו מחלת הנשימה IBR לא היוותה גורם לא למחלת  נשימה קלינית ולא למחלה תת קלינית. מאחר ובכל בשלושת המפטמות ובכל ארבעת או שלושת הקבוצות שנבדקו אין כל אינדיקציה סרולוגית לחשיפה לנגיף.


ד. Adenovirus לא נבדק עדיין מחוסר ערכות מתאימות..

 

ה'. נגיף הקורונה בעגלי הפיטום
מחלת הנשימה כתוצאה מחשיפה לנגיף הקורונה שכיחה בעגלים בגילאים 13-5 חודשים בהם הסימנים הקליניים העיקריים הם דלקות ריאות וסמפונות ולעיתים מופיעה יחד עם PI3 .
הטבלה הלוטה מסכמת את תוצאות בדיקת הנוגדנים לנגיף הקורונה בשיטת האליזה.
 הבדיקות בוצעו עם ערכת BCV-Ab - Bovine Coronavirus antibody test תוצרת חב' Svanova .

Svanova  Article number: 10-2400-02 Kit format: 2-plate package size   Number of tests: 96.
סיכום: רמות הנוגדנים הגבוהה, 100% ויותר, מעידה כי כל קבוצות העגלים בכל שלושת המשקים נחשפו לנגיף זה באופן חריף ומחשיפה זו נובעת רמת הנוגדנים הגבוהה.
מסקנה: בשלושת המשקים יש חשיבות לנגיף הקורונה כגורם נגיפי למחלת נשימה /מחלת מעיים החל מגיל צעיר.


תוצאות הבדיקה בשלושה תאריכים לגבי 4 -3 קבוצות בכל משק מסוכמות בגרפים להלן:  

 


5.1. תוצאות בדיקת נוגדנים לנגיף קורונה במשק A 

 


5.2. תוצאות בדיקת נוגדנים לנגיף קורונה במשק B.

 

5.3. סיכום תוצאות בדיקת נוגדנים לנגיף קורונה במשק C.
    

ו.  מיקופלסמה בוביס
מיקופלסמה זה יובאה כנראה ארצה באמצעות יבוא עגלים מהונגריה וגורמת בשנים האחרונות למספר הולך וגדל של התפרצויות מחלת נשימה בעגלי פיטום.
הבדיקה בשיטת האליזה בוצעה באמצעות ערכה של חברת Bommeli שוויץ. הבדיקה נערכה בשלב ראשון בכל הנסיובים מלקיחת הדם האחרונה של כל הקבוצות. כלומר אם הנסיובים תוצאתם שלילית אין צורך בבדיקה של כל מועדי האיסוף.
קריאת התוצאות: התוצאות נקראו בספקטרופוטומטר קורא אליזה באורך גל  405 m n . תהליך  הראקציה עובר עיכוב כאשר הפרש ה- OD בין ביקורת חיובית לשלילית הוא 0.4 ≤.
הערכת התוצאות:
סיכום: העגלים המגיבים חיובית באליזה למיקופלסמה בוויס סומנו ב- V . בכל הקבוצות מלבד קבוצה 3C התגובות היו שליליות או תגובה בודדת בקבוצה. בקבוצה 3C כל הפרטים הגיבו באופו חריף מלבד אחד. קבוצה זו הייתה חלק ממשלוח  עגלי יבוא מהונגריה  אשר בדיעבד הסתבר כי נגועים במיקופלסמה בוויס.
המסקנה היא כי עגלים ישראליים חופשיים ממיקופלסמה בוויס ופטוגן זה לא היווה גורם תחלואה במשקים הנבדקים. קבוצה 3 במשק C 90% מראים תגובה סרולוגית למיקופלסמה בוויס , אך עגלים אלה היו עגלי יבוא מהונגריה. בבדיקת נתונים במחלקה לנמלים והסגרים של השרותים הוטרינריים
הסתבר כי ב- 2003 חלק גדול מעגלי היבוא היו נגועים במיקופלסמה זו  ובעקבות זאת הוצבה חד משמעית הדרישה כי כל העגלים המיובאים מהונגריה ייבדקו לפני המשלוח ויהיו נקיים ממיקופלסמה זו. מעבר לזאת קיים חשש כי המיקופלסמה הנ"ל נפוצה כיום בקנה מידה רחב ומהווה גורם נוסף בקומפלקס מחלות הנשימה של עגלי הפיטום.

6.1. סיכום תוצאות בדיקת נוגדנים למיקופלסמה בוביס במשק  A.

V - עגל עם תגובה חיובית למיקופלסמה.


6.2. תוצאות בדיקת נוגדנים למיקופלסמה בוביס במשק B. 


V -  עגל עם תגובה חיובית למיקופלסמה. VV - תגובה חיובית חזקה למיקופלסמה.

 

6.3.   תוצאות בדיקת נוגדנים למיקופלסמה בוביס במשק  C.

V - עגל עם תגובה חיובית למיקופלסמה. VV - תגובה חיובית חזקה למיקופלסמה.

 

סיכום העבודה:
במושב בו פועלים כ – 20 משקים לגידול ופיטום עגלים נערך סקר בשלושה מהמשקים לגבי הופעת מחלות נשימה מגורמים וירליים.  בכל אחד מהמשקים נערך מעקב אחר 4 קבוצות עגלים החל מבואם למשק בגיל 7 -10 ימים ועד גיל 4.5 – 5 חודשים. מדי שבועיים נלקחו דגימות דם ואלה נבדקו לנוגדנים למחלות נשימה נגיפיות:  BRSV,  פרהאינפלואנזה 3, קורונה ומיקופלסמה בוביס.
מפאת עלות הבדיקות  לפרה אינפלואנזה וקורונה צומצמו מספר הבדיקות לשלושה מועדים: מיד עם תחילת הבדיקות בגיל 10 ימים, בגיל של 8-6  שבועות ובגיל 4.5 חודשים. נקודות מדידה אלה נתנו תמונה לגבי נוכחות נוגדנים קולוסטרליים, מהלך ירידתם והאם התקיימה הדבקה בשדה.
סיכום התוצאות מראה כי רמות הנוגדנים ל- BRSV, פרה איפלואנזה 3, וקורונה, עלו לקראת גיל 4 חודשים בכך הוכח  כי עגלי שלושת מפטמות המעקב בכפר יהושע נחשפו לגורמים אלה. ומכאן המסקנה כי מחלות אלה יתכן ומהוות גורם לתחלואה קלינית או תת קלינית. העגלים בתקופת המעקב לא הראו סימנים קליניים של מחלת נשימה קשה. אך משך תקופת המעקב היו ימים אשר בהם צוין כי העגלים משתעלים או מראים סימני נשימה כבדה. מחלות אלה גם אם מופיעות הצורה תת קלינית עלולות לגרום להיווצרות סרכות בחלצ הפליאורה ולגרום לפסילת כשרות בעת השחיטה.
בעקבות ממצאים אלה יש לשקול חיסון העגלים כנגד BRSV, פרהאינפלואנזה וקורונה.
IBR  ומיקופלסמה בוויס לא היוו בעגלי המעקב גורמים לפגיעה במערכת הנשימה. אין זה שולל כי בקבוצות הבאות או במשקים אחרים או במועד מאוחר יותר יחדור נגיף ההרפס גורם ה – IBR ויגרום למחלת נשימה ברמת חומרה זו או אחרת.
כלל דומה חל לגבי מיקופלסמה בוביס, הממצאים בשלושת המשקים לא שוללים את המצאות הפטוגן במשקים אחרים.

למשקים רחלבסקי, ישראלי ואנקורי מכפר יהושע
מלוא התודה והערכה על שיתוף הפעולה.

 

6. רשימת ספרות:

1. Veterinary Medicine-Large Animal Clinical Sciences Department, Florida Cooperative Extension Service, Institute of Food and Agricultural Sciences, University of Florida. Original publication date December 1, 1990. Revised May, 2002. Reviewed March, 2002.
2. E.J. Richey, Extension Veterinarian, College of Veterinary Medicine, Cooperative Extension Service, Institute of Food and Agricultural Sciences, University of Florida, Gainesville, 32611.
3. Clark MA.1993.Bovine Coronavirus. Br vet J. 149:51-69
4. Heckert RA et al. 1991.Epidemiologic factors and isotype-specific antibody responses in serum and mucosal secretions of dairy calves with bovine coronavirus respiratory tract and enteric tract infections. Am J Vet Res. 52:845-851.
5. Lehmkuhl HD et al. 1975. A bovine adenovirus type 3: isolation, characterization, and experimental infection in calves. Arch Virol. 48:39-46.
6. MERK&CO.Inc. Rahway N.J., USA 2003
7. Aldasy,P.,Csontos,L.and Bartha, A.,1965.Pneumo-enteritis in calves caused by adenoviruses. Acta Vet. Acad . Sci. Hung.,15:167-175.
8. Baker,J.A.,McEntee,K. and Gillespie,J.H.,1960. Effects of infectious bovine rhinotracheitis- infectious postolar vulvovaginitis virus on newborn calves. Cornell. Vet .,50:156-170.
9. Stevenson,R.G and Hore,D.E.,1970. Comparative Pathology of lambs and calves infected with PI3. Comp. Pathol.,80: 613-618.
10. Liggitt,H.D,Huston,L.,Silflow,R.,Evermann,J.and Trigo,E.,1985.Impaired function of bovine alveolar macrophages unfected with PI3. Am.J.Vet.Res.,46:1740-1744.
11. Ide,P.R.,1970.,The etiology of enzootic pneumonia of calves. Can. Vet.J.,11:194-202.
12. Thomas, L.H1973. Observation on the role of viruses in pneumonia of calves .Vet. Rec.,93:384-388.
13. Thomas,A.P.,Stott,E.J.,Collins,A.P.,Crouch,S.and Jebbett,J.,1984. Infection of gnotobiotic calves with a bovine and human isolate of respiratory syncytial virus. Modification of the response by dexamethasone. Arch .Virol.,79:67-77.
14. The veterinary clinics of north America July 1985, Bovine respiratory disease by W.B Saunders Company. 259-275.
15. Viral disease of cattle second edition by Robert F. Kahrs.2001.
16. Virus Infections of ruminants, Volume 3 by Z.Dinter and B.Morein.1990.

לכל המבזקים....
office@milk.org.il פקס: 972-3-9564766 טל: 972-3-9564750 דרך החורש 4 , ת"ד 97, יהוד 5647003
מופעל באמצעות מעוף - מגוון אפקט