דו"ח מסכם לניסוי מספר 668-056-05 2006-2007

 

השפעת מחלת לאוקוזיס הבקר על מדדי פוריות, יצור חלב ושרידות ברפת קיבוצית – ניסוי פרוספקטיבי


ד"ר שוהם אבנר – החקלאית
ד"ר מיכאל ואן סטרטן- החקלאית, האונברסיטה העברית

רקע
מחלת לאוקוזיס הבקר היא מחלה ויראלית, המועברת ע"י מגע של תאי דם ( בי לימפוציטים) נגועים הנמצאים בנוזלי הגוף של פרה נגועה עם דם או ריריות של פרה בריאה.
הוירוס חודר לתא, ומקטע רנ"א של הוירוס משתלב בדנ"א של התא (פרווירוס). שלב זה הוא השלב הזיהומי של המחלה. לחלק מהפרות יהיו רמות גבוהות קבועות של לימפוציטים כתוצאה משכפול מהיר של התאים הנגועים, אך בדר"כ בשלב הזיהומי הפרות הנגועות לא מראות סימני מחלה.
רק אחוזים בודדים מהפרות הנגועות תחלנה במחלת הלאוקוזיס, שמתאפיינת בגידולים לימפטים באיברים שונים. הפרווירוס מכיל מקטע אונקוגני ליצירת חלבון שנקרא tax, חלבון שמשבש את פעולת התא וע"י כך הופך אותו לתא סרטני.
במדינות צפון אירופה בוצע ביעור של המחלה בשנות ה-80, במשקים בצפון אמריקה, לעומת זאת, לאוקוזיס הבקר נמצא בהיארעות גבוהה מאד, (כ-80% מהמשקים בארה"ב ובקנדה). בנוסף, מספר הפרות הנגועות למשק ביחס למחלות מדבקות אחרות כמו בת שחפת, נאוספורה וbvd , הוא גבוה.
במחקר שפורסם ב J.D.S 2007-ע"י A. Tiwari נבדק הנזק הכלכלי של המחלות המדבקות המצויינות מעלה, ולא נמצא פגיעה ביצור חלב ורכיביו בפרות הנשאיות לעומת הלא נשאיות בלאוקוזיס.
בארץ נדגמו שלושה משקים נגועים, ואוכלוסיית הפרות הנגועות והלא נגועות נבדקו לביצועי פוריות ותנובות חלב. גם כאן לא נמצא הבדל בין הפרות הנשאיות והלא נשאיות (ואן סטראטן 2005) רוב המחקרים שבוצעו בשנים האחונות על מנת לבדוק את הנזק הכלכלי של מחלת הלאוקוזיס הם מחקרי חתך. כל המשקים נבדקים בנקודת זמן אחת, והפרות נבדקות לנשאיות של הוירוס. אין התייחסות לנקודת זמן ההדבקה, וליציאת פרות נגועות לפני תאריך הבדיקה ולאחריה.
בניסוי שלנו החלטנו לבצע מחקר אורכי מתמשך על מנת לבדוק בצורה אחרת את נזקי מחלת לאוקוזיס הבקר. ניסינו להבין את סיכוני ההדבקה, וגם לבדוק האם משך זמן הנשאיות משפיע על ביצועי הפרות ועל הסיכון לחלות במחלה.
הבנת הדינמיקה של המחלה תאפשר נקיטת אמצעים יעילים יותר למניעת התפשטות המחלה וביעורה.


שיטות וחומרים
הניסוי נערך במשק קיבוצי של 300 חולבות. המשק נבדק מספר פעמים בעבר, והנגיעות היתה לפני המלטה ראשונה, בתחילת וסוף תחלובה ראשונה ושניה, ןבתחלובה שלישית ורבעית 15,25,40,45,55,60-70% בהתאמה.
סה"כ נגיעות של כ 50% מכלל העדר.
הניסוי נערך בין השנים ינואר 2006 לדצמבר 2007. נלקחו דמים מעגלות (101) שהמליטו בשנת 2006
נלקח סרום מהעגלות עד 4 שבועות לפני מועד ההמלטה ואח"כ כל 3 חודשים עד סוף הניסוי או עד היפוך סרולוגי. דגימות הדם נבדקו להמצאות נוגדנים ללאוקוזיס הבקר בשיטת AGID.
סה"כ נלקחו 422 דוגמאות. הניתונים הועברו לקובץ EXCEL לצורך ניתוח מאוחר יותר.
הסיכון לעבור היפוך סרולוגי לפי זמן בתחלובה או עונה נבדק במודל discrete time proportional odds, מדדי בריאות ופוריות נבדקו בעזרת מבחני χ2, רגרסיה לוגיסטית ומודל רגרסיה של Cox.
הקשר בין ייצור חלב וספירת תאים סומטים למחלה נבדק במודל רגרסיה לינארית למדידות חוזרות.


תוצאות
ניתוח הקשר בין היפוך סרולוגי לציר הזמן
כל תקופה של 3 חודשים נקראה "תקופה". לכל המבכירות תקופת מעקב מינימאלית של 5 תקופות.
ל 31 מבכירות תקופת מעקב של 6 תקופות ול 22 ו 19 מבכירות תקופות מעקב של 7 ו 8 תקופות, בהתאמה. מועדי ההיפוך הסרולוגי כולל מספר העגלות/מבכירות שנדגמו בכל תקופה מסוכמים בטבלה 1.


טבלה 1. מספר ואחוז העגלות/מבכירות עם היפוך סרולוגי לפי "תקופות".


לא נראית (בעין) מגמה מסוימת להיפוך סרולוגי ב"תקופה" זו או אחרת. באופן גרפי ניתן לראות מגמות בעזרת החלקה עם "רגרסיה מקומית" דוגמת loess (איור 1):

 


איור 1. "רגרסיה מקומית" לקשר בין היפוך סרולוגי ל"תקופת" הבדיקה.


גם כאן אין מגמה ברורה הנראית לעין.


לסיום, הקשר בין הסיכויים להיפוך סרולוגי ל"תקופה" וגם לעונת השנה נבדק בעזרת מודל. המודל הוא בעצם הרחבה של רגרסיה לוגיסטית ונקרא discrete-time proportional odds model proposed by Cox. "תקופות" הזמן הופכות להיות תצפיות עצמאיות ובודקים את ה odds להיפוך סרולוגי ב"תקופה" מסוימת. ניתן להכניס גם משתנים אחרים. בעזרת מודל זה (וגם מודל נוסף העובד בצורה קצת שונה) בדקתי את ההשפעה של "תקופה" וגם את עונת השנה. לא נמצאה השפעה בעלת מובהקות סטטיסטית לשני המשתנים. המסקנה היא, שהסיכויים להיפוך סרולוגי לא תלויים בתקופות שנבדקו (עד כ 21 חודש לאחר המלטה) וגם לא במשתנה "חודש-שנה" שהוא שילוב של החודש בתוך שנת הבדיקה. במילים אחרות, לא נמצא קשר בין משך הזמן בו המבכירה נמצאת עם חולבות אחרות להיפוך סרולוגי ולא נמצא קשר בין האחרון לעונות השנה.


הקשר בין היפוך סרולוגי לבין יציאה, מחלות מלטה ומדדי התעברות
לא נמצא קשר בין היפוך סרולוגי מוקדם (לפני ההמלטה) או בכלל (היפוך סרולוגי עד תום תקופת המעקב) לבין אחוז דלקות הרחם או אחוז הקטוזיס. בקבוצת המבכירות שעברו היפוך סרולוגי נשחטו 4 מבכירות (כ 7%) 37, 79, 92 ו 415 ימים לאחר המלטה. בקבוצת המבכירות שלא עברו היפוך סרולוגי נשחטו 3 מבכירות (גם כ 7%) 1, 167 ו 406 ימים לאחר המלטה. בנוסף לכך, לא נמצא קשר בין היפוך סרולוגי (מוקדם או מאוחר) לבין התעברות מהזרעה ראשונה, חוסר תאנה או שחלות לא פעילות.
לסיום בדקנו התעברות מצטברת 180 יום. גם כאן לא נמצא הבדל מובהק בין אלו שחוו היפוך סרולוגי לאלו שלא (איור 2)

 


איור 2. התעברות מצטברת (180 יום) למבכירות שחוו היפוך סרולוגי (קו ירוק) ולאלו שלא חוו היפוך סרולוגי (קו כחול).


הקשר בין היפוך סרולוגי לתנובת החלב ורמות הסת"ס
קשר זה נבדק בעזרת מודל למדידות חוזרות מסוג marginal model. הוכנסו למודל המשתנים תחלובה (ראשונה או שניה), חודש מהמלטה, האינטראקציה בין השניים, רמות סת"ס (4 קטגוריות), יום שקילת החלב והיפוך סרולוגי (כולם כמשתנים מסוג fixed. השתמשנו במטריצת R עם מבנה קורלטיבי מסוג אוטורגרסיבי (AR1).
להיפוך סרולוגי לא היה קשר לתנובת החלב בשקילה יומית.
השתמשנו במודל דומה על מנת לבדוק את הקשר בין היפוך סרולוגי לרמות סת"ס. גם כאן לא נמצא קשר בעל מובהקות סטטיסטית.


סיכום תוצאות
לא נמצא הבדל סטטיסטי מובהק בסיכון לעבור היפוך סרולוגי בשלבים השונים בתחלובה. לא נמצא קשר בין הסיכון להיפוך סרולוגי לעונות השנה. לא נמצאו הבדלים בפוריות, בייצור חלב, ובשרידות בין הפרות שחוו היפוך סרולוגי לבין אלו שלא חוו היפוך סרולוגי.


תודות
אנו רוצים להודות למשק על עזרתו הרבה, ולקרן המחקר על מימון הניסוי.


רשימת ספרות

 

1.Pelzer, K.D. Economics of bovine leukemia virus infection. Vet Clin. North Am. Food Anim. Proct. 13: 129-141. 1997.
2.Huber, N. L., DiGiacomo, R.F., Evermann, J.F. and Studer, E. Bovine leukemia virus infection in a large Holstein herd: Prospective comparison of production and reproductive performance in antibody-negative and antibody-positive cows. Am. J. Vet. Res. 42: 1477-1481. 1981.
3.Jacobs, R. M., Heeney, J. L., Godkin, M. A., Leslie, K. E., Taylor, J. A., Davies, C. and Valli, E. O. Production and related variables in bovine leukemia virus-infected cows. Vet. Res. Comm. 15: 463-474. 1991.
4.Emanuelson, U., Scherling, K. and Pettersson, H. Relationship between herd bovine leukemia virus infection status and reproduction, disease incidence, and productivity in Swedish dairy herds. Prev. Vet. Med. 12: 121-31. 1992.
5.Rhodes,J.K Pelzer compartionof culling rates among dairy cows grouped on the basis of serological status for bovine leukosis virus J. Am. Vet. Med. 2003.
6.Pollari , use of survival analysis to compaer cull rates between bovine leukemia virus seropositive and seronegative dairy cows.Am. J. Vet. Res. 1993.
7. A. Tiwari, J. A. VanLeeuwen, I. R. Dohoo, G. P. Keefe, J. P. Haddad, R. Tremblay, H.M. Scott, and T. Whiting. Production Effects of Pathogens Causing Bovine Leukosis, Bovine Viral Diarrhea, Paratuberculosis, and Neosporosis. J Dairy Sci 2007 90: 659-669.
.

לכל המבזקים....
office@milk.org.il פקס: 972-3-9564766 טל: 972-3-9564750 דרך החורש 4 , ת"ד 97, יהוד 5647003
מופעל באמצעות מעוף - מגוון אפקט