דו"ח מסכם למחקר 668-0069-07

 

לפטוספירה טרסובי: מעורבות החיידק בהפלות על פי מחקר פרוספקטיבי ברפת חלב ישראלית

אלון בן דוד1∗, מיכאל ברנשטיין2, מירי באום2, נדב גלאון1 ומיכאל ואן סטרטן1
1"החקלאית", קיסריה , 2המכון הוטרינרי, בית דגן

 


רקע
לפטוספירוזיס היא מחלה זואונוטית בעלת חשיבות לבריאות ציבור הנגרמת ע"י חיידקי הלפטוספירה (גרהם שלילי מסוג ספרוכיט).
דרך ההדבקה העיקרית במחלה היא ע"י מגע ישיר או עקיף עם שתן של בע"ח חולה. הנתיב העיקרי לחדירה של החיידק היא דרך פצעים או חתכים בעור או דרך לחמית העין. כמו כן יכולה להתרחש חדירה דרך דרכי הנשימה ע"י טיפות או רסיסי (ארוסול) שתן/מים מזוהמים. הדבקה יכולה להתרחש גם דרך עור בריא ושלם עקב שהיה ממושכת בתוך מים מזוהמים. סיכון נוסף להדבקה היא דרך נוזלי המלטה והפרשות רחם לאחר המלטה של בע"ח חולים.
המאכסנים החשובים ביותר שעלולים להדביק חיות משק הם יונקים קטנים (מכרסמים). בע"ח ובני אדם נחלקים למאכסנים או אקראיים לגבי סרוברים ספציפיים של לפטוספירה. בבע"ח מאכסנים לסרובר (מותאמים לסרובר) ישנו לרוב זיהום ממושך (כרוני) שבו החיידק שוכן בכליות. במקרה זה תהיה הפרשה ממושכת של החיידק בשתן והמחלה לרוב תהיה קלה. במקרה שבע"ח נדבק בסרובר אקראי (אינו מותאם לסרובר) שהוא מחולל מחלה, הוא עלול לחלות במחלה קשה עד מוות. בבקר בוגר המחלה היא לרוב קלה וחולפת ולעיתים אף לא מזוהה. הסימנים הבולטים ביותר הם הפלות, ירידה בפוריות וירידה בתנובת החלב (לעיתים עם שינוי בצבע החלב לצהוב, ללא סימני דלקת אך העטין רפוי רך וריק). צהבת ושתן בצבע דמי יכולים להופיע לעיתים רחוקות בבקר בוגר. בבני בקר עלולה להופיע מחלה חריפה המלווה בחום, צהבת ושתן דמי.
אבחון המחלה מתבצע עפ"י הסימפטומים של המחלה ובדיקות מעבדה, הכוללות תרביות שתן ובדיקות דם בשיטות שונות לרבות ה Microscopic Agglutination Test (MAT, מבע"ח חולים ומפרות מפילות, ובדיקות מנפלים ושליות.
מניעה היא דרך ההתמודדות העיקרית עם המחלה והיא מתמקדת במניעת הכנסת בע"ח חולים לעדר נאיבי ומניעת מגע עם בע"ח זרים (עדרים רועים), והשמדת מכרסמים.
ישנם חיסונים כנגד לפטוספירה אך חיסונים אלו לא מונעים לחלוטין הפרשה או הדבקה במחלה אלא מורידים את סיכון ההדבקה באופן משמעותי. החיסונים הם בשימוש בעיקר בעדרים נגועים ומיושמים במקביל לטיפול ספציפי אנטיביוטי בבע"ח שמאובחנים כנגועים.


תאור הבעיה
בבדיקות שגרתיות הנשלחות למכון הווטרינרי מפרות מפילות (סרום, נפל) לאבחון גורם ההפלה, מתגלה גורם ההפלה רק בכ- 30% מהמקרים. עולה החשד כי ישנם גורמי הפלה נוספים שאינם מאובחנים מסיבות שונות.
הפלה היא אירוע בעל חשיבות רבה הן מבחינה בריאותית (כולל בריאות הציבור) והן מבחינה כלכלית ברפת. על כן חשוב לנסות ולאבחן את הגורמים המעורבים באירועי הפלה במשק.
בספרות בעולם וגם בישראל ישנם דיווחים רבים על מעורבות של סרוברים פתוגנים של לפטוספירה בתחלואה ובהפלות בבעלי חיים שונים כולל בבקר (הרד'גו, קניקולה, פומונה וסרוברים אחרים).
לפטוספירה טרסובי (LT) אובחן לראשונה ברפת הישראלית בשנים האחרונות, במהלך בדיקות שגרתיות לביצוע איחוד רפתות ולכן הוכנסה כשיגרה לכל בדיקה לגורמי הפלה במכון הווטרינרי, למרות שהסטטוס של LT כגורם הפלה בבקר טרם נקבע.
בספרות בעולם LT מדווח כגורם הפלות ופתולוגיות נוספות בחזירים, אך לא בבקר. בספרות מדווח על אבחון סרולוגי חיובי של בקר (ואף של בני אדם) ל LT.


מטרת המחקר
לבדוק האם קיימת עדות לכך ש L. tarassovi מעורב באירועי הפלה ברפת החלב הישראלית.


שיטות
ברפת חלב קיבוצית בדרום הארץ התגלו בבדיקות דם שגרתיות פרות עם סרולוגיה חיובית ל LT ועל כן בוצע המחקר ברפת זו. מכיוון שלא ידועה בוודאות התנהגות הכייל ל LT בבקר לחלב בציר הזמן, הוחלט לבצע מחקר עוקבה פרוספקטיבי. מתחילת הניסוי, כל הפרות נבדקו סרולוגית ל LT בסביבות 80 ימי הריון. פרות שנמצאו חיוביות הוגדרו "LT חיוביות". פרות שנמצאו שליליות נבדקו שנית בסביבות 170 ימי הריון. פרות שנמצאו חיוביות בבדיקה זו הוגדרו "LT חיוביות". פרות שהיו שליליות בשתי הבדיקות הוגדרו כ "LT שליליות". במסגרת העבודה השגרתית במשק עקבנו אחר אירועי הפלות בעדר ומכל אירוע הפלה נשלחו דגימות דם לאבחון גורם ההפלה, לרבות LT.


תוצאות
בניסוי השתתפו 213 פרות, מהן ל 135 נלקחו לפחות 2 דגימות דם. בזמן הניסוי היו בעדר 14 הפלות (6.6%). שיעור ההפלות הגבוה ביותר (10.53%) היה בפרות תחלובה שלישית ומעלה) טבלה 1(. שש פרות (כ 4.5%) עברו היפוך סרולוגי בזמן המחקר וניתן להגדירן כהדבקות חדשות) בטבלה 2(. שלושים ושבע פרות (כ 17%) היו כבר חיוביות ל LT בבדיקתן הראשונה (טבלה 3).
שיעור ההפלות בפרות שהיו חיוביות ל LT בבדיקה הראשונה ובאלו שלא היה דומה (כ 5.5% בחיוביות וכ 7% בשליליות, טבלה 4). כל 6 הפרות שעברו היפוך סרולוגי ל LT לא הפילו במהלך ההריון (טבלה 5).


טבלה 1: חלוקת ההפלות בעדר עפ"י התחלובות


טבלה 2. שיעור הפרות במשק שעברו היפוך סרולוגי לLT


טבלה 3. שיעור הפרות במשק שהיו חיוביות סרולוגית לLT כבר בבדיקה הראשונה


טבלה 4. שיעור ההפלות בפרות ללא ועם סרולוגיה חיובית ל LT בבדיקת דם הראשונה (כייל 1:50)


טבלה 5. שיעור ההפלות בפרות עם וללא היפוך סרולוגי ל LT (כייל 1:50)


ניתוח זהה לבחינת הקשר בין כייל חיובי ל LT והפלה התבצע עבור כייל 1:100 אך גם כאן לא מצאנו קשר בין השניים.


סיכום
במשק זה לא נמצא קשר בין היפוך סרולוגי ל LT או סרולוגיה חיובית ל LT לבין הפלות. הממצאים מחזקים את ההשערה כי LT אינו מעורב בהפלות בבקר לחלב בארץ. ייתכן כי LT כן יגרום להפלות בתנאים מסוימים או בנוכחות פתוגנים אחרים. על מנת לבחון שאלה זו ואת שאלת מעורבותו של LT בהפלות בבקר בישראל בוודאות גדולה יותר, אנו ממליצים על ביצוע ניסויים דומים במספר גדול יותר של משקים בארץ.


תודות
אנו מודים למשק על עזרתו הרבה ולמועצת החלב על מימון המחקר.


רשימת ספרות


1) Srivastava,-S-K; Kumar,-A-A,(2003) Seroprevalence of leptospirosis in animals and human beings in various regions of the country. Indian-Journal-of-Comparative-Microbiology,-Immunology-and-Infectious-Diseases.; 24(2): 155-159
2) Guitian,-F-J; Garcia-Pena,-F-J; Oliveira,-J; Sanjuan,-M-L; Yus,-E , (2001) Serological study of the frequency of leptospiral infections among dairy cows in farms with suboptimal reproductive efficiency in Galicia, Spain . Veterinary-Microbiology. ; 80(3): 275-284
3) Paul N. Levett ,(2001) Leptospirosis . Clinical Microbiology Reviews, April 2001, p. 296-326, Vol. 14, No. 2
4) Vado-Solis,-I; Cardenas-Marrufo,-M-F; Jimenez-Delgadillo,-B; Alzina-Lopez,-A; Laviada-Molina,-H; Suarez-Solis,-V; Zavala-Velazquez,-J-E , (2002) Clinical-epidemiological study of leptospirosis in humans and reservoirs in Yucatan, Mexico . Revista-do-Instituto-de-Medicina-Tropical-de-Sao-Paulo.; 44(6): 335-340
5) Krawczyk,-M ,(2004) Estimation of transmission hazard of Leptospira sp. infections in 2 groups of people . Przeglad-Epidemiologiczny.; 58(1): 207-212
6) Hadad E, Pirogovsky A, Bartal C, Gilad J, Barnea A, Yitzhaki S, Grotto I, Balicer RD, Schwartz E, (2006) An outbreak of leptospirosis among Israeli troops near the Jordan river. Am J Trop Med Hyg. Jan;74(1):127-31.
7) Ramos AC, Souza GN, Lilenbaum W ,(2006) Influence of leptospirosis on reproductive performance of sows in Brazil . Theriogenology. Sep 1;66(4):1021-5. Epub 2006 Apr 3.
8) Segura-Correa,-V-M; Solis-Calderon,-J-J; Segura-Correa,-J-C,(2003) Seroprevalence of and risk factors for leptospiral antibodies among cattle in the State of Yucatan, Mexico. Tropical-Animal-Health-and-Production. ; 35(4): 293-299
9) Black,-P-F; Corney,-B-G; Smythe,-L-D; Dohnt,-M-F; Norris,-M-A; Symonds,-M-L,(2001) Prevalence of antibodies to Leptospira serovars in beef cattle in central Queensland. Australian-Veterinary-Journal.; 79(5): 344-348
10) Hathaway SC, Little TW, Pritchard DG ,(1986) Problems associated with the serological diagnosis of Leptospira interrogans serovar hardjo infection in bovine populations. Vet Rec. Jul 26;119(4):84-6
11) Philip L. Carter, Terence J.Ryan ,(1975) New Microtechnique for the Leptospiral Microscopic Agglutination Test . Journal of Clinical Microbiology, Dec.,Vol. 2 (6) p. 474-477
12) S. Faine, B. Adler, C. Bolin, P.Perolat, MedSci, (1999) ,Leptospira and Leptospirosis. second ed., , Australia, 1999.
13) Yeruham, I., Bernstein, M., Perl, S., Irlin, S., Cohen A., Yacobson, B., and Machnai, B (1997)., Clinical and epizootiological study of a leptospirosis outbreak due to Leptospira canicola in a feedlot. J S Afr Vet Assoc. 1997 Sep;68(3):105-7.

לכל המבזקים....
office@milk.org.il פקס: 972-3-9564766 טל: 972-3-9564750 דרך החורש 4 , ת"ד 97, יהוד 5647003
מופעל באמצעות מעוף - מגוון אפקט