פיתוח תשתית לחישובים גנטיים של משקל גוף בפרות חלב

תוכנית מחקר 870-1293-04

 

חוקר ראשי: דניאל הוכמן

חוקרים: אפרים עזרא

 

מבוא

מטרה מרכזית של טיפוח בקר לחלב היא הגברת יעילות הייצור של חלב ומוצקיו.

במחקרים שנערכו בחו"ל התקבל שלמשקל גוף פרת החלב ערך כלכלי שלילי. היינו: על תנובת חלב מסוימת, עדיפה פרה קטנת גוף על פני פרה גדולת גוף.

נמצא (Van Raden, 1988; Veerkamp, R., 1994; Groen, 1989) שהעלויות השוליות (עקב צרכים אנרגטיים גדולים יותר) גוברות על הרווח השולי שמתקבל כתוצאה מתוספת הגודל של הפרה.

למשקל גוף תורשתיות גבוהה (0.50) ומתאם גנטי חיובי  (0.29)עם תכונות ייצור (Veerkamp, R.,1998). במספר מערכות טיפוח (ניו זילנד, ארה"ב) גודל הגוף נכלל באינדקס הטיפוח, בסימן שלילי. מחקרים שנערכו בארצות אלו הצביעו על תוספת של

% 4-2 לרווחיות כתוצאה מצירוף גודל גוף (בסימן שלילי) לאינדקס הטיפוח.

 

קיים קושי מעשי במדידת התכונה (משקל גוף / גודל גוף) ובמרבית הרפתות שקילת פרות איננה פעולה שמתבצעת באופן סדיר. אמנם בשנים האחרונות הותקנו מאזניים אלקטרוניים במספר רפתות -בהם הפרות נשקלות פעם-פעמיים ביום בצאתן ממכון החליבה- אך, אילו היה עניין לכלול את משקל גוף הפרה בתכנית הטיפוח הישראלית, המצב כעת הוא שניתן לקבל נתוני משקל עבור חלק מצומצם מאד מבנות הפרים שנבחנים.

כדי להרחיב את בסיס הנתונים ולאפשר אמידת ערכים גנטיים למשקל גוף יש הכרח בקבלת נתוני משקל עבור מספר גדול בהרבה (לעומת המצב הנוכחי) של בנות הפרים או ,לחילופין, דרוש לפתח שיטה שתאפשר הערכה עקיפה של משקל הפרה. בעניין זה, כיוון שכל בנות הפרים נשפטות לתכונות גוף (כ- 100 בנות לפר) הועלתה השערה שיתכן וניתן לפתח אמדן למשקל גוף תוך שימוש במתאמים בין חלק מתכונות השיפוט לבין משקל הגוף.

(Heinrichs, A. et al., (1992 דווחו על מקדם מתאם (r2) 0.90 >בין משקל גוף לבין גובה השכמות ורוחב האגן, בעגלות. בעבודה אחרת, של (Veerkamp, R., (1998 דווח על  מתאם גנטי גבוה בין משקל גוף לבין גובה, עומק גוף, רוחב חזה ורוחב אגן, שכאשר שולבו באינדקס נתנו חיזוי למשקל גוף בדיוק של 0.84.

 

מטרות

מטרות המחקר היו:

 

א)     לאפיין נתוני משקל גוף לאורך התחלובה: לחשב ערכים פנוטיפיים, לאתר גורמי תיקון ולחשב מקדמי תיקון.

ב)     לאפיין פרמטרים שונים הקשורים למשקל גוף, בעלי עניין מבחינה ממשקית וטיפוחית.

ג)       לחשב מתאמים פנוטיפיים וגנטיים בין הפרמטרים השונים; לחשב תורשתיות לפרמטרים השונים.

ד)      לבחון קיום של קשר בין התכונות השונות הקשורות למשקל גוף לבין נתוני ייצור, פוריות והישרדות.

ה)     לפתח אומדן עקיף למשקל גוף על ידי שימוש במתאמים בין תכונה זאת לבין תכונות שיפוט.

 

המחקר כלל בעצם שני שלבים:

1.     איפיון משקל גוף, הגדרת תכונות הקשורות למשקל גוף וחישוב ערכים גנטיים לתכונות אלו.

2.     פיתוח מודל לאומדן עקיף של משקל גוף.

 

לצורך הצגה ברורה של המחקר, שני השלבים שהוגדרו יוצגו בנפרד.

 

 

1. איפיון משקל גוף, הגדרת תכונות הקשורות למשקל גוף וחישוב ערכים גנטיים לתכונות אלו.

 

שיטות וחומרים

נאספו נתונים מ- 22 רפתות בהן מותקנות מערכות שקילה אלקטרוניות (צח"מ אפיקים) אשר אוספות נתוני משקל גוף באופן אוטומטי. הפרות נשקלו 1-2 פעמים ביום (התדירות שונה ברפתות שונות) בצאתן ממכון החליבה. נתוני משקל של יום מסוים עובדו למשקל יומי ממוצע.

נאספו נתוני משקל שנקלטו על פני 10 שנים: בין 1996 – 2005. משך הזמן במהלכו נאספו נתונים ברפת מסוימת תלוי במועד התקנת המאזניים. נאספו נתונים מפרות בתחלובות 1 - 3.

פותחה תוכנה מתאימה כדי לשלוף ממאגר הנתונים של תוכנת צח"מ-אפיקים את המשקל היומי של פרות. נתוני המשקל נאספו בין הימים 1 – 300 לתחלובה. ס"ה נאספו 6,057,370 נתוני משקל יומיים.

הנתונים קובצו, בכל תחלובה, לנתוני משקל שבועיים, כך שתחלובה שלימה (ימים 1 – 300) כללה 43 נתונים שבועיים. תחלובות בהן היו נתונים שבועיים חסרים בין השבועות 1 – 15, נפסלו.

 

נערך ניתוח סטטיסטי (GLM, SAS) כדי לאתר גורמים המשפיעים על משקל גוף הפרות. המודל כלל את הגורמים הבאים:

עדר, מספר תחלובה, ימים בתחלובה, ימים בתחלובה∗ימים בתחלובה.

 

ניתוח סטטיסטי שני תוכנן במטרה לחשב גורמי תיקון לנתוני משקל גוף בתחלובה הראשונה.

הגורמים שנבחנו היו:

גיל בהמלטה (5 רמות: 22 – 26 חודש);

שנת המלטה (10 רמות: 1996 – 2005);

עונה בשנה (2 רמות: חורף –אוקטובר-מרץ, קיץ –אפריל-ספטמבר)

משק (23 רמות).

 

קובץ משקלי הגוף שולב עם הערכים הפנוטיפיים של הפרות לתכונות ייצור (חלב, % שומן ו- % חלבון), מצב הריון והישרדות יצרנית ועם הערכים הגנטיים לאותן התכונות. הנתונים התקבלו ממערכת "ספר העדר".


הגדרת "תכונות" הקשורות למשקל גוף הפרה לאורך התחלובה.

התכונות שהוגדרו היו:

משקל גוף בהמלטה (משקל הגוף בשבוע הראשון לאחר המלטה) = IBW

משקל גוף בנדיר – משקל גוף מינימאלי לאורך התחלובה = mBW

ירידה (אבסולוטית) במשקל גוף בין ההמלטה לנדיר: dBW = IBW – mBW

ירידת משקל בין ההמלטה לנדיר, יחסית למשקל בשבוע הראשון לאחר ההמלטה:

                                                                                     = IBW – mBW %dBW

                                                                                           IBW

ימים מההמלטה ועד לנדיר: tBW

קצב ירידת משקל בין ההמלטה ועד לנדיר: rdBW = dBW

                                                          tBW                                                           

 

תורשתיות ומתאמים פנוטיפיים, גנטיים וסביבתיים של התכונות הקשורות למשקל גוף.

כדי לחשב תורשתיות ומתאמים פנוטיפיים וגנטיים בין התכונות הקשורות למשקל גוף לבין תכונות ייצור, צורף לקובץ הנתונים קובץ נוסף ובו אב הפרה. נכללו כל הפרים ללא סייגים של מינימום בנות לפר.

 

תוצאות.

מספר התחלובות בניתוח הסטטיסטי הראשון היה 7,888, 7,097 ו- 5,260 עבור תחלובות 1, 2 ו- 3, בהתאמה.

הממוצע הכללי של משקל הגוף וסטיית התקן היו 567 ו- 64 ק"ג, בהתאמה. משקל הגוף הממוצע (ממוצעים פשוטים) בתהלובות 1, 2 ו- 3 היה 527, 579 ו- 611 ק"ג, בהתאמה. סטיית התקן של משקל הגוף בתהלובות 1, 2 ו- 3 הייתה 59, 66 ו- 70 ק"ג, בתחלובות 1, 2 ו-3, בהתאמה. בטבלה 1 מוצגים ממוצעים של משקל גוף בהמלטה ובנדיר, לפי תחלובות.

 

טבלה 1. ממוצעים של משקל גוף (ק"ג) בהמלטה ובנדיר, לפי תחלובות.

 

 

תחלובה 1

תחלובה 2

תחלובה 3

משקל גוף ממוצע בשבוע ה- 1 לתחלובה

528

591

631

משקל גוף מינימאלי (נדיר) לאורך התחלובה

499

550

592

ירידת משקל גוף ממוצעת בין ההמלטה לנדיר

29

41

39

מועד משקל הגוף המינימאלי בתחלובה (שבועות)

4

4

5

משקל גוף ממוצע ביום 300 לתחלובה

573

624

647

 

הגורמים הקשורים למשקל הגוף (P<0.001) היו: עדר, מספר תחלובה, ימים בתחלובה, מספר תחלובה∗ימים בתחלובה. מקדם הקביעה של המודל (r2) היה 0.37.

 

ממוצעים פשוטים וממוצעים מתוקנים (LSM) של נתוני משקל גוף שבועיים לאורך התחלובה, עבור פרות בתחלובות 1 – 3, מוצגים בטבלה 2 ובתרשים 1.

 


טבלה 2. ממוצעים פשוטים וממוצעים מתוקנים (LSM) של הנתונים השבועיים של משקל הגוף (ק"ג) לאורך התחלובה, לפי מספר תחלובה.

 

 

ממוצעים פשוטים

 

ממוצעים מתוקנים (LSM)

 

מספר תחלובה

 

מספר תחלובה

שבוע

1

2

3

 

1

2

3

1

528

591

631

 

524

589

631

2

513

574

612

 

508

572

613

3

503

563

600

 

499

562

601

4

499

550

594

 

495

548

595

5

499

557

592

 

494

555

592

6

499

557

592

 

494

555

592

7

500

550

592

 

496

547

593

8

501

559

593

 

497

557

594

9

503

560

594

 

499

558

595

10

504

561

595

 

500

559

596

11

506

563

596

 

502

561

597

12

508

564

598

 

504

562

598

13

510

557

599

 

506

555

599

14

512

567

600

 

508

565

600

15

512

568

600

 

509

566

601

16

512

568

600

 

509

567

601

17

515

570

601

 

512

568

602

18

517

571

602

 

514

570

603

19

519

572

603

 

516

571

604

20

521

573

604

 

518

572

606

21

523

574

605

 

520

573

607

22

525

576

606

 

522

575

608

23

527

577

607

 

524

577

609

24

528

579

609

 

525

578

610

25

530

581

610

 

527

580

612

26

532

574

612

 

529

573

614

27

534

584

614

 

531

584

615

28

536

586

615

 

534

586

617

29

538

589

619

 

536

588

620

30

540

592

627

 

539

591

627

31

542

594

626

 

541

594

626

32

545

597

626

 

543

596

626

33

547

599

627

 

546

598

627

34

550

601

629

 

549

601

629

35

552

604

631

 

551

603

631

36

555

607

634

 

554

606

633

37

558

601

636

 

556

600

636

38

560

604

639

 

559

603

639

39

563

616

641

 

562

615

641

40

566

618

643

 

565

617

643

41

568

620

644

 

567

619

645

42

571

622

646

 

570

622

646

43

573

624

647

 

572

624

648

 

 

 


תרשים 1. ממוצעים מתוקנים (LSM) של הנתונים השבועיים של משקל הגוף (ק"ג) לאורך התחלובה, לפי מספר תחלובה.

 

ניתן לראות שב- 4 השבועות הראשונים לתחלובה חלה ירידה תלולה במשקל הגוף. הנדיר במשקל גוף לאורך התחלובה התרחש בשבוע ה- 4 עבור פרות בתחלובה 1 ו- 2 ובשבוע ה- 5 עבור פרות בתחלובה ה- 3. מנקודה זאת והילך משקל הגוף עולה באופן עקבי עד לשבוע ה- 43. הפרות מגיעות חזרה למשקל שהיה להן בזמן ההמלטה בשבוע ה- 24, 30 ו- 35 עבור פרות בתחלובה 1, 2 ו- 3, בהתאמה.

 

בניתוח סטטיסטי שנערך כדי לחשב גורמי תיקון לנתוני משקל גוף בתחלובה הראשונה, כל הגורמים במודל –גיל בהמלטה, שנת המלטה, עונה בשנה ומשק- היו מובהקים (P<0.001).

בטבלה 3 מוצגים מקדמי התיקון שחושבו לרמות השונות של "שנת המלטה" (שנת 2005 הוגדר כ- 0), לפרות בתחלובה ה- 1, בשבוע ה- 1, היינו בהמלטה.

 

טבלה 3. מקדמי התיקון שחושבו לרמות השונות של "שנת המלטה" (שנת 2005 הוגדרה כ- 0), לפרות בתחלובה ה- 1, בשבוע הראשון לתחלובה.

 

שנה

מקדם תיקון

1996

38.7

1997

22.7

1998

38.3

1999

37.3

2000

37.5

2001

29.5

2002

23.9

2003

11.9

2004

1.2

2005

0

 

מהנתונים המוצגים בטבלה 3, ניתן להסיק שבטווח של 10 השנים האחרונות, המבכירות לא "נהיו" כבדות יותר אלא להיפך: התקיים תהליך די עקבי של הורדת משקל גוף הפרות במועד ההמלטה ה- 1.

 

בטבלה 4 מוצגים מקדמי התיקון שחושבו לרמות השונות של גיל בהמלטה (גיל 26 חודש הוגדר כ- 0) ועונת השנה (עונת קיץ הוגדרה כ- 0), לפרות בתחלובה ה- 1, בשבועות 1 – 20 לתחלובה.

 

טבלה 4. מקדמי תיקון שחושבו לרמות שונות של גיל בהמלטה ועונת השנה.

 

 

גיל בהמלטה 1 (חודשים)

 

עונת השנה בהמלטה

שבוע

22

23

24

25

26

 

חורף

קיץ

1

48.0 -

36.5 -

27.3 -

18.1 -

0

 

4.3

0

2

44.3 -

35.1 -

26.9 -

19.4 -

0

 

5.8

0

3

39.7 -

32.1 -

24.8 -

16.7 -

0

 

6.3

0

4

37.1 -

29.1 -

21.9 -

15.7 -

0

 

6.3

0

5

36.6 -

29.7 -

21.8 -

16.2 -

0

 

7.0

0

6

33.4 -

27.7 -

19.1 -

13.7 -

0

 

6.3

0

7

31.3 -

25.6 -

18.0 -

12.6 -

0

 

6.2

0

8

31.1 -

24.1 -

16.1 -

11.3 -

0

 

5.6

0

9

32.9 -

25.6 -

18.6 -

13.3 -

0

 

4.0

0

10

31.9 -

24.9 -

17.4 -

12.6 -

0

 

2.3

0

11

30.8 -

24.9 -

18.2 -

14.1 -

0

 

2.0

0

12

31.0 -

24.2 -

17.7 -

12.7 -

0

 

0.0

0

13

29.1 -

22.8 -

17.6 -

12.1 -

0

 

0.2 -

0

14

30.1 -

24.3 -

18.6 -

13.2 -

0

 

0.6

0

15

29.6 -

24.8 -

19.7 -

14.4 -

0

 

0.2

0

16

28.3 -

24.1 -

19.3 -

14.5 -

0

 

2.3

0

17

26.4 -

22.8 -

19.2 -

13.4 -

0

 

3.3

0

18

23.9 -

21.5 -

17.7 -

13.6 -

0

 

3.0

0

19

23.2 -

20.1 -

16.8 -

11.5 -

0

 

2.6

0

20

22.5 -

18.3 -

15.9 -

9.7  -

0

 

0.3

0

 

תיקון משקל הגוף לפי "גיל בהמלטה" הוא מרבי בשלבים הראשונים לתחלובה והוא הולך ופוחת ככל שהתחלובה מתקדמת. יש הבדל של 48 ק"ג בין משקל הגוף של מבכירות שהמליטו בגיל 22 חודש לעומת אלו שהמליטו בגיל 26 חודש.

פרות שממליטות בחורף הינן כבדות יותר מפרות שממליטות בקיץ לאורך כל ה- 20 השבועות הראשונות לתחלובות (מלבד שבוע 13). בחודש הראשון לתחלובה קיים הבדל של 4.3 – 7.0 ק"ג בין משקל הגוף של המבכירות שהמליטו בחורף לעומת אלו שהמליטו בקיץ.

 

תורשתיות ומתאמים גנטיים של התכונות שהקשורות למשקל גוף.

קובץ הניתוח הסטטיסטי כלל 113 פרים ולהם 5,028 בנות.

תורשתיות התכונות שהוגדרו והמתאמים הגנטיים ביניהן ובינן לבין תכונות ייצור, פוריות בנות והישרדות יצרנית מוצגים בטבלה 5.

 


טבלה 5. תורשתיות התכונות שהוגדרו -קשורות למשקל גוף- והמתאמים הגנטיים ביניהן ובינהן לבין תכונות ייצור.

 

 

 

קצב ירידת המשקל עד הנדיר

אחוז ירידת המשקל מהמשקל בהמלטה

זמן עד הנדיר במשקל גוף

ירידת משקל עד הנדיר

משקל בהמלטה

 

 

הישרדות

יצרנית

פוריות

 

חלב

rdBW

%dBW

tBW

dBW

IBW

 

0.00

0.38 -

0.15

0.38

0.06 -

0.01 -

0.21

0.38

IBW

- 0.27

- 0.19

0.55

0.65

0.96

0.64

0.09

 

dBW

- 0.52

0.05

0.26

0.12 -

0.65

0.07

 

 

tBW

- 0.25

- 0.09

0.52

0.56

0.10

 

 

 

%dBW

0.42

0.44 -

0.47

0.04

 

 

 

 

rdBW

0.03

0.03 -

0.36

 

 

 

 

 

חלב

-

0.03

 

 

 

 

 

 

פוריות

0.02

 

 

 

 

 

 

 

הישרדות יצרנית

 

 

מתאמים גנטיים. המתאמים הגנטיים בין תכונות הייצור (חלב, % שומן ו- % חלבון) היו דומים מאד לאלו שהתקבלו במחקרים קודמים, מה שמצביע על תקינות מצבת הנתונים: בסביבות 0.60 – בין ייצור חלב לבין אחוזי שומן ואחוזי חלבון בחלב, ו- 0.57 בין אחוזי השומן לבין אחוזי החלבון בחלב.

לייצור חלב בתחלובה היה מתאם גבוה עם הירידה במשקל גוף בין ההמלטה ועד לנדיר, הן כאשר השינוי במשקל הגוף הוערך באופן אבסולוטי (dBW – 0.55) והן כאשר משקל הגוף נלקח באופן יחסי למשקל הגוף בהמלטה (%dBW – 0.52). היינו: אותם גנים שגורמים לייצור מוגבר של חלב משפיעים על פירוק מוגבר של רקמת גוף לאחר ההמלטה. גם נמצא מתאם גנטי גבוה בין ייצור חלב לבין קצב פירוק הרקמות לאחר ההמלטה (rdBW – 0.47) . היינו: אותם גנים שגורמים לייצור מוגבר של חלב, משפיעים על קצב מוגבר של פירוק רקמת גוף לאחר ההמלטה. המתאמים

 

לפוריות (מצב היריון) מתאם גנטי משמעותי ושלילי (-0.38) עם משקל בהמלטה. היינו: אותם הגנים שמשפיעים להגברת משקל גוף הפרה בזמן ההמלטה, משפיעים לרעה על יכולת הפרה להתעבר. בנוסף, נמצא מתאם גנטי משמעותי ושלילי (- 0.44) בין פוריות לבין קצב ירידת המשקל בין ההמלטה ועד לנדיר במשקל. היינו: אותם הגנים שמשפיעים לירידה מזורזת של משקל גוף הפרה לאחר ההמלטה, משפיעים לרעה על יכולת הפרה להתעבר.

 

להישרדות יצרנית מתאם גנטי משמעותי ושלילי (-0.52) עם הזמן לנדיר במשקל הגוף. היינו: אותם הגנים שמשפיעים לכך שמשקל הגוף יורד על פני זמן ממושך לאחר ההמלטה, פוגעים לרעה בהישרדות היצרנית. בנוסף, להחשרדות יצרנית מתאם גנטי משמעותי וחיובי (0.42) עם קצב ירידת המשקל עד לנדיר במשקל הגוף. היינו: אותם הגנים שמשפיעים לכך שמשקל הגוף יורד באופן מזורז לאחר ההמלטה, תורמים להישרדות היצרנית של הפרות. מרבית המתאמים –פרט לאחרון ביו הישרדות וקצב ירידת משקל לאחר ההמלטה, "מתיישבים" עם "היגיון פיזיולוגי" מקובל.

 

לגבי התכונות הקשורות למשקל גוף שהוגדרו: נמצא מתאם גנטי חיובי משמעותי (0.64) בין הירידה במשקל גוף בין ההמלטה ועד לנדיר לבין הזמן עד הנדיר במשקל גוף. היינו: אותם גנים שמשפיעים על פירוק מוגבר של רקמת גוף לאחר ההמלטה, גורמים לכך שהמשקל המינימלי לאורך התחלובה מושג מאוחר יותר. בנוסף, נמצא מתאם גנטי חיובי משמעותי (0.65) בין הירידה במשקל גוף בין ההמלטה ועד לנדיר לבין קצב הירידה במשקל גוף. היינו: אותם גנים שמשפיעים על פירוק מוגבר של רקמת גוף לאחר ההמלטה, גורמים לכך שמשקל הגוף יירד באופן מזורז יותר.

 

תורשתיות. התורשתיות של תכונות הייצור הייתה דומה לזאת שהתקבלה במחקרים קודמים, מה שמצביע על תקינות מצבת הנתונים: 0.36 עבור ייצור חלב, 0.71 עבור אחוז חלבון ו- 0.57 עבור אחוז שומן, 0.03 לפוריות ו- 0.02 להישרדות יצרנית..

בין התכונות הקשורות למשקל גוף שהוגדרו, התורשתיות הגבוהה ביותר הייתה זאת של משקל הגוף בהמלטה (IBW): 0.38, ערך דומה לזה של ייצור חלב.

התורשתיות של ההפרש במשקל גוף בין ההמלטה ועד לנדיר (dBW) הייתה נמוכה עד בינונית: 0.09.

 

דיון

זהו המחקר הראשון שנערך בארץ העוסק בשינויים של משקל גוף הפרות לאחר ההמלטה. במצבת הנתונים נכללו נתוני משקל על 20,245 תחלובות.

הוגדרו גורמים שמשפיעים על משקל גוף הפרות (עדר, מספר תחלובה, ימים בתחלובה, מספר תחלובה∗ימים בתחלובה) ואופיינו עקומות משקל גוף לאורך התחלובה עבור פרות בתחלובות 1, 2 ו-3. מקדם הקביעה של המודל (r2) היה 0.37.

נמצא שפרות בתחלובה ה- 1 מאבדות בממוצע כ- 30 ק"ג לאחר ההמלטה ואילו פרות בתחלובות 2 ו- 3 מאבדות כ- 40 ק"ג משקל גוף לאחר ההמלטה. הנדיר במשקל גוף התרחש בשבועות ה- 4 (תחלובה 1 ו- 2) או 5 (תחלובה 3) לאחר ההמלטה. הפרות מגיעות חזרה למשקל שהיה להן בזמן ההמלטה בשבוע ה- 24, 30 ו- 35 עבור פרות בתחלובה 1, 2 ו- 3, בהתאמה.

הוגדרו מדקמי תיקון (גיל בהמלטה, שנת המלטה, עונה בשנה ומשק) עבור פרות בתחלובה ה- 1. היה מעניין ומפתיע להווכח שלא חלה עלייה במשקל גוף הפרות בעת ההמלטה הראשונה לאורך 10 השנים האחרונות, אלא להיפך: היה תהליך עקבי של הורדת משקל ההמלטה בסדר גודל של כ- 38 ק"ג בטווח השנים שנבחן.

בחינת הקשרים הגנטיים בין התכונות הקשורות למשקל גוף לבין ייצור חלב, פוריות והישרדות.

למשקל בהמלטה (IBW) מתאם גנטי חיובי (0.15) עם ייצור חלב בתחלובה, אך שלילי (- 0.38) עם פוריות וללא מתאם עם הישרדות.

 

לירידה במשקל גוף בין ההמלטה ועד לנדיר מתאם גנטי גבוה עם ייצור חלב בתחלובה הן כאשר השינוי במשקל הגוף הוערך באופן אבסולוטי (dBW,  0.55) והן כאשר משקל הגוף נלקח באופן יחסי למשקל הגוף בהמלטה (%dBW,  0.52). היינו: אותם גנים שגורמים לייצור מוגבר של חלב, משפיעים על פירוק מוגבר של רקמת גוף לאחר ההמלטה. משמעות הדבר היא שסלקציה לייצור חלב "דוחפת” –גנטית- לירידה מוגברת יותר במשקל גוף לאחר ההמלטה. השפעה זאת איננה רצוייה כיוון שסביר להניח שפרות שמאבדות יותר משקל גוף לאחר ההמלטה נמצאות במאזן אנרגטי שלילי יותר ועקב כך תפקודי הרבייה שלהן יהיו פחות טובים. אכן, נמצא גם מתאם גנטי שלילי (- 0.19) בין היקף הירידה במשקל גוף לאחר ההמלטה לבין פוריות ןלבין הישרדות יצרנית (-0.27).

למשך הזמן בו הפרה מאבדת משקל לאחר ההמלטה (tBW) מתאם גנטי חיובי עם ייצור חלב, ניטראלי עם פוריות (0.05) ושלילי חזק עם הישרדות (-0.52).

לקצב ירידת המשקל לאחר ההמלטה (rdBW) מתאם חיובי גהוה עם ייצור חלב בתחלובה (0.47), שלילי חזק עם פוריות (-0.44) וחיובי (?) עם הישרדות (0.42). תורשתיות תכונה זאת היא נמוכה: 0.04 .

מתקבל שכל התכונות הקשורות למשקל גוף שהוגדרו, נמצאות במתאם חיובי עם ייצור חלב ומרביתם עם מתאם שלילי עם פוריות והישרדות יצרנית.

מכאן, ששיפור גנטי בתכונות משקל גוף שהוגדרו תגרום לירידה בייצור חלב ולשיפור בפוריות ובהישרדות.

נדרש לערוך חישוב כלכלי של השפעות מנוגדות אלו כדי לאמוד את הכדאיות או לא של טיפוח לתכונות משקל גוף שהוגדרו.

 

 


2. פיתוח מודל לאומדן עקיף של משקל גוף.

 

שיטות וחומרים

נאספו נתונים מ- 17 רפתות בהן מותקנות מערכות שקילה אלקטרוניות, אשר אוספות נתוני משקל גוף באופן אוטומטי. נתונים אלו נקלטו על פני 7 שנים: בין 1997 ל- 2003. טווח הזמנים במהלכם נאספו נתונים ברפת מסוימת תלוי במועד התקנת המאזניים בכל רפת.

פותחה תוכנה מתאימה כדי לשלוף ממאגר הנתונים הכללי את משקל הפרות ביום מסוים, כמו, למשל, ביום בו נערך שיפוטן לתכונות גוף.

 

ממערכת ספר העדר התקבלו התאריכים בהם נערך שיפוט לפרות במהלך תחלובתן הראשונה. השיפוט התבצע על ידי 2 שופטים (המ"ב) וכלל 12 תכונות ליניאריות ו- 5 תכונות איכותיות.

התכונות הליניאריות הן: גובה, עומק גוף, זווית אגן, רוחב אגן, רגליים, טלפיים, עומק עטין, חיבור עטין קדמי, חיבור עטין אחורי, ליגמנט, מיקום פטמות ואורך פטמות.

התכונות האיכותי הן: גודל גוף, רגליים, אופי חלבני, עטין כללי וציון סופי.

 

תוצאות

מצבת הנתונים הסופית כללה 1,129 פרות אשר להן נתוני משקל גוף ביום בו נערך שיפוטן לתכונות גוף השונות.

המשקל הממוצע היה 547 ק"ג וסטיית התקן הייתה 55 ק"ג.

 

נבנה מודל סטטיסטי כדי לבחון את מידת הקשר בין גורמים שונים לבין משקל גוף הפרה.

הגורמים שהוכנסו למודל ניתוח (ANOVA) היו:

משק (17 משקים),

שנה (7 שנים),

משק∗שנה,

חודש יום השיפוט (12 חודשים),

ימים לאחר ההמלטה בעת השיפוט (ימים)

ימים לאחר ההמלטה בעת השיפוט∗ ימים לאחר ההמלטה בעת השיפוט (ימים∗ימים),

גובה,

עומק גוף,

זווית אגן,

רוחב אגן,

רגליים (ליניארי),

טלפיים,

עומק עטין,

חיבור עטין קדמי,

חיבור עטין אחורי,

ליגמנט,

מיקום פטמות,

אורך פטמות,

גודל גוף,

רגליים (איכותי),

אופי חלבני,

עטין כללי,

ציון סופי.

 

המשתנה המוסבר היה משקל גוף הפרה ביום השיפוט. מקדם הקביעה של המודל (R2) היה 0.63. התוצאות מוצגות בטבלה 6.

 

טבלה 6. תוצאות של מודל אשר בדק את הקשר בין גורמים שונים, ביניהם תכונות שיפוט ליניאריות ואיכותיות, לבין משקל גוף הפרה (תחלובה 1).

 

גורם

P

Estimate

משק

0.0001

 

שנה

0.0001

 

משק∗שנה

0.0001

 

חודש יום השיפוט

ns

 

ימים

ns

 

ימים∗ימים

0.0003

 

גובה

ns

 

עומק גוף

0.0001

6.25

זווית אגן

0.005

2.38 -

רוחב אגן

ns

 

רגליים (ליניארי)

ns

 

טלפיים

ns

 

עומק עטין

ns

 

חיבור עטין קדמי

0.03

1.97

חיבור עטין אחורי

0.0001

6.27 -

ליגמנט

ns

 

מיקום פטמות

0.0001

4.43 -

אורך פטמות

ns

 

גודל גוף

0.0001

3.96

רגליים (איכותי)

ns

 

אופי חלבני

0.0001

3.07 -

עטין כללי

ns

 

ציון סופי

0.08

5.37

 

דיון

מקדם הקביעה של המודל היה סביר (0.63) ואף גבוה ומאפשר אומדן משקל הגוף באמצאות תכונות שיפוט.

התכונות שתורמות יותר לחישוב עקיף של משקל גוף הן עומק גוף, חיבור עטין אחורי וציון סופי. באופן מפתיע, לא נמצא מתאם בין גובה הפרה לבין משקל גוף. כמו כן, הממצא בדבר קיום קשר מובהק בין הציון למיקום פטמות לבין משקל גוף, היה מפתיע.

 

הבעיה היא שהחישוב העקיף של משקל גוף יאפשר חישוב משקל הגוף במועד השיפוט (פעם אחת לאורך התחלובה) מבלי שניתן יהיה לחשב את משקל הגוף במועדים שונים לאורך התחלובה, עובדה שמצמצמת מאד את השימוש המעשי בשיטה זאת למטרות טיפוחיות.

 

 

ספרות

 

Groen, A. F. (1989) Economic values in cattle breeding: II Influences of production circumstances in situation with output limitations. Livest. Prod. Sci. 22:17-30.

 

Heinrichs, A. J., Rogers, G. W., and Cooper, J. B. (1992) Predicting Body weight and Wither Height in Holstein heifers using body measurements. J of Dairy Sci. 75:3576-3581.

 

Koenen, E. P. C. and Groen, A. F. (1996) Genetic analysis of body weight in Black and White dairy cattle. In Proceedings of the 1996 Interbull meeting, Gembloux, Belgium. pp 194.

 

Koenen, E., Berentsen, P., and Groen, A. F. (1999) Economic relevance of Selection for Live Weight and Feed Intake Capacity in dairy cattle. In Proceedings of the 1999 Interbull meeting, Zurich, Switzerland. pp 121.

 

Nieuwhof, G. J., van Arendonk, J. A. M., Vos, H. and Korver, S. (1992) Genetic relationships between feed intake, efficiency and production traits in growing bulls, growing heifers and lactating heifers. Livest. Prod. Sci. 32:189-202.

 

Van Raden, P. M. (1988) Economic value of body size in Holsteins. J. Dairy Sci. 71/(Suppl. 1): 238.

 

Veerkamp, R. F., Simm, G. and Oldham, J. D. (1994) Effects of interaction between genotype and feeding system on milk production, feed intake, efficiency and body tissue mobilisation in dairy cows. Livest. Prod. Sci. 39:229-241.

 

Veerkamp, R. F. (1998) Selection for economic efficiency of dairy cattle using information on live weight and feed intake: a review. J of Dairy Sci. 81:1109-1119.

לכל המבזקים....
office@milk.org.il פקס: 972-3-9564766 טל: 972-3-9564750 דרך החורש 4 , ת"ד 97, יהוד 5647003
מופעל באמצעות מעוף - מגוון אפקט