דו"ח שנתי (שנה 1) לתכנית מחקר – 705-0025-09  (1.1.09-31.12.09)

 

הערכת עוצמת התגובה החיסונית המושרית ע"י חיסוני אבעבועות צאן ויעילותם לשם הגנה מפני קטרת העור

 

מוגש להנהלת מועצת  החלב  ע"י:

ד"ר אייל קלמנט - ביה"ס לרפואה וטרינרית ע"ש קורט, הפקולטה ע"ש סמית לחקלאות, מזון וסביבה, האוניברסיטה העברית

ד"ר חגי ידין - החטיבה לוירולוגיה – מכון קמרון, השירותים הוטרינרים

ד"ר יבגניה  לובשבסקי - החטיבה לוירולוגיה – מכון קמרון, השירותים הוטרינרים

ד"ר מאור קדמי - 'החקלאית'

פרופ' נחום שפיגל - ביה"ס לרפואה וטרינרית ע"ש קורט, הפקולטה ע"ש סמית לחקלאות, מזון וסביבה, האוניברסיטה העברית

 

הממצאים במחקר זה הינם תוצאות ניסויים.

הניסויים אינם מהווים המלצות לחקלאים.

 

תקציר:

רקע: קטרת עור היא מחלה הנגרמת ע"י נגיף אבעבועות ממשפחת ה- Capripox. בשנת 2006 ארעה התפרצות במשק הבקר לחלב בעין צורים ולאחריה אירעו בשנת 2007 מספר התפרצויות בישובי עוטף עזה. התפרצויות אלו אירעו בעדרים שחוסנו בתרכיב אבעבועות צאן מוחלש מגזע RM-65. מממצאי חקירה אפידמיולוגית שביצענו עולה כי לא קיים קשר בין חיסון בתרכיב ובין הגנה מפני המחלה. כמו-כן מצאנו כי לאחר חיסון בודד בתרכיב נמדדו רמות נמוכות ביותר של נוגדנים מנטרלים כנגד נגיף קטרת העור. לאור ממצאים אלו קיים חשש כי התרכיב, אינו יעיל או שפרוטוקול המתן שלו אינו מאפשר התפתחות תגובה מגנה יעילה.
תרכיבים המתבססים על נגיפי ממויירים ממשפחת ה-
Capripox (כגון נגיף מגזע SGP0240) הראו בעבר הגנה מפני קטרת עור. לאור זאת נדרש להבין מהי הסיבה לאי יעילותו של התרכיב בו נעשה שימוש בישראל.


השערת המחקר: התרכיב אינו יעיל  מאחר והוא אינו משרה תגובה חיסונית מספקת או מתאימה לשם הגנה מפני קטרת העור.


מטרה: אפיון התגובה החיסונית לתרכיב אבעבועות צאן מוחלש מגזע
RM-65 וזיהוי הסיבות לחוסר יעילותו בהגנה מפני קטרת העור.

 

חשיבות המחקר: המחקר יאפשר קבלת תמונה מקיפה אודות התגובה ההומורלית והתאית המתפתחת לאחר חיסון בתרכיב המבוסס על נגיף אבעבועות צאן מוחלש. זהו כיום התרכיב בו נעשה שימוש לשם מניעת המחלה בישראל וחוסר יעילותו מעמיד בסיכון מאות עדרים בדרום הארץ. כמו-כן יאפשר המחקר הערכה עתידית של תרכיבים חדשים ויפתח פתח למחקר בנושא התגובה החיסונית לקטרת עור בכלל. מחקר מעין זה טרם בוצע בישראל ובעולם.

 

תכנית עבודה: תכנית המחקר חולקה ל- 3 שלבים; בשלב ראשון העמדת המערכות; בנוסף למערכת SN הקיימת כבר במעבדתנו, התכנית היא להקים מערכות ELISA ומערכת לבדיקת שגשוג תאי T  (T cell proliferation -TCP) בתגובה לאנטיגן המבוסס על ניקוי נגיף קטרת העור ונגיף RM-65 מוחלש, שניהם מגודלים במעבדתנו. השלב הבעייתי ביותר בשלב זה הוא ניקוי הנגיף ובכך עסקנו בשנה הראשונה כמו-גם בהמשך בחינה סרולוגית של התרכיב בעדר מחוסן. בהמשך מתוכננת העמדת המערכות בכבשים. בשלב שני, תבחן התגובה החיסונית לתרכיב RM65 בעגלות ובטליות. הרציונל שמאחורי ההשוואה הוא שהתרכיב אמור ליצור בראש ובראשונה תגובה חיסונית משמעותית בכבשים שכן הוא מבוסס על נגיף sheeppox. כן ייבחנו שני פרוטוקולים שונים (עם וללא חיסון בוסטר חודשיים לאחר החיסון הראשון). בשלב שלישי, ייבדק התרכיב על עגלות אל מול תרכיב המבוסס על נגיף מזן SGP0240 והמעקב יבוצע עד שנה לאחר מתן החיסון. בנוסף, יעשה מאמץ לבצע את הבדיקות בעת התפרצויות ע"מ לקשר בין התגובה התאית וההומורלית ובין הגנה מפני המחלה. בכל השלבים תבוצענה הבדיקות כפי שמתואר בשלב הראשון (כלומר SN ו- ELISA לבדיקת התגובה ההומורלית ו- TCP לבדיקת התגובה התאית).


1. מבוא:
קטרת העור היא מחלה הנגרמת ע"י נגיף מהגנוס capripoxvirus קרוב משפחה של נגיפי ה-sheep-pox וה- goat-pox ובעל דמיון גנטי רב אליהם (Carn, 1993). המחלה מתבטאת בהופעה מפושטת של קטריות בגודל 2-5 ס"מ על-פני העור. כמו-כן, מופיע חום גבוה אשר יכול לעלות אל מעבר ל- OC 41 ועלול להמשך כשבוע.  קטרת עור גורמת לנזקים כלכליים עצומים עקב פגיעה קשה בתחלובה, פגיעה בפוריות, הפלות ותמותה (Carn, 1993). בשל כך ובשל פוטנציאל ההדבקה הגבוה שלה, שייכת קטרת העור לרשימת ה- OIE של מחלות המחייבות דיווח (OIE, 2004).  המחלה נתגלתה לראשונה ב- 1929 בזמביה ולאחר מכן התפשטה לבוטסואנה ודרום אפריקה (1943) צפונה לקניה (1957)  ומאז המשיכה להתפשט מערבה לתוך מרכז אפריקה וצפונה עד שזוהתה במצריים ב-1988 (OIE, 2004). ב- 1989 ארעה התפרצות של המחלה בישראל במושב פדויים (Yeruham et al., 1995). זהו למעשה התיאור היחיד הוודאי של התפרצות המחלה מחוץ לגבולות אפריקה עד לשנת 2006 (המחלה תוארה גם בבחריין ובאיחוד האמירויות אך במקרים אלו לא אובחנה באופן ודאי (OIE, 2004)).


ביוני 2006 התפרצה מחלת קטרת העור בעדר בקר לחלב בקיבוץ עין צורים אשר מצפון לרצועת עזה. כתוצאה מן ההתפרצות הוצאו מן העדר 207 פרות (מעל 30% מן העדר) והנזקים הכלכליים נאמדו במיליוני שקלים. עקב ההתפרצות החלו השירותים הוטרינרים בחיסון נרחב בתרכיב אבעבועות צאן מוחלש, זן RM-65 (המיוצר ע"י חברת אביק) בכל אזור הדרום עד קו בארות יצחק.  נראה היה כי ההתפרצות מאחורינו אך ביוני 2007 המחלה תקפה בשנית והפעם בעדרים מחוסנים. תחילה הופיעה המחלה בעלומים, לאחר מכן באור-הנר, קודם בעדר הבקר לבשר ולאחר מכן התפשטה גם לעדר הבקר לחלב. אחר-כך חלו התפרצויות בסדרי גודל שונים בחוות השקמים וניר-עם  בעדרי בקר לבשר, ובארז, בעדר הבקר לבשר ומספר שבועות לאחר מכן גם בעדר הבקר לחלב. כל העדרים שנפגעו במהלך 2007 היו מחוסנים אולם מפתיעים בייחוד הממצאים באור-הנר בה התפרצה המחלה בעדר שחוסן אך חודשיים לפני כן, ובארז בעדר שחוסן חודש וחצי בלבד לפני ההתפרצות.  התוצאות המקדימות ממעבדתנו מראות כי לאחר שימוש בתרכיב הניתן בישראל, העלייה בכייל הנוגדנים המנטרלים היא קטנה מאד.  כמו-כן בדיקת נסיובים שנאספו בשלב הראשון של מספר התפרצויות לא הראתה קשר בין רמת הנוגדנים המנטרלים והגנה מפני מחלה. כיום נעשה שימוש בתרכיב המבוסס על אותו נגיף (זן RM65) אולם עקב זכייה במכרז הוחלף היצרן והתרכיב בו נעשה שימוש כיום הינו תרכיב JOVIVAC של חברת JOVAC הירדנית.


נגיף קטרת העור (
LSDV) הוא כאמור בעל דמיון אנטיגני רב לנגיפי capripox אחרים ומראה זהות ב- 97% מהנוקלאוטידים שלו לגנום של נגיף ה- sheep-pox (SPPV). כל הגנים המופיעים ב- SPPV וב- GoatPox Virus (GTPV) מופיעים גם ב- LSDV, אולם 9 גנים הקיימים ב- LSDV וקשורים כנראה לאלימות ואינטראקציה עם המאכסן הם לא תפקודיים ב- GTPV ו- SPPV עקב ריבוי של אתרים בהם קיימים נוקלאוטידים עודפים (insertions) או חסרים (deletions) בגנים אלו(Tulman et al., 2002). בנוסף לא ניתן להבחין באמצעות נוגדנים מנטרלים בין זני ה- capripox השונים (Kitching et al., 1986). בשל עובדה זו, לצד חיסונים המבוססים על זני LSDV מוחלשים קיימים גם חיסונים כנגד LSDV המבוססים על זני SPPV. Capstick & Coackley היו הראשונים שהראו כי חיסון ב- SPPV מקנה הגנה בפני הוקעה עם נגיף LSDV אלים (Capstick and Coackley, 1961).  שימוש בנגיף זה בשנים 1958-9 בקניה הראה כי הוא אינו גורם לתופעות לוואי משמעותיות. לעומת זאת, שימוש בנגיףLSDV Neethling מוחלש גרם להופעה של תגובה מקומית קשה ב- 50% מן המקרים אשר נעלמה לחלוטין כחודש לאחר החיסון (Carn, 1993). גם חיסון בזן KS-1 capripox  (זן SGP0240) גרם לתופעות דומות בבקר לחלב בישראל (שיעור התקף של 20%-30% בשני עדרים מחוסנים) אך לא בבקר לבשר (Yeruham et al., 1994). חיסון בזן KS-1 capripox  מהונדס  המבטא את ה- fusion protein או המאגלוטינין של נגיף דבר הבקר הראה הגנה טובה כנגד קטרת העור ודבר הבקר (Ngichabe et al., 1997; Romero et al., 1993).  באחד המחקרים אף חזרו ובדקו את יעילות החיסון מספר שנים לאחר מתן מנה אחת שלו ומצאו הגנה מלאה מפני מחלה שנתיים לאחר החיסון והגנה חלקית 3 שנים לאחריו (Ngichabe et al., 2002). שימוש בזן רומני של SPPV מוחלש הראה הגנה מפני מחלה מפושטת ב- 8 מתוך 10 פרים שחוסנו אך לא מנע הופעה של לקות מקומית (Michael et al., 1996).  באופן כללי ניתן לומר כי הדבקה בנגיף מוחלש כפי שמתבצעת בעת החיסון במידה והתרכיב מוצלח אמורה להקנות הגנה מפני הדבקה בנגיף האלים. הגנה זו היא כנראה תוצאה של תגובה חיסונית תאית משמעותית. זאת נלמד ממחקרים על נגיפי POX אחרים, (בעיקר על נגיף vaccinia במודל עכבר) אשר הראו כי הגברה של הפרשת ציטוקינים המעודדים תגובה תאית כגון  IFN-γ ו- IL-12   מעודדת את השמדת הנגיף בעוד ציטוקינים המעודדים מעבר לתגובה הומורלית (Th2) כגון IL-4 מגבירים את אלימותו של הנגיף (van Den Broek et al., 2000). כמו-כן מקובל להשתמש בשיטות לזיהוי לשגשוג תאי T על מנת להעריך תגובה חיסונית וזיכרון חיסוני בבני-אדם מחוסנים ל- vaccinia  (Hammarlund et al., 2003). גם בנגיף אבעבועות אחר; מיקסומה (גורם למחלה בארנבות), מקובל להאמין כי אקטיבציית תאי T היא בעלת משמעות רבה בהגנה מפני הנגיף  (Stanford et al., 2007).


במספר מחקרים נצפתה הגנה מפני הדבקה באבעבועות צאן בכבשים או בקטרת עור בבקר למרות כייל נמוך שנמדד ב- serum neutralization (SN) (Bhanuprakash et al., 2004; Ngichabe et al., 1997). מחקרים לבדיקת המתאם בין רמת נוגדנים מנטרלים והגנה מפני המחלה כמעט ולא בוצעו. במחקר אחד שנערך על כבשים מדווח מתאם בין רמת הנוגדנים המנטרלים ובין רמת ההגנה בפני התפתחות אבעבועות צאן (Fassi-Fehri et al., 1984). מחקרים על תרכיבים אחרים כנגד מחלות הנגרמות ע"י נגיפי אבעבועות כגון אבעבועות שחורות מצביעים על מתאם בין רמת הנוגדנים ובין התפתחות תגובה חיסונית המצביעה על הגנה מפני מחלה; תוצאות מובהקות כאלו נצפו במחקר אשר נערך בצה"ל לפני מספר שנים לאחר חיסון בתרכיב המבוסס על vaccinia כנגד אבעבועות שחורות (Orr et al., 2004). מכל האמור לעיל עולה כי תרכיבים כנגד נגיפי אבעבועות אחרים ובבעלי-חיים אחרים משרים רמות גבוהות של נוגדנים מנטרלים אשר בדרך-כלל מעידות על הגנה מפני מחלה, אולם הדבר ככל הנראה שונה כאשר נעשה שימוש בתרכיב אבעבועות צאן בבקר. נשאלת השאלה אם כן האם נגיף אבעבועות הצאן המצוי בתרכיב (ובייחוד זה אשר בו נעשה שימוש בארץ) מתרבה באופן מספק בבקר על מנת לגרום לתגובה הומורלית ותאית אשר תגן מפני מחלה. ההנחה היא כי אם התרכיב הינו אימונוגני צפוי כי הוא ישרה תגובה הומורלית כלשהיא ויתכן שבדיקת הניטרול באמצעות נסיוב (SN
) איננה רגישה מספיק על מנת לזהות תגובה זו. כמו-כן, לאור הידוע על האפקט המגן המושרה ע"י תרכיבים אלו צפוי גם כי אם התרכיב מגן הוא ישרה תגובה תאית משמעותית.  מעבר לכל זאת, ברור כי תנאי ראשוני הוא שהתרכיב יהיה בעל אפקט מגן ויגרום לתגובה חיסונית משמעותית בצאן. אם אלו פני הדברים (כפי שמדווחת החברה המייצרת את התרכיב) נשאלת השאלה האם הוא גורם לתגובה דומה בבקר.


לאור העובדות העולות ממחקרים בעולם, ממצאי ההתפרצויות ב- 2007 הם מפתיעים, שכן ע"פ ניסיון העבר חיסון בזנים מוחלשים של
Capri-pox אמור להקנות הגנה טובה מפני הדבקה במחלה. האפשרויות הקיימות הן אם כך:
א.
התרכיב כלל לא משרה תגובה חיסונית, תאית או הומורלית כנגד אבעבועות צאן או קטרת העור.
ב. התרכיב משרה תגובה חיסונית תאית והומורלית כנגד נגיף אבעבועות צאן אך אין הגנה צולבת כנגד נגיף קטרת העור.
ג. התרכיב משרה תגובה חיסונית כנגד אבעבועות צאן וכנגד קטרת העור, אך היא אינה מגינה.
ד. התרכיב משרה תגובה חיסונית מגינה אך לא בפרוטוקול בו הוא ניתן כיום.

 

התוצאות המקדימות של המחקר שבוצע עד כה במעבדתנו מצביעות כי חיסון בתרכיב גורם ליצירה של רמות נמוכות מאד של נוגדנים מנטרלים אשר רמתם עולה אך במעט לאחר חיסון דחף. לאור תוצאות אלו ולאור ממצאי החקירה האפידמיולוגית של ההתפרצויות האמורות, קיים חשש כבד כי התרכיב, באופן בו הוא ניתן כיום אינו מקנה הגנה מספקת מפני המחלה. לפיכך קיים צורך בהערכה מדויקת של רמת התגובה החיסונית המושרית ע"י התרכיב בכדי לזהות את הסיבה לחוסר יעילותו. כן יש צורך באמידה של הקשר בין תגובה זו ובין הגנה מפני המחלה. מטרת המחקר האמור היא לאפיין את התגובה החיסונית התאית וההומורלית לתרכיב אבעבועות צאן מוחלש מגזע RM-65 ולזהות את הסיבות לחוסר יעילותו בהגנה מפני קטרת העור. המערכות שתוקמנה במהלך המחקר האמור תאפשרנה הערכה של התרכיב הקיים וכן בדיקה והערכה של תרכיבים חדשים.

2. מטרת המחקר:
אפיון התגובה החיסונית לתרכיב אבעבועות צאן מוחלש מגזע RM-65 וזיהוי הסיבות לחוסר יעילותו בהגנה מפני קטרת העור.
מטרות משנה:

1.       הקמת מערכת להערכת שגשוג תאי T בתגובה לגירוי ע"י נגיף קטרת העור ונגיף אבעבועות צאן מגזע RM-65.

2.       הקמת מערכת ELISA להערכת התגובה ההומורלית לנגיף אבעבועות צאן RM-65  ונגיף קטרת העור והשוואתה לתגובה כפי שהיא נמדדת ב- SN ולתגובה התאית.

3.       השוואת התגובה החיסונית לתרכיב בטליות ובעגלות.

4.       השוואת התגובה החיסונית הצולבת כנגד נגיף RM65 ונגיף קטרת העור.

5.       השוואת התגובה החיסונית המתפתחת לאחר חיסון בתרכיב המבוסס על נגיף RM65 עם התגובה החיסונית המתפתחת לאחר חיסון בתרכיב המבוסס על נגיף SGP0240.

 

השערת המחקר:
בהתאם למידע המוקדם הקיים בידינו אנו משערים כי
התרכיב אינו יעיל  מאחר והוא אינו משרה תגובה חיסונית מספקת או מתאימה לשם הגנה מפני קטרת העור.
ההנחה העומדת מאחורי המחקר היא כי קיים קשר בין מידת התגובה החיסונית שתמדד (בעיקר התגובה התאית) ובין יכולת ההגנה של התרכיב מפני מחלה.

 

חשיבותו וייחודו של המחקר:
הנזק הכרוך בהתפרצויות קטרת העור הוא עצום וקשור רובו ככולו בהוצאת בעלי-חיים מן העדר במטרה לבלום את התפשטות המחלה.  ההתפרצויות בשנת 2007 הראו כמעט מעבר לכל ספק כי מקור המחלה הינו  בעזה וכי לרוע המזל אנו עתידים לסבול מן המחלה עוד שנים רבות. הפיתרון היחיד למניעת המחלה הוא שימוש בתרכיב יעיל, אולם ההתפרצויות ב- 2007 אשר אירעו למעשה בעדרים מחוסנים העמידו בסימן שאלה את יעילותו של התרכיב הקיים.  על-מנת למנוע את המחלה בעתיד, קיים הצורך בהערכת התגובה החיסונית ההומורלית והתאית המושרית על-ידי חיסונים שונים כנגד קטרת העור וקישורה עם הגנה מפני המחלה. על-ידי כך ניתן יהיה להבין מדוע אין התרכיב המבוסס על נגיף
RM-65 יעיל במניעת קטרת העור. השיטות אשר תועמדנה במהלך המחקר המוצע תאפשרנה בעתיד גם פיתוח והערכה של תרכיבים נוספים כנגד המחלה וכן בניית פרוטוקול חיסון מיטבי למניעתה.

 

3. תאור התקדמות המחקר בשנה I:

בחלקו הראשון של המחקר התמקדנו בשתי מטרות עיקריות. הראשונה, בחינה מדוקדקת של התגובה החיסונית הנוגדנית לאחר חיסון בנגיף אבעבועות מוחלש מטיפוס RM-65.
השנייה, הכנת האנטיגן מנגיף קטרת העור. אנטיגן מנוקה זה ישמש אותנו בהמשך הן לשם העמדת מערכת ה-
ELISA והן לשם העמדת מערכת TCP (T- cell proliferation) לבחינת התגובה התאית לנגיף.
על מנת להעריך את התגובה הנוגדנית בכבשים נבדקו 10 כבשים במשק יציץ חודשיים לאחר חיסון. בכדי לעקוב אחר התפתחות התגובה החיסונית בפרות חוסנו 12 פרות במשק בארות יצחק. מן הפרות נאסף סרום בזמן 0, שבועיים, חודש, חודשיים, ארבעה חודשים ושישה חודשים לאחר החיסון וכן חודשיים לאחר חיסון שני. בכל הכבשים וכן בפרות בכל הזמנים שנבדקו וכן לאחר תגובת הבוסטר לא נמדד כייל נוגדנים מנטרל.

 

האנטיגן הנגיפי הופק בדרך הבאה:

גידול תאים מסוג OA3 ו-MDBK (14 פלאסקים של 175cm2) עד ל-80% כיסוי של מרבד.

הדבקת תאים בנגיף ומעקב יומיומי אחר אפקט ציטופטי ((CPEׂ.

הקפאת התרבית המודבקת והפשרתה במשך שלוש פעמים. (הפשרה C °40 מעלות, הקפאה  C °20-)

סרכוז תוצר הקפאה-הפשרה במהירות 20,000 RPM במשך שלושים דקות, C ° 4 ואיסוף הנוזל.

ריכוז אנטיגן באמצעות סרכוז נוסף של הנוזל באולטרה צנטריפוגה-40,000 RPM למשך שעתיים ב- C ° 4  .

הרחפת משקע האנטיגן ב PBS (C ° 4) וחזרה על התהליך פעם נוספת.

הפרדת התרחיף עם גרדיאנט 36% סוכרוז על-מנת להפטר מחלבונים לא רצויים ואיסוף המשקע. ההרצה היא ב-36,000 RPM לשעה ב- C °4.

המשקע כולל מעט סוכרוז ולכן יש לבצע סרכוז באותה המהירות עם PBS למשך חצי שעה להורדת הסוכרוז. הליך זה מתבצע פעמיים.

המשקע שנותר לאחר התהליך הוא הנגיף הנקי אשר נבדק ונמצא ככזה בן באמצעות PCR והן באימונובלוטינג.

4. מסקנות ודיון:

 תוצאות המחקר הדגימו כי החיסון בתרכיב המבוסס על נגיף חי מוחלש מטיפוס RM-65 אינו משרה יצירת נוגדנים הן בכבשים והן בפרות. יתרה מכך, גם לאחר מתן מנת דחף, לא ניתן היה למדוד תגובת נוגדנים מנטרלים בפרות המחוסנות. ייתכן ותוצאות אלו מהוות נדבך נוסף להוכחת הטענה כי התרכיב המבוסס על הנגיף החי המוחלש RM-65 אינו משרה תגובה חיסונית יעילה. יחד עם זאת, כפי שנכתב בהקדמה לדו"ח זה, עיקר ההגנה המוקנית עקב הדבקה בנגיפי Capri-pox קשורה בתגובת המערכת התאית ולכן על-מנת לקבוע כי הנגיף אינו יעיל יש להקים מערכת לבדיקת התגובה התאית לתרכיב. במשימה זו התחלנו בשנה הראשונה של המחקר, באמצעות ניקוי של הנגיף. נגיף זה ישמש כאנטיגן במבחני השגשוג התאי אותם נבצע בשנת המחקר השנייה.

 

 

5. רשימת ספרות:

 

Bhanuprakash, V., Indrani, B.K., Hegde, R., Kumar, M.M., Moorthy, A.R., 2004, A classical live attenuated vaccine for sheep pox. Trop Anim Health Prod 36, 307-320.

Capstick, P.B., Coackley, W., 1961, Protection of cattle against lumpy skin disease. I.-Trials with a vaccine against Neethling type infection. Res Vet Sci 2, 362-368.

Carn, V.M., 1993, Control of capripoxvirus infections. Vaccine 11, 1275-1279.

Fassi-Fehri, M., El-Harrak, M., Johnson, D., Abbadi, M., El-Idrissi, A.H., 1984, [Experimental study of postvaccinal immunity to sheep-pox]. Ann Rech Vet 15, 59-64.

Hammarlund, E., Lewis, M.W., Hansen, S.G., Strelow, L.I., Nelson, J.A., Sexton, G.J., Hanifin, J.M., Slifka, M.K., 2003, Duration of antiviral immunity after smallpox vaccination. Nat Med 9, 1131-1137.

Joklik, W.K., 1962, The purification fo four strains of poxvirus. Virology 18, 9-18.

Kitching, R.P., Hammond, J.M., Black, D.N., 1986, Studies on the major common precipitating antigen of capripoxvirus. J Gen Virol 67 (Pt 1), 139-148.

Klement, E., Kagan, N., Hagain, L., Kayouf, R., Boxman, J., Cohen, D., Orr, N., 2005, Correlation of IgA, IgM and IgG antibody-detecting assays based on filamentous haemagglutinin, pertussis toxin and Bordetella pertussis sonicate in a strictly adult population. Epidemiol Infect 133, 149-158.

Michael, A., Saber, M.S., Sooliman, S.M., Mousa, A.A., Salama, S.A., Fayed, A.A., Nassar, M.I., House, J., 1996, Control of lumpy skin disease outbreak in Egypt with Romanian sheep pox vaccine. Assuit Vet. Med. J 36, 173-180.

Ngichabe, C.K., Wamwayi, H.M., Barrett, T., Ndungu, E.K., Black, D.N., Bostock, C.J., 1997, Trial of a capripoxvirus-rinderpest recombinant vaccine in African cattle. Epidemiol Infect 118, 63-70.

Ngichabe, C.K., Wamwayi, H.M., Ndungu, E.K., Mirangi, P.K., Bostock, C.J., Black, D.N., Barrett, T., 2002, Long term immunity in African cattle vaccinated with a recombinant capripox-rinderpest virus vaccine. Epidemiol Infect 128, 343-349.

OIE, 2004, Lumpy Skin Disease, In:   Manual of Diagnostic Tests and Vaccines for Terrestrial Animals. OIE.

Orr, N., Forman, M., Marcus, H., Lustig, S., Paran, N., Grotto, I., Klement, E., Yehezkelli, Y., Robin, G., Reuveny, S., Shafferman, A., Cohen, D., 2004, Clinical and immune responses after revaccination of israeli adults with the Lister strain of vaccinia virus. J Infect Dis 190, 1295-1302.

Romero, C.H., Barrett, T., Evans, S.A., Kitching, R.P., Gershon, P.D., Bostock, C., Black, D.N., 1993, Single capripoxvirus recombinant vaccine for the protection of cattle against rinderpest and lumpy skin disease. Vaccine 11, 737-742.

Stanford, M.M., Werden, S.J., McFadden, G., 2007, Myxoma virus in the European rabbit: interactions between the virus and its susceptible host. Vet Res 38, 299-318.

Tulman, E.R., Afonso, C.L., Lu, Z., Zsak, L., Sur, J.H., Sandybaev, N.T., Kerembekova, U.Z., Zaitsev, V.L., Kutish, G.F., Rock, D.L., 2002, The genomes of sheeppox and goatpox viruses. J Virol 76, 6054-6061.

van Den Broek, M., Bachmann, M.F., Kohler, G., Barner, M., Escher, R., Zinkernagel, R., Kopf, M., 2000, IL-4 and IL-10 antagonize IL-12-mediated protection against acute vaccinia virus infection with a limited role of IFN-gamma and nitric oxide synthetase 2. J Immunol 164, 371-378.

Wallace, D.B., Weyer, J., Nel, L.H., Viljoen, G.J., 2007, Improved method for the generation and selection of homogeneous lumpy skin disease virus (SA-Neethling) recombinants. J Virol Methods 146, 52-60.

Yeruham, I., Nir, O., Braverman, Y., Davidson, M., Grinstein, H., Haymovitch, M., Zamir, O., 1995, Spread of lumpy skin disease in Israeli dairy herds. Vet Rec 137, 91-93.

Yeruham, I., Perl, S., Nyska, A., Abraham, A., Davidson, M., Haymovitch, M., Zamir, O., Grinstein, H., 1994, Adverse reactions in cattle to a capripox vaccine. Vet Rec 135, 330-332.

 

 

לכל המבזקים....
office@milk.org.il פקס: 972-3-9564766 טל: 972-3-9564750 דרך החורש 4 , ת"ד 97, יהוד 5647003
מופעל באמצעות מעוף - מגוון אפקט