סכום מחקר- 668-0042-04


תמונת הדם הנורמאלית של בקר לחלב בישראל


איתי עסיס 1, נדב גלאון1, חנה אדלר2, מוניקה רוול2,מיכאל ואנסטרטן1
1- החקלאית, 2- מעבדה וטרינרית מילודע

מבוא:
תנובת החלב הממוצעת של פרות החלב בישראל היא מעל 10000 ליטר בשנה.
ערכי הייחוס הנורמלים המקובלים בספרות לספירות דם מבוססים על עבודות שנעשו לפני שנים רבות בגזעים שונים ובמדינות שונות ולא בהכרח מותאמים לפרות המניבות בממוצע 10000 ליטר ואף יותר בתחלובה. למיטב ידיעתנו, בישראל מעולם לא פורסמה עבודה המציגה את הערכים הנורמלים של תמונת הדם בבקר לחלב בישראל. חשיבותם של נתונים אלה היא בהיותם נקודות ייחוס עליהם ניתן להתבסס בפענוח של בדיקות דם של פרות חולות הנאספות ע"י הווטרינר. חשיבותן של בדיקות הדם בכלל וספירת הדם בפרט בכך שהן מסייעות לווטרינר בשדה לאשש אבחנות וע"י כך לסייע בבחירת הטיפול המתאים בפרה החולה.
מטרת העבודה הייתה לנסות לקבוע ערכים המטולוגיים נורמאליים (נורמוגראם) לפרת חלב ישראלית. הערכים אותם בדקנו היו: ספירה כללית ומבדלת של תאי דם לבנים ספירת תאי דם אדומים, המטוקריט (PCV) והמוגלובין.חומרים ושיטות:
במהלך השנים 2004 ו 2005 נאספו בשתי רפתות כ 720 דגימות דם מ 240 פרות (כ 120 בכל משק) בשלושה שלבים שונים בתחלובה. על מנת לקבוע את הערכים הנורמלים של תמונת הדם, חשוב היה לנו להגדיר תחילה את "הפרה הנורמלית". הפרה הנורמאלית הוגדרה כפרה הרחוקה כ 170 יום מההמלטה, מוזרעת או הרה, אינה משלשלת, ומניבה חלב. המועדים בהם נלקחו הדגימות היו 170 יום אחרי המלטה, בבדיקה לפני ייבוש – כ 200 ימי הריון, ובבדיקה השגרתית לאחר ההמלטה (5-12 יום אחרי המלטה).דגימות הדם נאספו מווריד הזנב בעזרת מזרק 2.5 סמ"ק ומחט 18G למבחנות וקיוטיינר עם חומר מונע קרישה EDTA. הדוגמאות נבדקו במעבדת מילודע – במכשיר hemavet® עד 24 שעות מרגע לקיחת הדגימה.
על מנת לחשב טווח לערכים הנורמלים, חישבנו רווחי בר סמך 95% לממוצעי הערכים שבדקנו. השוואת הערכים בין המשקים נעשתה במבחן t למדגמים בלתי תלויים. הבדלים במובהקות סטטיסטית של p≤0.05 נחשבו למובהקים.


תוצאות:

∗ בערכים אלה נמצאו הבדלים מובהקים בין שתי הרפתות.


מסקנות:
1. במבכירות קיימים הבדלים מובהקים בין המשקים בטווחים הנורמאלים של הספירה הלבנה, נויטרופילים, אאוזינופילים, באזופילים, והמוגלובין.
2. תחום הערכים כפי שנמצאו בעבודה מוכל בתחום הטווחים הנורמאלים של המכשיר כפי שמוגדרים בהוראות היצרן ובפלט היוצא מהמכשיר.
3. תחום הטווחים של ערכי ההמוגרם כפי שנמצאו בעבודה צר יותר מטווח הערכים הנורמלים של המכשיר וכפי שמפורסם בספרות.
4. רמות ההמטוקריט בכל התחלובות נמצאת בחלק הנמוך של הטווח הנורמלי של המכשיר.


סיכום:
מטרת העבודה הייתה לנסות לקבוע את תמונת הדם ה"נורמלית" בבקר לחלב בישראל המוגדר בריא על פי קריטריונים מסוימים שהוגדרו מראש.
תוצאות העבודה מלמדות כי הטווחים הנורמלים מצומצמים. בחלק מהפרמטרים נמצאו הבדלים מובהקים בין שני המשקים מה שמביא אותנו להניח שנתוני המכשיר נקבעו על בסיס איסוף של נתונים מקבוצות אוכלוסייה רחבות ומגוונות המגדילות את התווך הנורמלי.על מנת לקבוע את הטווחים הנורמלים בישראל יהיה צורך בביצוע סקר מקיף הכולל משקים מאזורים גיאוגרפים שונים ומדגם רחב יותר של פרות בכל משק.

לכל המבזקים....
office@milk.org.il פקס: 972-3-9564766 טל: 972-3-9564750 דרך החורש 4 , ת"ד 97, יהוד 5647003
מופעל באמצעות מעוף - מגוון אפקט